1b
{Yevamot 3b continues}
מאלו שיהו צרותיהן אסורות
than these {fifteen}, that their rivals should be forbidden {and not, as the Mishna on 13a states, such that they are forbidden but their rivals permitted}?אמרת מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואפשר לינשא לאחים ואסורה ליבם צרתה אסורה אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואפשר לינשא לאחים ואסורה ליבם צרתה אסורה יצאו שש עריות חמורות מאלו הואיל ואי אפשר לינשא לאחים צרותיהן מותרות
שאין צרה אלא מאח
אזהרה שמענו עונש מנין
אמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו
שאין צרה אלא מאח
You have said -- Just as the wife's sister is unique, in that she is a forbidden relation, and one is liable on a deliberate violation karet and on an accidental violation a sin-offering, and it is possible for her to marry other brothers, and she is forbidden to the yavam, in such a case her rival is forbidden, so too anyone who is a forbidden relation, for whom one is liable a deliberate violation karet and on an accidental violation a sin-offering, and it is possible for her to marry other brothers, and she is forbidden to the yavam, her rival will be forbidden -- thus excluding the six forbidden relations who are more stringent that these, since it is possible for her to marry other brothers, her rivals are permitted {to the yavam and require either yibbum or chalitza}. For the law of rivals {being exempt alongside} is only from the brother.
{And, I would elaborate, there must be an exemption of the first widow who is the forbidden relation for reasons of the sort above, such that the yavam specifically cannot marry her, not that no brother could marry her -- and this yevama exemption then spreads to the other rivals.}
{And, I would elaborate, there must be an exemption of the first widow who is the forbidden relation for reasons of the sort above, such that the yavam specifically cannot marry her, not that no brother could marry her -- and this yevama exemption then spreads to the other rivals.}
אזהרה שמענו עונש מנין
אמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו
The warning {and thus prohibition} we have deduced. The punishment, from where? The verse states {in the same perek in Vayikra listing the prohibition of taking your wife's sister as her rival, and listing the other forbidden relations}: {Vayikra 18:29}
דתניא רבי אומר ולקח ולקחה לאסור צרות של עריות
והכי קאמר לכתוב רחמנא ולקח מאי ולקחה כל היכא דאיכא תרין לקוחין דאי בעי האי נסיב ואי בעי האי נסיב שריאן ואי לא תרוייהו אסירן
ורבי האי עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה להא
דתנו רבנן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה
מה ת"ל
רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
ורבנן דמפקי ליה להאי עליה לצרת ערוה במקום ייבום דאסירא האי סברא דרבי מנא להו
נפקא להו מדמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה
וכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה
הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כל דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
ורבי האי תורה אחת מאי עביד ליה
מיבעי ליה לכדתניא
לפי שמצינו שחילק הכתוב בין יחידים למרובין יחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט ומרובין בסייף לפיכך ממונם אבד יכול נחלוק בקרבנותיהן ת"ל תורה אחת יהיה לכם וכו'.
האי שמעתתא קשיא להו לרבוותא וקא הוו בה טובא ולא סלקא להו כל עיקר
איכא מינייהו מ"ד כי מדרש זה דרבי בענין תורה אחת לא יתכן שהרי חילק הכתוב בין מרובין ליחידים גם בקרבן עבודת כוכבים שהרי יחידים מביאין שעירה וצבור שהן ב"ד מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת וכיון שפירש הכתוב וחילק לא הוי ס"ד שצריכין אנו לחלוק חלוקה אחרת כדי שיהא צריך דנשמעי' תורה אחת
והאי דקתני בברייתא יכול נחלוק בקרבנותיהן לאו על יחיד דחילק ביה קרא קאמר אלא על יחידים שהן רבים ומאן ניהו עיר שהודח מיעוטה שהן בסקילה כיחיד
וקאמר האי תנא שחילק הכתוב בעיר הנדחת בין מיעוט העיר שהן יחידים לרוב העיר שהן מרובין ואלו בסקילה וממונן פלט ואלו בסייף וממונן אבד ולענין קרבן לא חילק הכתוב אלא בין נפש אחת למרובים אבל באלו מיעוט העיר במיתתן חילק יכול הואיל וחילק במיתתן לדונן כיחיד בסקילה יכול נחלוק נמי בקרבנותיהן ולא יביאו קרבן צבור ת"ל תורה אחת אלו הן תורף דבריו של מפרש זה וקאמר דליכא בה קושיא
וכד מעיינת בה בשמעתא אליבא דהאי פירושא משכחת לה כולה קושיא
חדא דהאי תורה אחת בענין יחיד כתיב ולא בענין צבור וא"כ להאי פירושא הוה ליה האי תנא מהדר אציבורא וקא נסיב ליה קרא דיחיד
ועוד אי האי תנא איחידים קא מהדר דליתו קרבן צבור אמאי קאמרינן מאי ליתו ליתו פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתי דשמעת מיניה דהני לאו ציבורא נינהו ולא אפשר דניתו האי קרבן ולאו הכין הו"ל למימר ליתו פר לעולה ושעיר לחטאת צבור נמי היינו קרבנו וליכא חלוקה בקרבן דידהו מקרבן צבור
ותו כי אמרינן ואלא מאי שעירה אמאי פרכינן יחיד נמי היינו קרבנו לאו הכין הל"ל האי יחיד בעבודת כוכבים הוא דמייתי ולא אפשר להני יחידים לאתויי קרבן יחיד כדפרכינן בכולהו
ועוד בר מן כל דין היכי מייתי בין הני ובין הני קרבן ציבור והא קיימא לן דלא מייתו קרבן צבור אלא צבור שעשו בהוראת בית דין
דכתיב והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה
ואמור רבנן נאמר כאן עדה ונאמר להלך עדה מה עדה האמורה להלן עד שיהו כולן ראויין להוראה אף עדה האמורה כאן עד שיהו כולן ראויין להוראה
ותנן נמי הורו ב"ד ועשו כל הקהל או רובן על פיהם מביאין פר ובעבודת כוכבים מביאין פר ושעיר וכו'
ותנן נמי הורו ב"ד של אחד מן השבטים ועשה אותו שבט על פיהן אותו שבט חייב ושאר שבטים פטורים דברי ר' יהודה וחכ"א אין חייבין אלא על הוראת ב"ד הגדול שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו ולא עדת אותו השבט ואע"ג דהאי קרא בשאר מצות הוא דכתיב הא קא גמרינן מעיני מעיני בגזרה שוה
והכין פירושא מצינו שחילק הכתוב בין יחידים למרובים שהיחידים בסקילה וממונן פלט ומרובין בסייף וממונם אבד
יכול כשם שחילק במיתתן של מרובין ועשאה בסייף כך נחלוק בקרבנותיהן ולא יביאו קרבן היחידים שהיא שעירה
ת"ל תורה אחת יהיה לכם וגו'
כלומר תורת כל מי שאינו מביא קרבן צבור בהוראה אחת היא ואין בה חלוקה אלא הכל מביאין קרבן יחיד שהיא שעירה
והאי הוא פירושא דהאי ברייתא
ואתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא טעמא דכתב רחמנא תורה אחת הא לאו הכי הוה אמינא נחלוק קרבן הני מרובין מקרבן יחיד מאי ליתו [ליתו] פר משיח בשאר מצות הוא דמייתי ליתו כשבה יחיד בשאר מצות הוא דמייתי ליתו שעיר נשיא בשאר מצות הוא דמייתי ליתו פר לעולה ושעיר לחטאת ציבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו וא"א לאלו שיביאו קרבן ציבור דלא מייתו קרבן ציבור אלא ציבור שעשו בהוראת
{Yevamot 8a}
ורבי נפקא ליה צרת ערוה דאסורה מהכאדתניא רבי אומר ולקח ולקחה לאסור צרות של עריות
והכי קאמר לכתוב רחמנא ולקח מאי ולקחה כל היכא דאיכא תרין לקוחין דאי בעי האי נסיב ואי בעי האי נסיב שריאן ואי לא תרוייהו אסירן
And Rabbi derives that the rival of a forbidden relation is forbidden {and thus does not require chalitza or yibbum} from here, for they learnt {in a brayta}: Rabbi says: ולקח ולקחה to forbid the rivals of forbidden relations.
And this is what it means to say:
{It states {Devarim 25:5}:
The All merciful should have written {next word to that bolded} velakach - "and take." What is implied by וּלְקָחָהּ {with a mapik heh}, "and take her?" That whereever there are two potential to be taken, that if he wishes he may take this one and if he wishes he may take this one {as a wife}, in such a case they are permitted, and if not, both are forbidden.
And this is what it means to say:
{It states {Devarim 25:5}:
The All merciful should have written {next word to that bolded} velakach - "and take." What is implied by וּלְקָחָהּ {with a mapik heh}, "and take her?" That whereever there are two potential to be taken, that if he wishes he may take this one and if he wishes he may take this one {as a wife}, in such a case they are permitted, and if not, both are forbidden.
ורבי האי עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה להא
דתנו רבנן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה
מה ת"ל
רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
And Rabbi, this עליה {in both locations, to make a link between levirate marriage and marrying a sister as a rival}, what does he do with it? He requires it for this that the Sages learnt {in a brayta}: {Vayikra 4:14}:
karet and on its accidental violation a sin-offering, so too over here {by the public sin} for something that one is liable for its deliberate violation karet and for its accidental violation a sin-offering.
karet and on its accidental violation a sin-offering, so too over here {by the public sin} for something that one is liable for its deliberate violation karet and for its accidental violation a sin-offering.
ורבנן דמפקי ליה להאי עליה לצרת ערוה במקום ייבום דאסירא האי סברא דרבי מנא להו
נפקא להו מדמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה
וכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה
הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כל דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
And the Sages, who derive from this עליה about the rival of a forbidden relation in a case of yibbum that it is forbidden, this position of Rabbi, from where do they derive it {since עליה is not available for derasha}?
They derive it from that which Rabbi Yehoshua ben Levi read to his son -- {Bemidbar 15:29}:
achat} is thus linked to idolatry {the local subject matter}. Just as idolatry is something for which one is liable on its deliberate violation karet and on its accidental violation a sin-offering, so too any thing for which one is liable on its deliberate violation karet and on its accidental violation a sin-offering.
They derive it from that which Rabbi Yehoshua ben Levi read to his son -- {Bemidbar 15:29}:
achat} is thus linked to idolatry {the local subject matter}. Just as idolatry is something for which one is liable on its deliberate violation karet and on its accidental violation a sin-offering, so too any thing for which one is liable on its deliberate violation karet and on its accidental violation a sin-offering.
ורבי האי תורה אחת מאי עביד ליה
מיבעי ליה לכדתניא
לפי שמצינו שחילק הכתוב בין יחידים למרובין יחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט ומרובין בסייף לפיכך ממונם אבד יכול נחלוק בקרבנותיהן ת"ל תורה אחת יהיה לכם וכו'.
And Rabbi, that {verse that states} תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה what does he do with it {now that he derives this from elsewhere}? He requires it for that which they learnt {in a brayta}: Since we find that Scriptures distinguishes between individuals and the many -- individuals are stoned and therefore their money {/possessions} escapes, and the many {are executed} with the sword, therefore their money is lost. Perhaps they are also distinguished in their respective sacrifices? Therefore it teachesתּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם etc..
{The Rif now summarized several explanations of this sugya before offering his own:}
{The Rif now summarized several explanations of this sugya before offering his own:}
האי שמעתתא קשיא להו לרבוותא וקא הוו בה טובא ולא סלקא להו כל עיקר
איכא מינייהו מ"ד כי מדרש זה דרבי בענין תורה אחת לא יתכן שהרי חילק הכתוב בין מרובין ליחידים גם בקרבן עבודת כוכבים שהרי יחידים מביאין שעירה וצבור שהן ב"ד מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת וכיון שפירש הכתוב וחילק לא הוי ס"ד שצריכין אנו לחלוק חלוקה אחרת כדי שיהא צריך דנשמעי' תורה אחת
This shmayta is difficult to the {post-Talmudic} Sages and they have at it a lot, and they do not resolve it at all.
There is one of them who stated that when Rabbi made this derasha in terms of תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם ,לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה it makes no sense, for the Torah divides between the many and individuals also by the sacrifice {atoning} for idolatry, for individuals bring a she-goat {Bemidbar 15:27} and the community, who are bet Din, bring a bull for a burnt {olah} offering and a he-goat for a sin-offering, and since the Scriptures explained and divided, I would not have thought that we need to divide another division, such that there would be need to derive from תּוֹרָה אַחַת.
ואיכא מינייהו מאן דפירשה וכיון דחזא דלא סלקא ליה כהוגן אמר ליכא למיפתר בה טפי מן הכיןThere is one of them who stated that when Rabbi made this derasha in terms of תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם ,לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה it makes no sense, for the Torah divides between the many and individuals also by the sacrifice {atoning} for idolatry, for individuals bring a she-goat {Bemidbar 15:27} and the community, who are bet Din, bring a bull for a burnt {olah} offering and a he-goat for a sin-offering, and since the Scriptures explained and divided, I would not have thought that we need to divide another division, such that there would be need to derive from תּוֹרָה אַחַת.
And there is amongst them one who explains it, and once he sees that it does not come out for him appropriately, he said that there is not to explain in it more than this.
ואיכא מינייהו מאן דפירקא לההיא קושיא וקאמר הכי ודאי שהמקרא חילק בין יחידים למרובין בקרבן עבודת כוכבים דכתיב וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה וגו' וכתיב והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעולה ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת ביחיד הוא דחילק הכתוב דכתיב ואם נפש אחת אבל ביחידים לא חילקוהאי דקתני בברייתא יכול נחלוק בקרבנותיהן לאו על יחיד דחילק ביה קרא קאמר אלא על יחידים שהן רבים ומאן ניהו עיר שהודח מיעוטה שהן בסקילה כיחיד
וקאמר האי תנא שחילק הכתוב בעיר הנדחת בין מיעוט העיר שהן יחידים לרוב העיר שהן מרובין ואלו בסקילה וממונן פלט ואלו בסייף וממונן אבד ולענין קרבן לא חילק הכתוב אלא בין נפש אחת למרובים אבל באלו מיעוט העיר במיתתן חילק יכול הואיל וחילק במיתתן לדונן כיחיד בסקילה יכול נחלוק נמי בקרבנותיהן ולא יביאו קרבן צבור ת"ל תורה אחת אלו הן תורף דבריו של מפרש זה וקאמר דליכא בה קושיא
And there is amongst them one who resolves this question, and states as follows: Certainly the Scriptures distinguishes between individuals and the many in the sacrifice {atoning} for idolatry, for it is written {Bemidbar 15:22}
and it is written {a few pesukim later}
By an individual is where the Scriptures distinguishes, for it is written
But by {several} individuals it does not make a distinction.
And this that they learn in the brayta -- "perhaps they are distinct in their sacrifices" -- it is referring to the individual that the verse should {perhaps} distinguish, but rather refers to individuals who are many -- and who are they? a city whose minority has turned to idolatry, which is executed via stoning, just like an individual {and not like the majority of such a city, which is executed by the sword}, and this Tanna is saying that the Scriptures distinguishes by an idolatrous city between the minority of the city, which is composed of {many} individuals and the majority of the city, who are many. And these {the minority} are executed via stoning and their money {and possessions} escapes {destruction}, and these {where the majority sins} via the sword and their money is lost.
And as to the matter of the sacrifice, Scriptures only distinguishes between a single soul to the many. But by this minority of the city, in terms of their death penalty it distinguished, perhaps since it distinguished for their death penalty to judge them like an individual with stoning, perhaps we should distinguish also in their sacrifice and they should not bring a community sacrifice. Therefore it informs us -- {Bemidbar 15:29}:
and it is written {a few pesukim later}
| כז וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת, תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה--וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת-שְׁנָתָהּ, לְחַטָּאת. | 27 And if one person sin through error, then he shall offer a she-goat of the first year for a sin-offering. |
| כז וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת, תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה--וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת-שְׁנָתָהּ, לְחַטָּאת. | 27 And if one person sin through error, then he shall offer a she-goat of the first year for a sin-offering. |
And this that they learn in the brayta -- "perhaps they are distinct in their sacrifices" -- it is referring to the individual that the verse should {perhaps} distinguish, but rather refers to individuals who are many -- and who are they? a city whose minority has turned to idolatry, which is executed via stoning, just like an individual {and not like the majority of such a city, which is executed by the sword}, and this Tanna is saying that the Scriptures distinguishes by an idolatrous city between the minority of the city, which is composed of {many} individuals and the majority of the city, who are many. And these {the minority} are executed via stoning and their money {and possessions} escapes {destruction}, and these {where the majority sins} via the sword and their money is lost.
And as to the matter of the sacrifice, Scriptures only distinguishes between a single soul to the many. But by this minority of the city, in terms of their death penalty it distinguished, perhaps since it distinguished for their death penalty to judge them like an individual with stoning, perhaps we should distinguish also in their sacrifice and they should not bring a community sacrifice. Therefore it informs us -- {Bemidbar 15:29}:
וכד מעיינת בה בשמעתא אליבא דהאי פירושא משכחת לה כולה קושיא
חדא דהאי תורה אחת בענין יחיד כתיב ולא בענין צבור וא"כ להאי פירושא הוה ליה האי תנא מהדר אציבורא וקא נסיב ליה קרא דיחיד
ועוד אי האי תנא איחידים קא מהדר דליתו קרבן צבור אמאי קאמרינן מאי ליתו ליתו פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתי דשמעת מיניה דהני לאו ציבורא נינהו ולא אפשר דניתו האי קרבן ולאו הכין הו"ל למימר ליתו פר לעולה ושעיר לחטאת צבור נמי היינו קרבנו וליכא חלוקה בקרבן דידהו מקרבן צבור
And when you delve into the sugya according to this explanation, you find that it is entirely
difficult! First of all, that this תּוֹרָה אַחַת is written as regards to an individual {looking at Biblical context} and not in regards to the community, and if to, according to this explanation, this Tanna is applying it back on the community and takes for himself a verse about the individual!
And furthermore, if this Tanna is applying this to {several} individuals {who are not the majority of the city} that they should bring a communal offering, why do we say {in the gemara Yevamot 9a, where we have the approximate language}, "what should they bring? a bull for a burn offering and a he-goat for a sin offering? the community, by idolatry, is the one who brings it," that we derive from this that these are not a congregation {/community}, and it is not possible for them to bring this sacrifice. And were this not so, he should have stated "let him bring a bull for a burnt offering and a he-goat for the sin-offering of the community -- this is also his sacrifice, and there is no distinction between their sacrifice and the communal offering.
difficult! First of all, that this תּוֹרָה אַחַת is written as regards to an individual {looking at Biblical context} and not in regards to the community, and if to, according to this explanation, this Tanna is applying it back on the community and takes for himself a verse about the individual!
And furthermore, if this Tanna is applying this to {several} individuals {who are not the majority of the city} that they should bring a communal offering, why do we say {in the gemara Yevamot 9a, where we have the approximate language}, "what should they bring? a bull for a burn offering and a he-goat for a sin offering? the community, by idolatry, is the one who brings it," that we derive from this that these are not a congregation {/community}, and it is not possible for them to bring this sacrifice. And were this not so, he should have stated "let him bring a bull for a burnt offering and a he-goat for the sin-offering of the community -- this is also his sacrifice, and there is no distinction between their sacrifice and the communal offering.
ותו כי אמרינן ואלא מאי שעירה אמאי פרכינן יחיד נמי היינו קרבנו לאו הכין הל"ל האי יחיד בעבודת כוכבים הוא דמייתי ולא אפשר להני יחידים לאתויי קרבן יחיד כדפרכינן בכולהו
ועוד בר מן כל דין היכי מייתי בין הני ובין הני קרבן ציבור והא קיימא לן דלא מייתו קרבן צבור אלא צבור שעשו בהוראת בית דין
דכתיב והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה
ואמור רבנן נאמר כאן עדה ונאמר להלך עדה מה עדה האמורה להלן עד שיהו כולן ראויין להוראה אף עדה האמורה כאן עד שיהו כולן ראויין להוראה
ותנן נמי הורו ב"ד ועשו כל הקהל או רובן על פיהם מביאין פר ובעבודת כוכבים מביאין פר ושעיר וכו'
ותנן נמי הורו ב"ד של אחד מן השבטים ועשה אותו שבט על פיהן אותו שבט חייב ושאר שבטים פטורים דברי ר' יהודה וחכ"א אין חייבין אלא על הוראת ב"ד הגדול שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו ולא עדת אותו השבט ואע"ג דהאי קרא בשאר מצות הוא דכתיב הא קא גמרינן מעיני מעיני בגזרה שוה
And furthermore, when we say, "but what? a she-goat?" why do we reject and say that an individual also, this is his offering. It should not be this. It should have stated that the individual by idolatry is he who brings, and it is not possible for these {multiple} individuals to bring an individual offering, as we reject by all of them.
And furthermore, besides all of this, how can they bring either this way or that a communal offering?! For we establish that the only ones who bring a communal offering are a community who acted in the ruling of bet Din , for it is written {Bemidbar 15:24}:
And they learn {in a Mishna in Horayot} also: If bet Din rules and the community, or their majority, acted based on their words, they bring a bull, and for idolatry, they bring a bull and a he-goat, etc.
And they learn {in a Mishna} also: If the bet Din of one of the tribes ruled, and that tribe acted based on their words, that tribe is liable {to bring the sacrifice} and the remaining tribes are exempt. These are the words of Rabbi Yehuda. And the Sages say: They are only liable for the ruling of the Great bet Din, for it is stated {Vayikra 4:13}
And even though that verse was written regarding the other commandments, we learn a gezera shava of מֵעֵינֵי - מֵעֵינֵי {"from the eyes" -- later in the verse}.
אלא האי פירושא ודאי פירושא פריכא הוא ולאו דסמכא הואAnd furthermore, besides all of this, how can they bring either this way or that a communal offering?! For we establish that the only ones who bring a communal offering are a community who acted in the ruling of bet Din , for it is written {Bemidbar 15:24}:
And they learn {in a Mishna in Horayot} also: If bet Din rules and the community, or their majority, acted based on their words, they bring a bull, and for idolatry, they bring a bull and a he-goat, etc.
And they learn {in a Mishna} also: If the bet Din of one of the tribes ruled, and that tribe acted based on their words, that tribe is liable {to bring the sacrifice} and the remaining tribes are exempt. These are the words of Rabbi Yehuda. And the Sages say: They are only liable for the ruling of the Great bet Din, for it is stated {Vayikra 4:13}
And even though that verse was written regarding the other commandments, we learn a gezera shava of מֵעֵינֵי - מֵעֵינֵי {"from the eyes" -- later in the verse}.
והכין פירושא מצינו שחילק הכתוב בין יחידים למרובים שהיחידים בסקילה וממונן פלט ומרובין בסייף וממונם אבד
יכול כשם שחילק במיתתן של מרובין ועשאה בסייף כך נחלוק בקרבנותיהן ולא יביאו קרבן היחידים שהיא שעירה
ת"ל תורה אחת יהיה לכם וגו'
כלומר תורת כל מי שאינו מביא קרבן צבור בהוראה אחת היא ואין בה חלוקה אלא הכל מביאין קרבן יחיד שהיא שעירה
והאי הוא פירושא דהאי ברייתא
ואתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא טעמא דכתב רחמנא תורה אחת הא לאו הכי הוה אמינא נחלוק קרבן הני מרובין מקרבן יחיד מאי ליתו [ליתו] פר משיח בשאר מצות הוא דמייתי ליתו כשבה יחיד בשאר מצות הוא דמייתי ליתו שעיר נשיא בשאר מצות הוא דמייתי ליתו פר לעולה ושעיר לחטאת ציבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו וא"א לאלו שיביאו קרבן ציבור דלא מייתו קרבן ציבור אלא ציבור שעשו בהוראת
Rather, this explanation is certainly a rejected explanation, and not to be relied upon.
And here is its {true} explanation:
We find that Scriptures distinguishes between individuals and many, that the individuals are executed by stoning and their money escapes and the many are executed by the sword and their money is lost. Perhaps just as it distinguished in the death of the many such that it is done by the sword, so too we should distinguish in their sacrifice and they should not bring the sacrifice of the individuals, which is a she-goat. Therefore it informs us
That is to say, the law {torah} of anyone who does not bring the public offering due to a ruling is identical, and there is no distinction, but rather all bring the sacrifice on an individual, which is a she-goat.
And this is the explanation of that brayta.
And Rav Chilkiyah from Hagronia objected to it: The reason is that the All-Merciful wrote תּוֹרָה אַחַת, which means that if this were not so, I would have thought that we would have distinguished between the sacrifice of these many from the sacrifice of the individual. What should they bring? Should they bring a bull? The anointed {priest}, by other commandments {than idolatry} is the one who brings it. Should they bring a sheep? An individual by the other commandments is the one who brings it. Should he bring a he-goat? A prince, by other commandments is the one who brings it. Should he bring a bull for a burnt-offering and a he-goat for a sin-offering? The community by idolatry is the one that brings it.
And it is not possible for these to bring a communal offering, for the only one that brings a communal offering is a community who acted based on the ruling
And here is its {true} explanation:
We find that Scriptures distinguishes between individuals and many, that the individuals are executed by stoning and their money escapes and the many are executed by the sword and their money is lost. Perhaps just as it distinguished in the death of the many such that it is done by the sword, so too we should distinguish in their sacrifice and they should not bring the sacrifice of the individuals, which is a she-goat. Therefore it informs us
That is to say, the law {torah} of anyone who does not bring the public offering due to a ruling is identical, and there is no distinction, but rather all bring the sacrifice on an individual, which is a she-goat.
And this is the explanation of that brayta.
And Rav Chilkiyah from Hagronia objected to it: The reason is that the All-Merciful wrote תּוֹרָה אַחַת, which means that if this were not so, I would have thought that we would have distinguished between the sacrifice of these many from the sacrifice of the individual. What should they bring? Should they bring a bull? The anointed {priest}, by other commandments {than idolatry} is the one who brings it. Should they bring a sheep? An individual by the other commandments is the one who brings it. Should he bring a he-goat? A prince, by other commandments is the one who brings it. Should he bring a bull for a burnt-offering and a he-goat for a sin-offering? The community by idolatry is the one that brings it.
And it is not possible for these to bring a communal offering, for the only one that brings a communal offering is a community who acted based on the ruling
Posts
No comments:
Post a Comment