Rif Megillah 1b {Megillah 2a continues; 2b}

1b

{Megillah 2a continues}
Gemara:

מגילה נקראת
היכא רמיזא
אמר רב שמן בר אבא לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם
זמנים הרבה תקנו להם חכמים
ואימא ארביסר וחמיסר
א"כ לימא קרא זמנם מאי זמניהם ש"מ הרבה
ואימא תריסר ותליסר תליסר זמן קהלה לכל היא ולא צריך קרא לרבויי
ואימא שיתסר ושיבסר אמר קרא ולא יעבור:

"The megillah is read {on one of these possible days}...":
Where is this hinted at?
Rav Shemen bar Abba said: {Esther 9:31}:

ל וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֶל-שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה--מַלְכוּת, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: דִּבְרֵי שָׁלוֹם, וֶאֱמֶת.	30 And he sent letters unto all the Jews, to the hundred twenty and seven provinces of the kingdom of Ahasuerus, with words of peace and truth,
לא לְקַיֵּם אֶת-יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם, כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל-נַפְשָׁם, וְעַל-זַרְעָם: דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת, וְזַעֲקָתָם.	31 to confirm these days of Purim in their appointed times, according as Mordecai the Jew and Esther the queen had enjoined them, and as they had ordained for themselves and for their seed, the matters of the fastings and their cry.

{בִּזְמַנֵּיהֶם} - many {different} appointed times did the Sages establish for them.

And say this refers to the 14th and 15th? If so, the verse should state בזמנם. Why בזמניהם? We thus deduce many {days}.
And say it is the 12th and the 13th {for these additional two}? The 13th was a time of gathering for all
{as we see in Esther 9:

א וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ, אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, לְהֵעָשׂוֹת: בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם.	1 Now in the twelfth month, which is the month Adar, on the thirteenth day of the same, when the king's commandment and his decree drew near to be put in execution, in the day that the enemies of the Jews hoped to have rule over them; whereas it was turned to the contrary, that the Jews had rule over them that hated them;
ב נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם, בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, לִשְׁלֹחַ יָד, בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם; וְאִישׁ לֹא-עָמַד לִפְנֵיהֶם, כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עַל-כָּל-הָעַמִּים.	2 the Jews gathered themselves together in their cities throughout all the provinces of the king Ahasuerus, to lay hand on such as sought their hurt; and no man could withstand them; for the fear of them was fallen upon all the peoples.

}
and thus does not need a {derasha on a} verse to include it.
And say {that the two additional days are} the 16th and the 17th?
The verse states {in perek 9}:

כז קִיְּמוּ וקבל (וְקִבְּלוּ) הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל-זַרְעָם וְעַל כָּל-הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא יַעֲבוֹר--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם: בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה.

27 the Jews ordained, and took upon them, and upon their seed, and upon all such as joined themselves unto them, so as it should not fail, that they would keep these two days according to the writing thereof, and according to the appointed time thereof, every year;

{taken midrashically to mean "and it should not pass}

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן זו דברי ר"ע סתימתאה דדריש זמן זמנם זמניהם
אבל חכמים אומרים בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

כלומר הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי שיחלק להם מעות פורים אין קורין אותה אלא בזמנה

ויש שגורסין הואיל ומסתכנין בה כלומר באותו העת שהיו ישראל מעמידין דתיהם ואין באין לידי סכנה היו קורין אותה באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר אבל בזמן הזה שמסתכנין ישראל בדתיהם אין קורין אותה אלא בזמנה שהן ארבעה עשר וחמשה עשר
וכן הלכתא:

Rabba bar bar Chana cited Rabbi Yochanan: These are the words of Rabbi Akiva as the stam Mishna, that he makes the type of derivation of {extra letters in each of these forms, progressing} זמן זמנם זמניהם. But the Sages say that nowadays, since they look to it, we only read it in its time {the 14th or 15th}.

That is to say {giving a definition of ומסתכלין}: Since the eyes of the poor lift to the reading of the megillah such that they apportion to them the money of Purim, they only read it in its time.

And there are those who have the girsa of ומסתכנין {with a nun rather than a lamed} in it. That is to say, at that time, Israel kept their religious laws and did not come to danger, so they would read it on the 11th, the 12th, the 13th {as well}. However, nowadays, that Israel endangers themselves in keeping their religious laws, they only read it in its time, which is the 14th and the 15th.
And so is the halacha.

{Megillah 2b}

כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר
מנ"ל אמר רב דאמר קרא על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר
ומדפרזים בארבעה עשר מוקפין חומה בחמשה עשר
ושושן אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר דכתיב

"Cities walled from the time of Yehoshua bin Nun read on the 15th":
From where do we derive these words?
Rav {our gemara: Rava} said: For the verse states {Esther 9:19}:

יט עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת--עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

19 Therefore do the Jews of the villages, that dwell in the unwalled towns, make the fourteenth day of the month Adar a day of gladness and feasting, and a good day, and of sending portions one to another.

and since the unwalled cities are on the 14th, the walled cities are on the 15th.
And Shushan, even though it was not walled from the days of Yehoshua bin Nun, they read in it on the 15th, for it is written