Rif Gittin 20b {Gittin 38a; 39a - b; Kiddushin 22b; Gittin 38a - b}

20b

{Gittin 38a}

אמר רב שמן בר אבא א"ר יוחנן עבד שברח מבית האסורין יצא לחירות ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותבין לו גט חירות ודוקא לאחר יאוש
ואי קשיא לך דר' יוחנן אדרבי יוחנן דהתם אמר הלכה כרשב"ג דאמר ישתעבד לרבו ראשון והכא אמר יצא לחירות לא קשיא
התם טעמא מאי ישתעבד לרבו ראשון משום דחזקיה
הכא ליכא למיגזר משום דחזקיה השתא לקטלא מסר נפשיה אפולי מפיל נפשיה לגייסות:

Rav Shemen bar Abba cited Rabbi Yochanan: A slave who escaped from prison goes out free. And not only that, but we coerce his master to write out a deed of manumission for him.
And this is specifically after giving up hope.
And if it is difficult to you the contradiction between Rabbi Yochanan and Rabbi Yochanan -- for there he said that the halacha is like Rabban Shimon ben Gamliel who said that he becomes a servant to his first master, while here he says that he goes out to freedom -- it is not a contradiction. There, why does he become a slave to his first master? Because of Chizkiyah. But here, there is not to decree because of Chizkayah -- for now that he would be risking his life, would he give himself over to raiders?

{Gittin 39a}

תניא גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהן עבדים בין קטנים בין גדולים קנו עצמן בני חורין
אבא שאול אומר גדולים קנו עצמן בני חורין קטנים כל המחזיק בהן זכה בהן
א"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע ב"ל הלכה כאבא שאול
ורבי חייא א"ר יוחנן אין הלכה כאבא שאול
והלכתא כאבא שאול מההוא מעשה דקידושין
דגרסי' התם רב יהודה הנדואה גר שאין לו יורשין הוה חלש עאל מר זוטרא לשיולי ביה חזייה דתקיף ליה עלמא טובא
אמר ליה לעבדיה שלוף לי מסאנאי ואמטינהו לגו ביתאי
איכא דאמרי גדול היה זה פירש למיתה וזה פירש לעבדות
ואיכא דאמרי קטן היה וכדאבא שאול דתניא גר שמת וכו'
אלמא הלכה כאבא שאול:

They learnt {in a brayta}: A convert who died {without heirs} and Israelites plundered his property, and there were slaves as part of it, whether minor slaves or adult slaves, they acquire themselves to be freemen. Abba Shaul says: The adult ones acquire themselves to be free men, but the minor ones, whoever first seizes them acquires them.
Rabbi Yaakov bar Iddi cited Rabbi Yehoshua ben Levi: The halacha is like Abba Shaul.
{Gittin 39b}
And Rabbi Chiyya cited Rabbi Yochanan: The halacha is not like Abba Shaul.

And the halacha is like Abba Shaul, from that incident mentioned in Kiddushin. For we learn over there {in Kiddushin 22b}: Rav Yehuda HaNedoah, who was a convert who had no heirs, became it. Mar Zutra entered to inquire after him. He saw that the world was strong upon him {=that he was a goses and about to die}. He {=Mar Zutra} said to his {=Rav Yehuda HaNedoah's} servant: Take off my sandals and carry them to my house {in this way, he would acquire the slave by demonstrating ownership, via chazaka}.
Some say he {=the slave} was an adult, such that this one separated off to death and this one separated off to servitude. And some say that he was a minor, and it is like Abba Shaul, who said "a convert who died, etc."

{Gittin 38a}

אמר רב יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר לעולם בהם תעבודו
ת"ר לעולם בהם תעבודו רשות דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר חובה
וקי"ל הלכה כר"ע מחבירו
הילכך הלכה כרב יהודה דקאי כוותיה:

Rav Yehuda said {our gemara: cited Shmuel}: Whoever frees his slave violates a positive commandment. For it is stated {Vayika 25:46}:

מו וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה--לְעֹלָם, בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ; וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו, לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. {ס}

46 And ye may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may ye take your bondmen for ever; but over your brethren the children of Israel ye shall not rule, one over another, with rigour. {S}

{Gittin 38b}
The Sages learnt {in a brayta}: לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ -- "they shall be your bondmen for ever" -- is an option {rather than a requirement}. These are the words of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva said: It is a requirement.
And we establish that the halacha is like Rabbi Akiva over his colleague. Therefore, the halacha is like Rav Yehuda, who establishes like him.

{Gittin 38a}

ההיא אמתא דהואי בפומבדיתא דהוו קא מעבדי אינשי בה איסורא
אמר אביי אי לאו דאמר רב יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה הוה כייפנא ליה למרה דכתב לה גט חירות
רבינא אמר בהא מודה רב יהודה משום איסורא
וקי"ל כרבינא דבתרא הוא:

There was a certain female slave who was in Pumbedita, who was used by men for forbidden {immoral} acts.
Abaye said: If Rav Yehuda had not said that whoever freed his slave violated a positive commandment, I would compel his master to write her a deed of manumission.
Ravina said: In this instance, Rav Yehuda would agree, because of the prohibition {/immorality}.

And we establish like Ravina, because he was later.

{Gittin 38b}

ואמר רבה בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסהון דמפקי עבדייהו לחירות ודסיירי נכסייהו בשבתא ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן מדרשא
דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתה בע"ש ואחת
קבעה סעודתה בשבת ושניהן נעקרו

And Rabba said: In these three matters, homeowners become impoverished of their possessions: That they send out their {heathen} slaves free; they inspect their property on Shabbat; and they set up their Shabbat meal at the time of the discourse.
For Rabbi Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: There were two families in Yerushalayim. One established its Shabbat meal on erev Shabbat {Rashi: the eve of Shabbat rather than the daytime; others say on Friday afternoon} and one established the meal on Shabbat {at the time of the discourse}, and both were uprooted.