Friday, January 19, 2007

Rif Taanit 3b {Taanit 12a continues; 12b}


{Taanit 12a continues}
אמר שמואל כל תענית שלא קבלה מבעוד יום לא שמיה תענית
שנא' קדשו צום
אימתי מקבלה א"ר במנחה
ושמואל אמר בתפילת המנחה
אמר רב יוסף כוותיה דשמואל מסתברא וכו:

Shmuel said: Any fast which he did not accept upon himself while it was yet day {the previous day} is not called a fast. For it is written {Yoel 1:14}:

יד קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה--אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְזַעֲקוּ, אֶל-יְהוָה. 14 Sanctify ye a fast, call a solemn assembly, gather the elders and all the inhabitants of the land unto the house of the LORD your God, and cry unto the LORD.
When should he accept it?
Rav said: At mincha {time}.
And Shmuel said: In the mincha prayer.
Rav Yosef said: It is logical in accordance with Shmuel, etc.

תנו רבנן עד אימתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי רבי אלעזר בר' שמעון אומר עד קריאת הגבר
וקיימא לן כרבי:
The Sages learnt {in a brayta}: Until when may he eat and drink {that is, when does his fast begin}? Until daybreak. These are the words of Rabbi. Rabbi Eleazar beRabbi Shimon says: Until the rooster crows.

And we establish like Rabbi.

אמר רבא לא שנו אלא שלא גמר אבל גמר אינו אוכל
איתיביה אביי ישן ועמד הרי זה אוכל
התם שלא סילק
איכא דאמרי אמר רבא לא שנו אלא שלא ישן אבל ישן אינו אוכל
איתיביה אביי ישן ועמד הרי זה אוכל
התם במתנמנם
היכי דאמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר:

Rava {our gemara: Abaye} said: They only learned this {about being able to eat in the morning before a fast} where he did not finish {his meal} but if he finished it, he may not eat.
Abaye {our gemara: Rava} objected {from a brayta}: If he slept and arose, he may eat.
There, he did not remove {the table}.

Some {versions} say:
Rava said: They only learned this where he did not sleep, but if he slept, he may not eat.
Abaye objected: If he slept and arose, he may eat.
There {where he may eat} is where he {merely} dozed.

What is the definition of this dozing?
Rav Ashi said: {Taanit 12b} He is asleep but not asleep, awake but not awake, such that you call him and he answers, but it not able to respond with thought {to give a reasoned response} but if you remind him, he remembers {e.g. if you ask him while is is dozing like this, "Did you hear such and such?" he will be able to remember.}

הא מילתא לא אפסיקא בה הלכתא בהדיא אלא מדחזינא לגמרא דקא טרח לפרושי מתנמנם שמעי' דהלכתא כי האי לישנא בתרא
ועוד דאיסורא דרבנן הוא ולקולא עבדינן הלכך בין סילק בין לא סילק אם לא ישן אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר הדין הוא סברא דילן

In this matter, the halacha is not explicitly set up. However, from the fact that we see that the gemara troubles itself to define "dozing," we deduce that the halacha is in accordance with this latter phrasing. And furthermore, it is a Rabbinic prohibition, and we conduct ourselves leniently. Therefore, whether they removed {the table} or did not remove, if he did not sleep, he may eat and drink until daybreak. Such is our opinion.

ואיכא מרבוותא מאן דכתב הכין קי"ל דלגבי תענית דאכיל בלילי ומפסיק אם גמר וסילק לא יאכל אבל אם לא סילק ודעתו עוד לאכול אע"פ שישן עומד ואוכל
והאי מימרא דיליה אתי כלישנא קמא
And there is among the {post-Talmudic} Sages one who writes as follows, that we establish that by a fast in which he ate ate night and stopped, if he finished {his meal} and removed {the table} he may not eat, but if he did not remove and his thoughts are still to eat, even though he slept {entirely, not merely dozed}, he may arise and eat. And this statement of his goes according to the first phrasing.

ולענין תענית שפוסק בה מבעוד יום חזינן לגאון דקאמר הכין אע"פ שפוסק חוזר ואוכל עד שיבא השמש
ואנן מסתברא לן דהנ"מ היכא דלא קבלה עליה לתענית
אבל היכא דקבלה עליה לתענית איתסר ליה למיכל ולמשתי
דהא בהדיא אמרינן לענין זמן על הכוס ביוה"כ היכי ליעביד נברך עליה ושתי ליה כיון דאמר זמן קבליה עלויה ואיתסר ליה למישתי וכו'
ולענין מישתא מיא היכא דאית לי' למיכל אית ליה למשתי והיכא דלית ליה למיכל לית ליה למשתי
וה"נ כתב הגאון ז"ל

And in terms of a Taanit in which he stopped {eating} while it was yet day {erev the Taanit}, we see that the Gaon says as follows, that even though he paused, he may resume eating until sunset.
And to it, it seems logical that these words are where he did not accept upon himself the fast. However, if he accepted upon himself the fast, it is forbidden for him to eat and drink. For we explicitly state in terms of mentioning the Zeman (shehechiyanu) on the cup on Yom Kippur, how should he conduct himself? He should bless on it and drink it. Once he says the Zeman, he accepts upon himself {the fast} and it is forbidden for him to drink, etc.

And in terms of drinking water, where he may eat he may drink, and where he may not eat he may not drink.
And so wrote the Gaon, z"l.

No comments: