21a
גבך עשר שנים ולא אולידנא מינך הוא דאינך יורה כחץ הילכך אי בעית לאפוקי הב לי כתובתי מאי
וקאמר רב אמי דברים שבינו לבינה היא נאמנת דאיהי קים לה ביורה כחץ הילכך לא מצי לאפוקה אלא עד דיהיב לה כתובתה וליכא למיחש בכי הא מילתא שמא עיניה נתנה באחר
דהא אנן מפקינן לה על כרחה
אבל האי דרב אמי טעמא אחרינא הוא כדפרשינן ועבדינן בה עובדא דהלכתא היא
אמר רב אמי אף בזו יוציא ויתן כתובה
ורבא אמר נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר ליה למיקם בסיפוקייהו
וקיימא לן כרבא:
אמר רב אמי אף בזו נאמנת היא דאם איתא דאפילה לא מחזקא נפשה בעקרתא
תנו רבנן הפילה וחזרה והפילה וחזרה והפילה הוחזקה לנפלים
הוא אומר אפילית תרי והיא אמרה תלתא
אמר רבי יצחק בן אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו היא נאמנת דאם איתא דלא אפילה אחזוקי נפשה בניפלי לא מחזקא
ובהני כולהו יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה
וקאמר רב אמי דברים שבינו לבינה היא נאמנת דאיהי קים לה ביורה כחץ הילכך לא מצי לאפוקה אלא עד דיהיב לה כתובתה וליכא למיחש בכי הא מילתא שמא עיניה נתנה באחר
דהא אנן מפקינן לה על כרחה
by you for ten years and did not give birth, from you {=the husband} is the cause, for you do not shoot like an arrow. Therefore, if you wish to divorce me, give me my ketuba. What {is the law}?
And Rav Ammi said that in matters between him and her, she is believed, for she can ascertain whether he shoots like an arrow. Therefore, he may not divorce her until he gives her her ketuba, and we do not worry about the matter that perhaps she has cast her eye on another {man}, for here we are driving her out against her will.
אבל משנה הראשונה לאו על הדין עיקר אמירא אלא במי שלא שהתה עם בעלה עשר שנים היא וקא אתיא איהי למיתבעיא לאפוקה ולמיתן לה כתובתה ואיהו לא בעי לאפוקה כלל למשנה ראשונה יוצאה ונוטלת כתובתה ולמשנה אחרונה דחיישינן שמא עיניה נתנה באחר יעשו דרך בקשהAnd Rav Ammi said that in matters between him and her, she is believed, for she can ascertain whether he shoots like an arrow. Therefore, he may not divorce her until he gives her her ketuba, and we do not worry about the matter that perhaps she has cast her eye on another {man}, for here we are driving her out against her will.
אבל האי דרב אמי טעמא אחרינא הוא כדפרשינן ועבדינן בה עובדא דהלכתא היא
But the "initial position of the Mishna" is not stated about this matter at all, but rather about a woman who did not remain with her husband for ten years, and she comes to request that he divorce her and grant her her ketuba, and he does not wish to send her out at all. According to the initial position of the Mishna, she goes out and collects her ketuba, and according to the final position of the Mishna, that we worry lest she cast her eye on another man, they do in the way of request {he appeases her}.
But this of Rav Ami has a different reason, as we have explained, and {so} we conduct ourselves according to it, for it is halacha.
והיכא דשהה עמה עשר שנים ולא ילדה ולא קא בעי לאפוקה ולמיסב איתתא אחריתי היו מפקינן לה מיניה בעל כרחיה ואפילו בשוטין ואפילו אמרה איהי דאירנא בהדיה בסהדי לא שבקינן לה אלא יוציא ויתן כתובה כדגרסינן בפרק המדיר:But this of Rav Ami has a different reason, as we have explained, and {so} we conduct ourselves according to it, for it is halacha.
And where the remained with him ten years and did not bear children, and he does not wish to send her out and marry another woman, they take her out from him against his will, and even where they are deaf-mutes, and even if she says "I will live with him with witnesses" {so as to attend to him and have a married life together but refrain from intercourse}, we do not leave her to do so, but rather he divorces her and gives her her ketuba, as we learn in perek haMadir.
{Yevamot 65a}
אמר איזיל אינסיב איתתא אבדוק נפשאיאמר רב אמי אף בזו יוציא ויתן כתובה
ורבא אמר נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר ליה למיקם בסיפוקייהו
וקיימא לן כרבא:
If he said, "I will go and marry a{nother} woman and check myself {whether the problem is with me}" --
Rav Ami said: Even with this case he must divorce and give a ketuba.
And Rava said: A man may marry many women, provided that it is possible for him to maintain {provide for} them.
And we establish like Rava.
{Yevamot 65b}
הוא אמר אפילת בגו עשר שנין והיא אמרה לא אפיליRav Ami said: Even with this case he must divorce and give a ketuba.
And Rava said: A man may marry many women, provided that it is possible for him to maintain {provide for} them.
And we establish like Rava.
{Yevamot 65b}
אמר רב אמי אף בזו נאמנת היא דאם איתא דאפילה לא מחזקא נפשה בעקרתא
תנו רבנן הפילה וחזרה והפילה וחזרה והפילה הוחזקה לנפלים
הוא אומר אפילית תרי והיא אמרה תלתא
אמר רבי יצחק בן אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו היא נאמנת דאם איתא דלא אפילה אחזוקי נפשה בניפלי לא מחזקא
ובהני כולהו יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה
He said "she miscarried within the ten years," and she says "I did not miscarry" --
Rav Ami said: Even in this case, she is believed, for had she truly miscarried, she would not set out to establish herself as a barren woman.
The Sages learnt {in a brayta}: If she miscarried, and then miscarried again, and then miscarried again, she is established as presumed to miscarry. {and thus must divorce}
If he says that she miscarried two times and she says three times --
{Aramaic} Rabbi Yitzchak ben Eleazar said: This was an incident in the study hall, and they said that she is believed, for if it were the case that she did not miscarry, she would not establish herself as one with a presumption to miscarry.
And in all of these cases, he divorces her and gives her her ketuba, for perhaps he did not merit to have children from her.
Rav Ami said: Even in this case, she is believed, for had she truly miscarried, she would not set out to establish herself as a barren woman.
The Sages learnt {in a brayta}: If she miscarried, and then miscarried again, and then miscarried again, she is established as presumed to miscarry. {and thus must divorce}
If he says that she miscarried two times and she says three times --
{Aramaic} Rabbi Yitzchak ben Eleazar said: This was an incident in the study hall, and they said that she is believed, for if it were the case that she did not miscarry, she would not establish herself as one with a presumption to miscarry.
And in all of these cases, he divorces her and gives her her ketuba, for perhaps he did not merit to have children from her.
Mishna:
האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה
רבי יוחנן בן ברוקא אומר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו
The man is commanded on being fruitful and multiplying and not the woman.רבי יוחנן בן ברוקא אומר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו
Rabbi Yochanan ben Beroka says: Upon both of them it says {Bereishit 1:28}:
Gemara:
טעמייהו דרבנן מהכא ומלאו את הארץ וכבשוה
איש דרכו לכבש ואין האשה דרכה לכבש
רב יוסף אמר מהכא אני אל שדי פרה ורבה ולא קאמר ליה פרו ורבו
ולית הלכתא כר' יוחנן בן ברוקא
ההיא איתתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמר לה לא מיפקדת אפריה ורביה אמרה ליה לא בעיא הך איתתא חוטרא לידא ומרא לקבורה אמר כל כי הא ודאי כייפינן ויוציא ויתן כתובה
וכן הלכתא
יש מי שאומר שכתובה זו דמחייבינן לבעל בתביעת האשה מנה מאתים אבל תוספת לא
ואע"ג דתנאי כתובה ככתובה דמי הכא אומדן דעתא הוא דכי אקני לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא למישקל ולמיפק לא אקני לה
ואי קשיא לך הממאנת וחברותיה שאין להן כתובה מנה מאתים ויש להן תוספת התם בהדיא קתני לה מכדי ידע דקטנה היא דילמא מיחרטא ונפקא אמאי כתב לה אלא רצה לזלזל בנכסיו וכן בחברותיה שעומדות לצאת הוא הדין והוא הראייה וכשם שמצינו שיש תוספת בלא כתובה כך יש כתובה בלא תוספת כגון זו והמחייב בהו כתובה ותוספת צריך ראיה ברורה דמכללא לא מפקינן ממונא
אמר רבי אלעא משום רבי יהודה בר' שמעון מותר לשנות בדברי שלום שנאמר כה תאמרו ליוסף וגו'
ר' נתן אומר מצוה שנאמר ויאמר שמואל איך אלך וגו' ויאמר עגלת בקר תקח בידך
איש דרכו לכבש ואין האשה דרכה לכבש
רב יוסף אמר מהכא אני אל שדי פרה ורבה ולא קאמר ליה פרו ורבו
ולית הלכתא כר' יוחנן בן ברוקא
The reason of the Sages {who disagree with Rabbi Yochanan ben Beroka} is from here {the continuation of the same pasuk}:
Rav Yosef said: From here: {Bereishit 35:11}:
And the halacha is not like Rabbi Yochanan ben Beroka.
Rav Yosef said: From here: {Bereishit 35:11}:
And the halacha is not like Rabbi Yochanan ben Beroka.
ההיא איתתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמר לה לא מיפקדת אפריה ורביה אמרה ליה לא בעיא הך איתתא חוטרא לידא ומרא לקבורה אמר כל כי הא ודאי כייפינן ויוציא ויתן כתובה
וכן הלכתא
There was a woman who came before Rav Nachman {who did not have children for ten years}.
He said to her: You are not instructed on the commandment to be fruitful and multiply {so stay with your husband}.
She said to him: Does not this woman require a staff in her hand and a hoe for digging her grave?
He said: In such a case, certainly we force him to divorce and to give a ketuba.
And so is the halacha.
He said to her: You are not instructed on the commandment to be fruitful and multiply {so stay with your husband}.
She said to him: Does not this woman require a staff in her hand and a hoe for digging her grave?
He said: In such a case, certainly we force him to divorce and to give a ketuba.
And so is the halacha.
יש מי שאומר שכתובה זו דמחייבינן לבעל בתביעת האשה מנה מאתים אבל תוספת לא
ואע"ג דתנאי כתובה ככתובה דמי הכא אומדן דעתא הוא דכי אקני לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא למישקל ולמיפק לא אקני לה
ואי קשיא לך הממאנת וחברותיה שאין להן כתובה מנה מאתים ויש להן תוספת התם בהדיא קתני לה מכדי ידע דקטנה היא דילמא מיחרטא ונפקא אמאי כתב לה אלא רצה לזלזל בנכסיו וכן בחברותיה שעומדות לצאת הוא הדין והוא הראייה וכשם שמצינו שיש תוספת בלא כתובה כך יש כתובה בלא תוספת כגון זו והמחייב בהו כתובה ותוספת צריך ראיה ברורה דמכללא לא מפקינן ממונא
There is one who says that this ketuba that we require of the husband at the claim of the wife is 100 or 200, but the additions to the ketuba, no.
And even though the conditions of {conditional additions to} are like the ketuba itself, here we assess his thoughts, that when he gave this over, it was to keep her with him that was in his mind, and it was not in his mind to try and then divorce her that he gave this over.
And if it is troublesome to you the case of the woman who refuses {once she matures} and her fellow women, who do not receive a ketuba of 100 or 200 but do receive the addition, there it explicitly teaches that since he knows that she is a minor, perhaps she will regret and go out, so why did he write to her {this tosefet}, but rather he obviously wishes to make ruin of his assets, and so too by her fellow women who stand to leave, this is the law and this is the proof. And just as we find that there is the addition without the ketuba, so too there is a ketuba without the addition, such as this case. And the one who obligated here both ketuba and the addition requires a clear proof, for we do not take out {from him} money from a general rule.
And even though the conditions of {conditional additions to} are like the ketuba itself, here we assess his thoughts, that when he gave this over, it was to keep her with him that was in his mind, and it was not in his mind to try and then divorce her that he gave this over.
And if it is troublesome to you the case of the woman who refuses {once she matures} and her fellow women, who do not receive a ketuba of 100 or 200 but do receive the addition, there it explicitly teaches that since he knows that she is a minor, perhaps she will regret and go out, so why did he write to her {this tosefet}, but rather he obviously wishes to make ruin of his assets, and so too by her fellow women who stand to leave, this is the law and this is the proof. And just as we find that there is the addition without the ketuba, so too there is a ketuba without the addition, such as this case. And the one who obligated here both ketuba and the addition requires a clear proof, for we do not take out {from him} money from a general rule.
אמר רבי אלעא משום רבי יהודה בר' שמעון מותר לשנות בדברי שלום שנאמר כה תאמרו ליוסף וגו'
ר' נתן אומר מצוה שנאמר ויאמר שמואל איך אלך וגו' ויאמר עגלת בקר תקח בידך
Rabbi Illa'a cited Rabbi Yehuda son of Rabbi Shimon: It is permissible to change {a statement} for the purposes of peace, for it is stated {Bereishit 50:17}:
I Shmuel 16:2}
I Shmuel 16:2}
Posts
No comments:
Post a Comment