Rif Taanit 2b {Taanit 10a continues; 11a}

2b

{Taanit 10a continues}

מאן יחידים
אמר רב הונא רבנן
ואמר רב הונא יחידים מתענין ג' תעניות שני וחמישי ושני
תניא נמי הכי יחידים מתענים שני וחמישי ושני ומפסיקין בראשי חדשים ובימים טובים הכתובים במגילת תענית
והאידנא דקא בטלה מגילת תענית אין מפסיקין אלא בחנוכה ופורים
ודוקא ביחיד אבל צבור לא
דתנן אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ופורים ואם התחילו אין מפסיקין:

Gemara:
What is meant by these "yechidim" {individuals}?
Rav Huna said: The Sages.
And Rav Huna said: The yechidim fast three fasts, on Monday, Thursday, and Monday.
A brayta also says so: The yechidim fast Monday, Thursday and Monday, and interrupt for Rosh Chodesh, and for the festivals mentioned in Megillat Taanit.

And now that Megillat Taanit is nullified, they do not interrupt except for Chanukka and Purim.
And this is specifically for an individual, but for the public, no. For they learnt {tnan}: They do not decree a fast on the public on Rosh Chodesh, Chanukka, and Purim, and if they began, they do not interrupt {even for these}.

ת"ר לא יאמר אדם תלמיד אני אין אני ראוי לכך
אלא כל התלמידים ראויין לכך
[איזהו יחיד] ואי זהו תלמיד
יחיד שראוי למנותו פרנס על הצבור
תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה ואפי' במסכת כלה:

The Sages learnt {in a brayta}: One should not say, "I am merely a 'talmid' and am not fit for this {to fast}." Rather, all 'talmidim' are fit for this.
Who is a yachid and who is a talmid?
A yachid: that he is fit to be appointed a parnas {leader} on the community.
A talmid: that they can ask him a halachic matter in any place {topic} and he will be able to say it, and even in masechet kallah.

ת"ר לא כל הרוצה לעשות את עצמו יחיד עושה והתלמידים (אין) עושין את עצמן יחידים ד"ר מאיר ר' יהודה אומר עושה וזכור לטוב שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו

{Note: Bach discusses whether the word אין should be present. He thinks it should, but Ran seems not to have it. See inside.}
The Sages learnt {in a brayta}
Not all who wishes to make himself a yachid can make himself. And the talmidim may (or may not, depending on one's girsa} make themselves yechidim. These are the words of Rabbi Meir.
Rabbi Yehuda says: He may make {himself one}, and is remembered for good, for it is not a benefit to him but rather an aggravation to him.

תניא אידך לא עם הארץ הרוצה לעשות את עצמו יחיד עושה והתלמידים עושין דברי ר"ש בן אלעזר רשב"ג אומר דבר של שבח אינו עושה דבר של צער עושה:

Another brayta: An am haAretz who wishes to make himself a yachid may not do so. But the talmidim may do so. These are the words of Rabbi Shimon ben Eleazar. Rabban Shimon ben Gamliel says: Something which is to his benefit he may not do, something to his aggravation he may do.

תנו רבנן הרי שהיה מתענה על החולה ונתרפא על הצרה ועברה הרי זה מתענה ומשלים
ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים
ממקום שאין מתענין למקום שמתענין ה"ז מתענה עמהן
שכח ואכל ושתה אל יתראה בפניהם ואל ינהג עידונין בעצמו

The Sages learnt {in a brayta}: One who was fasting for a sick person, and he {the sick person} for better; regarding a calamity and it passed; he should finish his fast.
One who travels from a place where they are fasting to a place where they are not fasting, he should finish his fast.
From a place where they are not fasting to a place where they are fasting, he should fast with them.
If he forgot and ate and drank, he should not make himself seen before them, nor should he now eat plenty.

אמר רב יהודה אמר רב כל המרעיב עצמו בשני רעבון ניצול ממיתה משונה
שנאמר ברעב פדך ממות
פדך ממות מרעב מיבעי ליה
אלא מתוך שהרעיב עצמו בשני רעבון ניצול ממיתה משונה

{Taanit 11a}
Rav Yehuda cited Rav: Anyone who makes himself hunger (by fasting) in a year of famine is saved from an unusual death, for it is written {Iyyov 5:20}:

כ בְּרָעָב, פָּדְךָ מִמָּוֶת; וּבְמִלְחָמָה, מִידֵי חָרֶב.

20 In famine He will redeem thee from death; and in war from the power of the sword.

It should have said "he will redeem you from death from famine" {rather that "in/with hunger he will redeem you from death"}
Rather, since he caused himself to hunger in years of famine {fasting for a salvation}, he is saved from an unusual death.

אמר ר"ש בן לקיש אסור לאדם שישמש מטתו בשני רעבון שנא' וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב תניא
חשוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון:

Rabbi Shimon ben Lakish said: It is forbidden for one to engage in marital relations in a year of famine, for it is written {Bereishit 41:50}:

נ וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת, בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.

50 And unto Joseph were born two sons before the year of famine came, whom Asenath the daughter of Poti-phera priest of On bore unto him.

They learnt {in a brayta}: Those who lack sons {and thus have not yet fulfilled peru urevu} may engage in marital relations during a year of famine.

ת"ר בזמן שהצבור שרויין בצער יחיד הפורש מהן שני מלאכי השרת המלוין לו מניחין ידיהם על ראשו ואומרים פלוני שפירש מן הצבור אל יראה בנחמת צבור

The Sages learnt {in a brayta}: At a time when the community is dwelling in pain, if an individual separates from them, the ministering angels who accompany him place their hands on his head and say, "Ploni, who separated from the community shall not see the comforting of the community."

תניא אידך בזמן שהצבור שרויין בצער אל יאמר אדם אלך אני ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי ואם עשה כן עליו הכתוב אומר הנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן מה כתיב בתריה ונגלה באזני ה' צבאות
זו מדת בינונית

Another brayta: At a time that the community dwells in pain, one should not say, "I will go and eat and drink, and peace will be upon my soul." And if he does this, upon his Scriptures says {Yeshaya 22:13}

יב וַיִּקְרָא, אֲדֹנָי ה צְבָקוֹת--בַּיּוֹם הַהוּא: לִבְכִי, וּלְמִסְפֵּד, וּלְקָרְחָה, וְלַחֲגֹר שָׂק.	12 And in that day did the Lord, the GOD of hosts, call to weeping, and to lamentation, and to baldness, and to girding with sackcloth;
יג וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר, וְשָׁתוֹת יָיִן; אָכוֹל וְשָׁתוֹ, כִּי מָחָר נָמוּת.	13 And behold joy and gladness, slaying oxen and killing sheep, eating flesh and drinking wine--'Let us eat and drink, for tomorrow we shall die!'

and what is written after it?

יד וְנִגְלָה בְאָזְנָי, ה צְבָקוֹת: אִם-יְכֻפַּר הֶעָו‍ֹן הַזֶּה לָכֶם, עַד-תְּמֻתוּן, אָמַר אֲדֹנָי ה, צְבָקוֹת

14 And the LORD of hosts revealed Himself in mine ears: Surely this iniquity shall not be expiated by you till ye die, saith the Lord, the GOD of hosts. {P}

This is the middle-road approach.

מדת רשעים מהו אומר אתיו אקחה יין ונסבאה שכר
מה כתיב אחריו הצדיק אבד ואין איש שם על לב [וגו'

The evildoer's approach, what is it? {Yeshaya 56:12, last pasuk of perek}

יב אֵתָיוּ אֶקְחָה-יַיִן, וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר; וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר, גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד.

12 'Come ye, I will fetch wine, and we will fill ourselves with strong drink; and to-morrow shall be as this day, and much more abundant.'

What is written after it?

א הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל-לֵב; וְאַנְשֵׁי-חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי-מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק.	1 The righteous perisheth, and no man layeth it to heart, and godly men are taken away, none considering that the righteous is taken away from the evil to come.
ב יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם; הֹלֵךְ, נְכֹחוֹ. {ס}	2 He entereth into peace, they rest in their beds, each one that walketh in his uprightness. {S}

etc.
{our gemara, but not Rif, continues: כי מפני הרעה נאסף הצדיק}a

וכל המצטער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור
שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הצבור
שנאמר וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה
וכי לא היה לו למשה כר או כסת לישב עליו
אלא כך אמר משה הואיל וישראל שרויין בצער אף אני אהיה עמהם בצער

And anyone who pains himself with the community will merit to see in the comfort of the community. For we see so by Moshe our teacher that he pained himself with the community, for it is written {Shemot 17:12}:

יב וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.

12 But Moses' hands were heavy; and they took a stone, and put it under him, and he sat thereon; and Aaron and Hur stayed up his hands, the one on the one side, and the other on the other side; and his hands were steady until the going down of the sun.

Now did Moshe not have a pillow or cushion to sit upon {rather than a stone}? Rather, so did Moshe say: Since Israel is dwelling in pain, so will I be with them in pain.

ושמא יאמר אדם מי מעיד בי אבני ביתו וקורות ביתו של אדם הן מעידין עליו שנאמר כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה:
And lest a man say, "Who will testify about me?" the stones of his house and the beams of his house will testify about him, for it is written {Chabbakkuk 2:11}:

יא כִּי-אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק; וְכָפִיס, מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה. {פ}

11 For the stone shall cry out of the wall, and the beam out of the timber shall answer it.