Thursday, August 30, 2007

Rif Yevamot 45a {Yevamot 119b - 120b}


{Yevamot 119b}

לא תנשא ולא תתיבם
ולעולם אמר זעירי לעצמה שלשה לחברתה תשעה וחולצת ממה נפשך
ר' חנינא אומר לעצמה שלשה לחברתה לעולם
ותחלוץ ממה נפשך
(והא) אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו גזרה שמא יהא ולד של קיימא ונמצאת מצריכה כרוז לכהונה וליצרכה דילמא איכא דהוו בחליצה ולא הוו בהכרזה ואמרי קא שרו חלוצה לכהן והלכתא כרבי חנינא דהכין איתוקמא בפרק החולץ כוותיה:

She should not remarry not undergo yibbum.
And forever?
Zeiri says: For herself {just as any other widow}, three {months} and because of her fellow {=rival who might be pregnant, in which case chalitza will not suffice but rather the birth of the child exempts them both}, nine month. And then she performs chalitza because whatever your desire is {to claim the eventuality is} it will be satisfied.
Rabbi Chanina says: For herself, three. And because of her fellow, forever.
But let her perform chalitza to cover either eventuality!
(And behold) Abaya bar Avin and Rabbi Chanina bar Avin both say that it is a decree lest it is a viable child, such that she will require an announcement {that the chalitza was unnecessary} for marrying a kohen.
And let such an announcement be required?
Lest there be one who had the chalitza but not the announcement, and they will say that they permitted a women, who went through chalitza, to a kohen.
And the halacha is like Rabbi Chanina, for so have we established in perek haCholetz like him.

שתי יבמות זו אומרת מת בעלי וזו אומרת מת בעלי זו אסורה מפני בעלה של זו וזו אסורה מפני בעלה של זו

לזו עדים שמת בעלה ולזו אין עדים זו שיש לה עדים אסורה מפני בעלה של זו וזו שאין לה עדים מותרת

לזו בנים ולזו אין בנים זו שיש לה בנים מותרת וזו שאין לה בנים אסורה
נתיבמו ומתו היבמין אסורות להנשא
ר"א אומר הואיל והותרו ליבמין הותרו לכל אדם:
Two sisters-in-law {=the wives of two brothers}. This one says "my husband died" and that one says "my husband died." This one is forbidden because of the husband of that one, and that one is forbidden because of the husband of this one. {They are only believed regarding themselves, but not to help the sister-in-law.}

To this one there are witnesses that her husband died and to that one there are no witnesses that her husband died -- the one who has witnesses is forbidden because of the husband of that one {who has no witnesses}, and that one who does not have witnesses is permitted.

To this one there are children and to that one there are no children -- this one who has children is permitted, and that one who does not have children is forbidden.

If they underwent yibbum {with levirs other than the missing husbands} and they {=the levirs} died, they are forbidden to remarry. {since the testimony about themselves was enough to allow yibbum to happen, but not to allow the other one to marry a stranger, and so this doubtful levirate bond still stands in the way even after yibbum was performed.}
Rabbi Eleazar {or Eliezer} says: Since they permitted them to the levirs, they are permitted to anyone.

{Yevamot 120a}
אין מעידים אלא על פרצוץ פנים עם החוטם אע"פ שיש סימנים בגופו ובכליו.
ואין מעידין אלא עד שלשה ימים.
ואפילו ראוהו מגוייד או צלוב (על הצליב') וחיה אוכלת בו אין מעידין עד שתצא נפשו
רבי יהודה בן בבא אומר לא כל האדם ולא כל המקומות ולא כל העתות שוין
They {=a witness} may only testify {that the person died} if there is the full face with the nose, even if there are signs on his body and clothing {that it is him}.
{Different girsa. See the Mishna in the gemara. This follows the Mishna in the Yerushalmi.}
They only testify {if they saw the body} within three days {of death}.
And even if they saw his arteries cut, or crucified {on a cross}, or a wild animal eating his, they do not testify about him until his soul departs.
Rabbi Yehuda ben Bava says: Not every man, nor every place, nor every time is the same.

תנו רבנן פדחת בלא פרצוץ פנים פרצוף פנים בלא פדחת אין מעידין עד שיהו שניהם עם החוטם
אמר אביי ואי תימא רב כהנא מאי קרא הכרת פניהם ענתה בם:
The Sages learnt {in a brayta}: The forehead without the face, or the face without the forehead -- they do not testify until both are present together with the nose.
Abaye, and if you wish say Rav Kahana said: What is the verse? {Yeshaya 3:9}:
ט הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ; אוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי-גָמְלוּ לָהֶם רָעָה. 9 The show of their countenance doth witness against them; and they declare their sin as Sodom, they hide it not. Woe unto their soul! for they have wrought evil unto themselves.

ואע"פ שיש סימנין בגופו ובכליו:
ת"ר אין מעידין על השומא רבי אלעזר בן מהבאי אומר מעידין על השומא

אמר רבא דכ"ע סימנין דרבנן והכא בשומא סימן מובהק הוא קא מיפלגי רבנן סברי שומא לאו סימן מובהק הוא ר"א בן מהבאי סבר סימן מובהק הוא:
"And even if there are signs in his body and clothing":
The Sages learnt {in a brayta}: They do not testify {that he died identifying him} bases on a mole. Rabbi Eleazar ben Mehavai says: They to testify based on a mole.

Rava said: All agree that signs are Rabbinic, and here, whether a mole is a supreme identifying mark is what they are arguing about. The Sages maintain that a mole is not a supreme identifying mark. Rabbi Eleazar ben Mehavai maintains that it is a supreme identifying mark.

{Yevamot 120b}

והחיה אוכלת בו
אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא ממקום שאין נפשו יוצא אבל ממקום שנפשו יוצא מעידין
"and the wild animal eating him":
Rav Yehuda cited Shmuel: They only learned this where it was eating him in a place which would not cause his soul to depart, but from a place which would cause his soul to depart, they testify.

No comments: