21a
{Gittin 39b}
א"ר זירא א"ר אסי א"ר חנינא אמר רבי עבד שנשא אשה בת חורין בפני רבו יצא לחירות
ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו שטר שחרור
ודוקא בשרבו השיאו אשה
א"ר יהושע בן לוי עבד שהניח תפלין בפני רבו יצא לחרות
מיתיבי לוה ממנו רבו או שעשאו רבו אפוטרופוס או שהניח תפילין בפני רבו או שקרא ג' פסוקים בבית הכנסת בפני רבו הרי זה לא יצא לחירות
אמר רבה בר רב שילא בשרבו הניח לו תפילין
אמר עולא אמר רבי יוחנן המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מי שאמר בשעת מיתתו פלונית שפחתי אל ישתעבדו בה יורשין כופין את היורשין וכותבין לה גט שחרור
אמרו לפניו רבי אמי ורבי אסי אי אתה מודה שבניה עבדים
אלא כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן מי שאמר בשעת מיתתו פלונית שפחתי עשתה לי קורת רוח יעשה לה קורת רוח כופין את היורשין ועושין לה קורת רוח
מאי טעמא מצוה לקיים דברי המת.
מאי קורת רוח דעבדין לה דאי אמרה האי עבידתא לא מצינא למעבדה לא כייפינן לה.
אמר אמימר המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה
מ"ט גופיה לא קני ליה איסורא הוא דאיכא גביה ואיסורא לבריה לא מורית
וליתא לדאמימר
דאמרינן ההיא דסקרתא דעבדי דאיזדבן לעובדי כוכבים כלו מרוותא דידהו
אתו לקמיה דרבינא
אמר להו זילו הדרו אבני מרוותייכו לקמאי וניכתוב לכו גיטא דחירותא
אמרו ליה רבנן לרבינא והאמר אמימר המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה
א"ל אנא כרב דימי ס"ל
א"ל דרב דימי טעותא היא
א"ל מאי טעותא דלא אמרה בלשון שחרור הא אמרה בלשון שחרור הכי נמי
והלכתא כרבינא
ההוא עבדא דהוה לבי תרי קם חד מינייהו שחרריה לפלגיה
אמר אידך השתא שמעו בי רבנן ומפסדי ליה מינאי
אזל אקנייה לבנו קטן דקטן מיקנא קני אקנויי לא מקני
שלחה רב יוסף בריה דרבא לקמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישיב בראשו
אנן קים לן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי
מוקמי ליה אפוטרופא ומקרקיש ליה בזוזי וכתיב ליה גיטא דחירותא
יש ששואלין כאן ואומרים וכי מאחר דמוקמינן אפוטרופא למאי הלכתא אמרינן ידעינן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי ומהדרי רבנן תשובה משום דחיישינן דילמא מסתריך ביה ינוקא בההוא עבדא וכיון דמקרקיש ליה בזוזי מיפייס ולא אתי לאיסתרוכי ביה:
ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו שטר שחרור
ודוקא בשרבו השיאו אשה
Rabbi Zera cited Rabbi Assi who cited Rabbi Chanina who cited Rabbi {our gemara: Rabbi Zera cited Rabbi Chanina who cited Rav Ashi who cited Rabbi}: A slave who married a free woman in the presence of his master {Gittin 40a} goes out to freedom.
And not only that, but they force his master to write him a deed of manumission.
And specifically where his master gave him a wife.
And not only that, but they force his master to write him a deed of manumission.
And specifically where his master gave him a wife.
א"ר יהושע בן לוי עבד שהניח תפלין בפני רבו יצא לחרות
מיתיבי לוה ממנו רבו או שעשאו רבו אפוטרופוס או שהניח תפילין בפני רבו או שקרא ג' פסוקים בבית הכנסת בפני רבו הרי זה לא יצא לחירות
אמר רבה בר רב שילא בשרבו הניח לו תפילין
Rabbi Yehoshua ben Levi said: If a slave puts on tefillin in his master's presence, he goes out to freedom.
They raised an objection {from a brayta}: If his master borrowed money from him, or if he {=the master} appointed him as an administrator {of his affairs}, or if he {=the slave} put on tefillin before his master, or if he read three verses in the synagogue before his master, behold he does not go out to freedom.
Rabba bar Rav Shela said: Where his master placed tefillin upon him.
They raised an objection {from a brayta}: If his master borrowed money from him, or if he {=the master} appointed him as an administrator {of his affairs}, or if he {=the slave} put on tefillin before his master, or if he read three verses in the synagogue before his master, behold he does not go out to freedom.
Rabba bar Rav Shela said: Where his master placed tefillin upon him.
אמר עולא אמר רבי יוחנן המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מי שאמר בשעת מיתתו פלונית שפחתי אל ישתעבדו בה יורשין כופין את היורשין וכותבין לה גט שחרור
אמרו לפניו רבי אמי ורבי אסי אי אתה מודה שבניה עבדים
אלא כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן מי שאמר בשעת מיתתו פלונית שפחתי עשתה לי קורת רוח יעשה לה קורת רוח כופין את היורשין ועושין לה קורת רוח
מאי טעמא מצוה לקיים דברי המת.
מאי קורת רוח דעבדין לה דאי אמרה האי עבידתא לא מצינא למעבדה לא כייפינן לה.
Ulla cited Rabbi Yochanan: One who declares his slave ownerless, he {=the slave} goes out to freedom, but requires a deed of manumission.
When Rav Dimi came, he cited Rabbi Yochanan: One who said at the time of his death, "Plonit my female slave, the heirs should not subjugate her as a slave," they force the heirs to write her a deed of manumission.
Rabbi Ammi and Rabbi Assi said: Do you not admit that her children are slaves? {Rather, this means that they should not work her too hard.}
Rather, when Rav Shmuel bar Yehuda came, he cited Rabbi Yochanan: One who said at the time of his death, "Plonit my female slave has given me great satisfaction, so please see to it that she has great satisfaction," they force the heirs to give her great satisfaction.
What is the reason? It is a precept {mitzvah} to fulfill the words of the deceased.
What is the great satisfaction that do for her? That if she says, "I do not want to perform this work," they do not force her.
When Rav Dimi came, he cited Rabbi Yochanan: One who said at the time of his death, "Plonit my female slave, the heirs should not subjugate her as a slave," they force the heirs to write her a deed of manumission.
Rabbi Ammi and Rabbi Assi said: Do you not admit that her children are slaves? {Rather, this means that they should not work her too hard.}
Rather, when Rav Shmuel bar Yehuda came, he cited Rabbi Yochanan: One who said at the time of his death, "Plonit my female slave has given me great satisfaction, so please see to it that she has great satisfaction," they force the heirs to give her great satisfaction.
What is the reason? It is a precept {mitzvah} to fulfill the words of the deceased.
What is the great satisfaction that do for her? That if she says, "I do not want to perform this work," they do not force her.
אמר אמימר המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה
מ"ט גופיה לא קני ליה איסורא הוא דאיכא גביה ואיסורא לבריה לא מורית
Amemar said: One who declares his slave ownerless and then dies {before giving the deed of manumission}, that slave has no fix.
What is the reason? His body he {=the master} does not own, but there still is the prohibition {to marry of Jewish woman, until he receives the deed of manumission}, and the prohibition he cannot bequeath to his son.
What is the reason? His body he {=the master} does not own, but there still is the prohibition {to marry of Jewish woman, until he receives the deed of manumission}, and the prohibition he cannot bequeath to his son.
וליתא לדאמימר
דאמרינן ההיא דסקרתא דעבדי דאיזדבן לעובדי כוכבים כלו מרוותא דידהו
אתו לקמיה דרבינא
אמר להו זילו הדרו אבני מרוותייכו לקמאי וניכתוב לכו גיטא דחירותא
אמרו ליה רבנן לרבינא והאמר אמימר המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה
א"ל אנא כרב דימי ס"ל
א"ל דרב דימי טעותא היא
א"ל מאי טעותא דלא אמרה בלשון שחרור הא אמרה בלשון שחרור הכי נמי
והלכתא כרבינא
And we do not rule in accordance with Amemar. For we say: There was a certain settlement of slaves who were sold to heathers. All their {second} masters died. {Now they were free and so wanted to be able to marry Jewish women.} They came before Ravina.
He said to them: Go and seek after the sons of your first masters, so that they will write you a deed of manumission.
The Sages said to Ravina: But Amemar said, "If one declared his servant ownerless and then died, the servant has no fix."
He said to them: I hold like Rav Dimi.
They said to him: Rav Dimi's statement was in error.
He said to them: What was in error? That he did not say it in the language of emancipation. But if he said it in the language of emancipation, indeed it would be so {that they would have to emancipate her}.
And the halacha is like Ravina.
He said to them: Go and seek after the sons of your first masters, so that they will write you a deed of manumission.
The Sages said to Ravina: But Amemar said, "If one declared his servant ownerless and then died, the servant has no fix."
He said to them: I hold like Rav Dimi.
They said to him: Rav Dimi's statement was in error.
He said to them: What was in error? That he did not say it in the language of emancipation. But if he said it in the language of emancipation, indeed it would be so {that they would have to emancipate her}.
And the halacha is like Ravina.
ההוא עבדא דהוה לבי תרי קם חד מינייהו שחרריה לפלגיה
אמר אידך השתא שמעו בי רבנן ומפסדי ליה מינאי
אזל אקנייה לבנו קטן דקטן מיקנא קני אקנויי לא מקני
שלחה רב יוסף בריה דרבא לקמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישיב בראשו
אנן קים לן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי
מוקמי ליה אפוטרופא ומקרקיש ליה בזוזי וכתיב ליה גיטא דחירותא
יש ששואלין כאן ואומרים וכי מאחר דמוקמינן אפוטרופא למאי הלכתא אמרינן ידעינן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי ומהדרי רבנן תשובה משום דחיישינן דילמא מסתריך ביה ינוקא בההוא עבדא וכיון דמקרקיש ליה בזוזי מיפייס ולא אתי לאיסתרוכי ביה:
There was a certain slave who was owned by two men. One of them arose and freed his half of him.
The other one said {to himself}, "now if the Rabbis hear of this, they will deprive me of him {by forcing me to free him}." He went and transferred ownership of him {the slave} to his minor son -- for minors can receive a transfer but cannot transfer to another.
Rav Yosef son of Rava sent it before Rav Pappa. He {=Rav Pappa} sent to him: {Ovadiah 1:15}
{Gittin 40b}
and {the slave will} rattle some coins before him, and {the guardian will} write on his behalf a deed of manumission.
There are those who ask here, and say: And once we have established a guardian, to what practical halachic effect do we say that we know about children that they are attracted to money. And the Rabbis have returned an answer that we worry that perhaps the child will clutch onto that slave, and once we rattle for him some coins, he is appeased, and will not come to clutch him.
The other one said {to himself}, "now if the Rabbis hear of this, they will deprive me of him {by forcing me to free him}." He went and transferred ownership of him {the slave} to his minor son -- for minors can receive a transfer but cannot transfer to another.
Rav Yosef son of Rava sent it before Rav Pappa. He {=Rav Pappa} sent to him: {Ovadiah 1:15}
{Gittin 40b}
and {the slave will} rattle some coins before him, and {the guardian will} write on his behalf a deed of manumission.
There are those who ask here, and say: And once we have established a guardian, to what practical halachic effect do we say that we know about children that they are attracted to money. And the Rabbis have returned an answer that we worry that perhaps the child will clutch onto that slave, and once we rattle for him some coins, he is appeased, and will not come to clutch him.
Posts
No comments:
Post a Comment