Rif Bava Batra 10a {19a - 20b}

10a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 19a}

המחמצן אבל מן הנדיין ארבע אמות

תניא נמי הכי נברכת הכובסין ארבע אמות

והא אנן תנן שלשה טפחים אלא לאו שמע מינה כרב נחמן ש"מ:ש

{distancing} from a soaking pool {where linen was soaked before washing}, but from a washing pool, four cubits.

A brayta also says so: The fuller's pool must be kept four cubits away.

But did we not learn {in the Mishna} three handbreadths? Rather, do we not deduce like Rav Nachman? We indeed so deduce.

{Bava Batra 19b}

ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים וכו':ש

תניא לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חברו אלא אם כן הרחיק ממנו שלשה טפחים

במה דברים אמורים בכותל לבינים אבל בכותל של אבנים בכדי שלא יזיק

וכמה טפח

ושל צונמא מותר

"AND URINE MUST BE REMOVED THREE HANDBREADTHS...":

They learnt {in a brayta}: A man should not make water on the side of another man's wall, but should keep three handbreadths away. This is the rule for a wall of brick, but if the wall is of stone. he need keep away only so far as not to do any damage. How much is this? A handbreadth. If the wall is of hard stone, it is permitted.

ש(הגה"ה

אמר שמואל רקיק אינו ממעט בחלון

ותיפוק ליה דמקבל טומאה ודבר המקבל טומאה אינו חוצץ מפני הטומאה

כשנילוש במי פירות

מיתיבי קופה מלאה תבן וחבית מלאה גרוגרות המונחין בחלון רואין

כל שאילו ינטלו ויכולין התבן והגרוגרות לעמד בפני עצמן חוצצין ואם לאו אין חוצצין

תבן הא קא חזי לבהמתו

בתיבנא סריא

גרוגרות הא קא חזי ליה

בשהתריפו

האי חבית היכי דמי אי פומיה לבר תיחוץ דכלי חרס אינו מטמא מגבו

לא צריכא דפומיה לגו ואיבעית אימא בחבית של מתכת עד כאן):ש

(* Gloss:

Shmuel said: A thin wafer does not narrow a window space.

Cannot this be derived from the fact that a wafer is a thing which is capable of becoming {ritually} unclean, and the rule is that anything which is capable of becoming ritually unclean cannot form a partition to prevent the passage of uncleanness? Where it was kneaded with fruit juice.

They objected: If a basket full of straw or a jar full of dry figs is placed in a window space, then we see: If when they {= the basket and the jar} are taken away the straw and the figs can stand by themselves, then they form a partition, but if not, they do not form a partition.

Now straw is fit for the food of animals?

With moldy straw.

But figs are fit for him {to eat}?

Where they have bred worms.

This jar, how so? If its mouth faces outwards,

{Bava Batra 20a}

it forms a partition, for an earthenware vessel does not communicate uncleanness from its outside.

No, it is necessary; where its mouth faces inside. Or alternatively, a jar of metal.

Until here {the gloss}.

*)

{Bava Batra 20b}

מרחיקין את הריחים וכו': מאי טעמא משום טריא

והא דתניא ושל חמור ג' מן האיצטרוביל שהן ארבע מן הקלת

התם מאי טריא איכא

משום קלא:

"MILL-STONES SHOULD BE KEPT AT A DISTANCE...":

What is the reason? Because of the shaking.

But they learnt {in a brayta}: Millstones fixed on a base, must be kept three handbreadths from the casing which means four from the sieve.

There, what shaking is there?

{Rather,} because of the noise.

Mishna:

לא (יעשה) [יעמיד] אדם תנור בתוך הבית אא"כ יש על גביו גובה ארבע אמות

היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה ג' טפחים ובכירה טפח

ואם הזיק משלם מה שהזיק

רבי שמעון אומר לא נאמר כל השיעורין האלו אלא שאם הזיק יהא פטור מלשלם:

AN OVEN SHOULD NOT BE FIXED IN A ROOM UNLESS THERE IS ABOVE IT AN EMPTY SPACE OF AT LEAST FOUR CUBITS.

IF IT IS FIXED IN AN UPPER CHAMBER. THERE MUST BE UNDER IT PAVED FLOORING AT LEAST THREE HANDBREADTHS THICK.

FOR A SMALL STOVE ONE HANDBREADTH IS ENOUGH.

IF IN SPITE OF THESE PRECAUTIONS DAMAGE IS CAUSED, THE OWNER OF THE OVEN MUST PAY FOR THE DAMAGE.

RABBI SHIMON SAYS: ALL THESE LIMITATIONS WERE ONLY LAID DOWN WITH THE IDEA THAT IF AFTER OBSERVING THEM HE STILL CAUSES DAMAGE, HE IS NOT LIABLE TO PAY.

Gemara:

וליתא לדרבי שמעון דהא אוקמה אביי בשיטה בפרק הבית והעלייה:

And we do not maintain like Rabbi Shimon, for behold, Abaye establishes it in a consistent line in perek Habayit veHaaliyah.

Rif Bava Batra 9b {17b - 18a; 19a}

9b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 17b}

ליתנהו לשרשין דמזקי ליה לבור

אבל הכא מצי א"ל כל מרא ומרא דקא מחית מרפית לה לארעאי

the roots are not present to damage the pit. But here, he {the owner of the field} can say to him {who wants to dig the pit}, each and every stroke you dig weakens the ground.

וקיימא לן כרבא ואף על גב דקיימא לן כר' יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו הא קי"ל דמודה רבי יוסי בגירי דיליה והא גיריה הוא

And we establish like Rava. And even though we establish like Rabbi Yossi who said that this one may did in his own and this one may plant in his own, behold we establish that Rabbi Yossi would admit {that he is responsible} for his caused damage. And behold, this is his caused damage.

ש(תא שמע מרחיקין את הזבל ואת המלח מכותל חברו שלשה טפחים

טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל לא מרחקינן הוא הדין אף על גב דליכא כותל וקמ"ל דהנך קשו לכותל):ש

(* Come and hear: "WE SHOULD DISTANCE OLIVE REFUSE, DUNG,

{Bava Batra 18a}

SALT, LIME, AND FLINT STONES AT LEAST THREE HANDBREADTHS FROM HIS NEIGHBOR'S WALL."

The reason it that there is a wall. Thus, if there is no wall, we do not distance. The same is true even though there is no wall. And we deduce that these are damaging to the wall.

*)

{Bava Batra 19a}

ולא נברכת של כובסין: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו לא שנו אלא מן

"NOR A FULLER'S POOL":

Rav Nachman cited Rabba bar Avuah: The only learned this regarding

Rif Bava Batra 9a {14a; 15a; 17a - b}

9a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 14a}

תנו רבנן אין עושין ס"ת לא ארכה יתר על היקפה ולא היקפה יתר על ארכה:

שאלו את רבי ס"ת בכמה [אמר להן] בגויל ששה טפחים בקלף איני יודע

רב הונא כתב שבעין ספרי תורות ולא איתרמי ליה אלא חד

The Sages learnt {in a brayta}: A sefer Torah should be such that its length does not exceed its circumference nor Its circumference its length.

They asked Rabbi: A sefer Torah, how much? He said to them: With thick parchment, six handbreadths, with thin parchment I do not know.

Rav Huna wrote 70 sifrei Torah, and hit the measurement only once.

{Bava Batra 15a}

אמר רבי אבא אמר שמואל שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם:

Rabbi Abba cited Shmuel {our gemara: R' Yehoshua bar Abba citing R' Giddel citing Rav}: The last eight verses in the Torah, one person reads them.

סליקא להו פרק השותפין

End perek HaShutfin

{Bava Batra 17a}

BEGIN PEREK TWO

Mishna:

לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים ולא נברכת של כובסים אא"כ הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו ג' טפחים או סד בסיד מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל ג' טפחים מרחיקים את הריחים ג' מן השכב שהן ד' מן הרכב ואת התנור ג' מן הכליא שהן ד' מן השפה:

A MAN SHOULD NOT DIG A PIT [IN HIS OWN FIELD] CLOSE TO THE PIT OF HIS NEIGHBOR, NOR A DITCH NOR A CAVE NOR A WATER-CHANNEL NOR A FULLER'S POOL, UNLESS HE KEEPS THEM AT LEAST THREE HANDBREADTHS FROM HIS NEIGHBOR'S WALL AND PLASTERS [THE SIDES].

A MAN SHOULD KEEP OLIVE REFUSE, DUNG, SALT, LIME, AND FLINT STONES AT LEAST THREE HANDBREADTHS FROM HIS NEIGHBOR'S WALL OR PLASTER IT OVER.

SEEDS, PLOUGH FURROWS, AND URINE SHOULD BE KEPT THREE HANDBREADTHS FROM THE WALL.

MILLSTONES SHOULD BE KEPT THREE HANDBREADTHS AWAY RECKONING FROM THE UPPER STONE, WHICH MEANS FOUR FROM THE LOWER STONE.

AN OVEN SHOULD BE KEPT THREE HANDBREADTHS RECKONING FROM THE FOOT OF THE BASE, WHICH MEANS FOUR FROM THE TOP OF THE BASE.

{Bava Batra 17b}

Gemara:

פתח בבור וסיים בכותל ליתני אא"כ הרחיק מבורו של חברו ג' טפחים

אמר אביי ואיתימא רב יהודה מכותל בורו

שנינו שנמצא מרחיק מחלל הבור ששה טפחים (וליתני אלא אם כן הרחיק מבורו של חבירו שלשה טפחים) הא קמ"ל דכותל בור שלשה טפחים נפקא מינה למקח וממכר

כדתניא האומר לחבירו בור וכתליה אני מוכר לך צריך שיהא הכותל שלשה טפחים

It {=the first statement in the Mishna} began with a pit {of his neighbor} and ended with a wall! Let it teach "unless he distances from the wall of his fellow three handbreadths!" We thus learn that he should distance from the hollow of the pit six handbreadths. (* And let it teach "unless he distanced from the pit of his fellow three handbreaths. *) This informs us that the wall of a pit is three handbreadths, with a practical application to selling and buying.

As they learnt {in a brayta}: If a man says to another, 'I will sell you a pit and its walls,' the wall must be not less than three handbreadths thick.

Abaye said, and some say it was Rav Yehuda: From the wall of his pit.

איתמר הבא לסמוך בצד המצר אביי אמר סומך רבא אמר אינו סומך

בשדה שאינה עשויה לבורות דברי הכל סומך

כי פליגי בשדה העשויה לבורות

אביי אמר סומך ואפילו לרבנן דאמרי מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה התם דבעידנא דקא נטע איתיה לבור אבל הכא בעידנא דקא חפר ליתיה לבור

ורבא אמר אינו סומך ואפילו לרבי יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו התם דבעידנא דקא נטע

It was stated {by Amoraim}: If a man desires to juxtapose {his pit} close up to the boundary {between his field and his neighbor's}, Abaye said that he may juxtapose; Rava said he may not juxtapose.

Regarding a field which is not made to have pits, all agree that he may juxtapose. Where do they argue? Regarding a field where pits would naturally be dug.

Abaye says he may juxtapose {his pit}, and even according to the Sages who say that one distances a {newly planted} tree from the pit 25 cubits, there it was at the time that he planted, the pit was already there. But here, at the time he dug, there was no pit {on the other side}.

And Rava said that he may not juxtapose, and even according to Rabbi Yossi who said that this may dig within his own {land} and this may plant within his own, there it was at a time such that when he planted,

Rif Bava Batra 8b {13a - 14a}

8b

See the Rif inside here.
{Bava Batra 13a}

השכר לאמצע ואם עשאן לעצמן הרי עשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים וענבים ובוא ועשה בבית הבד

שמע מינה דלית דינא דגוד או אגוד
וקשה לרב יהודה

the rental money {brought in} is split; but if they made it for their own use, then behold the rich brother can say to the poor one,

{Bava Batra 13b} "Take slaves and let them wash you down in the bath, take olives and make oil from them in the press."

We derive from this that there is no law of "name a price {for my share} or I will name a price."

And so it is difficult for Rav Yehuda.

ופרקינן שאני התם דגוד איכא אגוד ליכא

איכא מאן דמוכח מכאן דלא אמר גוד או אגוד אלא בזמן שיד שניהם משגת לקנות
אבל בזמן שהאחד עשיר ויכול לקנות ואחד עני ואין ידו משגת לא אמר גוד או אגוד

ואנן לא סבירא לן הכי אלא כי אמר תובע לנתבע גוד או אגוד אמרינן דינא קא"ל ולא איכפת לן בנתבע בין אית ליה ובין לית ליה

ומתני' דשני אחין היינו טעמא שהעני הוא התובע והוא אין יכול לומר לעשיר גוד את או אנא אגוד דהא לית ליה למיגד ולכן איבטל דינא דגוד או אגוד שהעשיר יאמר לו איני רוצה לגוד גוד אתה וכיון דלית ליה איבטל דינא דגוד או אגוד

אבל אם היה העשיר תובע לעני ואומר לו גוד או אגוד הוה אמרי' ליה דינא קא"ל גוד ואי לית לך שבקיה ואיהו לגוד

כללא דמילתא היכא שהתובע אומר גוד או אגוד לא איכפת לן בנתבע אי אית ליה למיגד או לית ליה דאי לית ליה יניח לתובע לגוד

And we resolve that it is different there, for "name your price" there is, while "I will name a price" there is not.

There is one who maintains that it is clear from here that we only say "name a price or I will name a price" when both of them are able to buy. But at a time where one is a wealthy man and able to buy, while the other is a pauper and is not able to buy, we do not say "name a price or I will name a price."

And we do not maintain so. Rather, when the claimant says to the claimee "name a price or I will name a price," we say that he is telling him the law, and it does not matter to us regarding the claimee whether he has or does not have.

And out Mishna of two brothers, this is the reason, that the pauper is the claimant, and he is not able to say to the wealthy man "either you or I should name a price," for he cannot name a price. And therefore the law of "you name a price or I will name a price" is nullified, for the wealthy man can say, "I do not wish to name a price; you name a price." And since he does not have, the law of "name a price or I will name a price" is nullified.

But if the wealthy man was claiming against the pauper, and said to him "name a price or I will name a price," we say that he is telling him the law: name a price, and if you do not have, leave it and it he will name a price.

The rule of the matter is that where the claimant says "name a price or I will name a price," it does not matter to us regarding the claimee whether he has enough to name a price or not, we leave it to the claimant to name a price.

{Bava Batra 13b}

אמר אמימר הלכתא אית דינא דגוד או אגוד

ותניא נמי הכי כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים
תניא טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו רשב"ג אומר אין שומעין לו

מ"ט דרשב"ג משום דאמר אי בדמי לית לי למיתן לך ואי במתנה לא ניחא לי

דכתיב ושונא מתנות יחיה

וקפסקי רבוותא דהלכתא כרשב"ג משום דמסתבר טעמיה:

Amemar said: The halacha is that there is a law of "name a price or I will name a price."

And a brayta also says so: Anything which if divided would still retain its name, they divide, and if not, they enter into it for its monetary value.

They learnt {in a brayta}: You take the {minimum} measure {namely, 4 cubits in the courtyard} and I, less, they listen to him. R' Shimon ben Gamliel says: They do not listen to him.

What is the reason of R' Shimon ben Gamliel? Because he {the one offered extra} can say, "if for money {which I must render to you}, I do not have to give to you. And if as a gift, I do not want this. For it is written {Mishlei 15:27}:

כז עֹכֵר בֵּיתוֹ, בּוֹצֵעַ בָּצַע; וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה.

27 He that is greedy of gain troubleth his own house; but he that hateth gifts shall live.

And the {post-Talmudic} Rabbis have ruled that the halacha is like R' Shimon ben Gamliel, because his reasoning makes sense.

ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצין לא יחלוקו:ש

אמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשתי כריכות אם רצו לחלוק חולקין

ואם לאו אית דינא דגוד או אגוד

ודוקא לחלוק כגון תהלים ותורה אין חולקים אא"כ [רצו] דתרוייהו צריכי להאי ותרוייהו צריכי להאי אבל תהלים ותהלים תורה ותורה (לא) ע"כ חולקין (דמצי למימר ליה גוד או אגוד): ש

"AND REGARDING SCROLLS OF THE SCRIPTURE, THEY MAY NOT BE DIVIDED EVEN IF BOTH AGREE":

Shmuel said: They only learned this regarding one scroll, but if on two scrolls, if they wish to divide, they may divide.

And if not, there is the rule of "name a price or I will name a price."

And specifically to divide such as Tehillim and Torah, they do not divide unless both of them want, for both of them need this and both of them need this. But Tehillim and Tehillim, Torah and Torah (no), against his will they divide (for he is able to say to him "name a price or I will name a price").

הג"ה עד סוף הפרק:

אמר ליה רב אשי לאמימר והא רבין בר חנינא ורב דימי בר חנינא הויין להו תרי אמהתא

חדא הוה ידעה אפויי ובשולי וחדא ידעה פילכי ונוולא וביסתרקי

אתו לדינא קמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או אגוד

אמר ליה שאני התם דמר ניחא ליה בתרוייהו ומר ניחא ליה בתרוייהו:

Gloss until the end of the perek:

Rav Ashi said to Amemar: But Ravin bar Chanina and Rav Dimi bar Chanina had to them two maidservants, one who knew how to bake and cook and one who knew how to spin and weave. They came to judgement before Rava and he said to them, "there is no rule {here} of "name a price or I will name a price."

He {=Amemar} said to him: It is different them, for this master would have liked to have both of them and this master would have liked to have both of them.

תנו רבנן מדביק אדם תורה ונביאים וכתובים כאחד דברי ר"מ

ורבי יהודה אומר תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן

וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו

אמר רבי מעשה והביאו לפנינו ס"ת ונביאים וכתובים מדובקים כאחד והכשרנום

ומניח כדי לגול עמוד בתחלתו וכדי היקף בסופה ונותן בין כל חומש וחומש ארבע שיטין וכן בין כל נביא ונביא ובנביא של י"ב שלש שיטין ומתחיל מלמעלה ומסיים מלמטה שאם רצה לחתוך חותך

The Sages learnt {in a brayta}: It is permissible to fasten the Torah, Neviim and Ketuvim together. These are the words of Rabbi Meir. And Rabbi Yehuda says: Torah by itself, Neviim by themselves, and Ketuvim by themselves. And the Sages say: Each and every one my itself.

Rabbi said: There was an incident in which they brought before us a sefer Torah, Neviim, and Ketuvim fastened together as one, and we declared them valid.

And he should leave {as a space} in order to roll it the length of the {wooden} cylinder at the beginning and corresponding to the circumference at the end. And he places between each and every Chumash four lines. And so too between each and every Navi. And in the Navi of Twelve {Prophets}, three lines {between each}, and he begins at the top {of a column} and finishes at the bottom,

{Bava Batra 14a}

such that if he wants to cut {off one section}, he can cut.

תניא כל הספרים נגללין מתחלתן ס"ת היא נגללת לאמצעיתה ועושה לה עמוד אילך ועמוד אילך

They learnt {in a brayta}: Other books are rolled up from the beginning to the end {with but a single cylinder}, while a sefer Torah is rolled up to its middle, having a cylinder on this side and a cylinder on that side.

Rif Bava Batra 8a {12a - 13a}

8a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 12a}

פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו:

but if the posts have been taken down it does render unclean all the space around it.

א"ר ענן אמר שמואל מבואות המפולשות לרה"ר ובקשו בעלי מבואות להעמיד להן דלתות בני רה"ר מעכבים עליהם דזימני דדחקי בני רה"ר ועיילי להתם:ש

Rav Anan cited Shmuel: If the residents of alleyways which open out on to the public thoroughfare desire to set up doors at the entrance, the members of the public domain {who use the thoroughfares} can prevent them. For there are times that the members of the public domain are pressed and they enter there.

ש(אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מבואות המפולשות לעיר אחרת ובקשו בני מבוי לסתמן בני העיר אחרת מעכבין עליהם ואפילו איכא דרכא אחרינא): ש

(* Rabba bar bar Channa cited Rabbi Yochanan: If there are alleyways which are open {providing throughways} to another town, and the residents of the alleyway wish to close it, the residents of the other town can prevent them; and even where there is another path. *)

אמר רב יהודה אמר רב מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:

Rav Yehuda cited Rav: A field path to which the public have established a right of way must not be damaged.

ולא את השדה עד שיהא בו תשעת קבין לזה וכו':ש

ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה:ש

"A FIELD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE NINE KABS' SPACE TO EACH...":
And they do not argue; this one for his place, and this one for his place.

{Bava Batra 12b}

פשיטא חלק פשוט וחלק בכור יהבינן ליה אחד מצרא

יבם מאי

אמר אביי היא היא

ורבא אמר אמר קרא והיה הבכור הוייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור

It is obvious that the portion {of a field} as a first-born and the portion assigned to him as an ordinary son should be contiguous. A yavam {who gets a first-born portion}, what?

Abaye said: It is the same.

And Rava said: Scriptures states {Devarim 25:6}

ו וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל.

6 And it shall be, that the first-born that she beareth shall succeed in the name of his brother that is dead, that his name be not blotted out of Israel.

His being shall be as firstborn, but his portion shall not be as firstborn. {That is, he gets a double-portion, but cannot insist that it be contiguous.}

ההוא גברא דזבן ארעא אמיצרא דבי נשיה

כי קא פלגי אמר להו פלגו לי אמיצראי

אמר רבה כגון זה כופין על מדת סדום

מתקיף לה רב יוסף אמרי אחי מעלינן ליה כנכסי דבי בר מריון

והלכתא כרב יוסף

There was a certain person who bought land adjacent to that of his father-in-law. When they divided it {=the father-in-law's estable}, he said to them, "divide it up for me such that I have it on my border."

Rabba said: Such as this, we compel upon the trait of Sodom {such that we can insist that he receive this portion}.

Rav Yosef objected to this: The brothers may say to him We reckon this field as specially valuable like the property of the house of Bar Marion.

And the halacha is like Rav Yosef.

תרתי ארעתא חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא

אמר רבה כגון זה כופין על מדת סדום

מתקיף לה רב יוסף זימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל

והלכתא כרב יוסף:

If there are two fields, one on this channel and one on that channel --

Rabba said: such as this, we force against the trait of Sodom {such that he can demand an adjacent field}.

Rav Yosef objected to him: There are times that one channel may continue running while the other dries up.

And the halacha is like Rav Yosef.

תרוייהו אחד נגרא

אמר רב יוסף כגון זה ודאי כופין על מדת סדום

מתקיף לה אביי בעינן לאפושי אריסי

והלכתא כרב יוסף אפושי אריסי ולא כלום היא:

If both of them were on one channel--

Rav Yosef said: such as this, we certainly force, against the trait of Sodom.

Abaye objected to this: {He can say} it requires more metayers.

And the halacha is like Rav Yosef; hiring more metayers is not considered anything.

{Bava Batra 13a}

חד גיסא נגרא וחד גיסא נהרא פלגי לה בקרנא זול (כגון זו):ש

On one side is a channel and on one side is a river, they divide it diagonally. (Such as this:)

ולא את הטרקלין ולא את המורן וכו':ש

אין בהן כדי לזה וכדי לזה מאי

אמר רב יהודה אית דינא דגוד או אגוד

ורב נחמן אמר לית דינא דגוד או אגוד

ת"ש שני אחים אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהם מרחץ ובית הבד אם עשאן לשכר

"NOR A HALL, NOR A DRAWING ROOM...":

If they are not large enough to leave sufficient space for both after division, what is the ruling?

Rav Yehuda said: He has {the right to say} "either you name a price {for my share} I will name a price {for yours}."

And Rav Nachman said: He does not have {the right to say} "either you name a price {for my share} I will name a price {for yours}."

Come and hear: If there are two brothers, one rich and one poor, to whom their father leaves a bath and an olive press, if he made them for renting,

Rif Bava Batra 7b {11b - 12a}

7b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 11b}

ומרפסת יש להן ד"א

היו חמשה בתים פתוחים למרפסת אין להן אלא ד' אמות

and a balcony carry with them four cubits. If there are five rooms opening on to the balcony, they carry with them only four cubits between them.

גרסי' בסוכה בית שאין בו ד"א על ד' אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ואין האחים והשותפים חולקים בו דלא חזי לדירה:

We learn in Succah: A house which only has 4 cubits X 4 cubits is exempt from mezuzah and from the requirement to build a guardrail {on the roof}, and brothers and partners do not split it, for it is not fit for dwelling.

{Bava Batra 11b}

בית חציו מקורה וחציו אינו מקורה אין לו ארבע אמות

ואפילו קרויו לבר ולא מיבעיא קרויו מלגיו דעייל מלגואי ומפריק

If a room is half roofed over and half unroofed, it does not have four cubits. And even if the roofing is over the outer part, and it need not be said if the roofing is over the inner part, for it is possible for him to go right through and unload.

בעי מיניה רב הונא מרבי אמי אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו או אין מעכבין עליו

א"ל בני מבוי מעכבין עליו

אכסניא לפי בני אדם מתחלקת או לפי פתחים מתחלקת

א"ל אכסניא לפי בני אדם מתחלקת

תניא נמי הכי זבל שבחצר מתחלקת לפי פתחים ואכסניא לפי בני אדם מתחלקת

Rav Huna inquired of Rabbi Ammi: If one of the residents of the alleyway desires to turn round his door to another alley-way, can the residents of this alley-way prevent him or can they not prevent him?

He {=Rabbi Ammi} said to him: The residents of this alley-way can prevent him.

"Is the achsania per capita or are they according to the number of doors?"

He {=Rabbi Ammi} said to him: Per capita.

A brayta also says so: The dung in the courtyard is divided according to doors; achsania per capita.

יש שפירשו זבל של אכסניא וגולפא ושדריא שדרך האכסנאים להניחם חולקים אותם בעלי האכסניא לפי בני אדם

ויש שפירשו אכסניא זו היא אכסניא של מלך או של עבדיו כשגובים אותם לפי בני אדם ולא לפי פתחים

There are those who explain, the dung of the achsania {animals of the guests} which they dig up and cast out, for it is the way of the guests to leave them -- the hosts of the guests split them according to the number of people.

And some explain that achsania is the achsania of the king, or his servants, when they collect them, it is in accordance with the number of people and not according to the number of doors.

האי דאמרינן בני מבוי מעכבין עליו ה"מ מבוי שאינו מפולש מפני שמרבה עליהן את הדרך אבל מבוי מפולש אין מעכבין עליו דהוה ליה רשות הרבים:

This that we said that residents of the alleyway can prevent him, these words are regarding an alley which is not open {on both sides}, since this would increase upon them the path, but an open alleyway, they cannot prevent him, for there is to him the public domain.

אמר רב הונא אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהן את הדרך

מיתיבי חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה וחיצונה משתמשת לעצמה והשאר משתמשות עם השניה והשניה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה

נמצאת הפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה

Rav Huna said: If one of the residents of an alley-way desires to fence in the space facing his door, the residents of the alleyway can prevent him, on the ground that he increases upon them the path.

They raised an objection {from a brayta}:

'If five [adjoining] courtyards open on an alley-way, all [the inner ones] share with the outside one the use [of the part facing it], but the outside one can use that part only. The remainder [the inner three] share with the second, but the second has the use only of the part facing itself and the outside one.
Thus the innermost one has sole use of the part facing itself and shares with all the others [the use of the part facing them].'

{So why can't he fence in that part, if the others have no right to use it?}

תנאי היא

דתניא אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למקום אחר בני מבוי מעכבין עליו

היה סתום ובקש לפותחו אין בני מבוי מעכבין עליו

וחמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה והשאר משתמשות עם השניה והשניה משתמשת עם החיצונה ומשתמשת לעצמה נמצאת פנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה דברי רבי

ר' שמעון בן אלעזר אומר חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות במבוי

It is a matter of Tannaitic dispute. For they learnt {in a brayta}:

If one of the residents of an alley-way desires to open a door on to another alley-way, the residents of that alley-way can prevent him. If, however, he only desires to reopen there one which had been closed, they cannot prevent him.

And {filling in a chasurei mechsera, } if five [adjoining] courtyards open on an alley-way, all [the inner ones] share with the outside one the use [of the part facing it], but the outside one can use that part only. The remainder [the inner three] share with the second, but the second has the use only of the part facing itself and the outside one. Thus the innermost one has sole use of the part facing itself and shares with all the others [the use of the part facing them]. These are the words of Rabbi.

R' Shimon ben Eleazar says: if five courtyards open on to an alley-way, they all share the use of the alley-way.

וקם ליה רב הונא כרבי שמעון בן אלעזר

וליתא לדרב הונא דהא דרבי פליגא עליה דרבי שמעון בן אלעזר וקיימא לן הלכה כרבי מחברו:

And Rav Huna establishes like Rabbi Shimon ben Eleazar. And we do not hold like Rav Huna, for Rabbi argues upon Rabbi Shimon ben Eleazar; and we establish that the halacha is like Rabbi over his colleague.

היה סתום ובקש לפותחו אין בני מבוי מעכבין עליו

אמר רבה לא שנו אלא שלא פרץ את פצימיו אבל פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו

א"ל אביי לרבה תניא דמסייעא לך בית סתום יש לו ארבע אמות

פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות

בית סתום אינו מטמא כל סביביו

{Earlier we said} 'If he desires to reopen a door which has been closed, the residents of the other courtyard cannot prevent him.'

Rabba {our gemara: Rava} said: They only learned this where he had not taken down the posts of the closed door {demonstrating he intended to eventually reopen it}, but if he had taken down the posts of the closed door, the residents of the courtyard can prevent him reopening it.

Abaye said to Rabba {our gemara: Rava}: There is a brayta in support of you:

{Bava Batra 12a}

A room that is shut up carries with it four cubits in the courtyard, but if the posts [of the door] have been taken down, it does not carry with it four cubits. If a room is shut up it does not render unclean all the space around it,

Rif Bava Batra 7a {Sanhedrin 26b; Bava Batra 11a - b}

7a

See the Rif inside here.

{Sanhedrim 26b}

גרסינן בפ' דיני ממונות

אמר רב נחמן אוכלי דבר אחר ומאי ניהו מקבלי צדקה של עכו"ם פסולין לעדות

ולא אמרן אלא בפרהסיא אבל בצינעא לא

ובפרהסיא נמי לא אמרן אלא דהוה ליה לאיתזוני בצינעא וקא מבזי נפשיה בפרהסיא

אבל לא הוה אפשר ליה לאיתזוניה בצינעא לא דחיותיה היא:

We learn in perek Dinei Mamonot {=perek Zeh Borer, Sanhedrin 26b}:

Rav Nachman said: Those who eat the other thing {pork} -- and who are they? Those who accept the charity of heathens -- are invalid for testimony.

And they only said this regarding publicly doing so, but privately, no. And publicly as well, they did not say, except where he has what to be supported from privately, and he degrades himself {by accepting it} in public. But if it is not possible for him to obtain support privately, no, for it is a matter of life.

{Bava Batra 11a}

Mishna:

אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה

ולא את השדה עד שיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה

רבי יהודה אומר תשעה חצאי קבין לזה וכן לזה

ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה

ר' עקיבא אומר בית רובע

ולא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה ולזה

אימתי בזמן שאין שניהן רוצין אבל בזמן ששניהם רוצין אפילו בפחות מיכן יחלוקו

וכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצין לא יחלוקו:

A COURTYARD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE [AFTER THE DIVISION] AT LEAST FOUR CUBITS FOR EACH OF THE PARTIES. A FIELD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE NINE KABS' [SPACE] FOR EACH.

RABBI YEHUDA SAYS, UNLESS THERE WILL BE NINE HALF-KABS [SPACE] FOR EACH.

A VEGETABLE GARDEN SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE HALF A KAB FOR EACH.

RABBI AKIVA, HOWEVER, SAYS, A QUARTER KAB'S SPACE.

A HALL, A DRAWING ROOM, A DOVECOT, A GARMENT, A BATHHOUSE, AN OLIVE PRESS AND AN IRRIGATED PLOT OF LAND SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS SUFFICIENT WILL BE LEFT FOR EACH PARTY.

WHEN IS THIS THE RULE? WHEN ONE OR OTHER OF THE OWNERS IS NOT WILLING TO DIVIDE. BUT IF BOTH AGREE, THEY CAN DIVIDE EVEN IF LESS THAN THESE QUANTITIES [WILL BE LEFT].

SACRED WRITINGS, HOWEVER, MAY NOT BE DIVIDED EVEN IF BOTH AGREE.

Gemara:

א"ר אסי א"ר יוחנן ד"א שאמרו חוץ משל פתחים

תניא נמי הכי אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה

והא תנן ארבע אמות אלא לאו ש"מ כדרבי אסי אמר רבי יוחנן ש"מ

והני מילי בשאין אחד מהן מכיר את חלקו שכל אחד ואחד מהן יש לו רשות להשתמש בכולה אבל אם כל אחד מהן מכיר את חלקו ואינו יכול להשתמש בחלקו של חבירו חולקין ואע"פ שאין שם שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: The four cubits of which they spoke are exclusive of the space in front of the doors.
A brayta also said so: A courtyard should not be divided unless eight cubits will be left to each party.

But we learnt {in the Mishna} "four cubits"!

Rather, do we not deduce like this of Rabbi Assi citing Rabbi Yochanan? We indeed so deduce.

ממאי מדאמרי' בריש פירקא ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו אפי' לא רצו נמי פלגי

א"ר יוחנן משנתנו בשאין בה דין חלוקה ואי לית בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי ליהדרו בהו

ופריק שקנו מידן ברוחות

רב אשי אמר כגון שהלך זה בעצמו והחזיק וזה בעצמו והחזיק

ש"מ דמתני' דקתני רצו בשאין כל א' מהם מכיר את חלקו הילכך כיון דקנו מידם ברוחות אי נמי אחזיק כל חד מיניהו במנתיה איסתליק ליה רשות ממנתא דחבריה ופלגי ולא מצי לעכובי אהדדי ואף על גב דלית בה דין חלוקה דהא ליכא לכל חד מינייהו רשותא במנתא דחבריה:

From what? From what we said in the beginning of the perek:

And if damage of seeing is called damage, why does it matter if they wish? When they don't wish as well, they must split. Rabbi Yochanan said: Our Mishna is where there is no law {/right} of division... And if it was where there was no right of division, when they agreed, what of it {that they can be compelled}? Either can retract! And they resolve: Where he acquired in from his hand in terms of sides. Rav Ashi said: Such that this one went by himself and took hold of {via kinyan chazaka} his share, and this one, by himself took hold of his share.

we deduce that our Mishna which taught "they wanted" was where neither of them recognizes his portion; therefore, since they acquired from their hands sides, or alternatively, each of them took possession {via chazaka} of his portion, the his dominion over the portion of his friend has gone, and they have split, such that they are not able to block one another, even though there is not in it a law of splitting, for behold, neither of them has dominion in the portion of his friend.

{Bava Batra 11a{

אמר רב הונא חצר לפי פתחיה מתחלקת

ורב חסדא אמר נותן לכל פתח ופתח ארבע אמות והשאר חולקין בשוה

תניא כוותיה דרב חסדא פתחים שבחצר יש להן ארבע אמות לכל אחד ואחד

היה לזה פתח אחד ולזה שני פתחים זה שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות וזה שיש לו שני פתחים נוטל ח' אמות והשאר יחלוקו בשוה

היה לו פתח א' רחב שמונה אמות נוטל ח' אמות כנגד הפתח ברוחב ד' אמות בחצר

והני ד' אמות על ח' אמות דקאמר ד' אמות על ח' אמות דוקא ולא סגיא בבציר מארבע אמות ואע"ג דאיכא עשר אמין באורכא אי ליכא בפותיא ארבע אמות לית בה דין חלוקה

דכיון דלית בה ד' אמות לא חזיא לתשמישתא

Rav Huna said: Each party takes a share in the courtyard proportionate to the number of his doors.

And Rav Chisda said: four cubits are allowed for each door and the remainder is divided equally.

A brayta in accordance with Rav Chisda: Doors opening on to the courtyard carry with them a space of four cubits. If one of the joint owners has one door and the other two doors, [if they divide] the one who has one door takes four cubits and the one who has two doors takes eight cubits, and the remainder is divided equally. If one has a doorway eight cubits broad, he takes eight cubits facing his door and four cubits in the courtyard.

And these 4 cubits X 8 cubits that it said are specifically 4 cubits X 8 cubits, and it is not sufficient with {equivalent area but with} less than 4 cubits; and even if there are 10 cubits in length, if there are not 4 cubits in width, there is not in this the law of division. For since there are not four cubits in it, it is not fit for use.

אמר אמימר האי חפירה דסופלי יש לו ד"א לכל רוח

ולא אמרן אלא דלא ייחד לה פיתחא אבל ייחד לה פיתחא אין לו אלא ארבע אמות לפני פתחו בלבד

Amemar said: This pit holding date-stones, it has four cubits on all sides.

And they only said this where he has no designated door from which he goes to it, but if he has a designated door, {Bava Batra 11b} it carries with it only four cubits in front of his door.

אמר רב הונא אכסדרה אין לה ד' אמות

טעמא מאי משום פירוק משאות הכא אפשר דעייל לגואי ומפריק

מותיב רב ששת אחד שערי בתים וא' שערי אכסדראות יש להן ד"א

כי תניא ההיא באכסדרה רומיתא דלא אפשר למיעל לגואי ומפריק

Rav Huna said: An exedra {a covered way, open at the sides} does not have four cubits.

What is the reason {usually for four cubits}? To provide space for the owner to unload his animals. If there is an exedra he can go into it and unload there.

Rav Sheshet objected: 'Gates of exedras equally with gates of houses carry with them four cubits.'

Where it taught that {in a brayta}, it was regarding a Roman exedra, where it is not possible to enter and unload.

תנו רבנן בית שער אכסדרה

The Sages learnt {in a brayta}: A lodge {at the entrance of a large house}, an exedra