Friday, January 26, 2007

Rif Taanit 8a {Taanit 19b continues; 18b; 20b; 19a; 21a; 19a; 22a}

8a

{Taanit 19b continues}

שלהן ואסכרה בזמן שיש בה מית' מתריעין עליה ובזמן שאין בה מיתה אין מתריעין עליה

ומתריעין על הגובאי בכל שהוא רשב"א אומר אף על החגב:
For croup, when death is resulting from it, they blow {matriin} on account of it, and where there is no death resulting from it, they do not blow on account of it.

And they blow on account of any amount of govai {a type of locust}.
Rabbi Shimon ben Eleazar says: Even for the chagav {another kind of locust - perhaps grasshopper}.

{Taanit 18b}
Mishna:
וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים שנאמר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר וגו'
אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות
ר"ע אומר מתריעות ולא מתענות

וכן עיר שיש בה דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות ר' עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות:
And so too, a city upon which rain has not descended, for it is written {Amos 4:7}:
ז וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת-הַגֶּשֶׁם, בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר, וְהִמְטַרְתִּי עַל-עִיר אֶחָת, וְעַל-עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר; חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, וְחֶלְקָה אֲשֶׁר-לֹא-תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ. 7 And I also have withholden the rain from you, when there were yet three months to the harvest; and I caused it to rain upon one city, and caused it not to rain upon another city; one piece was rained upon, and the piece whereupon it rained not withered.
That particular city fasts and blows, and all those around it fast but do not blow.
Rabbi Akiva says: They {surrounding} blow but do not fast.

And so too a city which has pestilence or the walls fall down, that city fasts and blows and all those surrounding it fast but do not blow.
Rabbi Akiva says: They {surrounding} blow but do not fast.

{Taanit 20b}
Gemara:
תנא מפולת שאמרו בריאות ולא רעועות:
They taught: By walls which down, they meant strong walls {that were not expected to fall}, not weak walls.

{Taanit 19a}
Mishna:
איזהו דבר עיר המוציאה ה' מאות רגלי ויצאו ממנה ג' מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר פחות מכאן אין זה דבר:
What is pestilence? If a city is able to furnish 500 able-bodied men, and produced three corpses in three consecutive days, this is pestilence. Less than that, it is not pestilence.

{Taanit 21a}
Gemara:
ת"ר עיר קטנה המוציאה ה' מאות רגלי כגון כפר עמיקו ויצאו ממנה ג' מתים בג' ימים זהו דבר
ביום אחד או בד' ימים אין זה דבר
עיר גדולה המוציאה אלף וה' מאות רגלי כגון כפר עכו ויצאו ממנה תשעה מתים בשלשה ימים זה אחר זה ה"ז דבר
ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר:

The Sages learnt {in a brayta}: A small city which can furnish 500 able bodied men, such as the village of Amiko, and it produced three corpses in three {consecutive} days, this is pestilence. In one day or in four days, this is not pestilence. A large city which can furnish 1500 able bodied men, sure as the village of Akko, and it produced nine corpses in three consecutive days, this is pestilence. In one day or in four days, this is not pestilence.

{Taanit 19a}
Mishna:
ועל אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל ועל חיה רעה ועל החרב מתריעין עליהן מפני שהיא מכה מהלכת:
An alarm should be sounded in all places for the following plagues: For a grain-blast, mildew, locusts, crickets, attacks of wild beasts, and hosts of armed men; for all these an alarm should be sounded, because they are spreading evils.

{Taanit 22a}
Gemara:
ת"ר על השדפון ועל הירקון בכל שהוא ארבה וחסיל אפילו לא נראה אלא כנף אחד בכל ארץ ישראל מתריעין עליהן מיד:

ת"ר חיה רעה שאמרו בזמן שהיא משולחת מתריעין עליה ובזמן שאינה משולחת אין מתריעין עליה
כיצד נראתה בעיר משולחת בשדה אינה משולחת
The Sages learnt {in a brayta}: {our gem: Rabbi Akiva:} For a grain-blast and mildew in any amount {they blow}; locusts and crickets, even if only a single wing is seen in all of the land of Israel, they blow because of it immediately.

The Sages learnt {in a brayta}: The wild beasts which they mentioned, where they are sent {from heaven to destroy} they blow on account of it, and when they are not sent, they do not blow on account of it.
How so? If it is seen in the city, it is sent. In the field, it is not sent.

Rif Taanit 7b {Taanit 18b; 19a}

7b

BEGIN PEREK THREE
{Taanit 18b}
Mishna:

סדר תעניות האלו האמור ברביעה הראשונה
אבל צמחים ששינו מתריעין עליהן מיד
וכן כשפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהן מיד מפני שהיא מכת בצורת
ירדו לצמחים אבל לא לאילן לאילן אבל לא לצמחי' לזה ולזה אבל לא לבורות ולא לשיחין ולא למערות מתריעין עליהן מיד:
The order of procedure on fast-days, as mentioned above, applies only when the first fructifying rains do not descend; but when the sprouts commence to degenerate, they shall immediately commence to sound an alarm. It should also be immediately sounded if there be an interval of forty days between each rain; for that is a general plague on the land, causing dearth.

If sufficient rain for the growth of sprouts and herbs had fallen, but not for the growth of trees; or sufficient for the growth of trees, but not enough for the growth of herbs; or sufficient for both, but not enough to fill the wells, cisterns, and caves (creeks), an alarm is immediately to be sounded.

{Taanit 19a}
Gemara:
סדר תעניות וכו'
ורמינהו רביעה ראשונה ושניה לשאול שלישית להתענות

אמר רב יהודה הכי קאמר סדר תעניות האלו האמור אימתי בזמן שיצתה רביעה ראשונה ושנייה ולא ירדו גשמים אבל ירדו גשמים ברביעה ראשונה וצמחו וחזרו ושינו מתריעין עליהן מיד
אמר רב נחמן ודוקא שינו אבל יבשו לא
פשיטא שינו תנן לא צריכא דהדר איתקן מהו דתימא איתקנתא מלתא הוא קמ"ל:
"The order of procedure on fast-days...":
And we object {from a brayta}: The first and second rains {withheld} to request; the third to fast."

Rav Yehuda said: This is what it means to say: "The order of fasts which were mentioned are at a time that the time of the first and second rains and the rains did not descend; but if they descended during the first rain time and they {the produce} flourished, and they then degenerated, we blow upon them immediately.
Rav Nachman said: This is specifically that they degenerated, but if they withered, no.
This is obvious! It says so in the Mishna.
No, it is indeed necessary for the case in which they then grew into a stack. I would have said that this was something. Therefore it informs us {that it is not}.


{Taanit 19b}
ירדו לצמחי' אבל לא לאילן:
דאתא ניח'

לאילן ולא לצמחים
דאתא רזיא

לזה ולזה אבל לא לבורות ולא לשיחין ולא למערות
דאתא הכי והכי:
"If they fell sufficient for plants but not for trees":
that it rains lightly.

For trees but not plants: That it rains strongly.

For this and this {plants and trees} but not wells, cisterns, and caves: that it rains like this and that {strongly and lightly}.

תנו רבנן מתריעין על האילנות בפרוס הפסח ועל הבורות ועל השיחין ועל המערות בפרוס החג ואם אין להם מים לשתות מתריעין עליהן מיד ואיזהו מיד שלהן ב' וה' וב' וכולן אין מתריעין עליהן אלא בהפרכיא
The Sages learnt {in a brayta}: They blow for trees in the midst of Pesach {if it hasn't rained} and for the wells, cisterns, and caves in the midst of Succot. And if they don't have water to drink, they blow for them immediately.
And what is their "immediately?" Monday, Thursday, and Monday.
And for all of them, they only blow for them in their {own} province.

Thursday, January 25, 2007

Rif Taanit 7a {Taanit 15b; 18b}

7a

{Taanit 15b}
Mishna:

אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה בה' שלא להפקיע את השערים
אלא ג' תעניות הראשונות שני וחמישי ושני
ושלשה השניות חמישי ושני וחמישי
ר' יוסי אומר כשם שאין הראשונות בה' כך לא שניות ולא אחרונות

אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל
ר"מ אומר אע"פ שאמר ר"ג אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן ט"ב שחל להיות בע"ש:

Public fasts must not be ordered to commence on a Thursday, in order not to raise the price of victuals in the markets; but the first three fasts must be kept on Monday, Thursday, and the following Monday. But the second three fasts may follow on Thursday, Monday, and the following Thursday.
Rabbi Yossi says: Even as the first fasts are not to be commenced on Thursday, so also are the second and last fasts not to commence on that day.

Public fasts are not to be ordered to take place on Rosh Chodesh, Chanukka, or Purim; but if the fast had already been commenced on one of those, it need not be broken. These are the words of Rabban Gamliel.
Rabbi Meir says:, that although Rabban Gamliel said that the fast need not be broken, he admits that on those days people are not to fast the entire day. Such is also the case with the fast of the Tisha beAv which falls on a Friday.

{Taanit 18b}
Gemara:
וכמה הויא התחלה רבי אחא אמר שלש רבי יוסי אומר אחת והלכתא כרבי יוסי:
And how much is considered commenced {that it need not be broken}: Rabbi Acha said: Three. Rabbi Yossi says: One.
And the halacha is like Rabbi Yossi.

אמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר"מ שאמר
משום ר"ג אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים:

דרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכה מתענה ומשלים:

Rav Yehuda cited Rav: These are the words of Rabbi Meir, who said in the name of Rabban Gamliel {what Rabban Gamliel would admit}. But the Sages say he fasts and completes.

Mar Zutra lectured in the name of Rav Huna: The halacha is that he fasts and completes.

END PEREK TWO

Rif Taanit 6b {Taanit 15b; 17b; Rosh haShana 18b; Rosh haShana 19b}

6b

{Taanit 15b, Mishna, continues}

מעשה בימי רבי חלפתא ורבי חנינא בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה וגמר את כל הברכה ולא ענו אחריו אמן
תקעו הכהנים תקעו
ואמר מי שענה את אברהם הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם
הריעו בני אהרן הריעו
מי שענה את אבותינו בים סוף וכו' וכן בכל ברכה וברכה
וכשבא דבר זה אצל חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי המזרח ובהר הבית:

There was an incident in the days of Rabbi Chalafta and Rabbi Chanina ben Teradion that someone went before the lectern {as the shilach tzibbur} and he finished each blessing, and they did not answer after it Amen {Rashi: but rather Baruch Shem Kevod Malchuto LeOlam vaEd; Ran has the girsa that they did answer after each an Amen}.
{Said the sexton, the chazzan hakenesset} "Sound{tik`u}, Kohanim, sound."
And he {the shliach tzibbur then} said, "He who answered Avraham should answer you, and hearken to the sound of your cries.
{The sexton:} "Sound an alarm {hari'u} Kohanim, sound an alarm."
{The shliach tzibbur:} "He who answered our ancestors on the Reed Sea, etc." and so for each and every blessing.
And when this matter came before the Sages, they said, "they only conducted themselves so in the eastern gates and on the Temple Mount."

ג' תעניות ראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין אנשי בית אב לא היו מתענין
שניות אנשי משמר מתענין ומשלימין אנשי בית אב מתענין ולא משלימין
ז' אחרונות אלו ואלו מתענין ומשלימין דברי ר' יהושע

וחכמים אומרים שלש ראשונות אלו ואלו לא היו מתענין
שלש שניות אנשי משמר מתענין ולא משלימין אנשי בית אב לא היו מתענין
שבע אחרונות אנשי משמר מתענין ומשלימין אנשי בית אב מתענין ולא משלימין

On the first three fasts, the men {kohanim} of the watch {mishmar, whose week it was} fast but do not complete, while the men of the Bet Av {who worked that day} do not fast. The second set, the men of the watch fast and complete while the men of the Bet Av fast and do not complete. The seven final ones, both these and these fast and complete. These are the words of Rabbi Yehoshua.

And the Sages say: The first three, these and these do not fast. The second set of three, the men of the watch fast but do not complete and the men of the Bet Av do not fast. The final seven, the men of the watch fast and complete and the men of the Bet Av fast and do not complete.

אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים אנשי בית אב לא ביום ולא בלילה
אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת
The men of the watch are permitted to drink wine during the nights but not during the day. The men of the Bet Av, not during the day nor during the night.
The men of the watch and the men of the assembly {Israelite representatives of the community} are forbidden to cut their hair and watch their clothing. And on Thursday they are permitted because of honor of Shabbat.

כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד בהון לפניו אסור ולאחריו מותר רבי יוסי אומר בין לפניו בין לאחריו אסור
דלא להתענאה לפניו ולאחריו מותר:
Everything about which is written in Megillat Taanit that they should not deliver eulogies thereupon, it is forbidden {the day} before it, and after it is permitted. Rabbi Yossi says: Whether before or after, it is forbidden.
Not to fast thereon, beforehand and afterwards it is permitted.
{And here Rabbi Yossi's opinion is omitted.}

{Taanit 17b}
Gemara:
כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד וכו'
תניא הימים האלו הכתובים במגילת תענית הם ולפניהן ולאחריהן אסורין
שבתות וימים טובים הן אסורין לפניהם ולאחריהן מותרין
ומה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה ואין צריכין חיזוק והללו דברי סופרים וצריכין חיזוק
והאידנא בטלה מגילת תענית כדגרסינן במסכת ראש השנה בפירקא קמא
איתמר רב ור' חנינא אמרי בטלה מגילת תענית
ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי אמרי לא בטלה
והלכתא בטלה והלכתא לא בטלה
קשיא הלכתא אהלכתא
לא קשיא
כאן בחנוכה ופורים כאן בשאר יומי:
"Everything about which is written in Megillat Taanit that they should not deliver eulogies...":
They learnt {in a brayta}: These days written in Megillat Taanit, they and before them and after them are forbidden. Shabbat and Yom Tov, they themselves are forbidden {to fast, etc.} but before them and after them are permitted. And what is the distiction between this and that? These {Shabbat and Yom Tov} are Torah law and do not require strengthening, while those are Rabbinic and require strengthening. And nowadays, Megillat Taanit has been nullified, as we learnt in the first perek of masechet Rosh haShana
{Rosh haShana 18b}:
It was stated {by Amoraim}: Rav and Rabbi Chanina say that Megillat Taanit has been nullified. Rabbi Yochanan and Rabbi Yehoshua ben Levi say that it has not been nullified.
{Rosh haShana 19b}
And the halacha is that it has been nullified. And the halacha is that it has not been nullified.
There is an apparent contradiction between one final halachic statement and another final halachic statement! There is no contradiction. This {where it has not been nullified} refers to Chanukka and Purim, and that refers to the other days {in Megillat Taanit}.

Tuesday, January 23, 2007

Rif Taanit 6a {Taanit 16a continues; 15a; 16a; 15a}

6a

{Taanit 16a continues}

{the previous pasuk in Yonah 3 stated}
ומן החמס אשר בכפיהם
"and from the chamas {sometimes theft, sometimes violence} that was in their hands."

מאי ומן החמס אשר בכפיהם
אמר שמואל אפילו גזל מריש ובנאה בבירה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו:

What is meant by "and from the theft that was in their hands?"
Shmuel said: Even if he stole a large beam and built it into a tower, he chopped down the tower and returned the beam to its owner.

ת"ר אדם שיש בידו עבירה ומתוודה ואינו חוזר בה למה הוא דומה לאדם שתופס בידו שרץ שאפי' טבל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה זרקו מידו מיד עלתה לו טבילה שנאמר ומודה ועוזב ירוחם ואומר נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים
The Sages learnt {in a brayta}: If a man has in his hands a sin and he confesses, but does not retract from it, to what is he compared? To a man who holds a sheretz in his hand, that even if he immerses in all the waters of the world, the immersion will not help him. If he throws it from his hand, immediately his immersion helps him, for it is written {Mishlei 28:13}:

יג מְכַסֶּה פְשָׁעָיו, לֹא יַצְלִיחַ; וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם. 13 He that covereth his transgressions shall not prosper; but whoso confesseth and forsaketh them shall obtain mercy.
and it states {Eicha 3:41}:
מא נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל-כַּפָּיִם, אֶל-אֵל בַּשָּׁמָיִם. 41 Let us lift up our heart with our hands unto God in the heavens.

{Taanit 15a}
Mishna:
עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ומי שיש לו בנים וביתו ריקן כדי שיהא לבו שלם בתפלה ואומר לפניהם כ"ד ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהם עוד שש
אלו הן זכרונות ושופרות אל ה' בצרתה לי אשא עיני אל ההרים ממעמקים קראתיך ה' תפלה לעני כי יעטוף
ר' יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות אלא אומר תחתיהם רעב כי יהיה בארץ וגומר אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצורות ואומר חותמיהן
When they stand for prayer, they place before the lectern an old experienced person, and one who has children and whose house is empty {of food} such that his heart will be full in prayer, and he says before them 24 blessings -- Shemoneh Esrei of every day, and he adds to them an additional six. These are they: Zichronot; Shofarot; {the perakim in Tehillim}
{Tehillim 120}
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
אֶל-ה, בַּצָּרָתָה לִּי-- קָרָאתִי, וַיַּעֲנֵנִי.
1 A Song of Ascents. {N}
In my distress I called unto the LORD, and He answered me.
{Tehillim 121}
א שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
1 A Song of Ascents. {N}
I will lift up mine eyes unto the mountains: from whence shall my help come?
{Tehillim 130}
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה.
1 A Song of Ascents. {N}
Out of the depths have I called Thee, O LORD.
{Tehillim 102}
א תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף-- וְלִפְנֵי ה, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. 1 A Prayer of the afflicted, when he fainteth, and poureth out his complaint before the LORD.
Rabbi Yehuda says: He need not say Zichronot and Shofarot, but rather he should say instead of them {I Kings 8:37}

לז רָעָב כִּי-יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי-יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה, כִּי יָצַר-לוֹ אֹיְבוֹ, בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו--כָּל-נֶגַע, כָּל-מַחֲלָה. 37 If there be in the land famine, if there be pestilence, if there be blasting or mildew, locust or caterpillar; if their enemy besiege them in the land of their cities; whatsoever plague, whatsoever sickness there be;
and on, and {Yirmeyahu 14}

א אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-ה אֶל-יִרְמְיָהוּ, עַל-דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת. 1 The word of the LORD that came to Jeremiah concerning the droughts.
and their conclusions {to each}.

{Taanit 16a}
Gemara:
ת"ר עמדו בתפלה אע"פ שיש שם זקן וחכם אין מורידין לפני התיבה אלא הרגיל
רבי יהודה אומר מיטפל ואין לו ויש לו יגיעה בשדה וביתו ריקן זקן ופרקו נאה שפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימות וקולו ערב ורגיל לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה ובמדרש בתלמוד ובהלכות ובהגדות ובקי בכל הברכות כולן

The Sages learnt {in a brayta}: They stand for prayer, even though there is one who is elderly and a scholar, they only place before the lectern one who is experienced.
Rabbi Yehuda says: That he has children and he has none {=nothing to feed them}, and he expends effort in the field and his house is empty, elderly, has good manners {/reputation}, is modest, popular with the people, who has a sweet and pleasant voice, and is used to reading Torah, Neviim, Ketuvim, and to learn midrash, talmud, halachot and aggadot, and is an expert in all the blessings.

אמר מר מיטפל ואין לו היינו ביתו ריקן
אמר רב חסדא מאי ריקן זה שביתו ריקן מן העבירה
Mar {in the aforementioned brayta} stated "he has children, and he has none." {What is meant by he has none?} This means that his house is empty.
Rav Chisda said: What is meant by "empty?" This is he whose house is empty of sin.

מאי זקן ופרקו נאה אמר אביי זה שלא יצא עליו שם רע בילדותו:
What is meant by "he is old and {yet} he has good manners?"
Abaye said: This is one who a bad reputation did not go out about him in his youth.

היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה
אמר מר זוטרא אמר רב ואמרי לה א"ר אחא א"ר אלעזר זה שליח צבור שאינו הגון:

{Yirmeyahu 12:8}
ח הָיְתָה-לִּי נַחֲלָתִי, כְּאַרְיֵה בַיָּעַר; נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ, עַל-כֵּן שְׂנֵאתִיהָ. 8 My heritage is become unto Me as a lion in the forest; she hath uttered her voice against Me; therefore have I hated her.
Mar Zutra cited Rav, and some say Rav Acha cited Rabbi Eleazar: This is a shliach tzibbur {prayer leader} who is improper {Ran: an evildoer; there are alternate explanations}.

ת"ר מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר כ"ד רננות ולא נענה
ירד אחריו ר' עקיבא ואמר אבינו מלכנו אבינו אתה אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו רחם עלינו ונענה
יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו:
The Sages learnt {in a brayta}: There was an incident with Rabbi Eliezer who descended before the lectern and said 24 prayers {=the Shemoneh Esrei} and was not answered.
Rabbi Akiva descended after him and said "Avinu Malkenu ... " : "Our Father, our King, you are our Father and our King, we have no king but You. Our Father, our King, have mercy upon us" and he was answered.
A bat kol {lit. echo} went out and stated, "not because this one is greater than than one, but rather because this one {Rabbi Akiva} forgives all who insult him, and this one does not forgive those who insult him.

{Taanit 15a}
Mishna:
על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אותנו וישמע קול צעקתנו ביום הזה ברוך גואל ישראל:
על השנית הוא אומר מי שענה את אבותינו על ים סוף וכו' ברוך זוכר הנשכחות:
על השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל כו' ברוך שומע תרועה:
על הרביעית הוא אומר מי שענה לשמואל במצפה וכו' ברוך שומע צעקה:
על החמישית הוא אומר מי שענה את אליהו בהר הכרמל וכו' ברוך שומע תפלה:
על השישית הוא אומר מי שענה ליונה במעי הדגה וכו' ברוך העונה בעת צרה:
על השביעית הוא אומר מי שענה לדוד ושלמה בנו בירושלים וכו' ברוך מרחם על הארץ

On the first one {not one of the six additional, but the extension of Go`el Yisrael} he says: He Who answered Avraham on Har haMoriah, He will answer us and hearken to the sound of our cries on this day. Blessed is the Redeemer of Israel.
On the second one {=the first of the additionals} he says: He Who answered our ancestors on the Reed Sea ... Blessed is He Who Remembers the forgotten things.
On the third one he says: He Who answered Yehoshua at Galgal ... Blessed is He Who listens to blasts.
On the fourth one he says: He Who answered Shmuel at Mitzpah ... Blessed is He Who hearkens to cries.
On the fifth one he says: He Who answered Eliyahu on Mt. Carmel ... Blessed is He Who hearkens to prayer.
On the sixth one he says: He Who answered Yonah in the belly of the great fish ...
Blessed is He Who answers at time of distress.
On the seventh he says: He Who answered David and Shlomo his son in Yerushalayim ... Blessed is He Who has mercy on the land.

Monday, January 22, 2007

Rif Taanit 5b {Taanit 12b; 14b; Yerushalmi; 14b - 16a}

5b

{Taanit 12b}
Mishna:
עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ובמתן בבנין ובנטיעה ובאירוסין ובנשואין ובשאלת שלום בין אדם לחבירו כבני אדם הנזופין לפני המקום והיחידים חוזרים ומתענין עד שיצא ניסן יצא ניסן וירדו הגשמים סימן קללה שנאמר הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר וגו':

If these {fasts} passed and they were not answered, they reduce trade, building, planting, betrothal and marriage, man greeting his fellow, just like men who are rebuked before the Omnipresent.
And the yechidim {lit. individuals} resume fasting until Nissan.
If Nissan left and {then} rains fell, it is a sign of curse, for it is written {Shmuel I 12:17}:

יז הֲלוֹא קְצִיר-חִטִּים, הַיּוֹם--אֶקְרָא אֶל-יְהוָה, וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר; וּדְעוּ וּרְאוּ, כִּי-רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה, לִשְׁאוֹל לָכֶם, מֶלֶךְ. {ס} 17 Is it not wheat harvest to-day? I will call unto the LORD, that He may send thunder and rain; and ye shall know and see that your wickedness is great, which ye have done in the sight of the LORD, in asking you a king.'

{Taanit 14b}
Gemara:
תנא בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה
איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו
אי זהו נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים:
They taught: Building a building of joy. Planting a planting of joy.
What is a building of joy? This is one who builds a house of betrothal for his son.
What is a planting of joy? This is one who builds a bower for princes.

ירושלמי הדא דתימא בבנין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו:

Yerushalmi:
This that was said was regarding a building of joy. But if his wall leans, he may rebuild it.

ובשאלת שלום:
ת"ר חבירים אין ביניהם שאלת שלום ועם הארץ ששאל מחזירין לו בשפה רפה וכובד ראש והן מתעטפין ויושבים כאבלים וכמנודין עד שירחמו עליהם מן השמים:
"And in greeting":
The Sages learnt {in a brayta}: The scholars {on these days} do not greet one another, but if a non-scholar greets them, they reply to him feebly and with a downcast head. And they wrap themselves {in their cloaks} and sit as mourners and people under the ban, until they are accorded mercy from Heaven.

אמר ר' אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע שנא' קום לך למה זה אתה נופל על פניך
א"ר חייא בריה דרב הונא חזינן להו לאביי ורבא דכי נפלי אאפייהן דמצלו אצלויי:

Rabbi Eleazar said: A prominent person is not permitted to fall on his face {Ran explains: in public, and pray on their behalf} unless he is answered {certain of being answered}, like Yehoshua, for it is written {Yehoshua 7:10}:
"The LORD said to Joshua, "Stand up! What are you doing down on your face?"

R' Chiyya son of Rav Huna said: We {Bach: I} have seen Abaye and Rava fall on their faces whn praying.

יצא ניסן הגשמים סימן קללה:
אמר ר' אסי בר אבין הדא דתימא בשלא ירדו להם גשמים מכבר אבל אם ירדו להם גשמים מכבר סימן ברכה הם:
"If Nissan exits, rains are a sign of curse":
R' Assi bar Avin said: This was said where rains had not descended yet, but if rains had already descended {and it continues after Nissan} it is a sign of blessing.

END PEREK ONE - meEmatai mazkirin
BEGIN PEREK TWO
{Taanit 15a}
Mishna:
סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה ע"ג התיבה ובראש הנשיא ובראש אב ב"ד וכל א' וא' נוטל ונותן בראשו והזקן שבהן אומר לפניהם דברי כיבושין
אחינו לא נאמר באנשי נינוה וירא האלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובקבלה הוא אומר וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה':
What is the order of procedure on the fast-days? The ark containing the Holy Scrolls is to be brought into an open place in the city, ashes of burnt substances are to be strewed on that ark, on the head of the Nassi, on the head of the chief of the Bet Din ; and other persons shall also themselves strew ashes on their heads. The eldest among them shall then address them in heart-moving terms, as follows: "My brethren! Consider that it is not written about anent the (repentance of the) Ninevites {Yonah 3:10}, "And Hashem saw their sackcloth and their fasts," but rather "Then God saw their works, that they turned from their evil way..."
And in Tradition it states {Yoel 2}, "Rend your heart, and not your garments, and return to Hashem."

{Taanit 15b}
Gemara:
תניא שלש ראשונות ושניות נכנסין לבית הכנסת ומתפללין כדרך שמתפללין כל השנה כולה
בשבע אחרונות מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב ב"ד וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו
ר' נתן אומר אפר מקלה היו מביאין:

They learnt {in a brayta}: The first and second set of three, they enter the synagogue and pray just as they pray throughout the entire year.
In the last seven, they take out the ark to the street {open place} of the city and place ash on the ark, and on the head of the Nassi and the head of the chief of the Bet Din, and each and every {other} one takes and places on his head.
Rabbi Natan says: they brought ashes of the roasting place {as opposed to e.g. dust}.

ובראש הנשיא ובראש אב בית דין והדר כל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו
והתניא רבי אומר בגדולה מתחילין מן הגדול
ובקלקלה מתחילין מן הקטן
הא נמי חשיבותא היא לדידיה
דאמרי' ליה את חשיבת למיבעי עלן רחמי:

And on the head of the Nassi and the head of the chief of Bet Din, and then afterwards each and every one takes and placed on his {own} head.
But they learnt {in a brayta}: Rabbi says: In greatness they begin from the greatest, and in disgrace they begin from the smallest!
This is also significance {/respect} for him, for they are in effect saying to him, "You are significant, to request for us mercy."

וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו:
נשיא ואב ב"ד נמי לישקלו אינהו וניתבו ברישייהו מ"ש דשקיל איניש אחרינא ומנח להו
אמר ר' אדא דמן קסרי לפי שאינו דומה המתבייש מעצמו למתבייש מאחרים
"And each and every person takes and places on his {own} head":
Let the Nassi and the chief of Bet Din also take and place on their {own} heads?! Why is this different, such that someone else takes it and places on them?
R' Adda from Caesaria said: Because one who is embarrassed by himself is not comparable to one who is embarrassed by {the hand of} others.

{Taanit 16a}
היכא מנח להו א"ר יצחק במקום תפילין שנא' לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר:
Where should he place them {the ashes}?
R' Yitzchak said: In the place of tefillin, for it is written {Yeshaya 61:3}: " To place on those who mourn in Zion a diadem instead of ashes..." {where efer is an anagram of pe`er}

למה יוצאים לרחוב א"ר חייא בר אבא לומר צעקנו בצנעא ולא נענינו נבזה עצמנו בפרהסיא
ר"ל אמר גלינו וגלותנו מכפרת עלינו
מאי בינייהו דגלו מבי כנישתא לבי כנישתא:

Why do they go out to the street {/open place}?
R' Chiyya bar Abba said: {As if} To say, we have cried out in private and were not answered. Let us degrade ourselves publicly.
Resh Lakish said: We have exiled ourselves, and our exile should atone for us.
What is the difference between them? Where they exiles from one synagogue to another synagogue.

למה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר
א"ר יהושע בן לוי כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעונינו:

Why do they bring the ark to the open place of the city?
Rabbi Yehoshua ben Levi said: A private {modest} vessel we had and it was disgraced due to our sins.

למה מתכסין בשקין
א"ר חייא בר אבא לומר הרי אנו חשובין לפניך כבהמה:

Why do they cover themselves with sackcloth?
R' Chiyya bar Abba said: {As if} to say: Behold, we are considered before you as an animal.

למה נותנין אפר מקלה על גבי ס"ת
א"ר יהודה בן פזי כלומר עמו אנכי בצרה:

Why do they place ash from a roasting place upon the sefer Torah.
Rabbi Yehuda ben Pazi said: To say, {Tehillim 91:15} "I am with him in distress."

למה נותנין אפר בראש כל אחד ואחד
פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חמא בר חנינא
חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כעפר
וחד אמר כדי שיזכור אפרו של יצחק וירחם עלינו
מאי בינייהו איכא בינייהו עפר סתם
Why do they place ash on the head of each and every one?
Rabbi Levi bar Chama and Rabbi Chama bar Chanina argued about this.
One said, "Behold we are considered before you as dust." {עפר with an ע, possibly also able to be connoted with an א} and one said, "In order that You recall the ashes of {Akeidat} Yitzchak and have mercy upon us."
What is the practical distinction between them? This is the practical distinction between them: Regular dust {rather than ash}.

ולמה יוצאין לבית הקברות
פליגי בה ר' לוי בר לחמא ור' חמא בר חנינא
חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים
וחד אמר כדי שיבקשו מתים רחמים עלינו
מאי בינייהו איכא בינייהו קברי עכו"ם:

And why do they go to the cemetery?
Rabbi Levi bar Chama and Rabbi Chama bar Chanina argued about this.
One said "Behold we are considered before you like the dead." And one said, "In order that the dead will request mercy upon us."
What is the practical distinction between them? This is the practical distinction between them: The graves of gentiles.

והזקן שבהן אומר לפניהם דברי כיבושין:
תנו רבנן אם יש שם זקן חכם אומר זקן חכם
אין שם זקן חכם אומר חכם
אין שם לא זקן ולא חכם אומר אדם של צורה
אחינו לא שק ולא תענית גורמין אלא תשובה ומעשים טובים גורמין
שכן מצינו באנשי נינוה שלא נאמר בהם וירא האלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא האלהי' את מעשיהם

"And the elder among them said before them heart-rending words":
The Sages learnt {in a brayta}: If there if an elderly scholar, the elderly scholar should say. If there is no elderly scholar, a scholar should say. If there is no elder and no scholar, a prominent man would say, "Brethren! It is not written, about the repentance of the Ninevites "And Hashem saw their sackcloth and their fasts," but rather "Then God saw their works, {that they turned from their evil way}..."

Sunday, January 21, 2007

Rif Taanit 5a {Taanit 12b; 14b}

5a

{Taanit 12b}
Gemara:
אמרו ליה רבנן לרב ששת קא אתו רבנן לבי תעניתא כי סיימי מסאני
קפיד ואמר להו דילמא מיכל נמי קא אכלי:

The Sages said to Rav Sheshet: when the Sages come to the house of fasting {a public fast}, they wear shoes.
He angrily retorted to them: Perhaps they also eat!

אביי ורבא מסיימי אפנתא
אמימר ומר זוטרא מחלפי דימינא לשמאלא ודשמאלא לימינא
רבנן דבי רב אשי סיימי כי אורחייהו סברי לה לדשמואל דאמר אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד
וכן הלכה

Abaye and Rava wore shoes without soles.
Amemar and Mar Zutra switched their right shoes with their left and their left with their right.
The Sages in the academy of Rav Ashi wore their shoes normally. They held like Shmuel who said that there is no public fast in Bavel except for Tisha beAv.
And so is the halacha {like Shmuel}.

{Taanit 14b}
ר' יהודה נשיאה גזר תליסר תעניתא ולא נענה סבר למיגזר טפי
אמר ליה רבי אמי הרי אמרו אין מטריחין על הצבור יותר מדאי
אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן לא שנו אלא לגשמים אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו
תניא נמי הכי כשאמרו שלש וכשאמרו שבע לא אמרו אלא לגשמים אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו

Rabbi Yehuda Nesia {the Amora} decreed 13 fasts on the community and was not answered. He thought to decree more.
Rabbi Ami said to him: Behold they have said that we do not trouble the community excessively.
Rabbi Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: They only learned this regarding rains, but for other types of punishments, they continue to fast until they are answered.
A brayta also says so: When they said three and when they said seven, they only said this regarding rains, but for other types of punishments, they continue to fast until they are answered.

שלחו ליה בני נינוה לרבי כגון אנן דצריכינן למטרא ואפילו בתקופת תמוז כיחידים דמינן ובשומע תפלה או כצבור דמינן ובברכת השנים
שלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה
וכן הלכה:

The people of Ninvei sent to Rabbi: Such as us who require rain even in tekufat tammuz {the summer solstice, thus midsummer}, are we comparable to individuals and say {the request for rain} in Shomeia' Tefillah or or we comparable to a community {fast} and in the blessing of years {birchat hashanim - vetein tal umatar livracha}?
He sent to them: You are comparable to individuals, and in Shomeia' Tefillah {you should request}.
And so is the halacha.

בשני מטין עם חשיכה: תניא בשני מטין עם חשיכה לעת ערב ובחמישי פותחין כל היום מפני כבוד השבת יש לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד ואם יש לו איצטבא לפנים פותח כדרכו ואינו חושש:
"On Monday, they partially open {the shutters} towards dark":
They learnt {in a brayta}: On Monday they partially open towards dark, approaching evening, and on Thursday they open the entire day because of honor of Shabbat. If he has two doors, he opens one and shuts one, and if he has a bench inside {against the door}, he opens normally and does not worry.

Rif Taanit 4b {Taanit 10a; 12b; 14a; 13a; Yerushalmi; 13a; 12b}

4a

הגיע ראש חדש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור
אוכלין ושותין משחשכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה
עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור
אוכלין ושותין מבעוד יום ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ונועלין את המרחצאות:

{Taanit 10a}
Mishna:
If Rosh Chodesh Kislev arrived and rains have not fallen, Bet Din decree three fasts on the community. They eat and drink when it is dark, and they are permitted to perform labor, washing, anointing, wearing of sandals and marital relations.

{Taanit 12b}
If these {fasts} passed and they were not answered, Bet Din decree three other fasts on the community. They eat and drink while it is yet day, and they are forbidden in labor, washing, anointing, wearing sandals, and marital relations, and they shut the bathhouses.

Gemara:
היכי עבדי אמר אביי מצפרא לפלגא דיומא מעיינינן במילי דמתא
מפלגא דיומא לפניא ריבעא דיומא קרינן ומפטרינן וריבעא דיומא מצלינן ובעו רחמי
דכתיב ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רביעית היום ורביעית (היום) מתוודים ומשתחוים לה' אלהיהם:

How should one act?
Abaye said: From morning to midday, they introspect on the conduct of the city. From midday for another quarter of the day, they read the Torah and Haftarah, and a quarter of the day they pray and request mercy, for it is written {Nechemiah 9:3}:

ג וַיָּקוּמוּ, עַל-עָמְדָם, וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה אֱלֹהֵיהֶם, רְבִעִית הַיּוֹם; וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים, לַה אֱלֹהֵיהֶם. {פ} 3 And they stood up in their place, and read in the book of the Law of the LORD their God a fourth part of the day; and another fourth part they confessed, and prostrated themselves before the LORD their God. {P}

{Taanit 14a}
תאנא עוברות ומניקות אינן מתענות לא בראשונות ולא באחרונות אבל מתענות באמצעיות:

They taught: Pregnant women and nursing mothers do not fast, not in the first ones and not in the last ones, but they fast in the middle ones.

{Taanit 13a}
תנו רבנן כשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו מותר
וכשאמרו אסור במלאכה לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר
וכשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר
כיצד יצא לדרך נועל הגיע לעיר חולץ

The Sages learnt {in a brayta}: When they said it is forbidden to wash, the only intended his entire body, but his face, hands and feet are permitted.
And when they said it is forbidden to labor, they only meant during the day, but at night it is permitted.
And when they said it is forbidden to wear sandals, they only intended in the city, but on the road it is permitted.
How so? When he leaves on the road, he dons his sandals. When he reaches the city he removes them.

ירושלמי אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל וכשיבואו לעיר חולצין וכן בט' באב וכן בתענית צבור:
Yerushalmi:
A mourner and one under the ban who are traveling on the road are permitted to wear sandals, and when they reach the city they remove them. And so too on Tisha Be`Av and so too on a public fast day.

{Taanit 13a}
אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא כל שהוא משום אבל כגון תשעה באב אסור בין בחמין בין בצונן וכל שהוא משום תענוג כגון תענית צבור בחמין אסור בצונן מותר
והלכתא אבל אסור בין בחמין בין בצונן ופניו ידיו ורגליו וחמין אסור בצונן מותר ולסוך אפילו כל שהוא אסור ואם להעביר את הזוהמא מותר:
Rafram bar Pappa cited Rav Chisda: Anything which is because of mourning, such as Tisha beAv is forbidden, whether {washing} with hot or cold water, and anything which is because of {refraining from} enjoyment, with hot water is forbidden and with cold is permitted.
{Taanit 13b}
And the halacha is that a mourner is forbidden whether with hot water or cold, and {washing} his face, hands and feet is prohibited; and with cold it is permitted. And to anoint, even a tiny amount is forbidden. And if it is to remove the sweat, it is permitted.

{Taanit 12b}
Mishna:
עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד שבע שהן י"ג תעניות על הצבור
ומה אלו יתירות על הראשונות
שבאלו מתריעין ונועלין את החנויו' בב' מטין עם חשיכה ובה' מותרין מפני כבוד השבת:

If these {fasts} passed and they were not answered, Bet Din decree an additional 7 {fasts}, which are {thus in total} 13 fasts on the community.
And how are these greater in degree than the first ones?
That in these the blow, and they shut the shops. On Monday, they would be partially opened towards dark, and on Thursday they entirely open {/remove it} {all day} because of honor of Shabbat {for which people had to shop}.

Rif Taanit 4a {Berachot 14a; Yerushalmi Nedarim 26b; Bavli Taanit 12b; Yerushalmi Taanit 9b-10a; Bavli Shabbat 24a}

4a

גרסי' בפ' היה קורא בתורה בעא מיניה אשיאן תנא דבי רבי אמי מר' אמי השרוי בתענית מהו שיטעום
אכילה ושתיה קביל עליה והא לא קא אכיל או דילמא הנאה קביל והא קא מתהני
אמר ליה טועם ואין בכך כלום

תניא נמי הכי מטעמת אינה צריכ' ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום

We learn in perek Haya Korei BaTorah {Berachot 14a}: Assian the Tanna {reciter of Tannaitic sources} in the academy of Rabbi Ammi inquired of Rabbi Ammi: One who is dwelling in fast, may he taste?
Eating and drinking he accepted upon himself, and he is not here eating, or perhaps benefit he accepted upon himself {not to do} and here he is benefiting?
He {Rabbi Ammi} said to him: He may taste, and there is nothing in this.

A brayta also say so: A taste does not require a blessing, and one who dwells in fast may taste, and there is nothing in this.

ועד כמה רבי אמי ורבי אסי טעמי עד רביעיתא
ומפרשי רבנן דצריך לאזהורי כי היכי דלא ליבלע כלום:

And until much? Rabbi Ammi and Rabbi Assi would taste up to a reviit.
And the {post-Talmudic} Sages explained that {in tasting} he needs to be careful that he does not actually swallow anything.

ירושלמי בנדרים בפרק קונם יין שאני טועם
נדר להתענות ושכח ואכל כבר אבד תעניתו
רבי אבא בשם רבנן דתמן והוא שאמר יום סתם ומתענה יום אחר כדי לקיים נדרו הואיל ושכח ואכל ביום זה
הא אם אמר יום זה מתענה ומשלים
ולא אמרן אלא אם בלע אבל אם טעם לא
כלומר אפי' אמר יום סתם אם לא אכל אלא טעם בלבד מתענה ומשלים אותו היום:
Yerushalmi, in Nedarim Perek Konam Yayim {perek 8, Nedarim 26b}:
If someone vowed to fast, forgot and ate, he has already lost his fast.
Rabbi Abba cited the Sages of there {Bavel}: And this is where he said "a day" plain {rather than this specific day}. And so he fasts another day in order to fulfill his vow, since he forgot and ate on this specific say. But, if he said "this day," he finishes the fast. And they only said this if he swallowed. But if he merely tasted, no.
That is to say, even if he says "a day" plainly, if he did not eat but only tasted, he finishes the fast on that day.

אמר רב יהודה אמר רב לוה אדם תעניתו ופורע כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי פשיטא לא יהיה אלא נדר מי לא משלים ואזיל למחר וליומא אחרא:

{Taanit 12b}
Rav Yehuda cited Rav: One may borrow his fast and pay it. When he {=Rav Yehuda} said this before Shmuel, he {=Shmuel} said: It is obvious. It is only a vow. Who would not be able to fulfill it tomorrow of another day?

רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אשי אמרו ליה לטעום מר מידי אמר להו בתענית יתיבנא
ולוזיף מר וליפרע
מי לא סבר לה מר להא דאמר רב יהודה אמר רב לוה אדם תעניתו ופורע
אמר להו תענית חלום הוא
דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא א"ר יפה תענית לחלום כאש לנעורת
וא"ר חסדא ובו ביום
ואמר רב יוסף ואפילו בשבת

Rav Yehoshua son of Rav Iddi visited the house {/academy} of Rav Ashi. They said to him: Let Master taste something. He said to them: I am sitting in fast.
"And let Master borrow and pay back {another day}. Does not Master hold with that which Rav Yehuda cited Rav, that one may borrow his fast and pay back?"
He said to them: It is a fast for a dream. For Rava bar Mechasia cited Rav Chama bar Guria who cited Rav: A fast is good {effective} for a dream like fire is to flax. And Rav Chisda said: And that day {after the dream specifically}. And Rav Yosef said: And even on Shabbat. {and thus, if there is a benefit to that specific day, he did not wish to borrow and repay the fast.}

אדבריה רב יהודה לרב יצחק בריה ודרש
יחיד שקיבל עליו תענית מתפלל תפלת תענית
והיכן אומרה בין גואל לרופא
מתקיף לה רב יצחק וכי יחיד קובע ברכה לעצמו
אלא א"ר יצחק בשומע תפלה
וכן א"ר ששת בשומע תפלה
והלכתא בשומע תפלה ושליח צבור אומרה בין גואל לרופא:

Rav Yehuda directed Rav Yitzchak his son, and expounded: An individual who accepts upon himself a fast should pray a Tefillat Taanit. And where should he say it {in Shemoneh Esrei}? Between Goel {= Re'ei Na Ve'Anyenu, veRiva riveinu ... Baruch Ata Hashem Goel Yisrael} and Rofei {Refaenu Hashem veNerafei ... Baruch Ata Hashem Rofei Cholei Amo Yisrael}.
Rav Yitzchak objected: Now does an individual establish a blessing for himself?
Rather, Rav Yitzchak said: In Shomeia' Tefillah.
And so did Rav Sheshet say: In Shomeia' Tefillah.
And the halacha is: In Shomeia' Tefillah, and the shliach tzibbur says it between Goel and Rofei.


ירושלמי ר' יונה בשם רב אמר ואפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע
והיכן אומרה
רבי זעירא בשם רב הונא אומר אומרה כלילי שבת וכיומו
פירוש בערבית שחרית ומנחה

Yerushalmi {Yerushalmi Taanit 9b}
Rabbi Yonah citing Rav {our Yerushalmi -- ר' ינאי בי ר' ישמעאל בשם רשב"ל} - even an individual who decrees upon himself a fast must mention the nature of the occasion. And where should he mention it?
Rabbi Zeira cited Rav Huna {our Yerushalmi: Rav Chuna}: he says it
{Yerushalmi Taanit 10a}
like the night of Shabbat and its day.
To explain: At Maariv, Shacharit, and Mincha.

וגרסינן בבמה מדליקין ימים שאין בהן קרבן מוסף כגון שני וחמישי ותעניות ומעמדות
שני וחמישי מאי עבידתייהו
אלא ב' וה' של תענית ושל מעמדות ערבית שחרית ומנחה מתפלל י"ח ואומר מעין המאורע בשומע תפלה ואם לא אמר אין מחזירין
אלמא צריך לומר עננו בתפלת ערבית ושמעינן מינה שאם טעה ולא אמר עננו בתפלת תענית אין מחזירין אותו
אבל אי אידכר מקמי דעקר להו לרגליה נימא הכי עננו ה' עננו כי בצרה גדולה אנחנו וכו' כי אתה שומע תפלה ופודה ומציל ועונה בכל עת צרה וצוקה יהיו לרצון אמרי פי וגומר:

And we learn in BaMeh Madlikin {Shabbat 24a}: Days which do not have a Mussaf offering, such as Mondays, Thursdays, fasts, and Maamadot {divisions in which representatives from various towns accompanied the Temple service with prayers}...
Monday and Thursday, what are they doing here?
Rather, Mondays and Thursdays of fasts and of Maamadot -- during Maariv, Shacharit and Mincha, he prays Shemoneh Esrei and mentions the occasion in Shomeia' Tefillah. And if he did not say they do not make him return.
Thus it is clear that he needs to say Aneinu {even} during Maariv. And we deduce from this that if he erred and did not say Aneinu in a Tefillat Taanit, they do not make him return.
However, if he remembered before he uprooted his legs, he should say as follows: Answer us, Hashem, answer us, for we are in great straits ... for You listen to prayer, redeem and save, and answer at all time of distress and straits. May the words of my mouth be favored, and he finishes.

Friday, January 19, 2007

Rif Taanit 3b {Taanit 12a continues; 12b}

3b

{Taanit 12a continues}
אמר שמואל כל תענית שלא קבלה מבעוד יום לא שמיה תענית
שנא' קדשו צום
אימתי מקבלה א"ר במנחה
ושמואל אמר בתפילת המנחה
אמר רב יוסף כוותיה דשמואל מסתברא וכו:

Shmuel said: Any fast which he did not accept upon himself while it was yet day {the previous day} is not called a fast. For it is written {Yoel 1:14}:

יד קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה--אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְזַעֲקוּ, אֶל-יְהוָה. 14 Sanctify ye a fast, call a solemn assembly, gather the elders and all the inhabitants of the land unto the house of the LORD your God, and cry unto the LORD.
When should he accept it?
Rav said: At mincha {time}.
And Shmuel said: In the mincha prayer.
Rav Yosef said: It is logical in accordance with Shmuel, etc.



תנו רבנן עד אימתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי רבי אלעזר בר' שמעון אומר עד קריאת הגבר
וקיימא לן כרבי:
The Sages learnt {in a brayta}: Until when may he eat and drink {that is, when does his fast begin}? Until daybreak. These are the words of Rabbi. Rabbi Eleazar beRabbi Shimon says: Until the rooster crows.

And we establish like Rabbi.

אמר רבא לא שנו אלא שלא גמר אבל גמר אינו אוכל
איתיביה אביי ישן ועמד הרי זה אוכל
התם שלא סילק
איכא דאמרי אמר רבא לא שנו אלא שלא ישן אבל ישן אינו אוכל
איתיביה אביי ישן ועמד הרי זה אוכל
התם במתנמנם
היכי דאמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר:

Rava {our gemara: Abaye} said: They only learned this {about being able to eat in the morning before a fast} where he did not finish {his meal} but if he finished it, he may not eat.
Abaye {our gemara: Rava} objected {from a brayta}: If he slept and arose, he may eat.
There, he did not remove {the table}.

Some {versions} say:
Rava said: They only learned this where he did not sleep, but if he slept, he may not eat.
Abaye objected: If he slept and arose, he may eat.
There {where he may eat} is where he {merely} dozed.

What is the definition of this dozing?
Rav Ashi said: {Taanit 12b} He is asleep but not asleep, awake but not awake, such that you call him and he answers, but it not able to respond with thought {to give a reasoned response} but if you remind him, he remembers {e.g. if you ask him while is is dozing like this, "Did you hear such and such?" he will be able to remember.}

הא מילתא לא אפסיקא בה הלכתא בהדיא אלא מדחזינא לגמרא דקא טרח לפרושי מתנמנם שמעי' דהלכתא כי האי לישנא בתרא
ועוד דאיסורא דרבנן הוא ולקולא עבדינן הלכך בין סילק בין לא סילק אם לא ישן אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר הדין הוא סברא דילן

In this matter, the halacha is not explicitly set up. However, from the fact that we see that the gemara troubles itself to define "dozing," we deduce that the halacha is in accordance with this latter phrasing. And furthermore, it is a Rabbinic prohibition, and we conduct ourselves leniently. Therefore, whether they removed {the table} or did not remove, if he did not sleep, he may eat and drink until daybreak. Such is our opinion.

ואיכא מרבוותא מאן דכתב הכין קי"ל דלגבי תענית דאכיל בלילי ומפסיק אם גמר וסילק לא יאכל אבל אם לא סילק ודעתו עוד לאכול אע"פ שישן עומד ואוכל
והאי מימרא דיליה אתי כלישנא קמא
And there is among the {post-Talmudic} Sages one who writes as follows, that we establish that by a fast in which he ate ate night and stopped, if he finished {his meal} and removed {the table} he may not eat, but if he did not remove and his thoughts are still to eat, even though he slept {entirely, not merely dozed}, he may arise and eat. And this statement of his goes according to the first phrasing.

ולענין תענית שפוסק בה מבעוד יום חזינן לגאון דקאמר הכין אע"פ שפוסק חוזר ואוכל עד שיבא השמש
ואנן מסתברא לן דהנ"מ היכא דלא קבלה עליה לתענית
אבל היכא דקבלה עליה לתענית איתסר ליה למיכל ולמשתי
דהא בהדיא אמרינן לענין זמן על הכוס ביוה"כ היכי ליעביד נברך עליה ושתי ליה כיון דאמר זמן קבליה עלויה ואיתסר ליה למישתי וכו'
ולענין מישתא מיא היכא דאית לי' למיכל אית ליה למשתי והיכא דלית ליה למיכל לית ליה למשתי
וה"נ כתב הגאון ז"ל

And in terms of a Taanit in which he stopped {eating} while it was yet day {erev the Taanit}, we see that the Gaon says as follows, that even though he paused, he may resume eating until sunset.
And to it, it seems logical that these words are where he did not accept upon himself the fast. However, if he accepted upon himself the fast, it is forbidden for him to eat and drink. For we explicitly state in terms of mentioning the Zeman (shehechiyanu) on the cup on Yom Kippur, how should he conduct himself? He should bless on it and drink it. Once he says the Zeman, he accepts upon himself {the fast} and it is forbidden for him to drink, etc.

And in terms of drinking water, where he may eat he may drink, and where he may not eat he may not drink.
And so wrote the Gaon, z"l.

Rif Taanit 3a {Taanit 11b; 12a}

3a

אמר זעירי אמר רב הונא יחיד שקבל עליו תענית שני ימים זה אחר זה אפי' אכל ושתה כל הלילה למחר מתפלל תפלת תענית לן בתעניתו אין מתפלל תפלת תענית כלומר אם לא קיבל עליו תענית אלא יום אחד בלבד והתענה אותו היום ובלילה נמלך ולן בתעניתו למחר אין מתפלל תפלת תענית שהרי לא קבלו עליו מבעו"י:

{Taanit 11b}
Zeiri cited Rav Huna: If an individual accepts upon himself a fast for two days, one after the other, even if he eats and drinks all night {in the middle} he prays the Tefillat Taanit {Aneinu in Shemoneh Esrei}. {For although he did not explicitly accept the second day's fast in the first day's Mincha, he had accepted both days initially, before the fast, and the fact that he ate during the intervening night does not matter.}
If he slept in his fast, he does not pray a Tefillat Taanit.
That is to say, if he only accepted upon himself to fast one day, and he fasted that day, and at night he changes his mind as kept his fast through the night, the next day, he does not pray a Tefillat Taanit, for he did not accept it upon himself while it was yet day.

{Taanit 12a}
ואמר רב חסדא כל תענית שלא שקעה עליו חמה לא שמיה תענית
And Rav Chisda said: Any Taanit which the sun did not set upon is not called a fast.

Rif Taanit 2b {Taanit 10a continues; 11a}

2b

{Taanit 10a continues}

מאן יחידים
אמר רב הונא רבנן
ואמר רב הונא יחידים מתענין ג' תעניות שני וחמישי ושני
תניא נמי הכי יחידים מתענים שני וחמישי ושני ומפסיקין בראשי חדשים ובימים טובים הכתובים במגילת תענית
והאידנא דקא בטלה מגילת תענית אין מפסיקין אלא בחנוכה ופורים
ודוקא ביחיד אבל צבור לא
דתנן אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ופורים ואם התחילו אין מפסיקין:

Gemara:
What is meant by these "yechidim" {individuals}?
Rav Huna said: The Sages.
And Rav Huna said: The yechidim fast three fasts, on Monday, Thursday, and Monday.
A brayta also says so: The yechidim fast Monday, Thursday and Monday, and interrupt for Rosh Chodesh, and for the festivals mentioned in Megillat Taanit.

And now that Megillat Taanit is nullified, they do not interrupt except for Chanukka and Purim.
And this is specifically for an individual, but for the public, no. For they learnt {tnan}: They do not decree a fast on the public on Rosh Chodesh, Chanukka, and Purim, and if they began, they do not interrupt {even for these}.

ת"ר לא יאמר אדם תלמיד אני אין אני ראוי לכך
אלא כל התלמידים ראויין לכך
[איזהו יחיד] ואי זהו תלמיד
יחיד שראוי למנותו פרנס על הצבור
תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה ואפי' במסכת כלה:

The Sages learnt {in a brayta}: One should not say, "I am merely a 'talmid' and am not fit for this {to fast}." Rather, all 'talmidim' are fit for this.
Who is a yachid and who is a talmid?
A yachid: that he is fit to be appointed a parnas {leader} on the community.
A talmid: that they can ask him a halachic matter in any place {topic} and he will be able to say it, and even in masechet kallah.

ת"ר לא כל הרוצה לעשות את עצמו יחיד עושה והתלמידים (אין) עושין את עצמן יחידים ד"ר מאיר ר' יהודה אומר עושה וזכור לטוב שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו

{Note: Bach discusses whether the word אין should be present. He thinks it should, but Ran seems not to have it. See inside.}
The Sages learnt {in a brayta}
Not all who wishes to make himself a yachid can make himself. And the talmidim may (or may not, depending on one's girsa} make themselves yechidim. These are the words of Rabbi Meir.
Rabbi Yehuda says: He may make {himself one}, and is remembered for good, for it is not a benefit to him but rather an aggravation to him.

תניא אידך לא עם הארץ הרוצה לעשות את עצמו יחיד עושה והתלמידים עושין דברי ר"ש בן אלעזר רשב"ג אומר דבר של שבח אינו עושה דבר של צער עושה:

Another brayta: An am haAretz who wishes to make himself a yachid may not do so. But the talmidim may do so. These are the words of Rabbi Shimon ben Eleazar. Rabban Shimon ben Gamliel says: Something which is to his benefit he may not do, something to his aggravation he may do.

תנו רבנן הרי שהיה מתענה על החולה ונתרפא על הצרה ועברה הרי זה מתענה ומשלים
ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים
ממקום שאין מתענין למקום שמתענין ה"ז מתענה עמהן
שכח ואכל ושתה אל יתראה בפניהם ואל ינהג עידונין בעצמו

The Sages learnt {in a brayta}: One who was fasting for a sick person, and he {the sick person} for better; regarding a calamity and it passed; he should finish his fast.
One who travels from a place where they are fasting to a place where they are not fasting, he should finish his fast.
From a place where they are not fasting to a place where they are fasting, he should fast with them.
If he forgot and ate and drank, he should not make himself seen before them, nor should he now eat plenty.

אמר רב יהודה אמר רב כל המרעיב עצמו בשני רעבון ניצול ממיתה משונה
שנאמר ברעב פדך ממות
פדך ממות מרעב מיבעי ליה
אלא מתוך שהרעיב עצמו בשני רעבון ניצול ממיתה משונה

{Taanit 11a}
Rav Yehuda cited Rav: Anyone who makes himself hunger (by fasting) in a year of famine is saved from an unusual death, for it is written {Iyyov 5:20}:

כ בְּרָעָב, פָּדְךָ מִמָּוֶת; וּבְמִלְחָמָה, מִידֵי חָרֶב. 20 In famine He will redeem thee from death; and in war from the power of the sword.
It should have said "he will redeem you from death from famine" {rather that "in/with hunger he will redeem you from death"}
Rather, since he caused himself to hunger in years of famine {fasting for a salvation}, he is saved from an unusual death.

אמר ר"ש בן לקיש אסור לאדם שישמש מטתו בשני רעבון שנא' וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב תניא
חשוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון:

Rabbi Shimon ben Lakish said: It is forbidden for one to engage in marital relations in a year of famine, for it is written {Bereishit 41:50}:
נ וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת, בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן. 50 And unto Joseph were born two sons before the year of famine came, whom Asenath the daughter of Poti-phera priest of On bore unto him.
They learnt {in a brayta}: Those who lack sons {and thus have not yet fulfilled peru urevu} may engage in marital relations during a year of famine.

ת"ר בזמן שהצבור שרויין בצער יחיד הפורש מהן שני מלאכי השרת המלוין לו מניחין ידיהם על ראשו ואומרים פלוני שפירש מן הצבור אל יראה בנחמת צבור

The Sages learnt {in a brayta}: At a time when the community is dwelling in pain, if an individual separates from them, the ministering angels who accompany him place their hands on his head and say, "Ploni, who separated from the community shall not see the comforting of the community."

תניא אידך בזמן שהצבור שרויין בצער אל יאמר אדם אלך אני ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי ואם עשה כן עליו הכתוב אומר הנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן מה כתיב בתריה ונגלה באזני ה' צבאות
זו מדת בינונית

Another brayta: At a time that the community dwells in pain, one should not say, "I will go and eat and drink, and peace will be upon my soul." And if he does this, upon his Scriptures says {Yeshaya 22:13}
יב וַיִּקְרָא, אֲדֹנָי ה צְבָקוֹת--בַּיּוֹם הַהוּא: לִבְכִי, וּלְמִסְפֵּד, וּלְקָרְחָה, וְלַחֲגֹר שָׂק. 12 And in that day did the Lord, the GOD of hosts, call to weeping, and to lamentation, and to baldness, and to girding with sackcloth;
יג וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר, וְשָׁתוֹת יָיִן; אָכוֹל וְשָׁתוֹ, כִּי מָחָר נָמוּת. 13 And behold joy and gladness, slaying oxen and killing sheep, eating flesh and drinking wine--'Let us eat and drink, for tomorrow we shall die!'
and what is written after it?

יד וְנִגְלָה בְאָזְנָי, ה צְבָקוֹת: אִם-יְכֻפַּר הֶעָו‍ֹן הַזֶּה לָכֶם, עַד-תְּמֻתוּן, אָמַר אֲדֹנָי ה, צְבָקוֹת
14 And the LORD of hosts revealed Himself in mine ears: Surely this iniquity shall not be expiated by you till ye die, saith the Lord, the GOD of hosts. {P}

This is the middle-road approach.

מדת רשעים מהו אומר אתיו אקחה יין ונסבאה שכר
מה כתיב אחריו הצדיק אבד ואין איש שם על לב [וגו'

The evildoer's approach, what is it? {Yeshaya 56:12, last pasuk of perek}
יב אֵתָיוּ אֶקְחָה-יַיִן, וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר; וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר, גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד. 12 'Come ye, I will fetch wine, and we will fill ourselves with strong drink; and to-morrow shall be as this day, and much more abundant.'
What is written after it?
א הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל-לֵב; וְאַנְשֵׁי-חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי-מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק. 1 The righteous perisheth, and no man layeth it to heart, and godly men are taken away, none considering that the righteous is taken away from the evil to come.
ב יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם; הֹלֵךְ, נְכֹחוֹ. {ס} 2 He entereth into peace, they rest in their beds, each one that walketh in his uprightness. {S}
etc.
{our gemara, but not Rif, continues: כי מפני הרעה נאסף הצדיק}a

וכל המצטער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור
שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הצבור
שנאמר וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה
וכי לא היה לו למשה כר או כסת לישב עליו
אלא כך אמר משה הואיל וישראל שרויין בצער אף אני אהיה עמהם בצער

And anyone who pains himself with the community will merit to see in the comfort of the community. For we see so by Moshe our teacher that he pained himself with the community, for it is written {Shemot 17:12}:
יב וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. 12 But Moses' hands were heavy; and they took a stone, and put it under him, and he sat thereon; and Aaron and Hur stayed up his hands, the one on the one side, and the other on the other side; and his hands were steady until the going down of the sun.
Now did Moshe not have a pillow or cushion to sit upon {rather than a stone}? Rather, so did Moshe say: Since Israel is dwelling in pain, so will I be with them in pain.

ושמא יאמר אדם מי מעיד בי אבני ביתו וקורות ביתו של אדם הן מעידין עליו שנאמר כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה:
And lest a man say, "Who will testify about me?" the stones of his house and the beams of his house will testify about him, for it is written {Chabbakkuk 2:11}:
יא כִּי-אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק; וְכָפִיס, מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה. {פ} 11 For the stone shall cry out of the wall, and the beam out of the timber shall answer it.

Monday, January 15, 2007

Rif Taanit 2a {Taanit 6b; 7a; 10a}

2a
א"ר אסי א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: The halacha is like Rabbi Yehuda.

ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן
אמר רב מתחיל במוספין ופוסק במנחה ערבית ושחרית וחוזר ומתחיל במוספין
רבא אמר כיון שהתחיל שוב אינו פוסק
והלכתא כיון שהתחיל שוב אינו פוסק:

And we, who have two days of Yom Tov {that is, also Yom Tov Sheni of the Exile}, how do we act?
Rav said: He begins in mussaf {saying}, and breaks off {from saying} during {the subsequent} Mincha, Maariv and Shacharit, and he resumes at Mussaf.
Rava said: Once he begins, he does not break off.
And the halacha is that once he begins, he does not subsequently break off.

א"ר אבהו מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה
מאי מברך אמר רב יהודה מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו
ר' יוחנן מסיים בה הכי ואילו פינו מלא שירה כים עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו וכו' ברוך רוב ההודאות
רוב ההודאות ולא כל ההודאות אלא אימא אל ההודאות
אמר רב פפא הילכך נימרינהו לתרוייהו ברוך רוב ההודאות ואל ההודאות:

{Taanit 6b}
Rabbi Abahu said: From when do we bless on the rains? When the groom goes out to greet the bride.
What does he bless? Rav Yehuda said {Bach: cited Rav}: We are thankful to You for each and every drop which you cause to descend for us.
Rabbi Yochanan would conclude it as follows: And if our mouths were as full of song as the sea ... they would praise and bless Your Name, our King ... Blessed is the with the Majority/Multitude of Praises.
{The stama:} The majority of praises and not all the praises? Rather, say "God of Praises."

{Taanit 7a}
Rav Pappa said: Therefore, we should say both of there. Baruch *Rov* HaHodaot and *Kel* HaHodaot.

בג' במרחשון שואלין את הגשמים ר' שמעון בן גמליאל אומר בשבעה בו שהן חמשה עשר יום לאחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת:

{Taanit 10a}
Mishna:
On the third of Mar Cheshvan they request rain.
Rabban Shimon ben Gamliel {our Mishna: Rabban Gamliel} says: On the 7th of it {Mar Cheshvan} which is 15 days after Succot, such that the last of Israel {who came in pilgrimage} reaches the Euphrates River.

גמ' אר"א הלכה כרשב"ג
תניא חנניא אומר ובגולה עד ששים יום בתקופה
איבעיא להו יום ששים כלפני ששים או כלאחר ששים ומסקנא אמר רב פפא הלכתא יום ששים כלאחר ששים:

Gemara:
Rabbi Eleazer said: The halacha is like Rabban Shimon ben Gamliel {once again, our gemara: like Rabban Gamliel}.
They learnt {in a brayta}: Chanania says: And in the Exile until 60 days into the season {tekufa/equinox}.
It was a question to them: Is the 60th day like before the 60th day or like after the 60th day?
And the conclusion: Rav Pappa said: The halacha is that the 60th day is like after the 60th.

הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה:

Mishna:
If the 17th of Mar Cheshvan arrived and rains did not descend, the "yechidim" {lit. individuals} began to fast -- they would eat and drink once it became dark, and were permitted in labot, washing, anointing, wearing sandals, and marital relations.

Rif Taanit 1b {Yerushalmi; Bavli Beraschot 29a; Taanit 2a; 5a}

לא דמי ההוא דמצלי ומיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל
One who prays and errs is not comparable to one who does not pray and thus does not err.

: בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו
והתניא אם לא שאל בברכת השנים או שלא אמר גבורת גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו
ההוא דלא אידכר לא טל ולא מטר:
"In the rainy season and he mentions dew, they do not cause him to return.
But they learnt {in a brayta}: If he did not request {vetein tal umatar} in the blessing of the years {=barech aleinu in Shemoneh Esrei} or he did not say "the strength of rain" in the "resurrection of the dead" {in ata gibor} they cause him to return!
That was where he mentioned neither dew nor rain.

{End Yerushalmi}

בבלי בפרק תפלת השחר אמר רבי תנחום אמר רבי אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו
ושאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שאומרה בשומע תפלה

ואותבינן עליה מהא דתניא טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השני' מחזירין אותו הבדל' בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס

ואסיקנא לא קשיא הא דאידכר מקמי שומע תפלה הא דאידכר בתר שומע תפלה אי אידכר מקמי שומע תפלה אומרה בשומע תפלה אי אידכר בתר שומע תפלה חוזר לראש ושמעינן מינה דאי טעה ולא אמר גבורות גשמים בתחיית המתים חוזר לראש ואע"ג דאידכר מקמי שומע תפלה:

Bavli, in perek Tefilat haShachar {Berachot 29a}:
Rabbi Tanchum cited Rabbi Assi: If he erred and did not mention the might of rain {Morid HaGeshem} in {the blessing of} the ressurection of the dead {Mechaye HaMeitim}, they cause him to return; if {he erred and did not mention} the request {for rain} in the blessing on the years {Mevareich HaShanim}, they do not cause him to return, for he is able to say it in {the blessing of} Shomea' Tefilla {Who Hears Our Prayers}.

And we object to this from that which they learnt {in a brayta}: If he erred and did not mention the mights of rain {masiv haruach umorid hageshem} in the Resurrection of the Dead {=ata gibor} and the request {for rain by saying vetein tal umatar} in the blessing of the years {bareich aleinu}, they cause him to return; Havdala {=ata chonantanu} in chonein haDaat, they do not cause him to return, because he is able to say it {=havdala} on a cup.

And we conclude: It is not a question. This is where he remembered it before {he finished} Shomei'a Tefilla, and this is where he remembered it after he finished Shomei'a Tefilla -- If he remembered it before Shomei'a Tefilla, he says it in Shomei'a Tefilla. If he remembered it after he finished Shomei'a Tefilla, he returns to the beginning.

And we deduce from here that if he erred and did not say the mights of rain {mashiv haruach umorid hageshem} in the resurrection of the dead {ata gibor}, he returns the the beginning, even if he remembered it before Shomei'a Tefillah {and the option of Shomei'a Tefillah is only for veten tal umatar}.

מתני' אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים
רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר
ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר והאחרון אינו מזכיר:

עד מתי שואלין את הגשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח ר' יוסי אומר עד שיצא ניסן שנאמר ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון:

{Taanit 2a}
Mishna:
They do not request the rains {saying veten tal umatar} except in proximity to the rains.
Rabbi Yehuda says: One who passes before the ark on the last day of Yom Tov of Succot , the latter one {= the Baal Mussaf} mentions {mashiv raruach umorid hageshem} and the first one {=the Baal Shacharit} does not mention {mashiv raruach umorid hageshem}. On the first day of Yom Tov of Pesach, the first one {the Baal Shacharit, still} mentions {mashiv raruach umorid hageshem} and the latter one {=the Baal Mussaf} does not mention.

{Taanit 5a}
Until when do they request rains {saying veten tal umatar in bareich aleinu}?
Rabbi Yehuda says: Until Pesach passes.
Rabbi Yossi {Bach emends to Rabbi Meir} says: Until Nissan exits, for it is stated {Yoel 2:23}:

כג וּבְנֵי צִיּוֹן, גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹקֵיכֶם, כִּי-נָתַן לָכֶם אֶת-הַמּוֹרֶה, לִצְדָקָה; וַיּוֹרֶד לָכֶם, גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ--בָּרִאשׁוֹן. 23 Be glad then, ye children of Zion, and rejoice in the LORD your God; for He giveth you the former rain in just measure, and He causeth to come down for you the rain, the former rain and the latter rain, at the first.
{where barishon is the first month, Nissan, and thus Nissan is still a time for rain. To cite Rashi on this pasuk: In Nissan. Although the early rain is the first rain, which falls on the seeds, and that is in Marcheshvan, that year they sowed in Nissan, as is explained in Tractate Taanith (5a) that the grain grew in eleven days.}

גמ' פירוש האחרון המתפלל במוסף הוא מזכיר גבורות גשמים ובשחרית אינו מזכיר וביום טוב הראשון של פסח בשחרית מזכיר גבורות גשמים ובמוסף אינו מזכיר

Gemara:
To explain "the latter" - the one who prays Mussaf, he mentions mashiv haruach umorid hageshem, and in Shacharit he does not mention. And on the first day of Yom Tov of Pesach, in Shacharit he mentions mashiv haruach umorid hageshem and in Mussaf he does not mention.

ירושלמי מ"ט דר' יהודה כדי שיצאו המועדו' בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם:
Yerushalmi:
What is the reason of Rabbi Yehuda? In order that the Fesitivals exit with "dew," for the dew is a good omen for the world.

Wednesday, January 10, 2007

Rif Taanit 1a {Taanit 2a; 3b}



HIDE/SHOW IMAGE

{Taanit 2a}
Mishna:

מאימתי מזכירין גבורות גשמים
רבי אליעזר אומר מיו"ט הראשון של חג
רבי יהושע אומר מיו"ט האחרון
אמר לו רבי יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא מזכיר
אמר לו ר' אליעזר אף הוא אינו אומר אלא משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו
אמר לו א"כ לעולם יהא מזכיר
From when {in the year} do they mention the strengths {of Hashem} of rains?
{That is, the second beracha of Shemoneh Esrei is Ata Gibor, and lists various powers of Hashem, and one of them is "Who causes the wind to blow and the rain to descend." From what time in the year do they start saying this?}
Rabbi Eliezer says: From the first day of Yom Tov of Succot.
Rabbi Yehoshua says: From the last day of Yom Tov of Succot.
Rabbi Yehoshua said to him: Since rains are not a sign of blessing on Succot, why should he make mention?
Rabbi Eliezer said to him: Even he is only saying Who Causes wind to blow and rain to descend in its time.
{there are two ways to parse the above, with "in its time" as part of the quote or not -- and note that this girsa matches the Yerushalmi, but our Mishna in Bavli has אמר לו ר' אליעזר לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו. We will not delve into this issue here, except to note that the standard understanding is that "in its time" is not part of what the man says.}
He said to him: If so, he should always mention!

Gemara:
תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר
מאי טעמא אמר ר' חנינא לפי שאין נעצרין
אמר ר' חנינא בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו ;בימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו
ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח ומפריח הטל אין מחזירין אותו

A tanna taught: Regarding dew and wind, the Sages did not require him to mention, and if he comes to mention, he mentions.
What is the reason {there is no requirement}? Rabbi Chanina said: Because they are not held back.

{Taanit 3b}
Rabbi Chanina said: In the sunny season, if he said "who causes wind to blow" they do not cause him to repeat, but if he said "who causes rain to descend," they cause him to repeat; in the rainy season, if he did not say "who causes wind to blow," they do not cause him to repeat, but if he did not say "who causes rain to descend," they cause him to repeat.
And not only that but even if he said "who causes wind to cease and dew to vanish" they do not cause him to repeat.

ירושלמי רבי זעירא בשם רבי חנינא היה עומד בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו בטל והזכיר של גשם מחזירין אותו והתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר אם בא להזכיר מזכיר
Yerushalmi: Rabbi Ze'eira citing Rabbi Chanina: If he was standing at a time when he should mention rain and mentioned dew, they do not cause him to return; At a time of dew and he mentioned rain, they cause him to return.
But we learnt {in a brayta}: Regarding dew and wind, the Sages did not require him to mention, and if he comes to mention, he mentions!

Rif Rosh HaShana 12b {Eruvin 40a continues; 40b}



HIDE/SHOW IMAGE

{Eruvin 40a continues}
it was a question to us: Should one mention {in prayers} Rosh Chodesh on Rosh haShana? Since they are distinct in their respective mussaf offerings {and we bring both}, we should say, or perhaps he can make a single remembrance and it will count for him both this way and that?
And we conclude: He says a single remembrance and it counts for him this way and that.

{Eruvin 40b}
And Rava said: When we were in the house of Rav Huna {=the academy at Sura}, it was a question to us: Should one say zeman {=Shehechiyanu} on Rosh HaShana and Yom Kippur? For since it comes from time to time, we should say it? Or perhaps since they {Rosh haShana and Yom Kippur} are not called regalim, we do not say?
He had no answer.
When he came to the house of Rav Yehuda {=the academy of Pumpedita; while Rav Huna at Sura was Rosh Yeshiva after Rav, Rav Yehuda founded Pumpedita after Nehardea, the academy of Shmuel, was destroyed. Thus, we are dealing with teachings from the two competing academies.} he said to him: {even} on a new gourd I also say Shehechiyanu.
He said to him: I am not asking if one is permitted {to say Shehechiyanu}. Is is an obligation?

And the conclusion is that the halacha is that one says Shehechiyanu on Rosh haShana and Yom Kippur.

END PEREK FOUR (yom tov)
END ROSH HASHANA

Rif Rosh HaShana 12a {Rosh haShana 34b continues; Yerushalmi; Eruvin 40a}



HIDE/SHOW IMAGE
12a

{Rosh haShana 34b continues}
even though this {where they bless} is for certain and this {where they blow} is a doubt.

"Just as the shliach tzubur {agent of the congregation} is obligated, so is each and every individual obligated. Rabban Gamliel says: The shliach tzibur is motzi the congregation their obligation {such that he fulfills on their behalf}":
They learnt {in a brayta}: They said to Rabban Gamliel: According to your words, why does the congregation pray {beforehand, silently}?
He said to them: In order that the shliach tzubbur may arrange his tefillah.
Rabban Gamliel said to the Sages: According to you, why does the shliach tzibbur descend before the Aron {and say chazzarat haShatz?
They said to him: In order to fulfill on behalf of he who is not expert.
He said to them: Just as he fulfills on behalf of he who is not expert, so does he fulfill on behalf of he who is expert.

Rabba bar bar Chana cited Rabbi Yochanan: The Sages agree with Rabban Gamliel in regard to the blessings of Rosh haShana.
And Rav said: It is still a dispute {even in this case}.

And does Rabbi Yochanan indeed say this? But Rabbi Yochanan said: The halacha is like Rabban Gamliel by the blessings of Rosh haShana and of Yom Kippur. "Halacha" implies that there is a dispute in the matter!

Rava said: Who "agrees"? Rabbi Meir. And "halacha" implying that there is a dispute refers to the Sages. For they learnt {in a brayta}: The blessings of Rosh haShana and Yom Kippur, the shliach tzibbur fulfills on behalf of the public their obligation.
For they learnt {in a brayta}: The blessings of Rosh HaShana and Yom Kippur, the shliach tzibbur fulfills on behalf of the public. These are the words of Rabbi Meir. And the Sages say: Just as the shliach tzibbur is obligated, so is each and every individual who is expert obligated.
And so is the halacha.

And those in the fields for whom it is not under their control and they are unable to come to the synagogue on Rosh Hashana and Yom Kippur, the shliach tzibbur also fulfills their obligation on their behalf. But those of the city {who those are able to come}, the shliach tzibbur does not fulfill their obligation on their behalf, until they come to the synagogue and hear from the shliach tzibbur from the beginning until the under {under the principle of שומע כעונה}.

Yerushalmi: "Rabban Gamliel says: The shliach tzibbur fulfills on behalf of public their obligation, etc." Rav Huna of Tzipporit cited Rabbi Yochanan: The halacha is like Rabban Gamliel in these blowings {and associated Shemoneh Esrei} -- and this is where he was there from the beginning of the tefillah {=Shemoneh Esrei}.

And why are the blessings of Rosh Hashana and Yom Kippur different such that the shliach tzibbur fulfills on behalf of the public their obligation, which is not the case during the other days of the year? Because they have more blessings. For every Shabbat and Yom Tov of the rest of the days of the year, there are seven {blessings in Shemoneh Esrei} and these are nine.



Rabbi Eleazar said: One should always order {=arrange} his tefilla {=Shemoneh Esrei} and afterwards pray.
Rava said: Rabbi Eleazar's words are logical as regards the blessings of Rosh Hashana and Yom Kippur and of Perakim {such as Rosh Chodesh or Yom Tov}, but of the rest of the days of the year, it is unneccessary.
And how much is "perakim?" From thirty days and on.

We learn in Eruvin {40a}: Rava {our gemara: Rabba} said: When we were in the house of Rav Huna {presumably the academy of Sura, where Rav Huna was the Resh Mesivta},

Rif Rosh HaShana 11b {Rosh HaShana 34b}



HIDE/SHOW IMAGE
11b

{Rosh HaShana 34b}
Rabbi Yochanan said: If he heard 9 blowings at nine hours in the day, he fulfilled.
A brayta also says so: If he heard 9 blowings at nine hours in the day, he fulfilled.
From 9 different men at the same time, he did not fulfill.
A tekiah from this one and a teruah from that one, when they followed sequentially, he fulfilled. And even if he heard them intermittently, and even throughout the entire day.

And did Rabbi Yochanan indeed say this? But Rabbi Yochanan cited Rabbi Shimon ben Yehotzadak: by Hallel and by Megillah, if he delayed long enough to finish all of it, he returns to the head!

This is no difficulty. This is his own opinion and this is that of his teacher.
And we establish like Rabbi Yochanan who said that even nine hours in the day, he fulfilled. And by Hallel and Megillah as well, even thuogh he delayed long enough to finish it all, he does not need to return to the head, but rather he reads from where he interrupted.

The Sages learnt {in a brayta}: The blowings {tekiot in general, say, on a fast day} do not hold back each other {such that one does not fulfill without the other}, and the blessings do not hold back each other. The blowings on Rosh haShana and Yom Kippur hold back each other.

Why do Rosh HaShana and Yiom Kippur differ in this? Like Rava.
For Rava said: Hashem said to Israel: Say before Me on Rosh HaShana Malchuyot, Zichronot, and Shofarot; Malchuyot, so that you make Me king over you; Zichronot, so that your remembrance should arise before Me for good; And with what? With the Shofar.

"One who blessed {all of Musaf with Malchuyot, Zichronot and Shofarot} and afterwards got ahold of a shofar should blow tekiah teruah tekiah three times.":

The reason is that he {already} blessed {Musaf}. But if he had a shofar initially, when he hears them {the blasts}, he should hear them on the order of the blessings {of Malchuyot etc.}.

Rava said: They only said this in terms of a gathering of the community.
A brayta also says this: When he hears them, he should hear them in order and on the the order of the blessings. When are these words said? In terms of the congregation, but when in private, he should hear them in order but {need} not on the order of the blessings.

An individual {yachid} who does not blow, his fellow can blow for him. But an individual who does not bless {Malchuyot, etc.}, his fellow cannot bless for him. It is a mitzvah by the blowers more than the blessers. How so? Two cities -- in one they blow and in one they bless -- {and we do not know how to blow or bless} we go to the place where they blow and do not go to the place they bless.