Rif Bava Batra 15a {29b - 30a}

15a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 29b}

ההוא גברא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא

א"ל מינך זבנת' ואכלתה שני חזקה

א"ל אנא בשכוני גואי הואי

אתא לדינא לקמיה דרב נחמן

א"ל זיל ברור אכילתך

א"ל רבא דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה

A certain man said to another, 'What right have you in this field {our gemara: house}?'

He said to him: 'I bought it from you, and I have had the use of it for a period of chazakah {=three years}.

He said to him: I was dwelling within {in an inner room}.

This came to judgment before Rav Nachman. He said to him {the defendant}: You must prove that you have had constant use of the house.

Rava said: Is the law such? {Rather}, one who wishes to take from his fellow, upon him is the burden of proof.

ורמינן דרבא אדרבא ודרב נחמן אדרב נחמן

דההוא דא"ל לחבריה כל נכסי דבי בר סיסין מזבנינא לך

הואי ההיא ארעא דמיקריא דבי בר סיסין

א"ל הב לה נהילי א"ל האי לאו דבי בר סיסין היא ואיקרויי הוא דמיקריא דבי בר סיסין

אתא לקמיה דרב נחמן אוקמא בידא דלוקח

א"ל רבא דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה

קשיא דרבא אדרבא קשיא דרב נחמן אדרב נחמן

And we contrast Rava upon Rava, and Rav Nachman upon Rav Nachman. For there was someone {Bava Batra 30a} who said to his fellow, "all the assets of the house of Bar Sisin I will sell yo you." There was a piece of land which was called Bar Sisin's. He said to him "give me of it." He said to him: 'This is not really the property of Bar Sisin though it is called Bar Sisin's.'

This came before Rav Nachman. He established it in the hand of the purchaser.

Rava said to him: Is the law indeed so? One who takes out from his fellow, upon him is the onus of proof.

This is a contradiction between Rava and Rava, and a contradiction between Rav Nachman and Rav Nachman.

דרבא אדרבא לא קשיא התם מוכר קאי בנכסי הכא לוקח קאי בנכסי

דר"נ אדר"נ נמי לא קשיא כיון דכ"ע קרו ליה דבי בר סיסין והאי הוא דא"ל לאו דבי בר סיסין היא עליה רמי לגלויי דלאו דבי בר סיסין היא

אבל הכא לא יהא אלא דנקיט שטרא בידיה מי לא אמרינן ליה קיים שטרך קום בניכסי

Between the two remarks of Rava there is no contradiction. In the latter case the seller is in possession; in the former the purchaser is in possession. Neither is there any contradiction between the two rulings of Rav Nachman. {In the latter case,} since the seller professed to sell the property of Bar Sisin's and this land is called Bar Sisin's, it is for him to prove that it is not Bar Sisin's, but here let the occupier {in pleading presumptive right} be but treated as if he produced a document of sale, in which case should we not say to him: 'Prove your document to be valid and you can remain in ownership of the property'?

האי מעשה דשכוני גואי חזינא ביה תרי פירושי

איכא מאן דפריש דהא מערער לית ליה סהדי דהאי ארעא דיליה היא דאי אית ליה סהדי דהאי ארעא דיליה היא והאי אמר מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה לא הוה אמר רבא בכה"ג המוציא מחבירו עליו הראיה

דהא רבא גופיה הוא דאמר בכה"ג דלוקח בעי לאיתויי סהדי דאכלה שני חזקה דאמר רבא [כגון] דאתו בי תרי ואמרי אנן אגרינן מיניה ודרינן בה תלת שנין ביממא ובליליא וא"כ היכי אמר רבא המוציא מחבירו עליו הראיה

אלא האי מעשה ליכא לאוקומי אלא כגון דהאי מערער לית ליה סהדי דידעי דהאי ארעא דיליה הות אלא האי לוקח הוא דאמר דיליה היה והוא אמר מיניה זבינתה והוה ליה הפה שאסר הוא הפה שהתיר

ומשום הכי אמר רבא המוציא מחבירו עליו הראיה

ור"נ סבר אע"ג דלית ליה להאי סהדי דארעא דיליה הות כי קא מודה האי לוקח דדיליה הות ואמר דזבנה מיניה ואכלה שני חזקה בעי לאיתויי סהדי דאכלה שני חזקה

וקא פסק הלכתא בהאי מעשה ובמעשה דבי סיסין כרבא

This incident of "dwelling in the inner rooms" {of 29a and 159b}, we have seen in it two explanations. There is one who explains that the complainer does not have witnesses that this land is his. For if he had witnesses that this land was him, while the other one says "I bought it and consumed the years of chazaka", Rava would not say in such a situation that one who tries to get out from his fellow, upon him is the burden of proof. For behold, Rava himself is the one who says in such a situation that the purchaser needs to bring witnesses that he consumed the years of chazaka, for Rava said that it must be such as where a set of two came and said "we rented it from him and dwelled in it three years during the day and night." And if so, how could Rava said that if one wishes to take out from his fellow, upon him is the burden of proof?

Rather, in this incident, we can only establish it such that the complainant lacks witnesses who know that this land is his, but rather it is the purchaser who says that it was his, but that he purchased it from him. Such that it is the mouth that forbids is the same mouth that permits. And because of this, Rava said that one who wishes to take from his fellow {=the complainant}, upon him is the burden of proof.

And Rav Nachman maintains that even though this one lacks witnesses that the land is his, the purchaser has admitted that it was his, and says that he purchased it from him and consumed the years of chazaka, he needs to bring witnesses that he consumed the years of chazaka.

And he {=this person who interprets the gemara this way} decides the halacha in this incident, and in the incident of Bei Sisin like Rava.

ואיכא מאן דאמר דהאי מעשה ליכא לאוקמיה בכה"ג

דהיכא דליכא סהדי דהאי ארעא למערער הות כ"ע לא פליגי דלא צריך לוקח לאיתויי ראיה

ואע"ג דאמר לא אכלתה שני חזקה לא מפקינן מיניה

וכ"ש כי אמר אכלתה שני חזקה כדאמרי' גבי הא דתנן ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר

ואמרינן עלה וליתני ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו שלך היתה ולקחתיה ממך נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר

ומפרקינן משום דקא בעי למיתני אם יש עדים שהיא שלו והוא אומר לקחתיה ממנו אינו נאמן

היכי דמי אי דאכלה שני חזקה אמאי לא מהימן

ואי דלא אכלה שני חזקה פשיטא דלא מהימן

ושמעינן מינה דהיכא דאמר שדה זו שלך היתה ולקחתיה ממך נאמן ואפי' ליתיה בידיה שני חזקה

והא מילתא מודו בה כולהו תנאי וליכא מאן דפליג עלה

וא"כ היכי מחזקינן לרב נחמן דפליג על הא מילתא

And there is one who says that we cannot establish this incident as discussing this particular scenario. For where there are no witnesses that this land belonged to the complainant, all agree that the purchaser does not need to bring a proof, and even though he says that the years of chazaka were not consumed, we do not take it away from him. And all the more so where he says that the years of chazaka were consumed. As we say via this that we learned {in the Mishna}, "And Rabbi Yehoshua admits that where he says to his fellow, 'this field belonged to your father and I purchased it from him,' he is believed, for the mouth that forbids is the same mouth that permits."

And we say upon it: And let us teach {in the Mishna} "And Rabbi Yehoshua admits that where he says to his fellow, 'this field belonged to you and I purchased it from him,' he is believed, for the mouth that forbids is the same mouth that permits"? And we answer that this is because we need to teach and if there are witnesses that it is his, and he says "I purchased it from him," he is not believed. How so? If the years of chazaka were consumed, why is he not believed. And if the years of chazaka were not consumed, it is obvious that he is not believed!

And we derive from there that where he said "this field was yours, and I purchased it from you, he is believed, even where the years of chazaka are not in his hand. And in this matter, all the Tannaim agree, and there is not one who disputes it. And if so, how can we establish Rav Nachman as arguing upon it?

אלא האי מעשה הכין פירושא כגון דהאי ארעא ידיעא וברירא דלהאי מערער הות וא"ל להאי מחזיק מאי בעית בהאי ארעא וא"ל מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה אמר ליה היאך זבינתה מינאי ואנא בשכוני גואי ולא הוינא בהדך במתא בההוא עידנא ואת טעין דזבינתה מינאי

א"ל רב נחמן זיל ברור אכילתך דאכילה דקיימת בה חזקה היא ומוקמינן לה לארעא בידך

כלומר אייתי סהדי דקיימא את והאי מוכר במתא ואפילו חד יומא כי היכי דתהוי אכילתך אכילה

דאמרינן אפשר דזבינת' מיניה בהאי יומא ואי לא הויא שני חזקה שלך כחזקה שאין עמה טענה

אמר ליה רבא דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה

דסבר רבא תובע הוא דבעי איתויי סהדי דלא הוה במתא בההוא יומא דטעין האי דזבנה ביה מיניה

ורב נחמן אמר לא יהא אלא דנקיט שטרא בידיה דזבנה מיניה ביומא פלן מי לא אמרינן ליה קיים שטרך וקום בניכסך

וכ"ש הכא דאמרינן ליה אייתי סהדי דהוה בהדך במתא כי היכי דמצית למימר מיניה זבינתה

וקי"ל כר"נ בתרוייהו בהאי מעשה ובמעשה דבי בר סיסין

דרבא בהאי עניינא תלמיד הוה דיתיב קמיה דר"נ ואין הלכה כתלמיד במקום הרב

וכ"ש דקי"ל דמעשה רב בהנך תרי עובדי

Rather, this is the explanation of this incident. Such that this land was known and well-established as belonging to the complainant. And he says the the machzik, "what are you doing on this land?" And he says to him, "I purchased it from you, and the years of chazaka have been consumed." He said to him, "how have you purchased it from me, when I was dwelling within, and I was not by you in the town at that time, while you plead that you purchased it from me!?"

Rav Nachman said to him: Go and establish your consumption, that consumption that you established there is a chazaka, and we can establish the land in your possession.

That is, bring witnesses that you and this seller were in the town, even one day, such that your consumption can be called a consumption, for it is possible to you that you purchased it from him on that day. Otherwise, your years of chazaka are like a chazaka which don't have a {possibility of} complaint with it {such that the chazaka is invalid}.

Rava said to him: Is the law indeed so? Rather, one who tries to take from his fellow, upon him is the burden of proof. For Rava maintains that the complainant is the one who needs to bring witnesses that he was not in the town on that day, for he is pleading against the one to whom he sold.

And Rav Nachman said that this is not so. Rather, if one takes a deed in his hand that he bought it from him on a certain day, do we not tell him "establish your deed and stay with your assets?" And all the more so here, that we say to him {the purchaser} "bring witnesses that he was with you in the town, such that you can say that "I purchased it from him."

And we establish like Rav Nachman in both of them, in this incident and in the incident of Bei Bar Sisin. For Rava in this matter was a student, for he was sitting before Rav Nachman. And the halacha is not like a student in place of the teacher. And all the more so that we establish this as the maaseh rav in these two cases.

ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא

א"ל מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה

א"ל אנא בשוקא בראי הואי ולא ידענא דאת נחית גו ביתאי

אמר ליה והא אית לי סהדי דכל שתא ושתא אתית להכא תלתין יומין ולא

A certain man said to his fellow, 'What right have you in this house?'

He said to him: I purchased it from you, and have consumed the years of chazaka.
He said to him: I was in outside markets {abroad}, and was unaware that you moved into my house!"

He said to him: But I have witnesses that every year, you came here for thirty days, and did not

Rif Bava Batra 14b {29a - b}

14b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 29a}

באתרא דמוברי באגי דלא בעינן רצופות ואע"ג דאיכא דמובר ואיכא דזרע מצי אמר הכי ניחא לי דעבדא טפי

in places where it is customary to leave fields fallow that we do not require uninterrupted years. And even though some leave it fallow and some plant, he is able to say "I prefer this way, because it makes the field more productive.'

תנן חזקת הבתים והא בתים דביממא ידיע בליליא לא ידיע

אמר אביי מאן מסהיד אבתים שיבבי שיבבי מידע ידעי בין ביממא בין בליליא

רבא אמר כגון דאתו בי תרי ואמרי אנן אגרינן מיניה ודרנא בה תלת שנין ביממא ובליליא

They learn {in a Mishna} "PRESUMPTIVE TITLE TO HOUSES". There are houses in the case of houses we can know if a man lives there by day but not if he lives there by night!

Abaye said: Who is it that testifies to {a man having lived in} a house? — The neighbors; and the neighbors know whether he has lived in it by night as well as by day.

Rava said: For instance, two persons come forward and say, We hired the house from him and lived in it day and night for three years.

א"ל רב יימר לרב אשי והא נוגעין בעדותן נינהו דאי לא אמרי הכי אמרינן להו זילו הבו ליה אגר ביתא להאי

א"ל דייני דשפילי הכי דייני מי לא עסקינן דנקטי אגרא בידייהו ואמרו למאן ניתבוה

אמר מר זוטרא ואי טעין ואמר ליסהידו לי דדיירו בה תלת שנין ביממא ובליליא טענתיה טענה

ומודה מר זוטרא ברוכלין המחזירין בעיירות דאף על גב דלא טעין טענינן ליה

ומודה רב הונא בחנוותא דמחוזא דביממא עבדי בליליא לא עבדי

Rav Yemar said to Rav Ashi: But these men are interested witnesses, because if they do not make this assertion we shall tell them to go and pay the rent to the claimant?

He {=Rav Ashi} said to him: Only incompetent judges would proceed thus. Are we not dealing with a case where they come with the rent in their hands and say "to whom do we give it?"

Mar Zutra said: If the claimant demands that two witnesses should be produced to testify that the occupier lived in the house three years day and night, his demand is valid.

{Bava Batra 29b}

And Mar Zutra admits that where the claimant is an itinerant peddler, even if he does not raise the plea, the court raises it for him. And Rav Huna admits in the case of the shops of Machoza {that it is not necessary}, because they are only used by day and not by night.

רמי בר חמא ורב עוקבא בר חמא זבון אמתא תרוייהו מר אשתמש בה ראשונה ושלישית וחמישית ומר אשתמש בה שניה ורביעית וששית

נפק ערעור עילוה

אתו לקמיה דרבא

אמר להו מ"ט עבדיתו הכי כי היכי דלא תחזקו אהדדי וכי היכי דלא הוי חזקה לדידכו לעלמא נמי לא הוי חזקה

וה"מ דלא כתיב עיטרא אבל כתיב עיטרא קלא אית ליה

Rami bar Chama and Rav Ukva bar Chama bought a maidservant in partnership, the arrangement being that one should have her services during the first, third and fifth years, and the other during the second, fourth and sixth. Their title to her was contested. They came before Raba. He said to them: Why did you make this arrangement? So that neither of you should obtain a presumptive right against the other. And just as you have no presumptive right against each other, so you have no presumptive right against outsiders.

And these words are where there was not written agreement, but where there was a written agreement, there would be a voice to it.

אמר רבא אכלה כולה חוץ מבית רובע קנאה כולה חוץ מבית רובע

א"ר הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא דבר זריעה הוא אבל לאו בר זריעה הוא קני ליה אגב ארעא

מתקיף לה רב ביבי בר אביי אלא מעתה צונמא במאי יקנה לאו באוקומי בה חיותא ומשטח בה פירי הכא נמי איבעיא ליה לאוקומי בה חיותא ומשטח בה פירי

וכן הלכה

Rava said: If the occupier has eaten {=occupied} the whole field except the space of the sowing of a quarter of a kav, he acquires ownership {after three years} of the whole field with the exception of that quarter of a kav.

Rav Huna son of Rav Yehoshua said: We only say this if it was suitable for sowing, but if it was not suitable for sowing, he acquires it via the {rest of the} land.

Rav Bibi bar Abaye objected to it: If that is so, how does a man acquire a piece of rock {through occupation}? Is it not by stationing his animals there and laying out his crops there? So here too, he should have stationed his animals there and laid out his crops there.

And so is the halacha.

Rif Bava Batra 14a {26a - b; 27b; 29a}

14a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 26a}

אלא כדשמואל ש"מ:

Rather, it is as Shmuel said. We indeed so deduce.

{Bava Batra 26b}

קוצץ ויורד והעצים שלו:

ודוקא חוץ לשש עשרה אמה אבל בתוך שש עשרה אמה לבעל האילן:

"HE CAN CUT RIGHT DOWN {TO ANY DEPTH} AND THE WOOD BELONGS TO HIM":

And specifically outside sixteen cubits of the tree, but within sixteen cubits of the tree, it belongs to the owner of the tree.

{Bava Batra 27b}

Mishna:

אילן שהוא נוטה לשדה חברו קוצץ מלא מרדע על גבי המחרישה

ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת

בית השלחין וכל האילן כנגד המשקולת

אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת

אילן שהוא נוטה לרה"ר קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ורוכבו

רבי יהודה אומר טעון פשתן או זמורות

ר' שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה:

IF A MAN'S TREE OVERHANGS HIS NEIGHBOR'S FIELD, THE LATTER MAY CUT AWAY THE BRANCHES TO A HEIGHT SUFFICIENT TO ALLOW HIM TO USE THE OXGOAD OVER THE PLOW.

IF THE TREE IS A CAROB OR SYCAMORE, HE CAN CUT DOWN {ALL THE BRANCHES} PLUMB {WITH THE BOUNDARY}.

IF THE FIELD IS AN IRRIGATED ONE, {THE BRANCHES OF ALL} TREES MAY BE CUT DOWN PLUMB.

ABBA SHAUL SAYS THAT THE BRANCHES OF ANY WILD FRUIT-BEARING TREE CAN BE CUT DOWN PLUMB.

IF A TREE OVERHANGS A PUBLIC THOROUGHFARE THE BRANCHES SHOULD BE CUT AWAY TO A HEIGHT SUFFICIENT TO ALLOW A CAMEL TO PASS UNDERNEATH WITH ITS RIDER.

RABBI YEHUDAH SAYS, SUFFICIENT FOR A CAMEL LADEN WITH FLAX OR BUNDLES OF VINE-RODS.

RABBI SHIMON SAYS THAT {THE BRANCHES OF} ALL TREES SHOULD BE CUT AWAY PLUMB {WITH THE STREET} TO GUARD AGAINST UNCLEANNESS.

סליקא לה פרק לא יחפור
END PEREK TWO

BEGIN PEREK THREE

Mishna:

חזקת הבתים בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות בית הבדין ובית השלחין ועבדים וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום

שדה הבעל חזקתה שלש שנים מיום ליום:

A PRESUMPTIVE TITLE TO HOUSES, PITS, DITCHES AND CAVES, DOVECOTES, BATHS, OLIVE PRESSES, IRRIGATED FIELDS, SLAVES, AND ANYTHING WHICH IS CONTINUALLY PRODUCING IS CONFERRED BY THREE YEARS {UNCHALLENGED POSSESSION} FROM DAY TO DAY.

{A PRESUMPTIVE TITLE} TO A NON-IRRIGATED FIELD IS CONFERRED BY THREE YEARS' POSSESSION NOT RECKONED FROM DAY TO DAY.

Gemara:

חזקתן ג' שנים

מ"ט

אמר רבא שתא קמייתא מיזדהר איניש בשטרא תרתי מיזדהר תלת נמי מיזדהר טפי לא מיזדהר

א"ל אביי אלא מעתה מחאה שלא בפניו לא תהוי מחאה דא"ל אי מחית באנפאי הוה מיזדהרנא בשטרי חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה

אמר רב הונא ג' שנים שאמרו והוא שאכלן רצופות

א"ר חמא ומודה רב הונא

A presumptive title is acquired in three years. What is the reason?

{Bava Batra 29a}

Rava said: For the first year a man takes care of his title-deed, and so for two, three years does he take care; beyond that he does not take care.

Abaye said to him: If so, a protest made not in the presence of the holder is no protest, since the latter can say, 'If you had protested to me personally, I should have taken more care of my title-deed'? — The other can retort, '{You must have known of my protest because} your friend has a friend and your friend's friend has a friend.

Rav Huna said: The three years mentioned in the Mishnah only count if the occupier took the crops in all three successively.

Rav Chama said: And Rav Huna admits

Rif Bava Batra 13b {25b - 26a}

13b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 25b}

רבי יוסי במשרה וירק וכרישין ובצלין ליכא היזקא דלא מודה ביה רבי יוסי

דלא ליתיה להיזקא דהני אלא לאחר זמן כענין זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו

And if Rabbi Yossi admits by flaxwater and vegetables, and leeks and onions, then there is no damage in which Rabbi Yossi does not admit. In all [בכל] there is no damage to these except after a time, in the manner of this one digging within his own and this one

ולענין חרדל ודבורים נמי מסתברא לן דהלכתא כותיה

דהא אוקימנא למתני' בלוקח ולית חד מינייהו דקדים דמה נפשך

אי סבירא לן כרבנן דאמרי דבורים לחרדל לא מזקי אלא חרדל הוא דמזיק דבורים אפ"ה הלכה כר' יוסי דלאו גיריה הוא דהא ליכא חד מינייהו דקדים

ועוד אפי' בעל דבורים קדים לאו גיריה דבעל חרדל נינהו דכי שדי ביניתא בעפרא לא משכחא ליה ואי לבתר דסליק לאו גיריה נינהו ולאו גרמא דגיריה נינהו אלא גרמא בעלמא נינהו

והלכך הלכה כרבי יוסי בכולה מתניתין בין במשרה וירק בין בחרדל ודבורים

וכדקא פריש רבינא דהוא בתרא

אלא מיהו צריך ודאי לארחוקי משרה מירק כי היכי דלא להוי גיריה

כי היכי דמרחיק בור שיח ומערה ואמת המים וכו' דלא ליהוי גיריה

דכולי' פירקין מודה ביה ר' יוסי דמודה ר' יוסי בגיריה דאי לא מרחיק כי האי שיעורא גיריה נינהו או גרמא דגיריה הוא:

And in terms of mustard and bees as well, it is logical to us that the halacha is like him {Rabbi Yossi}. For behold we establish the Mishna as referring to a purchaser, and there is not one of them who precedes. For what have you? If we maintain like the Sages who say that bees do not damage mustard but that it is mustard which damages bees, even so the halacha is like Rabbi Yossi, for it is not his caused damage {girei}, because there is not one of them who preceded.

And furthermore, even if the owner of the bees preceded, it is not the girei of the owner of the mustard, for when he throws the grains in the dirt, they will not find it, and if after it is removed, it is neither caused girei or the gerama of girei, but rather mere gerama. Therefore, the halacha is like Rabbi Yossi in the entire Mishna, whether by flaxwater and vegetables or mustard and bees. And as Ravina, who is the latest position, explained.

However, he certainly needs to distance flaxwater from vegetables so that it will not be girei {his arrows -- direct action damaging}, just as one distances a pit, well, cistern and water channel, etc., so that it will not be his arrows {damaging}. For in all of our chapter, Rabbi Yossi admits, for Rabbi Yossi admits by his arrows, that if he does not distance this distance, they are his arrows of the indirect result of his arrows {and he is responsible for the damage}.

Mishna:

מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מלמטה בין מן הצד

אם הבור קדמה קוצץ ונותן דמים

ואם האילן קדם לא יקוץ

ספק זה קדם וספק זה קדם לא יקוץ

ר' יוסי אומר אע"פ שהבור קדם לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו:

A TREE MUST BE KEPT AWAY FROM A PIT [IN A NEIGHBOUR' S FIELD] TWENTY-FIVE CUBITS — A SYCAMORE OR A CAROB FIFTY CUBITS;

IT MAKES NO DIFFERENCE WHETHER THE TREE IS ON HIGHER OR LOWER GROUND OR ON A LEVEL WITH THE PIT.

IF THE PIT WAS THERE FIRST, THE OWNER CAN HAVE THE TREE CUT DOWN ON GIVING COMPENSATION.

IF THE TREE WAS THERE FIRST, HE CAN NOT HAVE IT CUT DOWN.

IF THERE IS A DOUBT WHICH WAS THERE FIRST, HE CANNOT HAVE IT CUT DOWN.

RABBI YOSSI SAYS THAT EVEN IF THE PIT WAS THERE BEFORE THE TREE THE OWNER CANNOT HAVE THE TREE CUT DOWN, BECAUSE THIS ONE DIGS IN HIS PROPERTY, THE OTHER PLANTS IN HIS.

Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי

Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Yossi.

אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגיריה דיליה

רב פפי יוכנאה עני הוה והעשיר בנא אפדנא הוו הנך עצרי בשיבבותיה דכי הוו קא דייקי שומשמי הוה נאיד אפדניה

אתא לקמיה דרב אשי אמר להו כי הוינן בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגיריה

וכמה כדנאיד נכתמא אפומא דחצבא

Rav Ashi said: When we were in the academy of Rav Kahana, we would say that Rabbi Yossi admits by his arrows {causing damage}.

Rav Papa Yochnaah was a pauper and became wealthy. He built a country-house. In his neighborhood were some sesame-oil makers who, when they crushed the sesame seeds, used to make his villa shake.

He came before Rav Ashi. He {=Rav Ashi} said to them: When we were in the academy of Rav Kahana, we would say that Rabbi Yossi admits by his arrows.

{Bava Batra 26a}

And how much must it shake {to constitute damage}? Enough to make the lid of a pitcher rattle.

דבי בר מריון בריה דרב אבין כי הוו נפצי כיתנא הוה קא אזלא רקתא דכיתנא ומזקי אינשי

אתו לקמיה דרבינא

אמר להו כי אמרינן מודה רבי יוסי בגיריה הני מילי דקא אזלא מכחו אבל הכא זיקא הוא דקא ממטי ליה

מתקיף ליה מר בר רב אשי מאי שנא מזורה ורוח מסייעתו

אמרוה רבנן קמיה דמרימר

אמר להו היינו זורה ורוח מסייעתו

וכן הלכה

When the people in the house of Bar Marion the son of Rav Avin used to beat flax, the dust used to fly about and damage people. They came {in a courtcase} before Ravina.

He said to them: When we say that Rabbi Yossi admits by his arrows, these words are where where he himself sets the cause of the damage in motion. Here it is the wind which carries the dust about.

Mar bar Rav Ashi objected to him: How do these man differ from a man winnowing {on Shabbat} when the wind aids him?

The Sages said this before Mereimar. He said to them: This is the same as the man winnowing {on Sabbath} when the wind comes and helps him.

And so is the halacha.

וה"מ לענין איסורא דאסור למגרם היזקא לאינשי כדאמרינן גרמא בנזקין אסור

אבל לענין תשלומין פטור דגרסינן בפרק הכונס צאן לדיר אמר רב אשי כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו ה"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור:

And these words are in terms of the prohibition, for it is forbidden to cause damage to people, as we have said that indirect cause in damages is prohibited. But in terms of recompense, he is exempt, for we learn in perek Hakones Tzon LaDir: Rav Ashi said: When do we say that this is the same as a man winnowing and the wind helping him? In terms of Shabbat, for it is a melechet machshevet {an act carried out with thought or intention} which the Torah forbids. But here, it is mere indirect cause, and indirect cause by damages, he is exempt {from paying}.

Mishna:

לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חברו אא"כ הרחיק ממנו ארבע אמות

אחד גפנים ואחד כל האילן

היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן

היו שרשין יוצאין לתוך שדה חבירו מעמיק ג' טפחים כדי שלא יעכב את המחרישה

היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו:

A MAN SHOULD NOT PLANT A TREE [IN HIS OWN FIELD] CLOSE TO HIS NEIGHBOR'S FIELD UNLESS HE KEEPS IT AT A DISTANCE OF FOUR CUBITS; THIS APPLIES BOTH TO A VINE AND TO ALL OTHER TREES.

IF THERE IS A FENCE BETWEEN THE TWO FIELDS, EACH MAY PLANT CLOSE UP TO THE FENCE ON HIS OWN SIDE.

IF THE ROOTS {OF ONE MAN'S TREE} SPREAD INTO HIS NEIGHBOR'S FIELD, HE {=THE LATTER} CAN CUT THEM AWAY TO A DEPTH OF THREE HANDBREADTHS SO THAT THEY SHOULD NOT IMPEDE THE PLOW.

IF HE DIGS A PIT, DITCH, OR CAVE, HE CAN CUT RIGHT DOWN {TO ANY DEPTH}. AND THE WOOD BELONGS TO HIM.

Gemara:

תניא ד' אמות שאמרו כדי עבודת הכרם

אמר שמואל לא שנו אלא בארץ ישראל אבל בבבל שתי אמות

תניא נמי הכא לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חברו אא"כ הרחיק ממנו שתי אמות

והא אנן תנן ד' אמות

They learnt {in a brayta}: The four cubits of which they spoke are to allow working the vineyard.

Shmuel said: They only learned this in the land of Israel. But in Babylonia, two cubits.

A brayta also says so:

A man should not plant a tree nearer than two cubits to his neighbour's field.

But we learned {in the Mishna} four?

Rif Bava Batra 13a {24b - 25b}

13a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 24b}

אומר כל אילן סרק חמשים אמה
אם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם האילן קדם קוצץ ונותן דמים
ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים:

SAYS: ALL WILD FRUIT TREES MUST BE KEPT AT A DISTANCE OF FIFTY CUBITS.
IF THE TOWN WAS THERE FIRST, THE TREE IS CUT DOWN AND NO COMPENSATION IS GIVEN. IF THE TREE WAS THERE FIRST, IT IS CUT DOWN BUT COMPENSATION MUST BE GIVEN.
IF THERE IS A DOUBT WHICH WAS FIRST, IT IS CUT DOWN AND NO COMPENSATION IS GIVEN.

Gemara:

ומ"ש מבור דאמר קוצץ ונותן דמים
אמר רב כהנא קידר' דבי שותפי לא חמימי ולא קרירא:

And how is this different from a pit, that one says that one cuts down {the tree} and pay compensation? Rav Kahana said: A pot with two cooks {lit. partners} is neither hot nor cold.

Mishna:

מרחיקין גורן הקבוע מן העיר נ' אמה
ולא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אא"כ היה לו נ' אמה לכל רוח ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו כדי שלא יזיק:

A FIXED THRESHING-FLOOR MUST BE KEPT FIFTY CUBITS FROM A TOWN. A MAN SHOULD NOT FIX A THRESHING-FLOOR ON HIS OWN ESTATE UNLESS THERE IS A CLEAR SPACE ALL ROUND OF FIFTY CUBITS. HE MUST KEEP IT AWAY FROM THE PLANTATION OF HIS NEIGHBOR AND HIS PLOUGHED FALLOW A SUFFICIENT DISTANCE TO PREVENT DAMAGE BEING CAUSED.

{Bava Batra 25a}

מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר נ' אמה אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר
ר' עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ומרחיק חמשים אמה לכל רוח
מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים
ר' יוסי מתיר בחרדל

CARRION, GRAVES, AND TANYARDS MUST BE KEPT FIFTY CUBITS FROM A TOWN. A TANYARD MUST ONLY BE PLACED ON THE EAST SIDE OF THE TOWN.
RABBI AKIVA SAYS IT MAY BE PLACED ON ANY SIDE EXCEPT THE WEST, PROVIDING IT IS KEPT FIFTY CUBITS AWAY.
FLAXWATER MUST BE KEPT AWAY FROM VEGETABLES AND LEEKS FROM ONIONS AND MUSTARD PLANTS FROM A BEEHIVE.
RABBI YOSSI DECLARES IT PERMISSIBLE {TO COME NEARER} IN THE CASE OF MUSTARD.


{Bava Batra 25b}

Gemara:

תניא רבי יוסי מתיר בחרדל שיכול לומר לו עד שאתה אומר לי הרחק חרדלך מן דבוריי הרחק דבורך מן חרדלי שבאות ואוכלות לגלוגי
חרדלי טעמייהו דרבנן ברי על המזיק להרחיק את עצמו הלכך מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים
ור' יוסי סבר על הניזק להרחיק את עצמו ואפילו משרה וירק לא בעו לרחוקי
והא דקתני ר' יוסי מתיר בחרדל לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי על הניזק להרחיק את עצמו וכולהו לא בעו רחוקי אלא לדידכו דאמריתו על המזיק להרחיק את עצמו תינח משרה וירק דהני מזקי הני והני לא מזקי הני אלא חרדל ודבורים תרוייהו מזקי אהדדי

ורבנן דבורים לחרדל לא מזקי אי בבינתא לא משכחת לה ואי בטרפא הדר פארי

וקיימא לן כר' יוסי

They learnt {in a brayta}: Rabbi Yossi permits. For he is able to say to him "before you tell me 'distance your mustard from my bees', you distance your bees from my mustard, for they come and eat the twigs {of the mustard plants}.
Mustard, the reason of the Sages is that it is certainly upon the damager to distance himself. Therefore, we distance the flaxwater from the vegetables, the leeks from onions, and the mustard from the bees. And Rabbi Yossi maintains that it is upon the damaged party to remove himself, such that even regarding flaxwater and vegetables, they do not need to distance it. And this that we teach that Rabbi Yossi permits by mustard, he is stating that within the position of the Sages. He is saying to them: According to me, it is upon the damaged party to distance himself, such that for all of them, they do not require distancing. But according to you, that you say that it is upon the damager to distance himself, this is fine in regards to flaxwater and vegatables, for these damage those, while those do not damage these. But mustard and bees, each of them damage the other.

And the Sages: Bees do not damage mustard. If the grains {of mustard}, they do not find it. If its leaves, they will regrow.

And we establish like Rabbi Yossi.

וחזינן בפירושא דגאון דלית הלכתא כר' יוסי בחרדל ודבורים

וקאמר נמי דלענין משרה וירק מודה ר' יוסי דמרחיקין

ובטעמא דמילתא בלחוד הוא דפליג רבי יוסי ולאו בגופיה דדינא

ואנן קשיא לן האי פירוש דכד מעיינת ביה בגמרא משכחת ליה לרבי יוסי דבגופיה דדינא פליג דהכי קאמר

לדידי אפי' משרה וירק נמי לא בעו רחוקי ודקאמר דמודה רבי יוסי בגיריה ובגרמא דגיריה אין ודאי הכין הוא אלא הכא במשרה וירק ליכא לא לגיריה ולא גרמא דגיריה דמיא מיתם תיימי והדר אזלי

ואי מודה

And we have seen in the commentary of the Gaon that the halacha is not like Rabbi Yossi by the mustard and bees. And he says as well that in terms of flaxwater and vegetables, Rabbi Yossi admits that we distance. And only in the reason of the matter does Rabbi Yossi argue, and not in the substance of the law.

And to us, this explanation is difficult. For when you consider the gemara, you find regarding Rabbi Yossi that in the substance of the law he argues. For: this is what it means to say: according to me, even flaxwater and vegetables also do not require distancing. And this that it states that Rabbi Yossi admits by damage he caused and by gerama {indirect cause} of his damage. For caused damage there certainly is there. But here, by flaxwater and vegetables, there is neither caused damage nor indirectly caused damage, for the water will dry up and it will then go.

And if Rabbi Yossi admits

Rif Bava Batra 12b {23a - b; 24b}

12b

See the Rif inside here.
{Bava Batra 23a}

מחמת ירושה אינו צריך טענה

for an heir does not need to plead {that his father bought the property}.

לוקח איצטריכא ליה
לוקח נמי תנינא
לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי היא בחזקתה
צריכא דאי אשמועינן גבי רשות הרבים הוה אמינא כונס לתוך שלו היה אבל גבי שובך דליכא למימר הכי אימא לא
ואי אשמועינן גבי שובך כיון דרה"י הוא אימא פיוסי פייסיה
אי נמי אחולי אחיל גביה אבל רשות הרבים מאן מחיל גביה דמוכר ולמאן פייס צריכא:

For a purchaser it is necessary.
A purchaser, we have also taught it:

'If a man buys a courtyard in which are beams and balconies projecting over the main thoroughfare, he has a legal right to retain them.'

It is necessary. For if I had only the statement regarding the main thoroughfare to go by, I should say that the reason there is that it {the courtyard} had been originally drawn back {from the main thoroughfare} into his own. But by a pigeon cote, where one cannot say this, I would say no. And if I had only the statement by the pigeon cote, since it is the private domain, I would say that he appeased him, or alternatively, the other waived his right in his favor. But in a public domain, who waived their right to the seller, and who does he appease? Therefore it is necessary.

הרי הוא בחזקתו:
והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אין חזקה לנזקין
רב מרי אמר בקוטרא ורב זביד אמר בבית הכסא:

"HE HAS A RIGHT TO KEEP IT":
But Rav Nachman cited Rabba bar Avuah: there is no legal title to things which cause damage.
Rav Mari said: to such a thing as smoke.
And Rav Zevid said: to such a thing as a privy.

{Bava Batra 23b}
Mishna:

ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך
חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו
נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו וקרוב לזה שלו
מחצה על מחצה שניהם יחלוקו

A YOUNG PIGEON WHICH IS FOUND ON THE GROUND WITHIN FIFTY CUBITS FROM A COTE BELONGS TO THE OWNER OF THE COTE;
IF FOUND BEYOND FIFTY CUBITS FROM THE COTE, IT BELONGS TO THE FINDER.
IF IT IS FOUND BETWEEN TWO COTES IT BELONGS TO THE ONE TO WHOSE COTE IT IS NEARER.
IF IT IS EXACTLY MIDWAY, THEY MUST SHARE IT.

Gemara:

א"ר חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ואף על גב דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא עדיף וכן הלכתא:

Rabbi Chanina said: Majority vs. proximity, we follow majority. And even though majority is Biblical and proximity is Biblical, even so, majority is greater. And so is the halac

{Bava Batra 24b}
Mishna:

מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמשה אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה
אבא שאול

TREES MUST BE KEPT AT A DISTANCE OF TWENTY-FIVE CUBITS FROM A TOWN; CAROBS AND SYCAMORE TREES FIFTY CUBITS.

ABBA SHAUL

Rif Bava Batra 12a {22b - 23a}

12a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 22b}

בהדי דמנח ליה קפצה ויתבא ארישא

והא גרמא הוא

אמר רב טובי בר קיסנא אמר רב מתנה אמר רב זאת אומרת גרמא בנזקין אסור

that as he is setting it {the ladder}, it {the weasel} jumps on and sits at its head.

But this is an indirect cause?!

Rav Tovi bar Kisna cited Rav Matna who cited Rav: This effectively says that indirect cause by damages is prohibited.

רב יוסף הוו ליה הנהו תאלי דהוו אתו אומני יתבי תותייהו ואתו עורבי ואכלי דמי וסלקי יתבו בתאלי ומפסדי להו

אמר להו רב יוסף אפיקו לי קור קור מהכא

א"ל אביי והא גרמא הוא

הא אמר רב טובי בר קיסנא א"ר מתנה אמר רב זאת אומרת גרמא בנזקין אסור

והא אחזוקי להו

והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אין חזקה לנזקין

לאו מי אתמר עלה רב מרי אמר בקוטרא ורב זביד אמר בבית הכסא

אמר ליה הני לדילי כיון דאנינא דעתאי כקוטרא וכריחא דבית הכסא דאמו לי:

Rav Yosef has certain small date trees {Bava Batra 23a} under which cuppers used to sit {and let blood}, and ravens used to collect to suck up the blood, and they used to fly on to the date trees and damage them.

Rav Yosef said to them {the cuppers}: Take away your croakers from here.

Abaye said to him: But it is an indirect cause?

"But Rav Tovi bar Kisna cited Rav Matna who cited Rav: This effectively states that indirect cause by damages is prohibited."

"But he granted them the right {to let blood under the trees; or: they have established the right}?"

"But Rav Nachman cited Rabba bar Abahu: There is no title to cause damages."

"But do we not state upon it: Rav Mari said: regarding smoke; and Rav Zevid said: in the privy?"

He {=Rav Yosef} said to him: 'I am very sensitive, and these ravens are {as offensive} to me as smoke or a privy.'

ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו:

אמר רב פפא ואיתימא רב זביד זאת אומרת טוענין ליורש וטוענין ללוקח

טוענין ליורש תנינא הבא

{IF, HOWEVER, HE BUYS IT [FROM ANOTHER] WITH ONLY THE SPACE FOR SOWING A QUARTER OF A KAB ROUND IT, HE HAS A RIGHT TO KEEP IT":

Rav Pappa, and some say Rav Zevid, said: This effectively states that they {=Bet Din} may plead the cause of an heir and may plead the cause of a purchaser.

Pleading the cause of an heir? We have learned it: One who comes

Rif Bava Batra 11b {22a - 23a; 22b}

11b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 22a}

Mishna:

מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות

החלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד"א:

IF A MAN HAS A WALL RUNNING ALONGSIDE HIS NEIGHBOR'S WALL, HE SHOULD NOT BRING ANOTHER WALL ALONGSIDE UNLESS HE KEEPS IT [AT LEAST] FOUR CUBITS AWAY.

IF THERE ARE WINDOWS, HE MUST LEAVE A CLEAR SPACE OF FOUR CUBITS WHETHER ABOVE OR BELOW OR OPPOSITE.

Gemara:

וקמא היכי סמיך

אמר רב יהודה הכי קאמר הבא לסמוך לא יסמוך אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות

א"ל רבא והא מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו קתני

אלא אמר רבא ה"ק מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו בד' אמות ונפל לא יסמוך לו כותל אחר אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות

מאי טעמא דוושא דהכא מעלי להתם

אמר רב לא שנו אלא כותל גינה אבל כותל חצר אם בא לסמוך סומך

ורב אושעיא אמר אחד כותל גינה ואחד כותל חצר אם בא לסמוך אינו סומך

אמר ר' יוסי בר חנינא ולא פליגי הא בעיר חדשה והא בעיר ישנה:

And the first one, how close was it? Rav Yehuda said: This is what is means to say: {Bava Batra 22b} "If a man wants to build a wall alongside of his neighbor's wall, he must not do so unless he keeps it [at least] four cubits away."

Rava said: But the Mishna taught, "one who had his wall close to the wall of his fellow!"

Rather, Rava said, this is what it means to say: "If a man had a wall running alongside of his neighbour's wall at a distance of four cubits and it falls down, he must not bring another wall alongside unless he keeps it four cubits away."

What is the reason? The treading of the earth between is good for the walls.

Rav said: They only learned this regarding the wall of a vegetable garden, but the wall of a courtyard, if he comes the build alongside, he may build alongside.

And Rav Oshaya said: Whether the wall of a vegetable garden or the wall of a courtyard, if he comes to build alongside, he may not build alongside.

R' Yossi bar Chanina said: And they do not argue. This one in a new town and this one in an old town.

החלונות מלמעלן ומלמטן וכו': ש

תאנא מלמעלן שלא יציץ ויראה מלמטן שלא יעמוד ויראה מכנגדן שלא יאפיל (טעמא דשלא יאפיל אבל משום דוושא לא הכא במאי עסקינן בבא לו מן הצד) וכמה כדי שלא יאפיל

אמר רב ייבא חמוה דאשיאן בר נדבך משמיה דרב כמלא רוחב חלון וכמה טפח

וצריך לשפע כותלו כדי שלא יעמוד עליו ויציץ

בד"א מן הצד ומרוח אחת אבל משתי רוחות ארבע אמות:

"IF THERE ARE WINDOWS, WHETHER ABOVE OR BELOW...":

A tanna taught: a space must be left 'above' so that he should not be able to peep into the other one's room, and 'below' so that he should not stand on tiptoe and look in, and 'opposite' so that he should not take away his light.

(* The reason is that he should not take away his light, but because the ground should be trodden, no? What are we dealing with? Where he comes from the side {at right angles}. *)

And how much is such that he should not take away his light?

Rav Yeva, the father-in-law of Ashian bar Nadvach said in the name of Rav: The breadth of a window. And how much is that? A handbreadth.

And he needs to slope his wall so that one cannot stand on it and peer in.

Where are these words said? From the side and from one direction, but from two directions {it must be a distance of} four cubits.

Mishna:

מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה

ואת הכותל מן המזחילה ארבע אמות כדי שיהא זוקף את הסולם:

מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה

לא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח

רבי יהודה אומר בית ארבעה כורין מלא שגר היונה ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו:

A LADDER MUST BE KEPT AWAY FROM A PIGEON COTE FOUR CUBITS SO THAT A WEASEL SHOULD NOT BE ABLE TO SPRING {FROM THE LADDER ON TO THE COTE}.

AND THE WALL MUST BE KEPT FOUR CUBITS FROM THE {NEIGHBOR'S} ROOF-GUTTER SO AS TO ALLOW ROOM FOR SETTING A LADDER.

{Bava Batra 23a}

A PIGEON COTE MUST BE KEPT FIFTY CUBITS FROM A TOWN.

MAN SHOULD NOT PUT UP A PIGEON COTE ON HIS OWN ESTATE UNLESS THERE IS A CLEAR SPACE OF FIFTY CUBITS ALL ROUND.

RABBI YEHUDA SAYS, THE SPACE SHOULD BE SUFFICIENT FOR THE SOWING OF FOUR KOR, WHICH IS AS MUCH AS A BIRD FLIES AT A TIME. IF, HOWEVER, HE BUYS IT {FROM ANOTHER} WITH ONLY THE SPACE FOR SOWING A QUARTER OF A KAB ROUND IT, HE HAS A RIGHT TO KEEP IT.

{Bava Batra 22b}

Gemara:

אלמא מתני' דלא כרבי יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו

אפילו תימא ר' יוסי

דאמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגירי דיליה

מ"ט זימנין

Thus, our Mishna is not like Rabbi Yossi, who said 'the one may dig {a pit where he likes} in his property, and the other may plant {a tree where he likes} in his property'.

One may even say it is Rabbi Yossi. For Rav Ashi said: When we were in the house of Rav Kahana, we would say 'Rabbi Yossi admits by the damage he caused {that he is responsible}.' What is the reason? There are times

Rif Bava Batra 11a {21a - 22a}

11a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 21a}

בני חצר מעכבין עליו

ודוקא תינוקות דעובדי כוכבים אבל תינוקות של ישראל שרי כדכתבינן לעיל

וכן מי שיש לו בית בחצר השותפין לא ישכירנו לא לרופא ולא לאומן ולא לגרדי ולא לסופר יהודי שכותב שטרות ולא לסופר ארמאי:

the residents of the courtyard can prevent him.

And specifically {a teacher} of heathen schoolchildren, but Jewish schoolchildren, he is permitted, as we wrote above.

And so too, one who has a house in the courtyard of partners may not rent it to a doctor, a craftsman, a weaver, a Jewish scribe who writes legal documents, or a gentile scribe.

{Bava Batra 21b}

אמר רב הונא האי בר מבואה דאוקים ריחיא ואתא בר מבואה חבריה וקא מוקים גביה דינא הוא דמעכב עליה דאמר ליה קא מפסקת לה לחיותאי

מיתיבי עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו ומרחץ בצד מרחצו של חבירו ואינו יכול למחות בידו מפני שיכול לומר לו אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי

תנאי היא דתניא כופין בני מבואות זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסי ולא אחד מבעלי אומניות ולא מלמדי תינוקות ולשכנו אינו כופהו ר"ש בן גמליאל אומר אף לשכנו כופהו

וליתא לדרב הונא דהא קם ליה כיחידאה ולעולם הלכה כסתם

ועוד דהא רב הונא בריה דרב יהושע דהוא בתרא פליג עליה

Rav Huna said: If a resident of an alley sets up a handmill and another resident of the alley wants to set up one next to him, the first has the right to stop him, because he can say to him, 'You are interfering with my livelihood.'

They objected {from a brayta}:

'A man may open a shop next to another man's shop or a bath next to another man's bath, and the latter cannot object. because he can say to him, I do what I like in my property and you do what you like in yours?'

It is a matter of Tannaitic dispute. For they learnt {in a brayta}:

The residents of an alley can prevent one another from bringing in a tailor or a tanner or a teacher or any other craftsman, but to a neighbor, they cannot prevent.
R' Shimon ben Gamliel says: They can even prevent a neighbor.

And we do not rule like Rav Huna, for he maintains like an individual {a yachid}, and the halacha is always like the setam. And furthermore, because of this of Rav Huna son of Rav Yehoshua, who is later, who argues on him.

דאמר רב הונא בריה דרב יהושע פשיטא לי בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב ואי שייך בכרגא לא מצי מעכב

בר מבואה אבר מבואה דנפשיה לא מצי מעכב

בעי רב הונא בריה דרב יהושע בר מבואה אבר מבואה אחריני מאי תיקו

הלכך לא מצי מעכב

אמר רב יוסף ומודה רב הונא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב

דאמר מר קנאת סופרים תרבה חכמה

For Rav Huna son of Rav Yehoshua said: It is quite clear to me that the resident of one town can prevent the resident of another town, but if he he pays taxes to that town, he cannot prevent. {And} the resident of an alley cannot prevent another resident of the same alley.

Rav Huna son of Rav Yehoshua inquired: Can the resident of one alley prevent the resident of another alley?

The question stands unresolved. Therefore, he is not able to prevent.

Rav Yosef said: And Rav Huna admits regarding a teacher of schoolchildren, that he cannot prevent. For Master said:

{Bava Batra 22a}

The jealousy of Torah teachers {soferim -- scribes} increases wisdom.

אמר ר"נ בר יצחק ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מצי מעכבי

דאמר מר עזרא תיקן להן לישראל שיהו רוכלין מחזרין בעיירות

והני מילי להדורי אבל לאקבועי לא

ואי צורבא מרבנן הוא אפילו לאקבועי

כי הא דרבא שרא להו לרב יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי דלאו כהלכתא

מ"ט כיון דרבנן נינהו לא ניטרדו מגרסייהו

Rav Nachman bar Yitzchak said: And Rav Huna son of Rav Yehoshua admits regarding itinerant spice-sellers who travel between towns that they cannot prevent one another. For Master said: Ezra made a rule for Israel that spice-sellers should go about from town to town.

And these words are regarding going from house to house, but to settle there, no. And if he is a Torah scholar, even to settle there. As Rava permitted Rav Yoshia and Rav Ovadia to settle, against the rule.

What is the reason? Since they are scholars, they should not be disturbed from their studies.

הנהו דיקולאי דאייתו דיקולי לבבל

אתו בני מתא קא מעכבי עילוייהו

אתו לקמיה דרבינא

אמר להו מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו

וה"מ ביומא דשוקא אבל בלא יומא דשוקא לא

וביומא דשוקא נמי לא אמרן אלא לזבוני בשוקא אבל במתא לאהדורי לא

Certain basket-sellers brought baskets to Babylon. The residents of the town came and prevented them {from selling}. They came before Ravina. He said to them: They have come from outside and they can sell to the people from outside.

And these words are on the day of the market, but when not on the day of the market, no.

And on the days of the market, as well, they only said, for selling in the market, but in the town, going house to house, no.

הנהו אימרויי דאייתו אימרי לפום נהרא

אתו בני מתא קא מעכבי עלייהו

אתו לקמיה דרב כהנא

אמר להו דינא הוא דמעכבי עילוייכו

א"ל אית לן אשראי

אמר להו זילו זבינו שיעור חיותייכו עד דגביתו אשראי דידכו ואזליתו:

Certain wool-sellers brought wool to Pum Nahara. The townspeople tried to stop them from selling it. They came before Rav Kahana. He said to them: They are acting in accordance with the law by preventing you.

They said to him: We have money owing to us here.

He said to them: Go and sell enough to support you until you are able to collect your debts, and then go.

Rif Bava Batra 10b {20b - 21b; 21a}

10b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 20b}

Mishna:

לא יפתח אדם חנות של נחתומים וחנות של צבעים תחת אוצרו של חברו ולא רפת בקר

באמת ביין התירו אבל לא רפת בקר

חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הנכנסין ולא מקול היוצאין

אבל עושה כלים ויוצא ומוכר בשוק ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הרחיים ולא מקול התינוקות:

A MAN SHOULD NOT OPEN A BAKERY OR A DYER'S WORKSHOP UNDER HIS NEIGHBOR'S STOREHOUSE, NOR A COWSHED.

IN POINT OF FACT THEY {= THE RABBIS} PERMITTED {A BAKERY OR DYER'S WORKSHOP TO BE OPENED} UNDER WINE, BUT NOT A COWSHED.

{IF A MAN DESIRES TO OPEN} A SHOP IN A COURTYARD, HE {=HIS NEIGHBOR} MAY PREVENT HIM ON THE GROUND THAT HE WILL NOT BE ABLE TO SLEEP THROUGH THE NOISE OF PEOPLE COMING AND GOING.

A MAN, HOWEVER, MAY MAKE ARTICLES IN THE COURTYARD TO TAKE OUT AND SELL IN THE MARKET, AND HIS NEIGHBOUR CANNOT PREVENT HIM ON THE GROUND THAT HE CANNOT SLEEP FROM THE NOISE OF THE HAMMER OR OF THE MILL-STONES OR OF THE CHILDREN.

Gemara:

תנא אם היתה רפת בקר קודמת לאוצר מותר

תנא ביין התירו מפני שמשביחו ולא רפת בקר מפני שמסריחו

א"ר יוסף האי חמרא דידן אפילו קוטרא דשרגא נמי קשיא ליה

א"ר ששת ואספסתא כי רפת בקר דמיא:

A tanna taught: If the cowshed is there before the storehouse, it is permitted {to be opened}.

A tanna taught: They declared it permissible in the case of wine because it {the smoke} improves it, while they forbade a cowshed because it {=the smell} spoils it.

Rav Yosef said: Our wine is adversely affected even by the smoke of a lamp.

Rav Sheshet said: Cropped grain is on the same footing as a cowshed.

חנות שבחצר יכול למחות בידו וכו'ש

מ"ש רישא ומ"ש סיפא

אמר רבא סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך שתיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע

"A SHOP IN A COURTYARD, HIS NEIGHBOUR MAY PREVENT HIM...":

Why is the case in the resha different from that of the sefa?

{Bava Batra 21a}

Rava said: The sefa is going on school children, and from the edict of Yehoshua ben Gamla and on, that he instituted that schoolteachers would be placed in each and every district, and in each and every town, and that children should enter school at the age of six or seven.

א"ל רב לרב שמואל בר שילת עד בר שית לא תקביל מכאן ואילך קביל ואספי ליה כי תורא

וא"ל רב לרב שמואל בר שילת כי מחית ליה לינוקא לא תמחיה אלא בערקתא דמסאנא

דקארי קארי ודלא קארי ליהוי צוותא לחבריה

Rav said to Rav Shmuel bar Shelat: Before the age of six do not accept pupils; from that age you can accept them. and stuff them with Torah like an ox.

And Rav said to Rav Shmuel bar Shelat: When you punish a pupil, only hit him with a shoe latchet. The attentive one will read {of himself}, and if one is inattentive, put him next to a diligent one.

אמר רבא מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן ואי מפסיק נהרא לא ממטינן ואי איכא תיתורא ממטינן גמלא לא ממטינן זימנין דמיקרי ונפל

Rava said: Under the ordinance of Yehoshua ben Gamla, children are not to be sent {every day to school} from one town to another, but they can be compelled to go from one synagogue to another {in the same town}. If, however, there is a river in between, we cannot compel them. But if, again. there is a bridge, we can compel them — not, however, if it is merely a plank. For there are times in which a mishap will occur and he will fall.

אמר רבא סך מקרי דרדקי עשרין וחמשה ינוקי

ואי איכא חמשין מותבינן תרי

ארבעין מותבינן ליה ריש דוכאנא ומסייעינן ליה ממתא

Rava said: The number of pupils to be assigned to each teacher is twenty-five. If there are fifty, we appoint two teachers. If there are forty, we appoint an assistant, at the expense of the town.

אמר רבא האי מקרי ינוקא דגריס ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה לא מסלקינן ליה דילמא אתי לאיתרשולי

ורב דימי מנהרדעא אמר כ"ש דדייק טפי

דאמר מר קנאת סופרים תרבה חכמה

Rava said: If we have a teacher who reads {/gets on} with the children and there is another who can get on better, we do not replace the first by the second, for fear that the second when appointed will become indolent.

And Rav Dimi of Nehardea said: All the more so, that he will exert himself more. For master said: 'the jealousy of scribes increaseth wisdom.'

ואמר רבא הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס מותבינן דגריס ולא דייק ושבישתא ממילא נפקא

רב דימי מנהרדעא אמר מותבינן דדייק ולא גריס ושבישתא דעאל עאל:

And Rava said: If there are two teachers of whom one gets on fast but with mistakes and the other slowly but without mistakes, we appoint the one who gets on fast and makes mistakes, since the mistakes go out by themselves {=correct themselves in time}.

Rav Dimi of Nehardea said: We appoint the one who goes slowly but makes no mistakes, for once a mistake is implanted it has entered.

גרסינן בפרק כל כתבי הקדש

אמר ר"ל משום ר' יהודה נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל פיהם של תינוקות של בית רבן

א"ל רב פפא לאביי דידי ודידך מאי

א"ל אינו דומה הבל שאין בו חטא להבל שיש בו חטא

ואמר ר"ל משום רבי יהודה נשיאה אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בה"מ

ואמר ר"ל משום רבי יהודה נשיאה כך מקובל אני מאבותי כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה ואמרי לה מחרימין אותה

אמר רבא מיקרי דרדקי דפשע בינוקי ושתלא דאפסיד שיתליה וטבחא דנביל ליה לחיותא [ואומנא] וספר מתא דטעי מסלקינן להו בלא אתרייתא מאי טעם כולן כמותרין ועומדין הן

כללא דמלתא כל פסידא דלא הדר כמותרה ועומד הוא

We learn in perek Kol Kitvei Hakodesh:

Resh Lakish cited Rabbi Yehuda Nesia: The world only is sustained because of the mist of the breath of schoolchildren.

Rav Pappa said to Abaye: Yours and mine, what of it?

He {=Abaye} said to him: Mist {of the breath} of one who has no sin is not comparable to the mist of one who has sin.

And Resh Lakish cited Rabbi Yehuda Nesia: We do not cause neglect of Torah by schoolchildren, even for the building of the Temple.

And Resh Lakish cited Rabbi Yehuda Nesia: So I have received as tradition from my ancestors: Any city which lacks schoolchildren, they destroy it; and some say {the textual variant} they place it under the ban.

{Bava Batra 21b}

Rava said: A schoolteacher who negligently teaches the children, a vine-dresser who ruins the vine, a butcher who renders the animal a neveila, [and a craftsman] and a scribe of the town who erred, we remove them without warning. What is the reason? All of them stand as if the have been warned.

The general rule of the matter is that any damage which cannot be undone are standing as if warned.

{Bava Batra 21a}

תניא אחד מבני חצר שביקש ליעשות רופא אומן גרדי ומלמד תינוקות

They learnt {in a brayta}: If one of the residents of a courtyard wants to become a doctor, a craftsman, a weaver, or teacher of schoolchildren,

Rif Bava Batra 10a {19a - 20b}

10a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 19a}

המחמצן אבל מן הנדיין ארבע אמות

תניא נמי הכי נברכת הכובסין ארבע אמות

והא אנן תנן שלשה טפחים אלא לאו שמע מינה כרב נחמן ש"מ:ש

{distancing} from a soaking pool {where linen was soaked before washing}, but from a washing pool, four cubits.

A brayta also says so: The fuller's pool must be kept four cubits away.

But did we not learn {in the Mishna} three handbreadths? Rather, do we not deduce like Rav Nachman? We indeed so deduce.

{Bava Batra 19b}

ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים וכו':ש

תניא לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חברו אלא אם כן הרחיק ממנו שלשה טפחים

במה דברים אמורים בכותל לבינים אבל בכותל של אבנים בכדי שלא יזיק

וכמה טפח

ושל צונמא מותר

"AND URINE MUST BE REMOVED THREE HANDBREADTHS...":

They learnt {in a brayta}: A man should not make water on the side of another man's wall, but should keep three handbreadths away. This is the rule for a wall of brick, but if the wall is of stone. he need keep away only so far as not to do any damage. How much is this? A handbreadth. If the wall is of hard stone, it is permitted.

ש(הגה"ה

אמר שמואל רקיק אינו ממעט בחלון

ותיפוק ליה דמקבל טומאה ודבר המקבל טומאה אינו חוצץ מפני הטומאה

כשנילוש במי פירות

מיתיבי קופה מלאה תבן וחבית מלאה גרוגרות המונחין בחלון רואין

כל שאילו ינטלו ויכולין התבן והגרוגרות לעמד בפני עצמן חוצצין ואם לאו אין חוצצין

תבן הא קא חזי לבהמתו

בתיבנא סריא

גרוגרות הא קא חזי ליה

בשהתריפו

האי חבית היכי דמי אי פומיה לבר תיחוץ דכלי חרס אינו מטמא מגבו

לא צריכא דפומיה לגו ואיבעית אימא בחבית של מתכת עד כאן):ש

(* Gloss:

Shmuel said: A thin wafer does not narrow a window space.

Cannot this be derived from the fact that a wafer is a thing which is capable of becoming {ritually} unclean, and the rule is that anything which is capable of becoming ritually unclean cannot form a partition to prevent the passage of uncleanness? Where it was kneaded with fruit juice.

They objected: If a basket full of straw or a jar full of dry figs is placed in a window space, then we see: If when they {= the basket and the jar} are taken away the straw and the figs can stand by themselves, then they form a partition, but if not, they do not form a partition.

Now straw is fit for the food of animals?

With moldy straw.

But figs are fit for him {to eat}?

Where they have bred worms.

This jar, how so? If its mouth faces outwards,

{Bava Batra 20a}

it forms a partition, for an earthenware vessel does not communicate uncleanness from its outside.

No, it is necessary; where its mouth faces inside. Or alternatively, a jar of metal.

Until here {the gloss}.

*)

{Bava Batra 20b}

מרחיקין את הריחים וכו': מאי טעמא משום טריא

והא דתניא ושל חמור ג' מן האיצטרוביל שהן ארבע מן הקלת

התם מאי טריא איכא

משום קלא:

"MILL-STONES SHOULD BE KEPT AT A DISTANCE...":

What is the reason? Because of the shaking.

But they learnt {in a brayta}: Millstones fixed on a base, must be kept three handbreadths from the casing which means four from the sieve.

There, what shaking is there?

{Rather,} because of the noise.

Mishna:

לא (יעשה) [יעמיד] אדם תנור בתוך הבית אא"כ יש על גביו גובה ארבע אמות

היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה ג' טפחים ובכירה טפח

ואם הזיק משלם מה שהזיק

רבי שמעון אומר לא נאמר כל השיעורין האלו אלא שאם הזיק יהא פטור מלשלם:

AN OVEN SHOULD NOT BE FIXED IN A ROOM UNLESS THERE IS ABOVE IT AN EMPTY SPACE OF AT LEAST FOUR CUBITS.

IF IT IS FIXED IN AN UPPER CHAMBER. THERE MUST BE UNDER IT PAVED FLOORING AT LEAST THREE HANDBREADTHS THICK.

FOR A SMALL STOVE ONE HANDBREADTH IS ENOUGH.

IF IN SPITE OF THESE PRECAUTIONS DAMAGE IS CAUSED, THE OWNER OF THE OVEN MUST PAY FOR THE DAMAGE.

RABBI SHIMON SAYS: ALL THESE LIMITATIONS WERE ONLY LAID DOWN WITH THE IDEA THAT IF AFTER OBSERVING THEM HE STILL CAUSES DAMAGE, HE IS NOT LIABLE TO PAY.

Gemara:

וליתא לדרבי שמעון דהא אוקמה אביי בשיטה בפרק הבית והעלייה:

And we do not maintain like Rabbi Shimon, for behold, Abaye establishes it in a consistent line in perek Habayit veHaaliyah.

Rif Bava Batra 9b {17b - 18a; 19a}

9b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 17b}

ליתנהו לשרשין דמזקי ליה לבור

אבל הכא מצי א"ל כל מרא ומרא דקא מחית מרפית לה לארעאי

the roots are not present to damage the pit. But here, he {the owner of the field} can say to him {who wants to dig the pit}, each and every stroke you dig weakens the ground.

וקיימא לן כרבא ואף על גב דקיימא לן כר' יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו הא קי"ל דמודה רבי יוסי בגירי דיליה והא גיריה הוא

And we establish like Rava. And even though we establish like Rabbi Yossi who said that this one may did in his own and this one may plant in his own, behold we establish that Rabbi Yossi would admit {that he is responsible} for his caused damage. And behold, this is his caused damage.

ש(תא שמע מרחיקין את הזבל ואת המלח מכותל חברו שלשה טפחים

טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל לא מרחקינן הוא הדין אף על גב דליכא כותל וקמ"ל דהנך קשו לכותל):ש

(* Come and hear: "WE SHOULD DISTANCE OLIVE REFUSE, DUNG,

{Bava Batra 18a}

SALT, LIME, AND FLINT STONES AT LEAST THREE HANDBREADTHS FROM HIS NEIGHBOR'S WALL."

The reason it that there is a wall. Thus, if there is no wall, we do not distance. The same is true even though there is no wall. And we deduce that these are damaging to the wall.

*)

{Bava Batra 19a}

ולא נברכת של כובסין: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו לא שנו אלא מן

"NOR A FULLER'S POOL":

Rav Nachman cited Rabba bar Avuah: The only learned this regarding

Rif Bava Batra 9a {14a; 15a; 17a - b}

9a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 14a}

תנו רבנן אין עושין ס"ת לא ארכה יתר על היקפה ולא היקפה יתר על ארכה:

שאלו את רבי ס"ת בכמה [אמר להן] בגויל ששה טפחים בקלף איני יודע

רב הונא כתב שבעין ספרי תורות ולא איתרמי ליה אלא חד

The Sages learnt {in a brayta}: A sefer Torah should be such that its length does not exceed its circumference nor Its circumference its length.

They asked Rabbi: A sefer Torah, how much? He said to them: With thick parchment, six handbreadths, with thin parchment I do not know.

Rav Huna wrote 70 sifrei Torah, and hit the measurement only once.

{Bava Batra 15a}

אמר רבי אבא אמר שמואל שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם:

Rabbi Abba cited Shmuel {our gemara: R' Yehoshua bar Abba citing R' Giddel citing Rav}: The last eight verses in the Torah, one person reads them.

סליקא להו פרק השותפין

End perek HaShutfin

{Bava Batra 17a}

BEGIN PEREK TWO

Mishna:

לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים ולא נברכת של כובסים אא"כ הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו ג' טפחים או סד בסיד מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל ג' טפחים מרחיקים את הריחים ג' מן השכב שהן ד' מן הרכב ואת התנור ג' מן הכליא שהן ד' מן השפה:

A MAN SHOULD NOT DIG A PIT [IN HIS OWN FIELD] CLOSE TO THE PIT OF HIS NEIGHBOR, NOR A DITCH NOR A CAVE NOR A WATER-CHANNEL NOR A FULLER'S POOL, UNLESS HE KEEPS THEM AT LEAST THREE HANDBREADTHS FROM HIS NEIGHBOR'S WALL AND PLASTERS [THE SIDES].

A MAN SHOULD KEEP OLIVE REFUSE, DUNG, SALT, LIME, AND FLINT STONES AT LEAST THREE HANDBREADTHS FROM HIS NEIGHBOR'S WALL OR PLASTER IT OVER.

SEEDS, PLOUGH FURROWS, AND URINE SHOULD BE KEPT THREE HANDBREADTHS FROM THE WALL.

MILLSTONES SHOULD BE KEPT THREE HANDBREADTHS AWAY RECKONING FROM THE UPPER STONE, WHICH MEANS FOUR FROM THE LOWER STONE.

AN OVEN SHOULD BE KEPT THREE HANDBREADTHS RECKONING FROM THE FOOT OF THE BASE, WHICH MEANS FOUR FROM THE TOP OF THE BASE.

{Bava Batra 17b}

Gemara:

פתח בבור וסיים בכותל ליתני אא"כ הרחיק מבורו של חברו ג' טפחים

אמר אביי ואיתימא רב יהודה מכותל בורו

שנינו שנמצא מרחיק מחלל הבור ששה טפחים (וליתני אלא אם כן הרחיק מבורו של חבירו שלשה טפחים) הא קמ"ל דכותל בור שלשה טפחים נפקא מינה למקח וממכר

כדתניא האומר לחבירו בור וכתליה אני מוכר לך צריך שיהא הכותל שלשה טפחים

It {=the first statement in the Mishna} began with a pit {of his neighbor} and ended with a wall! Let it teach "unless he distances from the wall of his fellow three handbreadths!" We thus learn that he should distance from the hollow of the pit six handbreadths. (* And let it teach "unless he distanced from the pit of his fellow three handbreaths. *) This informs us that the wall of a pit is three handbreadths, with a practical application to selling and buying.

As they learnt {in a brayta}: If a man says to another, 'I will sell you a pit and its walls,' the wall must be not less than three handbreadths thick.

Abaye said, and some say it was Rav Yehuda: From the wall of his pit.

איתמר הבא לסמוך בצד המצר אביי אמר סומך רבא אמר אינו סומך

בשדה שאינה עשויה לבורות דברי הכל סומך

כי פליגי בשדה העשויה לבורות

אביי אמר סומך ואפילו לרבנן דאמרי מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה התם דבעידנא דקא נטע איתיה לבור אבל הכא בעידנא דקא חפר ליתיה לבור

ורבא אמר אינו סומך ואפילו לרבי יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו התם דבעידנא דקא נטע

It was stated {by Amoraim}: If a man desires to juxtapose {his pit} close up to the boundary {between his field and his neighbor's}, Abaye said that he may juxtapose; Rava said he may not juxtapose.

Regarding a field which is not made to have pits, all agree that he may juxtapose. Where do they argue? Regarding a field where pits would naturally be dug.

Abaye says he may juxtapose {his pit}, and even according to the Sages who say that one distances a {newly planted} tree from the pit 25 cubits, there it was at the time that he planted, the pit was already there. But here, at the time he dug, there was no pit {on the other side}.

And Rava said that he may not juxtapose, and even according to Rabbi Yossi who said that this may dig within his own {land} and this may plant within his own, there it was at a time such that when he planted,

Rif Bava Batra 8b {13a - 14a}

8b

See the Rif inside here.
{Bava Batra 13a}

השכר לאמצע ואם עשאן לעצמן הרי עשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים וענבים ובוא ועשה בבית הבד

שמע מינה דלית דינא דגוד או אגוד
וקשה לרב יהודה

the rental money {brought in} is split; but if they made it for their own use, then behold the rich brother can say to the poor one,

{Bava Batra 13b} "Take slaves and let them wash you down in the bath, take olives and make oil from them in the press."

We derive from this that there is no law of "name a price {for my share} or I will name a price."

And so it is difficult for Rav Yehuda.

ופרקינן שאני התם דגוד איכא אגוד ליכא

איכא מאן דמוכח מכאן דלא אמר גוד או אגוד אלא בזמן שיד שניהם משגת לקנות
אבל בזמן שהאחד עשיר ויכול לקנות ואחד עני ואין ידו משגת לא אמר גוד או אגוד

ואנן לא סבירא לן הכי אלא כי אמר תובע לנתבע גוד או אגוד אמרינן דינא קא"ל ולא איכפת לן בנתבע בין אית ליה ובין לית ליה

ומתני' דשני אחין היינו טעמא שהעני הוא התובע והוא אין יכול לומר לעשיר גוד את או אנא אגוד דהא לית ליה למיגד ולכן איבטל דינא דגוד או אגוד שהעשיר יאמר לו איני רוצה לגוד גוד אתה וכיון דלית ליה איבטל דינא דגוד או אגוד

אבל אם היה העשיר תובע לעני ואומר לו גוד או אגוד הוה אמרי' ליה דינא קא"ל גוד ואי לית לך שבקיה ואיהו לגוד

כללא דמילתא היכא שהתובע אומר גוד או אגוד לא איכפת לן בנתבע אי אית ליה למיגד או לית ליה דאי לית ליה יניח לתובע לגוד

And we resolve that it is different there, for "name your price" there is, while "I will name a price" there is not.

There is one who maintains that it is clear from here that we only say "name a price or I will name a price" when both of them are able to buy. But at a time where one is a wealthy man and able to buy, while the other is a pauper and is not able to buy, we do not say "name a price or I will name a price."

And we do not maintain so. Rather, when the claimant says to the claimee "name a price or I will name a price," we say that he is telling him the law, and it does not matter to us regarding the claimee whether he has or does not have.

And out Mishna of two brothers, this is the reason, that the pauper is the claimant, and he is not able to say to the wealthy man "either you or I should name a price," for he cannot name a price. And therefore the law of "you name a price or I will name a price" is nullified, for the wealthy man can say, "I do not wish to name a price; you name a price." And since he does not have, the law of "name a price or I will name a price" is nullified.

But if the wealthy man was claiming against the pauper, and said to him "name a price or I will name a price," we say that he is telling him the law: name a price, and if you do not have, leave it and it he will name a price.

The rule of the matter is that where the claimant says "name a price or I will name a price," it does not matter to us regarding the claimee whether he has enough to name a price or not, we leave it to the claimant to name a price.

{Bava Batra 13b}

אמר אמימר הלכתא אית דינא דגוד או אגוד

ותניא נמי הכי כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים
תניא טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו רשב"ג אומר אין שומעין לו

מ"ט דרשב"ג משום דאמר אי בדמי לית לי למיתן לך ואי במתנה לא ניחא לי

דכתיב ושונא מתנות יחיה

וקפסקי רבוותא דהלכתא כרשב"ג משום דמסתבר טעמיה:

Amemar said: The halacha is that there is a law of "name a price or I will name a price."

And a brayta also says so: Anything which if divided would still retain its name, they divide, and if not, they enter into it for its monetary value.

They learnt {in a brayta}: You take the {minimum} measure {namely, 4 cubits in the courtyard} and I, less, they listen to him. R' Shimon ben Gamliel says: They do not listen to him.

What is the reason of R' Shimon ben Gamliel? Because he {the one offered extra} can say, "if for money {which I must render to you}, I do not have to give to you. And if as a gift, I do not want this. For it is written {Mishlei 15:27}:

כז עֹכֵר בֵּיתוֹ, בּוֹצֵעַ בָּצַע; וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה.

27 He that is greedy of gain troubleth his own house; but he that hateth gifts shall live.

And the {post-Talmudic} Rabbis have ruled that the halacha is like R' Shimon ben Gamliel, because his reasoning makes sense.

ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצין לא יחלוקו:ש

אמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשתי כריכות אם רצו לחלוק חולקין

ואם לאו אית דינא דגוד או אגוד

ודוקא לחלוק כגון תהלים ותורה אין חולקים אא"כ [רצו] דתרוייהו צריכי להאי ותרוייהו צריכי להאי אבל תהלים ותהלים תורה ותורה (לא) ע"כ חולקין (דמצי למימר ליה גוד או אגוד): ש

"AND REGARDING SCROLLS OF THE SCRIPTURE, THEY MAY NOT BE DIVIDED EVEN IF BOTH AGREE":

Shmuel said: They only learned this regarding one scroll, but if on two scrolls, if they wish to divide, they may divide.

And if not, there is the rule of "name a price or I will name a price."

And specifically to divide such as Tehillim and Torah, they do not divide unless both of them want, for both of them need this and both of them need this. But Tehillim and Tehillim, Torah and Torah (no), against his will they divide (for he is able to say to him "name a price or I will name a price").

הג"ה עד סוף הפרק:

אמר ליה רב אשי לאמימר והא רבין בר חנינא ורב דימי בר חנינא הויין להו תרי אמהתא

חדא הוה ידעה אפויי ובשולי וחדא ידעה פילכי ונוולא וביסתרקי

אתו לדינא קמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או אגוד

אמר ליה שאני התם דמר ניחא ליה בתרוייהו ומר ניחא ליה בתרוייהו:

Gloss until the end of the perek:

Rav Ashi said to Amemar: But Ravin bar Chanina and Rav Dimi bar Chanina had to them two maidservants, one who knew how to bake and cook and one who knew how to spin and weave. They came to judgement before Rava and he said to them, "there is no rule {here} of "name a price or I will name a price."

He {=Amemar} said to him: It is different them, for this master would have liked to have both of them and this master would have liked to have both of them.

תנו רבנן מדביק אדם תורה ונביאים וכתובים כאחד דברי ר"מ

ורבי יהודה אומר תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן

וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו

אמר רבי מעשה והביאו לפנינו ס"ת ונביאים וכתובים מדובקים כאחד והכשרנום

ומניח כדי לגול עמוד בתחלתו וכדי היקף בסופה ונותן בין כל חומש וחומש ארבע שיטין וכן בין כל נביא ונביא ובנביא של י"ב שלש שיטין ומתחיל מלמעלה ומסיים מלמטה שאם רצה לחתוך חותך

The Sages learnt {in a brayta}: It is permissible to fasten the Torah, Neviim and Ketuvim together. These are the words of Rabbi Meir. And Rabbi Yehuda says: Torah by itself, Neviim by themselves, and Ketuvim by themselves. And the Sages say: Each and every one my itself.

Rabbi said: There was an incident in which they brought before us a sefer Torah, Neviim, and Ketuvim fastened together as one, and we declared them valid.

And he should leave {as a space} in order to roll it the length of the {wooden} cylinder at the beginning and corresponding to the circumference at the end. And he places between each and every Chumash four lines. And so too between each and every Navi. And in the Navi of Twelve {Prophets}, three lines {between each}, and he begins at the top {of a column} and finishes at the bottom,

{Bava Batra 14a}

such that if he wants to cut {off one section}, he can cut.

תניא כל הספרים נגללין מתחלתן ס"ת היא נגללת לאמצעיתה ועושה לה עמוד אילך ועמוד אילך

They learnt {in a brayta}: Other books are rolled up from the beginning to the end {with but a single cylinder}, while a sefer Torah is rolled up to its middle, having a cylinder on this side and a cylinder on that side.