Rif Bava Batra 8b {13a - 14a}

8b

See the Rif inside here.
{Bava Batra 13a}

השכר לאמצע ואם עשאן לעצמן הרי עשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים וענבים ובוא ועשה בבית הבד

שמע מינה דלית דינא דגוד או אגוד
וקשה לרב יהודה

the rental money {brought in} is split; but if they made it for their own use, then behold the rich brother can say to the poor one,

{Bava Batra 13b} "Take slaves and let them wash you down in the bath, take olives and make oil from them in the press."

We derive from this that there is no law of "name a price {for my share} or I will name a price."

And so it is difficult for Rav Yehuda.

ופרקינן שאני התם דגוד איכא אגוד ליכא

איכא מאן דמוכח מכאן דלא אמר גוד או אגוד אלא בזמן שיד שניהם משגת לקנות
אבל בזמן שהאחד עשיר ויכול לקנות ואחד עני ואין ידו משגת לא אמר גוד או אגוד

ואנן לא סבירא לן הכי אלא כי אמר תובע לנתבע גוד או אגוד אמרינן דינא קא"ל ולא איכפת לן בנתבע בין אית ליה ובין לית ליה

ומתני' דשני אחין היינו טעמא שהעני הוא התובע והוא אין יכול לומר לעשיר גוד את או אנא אגוד דהא לית ליה למיגד ולכן איבטל דינא דגוד או אגוד שהעשיר יאמר לו איני רוצה לגוד גוד אתה וכיון דלית ליה איבטל דינא דגוד או אגוד

אבל אם היה העשיר תובע לעני ואומר לו גוד או אגוד הוה אמרי' ליה דינא קא"ל גוד ואי לית לך שבקיה ואיהו לגוד

כללא דמילתא היכא שהתובע אומר גוד או אגוד לא איכפת לן בנתבע אי אית ליה למיגד או לית ליה דאי לית ליה יניח לתובע לגוד

And we resolve that it is different there, for "name your price" there is, while "I will name a price" there is not.

There is one who maintains that it is clear from here that we only say "name a price or I will name a price" when both of them are able to buy. But at a time where one is a wealthy man and able to buy, while the other is a pauper and is not able to buy, we do not say "name a price or I will name a price."

And we do not maintain so. Rather, when the claimant says to the claimee "name a price or I will name a price," we say that he is telling him the law, and it does not matter to us regarding the claimee whether he has or does not have.

And out Mishna of two brothers, this is the reason, that the pauper is the claimant, and he is not able to say to the wealthy man "either you or I should name a price," for he cannot name a price. And therefore the law of "you name a price or I will name a price" is nullified, for the wealthy man can say, "I do not wish to name a price; you name a price." And since he does not have, the law of "name a price or I will name a price" is nullified.

But if the wealthy man was claiming against the pauper, and said to him "name a price or I will name a price," we say that he is telling him the law: name a price, and if you do not have, leave it and it he will name a price.

The rule of the matter is that where the claimant says "name a price or I will name a price," it does not matter to us regarding the claimee whether he has enough to name a price or not, we leave it to the claimant to name a price.

{Bava Batra 13b}

אמר אמימר הלכתא אית דינא דגוד או אגוד

ותניא נמי הכי כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים
תניא טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו רשב"ג אומר אין שומעין לו

מ"ט דרשב"ג משום דאמר אי בדמי לית לי למיתן לך ואי במתנה לא ניחא לי

דכתיב ושונא מתנות יחיה

וקפסקי רבוותא דהלכתא כרשב"ג משום דמסתבר טעמיה:

Amemar said: The halacha is that there is a law of "name a price or I will name a price."

And a brayta also says so: Anything which if divided would still retain its name, they divide, and if not, they enter into it for its monetary value.

They learnt {in a brayta}: You take the {minimum} measure {namely, 4 cubits in the courtyard} and I, less, they listen to him. R' Shimon ben Gamliel says: They do not listen to him.

What is the reason of R' Shimon ben Gamliel? Because he {the one offered extra} can say, "if for money {which I must render to you}, I do not have to give to you. And if as a gift, I do not want this. For it is written {Mishlei 15:27}:

כז עֹכֵר בֵּיתוֹ, בּוֹצֵעַ בָּצַע; וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה.

27 He that is greedy of gain troubleth his own house; but he that hateth gifts shall live.

And the {post-Talmudic} Rabbis have ruled that the halacha is like R' Shimon ben Gamliel, because his reasoning makes sense.

ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצין לא יחלוקו:ש

אמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשתי כריכות אם רצו לחלוק חולקין

ואם לאו אית דינא דגוד או אגוד

ודוקא לחלוק כגון תהלים ותורה אין חולקים אא"כ [רצו] דתרוייהו צריכי להאי ותרוייהו צריכי להאי אבל תהלים ותהלים תורה ותורה (לא) ע"כ חולקין (דמצי למימר ליה גוד או אגוד): ש

"AND REGARDING SCROLLS OF THE SCRIPTURE, THEY MAY NOT BE DIVIDED EVEN IF BOTH AGREE":

Shmuel said: They only learned this regarding one scroll, but if on two scrolls, if they wish to divide, they may divide.

And if not, there is the rule of "name a price or I will name a price."

And specifically to divide such as Tehillim and Torah, they do not divide unless both of them want, for both of them need this and both of them need this. But Tehillim and Tehillim, Torah and Torah (no), against his will they divide (for he is able to say to him "name a price or I will name a price").

הג"ה עד סוף הפרק:

אמר ליה רב אשי לאמימר והא רבין בר חנינא ורב דימי בר חנינא הויין להו תרי אמהתא

חדא הוה ידעה אפויי ובשולי וחדא ידעה פילכי ונוולא וביסתרקי

אתו לדינא קמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או אגוד

אמר ליה שאני התם דמר ניחא ליה בתרוייהו ומר ניחא ליה בתרוייהו:

Gloss until the end of the perek:

Rav Ashi said to Amemar: But Ravin bar Chanina and Rav Dimi bar Chanina had to them two maidservants, one who knew how to bake and cook and one who knew how to spin and weave. They came to judgement before Rava and he said to them, "there is no rule {here} of "name a price or I will name a price."

He {=Amemar} said to him: It is different them, for this master would have liked to have both of them and this master would have liked to have both of them.

תנו רבנן מדביק אדם תורה ונביאים וכתובים כאחד דברי ר"מ

ורבי יהודה אומר תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן

וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו

אמר רבי מעשה והביאו לפנינו ס"ת ונביאים וכתובים מדובקים כאחד והכשרנום

ומניח כדי לגול עמוד בתחלתו וכדי היקף בסופה ונותן בין כל חומש וחומש ארבע שיטין וכן בין כל נביא ונביא ובנביא של י"ב שלש שיטין ומתחיל מלמעלה ומסיים מלמטה שאם רצה לחתוך חותך

The Sages learnt {in a brayta}: It is permissible to fasten the Torah, Neviim and Ketuvim together. These are the words of Rabbi Meir. And Rabbi Yehuda says: Torah by itself, Neviim by themselves, and Ketuvim by themselves. And the Sages say: Each and every one my itself.

Rabbi said: There was an incident in which they brought before us a sefer Torah, Neviim, and Ketuvim fastened together as one, and we declared them valid.

And he should leave {as a space} in order to roll it the length of the {wooden} cylinder at the beginning and corresponding to the circumference at the end. And he places between each and every Chumash four lines. And so too between each and every Navi. And in the Navi of Twelve {Prophets}, three lines {between each}, and he begins at the top {of a column} and finishes at the bottom,

{Bava Batra 14a}

such that if he wants to cut {off one section}, he can cut.

תניא כל הספרים נגללין מתחלתן ס"ת היא נגללת לאמצעיתה ועושה לה עמוד אילך ועמוד אילך

They learnt {in a brayta}: Other books are rolled up from the beginning to the end {with but a single cylinder}, while a sefer Torah is rolled up to its middle, having a cylinder on this side and a cylinder on that side.