Tuesday, August 28, 2007

Rif Yevamot 42b {Yevamot 115a}


{Yevamot 115a}

עישנו עלינו בית עישנו עלינו מערה הוא מת ואני נצלתי אינה נאמנת
דאמרינן לה כי היכי דלדידך איתרחיש ניסא לדידיה נמי איתרחיש ניסא
"They caused the house to smoke on us {set it on fire}; they caused the cave to smoke on us -- he died and I was saved" -- she is not believed. For we say to her, "Just as for you a miracle occurred, for him also a miracle occurred."

נפלו עלינו כותים נפלו עלינו ליסטים הוא מת ואני נצלתי נאמנת
כדרב אידי דאמר אשה כלי זיינה עליה כלומר שמניחין אותה לבא עליה
"Cutheans fell upon us; robbers fell upon us -- he died and I was saved," she is believed. Like Rav Iddi, who says that a woman, her weapons are upon her.
That is to say, they would have left her {alive} in order to have intercourse with her.

ההוא גברא דבשילהי הילוליה איתלי נורא בגנניה אמרה להו דביתהו חזו גבראי (אתו) חזו גבראי אתו חזו גברא חרוכא דשדי ופסתא דידא דשדיא
רבא אמר נאמנת
ור"ח בר אבין אמר האי גברא חרוכא דילמא איניש מעלמא אתא לאצוליה ואכלתיה נורא והאי פסתא פס ידא דחתנא הוא ומחמת כיסופא ערק ליה ואזיל לעלמא
There was a certain man who, at the end of his wedding feast, his bridal canopy caught fire. His wife said to them, "see my husband, see my husband!" They came and saw a man who was charred who was prostrate and {separate from that} a hand lying on the ground.
Rava said: She is believed.
And Rabbi Chiyya bar Avin said: This charred man, perhaps he is a man from elsewhere in the world who came to save him {the husband}, and the fire consumed him, and this hand belongs to the husband, and because of shame he fled and went off into the world.

איבעיא להו עד אחד במלחמה מהו
טעמא דעד אחד דמהימן משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר ה"נ לא משקר
או דילמא טעמא דעד אחד משום דהיא גופה דייקא ומינסבא והכא זימנין דסניא ליה ולא דייקא ומינסבא

ואתינן למפשטה מהא דתניא מעשה בשני תלמידי חכמים שהיו באין עם אבא יוסי בן סימאי בספינה וטבעו והשיא רבי את נשותיהן ע"פ נשים והא מים כמלחמה דמו ומאה נשים כעד אחד דמו וקתני והשיא רבי את נשותיהן
אלמא דעד אחד נאמן במלחמה
It was a question to them: A single witness, by war, what? The reason that a single witness is believed is that facts which will eventually be revealed, he will not lie, and so too here, he will not lie. Or perhaps the reason of a single witness {being believed} is that she herself will delve into the matter before remarrying, but here, there are times that she hates him and will not delve into it before remarrying.
And we come to resolve it from this that they learnt {in a brayta}: There was an incident with two Torah scholars who came with Abba Yossi ben Simai in a boat, and it sank, and Rabbi married off their wives based on the testimony of women.
And behold, water is like war, and 100 women are reckoned as a single witness, and it teaches "and Rabbi married off their wives." Thus it is clear that a single witness is believed in war.

ודחינן ותסברא והא מים שאין להן סוף נינהו ומים שאין להם סוף אשתו אסורה
אלא היכי דמי הכא כגון דקאמרן אסוקינהו לקמן וחזונוהו לאלתר וקאמרי סימנין דידהו דלאו עלייהו קא סמכינן אלא אסימנין הוא דקא סמכינן וליכא למגמר מינה דסמכינן אנשים והוא הדין לעד אחד ולא אפשיט בעיין
And we reject it as follows: Now reckon! If it were water that had no end, in water which had no end his wife would be forbidden! Rather, how so here? Such as where they {=the women} say that it cast them before us and we saw them immediately,
{Yevamot 115b}
and they give their identifying signs -- such that it was not upon them that we rely, but rather we rely on the signs, such that there is not to learn from this that we rely upon women. And the same is the law for a single witness.
And so we do not resolve our question.

אלא מיהו כיון דאמרינן בפרקא דלקמן ההוא גברא דטבע בדיגלת ואסקוה אגישרא דשביסתנא ואסבא רבא לדביתהו אפומא דשושבינא לבתר חמשא יומא שמעינן דעד אחד במים שאין להם סוף נאמן
ודוקא היכא דאמר אסקוה לקמאי וחזיתיה לאלתר ואישתמודענא ליה דאיהו פלוני וכד אסיקנא למעשה דשני ת"ח שהיו באין עם אבא יוסי בן סימאי וכדאמרינן בההוא גברא דטבע בדיגלת ואסקוה אגישרא והוא הדין לעד אחד במלחמה היכא דאמר מת וקברתיו ואי לא קא מסהדי הכי ואפילו תרי סהדי לא סמכינן עלייהו וכ"ש עד אחד או אשה חיישינן דילמא אאומדן דעתא קא מסהדי
וכן הלכתא
Rather, however, since we say in the coming perek {121a} that "a certain man drowned in Diglat {=the Tigris river} and they took him out on the Shebistana bridge, and Rava permitted his {=the man's} wife to marry, on the say-so of the groomsman, after five days," we deduce that a single witness is believed even by water which has no end.
And this is specifically where he said that it brought him out before me, and I saw him immediately, and I recognized him that he was Ploni.
And we transfer to the incident of the two Torah schols who came with Abba Yossi ben Simai, and like we say by that certain man who drowned in Diglat and it sent him out upon the bridge.
And this is the same law for a single witness in war -- where he says "he died and I buried him," and if he does not testify as such, then even upon two witnesses we would not rely, and certainly not a single witness, or a woman, for we worry lest they are testifying based upon their estimation of the situation {rather than knowledge}.
And so is the halacha.

No comments: