Sunday, June 03, 2007

Rif Yevamot 9a {Yevamot 31b continues}


{Yevamot 31b continues}

למאן דאמר משום פירי איתקין זמן בגיטין משום הכי לא תקון זמן בקידושין דארוסה לית לה פירי אלא למאן דאמר משום בת אחותו שלא תזנה ליתקון זמן בקידושין
ואסיקנא משום דלא אפשר היכי ליעבד לינחיה גבה דידה מחקה ליה לזמן לינחיה גבי דידיה זימנין דזנתה בת אחותו ומחפי עלה לינחיה גבי עדים אי דדכירי ליתו לסהדו אי דחזו כתבא ואתו ומסהדי רחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם הלכך לא אפשר אי הכי בגירושין נמי נימא הכי
according to the one who said that because of "fruits" {of the property} the date was enacted by bills of divorce -- because of this they did not enact a date by betrothal, for a betrothed woman does not have "fruits." But, according to the one who said because of his sister's daughter {it was a practice for a man to marry his niece} that she should not commit adultery {that is, if she did, he could claim that the date of divorce was earlier than her adultery in order to spare his niece's life}, let them enact a date by betrothal!?
And we conclude that it is because it is not possible. What should he do? Leave it by here? She can erase the date. Should he leave it by himself? There are times that his sister's daughter {=his niece whom he marries} commits adultery and he covers for her. Should he leave it by witnesses? If they remember, then them come and testify! And if they see the writing and come and testify, the All-Merciful said מפיהם - from their mouths and not from their writing. Therefore, it is not possible. If so, by divorce we should also say this!?

בגירושין כיון דלהצלה דידה קא אתי לגלויי עלה דלאו אשת איש היא לא מחקה ליה לזמן בקידושין דלחובה דידה קא אתי דמגלה עלה דאשת איש היא מחקה ליה לזמן
הא מילתא מקשו בה רבנן היכי אמרינן הכא רחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם והא תנן נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא וזה כתב ידו של רבי וזה כתב ידו של אחי
By divorce, since it comes to save her, to reveal that she is not a married woman, he will not eliminate the date; by betrothal, since to her detriment it comes, for it thus reveals upon her that she is a married woman, he would erase the date.
This matter the Sages asked about - how do we say there that the All-Merciful said from their mouths and not from their writing? But we learnt {in a Mishna}: A man is believed to say "this is my father's handwriting and this is my teacher's handwriting and this is my brother's handwriting"

ואי ס"ד דבעינן מפיהם ולא מפי כתבם השתא אע"ג דאמרי אינהו זה כתב ידינו אין נאמנין אלא בעינן עד דידעי לה לסהדותא ומסהדי בה השתא על פה ואי לא מסהדי בה על פה לא הויא עדות כי אמרי אחריני זה כתב ידו של פלוני הויא עדות
And if it arises from your mind that we require "from their mouths and not from their writing," here, even if they {themselves} would say "this is our handwriting" they are not believed, but rather we require a witness that knows the testimony about her and testifies about her now, and if they do not verbally testify about her now, it is not testimony, would we say that when others say that this is Ploni's handwriting, it should be valid testimony?

ומסתברא לן כי אמרינן רחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם דלא הויא לה עדות שבכתב עדות ה"מ היכא דאיתיה לשטרא תותי ידי סהדי דכמה דלא נפקא לה סהדותא מתותי ידיהון דסהדי כמה דלא קא מסהדי בה עד השתא דמיא
דהא אי בעו כבשי לה לשטרא ולא מסהדי
הלכך אי מדכרי לה לסהדותא ומסהדי בה על פה הויא עדות ואי לא לא הויא עדות
אבל שטרא דנפיק מתותי ידי דבעל דין לא אמרינן ביה מפיהם ולא מפי כתבם הוא דהא מעידנא דחתימי בשטרא ויהבי ליה למריה לא יכלי למהדר בהו והוו להו כמי שנחקרה עדותן בב"ד
דאמר רשב"ל עדים החתומין על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בב"ד
הלכך מפיהם קרינא ביה ולא מפי כתבם הוא
ומהאי טעמא מקיימינן לה לשטרא בחתימות ידי סהדי ולא איכפת לן אי מידכרי לה לסהדותא אי לא מידכרי
And it is logical to us that when we say that the All-Merciful said "from their mouths and not from their writing" such that written testimony is not testimony, those words are where the document is still in the hands of the witnesses, for so long as the testimony does not go out from their hands, it is like they have not yet testified, for if they so wished, they could suppress the document and not testify. Therefore, if they recall their testimony {what they wish to testify to} and verbally testify about it, it is testimony and if not, it is not testimony.
However, a document which comes from out of the hands of a litigant, we do not say concerning it "from their mouths and not from their writing," for from the time that they signed upon the document and gave it to him, they are unable to retract from it and it is like their testimony was examined in bet Din. For Rabbi Shimon ben Lakish said: Witnesses signed on a document are made as if their testimony was examined in bet Din. Therefore, we designate it {their written word} "from their mouths," and it is not "from their writing."
And for this reason, we establish a document with the signatures of the witnesses, and do not care a whit whether or not they recall the contents of their testimony.

ועוד הרי מקרא מלא שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים
למימרא דכי ה"ג עדות מעלייתא היא ומפיהם היא ולא מפי כתבם
And furthermore, behold there is a full explicit verse: Yirmeyahu 32:
מד שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ, וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר, וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב: כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּתָם, נְאֻם-יְהוָה. {פ} 44 Men shall buy fields for money, and subscribe the deeds, and seal them, and call witnesses, in the land of Benjamin, and in the places about Jerusalem, and in the cities of Judah, and in the cities of the hill-country, and in the cities of the Lowland, and in the cities of the South; for I will cause their captivity to return, saith the LORD.' {P}
to say that in such an instance, it is exemplary testimony, and it is "from their mouths" and not "from their writing."

וההיא דגרסינן בכתובות
ת"ר כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה לאחר כמה שנים
ואמר רב הונא והוא שזוכרה מעצמו וכו'
הכי נמי מתוקמא כגון עדות דאיתא תותי ידי סהדי ומשום הכי קאמר רב הונא והוא שזוכרה
מעצמו וכבר פרישנא לה בדוכתא אחריתי ולית בה קושיא
And this that we learn in Ketubot {20a}:
The Sages learnt {in a brayta}: A man may write his testimony on a document and testify about it after many years.
And Rav Huna said: And this is where he remembers it by himself...
Here too, we establish it as testimony which is yet in the hands of the witnesses, and because of this, Rav Huna said "and this is where he remembered it of his own accord."
And we have already explained it in another place, and there is no difficulty in it.

No comments: