Rif Gittin 24b {46b - 47a; 46b; 48b; 50a - b}

24b

{Gittin 46b}
Mishna:

המוכר עצמו ובניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן:
המוכר שדהו לעובד כוכבים וחזר ולקחו ממנו ישראל לוקח מביא בכורים:

IF A MAN SELLS HIMSELF AND HIS CHILDREN TO A HEATHEN, HE IS NOT TO BE REDEEMED. HIS CHILDREN, HOWEVER, ARE TO BE REDEEMED AFTER THE DEATH OF THEIR FATHER.

{Gittin 47a}
IF A MAN SELLS HIS FIELD TO A HEATHEN, AND ANOTHER ISRAELITE TURNS AROUND AND BUYS IT FROM HIM {THE HEATHEN}, THE PURCHASER BRINGS THE FIRSTFRUITS. {Rif does not have "because of tikkun haolam." And this girsa that another Israelite purchases it from the heathen matches that of Tosafot and the Mishna in the Yerushalmi, but is against that which is in our printed Bavli and with Rashi's girsa.}

{Gittin 46b}
Gemara:

אמר רב אסי והוא שמכר ושנה ושלש.
ההוא גברא דזבין נפשיה ללודאי
אתא לקמיה דר' אמי אמר ליה פירקן
א"ל תנן המוכר עצמו ובניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן משום קלקולא וכל שכן הכא דאיכא קטלא
א"ל רבנן לר' אמי האי ישראל מומר לעבודת כוכבים הוא דקא חזו ליה דקא אכיל נבלות
אמר להו אימור לתיאבון הוא דאכיל והא זימנין
דאיכא איסורא והיתירא קמיה וקא שביק היתירא ואכיל איסורא
אמר ליה זיל לא שבקי לי דאיפרקך:

Rav Assi said: And this was where he sold {as slaves} once, twice, and three times.

There was a certain person who sold himself to Lydians {a tribe of cannibals, or else people who held gladiatorial contests}. He came before Rabbi Ammi, and said to him: Redeem me.
He {=Rabbi Ammi} said to him {Bach removes "to him"}: We learnt {in a Mishna}: IF A MAN SELLS HIMSELF AND HIS CHILDREN TO A HEATHEN HE IS NOT TO BE REDEEMED, BUT HIS CHILDREN ARE TO BE REDEEMED AFTER THE DEATH OF THEIR FATHER to prevent their going astray. And certainly here, where there is {danger of} death.
The Sages said to Rabbi Ammi: He is a non-observant Israelite {a mumar} to idolatry {our gemara lacks: to idolatry}, for we have seen him eat nevelot {non-kosher meat}.
He said to them: Say {perhaps} that he was {a mumar} because of desire {to eat meat}.
{They said to him:} "{It was a case} Where there was forbidden and permitted before him, and he left the permitted and ate the forbidden.
He {=Rabbi Ammi} said to him: Go, for they are not allowing me to ransom you.
הדרן עלך פרק השולח
END PEREK FOUR

BEGIN PEREK FIVE
{Gittin 48b}
Mishna:

הניזקין שמין להן בעידית ובע"ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית
ר"מ אומר אף כתובת אשה בבינונית

אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית
אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית

COMPENSATION FOR DAMAGE IS PAID OUT OF [PROPERTY OF] THE BEST QUALITY, A CREDITOR OUT OF LAND OF MEDIUM QUALITY, AND A WOMAN'S KETUBAH OUT OF LAND OF THE POOREST QUALITY.
RABBI MEIR, HOWEVER, SAYS THAT A WOMAN'S KETUBAH IS ALSO PAID OUT OF MEDIUM [QUALITY LAND].

PAYMENT CANNOT BE RECOVERED FROM MORTGAGED PROPERTY WHERE THERE ARE FREE ASSETS AVAILABLE, EVEN IF THEY ARE ONLY LOWEST GRADE LAND.
PAYMENT FROM ORPHANS CAN BE RECOVERED ONLY FROM LOWEST GRADE LAND.

Gemara:

תניא אמר רשב"א מפני מה אמרת תורה הניזקין שמין להן בעידית מפני הגזלנין והחמסנין כדי שיאמר אדם מפני מה אני גוזל וחומס למחר ב"ד יורדין לנכסאי ונוטלין שדה נאה שלי
וסומכים על מה שכתוב בתורה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
לפיכך אמרה תורה
הניזקין שמין להם בעידית
ומפני מה אמרה תורה בעל חוב בבינונית שלא יראה אדם דירה נאה לחבירו ויאמר אקפוץ ואלוונו כדי שאגבנה בחובי לפיכך אמרו בע"ח בבינונית
אלא מעתה יהא בזיבורית
א"כ אתה נועל דלת בפני לווין
כתובת אשה בזיבורית שיותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא:

They learnt {in a brayta}: Rabbi Shimon ben Eleazar {our gemara: just Rabbi Shimon} said: Why did the Torah say {our gemara: why did they say} that compensation for damages should be paid out of the best land? As a deterrent to those who plunder or take by violence, so that a man should say to himself, "Why should I plunder or take by violence, seeing that to-morrow the Bet din will come down on my property and take my best field, basing themselves on what is written in the Torah, {Shemot 22:4}

ד כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה, וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר--מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם. {ס}

4 If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man's field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution. {S}

Therefore, the Torah said {our gemara: they said} that compensation for damages should be assessed on the best land.

Why did they lay down that a creditor should recover only from medium land? So that a man, on seeing his neighbour possessed of a fine house {our gemara also has "a fine field}, should not be tempted to say, "I will induce him to borrow money of me so that I can get them on account of my debt." For this reason they {here Rif agrees, and does not have "the Torah"} laid down that a creditor should recover only from medium land. But if that is so, he should be allowed to recover only from the lowest grade? If so, this would be closing the door in the face of borrowers.

A woman's ketubah can be collected only from land of the poorest quality. Because the woman wants to be married more than the man wants to marry.

{Gittin 50a}

אמר מר זוטרא בריה דר"נ משמיה דרב נחמן שטר חוב היוצא על היתומים אע"פ שכתוב בו שבח אינו גובה אלא מן הזיבורית ורבא פליג עליה
ואקשי ליה ופריק הילכך הילכתא כוותיה
ואיכא למימר כיון דאביי ורב נחמן קיימי בחדא שיטתא הוה ליה יחיד לגבייהו ולית הלכתא כוותיה
וההיא פירוקא דפריק שינויא היא:

Mar Zutra son of Rav Nachman cited Rav Nachman: If a claim is made from orphans on the strength of a bond [given by their father], even though the best land is mentioned in it, payment can be recovered only from the worst.
{And Abaye brings a proof for this.}
And Rava argues on it.
And there is a question on him, and he resolves it. Therefore the halacha is like him. And there is to say that since Abaye and Rav Nachman stand in a single position, he is only an individual against them, so that the halacha is not like him. And this answer that he answered is just a way of defending his position {but is not compelling}.

והלכתא יתומים שאמרו גדולים ואין צריך לומר קטנים בין לשבועה בין לזיבורית:

And the halacha is
{Gittin 50b}
that orphans they were speaking of were adults, and it need not be said for minors, whether for an oath, or for collecting {from them} from the lowest-grade land.