Rif Bava Kamma 43b {117a - b}

43b

See the Rif inside here.

{Bava Kamma 117a}

דרב פנחס ודרב מרי בני רב חסדא אמרי ליה דרי [ואמטי] בהדן דרא ואמטא בהדיהו

אתא לקמיה דרב אשי פטריה

אמרו ליה רבנן והא תניא אם נשא ונתן ביד חייב

אמר להו הני מילי היכא דלא אוקמינהו עילויה אבל הכא כיון דאוקמינהו עילויה מיקלא קלייה

אי אמרת בשלמא הא דתניא חייב אע"ג דאניס היינו דקא מקשו מינה רבנן לרב אשי

אלא אי אמרת הא דתניא חייב בדלא אניס אבל היכא דאניס פטור היכי קא מקשו מינה רבנן לרב אשי

והא ההוא גברא דפטריה רב אשי אנוס הוה

of Rav Pinchas and of Rav Mari, the sons of Rav Chisda. They {=the heathens} said to him "carry the wine and come with us." He carried the wine and came with them. The case came before Rav Ashi, and he exempted him.

The Sages said to him {=Rav Ashi}: But they learnt {in a brayta}: If he took and gave with his hand, he is liable!

He {=Rav Ashi} said to them: These words are where they were not {already} standing by it, but here, since they were already standing by it, it is as if already burnt.

{The Rif now finishes making his diyuk:} You can say well that this that they learnt {in a brayta} that he is liable, is even where he was forced, for then the Sages can ask from it upon Rav Ashi. But if you say that this that they learnt that he is liable is where he was not forced, but where he was forced, he is exempt, how can the Sages ask from it upon Rav Ashi? For that certain person Rav Ashi exempted was forced!

ועוד אמאי קאמר להו רב אשי הני מילי היכא דלא אוקמינהו עילויה

לימא להו הנ"מ היכא דלא אניס אבל האי אניס הוא

אלא ש"מ כי לא אוקמינהו עילויה אע"ג דאניס חייב

וכי תימא מ"ש מראה מנשא ונתן ביד דהאי פטור והאי חייב ותרוייהו אניסי האי גרמא והאי בידים

ומסתייע נמי האי סברא מהא דאותיביה רב כהנא לרב אשי אמר לו אנס הושיט לי פקיע עמיר זה או אשכול של ענבים זה והושיט לו חייב והא הכא אע"ג דקאי עילויה כי קא יהיב ליה בידיה חייב

ופרקינן הכא במאי עסקינן דקאי בתרי עברי דנהרא דלא מצי שקיל ליה ומשום הכי חייב ואע"ג דאניס ליה חייב.

ושמעית מינה דמאן דשקיל ליה לממונא דחבריה וממטי ליה בידיה לגבי אנס חייב ואף על גב דאניס:

And furthermore, why did Rav Ashi say "these words were where they were standing by it?" Let him say to them "where he was not forced, while this one was forced!" Rather, we deduce from this that where they were not standing by it, even though he was forced, he is liable. And if you ask why showing is different from taking and giving by hand, that this is exempt and this is liable, for after all both of them are under duress -- this one is via indirect cause and this one is with his own hands.

And this line of thought is also supported from the fact that Rav Kahana {our gemara: Rabbi Abahu} objected to Rav Ashi: If a ruffian said to him "hand be this bunch of sheaves or this cluster of grapes," and he handed it to him, he is liable. And behold, here, even though he is standing by them, when he gives it to him with his hand, he is liable.

And we resolve: With what are we dealing? That they were standing on two banks of a riber, that he {=the ruffian} is not able to take them, and because of this, he is liable; and even though he is forcing him, he is liable.

And we derive from this that one who takes the money {or possessions} of his fellow and transfers him in his hands to a ruffian is liable, and even though he is under duress.

ההיא שותא דהוו קא מינצו עלה בתרי

האי אמר דידי היא והאי אמר דידי היא

קם חד מיניהו מסרה לפרהגמונא דמלכא

אמר אביי יכיל למימר ליה אין מסרי ודידי מסרי

א"ל רבא כל כמיניה

אלא אמר רבא משמתינן ליה עד דמייתי לה וקיימי תרוייהו בדינא:

There was a certain net upon which two people were arguing. This one said "it is mine" and this one said "it is mine." One of them arose and surrendered it to the parhagmona {official of public service} of the king. Abaye said: He is able to say to him, "I indeed surrendered it, and I surrendered my own." Raba said to him: Should he be believed? Rather, Rava said: He place him under the ban until he brings it {=the net}, and both of them come to court.

גרסי' בגטין בפירקא קמא

שלח ליה מר עוקבא לרבי אלעזר בני אדם העומדין עלי ובידי למוסרן למלכות מהו

שרטט וכתב ליה אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי

אע"פ שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום

שלח ליה קא מצערן לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו

שלח ליה דום לה' והתחולל לו והוא יפילם לך חללים חללים

השכם והערב עליהם בבית המדרש והן כלין מאליהן

שמעינן מינה דאפילו במקום צער אסור למימסר בר ישראל למלכות עובדי כוכבים ל"ש גופיה ל"ש ממוניה:

We learn in Gittin, in the first perek {7a}: Mar Ukva sent to Rabbi Eliezer: There are people harrassing me, and it is in my power to hand them over to the regime, what is the law?

He {=Rabbi Eliezer} made lines {required for writing pesukim} and wrote to him: {Tehillim 39}:

ב אָמַרְתִּי-- אֶשְׁמְרָה דְרָכַי, מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי: אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם-- בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.

2 I said: 'I will take heed to my ways, that I sin not with my tongue; {N} I will keep a curb upon my mouth, while the wicked is before me.'

That even though there is a wicked one before me, I will keep a curb upon my mouth.

He {=Mar Ukva} sent to him: They are greatly oppressing me, and I do not find that I will arise from it.

He {=Rabbi Eliezer} sent to him: {Tehillim 37}:

ז דּוֹם, לַה'-- וְהִתְחוֹלֵל-לוֹ: אַל-תִּתְחַר, בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ; בְּאִישׁ, עֹשֶׂה מְזִמּוֹת.

7 Resign thyself unto the LORD, and wait patiently for Him;{N} fret not thyself because of him who prospereth in his way, because of the man who bringeth wicked devices to pass.

{with a derasha on hitcholel with chalal, and lo meaning for him, thus meaning}

And he will cause them to fall before you as corpses.

Get up early and leave late because of them {to study} in the study hall, and they will perish of their own accord.

We derive from this that even in a case of suffering, it is forbidden to give over an Israelite to a gentile government -- and there is no difference between his body or his possessions.

{Bava Kamma 117b}

ההוא גברא דאפקידו גביה כסא דכספא

אתו גנבי עליה שקליה יהביה ניהלייהו

אתו לקמיה דרבא פטריה

א"ל אביי האי מציל עצמו בממון חבירו הוא

אמר רב אשי נחזי אנן אי אמיד עליה אתו ואי לא אמיד אההוא כסא הוא דאתו.

אמיד פי' עשיר:

There was a certain person with whom was deposited a silver cup. Thieves came upon him, and he took it and gave it to them. They came before Rava, and he exempted him.

Abaye said: This one saved himself with his fellow's money!

Rava Ashi said: We shall see: if he is an amid, they came upon him, but if he is not an amid, they came for that cup.

Amid, its explanation is a wealthy man.

ההוא גברא דאפקידו גביה ארנקא דפדיון שבויים

אתו גנבי עליה שקליה יהביה ניהלייהו

אתא לקמיה דרבא פטריה

There was a certain person with whom was deposited a purse {with money} of redeeming captives. Thieves came upon him, and he took it and gave it to them. He came before Rava, and he exempted him.