Rif Ketubot 7b {Ketubot 20a} Testifying From Memoirs

7b

{Ketubot 20a}

תנו רבנן כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אחר כמה שנים
פירש רב האי ז"ל כגון שיש בידו עדות בקנין ונשתהה לזמן מרובה ואחר כך תבעו מלוה לכתוב לו אותה עדות בשטר או שתבעו להעיד לו בה בב"ד הרי זה כותב לו עדותו על השטר או מעיד לו בה בב"ד אפילו לאחר כמה שנים ואינו חושש שמא נפרע אותו החוב או שמא נמחל
אמר רב הונא והוא שזוכרה מעצמו ורבי יוחנן אמר אף על פי שאין זוכרה מעצמו אלא אחרים הזכירוהו ונזכר הרי זה מעיד
אמר רבא שמע מינה מדר' יוחנן הני בי תרי דידעי סהדותא ומנשי חד מינייהו מדכר ליה חבריה ומדכר

The Sages learnt {in a brayta}: A man may write his testimony on a document and testify about it after many years.

Rav Hai, z"l, explained: Such as where he has in hand testimony about an acquisition and it was delayed for a long time, and afterwards the lender requested that he write for him this testimony on a document, or he requested that he testify for him about it in court, he can write his testimony on a document or testify for him about it in court even after many years, and not worry lest that debt was paid or lest it was forgiven.
Rab Huna said: And this was where he remembered it of his own accord.
And Rabbi Yochanan said: Even if he does not remember it of his own accord, but others remind him and them he remembers, he may testify.
Rava said: We deduce from this of Rabbi Yochanan that if a set of two know testimony and one of them has forgotten it, he fellow may remind him and then he will recall.

וי"א כותב אדם עדותו על השטר אינו שטר שביד מלוה אלא כגון ספר או שמוש שיש לו לאדם בתוך ביתו לכתוב בו זכרונותיו ובא אליו התובע ותבעו להעיד לו ומצא בזכרונותיו כתוב שביום פלוני נמסר לו עדות בכך וכך לאיש פלוני הולך ומעיד לו עליה אפי' לאחר כמה שנים

And some say that this that a man may write his testimony on a document, it is not a document in the hand of the lender, but rather such as a book or ledger that a man has in his house to write in it his memiors, and this claimant comes and requests that he testify for him, and he finds in his memoirs written that on day X, responsibility for testimony was given over to him in such and such for man Y, he goes and testifies for him upon it, even after many years.

א"ר הונא והוא שזוכרה מעצמו
ורבי יוחנן אמר אע"פ שאין זוכרה מעצמו אלא מן הכתב שלו נזכר מעיד
ודייק רבא מדר' יוחנן דאמר אע"פ שאין זוכרה מעצמו אלא מן הכתב שלו נזכר הולך ומעיד הכי נמי תרי דידעי סהדותא ואינשי חד מינייהו חבריה מדכר ליה ומדכר ומסהיד בהדי חבריה ושפיר דמי
והאי דיוקא דדייק רבא לא סלקא אלא אליבא דהדין פירושא בתרא אבל לפירושא קמא לא סלקא דהיינו פשטיה דרבי יוחנן ולא צריך רבא למידק מיניה מידי
הילכך האי פירושא בתרא עדיף וטפי מסתבר

Rav Huna said: And this is where he remembered it of his own accord.
And Rabbi Yochanan said: Even though he does not remember it of his own accord, but rather from his text he remembers, he testifies.
And Rava carefully deduces from the words of Rabbi Yochanan who says that even though he does not remember of his own accord but rather from his text that he may go and testify, that so too, two who know testimony and one of them forgets, his fellow may remind him, such that he will recall and then testify with his friend, and it is fine.
And this deduction which Rava deduces only comes out according to this latter explanation, but according to the first explanation, it does not come out, for it is the simple meaning of Rabbi Yochanan, and Rava does not need to go and deduce from him anything.
Therefore, this latter explanation is better, and more logical.

איבעיא להו לעצמו מאי
פירוש אם שכח העד מהו שיזכירו בעל דין
רב חביבא אומר אפילו לעצמו מדכר
רב אשי אמר לעצמו לא
והלכתא לעצמו לא
ואי צורבא מרבנן הוא אפילו לעצמו כי הא דרב אשי הוה ידע ליה סהדותא לרב כהנא אמר ליה מי דכר מר לההוא סהדותא
א"ל לא אמר ליה ולאו הכי והכי הוה לא ידענא לסוף אידכר רב אשי אזל אסהיד ליה חזיא לרב כהנא דהוה מחסם א"ל מי סברת עלך קא סמיכנא אנא הוא דרמאי אנפשאי ואידכר:

It was a question to them: For himself, what?
To explain: If the witness forgets, may the litigant {himself} remind him?
Rav Chaviva says: Even he himself may remind.
Rav Ashi said: For himself, no.
And the halacha is that for himself, no.
{Ketubot 20b}
And if he is a Torah scholar, even for himself. Like this of Rav Ashi in which he knew evidence for Rav Kahana and he {=Rav Kahana} said to him, "does Master remember the testimony?" He said to him "no." He said to him, "and was it not such-and-such?" "I don't know." In the end, Rav Ashi remembered and went to testify for him. He saw Rav Kahana that he was surprised. He said to him, "do you think that I am relying upon you? I was the one who wracked my brains and remembered."

Mishna:

זה אומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חברי וזה אומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חברי הרי אלו נאמנים

This one {witness} says "this is my handwriting and this is the handwriting of my fellow," and this one says "this is my handwriting and this is the handwriting of my fellow," they are believed.