Rif Bava Batra 5b {8a - b}

5b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 8a}

רבה בר רב הונא רמא כרגא ארבנן

א"ל ר"נ בר רב יצחק עבר מר אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי

אדאורייתא דכתיב אף חובב עמים כל קדושיו בידך

אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע אפי' בשעה שאתה מחבב עמים כל קדושיו יהיו בידך

מאי והם תכו לרגלך ישא מדברותיך

תני רב יוסף אלו ת"ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה לישא וליתן בדיבורו של מקום

Rabba bar Rav Huna {our gemara: Rav Nachman bar Rav Chisda} imposed a poll tax upon the Sages.

Rav Nachman bar Rav Yitzchak said to him: Master has transgressed the Torah, Neviim, and Ketuvim.

Upon Torah, for it is written {Devarim 33:3}:

ג אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.

3 Yea, He loveth the peoples, all His holy ones--they are in Thy hand; and they sit down at Thy feet, receiving of Thy words.

Moshe said before Hashem: Master of the Universe! Even at the time you love {other} nations, all His holy ones should be in Your hand.

What is meant by {the end of the pasuk}

ג אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.

3 Yea, He loveth the peoples, all His holy ones--they are in Thy hand; and they sit down at Thy feet, receiving of Thy words.

?

Rav Yosef taught: these are Torah scholars who cut their feet {going} from city from city and from country to country to give and take in the speech of the Ominpresent.

אדנביאי דכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם

ואמר עולא הפסוק הזה בלשון ארמי נאמר אם כולן יתנו בגוים עתה אקבצם ואם לאו ויחלו מעט ממשא מלך שרים

Upon the Neviim, for it is written {Hoshea 8:10}:

י גַּם כִּי-יִתְנוּ בַגּוֹיִם, עַתָּה אֲקַבְּצֵם; וַיָּחֵלּוּ מְּעָט, מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים.

10 Yea, though they hire among the nations, now will I gather them up; and they begin to be minished by reason of the burden of king and princes.

and Ulla said: This verse is said in Aramaic: If all of them study {יתנו} among the nations, now shall I gather them; and if not, then some of them shall begin to be free from the burden of king and princes.

אדכתובי דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון

ואמר רב יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גולגלתא והלך זה ארנונא כגון תשורה או ארוחה שעושין למלך כשעובר עליהן

Upon the Ketuvim, for it is written {Ezra 7:24}

כד וּלְכֹם מְהוֹדְעִין, דִּי כָל-כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא תָרָעַיָּא נְתִינַיָּא, וּפָלְחֵי, בֵּית אֱלָהָא דְנָה -מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ, לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם.

24 Also we announce to you, that touching any of the priests and Levites, the singers, porters, Nethinim, or servants of this house of God, it shall not be lawful to impose tribute, impost, or toll, upon them.

and Rav Yehuda said: Minda -- this is the king's tax; Belo -- this is the poll tax; Vehalach -- this is arnona, such as gifts and accommodations that they give to the king when he passes by them.

גרסינן בנדרים

אמר רבא שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעין ליה

דכתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו

והא כתיב יהללך זר ולא פיך

לא קשיא הא באתרא דידעין לי' והא באתרא דלא ידעין ליה

We learn in Nedarim {62a}:

A person is permitted to make himself {and his worth} known in a place where they do not know him. For it is written {I Melachim 18, when Ovadiah speaks to Eliyahu}:

יב וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא-אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ, וַהֲרָגָנִי; וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת-ה, מִנְּעֻרָי.

12 And it will come to pass, as soon as I am gone from thee, that the spirit of the LORD will carry thee whither I know not; and so when I come and tell Ahab, and he cannot find thee, he will slay me; but I thy servant fear the LORD from my youth.

But it is written {Mishlei 27}:

ב יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ.

2 Let another man praise thee, and not thine own mouth; a stranger, and not thine own lips.

? This is no question. Here in a place where they know him, and here in a place they do not know him.

אמר רבא שרא ליה לצורבא מרבנן לאודועי נפשיה ולמימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא

דכתיב ובני דוד כהנים היו

מה כהן נוטל חלק בראש אף ת"ח נוטל חלק בראש

וכהן מנלן דכתיב וקדשתו כי את לחם אלהיך וגו'ש

ותנא דבי ר' ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה ראשון:

Rava said: A rabbinic scholar is permitted to make himself known and to say "I am a rabbinic scholar; begin with my case first {in court}." For it is written {II Shmuel 8}:

יח וּבְנָיָהוּ, בֶּן-יְהוֹיָדָע, וְהַכְּרֵתִי, וְהַפְּלֵתִי; וּבְנֵי דָוִד, כֹּהֲנִים הָיוּ. {ס}

18 and Benaiah the son of Jehoiada was over the Cherethites and the Pelethites; and David's sons were chief ministers. {S}

Just as a kohen takes his portion first, so too a Torah scholar takes his portion first. And a kohen from where? For it is written {Vayikra 21:8}:

ח וְקִדַּשְׁתּוֹ--כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ--כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם.

8 Thou shalt sanctify him therefore; for he offereth the bread of thy God; he shall be holy unto thee; for I the LORD, who sanctify you, am holy.

and they taught in the academy of Rabbi Yishmael -- "thou shalt sactify him" -- for every matter of sanctity: to open {=read the Torah} first, to bless first, and to take a portion first.

{Bava Batra 8a}

כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר:ש

ולכל מילי מי בעינן י"ב חדש

ורמינהו ל' יום לקופה ג' חדשים לתמחוי ששה לכסות תשעה לקבורה שנים עשר לפסי העיר

א"ר אסי א"ר יוחנן כי תנן נמי מתניתין לפסי העיר תנן

ושמעינן מינה דכל הני מילי חיובא נינהו ומפקינן מינייהו בעל כרחן דומיא דפסי העיר

"HOW LONG MUST HE BE IN THE TOWN TO BE COUNTED AS ONE OF THE TOWNSMEN":

And for all matters, do we require twelve months? And I will object:

'{A man must reside in a town} thirty days to become liable for contributing to the soup kitchen, three months for the charity box, six months for the clothing fund, nine months for the burial fund, and twelve months for contributing to the repair of the town walls'

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: When they taught it in our Mishna, they also taught it in regard to the walls of the town.

And we learn from here that all these things are obligatory, and that we take {money} from them {for this} against their wills, similar to the walls of the city.

תניא המודר הנאה מבני העיר ובא אדם ונשתהה שם כל ששהה שנים עשר חדש אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו מיושבי העיר כל ששהה שם ל' יום אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו

א"ר אסי א"ר יוחנן הכל לפסי העיר ואפילו מיתמי אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא

א"ר פפא לשורא ולפרשא דמתא ולטורזינא אפי' מיתמי

כללא דמילתא כל מידי דאית להו ליתמי נטירותא בגויה רמינן עילויהו

They learnt {in a brayta}: If a man vows that he will derive no benefit from the men of a certain town, he must derive no benefit from anyone who has resided there twelve months, but he may derive benefit from one who has resided there less then twelve months. If he vows to derive no benefit from the inhabitants of the town, he may derive none from anyone who has resided there thirty days, but he may from one who has resided there less than thirty days.

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: All {contribute} towards the walls of the city, even from the orphans; but from the Sages, no -- Sages to not require protection.

Rav Pappa said: For the repair of the walls, for the horse-guard and for the keeper of the armory even orphans have to contribute. {Rif does not cite here, within Rav Pappa, an exemption for Sages, though our gemara has it. At any rate, this is not strictly the topic here.}

The general rule of the matter: Anything for which there is benefit for the orphans from it, we collect from them for it.

רבא רמא צדקה איתמי דבר מריון

א"ל אביי והאמר רב שמואל בר יהודה אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים

א"ל אנא לאחשובינהו קא עבידנא

Rava {our gemara: Rabba} levied a contribution for charity on the orphans of the house of Bar Merion.

Abaye said to him: But Rav Shmuel bar Yehuda said: money for charity is not to be levied on orphans even for the redemption of captives?

He {=Rava} said to him: I collect from them in order to give them a better standing.

{Bava Batra 8b}

ת"ר קופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה

נגבית בשנים שאין עושין שררה על הצבור בממון בפחות משנים

מתחלקת בשלשה מפני שהוא כדיני ממונות

תמחוי נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה מפני שגיבויו וחילוקו שוה

ומפני מה קופה נגבית בשנים ותמחוי נגבית בשלשה שהקופה דבר קצוב הוא על כל אחד ואחד ואין הגבאין מוסיפין ולא גורעין אבל תמחוי אינו דבר קצוב אלא לפי צורך שעה היא נגבת לעניי עולם וצריכין לקצוב על כל אחד ואחד כראוי לו ונמצא כדיני ממונות לפיכך צריך שלשה

תמחוי נגבית בכל יום וקופה מע"ש לע"ש

תמחוי לעניי עולם קופה לעניי העיר

ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי

The Sages learnt {in a brayta}: The charity fund is collected by two persons {jointly} and distributed by three. It is collected by two, because any office conferring authority over the community must be filled by at least two persons. It must be distributed by three, on the analogy of money cases {tried by a bet din of three}. Food for the soup kitchen is collected by three and distributed by three, since it is distributed as soon as it is collected.

And why is the charity fund collected with two while the soup kitchen is collected with three? For the charity fund is a set amount on each individual, and the collectors do not increase of decrease {from this demanded amount}. But the soup kitchen is not a set amount, but in accordance with the needs of the time, it is collected for the paupers of the world, and one needs to set upon each individual what is fitting for him, and it thus is like money cases; therefore it needs three.

Food is distributed every day, the charity fund from one Friday to the next Friday. The soup kitchen is for the paupers of the world, while the charity fund for the poor of the town. The townspeople, are at liberty to use the soup kitchen like the charity fund,