Rif Gittin 25a {50b; Ketubot 95a; Gittin 48b; 50b}

25a

{Gittin 50b}

אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית

ולא שנא מכר ולא שנא מתנה
דתניא שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני ושלש מאות לפלוני וארבע מאות לפלוני אין אומרים כל הקודם בשטר זכה לפיכך יצא עליו שט"ח גובה מכולן
אבל אם אמר תנו מאתים זוז לפלוני ואחריו לפלוני ואחריו לפלוני אומרים כל הקודם בשטר זכה
לפיכך יצא עליו שטר חוב גובה מן האחרון אין לו גובה משלפניו אין לו גובה משלפני פניו
ואע"ג דקמא בינונית ובתרא זיבורית מזיבורית גבי מבינונית לא גבי
שמעינן מינה דבמתנה נמי עבוד רבנן תקנתא
וכן הילכתא ואע"ג דדחינן ואוקימנא בבע"ח אי נמי אין נפסד אלא אחרון אי נמי בדשוו קרקעות להדדי ההיא דחייתא בעלמא היא ולא סמכינן עלה:

"PAYMENT CANNOT BE RECOVERED FROM MORTGAGED PROPERTY WHEN THERE ARE FREE ASSETS AVAILABLE, , EVEN IF THEY ARE ONLY LOWEST GRADE LAND":

And it does not matter if it was a sale or a gift.
For they learnt {in a brayta}: If a deathly ill person said "give 200 zuz to X, 300 to Y, and 400 to Z," we do not say {apply} the principle that whoever is earlier in the deed {document} merits {=has a better title}. Therefore, if a deed of credit goes out upon it, he {=the creditor} may collect from all of them. But if he {=the deathly ill person} said "give 200 zuz to X, and afterwards 300 to Y, and afterwards 400 to Z," we do say that whoever is earlier in the deed merits. Therefore, if a deed of credit goes out against it, he {=the creditor} collects from the last one {Z}. If he {Z} does not have {sufficient to cover the debt}, he {=the creditor} collects from the one before him {Y}. If he does not have, he collected from the one before the one before him {X}.

And even though the first one {X} has medium grade land and the last one {Z} has the lowest-grade land, he collects from the lowest-grade and does not collect from the medium grade land.

We deduce from this that by a gift as well, the Sages made the enactment.

{Rif now comments:} And so is the halacha. And even though we pushed off {this proof} and established it by {the deathly ill person being} a debtor {to the people he was giving it to}, or alternatively, {what it means is} the only one who loses out is the last one {because the first can turn around and collect from him -- see inside}, or alternatively, it was dealing with a case where the lands were equal to one another {in grade}, these are just {weak} push-offs, and we do not rely upon it.

גרסינן בפרק מי שהיה נשוי
איבעיא להו אישתדפי בני חרי מהו דליטרוף ממשעבדי ואיפסיקא הלכתא אישתדוף בני חרי טריף ממשעבדי

We learn in perek Mi Shehaya Nasui {10th perek, Ketubot 95a}:

It was a question to them: If the free assets were blasted, may the mortgaged property collected from?
And they rule the halacha that if the free assets were blasted, the mortgaged property may be collected from.

{Gittin 48b}
Mishna:

אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח הקרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם
המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם

INDEMNIFICATION FOR PRODUCE CONSUMED {for a field acquired from someone who stole it} AND FOR THE BETTERMENT OF PROPERTY [DURING WRONGFUL TENURE] [AND PAYMENT] FOR THE MAINTENANCE [BY A MAN'S HEIRS] OF HIS WIDOW AND DAUGHTERS IS NOT TAKEN OUT {PAYED FOR} FROM MORTGAGED PROPERTY, FOR THE BETTER ORDERING OF SOCIETY.
THE FINDER OF A LOST ARTICLE CANNOT BE REQUIRED TO TAKE AN OATH, FOR THE BETTER ORDERING OF SOCIETY.

{Gittin 50b}
Gemara:

מאי טעמא
אמר רבי שמעון בן לקיש לפי שאינן כתובין
ואע"ג דמזון האשה והבנות כמאן דכתיבי דאמו מעיקרא כי איתקון הכי איתקון כתובין הן אצל בני חורין ואינן כתובין אצל משועבדים

What is the reason? Rabbi Shimon ben Lakish said {our gemara has Ulla citing Resh Lakish}: because they {the obligations} were not written. And even though {they enacted that} the maintenance of the woman {widow} and the daughters are as if they were written, when they initially enacted this, they enacted it as follows: that they are {as if} written in regard to free assets, but they are not {as if} written in regard to mortgaged assets.

Rif Gittin 24b {46b - 47a; 46b; 48b; 50a - b}

24b

{Gittin 46b}
Mishna:

המוכר עצמו ובניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן:
המוכר שדהו לעובד כוכבים וחזר ולקחו ממנו ישראל לוקח מביא בכורים:

IF A MAN SELLS HIMSELF AND HIS CHILDREN TO A HEATHEN, HE IS NOT TO BE REDEEMED. HIS CHILDREN, HOWEVER, ARE TO BE REDEEMED AFTER THE DEATH OF THEIR FATHER.

{Gittin 47a}
IF A MAN SELLS HIS FIELD TO A HEATHEN, AND ANOTHER ISRAELITE TURNS AROUND AND BUYS IT FROM HIM {THE HEATHEN}, THE PURCHASER BRINGS THE FIRSTFRUITS. {Rif does not have "because of tikkun haolam." And this girsa that another Israelite purchases it from the heathen matches that of Tosafot and the Mishna in the Yerushalmi, but is against that which is in our printed Bavli and with Rashi's girsa.}

{Gittin 46b}
Gemara:

אמר רב אסי והוא שמכר ושנה ושלש.
ההוא גברא דזבין נפשיה ללודאי
אתא לקמיה דר' אמי אמר ליה פירקן
א"ל תנן המוכר עצמו ובניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן משום קלקולא וכל שכן הכא דאיכא קטלא
א"ל רבנן לר' אמי האי ישראל מומר לעבודת כוכבים הוא דקא חזו ליה דקא אכיל נבלות
אמר להו אימור לתיאבון הוא דאכיל והא זימנין
דאיכא איסורא והיתירא קמיה וקא שביק היתירא ואכיל איסורא
אמר ליה זיל לא שבקי לי דאיפרקך:

Rav Assi said: And this was where he sold {as slaves} once, twice, and three times.

There was a certain person who sold himself to Lydians {a tribe of cannibals, or else people who held gladiatorial contests}. He came before Rabbi Ammi, and said to him: Redeem me.
He {=Rabbi Ammi} said to him {Bach removes "to him"}: We learnt {in a Mishna}: IF A MAN SELLS HIMSELF AND HIS CHILDREN TO A HEATHEN HE IS NOT TO BE REDEEMED, BUT HIS CHILDREN ARE TO BE REDEEMED AFTER THE DEATH OF THEIR FATHER to prevent their going astray. And certainly here, where there is {danger of} death.
The Sages said to Rabbi Ammi: He is a non-observant Israelite {a mumar} to idolatry {our gemara lacks: to idolatry}, for we have seen him eat nevelot {non-kosher meat}.
He said to them: Say {perhaps} that he was {a mumar} because of desire {to eat meat}.
{They said to him:} "{It was a case} Where there was forbidden and permitted before him, and he left the permitted and ate the forbidden.
He {=Rabbi Ammi} said to him: Go, for they are not allowing me to ransom you.
הדרן עלך פרק השולח
END PEREK FOUR

BEGIN PEREK FIVE
{Gittin 48b}
Mishna:

הניזקין שמין להן בעידית ובע"ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית
ר"מ אומר אף כתובת אשה בבינונית

אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית
אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית

COMPENSATION FOR DAMAGE IS PAID OUT OF [PROPERTY OF] THE BEST QUALITY, A CREDITOR OUT OF LAND OF MEDIUM QUALITY, AND A WOMAN'S KETUBAH OUT OF LAND OF THE POOREST QUALITY.
RABBI MEIR, HOWEVER, SAYS THAT A WOMAN'S KETUBAH IS ALSO PAID OUT OF MEDIUM [QUALITY LAND].

PAYMENT CANNOT BE RECOVERED FROM MORTGAGED PROPERTY WHERE THERE ARE FREE ASSETS AVAILABLE, EVEN IF THEY ARE ONLY LOWEST GRADE LAND.
PAYMENT FROM ORPHANS CAN BE RECOVERED ONLY FROM LOWEST GRADE LAND.

Gemara:

תניא אמר רשב"א מפני מה אמרת תורה הניזקין שמין להן בעידית מפני הגזלנין והחמסנין כדי שיאמר אדם מפני מה אני גוזל וחומס למחר ב"ד יורדין לנכסאי ונוטלין שדה נאה שלי
וסומכים על מה שכתוב בתורה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
לפיכך אמרה תורה
הניזקין שמין להם בעידית
ומפני מה אמרה תורה בעל חוב בבינונית שלא יראה אדם דירה נאה לחבירו ויאמר אקפוץ ואלוונו כדי שאגבנה בחובי לפיכך אמרו בע"ח בבינונית
אלא מעתה יהא בזיבורית
א"כ אתה נועל דלת בפני לווין
כתובת אשה בזיבורית שיותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא:

They learnt {in a brayta}: Rabbi Shimon ben Eleazar {our gemara: just Rabbi Shimon} said: Why did the Torah say {our gemara: why did they say} that compensation for damages should be paid out of the best land? As a deterrent to those who plunder or take by violence, so that a man should say to himself, "Why should I plunder or take by violence, seeing that to-morrow the Bet din will come down on my property and take my best field, basing themselves on what is written in the Torah, {Shemot 22:4}

ד כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה, וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר--מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם. {ס}

4 If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man's field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution. {S}

Therefore, the Torah said {our gemara: they said} that compensation for damages should be assessed on the best land.

Why did they lay down that a creditor should recover only from medium land? So that a man, on seeing his neighbour possessed of a fine house {our gemara also has "a fine field}, should not be tempted to say, "I will induce him to borrow money of me so that I can get them on account of my debt." For this reason they {here Rif agrees, and does not have "the Torah"} laid down that a creditor should recover only from medium land. But if that is so, he should be allowed to recover only from the lowest grade? If so, this would be closing the door in the face of borrowers.

A woman's ketubah can be collected only from land of the poorest quality. Because the woman wants to be married more than the man wants to marry.

{Gittin 50a}

אמר מר זוטרא בריה דר"נ משמיה דרב נחמן שטר חוב היוצא על היתומים אע"פ שכתוב בו שבח אינו גובה אלא מן הזיבורית ורבא פליג עליה
ואקשי ליה ופריק הילכך הילכתא כוותיה
ואיכא למימר כיון דאביי ורב נחמן קיימי בחדא שיטתא הוה ליה יחיד לגבייהו ולית הלכתא כוותיה
וההיא פירוקא דפריק שינויא היא:

Mar Zutra son of Rav Nachman cited Rav Nachman: If a claim is made from orphans on the strength of a bond [given by their father], even though the best land is mentioned in it, payment can be recovered only from the worst.
{And Abaye brings a proof for this.}
And Rava argues on it.
And there is a question on him, and he resolves it. Therefore the halacha is like him. And there is to say that since Abaye and Rav Nachman stand in a single position, he is only an individual against them, so that the halacha is not like him. And this answer that he answered is just a way of defending his position {but is not compelling}.

והלכתא יתומים שאמרו גדולים ואין צריך לומר קטנים בין לשבועה בין לזיבורית:

And the halacha is
{Gittin 50b}
that orphans they were speaking of were adults, and it need not be said for minors, whether for an oath, or for collecting {from them} from the lowest-grade land.

Rif Gittin 24a {45b - 46b}

24a

{Gittin 45b}
Mishna:

המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר
רבי יהודה אומר נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר
רבי מאיר אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר
אמר ר"א לא אסרו זה אלא מפני זה
א"ר יוסי ברבי יהודה מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאני מגרשיך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם:

IF A MAN DIVORCES HIS WIFE BECAUSE OF ILL FAME, HE MUST NOT REMARRY HER.
IF BECAUSE SHE MAKES A VOW, HE MUST NOT REMARRY HER.
RABBI YEHUDA SAYS: FOR VOWS WHICH SHE MADE PUBLICLY, HE MAY NOT REMARRY HER, BUT IF FOR VOWS WHICH SHE DID NOT MAKE PUBLICLY, HE MAY REMARRY HER.
RABBI MEIR SAYS: FOR A VOW WHICH REQUIRES THE INVESTIGATION OF A SAGE, HE MAY NOT REMARRY HER, BUT IF FOR ONE WHICH DOES NOT REQUIRE THE INVESTIGATION OF A SAGE, HE MAY REMARRY HER.
RABBI ELIEZER SAYS THAT ONE WAS ONLY FORBIDDEN ON ACCOUNT OF THE OTHER.
RABBI YOSSI SON OF RABBI YEHUDA SAID: A CASE HAPPENED IN SIDON OF A MAN WHO SAID TO HIS WIFE, KONAM IF I DO NOT DIVORCE YOU, AND HE DID DIVORCE HER, AND THE SAGES PERMITTED HIM TO REMARRY HER -- FOR THE BETTER ORDERING OF SOCIETY.

{Gittim 46a -- see the girsa in gemara}
Gemara:

אמר רב יוסף בר מניומי אר"נ והוא שאמר לה משום נדר אני מוציאך משום שם רע אני מוציאך
קסבר טעמא מאי משום קלקולא אי אמר לה הכי מצי מקלקלה ואי לא לא מצי מקלקלה
כדתניא אמר ר"מ מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר שמא תלך ותנשא לאחר ונמצאו דברים בדאין ויאמר אילו הייתי יודע שכן אפילו היו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין לפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר
וכן הלכה

Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: And this is where he said to her "it is because of the vow I am divorcing you"; "because of your ill fame I am divorcing you."
He holds that what is the reason? Because of {subsequent} mischief. If he said to her such, he could make mischief for her. {Because he would wish to remarry her and would claim that he divorced under a misapprehension. By disallowing remarriage, he would have no motive to do this later.} And if not, he would not be able to make mischief for her.
As they learnt {in a brayta}: Rabbi Meir said: Why did they say that one who sends out his wife because of ill fame, he may not remarry her, and if because of a vow {she took}, he may not remarry her? Lest she go and marry another person, and the words {of ill fame, or the vow} are found to be made up, and he say "If I had known that this was so, even had they given me 100 maneh I would have not divorced her," and the get be nullified and her children bastards. Therefore, they say to him, "know that one who divorces his wife because of ill fame may not remarry her, and because of a vow may not remarry her."
And so is the halacha.

אבל אם החזיר וכנס אינו מוציא
דגרסינן בפרק כיצד אשת אחיו
שלח ליה רבה בריה דרב הונא לרבה בריה דרב נחמן ילמדנו רבינו כנס מהו שיוציא
א"ל תניתוה הנטען מאשת איש והוציאוה מתחת ידו אע"פ שכנס יוציא
ואסיקנא ולא היא התם אלומיה אלמיה לקליה הכא אמרינן קים ליה בקליה וליתיה:

But if he did remarry {kanas - nisuin} her, he does not send her out. For we learnt in perek Keitzad Eishet Achiv {2nd perek, Yevamot 25a, and here in the Rif}:
Rabba son of Rav Huna sent to Rabba son son Rav Nachman: Will our master teach us: If he remarried her, should he send her out?
He said to him: We have learnt it {in the Mishna in Yevamot 24b}: "IF A MAN IS SUSPECTED OF INTERCOURSE WITH A MARRIED WOMAN WHO [IN CONSEQUENCE] WAS TAKEN AWAY FROM HER HUSBAND HE MUST LET HER GO EVEN THOUGH HE HAS MARRIED HER!"
And we conclude that it is not so. There he adds force to the rumor, whereas here, we say that he {=the first husband} investigated the rumor and found it groundless.

ומעשה בצידן וכו':
(מאן) [מאי] תנא דקתני מעשה
חסורי מחסרא והכי קתני בד"א שנדרה היא אבל נדר הוא יחזיר וא"ר יוסי ברבי יהודה מעשה בצידן וכו':

מאי קונם
א"ר הונא באומר יאסרו כל פירות העולם עלי אם איני מגרשיך:

"AND THERE WAS AN INCIDENT IN TZIDON...":
(*Who is*) What was taught above that this should be an incident of? {For the preceding was a vow by the wife, while this was a vow by the husband!} The language {of the Mishna} is deficient, and this is what it is saying: "When are these words spoken? When she vowed, but if he vowed, he may remarry. And Rabbi Yossi beRabbi Yehuda said: There was an incident in Tzidon..."

{Gittin 46b}
What konam is there {here, for konam would forbid something to him}?
Rav Huna said: Where he says, "all produce of the world should be forbidden upon me if I do not divorce you."

מפני תיקון העולם:
מאי מפני תיקון העולם איכא
אמר רבינא ה"ק אין בזו מפני תיקון העולם:

"Because of the better ordering of society":
What "better ordering of society" is there?
Ravina said: This is what it means to say. There is not in this {to forbid remarrying} because of {the issue} of the better ordering of society.

Mishna:

המוציא את אשתו משום אילונית רבי יהודה אומר לא יחזיר וחכ"א יחזיר
נשאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה רבי יהודה אומר אומרים לה שתיקותיך יפה ליך מדבוריך:

IF A MAN DIVORCES HIS WIFE BECAUSE [HE FINDS HER] TO BE INCAPABLE OF BEARING, RABBI YEHUDA SAYS HE MAY NOT REMARRY HER, BUT THE SAGES SAY THAT HE MAY REMARRY HER.
IF SHE MARRIES AGAIN AND HAS CHILDREN FROM THE SECOND HUSBAND AND THEN DEMANDS HER KETUBAH SETTLEMENT {FROM THE FIRST}, RABBI YEHUDA SAYS: WE SAY {our Mishna: he says} TO HER "YOUR SILENCE IS BETTER THAN YOUR SPEECH."

Gemara:
{I cannot find this in our gemara.}

דאומרי' לה השתא הוא דבריאת:ש

That we say to her, "now is when this {ability to bear children} was created {rather than during the time of the first marriage}.

Rif Gittin 23b {45b}

23b

{Gittin 45b}

אין לוקחין ספרים וכו'
אמר רב נחמן נקטינן ס"ת שכתבו מין ישרף כתבו עובד כוכבים יגנז נמצא ביד מין יגנז ביד עובד כוכבים אמרי לה קורין בו ואמרי לה יגנז דחיישינן שמא עובד כוכבים כתבו:

"We do not purchase scrolls {of law from heathens}, etc.":
Rav Nachman said: We have a tradition that a sefer Torah written by a min should be burnt. If written by an heathen, it should be hidden {/stored} away. If it is found in the hands of a min, it should be hidden away. If in the hands of a heathen: some say one may read in it, and some say it should be hidden away, for we worry lest a heathen wrote it.

Rif Gittin 23a {45a; 43b - 44b; Yevamot 48b; Gittin 44b - 45a} Slaves into the hands of heathens, or outside the land of Israel

23a

{Gittin 45a}
Mishna:

אין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם
רשב"ג אומר מפני תקנת שבויין
אין לוקחין ספרים ומזוזות מן העובדי כוכבים יתר על דמיהן מפני תקון העולם

CAPTIVES SHOULD NOT BE HELPED TO ESCAPE, TO PREVENT ABUSES.
RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAYS [THAT THE REASON IS] TO PREVENT THE ILL-TREATMENT OF FELLOW CAPTIVES.

NEITHER SHOULD SCROLLS OF THE LAW, PHYLACTERIES AND MEZUZOT BE BOUGHT FROM HEATHENS AT MORE THAN THEIR VALUE,
{Gittin 45b}
TO PREVENT ABUSES.

{Gittin 43b}
Gemara:

ת"ר המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו ראשון:

The Sages learnt {in a brayta}: If one sold his slave to a heathen, he goes free, but requires a deed of manumission from his first master.

{Gittin 44a}

שלח ר' אמי מיני אמי בר נתן תורה יוצאה לכל ישראל עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני עובדי כוכבים מותר ליטול דמיו וכותב ומעלה בערכאות של עובדי כוכבים מפני שהוא כמציל מידם

אמר ריב"ל המוכר עבדו לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה בדמיו

א"ר שמעון בן לקיש המוכר בהמה גסה לעובד כוכבים קונסין אותו עד מאה בדמיה
כלומר שמחייבין אותו להחזירה מיד הלוקח ואם אינו מקבל ממנו מוסיף בדמים עד שמגיע למאה בדמים שנטל ממנו ואם לא החזיר לו אחר כך פוטרין אותו.
וחזינן לגאון דקאמר לא מגבינן האי קנסא אלא בא"י אבל בחו"ל לא דלא מגבינן קנסא בבבל:

Rabbi Ammi sent {back a reply to a halachic question -- see gemara}: "From me, Ammi son of Natan, Torah {=a halachic ruling} goes out to all Israel. A slave who throws himself into the hand of bandits, and his master is unable to get him out {of their hands}, not by Israelite laws nor heathen laws, he {=the master} is permitted to take payment {from the heathens} and make out a deed, and present it in the heathen courts, for this is like saving {his money} from their hands.

Rabbi Yehoshua ben Levi said: If one sells his slave to a heathen, we penalize him up to ten times his value {that he is obligated to redeem the slave from their hands}.

Rabbi Shimon ben Lakish said: If one sells a large animal {such as an ox} to a heathen, we penalize him up to one hundred times its value.

That is to say: that we require him to get it back from the hands of the purchaser, and if he does not accept from him {the original price}, he adds on to the price until he reaches 100 times the amount he took from him. And if he does not return it to him after this, we exempt him.

And we have seen a Gaon who said that we do not collect {/force} this fine except in Eretz Yisrael, but outside the land of Israel, no, for we do not collect fines in Bavel.

בעא מיניה ר' ירמיה מר' אסי מכר ומת מהו שיקנסו בנו אחריו
ופשט ליה לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן:

Rabbi Yirmeya inquired of Rabbi Assi: If he sold {our gemara: his slave} and then died, should we fine his son after him?
{Gittin 44b}
And he resolved for him: To him, the Sages imposed a fine, but the Sages did not impose a fine upon his son.

גרסינן בפרק החולץ
אמר ריב"ל הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול מגלגל עמו כל שנים עשר חדש וחוזר ומוכרו לעובד כוכבים:

We learn in perek HaCholetz {Yevamot 48b, also available on alfasi here}:
Rabbi Yehoshua ben Levi said: If one acquired a slave from heathens, and he {the slave} does not wish to be circumcised, he may stay with him {lit. rolls with him} for 12 months, after which he must return and sell him to a heathen.

{Gittin 44b}

או לחוצה לארץ:ש

ת"ר המוכר עבדו לחוצה לארץ יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני:

ההוא עבדא דערק מחוצה לארץ לארץ
אזל מריה בתריה ואשכחיה אתא לקמיה דרבי אמי
אמר ליה ליכתוב לך שטרא אדמיה וכתוב ליה גיטא דחירותא ואי לא מפקעינן ליה מינך
מדרבי אחי ברבי יאשיה דאמר לא תסגיר עבד אל אדוניו בעבד שברח מחו"ל לארץ הכתוב מדבר:

"Or to outside the land {of Israel}":
The Sages learnt {in a brayta}: If one sold his slave to {someone} outside the land {of Israel}, he goes free, yet required a deed of manumission from his second master.

{Gittin 45a}
There was a certain slave who fled from outside the land to the land {of Israel}. His master came after him, found him, and brought him before Rabbi Ammi. He {=Rabbi Ammi} said to him {=the master}: Let him write a bond {for debt} for his worth, and you write him a deed of manumission. And if not, we will free him from you, based on Rabbi Achi beRabbi Yoshia, who said regarding {Devarim 23:16}:

טז לֹא-תַסְגִּיר עֶבֶד, אֶל-אֲדֹנָיו, אֲשֶׁר-יִנָּצֵל אֵלֶיךָ, מֵעִם אֲדֹנָיו.

16 Thou shalt not deliver unto his master a bondman that is escaped from his master unto thee;

that Scriptures was talking about a slave who fled from outside the land {of Israel} to the land {of Israel}.

גרסינן בהאי מסכת בפירקא קמא
בעו מיניה מרבי חייא בר אבא המוכר עבדו לסוריא כמוכר לחו"ל דאמי או לא
אמר ליה תניתוה ר"מ אומר עכו כא"י לגטין לגטין אין לעבדים לא וכ"ש סוריא דמרחקא טפי:

We learned in this masechet, in the first perek {Gittin 8a}:
The inquired of Rabbi Chiyya bar Abba: One who sold his slave to Sura, is he like one who sold his slave outside the land or not?
He said to him: We have learnt it {tenituha}: "Rabbi Meir says that Akko is like the land of Israel in terms of get." For get, yes, but for slaves, no. And certainly Sura which is much farther.

Rif Gittin 22b {41a - b; 42b; 43a; 45a} A Half-Freed Slave; Injuries Which Free A Slave; Not Selling Slaves To Heathens; Redemption of Captives

22b

{Gittin 41a}
Mishna:

מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי ב"ה
אמרו להם ב"ש תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם
לישא שפחה אינו יכול
בת חורין אינו יכול
ליבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה
שנא' לא תוהו בראה לשבת יצרה
אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו
חזרו בית הלל להורות כב"ש

ONE WHO IS HALF A SLAVE AND HALF FREE WORKS FOR HIS MASTER AND FOR HIMSELF ALTERNATE DAYS. THIS WAS THE RULING OF BET HILLEL.
BET SHAMMAI SAID TO THEM {our Mishna lacks "to them}: YOU HAVE MADE MATTERS RIGHT FOR THE MASTER BUT NOT FOR THE SLAVE. IT IS IMPOSSIBLE FOR HIM TO MARRY A FEMALE SLAVE BECAUSE HE IS ALREADY HALF FREE.
{Gittin 41b}
IT IS IMPOSSIBLE FOR HIM TO MARRY A FREE WOMAN BECAUSE HE IS HALF A SLAVE. SHALL HE THEN REMAIN UNMARRIED? BUT WAS NOT THE WORLD ONLY MADE TO BE POPULATED, AS IT SAYS {Yeshaya 45:18}:

יח כִּי כֹה אָמַר-ה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים, יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ--לֹא-תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ; אֲנִי ה, וְאֵין עוֹד.

18 For thus saith the LORD that created the heavens, He is God; that formed the earth and made it, He established it, He created it not a waste, He formed it to be inhabited: I am the LORD, and there is none else.

FOR THE BETTER ORDERING OF THE WORLD, HIS MASTER IS COMPELLED TO LIBERATE HIM AND HE GIVES HIM A BOND FOR HALF HIS PURCHASE PRICE.
BET HILLEL THEREUPON RETRACTED [THEIR OPINION AND] RULED LIKE BET SHAMMAI.

Gemara:

ת"ר המשחרר חצי עבדו רבי אומר קנה וחכ"א לא קנה
אמר רבה מחלוקת בשטר אבל בכסף דברי הכל קנה
והילכתא כוותיה.

The Sages learnt {in a brayta}: If one freed half his slave, Rabbi says he acquires and the Sages say he does not acquire {himself}.
Rabbi said: The dispute was where there was a deed {of manumission}, but with money {in terms of half his value}, all agree that he acquires.
And the halacha is like him.

ועבד של שני שותפין בין בשטר בין בכסף דברי הכל קנה דכל חד מינייהו לא שייר בקניינו
והמשחרר שני עבדים בשטר אחד לא קנו

And a slave owned by two partners, whether this was with a deed {of manumission} or with money, all agree that he acquires, for each of them has nothing left over in his acquisition.
And someone who frees two slaves with a single deed {of manumission}, he does not acquire {=it does not work to free}.

{Gittin 42b}

תניא בכולן פירוש עשרים וארבעה ראשי איברים עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר"ש
ר"מ אומר אינו צריך
ר"א אומר צריך
רבי טרפון אומר אינו צריך
ר"ע אומר צריך
המכריעין לפני חכמים אומרים נראין דברי רבי טרפון בשן ועין הואיל וזיכתה לו התורה ודברי ר"ע בשאר איברים הואיל וקנס חכמים הוא
קנס קראי קא דרשינן אלא אימא הואיל ומדרש חכמים הוא

They learnt {in a brayta}: For all of them -- to explain: the twenty four heads of limbs {which are maimed} -- a slave goes out for them to freedom, and he requires a deed of manumission. These are the words of Rabbi Shimon.
Rabbi Meir says: He does not need {such a deed}.
Rabbi Eliezer says: He needs.
Rabbi Tarfon says: He does not need.
Rabbi Akiva said: He needs.
Those who determine {the issue} in the presence of the Sages say: The words of Rabbi Tarfon are preferable by the tooth and eye, since the Torah conferred it {his freedom} upon him, and the words of Rabbi Akiva {are preferable} by the other limbs, since it is a fine of the Sages.
A fine?! They deduce it from a verse? Rather, say "since it is a midrash of the Sages."

והלכתא כר' עקיבא דקי"ל הלכה כר"ע מחבירו
ואף על גב דאמרינן כל מקום שאתה מוצא שנים חולקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע ה"מ במתני' אבל בברייתא לא קי"ל הכי
דגרסינן בפ' כירה דילמא ה"מ במתני' אבל בברייתא לא
וכבר ביררנו זה הענין בקידושין:

And the halacha is like Rabbi Akiva, for we establish that the halacha is like Rabbi Akiva over his colleague. And even though we say that in every place you find two disputing and one determining {/harmonizing}, the halacha is like the words of the decider -- those words are by Mishnayot, but in case of a brayta, we do not establish so.
For we learn in perek Kirah, "perhaps these words are for Mishnayot, but not for braytot." And we have already elucidated this matter in Kiddushin.
{"Already"? Perhaps Rif follows the order of Yerushalmi which has Kiddushin before Gittin.}

{Gittin 43b}

אמר רב חנא בר רב קטינא אמר ר' יצחק מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין וכפו את רבה ועשה אותה בת חורין כמאן כרבי יוחנן בן ברוקא דאמר על שניהן הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו
אר"נ בר יצחק לא התם מנהג הפקר נהגו בה

Rav Chana bar Katina cited R' Yitzchak {our gemara: Rav Huna bar Katina}: There was an incident with a certain woman who was half slave and half free, and they forced her master to make her a free woman.
In accordance with Rabbi Yochanan ben Beroka, who said: regarding both of them it {=the verse} stated {Bereshit 1:28}

כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.

28 And God blessed them; and God said unto them: 'Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it; and have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over every living thing that creepeth upon the earth.'

Rav Nachman bar Yitzchak said: No. In this instance, they were treating her as ownerless property {=committing immorality with her}.

Mishna:

המוכר עבדו לעובד כוכבים או לחו"ל יצא בן חורין:

IF A MAN SELLS HIS SLAVE TO A HEATHEN OR OUTSIDE THE LAND [OF ISRAEL] HE GAINS HIS FREEDOM.

{Gittin 45a}

אין פודין את השבוין יתר על דמיהן מפני תיקון העולם

CAPTIVES SHOULD NOT BE REDEEMED FOR MORE THAN THEIR VALUE, TO PREVENT ABUSES.

Rif Gittin 22a {40b - 41a; Yerushalmi Yevamot 39a}

22a

{Gittin 40b}

רבא הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד
אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו שני ועושה אותו בן חורין שמא ימצאנו בשוק ויאמר לו עבדי אתה וכותב שטר על דמיו.
רבן שמעון ב"ג אומר אינו כותב אלא המשחרר
וקא מיפלגי במזיק שעבודו של חבירו
רשב"ג סבר חייב ורבנן סברי פטור
וקי"ל כרבן שמעון בן גמליאל דדינא דגרמי הוא:

for Rava said: hekdesh, chametz and freedom release from a creditor's lien.
But because of the order of the world, we force the second master to {officially} make him a free man, lest he find him in the marketplace
{Gittin 41a}
and say to him "you are my slave," and he {the slave} gives him a bond for his purchase price. Rabban Shimon ben Gamliel says: The only one who writes a bond is the one {=the first master} who freed.

And they argue on the point of one who damages the lien of his friend. Rabban Shimon ben Gamliel held that he is liable and the Sages held that he is exempt.
And we establish like Rabban Shimon ben Gamliel, for it a case of dina degarmi {the law of consequential damages}.

תנו רבנן העושה שדהו אפותיקי לאחרים ושטפה נהר גובה משאר נכסים ואם אמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו אינו גובה משאר נכסים
תניא אידך העושה שדהו אפותיקי לבעל חוב ולכתובת אשה גובין משאר נכסים רשב"ג אומר בע"ח גובה משאר נכסים כתובת אשה אינה גובה משאר נכסים שאין דרכה של אשה לחזר על בתי דינין.

The Sages learnt {in a brayta}: If one makes his field security {for a debt} to another, and it is flooded by a river, he {the creditor} collects from the other assets. And if he said to him {at the outset} "you will only have payment from this," he does not collect from the other assets.
Another brayta: If one makes his field security to a creditor and for his wife's ketuba, they collect from the other assets. Rabban Shimon ben Gamliel says: The creditor collects from the other assets {and so the debtor may sell his field}, but the ketuba of his wife is not collected from the other assets, for it is not the way of women {unseemly} for a woman to keep coming to bet din {and so the collection should be specifically from this field}.

ירושלמי בפרק אלמנה לכה"ג
העושה שדהו אפותיקי לאשה בכתובתה או לבע"ח בחובו ומכרה מכורה והלוקח יחוש לעצמו
רשב"ג אומר לאשה בכתובתה אינה מכורה שלא עלה על דעת שתהא מחזרת על בתי דינין
הוי כשמכרן לשעה אנן קיימין אבל אם לא מכרן לשעה דברי הכל אינן מכורין:

Yerushalmi, in perek Almana lechohen gadol {Yevamot perek 7, on 39a}:
One who makes his field a security to a woman for her ketuba, or to a creditor for his debt, and then he sold it {the field}, it is sold, and the purchaser must fend for himself.
Rabban Shimon ben Gamliel says: If {it was security} to a woman for her ketuba, it is not sold, for it does not enter the mind that she should have to keep coming to courts.
And it is specifically where they are sold temporarily that we are dealing, but if they were not sold temporarily {but rather permanently}, all agree that they are not sold.

Rif Gittin 21b {40b; Kiddushin 69a; Gittin 40b}

21b

{Gittin 40b}

ת"ר עשיתי פלוני עבדי בן חורין נעשה בן חורין הרי הוא בן חורין הרי הוא בן חורין
אעשנו בן חורין
רבי אומר קנה
וחכ"א לא קנה

אמר רבי יוחנן וכולן בשטר

The Sages learnt {in a brayta}: "I made Ploni my slave a free man;" "he is made into a free man;" "behold he is a free man" -- then behold he is indeed a free man.
"I will make him a free man" -- Rabbi says he acquires {possession of himself}, and the Sages say he does not acquire.
Rabbi Yochanan said: And all of these {statements} were with a deed.

ת"ר האומר נתתי שדה פלונית לפלוני נתתיה לו הרי היא לו הרי היא שלו
אתננה לו
רבי אומר קנה
וחכמים אומרים לא קנה

ואמר רבי יוחנן וכולן בשטר

The Sages learnt {in a brayta}: If one says "I have given such and such a field to Ploni"; "I have given it to her"; "behold it is his" -- then indeed it is his.
"I will give it to him" -- Rabbi says he acquires and the Sages say he does not acquire.
And Rabbi Yochanan said: And all of them are with a deed.

תנו רבנן האומר עשיתי פלוני עבדי בן חורין והוא אומר לא עשאני חיישינן שמא זיכה לו על ידי אחר
כתבתי וחתמתי ונתתי לו והוא אומר לא כתב ולא חתם ולא נתן לי הודאת בעל דין כמאה עדים.
האומר נתתי שדה פלונית לפלוני והוא אומר לא נתן לי חיישינן שמא זיכה לו ע"י אחר
כתבתי ונתתי לו והוא אומר לא כתב ולא נתן לי הודאת בעל דין כמאה עדים

The Sages learnt {in a brayta}: If one says "I have made Ploni my slave a free man" and he {the slave} says "You have not made me," we consider that perhaps he has acquired on his behalf via another person. "I have written and signed {the deed of manumission}, and given it to him," and he {=the slave} says "He has not written, nor signed, nor given me," then admission of the litigant is like 100 witnesses. If one says "I gave a certain field to Ploni," and he says "He did not give," we worry lest he acquired it on his behalf via another person. "I have written and given it to him" and he says "He did not write not give me," the admission of the litigant is like 100 witnesses.

ומי אוכל פירות
רב חסדא אמר נותן אוכל פירות
רבה אמר משלשין את הפירות
ולא פליגי הא באבא הא בברא.

And who eats the produce?
Rav Chisda said: The giver eats the produce.
Rabba said: They entrust the produce to a third party.
And there is no dispute. Here is by the father and here is by the son.

פירוש מאן דאמר נותן אוכל פירות כשמקבל מתנה אמר לא כתב ולא נתן לי
ומ"ד משלשין כגון שלא היה המקבל מצוי ואמר בנו לא הקנה לאבא כלום משלשין את הפירות עד שמתברר הדבר:

The explanation: The one who says that the giver eats the produce, this is where the recipient said "he did not write and did not give to me." And the one who said that they entrust the produce to a third party, this is where, for example, the recipient is not found, and his son said "you did not transfer anything to Father." Then, they entrust the produce to a third party until the matter is clarified.

גרסינן בקידושין בסוף האומר לחבירו
האומר לשפחה הרי את בת חורין וולדך עבד ולדה כמוה בן חורין דברי רבי יוסי הגלילי וחכמים אומרים דבריו קיימין משום שנאמר האשה וילדיה וגו'
קרא מאי תלמודיה לרבנן
אמר רבא קרא לרבי יוסי הגלילי דקתני ולדה כמוה שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדוניה בזמן שהאשה לאדוניה ולדה לאדוניה אין האשה לאדוניה אין ולדה לאדוניה
והלכתא כחכמים:

We learn in Kiddushin, at the end of {perek} HaOmer LeChaveiro {Kiddushin 69a}:
If one said to his female slave "behold you are a free woman, but your child is still a slave," her child, like her, is a free man. These are the words of Rabbi Yossi HaGelili. And the Sages say: His words stand, for it is stated {Shemot 21:4}:

ד אִם-אֲדֹנָיו יִתֶּן-לוֹ אִשָּׁה, וְיָלְדָה-לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת--הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא, יֵצֵא בְגַפּוֹ.

4 If his master give him a wife, and she bear him sons or daughters; the wife and her children shall be her master's, and he shall go out by himself.

{where as per the Sages, in this case, the female slave going free is an application of וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ while the child remaining is an application of וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ. There is no wife in this situation}.
{How do we parse the Mishna?} Is the verse coming to reinforce the Sages?
Rava said: The verse is according to Rabbi Yossi HaGelili, is teaching that her child is like her, for it is stated הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ -- "the woman {rather than wife} and her children shall be her master's" -- at a time that the woman is to her master, her child is to her master, but when the woman is not to her master, her child is not to her master.
And the halacha is like the Sages.

{Gittin 40b}

עבד שעשאו רבו אפותיקי וכו':
ומי שחררו
אמר רב רבו ראשון
שורת הדין אין העבד חייב כלום לרבו שני כדרבא דאמר

"A slave whose master made him a security for a debt...":
And who freed him?
Rav said: His first master.
In accordance with the strict law, the slave is not liable to anything to his second master}, to whom he was an apotiki, except for being freed} in accordance with Rava, for Rava said...

Rif Gittin 21a {Gittin 39b - 40b}

21a

{Gittin 39b}

א"ר זירא א"ר אסי א"ר חנינא אמר רבי עבד שנשא אשה בת חורין בפני רבו יצא לחירות
ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו שטר שחרור
ודוקא בשרבו השיאו אשה

Rabbi Zera cited Rabbi Assi who cited Rabbi Chanina who cited Rabbi {our gemara: Rabbi Zera cited Rabbi Chanina who cited Rav Ashi who cited Rabbi}: A slave who married a free woman in the presence of his master {Gittin 40a} goes out to freedom.
And not only that, but they force his master to write him a deed of manumission.
And specifically where his master gave him a wife.

א"ר יהושע בן לוי עבד שהניח תפלין בפני רבו יצא לחרות
מיתיבי לוה ממנו רבו או שעשאו רבו אפוטרופוס או שהניח תפילין בפני רבו או שקרא ג' פסוקים בבית הכנסת בפני רבו הרי זה לא יצא לחירות
אמר רבה בר רב שילא בשרבו הניח לו תפילין

Rabbi Yehoshua ben Levi said: If a slave puts on tefillin in his master's presence, he goes out to freedom.
They raised an objection {from a brayta}: If his master borrowed money from him, or if he {=the master} appointed him as an administrator {of his affairs}, or if he {=the slave} put on tefillin before his master, or if he read three verses in the synagogue before his master, behold he does not go out to freedom.
Rabba bar Rav Shela said: Where his master placed tefillin upon him.

אמר עולא אמר רבי יוחנן המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מי שאמר בשעת מיתתו פלונית שפחתי אל ישתעבדו בה יורשין כופין את היורשין וכותבין לה גט שחרור
אמרו לפניו רבי אמי ורבי אסי אי אתה מודה שבניה עבדים
אלא כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן מי שאמר בשעת מיתתו פלונית שפחתי עשתה לי קורת רוח יעשה לה קורת רוח כופין את היורשין ועושין לה קורת רוח
מאי טעמא מצוה לקיים דברי המת.
מאי קורת רוח דעבדין לה דאי אמרה האי עבידתא לא מצינא למעבדה לא כייפינן לה.

Ulla cited Rabbi Yochanan: One who declares his slave ownerless, he {=the slave} goes out to freedom, but requires a deed of manumission.
When Rav Dimi came, he cited Rabbi Yochanan: One who said at the time of his death, "Plonit my female slave, the heirs should not subjugate her as a slave," they force the heirs to write her a deed of manumission.
Rabbi Ammi and Rabbi Assi said: Do you not admit that her children are slaves? {Rather, this means that they should not work her too hard.}
Rather, when Rav Shmuel bar Yehuda came, he cited Rabbi Yochanan: One who said at the time of his death, "Plonit my female slave has given me great satisfaction, so please see to it that she has great satisfaction," they force the heirs to give her great satisfaction.
What is the reason? It is a precept {mitzvah} to fulfill the words of the deceased.
What is the great satisfaction that do for her? That if she says, "I do not want to perform this work," they do not force her.

אמר אמימר המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה
מ"ט גופיה לא קני ליה איסורא הוא דאיכא גביה ואיסורא לבריה לא מורית

Amemar said: One who declares his slave ownerless and then dies {before giving the deed of manumission}, that slave has no fix.
What is the reason? His body he {=the master} does not own, but there still is the prohibition {to marry of Jewish woman, until he receives the deed of manumission}, and the prohibition he cannot bequeath to his son.

וליתא לדאמימר
דאמרינן ההיא דסקרתא דעבדי דאיזדבן לעובדי כוכבים כלו מרוותא דידהו
אתו לקמיה דרבינא
אמר להו זילו הדרו אבני מרוותייכו לקמאי וניכתוב לכו גיטא דחירותא
אמרו ליה רבנן לרבינא והאמר אמימר המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה
א"ל אנא כרב דימי ס"ל
א"ל דרב דימי טעותא היא
א"ל מאי טעותא דלא אמרה בלשון שחרור הא אמרה בלשון שחרור הכי נמי
והלכתא כרבינא

And we do not rule in accordance with Amemar. For we say: There was a certain settlement of slaves who were sold to heathers. All their {second} masters died. {Now they were free and so wanted to be able to marry Jewish women.} They came before Ravina.
He said to them: Go and seek after the sons of your first masters, so that they will write you a deed of manumission.
The Sages said to Ravina: But Amemar said, "If one declared his servant ownerless and then died, the servant has no fix."
He said to them: I hold like Rav Dimi.
They said to him: Rav Dimi's statement was in error.
He said to them: What was in error? That he did not say it in the language of emancipation. But if he said it in the language of emancipation, indeed it would be so {that they would have to emancipate her}.
And the halacha is like Ravina.

ההוא עבדא דהוה לבי תרי קם חד מינייהו שחרריה לפלגיה
אמר אידך השתא שמעו בי רבנן ומפסדי ליה מינאי
אזל אקנייה לבנו קטן דקטן מיקנא קני אקנויי לא מקני
שלחה רב יוסף בריה דרבא לקמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישיב בראשו
אנן קים לן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי
מוקמי ליה אפוטרופא ומקרקיש ליה בזוזי וכתיב ליה גיטא דחירותא

יש ששואלין כאן ואומרים וכי מאחר דמוקמינן אפוטרופא למאי הלכתא אמרינן ידעינן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי ומהדרי רבנן תשובה משום דחיישינן דילמא מסתריך ביה ינוקא בההוא עבדא וכיון דמקרקיש ליה בזוזי מיפייס ולא אתי לאיסתרוכי ביה:

There was a certain slave who was owned by two men. One of them arose and freed his half of him.
The other one said {to himself}, "now if the Rabbis hear of this, they will deprive me of him {by forcing me to free him}." He went and transferred ownership of him {the slave} to his minor son -- for minors can receive a transfer but cannot transfer to another.
Rav Yosef son of Rava sent it before Rav Pappa. He {=Rav Pappa} sent to him: {Ovadiah 1:15}

טו כִּי-קָרוֹב יוֹם-ה, עַל-כָּל-הַגּוֹיִם: כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ, גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ.

15 For the day of the LORD is near upon all the nations; as thou hast done, it shall be done unto thee; thy dealing shall return upon thine own head.

We have established for ourselves about children that they are attracted to money. We will therefore appoint him a guardian
{Gittin 40b}
and {the slave will} rattle some coins before him, and {the guardian will} write on his behalf a deed of manumission.

There are those who ask here, and say: And once we have established a guardian, to what practical halachic effect do we say that we know about children that they are attracted to money. And the Rabbis have returned an answer that we worry that perhaps the child will clutch onto that slave, and once we rattle for him some coins, he is appeased, and will not come to clutch him.

Rif Gittin 20b {Gittin 38a; 39a - b; Kiddushin 22b; Gittin 38a - b}

20b

{Gittin 38a}

אמר רב שמן בר אבא א"ר יוחנן עבד שברח מבית האסורין יצא לחירות ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותבין לו גט חירות ודוקא לאחר יאוש
ואי קשיא לך דר' יוחנן אדרבי יוחנן דהתם אמר הלכה כרשב"ג דאמר ישתעבד לרבו ראשון והכא אמר יצא לחירות לא קשיא
התם טעמא מאי ישתעבד לרבו ראשון משום דחזקיה
הכא ליכא למיגזר משום דחזקיה השתא לקטלא מסר נפשיה אפולי מפיל נפשיה לגייסות:

Rav Shemen bar Abba cited Rabbi Yochanan: A slave who escaped from prison goes out free. And not only that, but we coerce his master to write out a deed of manumission for him.
And this is specifically after giving up hope.
And if it is difficult to you the contradiction between Rabbi Yochanan and Rabbi Yochanan -- for there he said that the halacha is like Rabban Shimon ben Gamliel who said that he becomes a servant to his first master, while here he says that he goes out to freedom -- it is not a contradiction. There, why does he become a slave to his first master? Because of Chizkiyah. But here, there is not to decree because of Chizkayah -- for now that he would be risking his life, would he give himself over to raiders?

{Gittin 39a}

תניא גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהן עבדים בין קטנים בין גדולים קנו עצמן בני חורין
אבא שאול אומר גדולים קנו עצמן בני חורין קטנים כל המחזיק בהן זכה בהן
א"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע ב"ל הלכה כאבא שאול
ורבי חייא א"ר יוחנן אין הלכה כאבא שאול
והלכתא כאבא שאול מההוא מעשה דקידושין
דגרסי' התם רב יהודה הנדואה גר שאין לו יורשין הוה חלש עאל מר זוטרא לשיולי ביה חזייה דתקיף ליה עלמא טובא
אמר ליה לעבדיה שלוף לי מסאנאי ואמטינהו לגו ביתאי
איכא דאמרי גדול היה זה פירש למיתה וזה פירש לעבדות
ואיכא דאמרי קטן היה וכדאבא שאול דתניא גר שמת וכו'
אלמא הלכה כאבא שאול:

They learnt {in a brayta}: A convert who died {without heirs} and Israelites plundered his property, and there were slaves as part of it, whether minor slaves or adult slaves, they acquire themselves to be freemen. Abba Shaul says: The adult ones acquire themselves to be free men, but the minor ones, whoever first seizes them acquires them.
Rabbi Yaakov bar Iddi cited Rabbi Yehoshua ben Levi: The halacha is like Abba Shaul.
{Gittin 39b}
And Rabbi Chiyya cited Rabbi Yochanan: The halacha is not like Abba Shaul.

And the halacha is like Abba Shaul, from that incident mentioned in Kiddushin. For we learn over there {in Kiddushin 22b}: Rav Yehuda HaNedoah, who was a convert who had no heirs, became it. Mar Zutra entered to inquire after him. He saw that the world was strong upon him {=that he was a goses and about to die}. He {=Mar Zutra} said to his {=Rav Yehuda HaNedoah's} servant: Take off my sandals and carry them to my house {in this way, he would acquire the slave by demonstrating ownership, via chazaka}.
Some say he {=the slave} was an adult, such that this one separated off to death and this one separated off to servitude. And some say that he was a minor, and it is like Abba Shaul, who said "a convert who died, etc."

{Gittin 38a}

אמר רב יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר לעולם בהם תעבודו
ת"ר לעולם בהם תעבודו רשות דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר חובה
וקי"ל הלכה כר"ע מחבירו
הילכך הלכה כרב יהודה דקאי כוותיה:

Rav Yehuda said {our gemara: cited Shmuel}: Whoever frees his slave violates a positive commandment. For it is stated {Vayika 25:46}:

מו וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה--לְעֹלָם, בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ; וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו, לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. {ס}

46 And ye may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may ye take your bondmen for ever; but over your brethren the children of Israel ye shall not rule, one over another, with rigour. {S}

{Gittin 38b}
The Sages learnt {in a brayta}: לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ -- "they shall be your bondmen for ever" -- is an option {rather than a requirement}. These are the words of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva said: It is a requirement.
And we establish that the halacha is like Rabbi Akiva over his colleague. Therefore, the halacha is like Rav Yehuda, who establishes like him.

{Gittin 38a}

ההיא אמתא דהואי בפומבדיתא דהוו קא מעבדי אינשי בה איסורא
אמר אביי אי לאו דאמר רב יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה הוה כייפנא ליה למרה דכתב לה גט חירות
רבינא אמר בהא מודה רב יהודה משום איסורא
וקי"ל כרבינא דבתרא הוא:

There was a certain female slave who was in Pumbedita, who was used by men for forbidden {immoral} acts.
Abaye said: If Rav Yehuda had not said that whoever freed his slave violated a positive commandment, I would compel his master to write her a deed of manumission.
Ravina said: In this instance, Rav Yehuda would agree, because of the prohibition {/immorality}.

And we establish like Ravina, because he was later.

{Gittin 38b}

ואמר רבה בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסהון דמפקי עבדייהו לחירות ודסיירי נכסייהו בשבתא ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן מדרשא
דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתה בע"ש ואחת
קבעה סעודתה בשבת ושניהן נעקרו

And Rabba said: In these three matters, homeowners become impoverished of their possessions: That they send out their {heathen} slaves free; they inspect their property on Shabbat; and they set up their Shabbat meal at the time of the discourse.
For Rabbi Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: There were two families in Yerushalayim. One established its Shabbat meal on erev Shabbat {Rashi: the eve of Shabbat rather than the daytime; others say on Friday afternoon} and one established the meal on Shabbat {at the time of the discourse}, and both were uprooted.

Rif Gittin 20a {37b; 40b; 37b}

20a

{Gittin 37b}
Mishna:

עבד שנשבה ופדאוהו לשום עבד ישתעבד לשם בן חורין לא ישתעבד
רשב"ג אומר בין כך ובין כך ישתעבד:

SHOULD A [NON-JEWISH] SLAVE [OF A JEW] BE CARRIED OFF BY ROBBERS AND RANSOMED [BY A THIRD PARTY], IF [HE IS RANSOMED] AS A SLAVE HE GOES BACK TO SLAVERY, BUT IF [HE IS RANSOMED] AS A FREE MAN HE DOES NOT GO BACK TO SLAVERY.
RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAYS: IN EITHER CASE HE GOES BACK TO SLAVERY.

{Gittin 40b}

עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר חוב על דמיו
רשב"ג אומר אינו כותב אלא המשחרר

IF A MAN MAKES HIS SLAVE SECURITY [FOR A DEBT] TO ANOTHER MAN AND HE EMANCIPATES HIM, IN STRICT JUSTICE THE SLAVE IS NOT LIABLE FOR ANYTHING, BUT FOR THE BETTER ORDERING OF THE WORLD, HIS MASTER IS COMPELLED TO EMANCIPATE HIM, AND HE GIVES A BOND FOR HIS PURCHASE PRICE.
RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAYS: HE DOES NOT GIVE A BOND BUT HE THAT EMANCIPATES HIM. {Rif has המשחרר, while the Mishna in our gemara has משחרר, which might translate as "but he emancipates him." To be explained in the gemara.}

{Gittin 37b}
Gemara:

במאי עסקינן אילימא לפני יאוש לשם בן חורין אמאי לא ישתעבד
ואלא לאחר יאוש לשם עבד אמאי ישתעבד
אמר רבא לעולם לאחר יאוש לשם עבד ישתעבד לרבו שני לשם בן חורין לא ישתעבד לא לרבו ראשון ולא לרבו שני
לרבו שני לא דהא לשם בן חורין פרקיה לרבו ראשון לא דהא לאחר יאוש הוה
רבן שמעון בן גמליאל אומר בין לשם עבד בין לשם בן חורין ישתעבד (בין לפני יאוש בין לאחר יאוש ישתעבד לשם עבד ישתעבד לרבו שני לשם בן חורין ישתעבד) לרבו ראשון כדחזקיה
דאמר מפני מה אמרו בין כך ובין כך ישתעבד שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומפיל עצמו לגייסות ומפקיע עצמו מיד רבו

וחזינן לגאון דקא פסק הילכתא כרבנן דקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים

With what are we dealing {in the case of the captured slave}? If you say it is before {the owner} giving up, even if he were redeemed to be a free man, why should he not return to slavery?
And if it is rather after giving up, then even if he was redeemed to be a slave, why should he return to slavery?
Rava said: In truth, it was after giving up hope, but if {he was redeemed} to be a slave, he is a slave to his second master {, who redeemed him, but not the first}, while if {he was redeemed} to be a free man, he is not a slave to his first master nor to his second master. Not to his second master, for he redeemed him to be a free man. Not to his first master, for this was after he {=that master} gave up hope.
Rabban Shimon ben Gamliel says: Whether {he was redeemed} redeemed to be a slave or whether to be a free man, he becomes a slave (whether before giving up hope or after giving up hope, he becomes a slave. If {he was redeemed} to be a slave, he becomes a slave to his second master. If {he was redeemed} to be a free man, he becomes a slave) to his first master, in accordance with Chizkiyah,

{If we eliminate the text in parentheses, we have instead:
Rabban Shimon ben Gamliel says: Whether {he was redeemed} redeemed to be a slave or whether to be a free man, he becomes a slave to his first master, in accordance with Chizkiyah}

who said: Why was it said that in either case he becomes a slave? So that it should not be that every single one goes and casts himself to the robber bands, and thus take himself out from the hands of his master.

And we have seen that the Gaon ruled that the halacha is like the Sages, for we establish that in case of dispute between an individual and the many, the halacha is like the many.

Rif Gittin 19b {37a - b}

19b

{Gittin 37a}

תנן התם אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע אם אין לו מזכהו לתוך שדהו כל שהוא
וכמה כל שהוא
א"ר חייא בר אבא אמר רב אפילו קלח של כרוב
אמר רב יהודה השאילו מקום לתנור או לכירה כותבין עליו פרוזבול:

They learnt {tnan} over there {=elsewhere}: We do not write a prozbul except for upon land {which the debtor owns}. If he does not have land, we transfer over to him within his {=the creditor's} field a tiny amount.
And how much is a tiny amount?
Rabbi Chiyya bar Abba cited Rav: Even a stalk of carob.
Rav Yehuda said: Even if he lends him enough place for an oven or a stove, they write upon it a prozbol.

תנו רבנן אין לו קרקע ולערב יש לו קרקע כותבין עליו פרוזבול. לו ולערב אין לו קרקע ולדחייב לו יש לו קרקע כותבין עליו פרוזבול מדר' נתן
דתניא רבי נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מנין שמוציאין מזה ונותנין לזה ת"ל ונתן לאשר אשם לו

The Sages learnt {in a brayta}: If he {=the debtor} does not have land but the guarantor has land, we write a prozbol upon that. If neither he {=the debtor} nor the guarantor has land, but someone who owes the debtor has land, we write upon it a prozbul, from Rabbi Natan's statement.
For they learnt {in a brayta}: Rabbi Natan says: How do we know that if someone is owed a maneh by his friend, and his friend in turn {is owed a maneh} by his friend, from where that we can take from this one and give to that one? Therefore it informs us {Bemidbar 5:7}:

ז וְהִתְוַדּוּ, אֶת-חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְהֵשִׁיב אֶת-אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו; וְנָתַן, לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ.

7 then they shall confess their sin which they have done; and he shall make restitution for his guilt in full, and add unto it the fifth part thereof, and give it unto him in respect of whom he hath been guilty.

{Gittin 37b}

ש(אמר רב יהודה א"ר נחמן נאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד
מ"ט כיון דתקינו רבנן פרוזבול לא שבק היתירא ואכל איסורא
כי אתו לקמיה דרב אמר להו מידי פרוזבול היה לך ואבד
כגון זה פתח פיך לאלם):ש

(Rav Yehuda cited Rav Nachman: We believe a person to say "I had a pruzbol but it was lost."
What is the reason? Since the Sages enacted prozbul, he would not leave aside the permitted {food} and eat forbidden food.
When someone came before Rav, he said to him, "Did you have a prozbul and it was lost?"
Such as this is opening your mouth on behalf of he who is unable to speak.
{I, Josh, would note that it is not clear from this text whether the person actually did have a prozbol. Perhaps this was in accordance with leanings towards Rav Nachman, who would rather have it even without writing a prozbul.}
)

Rif Gittin 19a {36a - 37a}

19a

{Gittin 36a}

התקין הלל פרוזבול וכו

ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטת שביעית והתקין הלל דלא תשמיט
אמר אביי בשביעית בזמן הזה
ורבי היא דתניא רבי אומר וזה דבר השמטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמטת קרקע ואחת שמטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים ותקינו רבנן דתשמיט זכר לשביעית ראה הלל שנמנעו מלהלוות זה את זה עמד והתקין פרוזבול

ומי איכא מידי דמדאורייתא לא משמטא ומתקני רבנן דמשמטא
אמר אביי שב ואל תעשה הוא
רבא אמר הפקר ב"ד היה הפקר
דא"ר יצחק מניין שהפקר ב"ד היה הפקר שנא' וכל אשר לא יבא לשלשת ימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו וגו'
ר"א אמר מהכא אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל
וכי מה ענין אבות אצל ראשים
אלא לומר לך מה אבות מנחילים לבנים כל מה שרוצין אף ראשים מנחילין לעם כל מה שרוצין:

"HILLEL INSTITUTED THE PROZBUL...":
And is there indeed something which Biblically, the seventh year would release, but Hillel enacted that it would not release?
Abaye said: In the seventh year, in our days {where it is no longer Biblical}.
And it is the position of Rabbi. For they learnt {in a brayta}: Rabbi said: {Devarim 15:2}

ב וְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה--שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ: לֹא-יִגֹּשׂ אֶת-רֵעֵהוּ וְאֶת-אָחִיו, כִּי-קָרָא שְׁמִטָּה לַה.

2 And this is the manner of the release: every creditor shall release that which he hath lent unto his neighbour; he shall not exact it of his neighbour and his brother; because the LORD'S release hath been proclaimed.

{with a run of הַשְּׁמִטָּה--שָׁמוֹט}: the verse was thus talking of two shemittot. One is the release of land and one is the release of money. At a time that you release land, you release money, while at a time that you do not release land, you do not release money.
{Gittin 36b}
And the Sages decreed that you do release, as a remembrance to the seventh year. Hillel saw that they refrained from lending money to each other, and so he arose and enacted the prozbul.

And is there indeed something which Biblically it does not release, yet the Rabbis decreed that it does release?
Abaye said: This is an instance of sitting and doing nothing {by not collecting}.
Rava said: Bet din has the power to declare things ownerless.
For Rabbi Yitzchak said: How do we know that Bet din's declaration of things as ownerless makes them ownerless? For it is stated {Ezra 10:8}

ח וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים--יָחֳרַם, כָּל-רְכוּשׁוֹ; וְהוּא יִבָּדֵל, מִקְּהַל הַגּוֹלָה. {ס}

8 and that whosoever came not within three days, according to the counsel of the princes and the elders, all his substance should be forfeited, and himself separated from the congregation of the captivity. {S}

Rabbi Eleazar said: From here: {Yehoshua 19:51}

נא אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּגוֹרָל בְּשִׁלֹה, לִפְנֵי ה--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד; וַיְכַלּוּ, מֵחַלֵּק אֶת-הָאָרֶץ.

51 These are the inheritances, which Eleazar the priest, and Joshua the son of Nun, and the heads of the fathers' houses of the tribes of the children of Israel, distributed for inheritance by lot in Shiloh before the LORD, at the door of the tent of meeting. So they made an end of dividing the land.

Now what is the matter of "fathers" put next to "heads"? Rather, to tell you that just as fathers transmit as inheritance to their children anything they wish, so too the heads {and thus bet din} tranmit as inheritance to the nation anything they wish.

אמר שמואל האי פרוזבול עולבנא דדייני הוא אי איישר חילי יותר מהלל אבטליניה
רב נחמן אמר אקיימיניה
והא מיקיים וקאי
אלא הכי קאמר אימא בה מילתא דאע"ג שלא כתב כמי שכתב דאמי:

Shmuel said: This pruzbol is an ulban {either assumption or convenience -- see gemara} of the judges. If I ever had the power greater than Hillel, I would abolish it.
Rav Nachman said: I would establish it.
But it is already established and functioning?
Rather, this is what he meant to say: I would say {=add} in it a rule that even though they did not write {a prozbul}, it would be as if it were written.

{Gittin 37a}

רבנן דבי רב אשי מסרין מילייהו להדדי
רבי יונתן מסר מיליה לרבי חייא בר אבא אמר ליה מי צריכנא מידי אחרינא או לא אמר ליה לא

The Sages in the academy of Rav Ashi gave over their words {=their debts} to each other. {without writing the prozbul}
Rabbi Yochanan gave over his word {=his debt} to Rabbi Chiyya bar Abba {without writing a prozbul}.
He {=Rabbi Chiyya bar Abba} asked him: Do I need anything else or not?
He said to him: No.

Rif Gittin 18b {35b - 36a}

18b

{Gittin 35b}

התקין ר"ג שתהא נודרת וכו':
אמר רב הונא לא שאנו אלא שלא נישאת אבל נישאת אין מדירין אותה מ"ט דמפר לה בעל
כי לא נישאת נמי לכי מנסבה מפר לה בעל אין בעל מפר בקודמין:

"RABBAN GAMLIEL THE ELDER MADE A REGULATION THAT SHE SHOULD TAKE A VOW...":
Rav Huna said: They only learned this in the case where she did not {yet} remarry, but if she remarried, they do not impose a vow upon her. What is the reason? For the husband will annul it for her.
{But if so,} when she has not yet remarried as well, she may go and remarry, and the husband can annul for her?! {The answer:} The husband is not able to nullify the earlier vows {before marriage}.

{Gittin 36a}

אמר אמימר הילכתא אפילו למ"ד נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה
והנ"מ לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה
דההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא דהוה פשע בינוקי אהדריה רבינא דלא אשכח דדייק כותיה:

Amemar said: The halacha is that even according to the one who said that a vow taken in public has a nullification, if it is on the authority of the public, it has no nullification.
And these words are for {a vow upon} some optional action, but upon a religious duty, it does have a nullification. For there was a teacher of children who Rav Acha imposed a vow upon him {to give up teaching} because he maltreated the children {he would strike them more than he should have -- this in a day where this was acceptable practice for schoolteachers}, and Ravina reinstated him, for no teacher could be found who was as thorough as him.

העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם:
מפני תיקון העולם הא דאוריית' היא דכתיב וכתוב בספר וחתום והעד עדים
אמר רבא לא צריכא לר"א דאמר עידי מסירה כרתי תקינו רבנן עידי חתימה זמנין דמייתי סהדי אי נמי זמנין דאזלי למדה"י
מהא שמעינן דלא צריכינן לעידי מסירה אלא היכא דליכא עידי חתימה
אבל היכא דאיכא עידי חתימה סגי בלא עידי מסירה והוא דנפיק גיטא מתותי ידה וא"ת הא איתמר בפני כמה נותנו לה
ר' יוחנן ור' חנינא ח"א בפני שנים וח"א בפני ג' התם משום דבעינן לקיימו ועוד לכתחלה בעינן עידי מסירה וכי קאמרינן אנן דיעבד:

"WITNESSES SIGN A GET FOR THE SAKE OF THE ORDER OF SOCIETY":
For the order of society? But it is Biblical, for it is written {Yirmeyahu 32:44}:

מד שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ, וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר, וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב: כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּתָם, נְאֻם-יְהוָה. {פ}

44 Men shall buy fields for money, and subscribe the deeds, and seal them, and call witnesses, in the land of Benjamin, and in the places about Jerusalem, and in the cities of Judah, and in the cities of the hill-country, and in the cities of the Lowland, and in the cities of the South; for I will cause their captivity to return, saith the LORD.' {P}

Rava said: No, it is necessary -- according to Rabbi Eleazar who said that witnesses to the delivery is what effects it {the get}. The Sages still enacted witnesses who sign, for there are times that the witnesses {to the delivery}, or alternatively, there are times that they will go to an overseas country.

{Rif:} From here we deduce that we do not require witnesses to the delivery except where there are no signed witnesses. But where there are signed witnesses, it is sufficient without witnesses to the delivery -- and this is where the get comes out from under her hand {=she is is possession of it}. And if you say, "but it was stated {by Amoraim}, 'Before how many do they give it to her? Rabbi Yochanan and Rabbi Chanina -- One said before two and one said before three,' " there is because we need to establish it, and furthermore, ab initio, we require witnesses to the delivery, while we are talking in a case after the fact.

Rif Gittin 18a {34b - 35a}

18a

{Gittin 34b}
Mishna:

אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה
נמנעו מלהשביעה
התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה
העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם
התקין הלל פרוזבול מפני תיקון העולם

A WIDOW HAS [BY RIGHTS] NO POWER TO RECOVER [HER KETUBAH] FROM THE PROPERTY OF ORPHANS SAVE ON TAKING AN OATH.
BUT THEY [THE RABBIS] REFRAINED FROM IMPOSING AN OATH ON HER.
RABBAN GAMLIEL THE ELDER THEREUPON MADE A REGULATION THAT SHE SHOULD TAKE ANY VOW WHICH THE ORPHANS CHOSE TO IMPOSE ON HER AND SO RECOVER HER KETUBAH.
AND [SIMILARLY] WITNESSES SIGN THEIR NAMES TO A GET FOR THE BETTER ORDERING OF SOCIETY.
HILLEL THE ELDER ALSO INSTITUTED THE PROZBUL FOR THE BETTER ORDERING OF SOCIETY.

{Gittin 35a}
Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל לא שאנו אלא בב"ד אבל חוץ לב"ד משביעין אותה ורב אמר אפילו חוץ לב"ד אין משביעין אותה
רב לטעמיה דרב לא מגבי כתובה לארמלתא ולגבייה ולידרה בשני דרב קיל נדרי

א"ל רב יהודה לרב ירמיה ביראה אדרה בב"ד ואשבעה חוץ לב"ד וליתי קלא וליפול באודנאי דבעינא דעבידנא בה מעשה.
אמר ר' זירא אמר שמואל לא שאנו שמדירין אלא אלמנה
אבל גרושה משביעין אותה

Rav Yehuda cited Shmuel: They only learned that this applies when in bet din, but outside bet din, they would impose an oath on her.
And Rav said: Even outside bet din, they would not impose an oath on her.
Rav is consistent in his position, for Rav would not collect the ketuba for a widow. And let her vow and thus let her collect? In the days of Rav, vows were treated lightly.

Rav Yehuda said to Rav Yirmeya Biraah: Impose a vow upon her in bet din, and impose an oath upon her outside bet din. And let the report of this reach my ears, so as to make this a maaseh {precedent}.
Rabbi Zera cited Shmuel: They only learned this that they impose an vow by a widow, but a divorcee, they would impose an oath upon her.

Rif Gittin 17a-b {Gittin 34a - b}

17a-b

{Gittin 34a}

גידול בר רעילאי שדר לה גיטא לדביתהו אזל שליח אשכחה דהות יתבא בטולא אמר לה הא גיטיך
אמרה ליה זיל השתא ברי מיהא [ותא למחר]
אתא גביה אמר ליה פתח ואמר הטוב והמטיב
אביי אמר ברוך הטוב והמטיב ולא בטיל גיטא
ורבא אמר ברוך הטוב והמטיב ובטל גיטא
במאי קא מיפלגי בגלויי דעתא בגיטא
אביי סבר גלויי דעתא בגיטא לאו מילתא היא ורבא סבר גלויי דעתא בגיטא מילתא היא
והלכתא כאביי

Giddul bar Reilai sent a get to his wife. The agent went and found that she was sitting in the shade {or perhaps, at leisure? our gemara: weaving}. He said to her: Here is your get.
She said to him: Go away for now, and come tomorrow.
He went to him {to Giddul bar Reilai} and he opened his mouth and said Hatov vehaMeitiv {thanking Hashem for the good, for he now has a chance to change his mind}.
Abaye said: Blessed is HaTov veHaMeitiv, but the get is not canceled.
And Rava said: Blessed is HaTov veHaMeitiv and the get is canceled.
In what do they argue? In revealing of intention by get. Abaye holds that revealing of intention by get is not something, while Rava holds that revealing of intention by get is something of substance.
And the halacha is like Abaye.

{Gittin 34b}
Mishna:

בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה
התקין רבן גמליאל הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תקון העולם

ORIGINALLY THE HUSBAND WAS ALLOWED TO GIVE [IN THE GET] AN ADOPTED NAME OF HIMSELF OR OF HIS WIFE, OR AN ADOPTED TOWN OF HIMSELF OR OF HIS WIFE.
RABBAN GAMLIEL THE ELDER MADE A REGULATION THAT HE SHOULD WRITE, 'THE MAN SO-AND-SO OR BY WHAT EVER NAMES HE IS KNOWN,' THE WOMAN SO-AND-SO OR BY WHATEVER NAMES SHE IS KNOWN,' FOR THE BETTER ORDERING OF SOCIETY {=to prevent abuses}.

Gemara:

אמר רב אשי והוא דאתחזק בתרי
שמות.
ההיא דהוו קארו לה רובא מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעי מרים וכל שם שיש לה ולא שרה וכל שם שיש לה

Rav Ashi said: And this is where he is established to have two names.

There was a woman who was called by most people Miriam and by a few people Sarah. The Nehardeans said {that in the get she should be referred to as}: "Miriam and every {other} name she has," and not "Sarah and every {other} name she has."

Rif Gittin 16b {32a - 34a; Arachin 21b}

16b

{Gittin 32a}
Mishna:

בראשונה היו עושין בית דין במקום אחר ומבטלו התקין רבן גמליאל שלא יהו עושין כן מפני תיקון העולם

IN FORMER TIMES A MAN WAS ALLOWED TO BRING TOGETHER A BEH DIN WHEREVER HE WAS AND CANCEL THE GET.
RABBAN GAMLIEL THE ELDER, HOWEVER, LAID DOWN A RULE THAT THIS SHOULD NOT BE DONE, SO AS TO PREVENT ABUSES.

{Gittin 32b}
Gemara:

איתמר בפני כמה מבטלו
רב נחמן אמר בפני שנים
ורב ששת אמר בפני שלשה
רב ששת אמר בפני שלשה בית דין קתני
ור"נ אמר בפני שנים לבי תרי נמי ב"ד קרי ליה
והלכתא כרב נחמן דקאי רבי יוחנן כוותיה:

It was stated {by Amoraim}: Before how many does he nullify it?
Rav Nachman said: Before two.
And Rav Sheshet said: Before three.
Rav Sheshet said "before three" -- for it teaches in the Mishna a "bet din."
And Nachman said "Before two" -- for a pair of two is also called a "bet din."
And the halacha is like Rav Nachman, for Rabbi Yochanan is in accordance with him {on 33a}.

{Gittin 33a}

ת"ר בטלו מבוטל דברי רבי
רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו [שאם כן מה כח ב"ד יפה]:

The Sages learnt {in a brayta}: If he canceled it {despite Rabban Gamliel's ruling}, it is canceled. These are the words of Rabbi. Rabban Shimon ben Gamliel says: He is not able to cancel it, nor to add to his condition. [For if so, what is the power of Bet Din good for?]

ת"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי
רשב"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה

The Sages learnt {in a brayta}: If he said to ten people, "write a get for my wife," he is able to cancel {the command} to each one, not in the presence of the other. These are the words of Rabbi. Rabban Shimon ben Gamliel says: He is not able to cancel except when all are in the presence of each other.

{Gittin 33b}

אמר רבא אמר רב נחמן הלכתא כרבי בשתיהן
ולית ליה לדרב נחמן מה כח ב"ד יפה
והא אמר רב נחמן יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן ב"ד מעמידין להן אפוטרופוס ובוררין להן חלק יפה ואם הגדילו אינן יכולין למחות דאם כן מה כח בית דין יפה
התם ממונא הכא איסורא

Rava cited Rav Nachman: The halacha is like Rabbi in both rulings.
And does Rav Nachman not hold by the objection of "what then is the power of bet din good for?" But Rav Nachman said {our gemara: in the name of Shmuel}:
{Gittin 34a}
Orphans {who are underage} who come to divide their father's assets, bet din appoints for them a guardian, who chooses for each of them a good portion. And when they grow up, they are not able to object. For if so, what is the power of bet din good for?
{In answer to this objection:} There, it is monetary matters, while here it is a matter of prohibition.

גרסי' בערכין בפ' האומר משקלי עלי
א"ר ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטי מודעיה מודעא
פשיטא
לא צריכה דעשייה ואירצי
מהו דתימא בטולי בטליה למודעיה קמ"ל
ואימא הכי נמי אם כן ניתני וכן אתה אומר
בגיטי נשים כופין אותו עד שיתן מאי עד שיאמר רוצה אני עד דמבטל ליה למודעא קמא

We learn in Arachin, in perek HaOmer Mishkali Alay {perek 5, Arachin 21b}:
Rav Sheshet said: If there is a person who expresses a declaration on a get {that it was issued under duress and should not be valid}, his declaration is a valid declaration.
This is obvious!
No, it is necessary. It is in an instance in which it was first under duress and later he consented. I would have said that his declaration would be nullified. Therefore it informs us otherwise.
And let us say that this is indeed so {that the declaration is nullified}. If so, it should have stated in the Mishna {instead of what it stated that וכן אתה אומר בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני} that "and so do you say by bills of divorce, that you force him until he gives {rather than until he says 'I want'}." What is meant by "until he says 'I want?'" Until he nullifies the original declaration.

Rif Gittin 16a {32a - b}

16a

{Gittin 32a}
BEGIN PEREK FOUR
Mishna:

השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא ה"ז בטל
קדם אצל אשתו או ששילח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי ליך בטל הוא ה"ז בטל
ואם משהגיע הגט לידה אינו יכול לבטלו

IF A MAN AFTER DISPATCHING A GET TO HIS WIFE MEETS THE BEARER, OR SENDS A MESSENGER AFTER HIM, AND SAYS TO HIM, THE GET WHICH I HAVE GIVEN TO YOU IS CANCELED, THEN IT IS CANCELED.
IF THE HUSBAND MEETS THE WIFE BEFORE [THE BEARER] OR SENDS A MESSENGER TO HER AND SAYS, THE GET I HAVE SENT TO YOU IS CANCELED, THEN IT IS CANCELED.
ONCE, HOWEVER, THE GET HAS REACHED HER HAND, HE CANNOT CANCEL IT.

Gemara:

ת"ר בטל הוא אי אפשי בו דבריו קיימין פסול הוא אינו גט לא אמר כלום

א"ר ששת ואמרי לה במתניתא תנא גט זה לא יועיל ולא יתיר ולא יעזוב ולא ישלח ולא יגרש יהא חרס יהא כחרס דבריו קיימין אינו מועיל אינו מתיר אינו מעזיב אינו משלח אינו מגרש חרס הוא כחרס הוא לא אמר כלום:

The Sages learnt {in a brayta}: {If he said} "It is canceled"; "I do not want it" -- his words stand. "It is invalid"; "It is not a get" -- he has not said anything.

{Gittin 32b}
Rav Sheshet said, and some say it was stated in a brayta:

"This get will not help"; and "it will not release"; and "it will not cause to leave"; and "will not send out"; and "will not divorce"; "let it be a shard of clay"; "let it be like a shard of clay" -- his words stand. " {here it is in the future rather than present tense.}

"It does not help"; "it does not release"; "it does not cause to leave"; "it does not send out"; "it does not divorce"; "it is a shard of clay"; "it is like a shard of clay" -- he has not said anything.

איבעיא להו הרי הוא חרס מהו
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מאי שנא מהרי הוא הקדש הרי הוא הפקר:

It was a question to them: "Behold it is a shard of clay" what is the law?
Rav Acha son of Rava said to Rav Ashi: How is this any different from "behold it is consecrated" or "behold it is ownerless?"

{Gittin 32a}

אמר רבא בר איבו אמר רב ששת מקבל מתנה שאמר לאחר שבאת מתנה לידו מתנה זו מבוטלת תיבטל אי אפשי בה לא אמר כלום בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימין
אמר אביי נקיטינן שליח מתנה כשליח הגט
למאי נפקא מינה להולך לאו כזכי

Rava bar Aibo cited Rav Sheshet:

If someone who accepted a gift said, after the gift has come to his hand, "this gift is to be canceled"; "let it be canceled"; "I do not want it" -- he has said nothing.

"It is canceled"; "it is not a gift" -- his words stand.

{Gittin 32b}
Abaye said: We have it on authority that an agent of a gift is like the agent of a get.
To what practical purpose? That "convey it" is not like "acquire it."

איבעיא להו גט שביטלו חוזר ומגרש בו או אינו חוזר ומגרש בו
רב ששת אמר אינו חוזר ומגרש בו
רב נחמן אמר חוזר ומגרש בו
והלכתא כרב נחמן

It was a question to them: A get which was canceled, can one turn around and divorce with it or can he not turn around and divorce with it?
Rav Sheshet said: He cannot turn around and divorce with it.
Rav Nachman said: He can turn around and divorce with it.

And the halacha is like Rav Nachman.

Rif Gittin 15b {30a - 31b}

15b

{Gittin 30a}
Mishna:

המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי או העשיר העני
מתו צריך ליטול רשות מן היורשין
ואם הלוון בפני ב"ד א"צ ליטול לרשות:

IF A MAN LENDS MONEY TO A PRIEST OR A LEVITE OR A POOR MAN ON CONDITION THAT HE CAN RECOUP HIMSELF FROM THEIR DUES {=their tithes}, HE MAY DO SO, IN THE PRESUMPTION THAT THEY ARE STILL ALIVE, AND HE DOES NOT TAKE INTO ACCOUNT THE CHANCE THAT THE PRIEST OR THE LEVITE MAY HAVE DIED OR THE POOR MAN MAY HAVE BECOME RICH.
IF [HE KNOWS THAT] THEY HAVE DIED, HE MUST OBTAIN THE PERMISSION OF THE HEIRS.
IF HE MADE THE LOAN IN THE PRESENCE OF THE BET DIN, HE NEED NOT OBTAIN PERMISSION {FROM THE HEIRS}.

{Gittin 31a}

המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין
ואם אבדו הרי זה חושש מעת לעת דברי ר"א.
ר' יהודה אומר בג' פרקים בודקין את היין בקדום של מוצאי החג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת מים לבוסר

IF A MAN SETS ASIDE PRODUCE WITH THE IDEA OF RECKONING IT AS TERUMAH AND TITHE, OR MONEY WITH THE IDEA OF RECKONING IT AS SECOND TITHE, HE CAN GO ON SO RECKONING IN THE PRESUMPTION THAT THEY ARE STILL EXISTING.
IF THEY ARE LOST, HE HAS TO PROVIDE AGAINST THE RISK FOR TWENTY-FOUR HOURS. THESE ARE THE WORD OF RABBI ELEAZAR {ben Shamua}.
RABBI YEHUDAH SAYS: WINE [SO SET ASIDE] HAS TO BE EXAMINED AT THREE SEASONS OF THE YEAR: WHEN THE EAST WIND BEGINS TO BLOW AT THE END OF THE FEAST [OF TABERNACLES], WHEN THE BERRIES FIRST APPEAR [ON THE VINE], AND WHEN THE JUICE BEGINS TO FORM IN THE GRAPES.

{Gittin 31b}
Gemara:

אמר רבי אלעזר חלוקין עליו חביריו על רבי אלעזר בן שמוע דתנן מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברה"י בין ברה"ר טמאות:

Rabbi Eleazar {ben Pedat, the Amora} said: The colleagues of Rabbi Eleazar ben Shamua {of our Mishna, who said 24 hours}, for we learnt {tnan}: A mikveh which was measured and found deficient, all the purifications made based on it retrospectively {until the time of the last measurement}, whether in the private domain or the public domain are impure.

ר' יהודה אומר בשלשה פרקים כו':
תניא רבי יהודה אומר בשלשה פרקים מוכרין את התבואה לפני הזרע ובשעת הזרע ובפרוס הפסח בשלשה פרקים מוכרין את היין בפרוס הפסח ובפרוס העצרת ובפרוס החג ושמן מעצרת ואילך
למאי הילכתא
אמר רבא ואיתימא רב פפי לשותפי
מכאן ואילך מאי
אמר רבא כל יומא פירקיה

"Rabbi Yehuda says: At three seasons...":
They learnt {in a brayta}: At three seasons of the year they sell produce -- before sowing time, at sowing time, and fifteen days before Pesach. At three seasons of the year they sell wine -- fifteen days before Pesach, fifteen days before Shavuos, and fifteen days before Succos. And oil from Shavuos and on.
To what halachic ramification?
Rava, and some say Rav Papi {our gemara: Rav Papa} said: For partners {that he may sell without consulting his partner}.
From then on, what?
Rava said: Every day is its season {for selling it}.

הדרן עלך פרק כל הגט
END PEREK THREE

Rif Gittin 15a {29b - 30a; 34a}

15a

{Gittin 29b}

ומדקתני אומר שליח ב"ד אני שמעינן דכל חד מינייהו לא משוי שליח אלא בב"ד

And from the fact that it states "he says 'I am the agent of Bet Din,' we deduce that every one of them may only appoint an agent in bet din.

אמר רבא ושליח בארץ ישראל עושה כמה שלוחים
פירוש שלא בב"ד לפי שאינו צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם

אמר רב אשי ואם מת ראשון בטלו כולן
אמר מר בר רב אשי הא דאבא דקטנותא היא אילו מית בעל מידי מששא אית בהו בכולהו כולהו מכח בעל קא אתו אי איתיה לבעל איתנהו לכולהו ליתיה לבעל ליתנהו לכולהו אבל שליח ראשון לא איכפת לן בין מית בין לא מית
והלכתא כמר בר רב אשי.

Rava {our gemara: Rabba} said: And an agent in Eretz Yisrael may may several agents.
To explain: Not in bet din -- for he does not need to say 'before me it was written and before me it was signed.'

Rav Ashi said: {about such a case, not in Bet Din} And if the first one {agent} dies, all of them are nullified.

Mar bar Rav Ashi said: This statement of my father is from his youth. {And now he criticizes it.} If the husband dies, is there any substance left in them? Thus, all of them stem from the force of the husband. Thus, if he is still extant, they are as well. If he is not extant, they are also not. But the first agent, it does not concern us whether he dies or does not die.
And the halacha is like Mar bar Rav Ashi.

ההוא גברא דשדר לה גיטא לדביתהו
אמר ליה שליח לא ידענא לה
אמר ליה זיל יהביה ניהליה לאבא בר מניומי דהוא ידע לה וליתביה ניהלה
אתא לא אשכחיה לאבא בר מניומי
יתיב רבי אבהו ורבי חנינא בר פפי ורבי יצחק נפחא ויתיב רב ספרא גבייהו
אמרי ליה מסור מילך קמן דידן דכי אתי אבא בר מניומי ניתביה ניהליה ואזיל וממטי ליה ניהלה
אמר להו רב ספרא והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא
איכסיף
אמר רבא קפחינהו רב ספרא לתלתא סבי סמיכי בטעותא
אמר רב אשי מאי טעותא
הכי קאמר ליה אבא בר מניומי ולא את
וכן הילכתא דשליח שלא ניתן לגירושין הוא ולא משוי שליח.

There was a certain man who sent a get to his wife.
The agent said: I do not know her.
He {=the husband} said to him: Go, and give it to Abba bar Minyumi, who knows her, and let him give it to her.
He came and did not find Abba bar Minyumi.
Rabbi Abahu, Rabbi Chanina bar Pappi, and Rabbi Yitzchak Nafcha sat {as a bet din}, and Rav Safra was sitting by them.
They said to him {the agent}: Give over your words {=your agency} to us, such that when Abba bar Minyumi comes, we will give it over to him, and he will go and give it over to her.
Rav Safra said to them: But he is an agent that is not appointed for divorce {but only to give it over to Abba bar Minyumi}. They were nonplussed.
Rava said: Rav Safra hamstrung three ordained elders, in error.
Rav Ashi said: What was the error? So did he {=the husband} say to him {=the agent}? "Abba bar Minyumi and not you" {shall deliver it}.
And so is the halacha that he is an agent who was not given over to effect the divorce, and so may not appoint an agent.

ההוא גברא דשדר גיטא לדביתהו אמר ליה לשליח לא תיתביה ניהלה עד תלתין יומין
איתניס בגו תלתין יומין
אתא לקמיה דרבא
אמר רבא חלה טעמא מאי משום דאניס
הא נמי הא אניס
אמר ליה מסור מילך קמן דילן דלבתר תלתין יומין משוינן שליח ויהיב לה ניהלה
אמרו ליה רבנן לרבא והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא
אמר להו כיון דלבתר תלתין יומין מגרש שליח שניתן לגירושין הוא
וליחוש שמא פייס מי לא תנן מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש הרי זה גט והוינן בה וליחוש שמא פייס
ואמר רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מארי משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי
איכסוף
לסוף איגלאי מילתא דארוסה הואי
אמר רבא אם אמרו בנשואה יאמרו בארוסה.

There was a certain man who sent a get to his wife. He said to the agent: Do not give it over to her until thirty days. Within those thirty days, he was prevented by circumstances {ones -- such that he would not be able to deliver the get}. He came before Rava.
Rava said: A sick person {which is the case discussed} -- what reason is there? Because he was prevented by circumstances. This one also is prevented by circumstances.
He {=Rava} said to him: Give over your agency to us, and after thirty days we will appoint and agent who will give it to her.
The Sages said to Rava: But he is an agent who is not given over to effect divorce {now -- for only after thirty days can he effect it}.
He said to them: Since after thirty days he can divorce, he is indeed an agent who was given over the ability to effect divorce.
"And let us worry lest he {=the husband} was appeased {she made up with him}. For have we not learnt {tnan}, 'from now {the divorce should take effect} if I do not come within the timespan of now until 12 months, and he dies within 12 months, this is a valid get.' And upon that we asked, 'and let us worry lest he be appeased?' And Rabba bar Rav Huna said: so did Abba Mari say in the name of Rav: Where he said 'she is to be believed upon me, to say that I have not come.' "
He {=Rava} was nonplussed.
In the end, the matter was revealed that she was {merely} betrothed.
Rava said: If they said this by a {fully} married woman, would they say this {that we should worry about this} by a betrothed woman?

אמר רבא הא ודאי מיבעי לי
שליח כי משוי ליה שליח בבית דין בפניו או אפילו שלא בפניו
[בתר דבעיא] הדר פשטה בין בפניו בין שלא בפניו
שלחו מתם בין בפניו בין שלא בפניו.

Rava said: This certainly is a question to me:
{Gittin 30a}
An agent, when he is appointed an agent in bet din, need this be in his presence or even not in his presence?
After he asked this, he resolved it {for himself}: Whether in his presence or not in his presence.
They sent from there {Eretz Yisrael}: Whether in his presence or not in his presence.

ההוא דאמר להו אי לא אתינא עד תלתין יומין ליהוי גיטא ואתא ופסקי מברא ואמר חזו דאתאי חזו דאתאי
אמר שמואל לא שמיה מתיא

There was an individual who said to them, "if I do not come within thirty days, this should be a valid get." And he came, but the ferry stopped him {across the river from reaching there}, and he said 'see I have come, see I have come!'
Shmuel said: This is not called "coming."

ההוא דאמר להו אי לא מפייסינא עד תלתין יומין ליהוי גיטא אזל פייסה ולא איפייסה
אמר רב יוסף מי יהיב לה תרקבא דדינרא ולא איפייסה
אלמא אין אונס בגיטין
וכן הלכה

There was an individual who said to them, "if I do not reconcile with her within thirty days, this should be a valid get." He went and tried to make up with her, but she would not be reconciled.
Rav Yosef said: Is it the case that he offered her a bag of gold coins and she was not reconciled? {Thus, he did not try hard enough.}
Thus, there is no allowance for circumstances outside of his control, by get.
And so is the halacha.

{The Rif thus decides like the first, over the second, lashon in the gemara. See inside.}

ואמרי' תו בפירקא דלקמן
ההוא דאמר להו אי לא נסיבנא מהכא לריש ירחא דאדר ליהוי גיטא
כי מטא ריש ירחא דאדר אמר להו אנא ריש ירחא דניסן
אמרי אי משום אונסא אין אונס בגיטין אי משום גלויי דעתא בגיטא פלוגתא דאביי ורבא
ושמעינן מינה דהילכתא אין אונס בגיטין

And we say further in the chapter to come {in Gittin 34a}: There was an individual who {wrote a get for his betrothed and} said to them: If I do not marry her from now until Rosh Chodesh Adar, this should be a valid get. When Rosh Chodesh Adar arrived, he said to them: I meant Rosh Chodesh Nissan.
They said: If because of ones {circumstances outside of his control}, there is no ones by get {to invalidate it}. If because of revealing his true intent, by get, this is a matter of dispute between Abaye and Rava.
And we derive from this that the halacha is that there is no ones by get.