Rif Nedarim 13b {41b - 42a}

13b

{Nedarim 41b}

מרפאהו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון
רפואת נפש גופו רפואת ממון בהמתו
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב אבל אומר לו סם פלוני יפה לה סם פלוני רע לה

"THE LATTER MAY AFFORD HIM A CURE OF LIFE BUT NOT A CURE OF MONEY":
"A cure of life" refers to of his {own} body; "A cure of money" refers to his animal.
Rav Zutra bar Tovia cited Rav: But he may say to him, "such and such a medicine is good for it; such and such a medicine is bad for it."

Mishna:

לא יאכל עמו מן האבוס שלפני פועלים ולא יעשה עמו באומן דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים עושה והוא ברחוק ממנו

HE MAY NOT EAT WITH HIM OUT OF THE BOWL PUT BEFORE WORKMEN, NOR MAY HE WORK WITH HIM ON THE SAME FURROW: THESE ARE THE WORDS OF RABBI MEIR.
AND THE SAGES SAY: HE MAY WORK, PROVIDED HE IS AT A DISTANCE.

Gemara:

בקרוב כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי ברחוק רבי מאיר סבר גזרינן רחוק אטו קרוב קמרפי ליה ארעא מקמיה ורבנן סברי לא גזרינן

Where he is close by, all agree {=both Rabbi Meir and the Sages} that it is forbidden. Where do they argue? Where he is at a distance. Rabbi Meir holds that we decree far because of near, for he softens the ground before him. And the Sages hold that we do not decree.

{Nedarim 42a}
Mishna:

המודר הנאה מחבירו לפני שביעית לא ירד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות
ובשביעית לא ירד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנוטות

HE WHO IS FORBIDDEN BY VOW TO BENEFIT FROM HIS NEIGHBOUR, [IF THE VOW WAS IMPOSED] BEFORE THE SEVENTH YEAR, MAY NOT ENTER HIS FIELD [IN THE SEVENTH YEAR] NOR TAKE OF THE OVERHANGING [FRUIT].
BUT IF [THE VOW WAS IMPOSED] IN THE SEVENTH YEAR, HE MAY NOT ENTER HIS FIELD, BUT MAY EAT OF THE OVERHANGING BRANCHES.

Rif Nedarim 13a {39b - 40a}

13a

תוספתא המודר הנאה מחבירו מביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות שאין הנאה למתים מעידו עדות ממון ועדות נפשות חלה נכנס לבקרו חלה בנו אינו נכנס לבקרו ושואל בשלומו:

Tosefta:
One who forbids benefit to his his friend, he may being him a casket and burial shrouds, flutes and women wailers, for there is no benefit to the dead. He may testify for him testimony in monetary cases and capital cases. If he becomes ill, be may enter to visit him. If his son becomes ill, he does not enter to visit him but asks about his welfare.

(ת"ר) ר' אחא ב"ר חנינא אומר כל המבקר את החולה נוטל אחד מששים מצערו
א"ל אביי א"כ לעיילו שתין ולוקמוהו
א"ל כעישורייתא דבי רבי ובבן גילו

(* The Sages learnt {in a brayta} *) R' Acha {our gemara: Abba} son of R' Chanina says: Anyone who visits a sill person takes away 1/60th of his suffering.
Abaye said {our gemara does not attribute this to Abaye}: If so, let 60 people enter and restore him!
He said to him: This is like the tenth of the house of Rabbi, and specifically someone of the same age {or under the same planetary influence}.
{in which each takes 1/60th of the remainder}

ר' חלבו חלש נפק רב כהנא ואכריז ר' חלבו באיש ליכא דקא אתי
א"ל לא כן היה מעשה בתלמיד אחד של ר"ע שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס ר"ע לבקרו ובשביל שכבדו ורבצו לפניו
א"ל רבי החייתני
יצא ר"ע ודרש כל שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים

Rav Chelbo became ill.
Rav Kahana went out and proclaimed,
{Nedarim 40a}
"Rabbi Chelbo is sick."
There was none who came.
He said to them: Is it not the case that a student of Rabbi Akiva became ill, and the Sages did not enter to visit him, and Rabbi Akiva came to visit him. And because they swept and sprinkled {the ground} before him, he said, "My master, you have revived me." Rabbi Akiva went out and expounded: Whoever does not visit the sick person is as if he spilled blood.

כי אתא רב דימי אמר כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה שמבקש עליו רחמים שיחיה וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות שאינו מבקש עליו רחמים שיחיה
רבא יומא קמא דחליש אמר לא תגלו לאיניש דלא לתרע מזליה
מכאן ואילך אמר פוקו ואמרו בשוקא מאן דסני לי לחדי וכתיב בנפול אויבך אל תשמח פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו ומאן דרחים לי ליבעי רחמים עלי

When Rav Dimi came {from Eretz Yisrael}, he said: He who visits the sick causes him to live -- for he prays for mercy for him that he should live -- while he who does not visit the sick person causes him to die -- for he does not pray for mercy for him that he should live.

Rava, the first day he felt sick, would say "do not reveal to people," so as not to impair his fortune. From then on, he said, "go out and say it in the marketplace -- the one who hates me may rejoice, and it is written {Mishlei 24:17}:

יז בִּנְפֹל אויביך (אוֹיִבְךָ), אַל-תִּשְׂמָח; וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל-יָגֵל לִבֶּךָ.	17 Rejoice not when thine enemy falleth, and let not thy heart be glad when he stumbleth;
יח פֶּן-יִרְאֶה ה, וְרַע בְּעֵינָיו; וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.	18 Lest the LORD see it, and it displease Him, and He turn away His wrath from him. {P}

and one who loves him will request mercy for him.

א"ר שישא בריה דרב אידי לא לסעוד אינש קצירא לא בתלת שעי קמייתא ולא בתלת שעי בתרייתא כי היכי דלא ליסח דעתיה מרחמי
תלת שעי קמייתא רויחא דעתיה בתרייתא תקיף חולשיה

Rav Shisha son of Rav Iddi said: One should not visit the sick during the first three hours or the last three hours {of the day}, so that his mind should not be distracted from {praying for} mercy.
The first three hours, his illness is alleviated {and thus one would think there is no need to pray}; in the last three hours his sickness is most virulent {and thus one would think there is no hope}.

א"ר אשי מנין שהקב"ה זן את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי
ואמר רב אשי מנין שהשכינה למעלה ממטתו של חולה שנאמר ה' יסעדנו וגו'

Rav Ashi {our gemara: Rabin citing Rav} said: How do we know that the Holy One, Blessed Be He, sustains the sick? For it is stated {Tehillim 41:4}:

ד ה--יִסְעָדֶנּוּ, עַל-עֶרֶשׂ דְּוָי; כָּל-מִשְׁכָּבוֹ, הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ.

4 The LORD support him upon the bed of illness; mayest Thou turn all his lying down in his sickness.

תנו רבנן הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי ספסל ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב על גבי קרקע מפני שהשכינה שרויה למעלה ממטתו שנא' ה' יסעדנו על ערש וגו

The Sages learnt {in a brayta}: One who enters to visit a sick person should not sit upon the bed nor upon the stool nor upon the chair, but rather should wrap himself up and sit upon the floor, for the Divine Presence rests over his bed, for it it stated stated {Tehillim 41:4}:

ד ה--יִסְעָדֶנּוּ, עַל-עֶרֶשׂ דְּוָי; כָּל-מִשְׁכָּבוֹ, הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ.

4 The LORD support him upon the bed of illness; mayest Thou turn all his lying down in his sickness.

Rif Nedarim 12b {Nedarim 38b; 41b; 39a}

12b

{Nedarim 38b}

וזן אשתו ובניו אע"פ שחייב במזונותן.
אמר רב הונא המודר הנאה מחברו מותר להשיאו בתו
הוי בה ר' זירא במאי עסקינן אי בשנכסי אבי הכלה אסורין על החתן הרי מוסר לו שפחה לשמשו
אלא בשנכסי חתן אסורין על אבי הכלה גדולה מזו אמרו וזן אשתו ובניו אע"פ שחייב במזונותן ואת אמרת להשיאו בתו
לעולם בשנכסי אבי הכלה אסורין על החתן ובבתו בוגרת ומדעתה
תניא נמי הכי המודר הנאה מחבירו אסור לו להשיאו בתו אבל משיאו בתו בוגרת ומדעתה

"AND HE MAY SUPPORT HIS WIFE AND CHILDREN, THOUGH HE [THE MUDDAR] IS LIABLE FOR THEIR MAINTENANCE":
Rav Huna said: One who vowed not to benefit from his friend, he may marry off his daughter to him.
Rav Zera had at it: In what are we dealing? If where the assets of the father of the bride are forbidden upon the groom, behold he is {as if} giving him a maidservant to serve him {so of course it would be forbidden}! Rather, is it where the assets of the groom are forbidden upon the father of the bride? Greater than this they said -- "he may provide for his {=the muddar's} wife and children, even though he {=the muddar} is obligated in providing their maintenance, and you will tell me about marrying off his daughter to him?
In truth, it is where the assets of the father of the bride are forbidden upon the groom, and it is where his daughter is a mature woman, and it is her own decision.
A brayta also says so: One who vowed off benefit from his friend, it is forbidden to marry off his daughter to him, but he may marry off to him his mature daughter, and as her own decision.

א"ר יעקב בר אידי המדיר את בנו לת"ת מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר
רבי יצחק אומר אף לצלות לו דג קטן
אמר רבי ירמיה א"ר יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקותו כוס של שלום
מאי הוא הכא תרגמו כוס של בית האבל במערבא אמרי כוס של בית המרחץ:

R' Yaakov bar Iddi said: If one imposed a vow upon his son {to do no service for him} for the sake of learning Torah {that his son should do}, it is permitted for him to fill for him a cask of water and to light for him the lamp.
Rabbi Yitzchak said: Also to roast for him a small fish.
Rabbi Yirmeya cited Rabbi Yochanan: One who vowed off benefit from his friend, he is permitted to give him to drink the cup of peace.
What is this? This is the translation: The cup of the house of mourning.
In the West {=Eretz Yisrael} the say: The cup of the bathhouse.

לא יזון את בהמתו.
תניא יהושע איש עוזא אומר זן את עבדו ושפחתו הכנענים ואינו זן בהמתו בין טהורה בין טמאה
מאי טעמא
עבדו ושפחתו למנחרותא עבידי בהמה לפיטומא בעלמא עבידי

"He may not feed his animal":
They learnt {in a brayta}: Yehoshua Ish Uzza says: He may feed his Canaanite manservant and maidservant, but may not feed his animal, whether of a kosher or non-kosher species.

What is the reason? His manservant and maidservant are for service {and therefore extra food over what their master gives them does not not increase them}. An animal is for fattening.

Mishna:

המודר הנאה מחברו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאהו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון
ורוחץ עמו באמבטי גדולה אבל לא בקטנה
וישן עמו במטה
ר' יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהנהו
ומיסב ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר

IF ONE IS FORBIDDEN TO BENEFIT FROM HIS NEIGHBOR, AND HE PAYS HIM A VISIT [IN SICKNESS], HE MUST STAND, BUT NOT SIT; HE MAY AFFORD HIM A CURE OF LIFE, BUT NOT A CURE OF MONEY.
{Nedarim 41b}
HE MAY BATHE TOGETHER WITH HIM IN A LARGE BATH, BUT NOT IN A SMALL ONE.
HE MAY SLEEP IN A BED WITH HIM.
RABBI YEHUDASAID: [ONLY] IN SUMMER, BUT NOT IN WINTER, BECAUSE HE [THEREBY] BENEFITS HIM.
HE MAY RECLINE ON A COUCH OR EAT AT THE SAME TABLE WITH HIM BUT NOT OUT OF THE SAME DISH; BUT HE MAY DINE WITH HIM OUT OF A BOWL WHICH RETURNS.

{Nedarim 39a}
Gemara:

ונכנס לבקרו
במאי עסקינן
אי בשנכסי מבקר אסורין על החולה אפילו יושב נמי
אי בשנכסי חולה אסורים על המבקר אפי' עומד נמי לא
אמר שמואל לעולם בשנכסי מבקר אסורין על החולה ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה ואין נוטלין שכר על העמידה
ומאי פסקא
הא קמ"ל דאף במקום שנוטלין שכר על הישיבה בעי למשקל על העמידה לא בעי למשקל

"AND HE PAYS HIM A VISIT [IN SICKNESS]":
In what are we dealing? If where the assets of the visitor are forbidden upon the sick person, even if he sits {it should be permitted}! If where the assets of the sick person are forbidden upon the visitor, then even where he stands as well it should not {be permitted}!
Shmuel said: In truth, it is where the assets of the visitor are forbidden upon the sick person, and this is in a place that they take payment for sitting but do not take payment for standing.
And what ruling is this? This is informing us {in the Mishna} that even where they take payment, one may receive it only for sitting, but not for standing.

ואי בעית אימא כדרבי שמעון בן אליקים גזירה שמא ישהה בעמידה ה"נ גזרה שמא ישהה בישיבה

And if you want I will say like Rabbi Shimon ben Elyakim, as a decree lest he tarry a long time while standing; so too here, as a decree lest he tarry long while sitting.

עולא אמר לעולם בשנכסי חולה אסורין על המבקר ומחיותיה לא אדריה
אי הכי יושב נמי אפשר בעמידה

Ulla said: Really, it is where the assets of the sick person are forbidden upon the visitor, and he did not vow upon him where it would affect his health.
If so, he should even be able to sit?!
It is possible with standing.

תניא חלה הוא נכנס לבקרו חלה בנו שואלו בשוק
והיינו כדאמר עולא
ומיירי שנכסי חולה אסורין על המבקר חלה הוא נכנס לבקרו דמחיותיה לא אדריה חלה בנו אינו נכנס כלל

They learnt {in a brayta}: If he becomes ill, he may enter to visit him. If his son becomes ill, he can ask after him in the marketplace.
And this is as Ulla said.
And it is talking about where the assets of the sick person are forbidden upon the visitor. If he becomes ill, he may enter to visit him, for he did not impose the vow on him where it would affect his health. But if his son becomes sick, he does not enter at all.

Rif Nedarim 12a {35a; 36b - 37a}

12a

{Nedarim 35a}

איתיביה א"ל השאילני פרתך א"ל קונם פרה שאני קנוי לך נכסי עליך אם יש פרה אלא זו
השאילני קרדומך אמר ליה קונם קרדום שאני קנוי לך נכסי עליך אם יש לי קרדום אלא זו
בחייו אסור
או שנתנה במתנה מותר
אמר ר' אחא בריה דרב איקא כגון שנתנה לו ע"י אחר
אמר רב אשי דיקא נמי דקתני שניתנה במתנה ולא קתני שנתנה לו שמע מינה:

{kanoi replacing hanaah as per recommended emendation.}
He objected to him: "If he said to him 'Lend me your cow,' and he replied 'Konam this cow if I possess {another} for you,' or 'my property be forbidden you if I possess any cow but this'; 'Lend me your spade,' and he replied to him 'This spade be forbidden me if I possess {another};' or 'my property be forbidden me, if I possess any spade but this.' {and it is discovered that he possesses another.}
In his lifetime it is forbidden.
{If he died} or if he was given it as a gift, it is permitted.
{And this contradicts the previous about the loaf!}
Rav Acha son of Rav Ikka said: Such as where it was given to him via another person.
Rav Ashi said: This can also be concluded from careful analysis, because it taught {in the brayta} "he was given it as a gift," and it does not teach that "he gave it to him as a gift."
We so deduce.

{Nedarim 36b}

ולא ילמדנו מקרא כו'.
מאי טעמא דקא מתהני ליה
דאמר שמואל אף במקום שנוטלין שכר על המקרא שרי למשקל על המדרש לא שרי למשקל
ומאי שנא מדרש דלא דכתיב ואותי צוה ה' ללמד אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' מה אני בחנם אף אתם בחנם מקרא נמי [בחנם]
רב אמר שכר שימור ור' יוחנן אמר שכר פיסוק טעמים:

"Nor may he teach him Scriptures...":
What is the reason? Because he benefits him,
For Shmuel said: even in a place where they take payment {for teaching}, upon Scripture it is permitted to take while upon Midrash it is not permitted to take.
{Nedarim 37a}
And why is Midrash different, that he may not? For it is written {Devarim 4:14}

יד וְאֹתִי צִוָּה ה, בָּעֵת הַהִוא, לְלַמֵּד אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

14 And the LORD commanded me at that time to teach you statutes and ordinances, that ye might do them in the land whither ye go over to possess it.

and

ה רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, ה אֱלֹהָי: לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

5 Behold, I have taught you statutes and ordinances, even as the LORD my God commanded me, that ye should do so in the midst of the land whither ye go in to possess it.

Just as I for free, so too you for free.
But Scripture as well [should be for free].
Rav said: {He may accept payment for teaching Scripture to children} for payment for watching {them}.
And Rabbi Yochanan said: Payment for {teaching} the divisions of the accentuation.

ירושלמי
ראה למדתי וגו' מה אני בחנם אף אתם בחנם יכול אף על מקרא ותרגום כן ת"ל חוקים ומשפטים חוקים ומשפטים אתם מלמדים בחנם ואי אתם מלמדים בחנם מקרא ותרגום:

Yerushalmi:
{Devarim 4}:

ה רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, ה אֱלֹהָי: לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

5 Behold, I have taught you statutes and ordinances, even as the LORD my God commanded me, that ye should do so in the midst of the land whither ye go in to possess it.

Just as I for free, so too you for free. Perhaps even upon the Scriptures {mikra} and Targum {translation} as well? Therefore it informs us חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים -- statutes and ordinances you shall teach for free, but you need not teach for free the Scriptures and Targum.

Rif Nedarim 11b {33a; 35b; 38a - b; 33a - b; 34b}

11b

{Nedarim 33a}
Mishna:

המודר הנאה מחבירו שוקל לו שקלו ופורע לו חובו ומחזיר אבידתו מקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש:

IF ONE IS UNDER A VOW NOT TO BENEFIT FROM HIS NEIGHBOUR, THE LATTER MAY PAY HIS SHEKEL, SETTLE HIS DEBTS, AND RETURN A LOST ARTICLE TO HIM. WHERE PAYMENT IS TAKEN FOR THIS, THE BENEFIT MUST ACCRUE TO HEKDESH.

{Nedarim 35b}

ותורם לו תרומתו ומעשר מעשרותיו לדעתו ומקריב עליו קיני זבין וזבות ויולדות וחטאות ואשמות
ומלמדו מדרש הלכה ואגדה ולא ילמדנו מקרא אבל מלמד את בנו מקרא:

AND HE MAY SEPARATE HIS TERUMAH AND HIS TITHES WITH HIS CONSENT. HE MAY OFFER UP FOR HIM THE BIRD SACRIFICES OF ZABIM AND ZABOTH, AND THE BIRD SACRIFICES OF WOMEN AFTER CHILDBIRTH, SIN-OFFERINGS AND GUILT-OFFERINGS.
HE MAY TEACH HIM MIDRASH, HALACHOTH AND AGGADOTH, BUT NOT SCRIPTURE.
YET HE MAY TEACH SCRIPTURE TO HIS SON. {our Mishna: sons and daughters.}

{Nedarim 38a}

וזן את אשתו ואת בניו אע"פ שחייב במזונותן ולא יזון את בהמתו בין טהורה בין טמאה
ר"א אומר זן הטמאה ואינו זו את הטהורה
אמרו לו מה בין טמאה לטהורה אמר להם שהטהורה נפשה לשמים וגופה שלו והטמאה נפשה וגופה לשמים אמרו לו אף הטמאה נפשה לשמים וגופה שלו שאם רצה מוכרה לעובדי כוכבים או מאכילה לכלבים

AND HE MAY SUPPORT HIS WIFE AND CHILDREN, THOUGH HE [THE MUDDAR] IS LIABLE FOR THEIR MAINTENANCE. BUT HE MAY NOT FEED HIS BEASTS, WHETHER CLEAN OR UNCLEAN.
RABBI ELIEZER SAID: HE MAY FEED AN UNCLEAN BEAST OF HIS, BUT NOT A CLEAN ONE.
THEY [THE SAGES] SAID TO HIM, WHAT IS THE DIFFERENCE BETWEEN AN UNCLEAN AND A CLEAN BEAST? HE REPLIED TO THEM, THE LIFE OF A CLEAN BEAST BELONGS TO HEAVEN, BUT THE BODY IS HIS OWN; BUT AN UNCLEAN ANIMAL
{Nedarim 38b}
BELONGS BODY AND LIFE TO HEAVEN.

SAID THEY TO HIM, THE LIFE OF AN UNCLEAN BEAST TOO BELONGS TO HEAVEN AND THE BODY IS HIS. FOR IF HE WISHES, HE CAN SELL IT TO A HEATHEN OR FEED DOGS WITH IT.

{Nedarim 33a}
Gemara:

ושוקל לו שקלו כו'
אלמא אברוחי ארי הוא ושרי
מאן תנא
א"ר הושעיא זו דברי חנן
רבה אמר אפילו תימא ד"ה גבי מודר הנאה דיהיב ע"מ שלא לפרוע:

"THE LATTER MAY PAY HIS SHEKEL...":
Thus we is merely driving away the lion, and it is permitted. {That is, he is part of public sacrifices regardless, but this is just acting neighborly.} Who is the Tanna? Rabbi Hoshaya said:
{Nedarim 33b}
These are the words of Chanan.
Rabba {our gemara: Rava} said: Even say that this is everyone's opinion -- {We suppose that} the man who is interdicted by vow not to benefit from his neighbor was lent {money} without obligation to repay.

ומחזיר לו אבידתו
פליגי בה ר' אמי ור' אסי חד אמר לא שנו אלא שנכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה דכי מהדר ליה מידי דנפשיה מהדר ליה אבל בנכסי בעל אבידה אסורין על המחזיר לא דקמתהני ליה פרוטה דרב יוסף
וחד אמר אפילו נכסי בעל אבידה אסורין על המחזיר מהדר ליה ומשום פרוטה דרב יוסף לא שכיח

"AND RETURN A LOST ARTICLE TO HIM":
R' Ammi and R' Assi argue about this. One said that the only learn this where the assets of the returner is forbidden upon the loser of the object, such that when he returns it to him, he is returning his own objects {such that the loser does not benefit}. But where the assets of the loser of the object is forbidden upon the returner, no {, he may not return it}, for he benefits the peruta of Rav Yosef {since if he was caring for the lost item, he would be exempt from giving charity at that time, if someone is seeking it}.
And one said that even where the assets of the loser of the item are forbidden upon the returner, he returns it to him, and the peruta of Rav Yosef is not a common occurrence.

{Nedarim 34b}

בעא מיניה ר' חייא בר אבין מרבא ככרי עליך ונתנה לו במתנה מהו
ככרי אמר לו והאי לאו דידיה וכי איתיה ברשותא הוא דאסור
או דילמא עליך א"ל ועלויא שעתה הקדש
א"ל פשיטא אע"ג דיהביה במתנה אסור
ואלא ככרי עליך דקאמר לאפוקי מאי וכי לאפוקי דאי מגנב גנב מיניה
אמר ליה דלמא לאפוקי דאי אזמניה עליה

Rav Chiyya bar Avin inquired of Rava: "My loaf {be forbidden} upon you," and he gives it to him as a gift, what is the law?
Is it that he said "my loaf," and this is {now} not his, and so while it is in his {=vower's} possession it is forbidden?
Or perhaps "upon you," he said, such that he has rendered it hekdesh to him?
He {=Rava} said to him: This is obvious. Even though he gave it to him as a gift, it is forbidden.
"But then, this "my loaf" which he stated, is to exclude what exactly? Certainly not to the case where it is stolen from him?!"
He {=Rava} said to him: Perhaps to exclude where he invites him to partake of it.

Rif Nedarim 11a {31a - 33a}

11a

{Nedarim 31a continues}

שאני נהנה לישראל כו'
אמר שמואל הלוקח כלי מבית האומן לבקרו ונאנס בידו חייב אלמא קסבר הנאת לוקח היא.

"That I do not benefit from an Israelite":
Shmuel said: If one takes a vessel from the house of an artisan to inspect it, and it is accidentally damaged while in his possession, he is obligated.
Thus, he holds that the benefit is on the side of the buyer.

תנן שאני נהנה לישראל מוכר בפחות
אבל שוה בשוה לא ואי הנאת לוקח הוא אפילו שוה בשוה נמי.
מתני' בזבינא דרמי על אפיה אימא רישא לוקח ביותר אי בזבינא דרמי על אפיה אפילו רישא נמי
ועוד אימא סיפא שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביותר ואי בזבינא דרמי על אפיה אפילו שוה בשוה נמי
סיפא בזבינא חריפא אי בזבינא חריפא לוקח בפחות אפילו שוה בשוה נמי
מתני' בזבינא מציעתא ודשמואל בזבינא חריפא

They learnt {in a Mishna}: "That I benefit from an Israelite, he sells for less."
But for equal value, no.
But if the benefit is to the buyer, then even for equal value as well {he should be able to sell}!
Our Mishna is by an unsellable object. But the resha says that he purchases for more, and if it were an unsellable object, even in the resha as well. And furthermore, the sefa says " 'that Israelites benefit from me,' he purchases for less and sells for more," and if it were by an unsellable object, even for equal value as well!
The sefa is for merchandise in high demand.
If by merchandise in high demand, it states that he buys for less {but why}? Even for equal value as well.
{Nedarim 31b}
{Rather} The Mishna is by average merchandise, and Shmuel {which implies that the benefit is to the buyer} is by merchandise in high demand.

תניא כותיה דשמואל הלוקח כלים מן התגר לשלחו לבית חמיו ואמר לו אם מקבלין אותן ממני אני נותן לך דמיהן ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהם ונאנס בהליכה חייב בחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר:

There is a brayta in accordance with Shmuel: One who purchased vessels from the tradesman to send them to his father-in-law's house, and he said to him, "if they accept them from me, I will give you their price, and if not I will give you according to the goodwill benefit {from the father-in-law knowing that he was willing to give them as a gift}" and they are accidentally ruined in transit there, he is liable; on their way back, he is exempt, for he is like a paid trustee {since he is paying for the tovat hanaah and returning it}.

ההוא ספסירא דשקל חמרא לזבוניה ולא אזדבין בהדי דהדר אתניס חמרא וחייבהו רב נחמן לשלומי
איתיביה רבא בחזרה פטור
א"ל חזרה דספסירא הליכה היא דאי משכח לזבוני אבבא דביתיה מזבין ליה:

There was a middleman who took a donkey to sell, and he could not sell it. When he was returning, the donkey had an accident, and Rav Nachman obligated him to pay.
Rava objected: on the way back, he is exempt.
He said to him: The returning of a middleman is the same as the travel towards, for if he finds to sell it by the gate of his house, he will sell it.

קונם שאני נהנה לערלים כו':
תניא ר' יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה למשה בשעה שנתעצל
א"ל ר' יוסי ח"ו שנתעצל ומפני מה נענש מפני שנתעסק במלון תחלה

"Konam that I benefit from uncircumcised people":
They learnt {in a brayta}: Rabbi Yehoshua ben Korcha said: Great is circumcision, for it was not suspended for Moshe when he was apathetic.
Rabbi Yossi said to him: Chas veshalom that he was apathetic! And for what was he punished?
{Nedarim 32a}
Because he dealt first with the inn.

{Nedarim 32b}

אמר רמי בר חמא מאי דכתיב עיר קטנה ואנשים בה מעט
עיר קטנה זה הגוף
ואנשים בה מעט אלו האברים
ובא אליה מלך גדול וסבב אותה זה יצה"ר
ובנה עליה מצודים וחרמים אלו העונות
ומצא בה איש מסכן זה יצ"ט
ומלט הוא את העיר בחכמתו זו תשובה ומעשים טובים
ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא דבשעת יצר הרע לית דמדכר ליצ"ט
החכמה תעוז לחכם (זה יצ"ט מעשרה שליטים) אלו תשובה ומע"ט
יותר מעשרה שליטים שהם שני עינים ב' אזנים וב' ידים ב' רגלים וראש הגויה והפה

Rami bar Chama {our gemara: bar Abba} said: What is meant by what is written {Kohelet 9:14f}:

יד עִיר קְטַנָּה, וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט; וּבָא-אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְסָבַב אֹתָהּ, וּבָנָה עָלֶיהָ, מְצוֹדִים גְּדֹלִים.	14 there was a little city, and few men within it; and there came a great king against it, and besieged it, and built great bulwarks against it;
טו וּמָצָא בָהּ, אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט-הוּא אֶת-הָעִיר, בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת-הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא.	15 now there was found in it a man poor and wise, and he by his wisdom delivered the city; yet no man remembered that same poor man.

עִיר קְטַנָּה -- this is the body.
וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט -- these are the limbs.
וּבָא-אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְסָבַב אֹתָהּ -- this is the evil inclination.

וּבָנָה עָלֶיהָ, מְצוֹדִים גְּדֹלִים -- these are the transgressions.
וּמָצָא בָהּ, אִישׁ מִסְכֵּן -- this is the good inclination.
וּמִלַּט-הוּא אֶת-הָעִיר, בְּחָכְמָתוֹ -- this is repentance and good deeds.
וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת-הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא -- that at the time of the evil inclination, there is none who recalls the good inclination.

{Kohelet 7:19}

יט הַחָכְמָה, תָּעֹז לֶחָכָם--מֵעֲשָׂרָה, שַׁלִּיטִים, אֲשֶׁר הָיוּ, בָּעִיר.

19 Wisdom is a stronghold to the wise man more than ten rulers that are in a city.

הַחָכְמָה, תָּעֹז לֶחָכָם -- (this is the good inclination.
מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים--) this is repentance and good deeds.
More than ten rulers {מעשרה שליטים} who are the two eyes, two ears, two hands, two legs, the head, the membrum, and the mouth.

הדרן עלך ארבעה נדרים
END PEREK THREE

BEGIN PEREK FOUR

Mishna:

אין בין המודר הנאה מחבירו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושים בו אוכל נפש

המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו נפה וכברה וריחים ותנור אבל משאיל לו חלוק וטלית ונזמים וטבעות

וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש מקום שמשכירין כיוצא בו אסור

THE ONLY DIFFERENCE BETWEEN ONE WHO IS UNDER A VOW NOT TO BENEFIT AUGHT FROM HIS NEIGHBOUR, AND ONE WHO IS FORBIDDEN TO EAT OF HIS FOOD, IS IN RESPECT OF WALKING [OVER HIS PROPERTY] AND [THE USE OF] UTENSILS NOT EMPLOYED IN THE PREPARATION OF FOOD.

IF A MAN IS UNDER A VOW [NOT TO EAT] OF HIS NEIGHBOR'S FOOD, THE LATTER MAY NOT LEND HIM A SIFTER, SIEVE, MILL-STONE OR OVEN, BUT HE MAY LEND HIM A SHIRT, RING, CLOAK, AND EARRINGS.

{Nedarim 33a}
AND WHATEVER IS NOT EMPLOYED IN THE PREPARATION OF FOOD, WHERE SUCH ARE HIRED OUT, IT IS FORBIDDEN.

Gemara:

מאן תנא א"ר אדא בר אהבה ר"א היא דתניא ר"א אומר אפי' ויתור אסור במודר הנאה:

Who is the Tanna {of the Mishna}?
Rav Adda bar Ahava said: It is Rabbi Eliezer.
For they learnt {in a brayta}: Even the extra {given to a customer} is forbidden to him who is under a vow not to benefit.

המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו כו'
והא ממאכל נדר
אמר רבא באומר הנאה המביאה לידי מאכל עלי
אמר רב פפא שק להביא בו פירות וחמור להביא עליו פירות הנאה המביאה לידי מאכל היא
בעי ר"פ סוס לרכוב עליו וטבעת ליראות בו מהו מפסק ומיזל בארעיה מהו ובעיין לא אפשיטא:

"If one vowed off benefit {actually, our Mishna, and our gemara's citation, have maachal rather than hanaah} from his friend, he may not lend him...":

{Nedarim 33a}
But he vowed from food!
Rava said: Where he said, "benefit leading to the enjoyment of food, upon me."

Rav Pappa said: A sack for bringing fruit therein, a donkey for bringing upon it fruit, is benefit which leads to food.

Rav Pappa asked: A horse to ride upon and a ring to be seen in {at a banquet}, what is the law? Coming and going over his land {to go to a banquet}, what is the law?
And these are questions which are not resolved.

מקום שמשכירין כו'.
מכלל דרישא אפילו במקום שאין משכירין ורבי אליעזר היא

"WHERE SUCH ARE HIRED OUT...":
We may thus derive that the resha is even in a place where they are not hired out, and it is Rabbi Eliezer.

Rif Nedarim 10b {30a - 31a}

10b

{Nedarim 30a}
Mishna:

הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה
מיושבי יבשה אסור ביורדי הים שיורדי הים בכלל יושבי יבשה
לא כאלו ההולכים מעכו ליפו אלא ממי שדרכו לפרש

One who vowed from those who go down to the sea {=seafarers} is permitted in those who dwell on the dry land {=land dwellers}.
From those who dwell on dry land, he is forbidden even on seafarers, for seafarers are within the class of those who dwell on dry land.
Not like those who travel from Akko to Yaffo, but rather from those who take long voyages.

{Nedarim 30b}

הנודר מרואי חמה אסור אף בסומים שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותו.
הנודר משחורי הראש אסור בקרחים ובעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים.
הנודר מן הילודים מותר בנולדים
מן הנולדים ר"מ מתיר אף בילודים
וחכ"א לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להוליד

One who vows from those who see the sun is forbidden even by blind people, for his intent is only he whom the sun sees.
One who vows from the black-haired is forbidden even by the bald and the gray-haired, and is permitted {benefit} from woman and minors, for only men are called "black-haired."

One who vows from "those born" is permitted from those who are yet to be born {noladim}.
From those to be born {noladim} -- {our Mishna: is forbidden even by those already born} Rabbi Meir permits even those born {already; =yillodim}; And the Sages say: This one only intended one whose way is to be born.

{Nedarim 31a}

הנודר משובתי שבת אסור בישראל ובכותים.
מאוכלי שום אסור בישראל ובכותים.
מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים

One who vowed from those who rest on Shabbat is forbidden to both Israelites and Cutheans.
"From those who eat garlic" is forbidden to both Israelites and Cutheans.
"From those who go up to Yerushalayim" is forbidden to an Israelite and permitted to a Cuthean.

קונם שאני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור באומות העולם.
קונם שאני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות העולם
שאיני נהנה לישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות
שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביותר אם שומעין לו.

שאיני נהנה להם והם נהנין לי יהנה לאומות
קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות העולם
שאין הערלה קרויה אלא על שם העובדי כוכבים
שנאמר כי כל הגוים ערלים

Konam that I benefit from a ben Noach {descendant of Noach}, he is permitted to an Israelite and forbidden to the gentiles.
Konam that I benefit from the seed of Avraham, he is forbidden to an Israelite and permitted to gentiles.
That I do not benefit from an Israelite, he buys for more than its usual price and sells for less.
That an Israelite benefit from me, he buys for less and sells for more, if they listen to him.

That I will not benefit from them nor they benefit from me, he may benefit only from gentiles.

{Nedarim 31b}
Konam that I will not benefit from the uncircumcised, he is permitted {benefit} from the uncircumcised Israelites and is forbidden even to the circumcised gentiles. For uncircumcies is called upon the idolaters, as is stated {Yirmeyahu 9:25}:

כה עַל-מִצְרַיִם וְעַל-יְהוּדָה, וְעַל-אֱדוֹם וְעַל-בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל-מוֹאָב, וְעַל כָּל-קְצוּצֵי פֵאָה, הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר--כִּי כָל-הַגּוֹיִם עֲרֵלִים, וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי-לֵב. {פ}

25 Egypt, and Judah, and Edom, and the children of Ammon, and Moab, and all that have the corners of their hair polled, that dwell in the wilderness; for all the nations are uncircumcised, but all the house of Israel are uncircumcised in the heart. {P}

תוספתא
הנודר מישראל אסור בגרים
הנודר מגרים מותר בישראל
הנודר מישראל אסור בכהנים ולוים
הנודר מכהנים ולוים מותר בישראל
הנודר מכהנים מותר בלוים בלוים מותר בכהנים

Tosefta:
One who vows {benefit} from Israelites is forbidden {also} to converts. One who vows from converts is permitted {standard} Israelites. One who vows from Israelites {means Jews, and thus} is forbidden in Kohanim and Leviim {as well}. One who vows from Kohanim and Leviim is permitted to {general, non-Levite/Kohen} Israelites.
One who vows from Kohanim is permitted to Levites; to Levites is permitted to Kohanaim.

ת"ר הנודר הנאה מבני העיר כל ששהה בעיר י"ב חדש אסור ליהנות ממנו הנודר הנאה מבנים מותר בבני בנים

The Sages learnt {in a brayta}: One who vows off benefit of the residents of the city, anyone who remained in the city for 12 months, he is forbidden to benefit from him. One who vows off benefit of sons is permitted to sons of sons.

ירושלמי
נדר מיורדי הים אחר שלשים יום ונעשו מיושבי הישוב פליגי ר' ישמעאל ור"ע ר' ישמעאל אומר אחר הנדר ור"ע אומר אחר האיסור

Yerushalmi {Nedarim 11b}:
If he vowed of those {to be forbidden benefit} of who descend to the sea {=seafarers} after thirty days, and they became dwellers of the settlement {we should probably emend to as our Yerushalmi has, מיושבי היבשה, dwellers of dry land}, Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva argue. Rabbi Yishmael says it goes after the vow {and at the time the vow was stated, these people were seafarers}. And Rabbi Akiva says: It goes after the prohibition {and at the time the prohibition set it, they were not seafarers}.

{Bavli Nedarim 30a}
Gemara:

הנודר מיורדי הים כו':
רב פפא ורב אחא בריה דרב איקא חד מתני ארישא וחד מתני אסיפא
מאן דמתני ארישא מתני הכי
הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה הא ביורדי הים אסור לא כאלו ההולכים מעכו ליפו דהלין יושבי יבשה מקרי אלא מי שדרכו לפרש
ומאן דמתני אסיפא מתני הכי הנודר מיושבי יבשה אסור ביורדי הים שיורדי הים בכלל יושבי יבשה לא כאלו שהולכין מעכו ליפו לבד אלא אף מי שדרכו לפרש דסופו ליבשה סליק:

"One who vows from those who descend to the sea {=seafarers} ...":
Rav Pappa and Rav Acha son of Rav Ikka:
One taught {the clarification at the end of the Mishna that "Not like those who travel from Akko to Yaffo, but rather from those who take long voyages"} as going on the resha, and one taught it as going on the sefa.
The one who taught it as going on the resha taught it as follows: One who vows off {benefit} from seafarers is permitted to those who dwell on dry land. Thus of those who are seafarers, he is prohibited.
{Nedarim 30b}
{Now, to clarify:} Not like those who travel from Akko to Yaffo, for those are called land dwellers. Rather one who travels on long journeys.
And the one who taught it upon the sefa taught it as follows: One who vowed from those who dwell on land is prohibited {even} upon those who are seafarers. For seafarers are within the realms of land dwellers. Not only like those who travel from Akko to Yaffo, but even one who travels long distances, for in the end he will come out onto dry land.

אלא ממי שהחמה רואה אותו:
לאפוקי מאי לאפוקי עוברים ודגים:

"But rather he whom the sun sees":
To the exclusion of what?
To the exclusion of fish and embryos.

מן הנולדים ר"מ אומר וכו':
נולדי' משמע הכי ומשמע הכי ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם:

"From those who are noladim {those to be born}, Rabbi Meir says":
Noladim implies like this and implies like that, and by vows we go after people's usage of language.

וחכמים אומרים לא נתכוון זה כו'.
לאפוקי מאי לאפוקי דגים ועופות:

"And the Sages say: This one only intended {he whose nature is to be born}":
To the exclusion of what?
To the exclusion of fish and fowl.

{Nedarim 31a}

קונם שאני נהנה לבני נח כו'.
וישראל נפקי מכלל בני נח אין כיון דאיקדש אברהם איקדשי בנים על שמיה:

"Konam that I receive benefit from the sons of Noach...":
And are Israelites excluded from the category of sons of Noach?!
Indeed, for since Avraham was sanctified, his sons are sanctified on his name.

שאני נהנה לזרע אברהם כו'.
אע"ג דאיכא ישמעאל ועשו דאתי מיצחק
דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק.

"That I do not benefit from the seed of Avraham":
{only Israelites are intended}
Even though there is Yishmael, as well as and Esav who came from Yitzchak. For it is written {Bereishit 21:12}:

יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.

12 And God said unto Abraham: 'Let it not be grievous in thy sight because of the lad, and because of thy bondwoman; in all that Sarah saith unto thee, hearken unto her voice; for in Isaac shall seed be called to thee.

{veYitzchak} -- within Yitzchak and not all of Yitzchak.

Rif Nedarim 10a {27b - 28b}

10a

{Nedarim 27b continues}
Mishna:

נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא של תרומה אע"פ שאינה של תרומה שהן של בית המלך אע"פ שאינן של בית המלך

בית שמאי אומרים בכל נודרין חוץ מבשבועה
ובית הלל אומרים בשבועה בית

שמאי אומרים לא יפתח לו בנדר
ובית הלל אומרים אף יפתח לו בנדר

בית שמאי אומרים במה שהוא מדירו
ובית הלל אומרים אף במה שאינו מדירו
כיצד אמר לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר אשתי ובני נהנין לי

בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין
וב"ה אומרים אלו ואלו מותרין

One may vow to murderers, robbers, and publicans that it is of teruma even though it is not in fact of teruma; that they are of the king's house even though they are not of the king's house.

Bet Shammai say: One may vow any vow {e.g. may this be forbidden to me if...}
{Nedarim 28a}
except for by an oath {may this be forbidden to me by an oath if...}.
And Bet Hillel say: With an oath.

Bet Shammai say: He may not volunteer a vow {in these situations}.
And Bet Hillel say: He may even volunteer a vow.

Bet Shammai say: As far as he {=the murderer, etc.} makes him vow.
And Bet Hillel say: Even what he does not make him vow.
How so? If he {=the murderer} said to him: Say "Konam benefit my wife has of me," and he says "konam benefit my wife and children have of me."

Bet Shammai say {that in such a situation, where he volunteered this extra}: His wife is permitted and his sons are forbidden.
And Bet Hillel say: Both these and those are permitted.

Gemara:

נודרין להרגין כו' [ולמוכסין].
והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא
אמר רב חיננא אמר רב כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה
דבי רבי ינאי אמרי במוכס העומד מאליו:

"They may vow to murderers, etc., [and publicans]":
But Shmuel said: The law of the land is the law!
Rav Chinena cited Rav Kahana who cited Shmuel: This is by a publican who has no fixed limit.
{Soncino: Under the Roman Procurators there was a tremendous amount of illegal extortion, particularly of octroi tolls, v. Sanh. (Sonc. ed.) p. 148}
In the academy of Rabbi Yannai they said: By a collector who was unauthorized.

אף על פי שאינן של בית המלך וכו'.
היכי נדר
אמר רב עמרם אמר רב באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם אינן של בית המלך
וכיון דאסרינהו אסיר עליה כל פירות דעלמא
באומר היום
אי דאמר היום לא מקבל מיניה המוכס
דאמר בלבו היום ומוציא בשפתיו סתם ואף על גב דקיימא לן דברים שבלב אינן דברים גבי אונסין שאני:

"Even though they are not in fact of the king's house...":
How does he vow?
Rav Amram cited Rav: Where he said "all the fruits of the world should be forbidden to me if these are not of the king's house."
But once he makes them forbidden, all fruits in the world are forbidden upon him?!
Where he said "today."
If he said "today," the collector would not accept it from him.
Where he said it in his heart but uttered it with his lips plainly {without "today"}. And even though we establish that matters of the heart are not substantive, by duress it is different.

בית שמאי אומרים במה שמדירו:
אמר רב הונא תנא בית שמאי אומרים לא יפתח לו בשבועה ובית הלל אומרים אף יפתח לו בשבועה

ולבית שמאי בשבועה הוא דלא יפתח הא בנדר יפתח
והא אנן תנן בית שמאי אומרים לא יפתח לו בנדר

ותו מפתח הוא דלא פתח בשבועה הא מינדר נדר ליה אף בשבועה והא אנן תנן בית שמאי אומרים בכל נודרין חוץ מבשבועה

תנא מתניתין בנדר להודיעך כחן דבית שמאי ותנא ברייתא שבועה להודיעך כחן דבית הלל
רב אשי אמר הכי קאמר בית שמאי אומרים אין שאלה בשבועה ובית הלל אומרים יש שאלה בשבועה

"Bet Shammai say {only} in what he wants him to vow":
Rav Huna said: A tanna taught: Bet Shammai say: He should not suggest {that he that swear} with an oath. And Bet Hillel say: He may even suggest an oath.

And to Bet Shammai, {the implication is} it is specifically by an oath that he should not suggest, but a vow he may suggest.
But we taught {in the Mishna}: Bet Shammai say: He may not suggest a vow.

And furthermore, {the implication is} that specifically it is suggesting that he may not do with an oath, but he may vow to him with an oath. But we taught {in the Mishna}: Bet Shammai say: He may vow in any way, except with an oath.

{The answer the gemara gives:} The Mishna taught it with a vow to inform you of the strength of bet Shammai's position, and the brayta taught an oath to teach you the strength of Bet Hillel's position.

Rav Ashi said: This is what it means to say: Bet Shammai say: There is no absolution for an oath, while Bet Hillel say: There is absolution for an oath.

Mishna:

הרי נטיעות אלו קרבן אם אינן נקצצות טלית זו קרבן אם אינה נשרפת יש להם פדיון
הרי נטיעות אלו קרבן עד שיקצצו טלית זו קרבן עד שתשרף אין להם פדיון

{If he says} "Behold these saplings shall be as a korban if they are not cut down; this garment shall be as a korban if it is not burnt;" then they can be redeemed.
"Behold these saplings shall be as a korban until they are cut down; this garment shall be as a korban until it is burned,"
{Nedarim 28b}
then they do not have redemption.

Rif Nedarim 9b {27b}

9b

{Nedarim 27b continues}

ולרב הונא מכדי אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא שאני הכא דמיתפסן זכוותיה ולאו אסמכתא היא
והתנן מי שפרע מקצת חובו והשליש את השטר ואמר אם אין אני נותן מכאן ועד שלשים יום תן לו שטרו והגיע זמן ולא נתן
ר' יוסי אומר יתן
ור' יהודה אומר לא יתן
והא הכא דמיתפס שטריה ביד השליש
ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אין הלכה כר' יהודה דאמר אסמכתא קניא
שאני הכא דאמר ליבטל זכוותא
והלכתא אסמכתא קניא והוא דלא אניס והוא דקני מיניה בבית דין חשוב

And to Rav Huna let us see: It is an asmachta {since he never thought it would really be in effect} and an asmachta does not have the force of a legal transfer!? It is different here, for his rights are deposited, and so it is not an asmachta.
But they learnt {tnan}: One who pays off part of his debt and places the bond in the hand of a third party, and says "If I do not give from now until 30 days, give him {back} his bond," and the time arrives and he did not give, Rabbi Yossi says: He {=the third party} should give {the bond back to the creditor}. And Rabbi Yehuda says: He should not give.
And yet here is a case where his bond is in the hand of the third party {just as this other one's rights are deposited in Bet Din}. And Rav Nachman cited Rabba bar Avuah that the halacha is not like Rabbi Yehuda {our gemara: Rabbi Yehuda, and it seems likely that our girsa of Rif here must be a mistake}, who said that asmachta is a valid acquisition!?
It is different here, for he said to nullify his rights.
And the halacha is that asmachta is a valid acquisition.
And this is where he was not unavoidably prevented. And this is where he acquired it from him in an authoritative Bet Din.

Rif Nedarim 9a {27a - b}

9a

{Nedarim 27a continues}
Mishna:

נדרי אונסין הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה הוא או שחלה בנו או שעכבו נהר הרי אלו נדרי אונסין

Vows under duress:
If he imposed a vow on his friend to eat by him, and either he became ill, his son became ill, or a river prevented him, these are vows under duress.

Gemara:

ההוא גברא דאתפיס זכוותיה בי דינא אמר אי לא אתינא עד תלתין יומין ליבטלן הני זכוותא אתניס ולא אתא
א"ר הונא ליבטלן זכוותיה
א"ל רבא והא אנוס הוא ואונס רחמנא פטרי'
דכתיב ולנערה לא תעשה דבר
וכ"ת קטלא שאני
והאנן תנן נדרי אונסין

There was a certain person who deposited his rights at bet Din, and said, "If I do not come within thirty days, these rights shall be void." He was unavoidably prevented and did not come.
Rav Huna said: His rights are void.
Rava {our gemara: Rabba} said to him: But he was unavoidably prevented, and Scriptures exempts one in an accident.
For it is written {by a raped betrothed maiden, in Devarim 22:26}:

כו וְלַנַּעֲרָ לֹא-תַעֲשֶׂה דָבָר, אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת: כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ, וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ--כֵּן, הַדָּבָר הַזֶּה.

26 But unto the damsel thou shalt do nothing; there is in the damsel no sin worthy of death; for as when a man riseth against his neighbour, and slayeth him, even so is this matter.

And if you say that the death penalty is different, but we learnt "vows under duress" {which do not take hold}.

{Nedarim 27b}

ולרבא מ"ש מהא דההוא דיהיב גיטא לדביתהו אמר אי לא אתינא מכאן ועד תלתין יומין להוי גיטא אתא ופסקיה מברא אמר חזו דאתאי ואמר שמואל לאו שמיה מתיא ואמאי הא אונס אניס דלמא אונסא דשכיחא שאני דאיבעיא ליה לאתנויי

And to Rava {our gemara: Rabba} why is this different from

the one who gave a get to his wife and said "If I do not come from now until 30 days, this should be a get?" And he came and cut off {from her} for lack of a ferry, but said "See I have come!" And Shmuel said: This is not called coming.

But why? This is a case of an unavoidable accident! Perhaps an accident that is common is different, for he should have stipulated.

Rif Nedarim 8b {25b - 27a}

8b

{Nedarim 25b}
Mishna:

נדרי שגגות
אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל ושתה
שאני אוכל שאני שותה ושכח ואכל ושתה

Vows of error:
{konam} if I ate and if I drank, and then he remembers that in fact he ate and drank.
If I eat, if I drink, and he forgot and ate and drank.

אמר קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא גנבה ושלא הכתהו ראה אותם אוכלים תאנים וענבים ואמר להם ה"ז עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהם אחרים בש"א הם מותרין ומה שעמהם אסורים ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין

If he said: Konam my wife to have any benefit of me, for she stole my purse or for she beat my son, and then he discovers that she did not steal and that the did not beat him.
If he saw them eating {his} figs and grapes {our Mishna omits the grapes} and said to them, "these are upon you as a korban," and then discovers that they {who were eating} were his father and his brothers {whom he would not have prohibited}, but others were with them, Bet Shammai say: They {=father and brothers} are permitted and those with them are forbidden. And Bet Hillel say: Both these and these are permitted.

Gemara:

תנא כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרין
ה"ד שבועות שגגות
כגון רב כהנא ורב אסי מר אמר שבועה דהכי אמר רב ומר אמר שבועה דהכי אמר רב:

A tanna taught: Just as vows of error are permitted {=invalid}, so are oaths of error permitted.
How so oaths of error?
Such as Rav Kahana and Rav Assi. One master said "an oath that this is what Rav said," and the other master said "an oath that that is what Rav said."
{Each thus swore truthfully according to his belief.}

ראה אותן אוכלין תאנים וענבים:
תנן התם פותחין בשבתו' וימים טובים
בראשונה היו אומרים אותן הימים מותרין ושאר כל הימים אסורין עד שבא ר"ע ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כולו

"If he saw them eating figs and grapes":
They learnt {in a Mishna} over there: They suggest {as an opening for regret} Shabbat and Yom Tov. Initially they would say that those days {specifically} would be permitted while the other days were forbidden. Until Rabbi Akiva came and taught: A vow which is partially permitted is entirely permitted.

אמר רבה דכ"ע כל היכא דאמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא כולם אסורין ואביו מותר
לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר
דב"ש כרבנן וב"ה כר"ע

Rabba said: All agree that where he said "Had I known that father was among them, I would have said 'all of them are forbidden except for father,'" then all of them are forbidden and his father is permitted. They only argue where he said "Had I known that father was among them, I would have said "Person X and Person Y are forbidden and father is permitted." For Bet Shammai is like the Sages {=the initial ruling} and Bet Hillel is like Rabbi Akiva.

{Nedarim 26a}

רבא אמר דכ"ע היכא דאמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר שכולן מותרין לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא דב"ש כר"מ דאמר תפוס לשון ראשון וב"ה כר"י דאמר בגמר דבריו אדם נתפס

Rava said: All agree that where he said "Had I known that Father was among them, I would have said 'Person X and Person Y are forbidden and father is permitted,'" that all of them are permitted. They only argue regarding where he said "Had I known that father was among them, I would have said 'all of them are forbidden except for father.'" For Bet Shammai is like Rabbi Meir who said that one's first words are to be reckoned with {namely, the words כולכם אסורין without the final words חוץ מאבא, all within the second statement}. And Bet Hillel is like Rabbi Yossi who said that the last of his words are to be reckoned with.

ת"ר כיצד א"ר עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולו
קונם שאני נהנה לכולכם הותר אחד מהם הותרו כולם
שאני נהנה לזה ולזה הותר הראשון הותרו כולם הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין

The Sages learnt {in a brayta}:
How so Rabbi Akiva's statement that a vow which was partially permitted is entirely permitted?
"Konam that I provide benefit to all of you." If regarding one them was permitted, all of them are permitted.
"That I benefit this from one or that one," if the first one was permitted, all are permitted. If the last one was permitted, the last one is permitted and everyone {else} is forbidden.

{Nedarim 26b}

ומסיק רישא דאמר כולכם וסיפא שתלאן זה בזה דאמר פלוני כפלוני ופלוני כפלוני
דיקא נמי דקתני בתוספתא הותר האמצעי הימנו ולמטה מותר הימנו ולמעלה אסור:

And we conclude that the resha is where he said "all of you" and the sefa is where he said "Person B is like person A, and Person C is like Person B."
This can also be seen from careful analysis of the language, for it teaches in the Tosefta: If the middle one of them were permitted, from him and below are permitted, but those above him are forbidden."

ת"ר קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב א"ל והלא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים מעשה היה והתירו ר"מ בכל הבצלים

ומסיק באומר אילו הייתי יודע הייתי אומר כל הבצלים אסורין וכופרי מותר ור"מ אליבא דר"ע. א"נ באומר פלוני ופלוני אסורין וכופרי מותר ואפי' אליבא דרבנן:

The Sages learnt {in a brayta}: Konam an onion that I taste, for onions are bad for the heart. He said to him: But is not the Cyprus onion good for the heart? He is permitted to the Cyprus onion, and not only to the Cyprus onion, but rather to all onions.
There was an incident and Rabbi Meir permitted him all onions.

And we conclude that this is where he said, "If I had known, I would have said 'All onions are forbidden but the Cyprus onion is permitted,'" and Rabbi Meir is in accordance with Rabbi Akiva. Alternatively, where he said "Onion X and Onion Y are forbidden, and Cyprus onions are permitted," and even according to the Sages.

תניא ר' נתן אומר יש נדר שמקצתו אסור ומקצתו מותר
כיצד נדר מן הכלכלה והיו בה בנות שוח ואמר אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה לא הייתי נודר הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות עד שבא ר"ע ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כולו:

They learnt {in a brayta}: Rabbi Natan says: There is a vow which is partially permitted and partially forbidden.
How so?
If he vowed from the basket {of figs}
{Nedarim 27a}
and there were therein shuach figs {=a species of white figs}, and he said, "Had I known that shuach figs were in it, I would not have vowed," then the basket is forbidden and the shuach figs are permitted. Until Rabbi Akiva came and taught: A vow which is partly permitted is entirely permitted.

ת"ר נדר משני בני אדם כאחד הותר לאחד הותר לכולם חוץ מאחד מהם הוא מותר וכולן אסורין

אי לרבה רישא דאמר לזה ולזה ור"ע היא ולא רבנן סיפא דאמר כולכם וד"ה
אי לרבא רישא דאמר לזה ולזה וד"ה וסיפא דאמר כולכם ורבנן

The Sages learnt {in a brayta}: If he vowed from two {our gemara: five} people at once, if he was permitted to one of them, he is permitted to all of them; "except one of them," that one is permitted and all {the rest} of them are forbidden.

If according to Rabba, the resha is where he said "to this one and to that one," and it is in accordance with Rabbi Akiva and not the Sages, while the sefa is where he said "all of them," and it is according to everyone.

If according to Rava, the resha is where he said "to this one and to that one," and it is according to everyone, while the sefa is where he said "all of them," and it is the Sages.

Rif Nedarim 8a {24b - 25a}

8a

{Nedarim 24b continues}
Gemara:

תנא נדרי הבאי מותרין שבועות הבאי אסורין
ה"ד שבועות הבאי
אמר אביי דאמר שבועה שראיתי
אמר ליה רבא אם כן למה לי למימר ועוד דומיא דנדר קתני
אלא אמר רבא דאמר יאסרו כל פירות שבעולם עלי בשבועה אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים

It was taught: Vows of exaggeration are permitted {=invalid}, oaths of exaggeration are prohibited {=valid}.

How so oaths of exaggeration?
Abaye said: That he said "an oath that I saw."
Rava said to him: If so, why need I say it? And furthermore, similar to vows it is teaching. Rather, Rava said: That he said: All fruits in the world are {prohibited} upon me with an oath if I did not see on this road like those who left Egypt.

אמר ליה רבינא לרב אשי דילמא האי גברא שומשמני חזא ומסיק להו שמא כעולי מצרים
אמר ליה כי משתבע אדעתא דידן משתבע ואנן לא מסקינן להו עולי מצרים.

Ravina said to Rav Ashi: Perhaps this man saw an ant nest and designated them the name "like those who left Egpyt?"
{Nedarim 25a}
He said to him: When he swears, he swears based on out sense, and we do not think of them as those who left Egypt.

ואדעתא דנפשיה לא עביד איניש דמשתבע
והתניא כשמשביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעתינו ועל דעת ב"ד
לאפוקי מאי לאו לאפוקי דיהיב ליה אסקונדרי ומסיק להו שמא זוזי
ומדקאמר על דעתינו מכלל דעביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה
לא לאפוקי מקניא דרבא

And is it truly so that a person cannot swear in his own sense {of the meaning of his words}?
But they learnt {in a brayta}: When they make him swear, they tell him: Know that not on your own sense are we making you swear, but rather on our own sense and on the sense of Bet Din.
To exclude what? Is it not to exclude he who gives checkers and {mentally} designates them coins? And from the fact that it stated "on our own sense," it is apparent that {otherwise} a person is able to swear based on his own sense!
No, to exclude from the cane of Rava.

דההוא דהוי מסיק זוזי בחבריה
אתא לקמיה דרבא
א"ל ליפרע
א"ל פרעתי
א"ל זיל אשתבע
אזל יהיב זוזי בקניא ואתא לבי דינא ומסתמיך עליה
א"ל להאי נקוט האי קניא בידך
נסיב ס"ת ואשתבע דפרעיה כל מה דהוי גביה
רגז ההוא מלוה ותבר לקניא ואשתפוך הנהו זוזי ואשתכח דקושטא אשתבע

For there was one who had a claim for zuzim upon his friend. He came before Rava. He {the creditor} said to him {the debtor}: pay me. He {=the debtor} said to him: I paid.
He {=Rava} said: Go and swear.
He went and put zuzim in a cane and came to court, and leaned upon it. He said to him {=the creditor}: take this cane in your hand. He {then} took a sefer Torah and swore that he paid him all that was owed to him. The lender was angered, and he broke the cane, and all those zuzim spilled out, and so it was that he had sworn the truth.

ואכתי לא עביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה
והתניא וכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל בערבות מואב
אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעת המקום ועל דעתי שנא' ולא אתכם לבדכם וגו'
לאפוקי מאי
לאו לאפוקי דאסקו לעבודת כוכבים שמא אלוה
מכלל דעביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה
לא עבודת כוכבים נמי מקרי אלוה
דכתיב ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים

And is it still indeed so that a person cannot swear based on his own sense? But they learnt {in a brayta}: And so do we find by Moshe Rabbenu, when he adjured Israel in Arvot Moav, he said to them, "Know that I am not adjuring you based on your own sense {of the words} but rather upon the Omnipresent's sense and upon my own sense," for it is stated {Devarim 29:13}:

יג וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.

13 Neither with you only do I make this covenant and this oath;

To exclude what? Is it not to exclude that they call idols by the name "god?" Thus we may derive that a person is able to swear based on his own sense!
No. Idols are also {Biblically} called "god," for it is written {Shemot 12:12}

יב וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה.

12 For I will go through the land of Egypt in that night, and will smite all the first-born in the land of Egypt, both man and beast; and against all the gods of Egypt I will execute judgments: I am the LORD.

ולשבעינהו דמקיימי מצוה
משמע מצות המלך
ולקיימו מצות שתי מצות
ולקיימו כל מצות
משמע מצות ציצית
דאמר מר שקולה מצות ציצית כנגד כל המצות

And let him adjure them that they will fulfill the commandment. That has the implication of the king's commandment. And "to fulfill the commandments {plural}?" {That has the implication of} two commandments. And "to fulfill all the commandments." This has the implication of the commandment of tzitzit. For Master said: The commandment of tzitzit is equal to all the commandments.

ולישבעו דלקיימו תורה משמע תורה אחת
לישבעו דליקיימו תורות משמע תורת חטאת תורת אשם תורת מנחה
לישבעו דליקיימו כל התורה כולה משמע עבודת כוכבים
דאמר מר חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כאילו מודה בכל התורה כולה

And let him adjure them to fulfill the Torah? That has the implication of a single Torah {Written but not Oral}. Let him adjure them to fulfill Torot {plural}? This has the implication of the Torah of the sin-offering, the Torah of the trespass offering, and the Torah of the meal-offering. Let him adjure them to fulfill all of the Torah in its entirety? This has the implication of {avoiding the sin of} idolatry. For Master said: {The sin of} idolatry is so grave a violation that anyone who rejects it {idolatry} is as if he admits to entire Torah.

ולישבעו דליקיימו עבודת כוכבים וכל התורה כולה
אי נמי שש מאות ושלש עשרה מצות
אלא משה רבינו מלתא דלא טריחא נקט

And let his adjure them to fulfill {refraining from} idolatry and all of the Torah in its entirety? Alternatively, "the 613 commandments?" Rather, Moshe Rabbenu chose words so as not to trouble himself {and therefore also told them in whose sense he intended it}.

Rif Nedarim 7b {23b - 24b}

7b

{Nedarim 23b continues}

בו ומדירו נדרי זרוזין הם
והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר

and he forbids him by vow {if he does not agree}, this is just a vow of incentive {and is not effective}. And {furthermore}, if one wishes that his vows will not stand, throughout the entire year, he should stand on Rosh haShana and say "any vow which I will in the future vow should be nullified, provided he remembers at the time of the vow."

אי זכור בשעת הנדר עקריה לתנאי' וקיים לי לנדריה
אמר אביי תני ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר
רבא אמר לעולם כדקתני והכא במ"ע כגון שהתנה בר"ה ולא ידע מאי התנה והשתא קנדר אי זכור בשעת הנדר ואמר על דעת הראשונה אני נודר נדרא לית ביה מששא ואי לא אמר על דעת הראשונה אני נודר עקריה לתנאי' וקיים לנדריה

If he remembers at the time of the vow, he is uprooting his stipulation and sustaining his vow?!
Abaye said: Teach {instead}: So long as he does not remember at the time of the vow.
Rava said: Really, it is as we learnt. And in what is this dealing? Such that he stipulated during Rosh haShana and did not know what he stipulated, and now he vowed. If he remembers at the time of the vow and said "I am vowing with the initial intent in mind," then there is no substance to it. And if he does not say "I am vowing with the initial intent in mind," he is undermining his stipulation and establishing his vow.

רב הונא בר חיננא סבר למדרשיה בפירקא א"ל רבא תנא קא מסתם ליה סתומי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים ואת דרשת ליה בפרקא

Rav Huna bar Chinena thought to expound this at the public teaching session. Rava said: The Tanna intentionally obscured it {by giving a defective text} so they people would not treat vows lightly, and you will expound it in the public session?!

איבעיא להו פליגי רבנן עליה דר"א או לא פליגי
ואת"ל פליגי הלכתא כוותיה או לא.
ת"ש יתר ע"כ א"ר אליעזר ב"ר יוסי קונם שאני נהנה לך אם אין אתה מתארח אצלי ואוכל עמי פת חמה ושותה עמי כוס של חמין והלה הקפיד נגדו אף אלו נדרי זרוזין ולא הודו לו חכמים
מאי לאו אף בקיימתא
וש"מ פליגי רבנן עליה ש"מ

It was a question to them:
Do the Sages argue on Rabbi Eliezer {beRabbi Yossi} or do they not argue? And if you say they do argue, is the halacha like them or not?

Come and hear: More than this Rabbi Eliezer ben Rabbi Yossi said:
{Nedarim 24a}
Konam that I benefit you if you do not be my guest and eat with me fresh bread and drink with me a hot drink, and other refuses him, even these are vows of encouragement.
And the Sages did not agree with him.

{Nedarim 24b}
Is it not {that they dispute} even by the first case, and we deduce from here that the Sages argue on him? We indeed so deduce.

מאי הוי עלה
ת"ש דאמר רב הונא הלכה כר"א בר"י
וכן א"ר אדא בר אהבה הלכה כראב"י מכלל דפליגי

What is the conclusion about this?
Come and hear. For Rav Huna said: The halacha is like Rabbi Eliezer beRabbi Yossi. And so did Rav Adda bar Ahava say: The halacha is like Rabbi Eliezer beRabbi Yossi.
We can derive that they {=the Sages} thus argue {on Rabbi Eliezer beRabbi Yossi}.

Mishna:

נדרי הבאי
אמר קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד

Vows of exaggeration:
If he said: Konam if I did not see on this road like those who left Egypt; If I did not see a snake like the beam of an olive press.

Rif Nedarim 7a {Nedarim 21b - 23b}

7a

{Nedarim 21b continues}

ההוא דאתא לקמיה דרב אסי א"ל כדו תהית א"ל אין ושרייה
ההוא דאתא לקמיה דרבי אלעזר א"ל בעית נדור א"ל אי לא מרגזין לי לא בעינא כלום אמר לו תהא כבעית
ההיא אתתא דאדרתא לברתה אתאי לקמיה דרבי יוחנן א"ל אילו ידעת דאמרין מגורתא עלך אי לא דחמית בברתא מילי דעזיבא בכדי לא אדרתה מי אדרת א"ל לא ושריה
בר ברתין דרבי ינאי סבא א"ל אילו ידעת דפתחין פנקסך וממשמשין בעובדך מי נדרת א"ל לא ושריוהו.

There was one who came before Rav Assi. He said to him: Do you not regret? He said to him, "yes." And he permitted him.
There was one who came before Rabbi Eleazar. He said to him, "do you desire you vow?" He said to him, "Had they not angered me, I would not desire anything." He said to him: Is should be as you desire.
There was a woman who imposed a vow upon her daughter. She came before Rabbi Yochanan. He said to her: Had you known that your neighbors would say upon you,
{Nedarim 22a}
"had she not seen something shameful, she would not have imposed a vow," would you have vowed? She said to him, "no," and he absolved her.
The son of the daughter of Rabbi Yannai the elder {came before him}. He said to him: Had you known that they open your ledger {for vowing} and examine your deeds, would you have vowed? He said to him, "no," and he absolved him.

רבן גמליאל פתח לההוא סבא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא
כל הבוטה ראוי לדקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא

Rabban Gamliel opened for a certain old man: {Mishlei 12:18}:

יח יֵשׁ בּוֹטֶה, כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב; וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא.

18 There is that speaketh like the piercings of a sword; but the tongue of the wise is health.

Anyone who speaks {a vow} is worthy of being pierced by a sword. Except that the tongue of the wise heals.

תניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן
אמר שמואל הנודר אפילו קיימו נקרא רשע
א"ר אבהו מאי קרא וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא ואתיא חדלה חדלה כתיב הכא וכי תחדל וכתיב התם שם רשעים חדלו רוגז א"ר אשי אף אנן נמי תנינא כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדרי רשעים נדר בנזיר כו'.

They learned {in a brayta}: Rabbi Natan says: One who vows, it is as if he built a private altar, and one who kept it, is as if he sacrificed a korban upon it.
Shmuel said: One who vows, even if he fulfilled it, is called an evildoer.
Rabbi Abahu {our gemara: Rabbi Abahu} said: From this verse: {Devarim 23:23}:

כג וְכִי תֶחְדַּל, לִנְדֹּר--לֹא-יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא.

23 But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.

It is via a link of forbear - forbear. It is written here {Devarim 23:23}:

כג וְכִי תֶחְדַּל, לִנְדֹּר--לֹא-יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא.

23 But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.

and it is written there {Iyyov 3:17}:

יז שָׁם רְשָׁעִים, חָדְלוּ רֹגֶז; וְשָׁם יָנוּחוּ, יְגִיעֵי כֹחַ.

17 There the wicked cease from troubling; and there the weary are at rest.

Rav Ashi {earlier, and in our gemara: Rav Yosef} said: Even we also learn it, in the Mishna: "like the vows of the wicked," it is a vow for a Nazirite ... {, for a sacrifice and for an oath}.

{Nedarim 22b}

א"ר אסי אין נזקקין לאלהי ישראל חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא גנבה ושלא הכתה

Rav Assi said: We do not attend {=grant absolution} for {vows} taken in {the Name of} the God of Israel. With the exception of "konam my wife any benefit she has of me, for she stole my purse or beat my child," and it becomes known that she did not steal and did not beat.

ההוא דאתא לקמיה דרב
א"ל במאי נדרת
א"ל באלהי ישראל
א"ל אי נדרת במוחי דהוי כנוי בעלמא מזדקיקנא לך השתא דנדרת באלהי ישראל לא מזדקיקנא לך
אמר רבא א"ר נחמן הלכה פותחין בחרטה ונזקקין לאלהי ישראל.

There was a man who came before Rav.
He said to him: By what did you vow?
He said to him: By the God of Israel.
He said to him: Had you vowed by Mohi, which is merely a nickname, I would deal with you. Now that you have vowed by the God of Israel, I will not deal with you.

Rava cited Rav Nachman: The halacha is that we release vows via regret and we deal with vows made by the God of Israel.

משתבח לי' רבא לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא
אמר ליה כשיבא לידך הביאהו לידי
הוה ליה נדרא לדביתהו למשרי אתא לקמיה דרב נחמן
אמר ליה אדעתא דהכי מי נדרת
אמר ליה אין
אדעתא דהכי מי נדרת
אמר ליה אין
א"ל כמה זמנין ואקפד ר"נ וא"ל זיל לעקלך
נפק רב סחורה ופתח ליה פתח לנפשיה
רבי אומר איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם והשתא דאקפד ר"נ אדעתא דהכי לא נדרתי ושרי לנפשיה

Rava was praising Rav Sechora to Rav Nachman as a great man. He {=Rav Nachman} said to him: When he comes to your hand, bring him to me.
He {=Rav Sechora} had a vow of his wife {our gemara lacks "to his wife"} to release. He came before Rav Nachman.
He {=Rav Nachman} said to him: Did you vow based on this {in mind}?
He said to him: Yes. {and thus the petach was not a valid one}
{He said to him:} Did you vow based on this?
He said to him: Yes.
He said to him this many times, and {finally} Rav Nachman became upset and said to him "Go to your room {for I cannot absolve you}."
Rav Sechora went and absolved himself {as follows}:Rabbi said: What it the straight path which a person should choose? Whatever is glory {honor} to he who does it and brings him glory from mankind." And now that Rav Nachman has become upset, I did not vow with this intent.
And so he absolved himself.

ר"ש ברבי ה"ל נדרא למשרי אתא לקמייהו דרבנן א"ל נדרת אדעתא דהכי א"ל אין אדעתא דהכי א"ל אין כמה זמנין והוו מצערי רבנן משמשא לטולא ומטולא לשמשא
א"ל בטנית בריה דאבא שאול בן בטנית מי נדרת אדעתא דמצערי רבנן הכי אמר ליה לא ושריוהו.

Rabbi Shimon beRabbi had a vow to be released. He went before the Rabbis. They said to him: Did you vow with this intent? He said: Yes. "With this intent?" "Yes," many times.
{Nedarim 23a}
And the Rabbis were aggravated from sun to shade and from shade to sun.
Batnit son of Abba Shaul ben Batnit said: Did you vow with intent to aggravate the Rabbis such. He said "no," and they absolved him.

רבי ישמעאל בר' יוסי ה"ל נדרא למשרי
א"ל מי נדרת אדעתא דהכי
א"ל אין כמה זימנין
כיון דחזי ההוא קצרא דהוו מצערי רבנן מחייה באוכלא דקצרא
אמר אדעתא דמחי לי קצרא לא נדרי ושרי ליה לנפשיה

Rabbi Yishmael beRabbi Yossi had a vow to be absolved.
They said to him: Did you vow with this intent?
He said "yes," many time.
Once a certain fuller saw that he was aggravating the Rabbis, he hit him with a fuller's basket. "He said: With intent that a fuller beat me, I did not vow," and he released himself.

א"ל רב אחא מדפתי האי נולד הוא דלא אסיק אדעתיה דמחי ליה קצרא ותנן אין פותחין בנולד
א"ל לאו נולד הוא דשכיחי אפיקורי דמצערי רבנן.

Rav Acha of Difti said {objected}: This is nolad {for this comes into being now, or rather it is unexpected}, for it never arose from him mind that a fuller would beat him, and we learn {tnan} we do not give nolad as an opening.
He said to him: This is not nolad, for it is expected that Epikorites {scoffers} vex the Rabbis.

דביתהו דאביי הו"ל ברתא היא אמרה לקריבי והוא אמר לקריבי
אמר לה תתסר הנאתי עלך אי עברת אדעתי ומינסבא לקריבך עברה דעתיה ואתנסיבא לקריבה
אתא לקמיה דרב יוסף
א"ל אילו ידעת דעברה אדעתך ומנסבת לקריבה מי אדרתה
א"ל לא ושריה רב יוסף

The wife of Abaye had a daughter. She {=the wife} said that {the daughter would be married} "to my relatives," and he said "to my relatives." He said to her: My benefit shall be forbidden to you if you violate my wish and marry her to your relatives. She violated his wishes and married her off to her relative. He came before Rav Yosef.
He {=Rav Yosef} said to him: If you had known that she would violate your wishes and marry her off to her relative, would you have vowed?
He said "no," and Rav Yosef released him.

ומי שרי כה"ג
אין
והתניא מעשה באחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל ועלתה לרגל ובא מעשה לפני ר' יוסי א"ל אילו ידעת שעוברת על דעתך ועולה לרגל כלום נדרת אמר לו לא והתירו רבי יוסי:

And do we release in such an instance? Yes. And it was taught {in a brayta}: There was an incident with one who forbade his wife by vow from making a pilgrimage for the Festival, and she went on pilgrimage to the festival. And the incident came before Rabbi Yossi. He said to him: Had you known that she would violate your wishes and go on a pilgrimage to the Festival, would you have ever vowed? He said to him "no," and Rabbi Yossi released him.

רבי אליעזר ב"ר יוסי אומר אף הרוצה להדיר וכו' וכיון שאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל לא שמע ליה ולא אתי בהדיה חסורי מחסרא והכי קתני הרוצה שיאכל חבירו אצלו ומסרב

"Rabbi Eliezer beRabbi Yossi {our Mishna: beRabbi Yaakov} said: Also one who wishes to subject to a vow {his friend to eat with him}, etc.":
And since he said "any vow which I will in the future vow will be nullified," he {=his friend} will not listen to him and will not come to him!
{Nedarim 23b}
The language is deficient, and this is what it means to say: If one wishes his friend to eat by him, and he urges him,

Rif Nedarim 6b {20a; 23a; 21a - b}

6b

{Nedarim 20a continues}

כדתניא מי שנדר ועבר על נזירותיו אין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהם היתר דברי ר"י א"ר יוסי בד"א בנזירות מועטת אבל בנזירות מרובה דיו שלשים יום א"ר יוסף הואיל ואמרי רבנן אין נזקקין לו האי בי דינא דמזדקיק ליה לאו שפיר עביד רב אחא בר יעקב אמר משמתינן ליה:

As they learnt {in a brayta}: One who vowed {our gemara: nazar} and violated his nezirut, they do not examine his case until he practices prohibition equal to the days which he practiced permission. These are the words of Rabbi Yehuda.
Rabbi Yossi says: Where are these words said? By a short nezirut {=30 days}, but by a long nezirut, 30 days are sufficient.

Rav Yosef said: Since the Sages said that they do not examine his case, a bet din which does examine his case {before this} is not acting properly.
Rav Yaakov bar Yaakov said: We place in under a ban {shamta}.

פותחין לו פתח ממ"א: ת"ר לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות ואל תהי רגיל אצל ע"ה שסופו להאכילך טבלים ואל תהי רגיל אצל כהן ע"ה שסופו להאכילך תרומה ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבוא לידי ניאוף

"They suggest an opening from another place":
The Sages learnt {in a brayta}: You should not generally be accustomed to make vows, for your end will be to trespass oaths. You should not frequent amei haAretz {as opposed to a chaver -- thus, someone who is not careful about teruma and maaser, rather than any connotations of ignorance}, for his end will be to feed you tevel {untithed produce}. You should not increase talk with a woman, for your end will be to come to unchastity.

ר' אחא ב"ר יאשי' אמר כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה וכל המסתכל בעקבה של אשה הויין ליה בנים שאינן מהוגנים
א"ר יוסף ובאשתו נדה
אמר ר"ל עקב דקתני מקום התורף שהוא מכוון נגד העקב
תניא בעבור תהיה יראתו על פניכם
זו הבושה
לבלתי תחטאו זו יראת חטא
מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא
מכאן אמרו סימן יפה לאדם שהוא ביישן
אחרים אומרים כל המתבייש לא במהרה הוא חוטא וכל שאין לו בושה בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני

Rabbi Acha beRabbi Yoshiya said: Anyone who gazes at women, his end is to come to sin. And anyone who looks at the heel of a woman will have children who are degenerate.
Rav Yosef said: This was talking about his wife who was a menstruant.
Resh Lakish said: The heel about which they taught is really the genital area {our gemara: במקום הטנופת}, which is directly opposite the heel.

They learnt {in a brayta}: {Shemot 20:16, at Har Sinai}:

טז וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ, כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם, בָּא הָאֱלֹהִים; וּבַעֲבוּר, תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל-פְּנֵיכֶם--לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ.

16 And Moses said unto the people: 'Fear not; for God is come to prove you, and that His fear may be before you, that ye sin not.'

{lit: on your faces}
This is shamefacedness.
לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ -- this is fear of sin.
This teaches that shamefacedness brings one to fear of sin.
From here that said that a good sign for a man to be shamefaced.
Others say: Anyone who experiences shame will not readily sin, and anyone who has no shame, it is known that his ancestors did stand at Har Sinai.
END PEREK TWO
הדרן עלך ואלו מותרים

BEGIN PEREK THREE
Mishna:

ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זרוזין ונדרי הבאי נדרי שגגות ונדרי אונסין. נדרי זרוזין כיצד היה מוכר חפץ לחבירו ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע והלא אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל שניהם רוצים בשלשה דינרים:

FOUR TYPES OF VOWS HAVE THE SAGES PERMITTED {=INVALIDATED}: VOWS OF INCENTIVE, VOWS OF EXAGGERATION, VOWS IN ERROR, AND VOWS [BROKEN] UNDER PRESSURE.
VOWS INCENTIVE: E.G., IF ONE WAS SELLING AN ARTICLE AND SAID, KONAM THAT I DO NOT LET YOU HAVE IT FOR LESS THAN A SELA''; AND THE OTHER REPLIED, KONAM THAT I DO NOT GIVE YOU MORE THAN A SHEKEL -- BOTH ARE AGREED UPON THREE DENARII.

{Nedarim 23a}

ר"א בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו יאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל ובלבד שיהא מכיר בשעת הנדר

RABBI ELIEZER BEN YAAKOV SAYS: ALSO HE WHO WISHES TO SUBJECT HIS FRIEND TO A VOW TO EAT WITH HIM, SHOULD DECLARE: 'EVERY VOW WHICH I MAY MAKE IN THE FUTURE SHALL BE NULL'. [HIS VOWS ARE THEN INVALID,] PROVIDING THAT HE REMEMBERS THIS AT THE TIME OF THE VOW.

{Nedarim 21a}
Gemara:

א"ל רבינא לרב אשי אמר טפי מסלע והלה אמר בציר משקל מאי נדרא הוי או זרוזין א"ל תנינא היה מסרב בחבירו שיאכל עמו וא"ל קונם ביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם לך מותר לכנוס לביתו ולשתות אצלו צונן שלא נתכוון זה אלא לשום אכילה ושתיה
ואמאי הא טיפת צונן קאמר אלא משתעי אינשי הכי
ה"נ משתעי אינשי הכי
מי דמי התם גבי צונן צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה אבל הכא ספיקא הוי דלמא פחות מסלע ויתר משקל קאמר וזירוזין הוי או דלמא דוקא ונדרא הוי.
תבעי:

Ravina said to Rav Ashi: If he said {=demanded} more than a sela {=e.g. 1 sela + 1 peruta}. and the other one said less than a shekel {e.g., 1 shekel - 1 peruta}, what? Is it really a vow or is it incentive?
He said to him: We learned it {in a Tannaitic source}: "If he was urging his friend to eat with him, and he said {in response} to him, "konam your house that I enter," or "a drop of cold water that I taste," he is permitted to enter his house and to drink cold water by him, for this one only intended eating and drinking." But why? After all, he said "a drop of cold water?!" Rather, this is how people speak. So too here, this is how people speak.
{Nedarim 21b}
{our gemara: "He said to him:"} Is it really comparable? There, by cold water, righteous people say {/promise} little and do a lot. But here, it is a doubt, for perhaps he implied he would take less than a sela and {the buyer would give} more than a shekel, and so it is {a vow of} incentive, or perhaps he truly meant it, and it was a vow.
It is unresolved.

אר"י א"ר אסי ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם
כי אמריתה קמיה דשמואל אמר תנא תני מותרין ואת אמרת צריכין שאלה לחכם.

Rav Yehuda cited Rav Assi: These four vows require absolution from a Sage.
When he said this before Shmuel, he {=Shmuel} said: The tanna recited "they permitted" and you say "they require absolution from a Sage?"

רב יוסף מתני להא שמעתתא בהאי לישנא
אר"י אמר רב אסי אין חכם רשאי להתיר אלא כעין ד' נדרים הללו
קסבר אין פותחין בחרטה
ורב הונא סבר פותחין בחרטה
דההיא אתתא דאתאי לקמיה דר"ה
א"ל לבך עלך
א"ל לא ושריוה

Rav Yosef recited this discussion in the following language:
Rav Yehuda cited Rav Assi: A Sage is only allowed to permit where it is like these four vows. Thus he holds that they do not absolve with mere regret.
And Rav Huna held that they do absolve with regret.
For there was a certain woman {our gemara: a man} who came before Rav Huna. He said to her: Are you in the same mind? She said to him: No. And he absolved her.

ההיא דאתאי לקמיה דרבה ב"ר הונא
א"ל אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת אמרה לו לא ושריוה קסבר אין פותחין בחרטה

There was a woman {our gemara: a man} who came before Rabba bar Rav Huna. He said to her: If there were 10 men present who would have appeased you at that time, would you have vowed?
She said to him, "No," and he absolved her.
He held that we do not release with mere regret.

תניא רבי יהודה אומר אומרין לו לאדם לבך עלך אם אמר לא מתירין לו
ר' ישמעאל בר ר' יוסי אמר משום אביו אומרים לו אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת אם אמר לא מתירין לו

They learnt {in a brayta}:
Rabbi Yehuda says: We say to a man, "are you of the same mind?" If he says "no," we release him.
Rabbi Yishmael bar Rabbi Yossi said in the name of his father: We say to him: If there had been ten men who had appeased you at that time, would you have vowed?" If he says "no," we release him.

Rif Nedarim 6a {17a - 20a}

6a

Note: Here is the Rif Yomi video for Nedarim 17a - 20a. Runtime: 14 minutes.


{Nedarim 17a}
Mishna:

יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה
כיצד אמר הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב על כל אחת ואחת.
שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת

There is a vow within a vow, but there is no oath within an oath. How so?
If he said "behold I am a nazir if I eat; behold I am a nazir if I eat," and he ate, he is obligated {a term of being a nazir upon each and every one {of his statements}.
"An oath that I will not eat; an oath that I will not eat," and he ate, he is only liable on one.

Gemara:

א"ר הונא לא שנו אלא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר מיגו דאתוסף יומא יתירא חיילא נזירות עליה אבל אמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום אין נזירות חל על נזירות

ושמואל אמר אפילו אמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום נזירות חל על נזירו'
והלכה כשמואל דסלקא שמעתתא אליבי' ולרב הונא קשיא:

Rav Huna said: The only learned this by where he said "behold I am a nazir today; behold I am a nazir tomorrow." Since he adds an extra day, his nezirut applies upon it. But if he said "behold I am a nazir today; behold I am a nazir today," nezirut does not apply on top of another nezirut.

And Shmuel said: Even if he said "behold I am a nazir today; behold I am a nazir today," nezirut applies on top of another nezirut.

And the halacha is like Shmuel, because the shmayta goes out according to him, and it is difficult according to Rav Huna.

{Nedarim 18a}

אינו חייב אלא אחת:
אמר רבא אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליה דרווחא הוא דלית לה הלכך כי מתשל על חברתה חיילא
לישנא אחרינא אינו חייב קתני חיובא הוא דליכא הא שבועה איכא
למאי הלכתא לכדרבא דאמר רבא נשאל על הראשונה עלתה לו שניה תחתיה

"He is only liable on one {oath}":
Rava said: If he was absolved of the first, the second one applies to him, for it is because there is no room for it. Therefore, when its fellow is absolved, it takes effect.

Another version:
It teaches {in the Mishna} "He is not liable" -- it is liability which is not present, but the oath is present.
To what practical halachic effect? As with Rava. For Rava said: If he was absolved of the first, the second one enters for him in its place.

{Nedarim 18b}
Mishna:

סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל
כיצד
אמר הרי עלי כבשר מליח כיין נסך אם בשל שמים נדר אסור אם בשל עבודה זרה נדר מותר אם סתם אסור

UNSPECIFIED VOWS ARE INTERPRETED STRICTLY, BUT IF SPECIFIED {Ran: after the vow is made in general terms}, LENIENTLY.
How so?
IF ONE VOWS, BEHOLD! THIS BE TO ME AS SALTED MEAT,' OR, 'AS WINE OF LIBATION': NOW, IF HE VOWED BY ALLUSION TO A PEACE OFFERING, HE IS FORBIDDEN; IF BY AN IDOLATROUS SACRIFICE, HE IS PERMITTED, BUT IF IT WAS UNSPECIFIED, HE IS FORBIDDEN.

הרי עלי כחרם אם כחרם של שמים אסור אם כחרם של כהנים מותר ואם סתם אסור
הרי עלי כמעשר אם כמעשר בהמה נדר אסור ואם כמעשר דגן מותר ואם סתם אסור
הרי עלי כתרומה אם כתרומת הלשכה נדר אסור ואם בשל גורן מותר ואם סתם אסור דברי רבי מאיר

[IF ONE DECLARES], 'BEHOLD! THIS BE TO ME AS CHEREM': IF AS A CHEREM TO THE LORD, HE IS FORBIDDEN; IF AS A HEREM TO THE PRIESTS, HE IS PERMITTED. IF IT IS UNSPECIFIED, HE IS FORBIDDEN.

'BEHOLD! THIS BE TO ME AS TITHE': IF HE VOWED, AS CATTLE TITHES, HE IS FORBIDDEN; IF AS GRAIN TITHES, HE IS PERMITTED; IF UNSPECIFIED, HE IS FORBIDDEN.

'BEHOLD! THIS BE TO ME AS TERUMAH'; IF HE VOWED, AS THE TERUMAH OF THE TEMPLE-CHAMBER, HE IS FORBIDDEN; IF AS THE TERUMAH OF THE THRESHING-FLOOR [I.E., OF GRAIN], HE IS PERMITTED; IF UNSPECIFIED, HE IS FORBIDDEN: THIS IS THE VIEW OF RABBI MEIR.

רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסור בגליל מותר שאין אנשי הגליל מכירין בתרומת הלשכה
סתם חרמים ביהודה מותר בגליל אסור שאין אנשי גליל מכירין בחרמי כהנים

RABBI YEHUDA SAYS: AN UNSPECIFIED REFERENCE TO TERUMAH IN JUDEA IS BINDING, BUT NOT IN GALILEE, BECAUSE THE GALILEANS ARE UNFAMILIAR WITH THE TERUMAH OF THE TEMPLE-CHAMBER.
UNQUALIFIED ALLUSIONS TO CHARAMIM IN JUDEA ARE NOT BINDING. BUT IN GALILEE THEY ARE, BECAUSE THE GALILEANS ARE UNFAMILIAR WITH PRIESTLY CHARAMIM.

{Nedarim 20a}

נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים
בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות של מלכים
אמר הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו
אמר קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא מאשתי הראשונה שגרשתי
על כולם אין נשאלין עליהם ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן דברי ר"מ
וחכ"א פותחין להם פתח ממקום אחר ומלמדין אותן שלא ינהגו קלות ראש בנדרים

IF HE VOWED BY A CHEREM, AND THEN SAYS, 'I VOWED ONLY BY A FISHING NET',
BY KORBAN, AND THEN SAYS, I VOWED ONLY BY ROYAL GIFTS',
[IF HE SAYS] BEHOLD! [I MYSELF] 'AZMI BE A KORBAN', AND THEN STATES. 'I VOWED ONLY BY THE ETZEM [BONE] WHICH I KEEP FOR THE PURPOSE OF VOWING';
[IF ONE SAYS,] 'KONAM BE ANY BENEFIT MY WIFE HAS OF ME, AND THEN DECLARES, I SPOKE ONLY OF MY FIRST WIFE, WHOM I HAVE DIVORCED.
UPON NONE OF THESE [VOWS] DO THEY REQUIRE TO SEEK ABSOLUTION. BUT IF A REQUEST FOR ABSOLUTION IS PREFERRED, THEY ARE PUNISHED AND TREATED STRICTLY: THIS IS THE VIEW OF RABBI MEIR.
AND THE SAGES SAY: THEY ARE GIVEN AN OPENING [FOR REGRET] ON OTHER GROUNDS, AND THEY ARE ADMONISHED SO THAT THEY DO NOT TREAT VOWS WITH LEVITY.

Gemara:

הא גופא קשיא אמרת אין נשאלין עליהם והדר תניא ואם נשאלו
אמר רב יהודה הכי קתני וכולן אין צריכין שאלה בד"א בתלמיד חכם אבל בעם הארץ שבא לישאל עונשין אותו ומחמירין עליו
בשלמא מחמירין דלא פתחינן ליה בחרטה אלא עונשין ה"ד

This is internally contradictory. You have said "they do not ask absolution," and then it turns around and teaches "and if they seek absolution!"
Rav Yehuda said: This is what it means to say: And all of them do not require absolution. Where are these words said? By a Torah scholar, but by an ignoramus who comes to ask, they punish him and are stringent upon him.
It is understandable what is meant that "they are stringent upon him," that they do provide him with an opening with regret.
But that they punish him, how so?