Rif Nedarim 5b {16b}

5b

Note: Here is the Rif Yomi video for Nedarim daf 16b. Runtime is 4 minutes.


{Nedarim 16b}
Gemara:

רב כהנא מתני א"ר גידל אמר רב
ורב טביומי מתני א"ר גידל אמר שמואל
מנין שאין נשבעין לעבור על המצוה שנאמר לא יחל דברו
דברו אינו מיחל אבל מיחל הוא לחפצי שמים
מ"ש נדרים דכתיב איש כי ידור נדר לה' לא יחל דברו שבועה נמי הא כתיב או השבע שבועה לה'
אמר אביי הא דקאמר הנאת סוכה עלי הא דאמר שלא אהנה מן הסוכה
אמר ליה רבא וכי מצות ליהנות ניתנו
אלא אמר רבא הא דאמר ישיבת סוכה עלי הא דאמר שבועה שלא אשב בסוכה

Rav Kahana recited: Rav Gidel cited Rav:
And Rav Tivyomi recited: Rav Gidel cited Shmuel:
From where that we do not swear to transgress a commandment {that is, that the oath will not take hold}? For it is stated {Bemidbar 30:3}:

ג אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה.

3 When a man voweth a vow unto the LORD, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.

He may not break his word, but he must break a word in matters of Heaven.
Why are vows different, in that it states אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַה... לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ {stressing LaHashem, thus even for Divine matters}. By oaths as well, it is written או השבע שבועה לה' {--actually, it does not say this, but the word laHashem precedes it, as we see above}.

Abaye said: Here {by vows} is where he said "the benefit of a Succah upon me," whereas here {by an oath} is where he said "that I will not benefit from a Succah."
Rava said to him: But precepts were not given for benefit {/enjoyment, and so one cannot technically be said to be benefiting from a precept}!
Rather, Rava said: Here {by vows} is where he said "dwelling in a Succah upon me," whereas here is where he said "an oath that I will not dwell in a Succah."

Rif Nedarim 5a {15b - 16a}

5a

Note: The Rif Yomi video for Nedarim 15b-16a is available here. Runtime is 9 minutes and 45 seconds.


{Nedarim 15b}
Mishna:

האומר לאשתו קונם שאיני משמשך הרי זה בלא יחל דברו כו':

IF ONE SAYS TO HIS WIFE, KONAM IF I COHABIT WITH YOU.' HE IS LIABLE TO [THE INJUNCTION,] HE SHALL NOT BREAK HIS WORD, etc.

Gemara:

והא משועבד לה מן התורה דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע
באומר הנאת תשמישך עלי
והא לא ניחא ליה בתשמיש
דאמר רב כהנא הנאת תשמישי עליך כופין אותה ומשמשתו דשעבודי משעבדא ליה
הנאת תשמישך עלי אסור דאין מאכילין לאדם דבר האסור לו

But he is obligated in this Biblically? for it is written {Shemot 21:10}:

י אִם-אַחֶרֶת, יִקַּח-לוֹ--שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע.

10 If he take him another wife, her food, her raiment, and her conjugal rights, shall he not diminish.

{Answer:} Where he said, "the pleasure of your intercourse {is forbidden} upon me." And thus he denies himself the pleasure of intercourse.
For Rav Kahana said: {If a woman vows:} "The pleasure of my intercourse {in forbidden} upon you," they compel her and she has intercourse with him, for she is under obligation to him. "The pleasure of your intercourse upon me," she is forbidden, for we do not feed a person something forbidden to him.


Mishna:

קרבן לא אוכל לך הקרבן שאוכל לך לא קרבן לא אוכל לך מותר
שבועה לא אוכל לך השבועה שאוכל לך לא שבועה לא אוכל לך אסור

[IF HE SAYS,] 'A KORBAN BE WHAT I MIGHT NOT EAT OF YOURS,' [OR] 'OH KORBAN! {hakorban} IF I EAT OF YOURS,' [OR] 'WHAT I MIGHT NOT EAT OF YOURS BE NOT A KORBAN UNTO ME,' HE IS PERMITTED.

{Nedarim 16a}
[IF HE SAYS, 'I TAKE] AN OATH [THAT] I WILL NOT EAT OF YOURS,' [OR] 'OH OATH {haShevuah} THAT I EAT OF YOURS,' [OR 'I TAKE] NO OATH [THAT] I WILL NOT EAT OF YOURS,' HE IS FORBIDDEN.

Gemara:

מכלל דהשבועה שאוכל דלא אכילנא משמע
ורמינהי שבועות שתים שהן ארבע שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי
מדקאמר שלא אוכל מכלל דשאוכל דאכילנא משמע
אמר אביי שאוכל שתי לשונות במשמע היו מסרבין בו לאכול ואמר לא אכילנא ותו שבועה שאוכל דלא אכילנא משמע
רב אשי אמר שאוכל דנדרים שאי אוכל קתני
א"כ מאי למימרא מהו דתימ' לישנא הוא דאתקל ליה קמ"ל

This implies that "haShevuah that I eat" implies "that I will not eat."
But I will raise an objection: Oaths are two which are four: "that I eat," "that I do not eat," "that I ate," and "that I did not eat."
From the fact that it {=the brayta} states the case of "that I do not eat," we may deduce that "that I eat" implies "that I will eat."
Abaye said: "That I eat," two separate meanings can be implied. If they were urging him to eat, and he said "I will not eat, and furthermore an oath that I eat," the implication is "that I will not eat."
Rav Ashi said: "That I eat" of vows {our gemara: of oaths} is really saying "that I will not eat" {and it is shorthand used by the Mishna, but he really said the negative}.
If so, {our gemara: it is obvios!} why state it?
I would have said that it is a mispronunciation which caused him to stumble {namely, that he said she `i ochel rather than sheOchel}. Therefore it informs us.

Mishna:

זה חומר בשבועות מבנדרים וחומר בנדרים מבשבועו'
כיצד
אמר קונם לולב שאני נוטל תפילין שאני מניח בנדרים אסור בשבועות מותר שאין נשבעין לעבור על המצות

IN THESE INSTANCES OATHS ARE MORE RIGOROUS THAN VOWS: HOW SO?
IF ONE SAYS, 'KONAM BE 'THE LULAV THAT I TAKE' OR, 'THE TEFILLIN THAT I PUT ON' {missing the case of building a sukkah}, AS VOWS THEY ARE BINDING, BUT AS OATHS THEY ARE NOT, BECAUSE ONE CANNOT SWEAR TO TRANSGRESS THE PRECEPTS.

Rif Nedarim 4b {14a - 15a}

4b

Note: Here is the Rif Yomi video for Nedarim 14a - 15a. Runtime is 14 minutes.


{Nedarim 14a}

האומר לאשתו הרי את עלי כאימא כו':
ורמינהו הרי את עלי כבשר אימא כבשר אחותי כערלה וככלאי הכרם לא אמר כלום
אמר אביי לא אמר כלום מדאורייתא אבל צריך שאלה מדרבנן
רבא אמר הא בת"ח הא בע"ה
דתניא הנודר בתורה לא אמר כלום וא"ר יוחנן וצריך שאלה לחכם מדרבנן
וא"ר נחמן אם ת"ח הוא א"צ.

"If one said to his wife, 'behold you are unto me like my mother, etc.":
And they objected: "If one says to his wife, 'Behold! you are to me as the flesh of my mother, as the flesh of my sister, as 'orlah,' as kil'ayim of the vineyard, he has not said anything."

Abaye said: He has not said anything -- on a Biblical level, but he requires asking {for release} Rabbinically.
Rava said: This is by a Torah scholar, and this is by an ignoramus.

For they learnt {in a brayta}: One who vows by the Torah has not said anything.
And Rabbi Yochanan said: And {yet} it requires asking {for release} to a Sage, Rabbinically.
And Rav Nachman said: He is a Torah scholar, and does not need.

{Nedarim 14b}

תניא הנודר בתורה לא אמר כלום
במה שכתוב בתורה דבריו קיימין
בה ובמה שכתוב בה דבריו קיימין

השתא במה שכתוב בתורה דבריו קיימין בה ובמה שכתוב בה מבעיא
אמר רב נחמן ל"ק הא דמחתא אורייתא אארעא הא דנקיט לה בידי'

מחתא אארעא דעתיה עליה נקט לה בידיה (כי) דעתיה אהזכרות שבה
ואבע"א דמחתא אארעא והא קמ"ל דאע"ג דמחתא אארעא אי אמר במה שכתוב בה מהני (וזו ואצ"ל זו קתני)
ואיבעית אימא מציעתא נמי דנקיט לה בידיה וקמשמע לן כיון דנקיט לה בידיה אף על גב דלא אמר אלא בה כמ"ד במה שכתוב בה דמי.

They learnt {in a brayta}: If one vows by the Torah, he has not said anything. By what is written in the Torah, his words stand. By is and by what is written in it, his words stand.

Now that {where he says} "in what is written in Torah," his words stand, "it and what is written in it," do we need?
Rav Nachman said: This is no question. Here is where the Torah is lying on the ground, while here is where he took it in hand.

If it is lying on the ground, his mind is upon it, but if he took it in his, his mind is on the Divine Names therein.
And if you want I will say that it is in fact lying on the ground, and this informs us that, even though it is lying on the ground, if he said "with what is written therein," it works. (* And it is {his words were in the style of} "this and it need not be said this. *)
And if you want I will say the intermediate case as well, that he is holding it in his hand, and it informs us that since he holds it in his hand, even though he only said "it" {and not what is in it}, he is just like one who said "in what is written therein."

אתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר
א"ר יהודה אמר רב אל יישן היום חיישינן שמא יישן למחר
ורב נחמן אמר יישן היום ולא חיישינן שמא יישן למחר
ומודה רב יהודה באומר קונם שאיני ישן למחר אם אישן היום שיישן היום כי לא מזדהר בתנאיה אבל באיסוריה מזדהר.

It was stated {by Amoraim}: "Konam my eyes from sleeping today, if I sleep tomorrow."
Rav Yehuda cited Rav: He may not sleep that day, for we fear lest he sleep the next day.
And Rav Nachman said: He may sleep today, and we do not fear that he will sleep tomorrow.
And Rav Yehuda admits by one who says "konam that I will not sleep tomorrow, if I sleep today," that he may sleep today {and allow the vow for tomorrow to take hold},
{Nedarim 15a}
for he will not lax in his condition {which causes the vow to take hold}, but he will not be lax in his prohibition.

תנן קונם שאני ישן שאני מדבר שאני מהלך
ה"ד אילימא כדקתני שאני ישן מי הוי נדרא והתנן חומר בשבועה שהשבועה חלה על דבר שיש בו ממש ועל דבר שא"ב ממש משא"כ בנדרים ושינה דבר שא"ב ממש הוא אלא דקאמר קונם עיני בשינה

ואי לא יהיב שיעורא מי שבקינן ליה עד דעביד איסורא
והא"ר יוחנן שבועה שלא אישן ג' ימים מלקין אותו ויישן לאלתר
אמר רבינא לעולם כדקתני ומאי בל יחל דרבנן
ומי איכא בל יחל דרבנן
אין
והתניא דברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר כדי לבטלן שנאמר לא יחל דברו

They learnt {in a Mishna}: Konam that I sleep, that I speak, that I walk.

How so? If as is stated in the Mishna, how is "that I sleep" a vow? But they learnt {in a Mishna}: A stringency by oaths, in that an oath applies to something that has substance and something that lacks substance, which is not the case by vows. And sleep is something which lacks substance! Rather, that he stated "konam my eyes in regard to sleep."

And if he did not give a measure, would we indeed leave him until he committed a prohibition? But Rabbi Yochanan said: An oath that I will not sleep for three days, we lash him and he sleeps immediately!
{and they attempt to reinterpret the Tannaitic statement to stand in contradiction to Rav Yehuda. So which we reply}
Ravina said: In truth, it is as we taught, and what is "he shall not break {his word}?" Rabbinically.
And is there a Rabbinic "he shall not break?" Yes. As it was taught: If there were permitted things and others practiced in them prohibition, you are not permitted to treat them as permitted in order to nullify them {our gemara: rather than "in order to nullify them," "in their presence"}. For it is stated {Bemidbar 33}: "He shall not break his word."

Rif Nedarim 3b {13b - 14a}

3b

Note: Here is a video of Rif Nedarim 13b - 14a. Runtime: 4 minutes, 30 seconds.


BEGIN PEREK TWO
{Nedarim 13b}
Mishna:

ואלו מותרין חולין שאוכל לך כבשר חזיר כעבודת כוכבים כעורות לבובין כנבלות כטרפות כשקצי' ורמשים כחלת אהרן וכתרומתו מותר

האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר שלא יקל ראשו [לכך]: ש

NOW THESE ARE PERMITTED: [HE WHO SAYS,] WHAT I MIGHT EAT OF YOURS BE HULLIN,' 'AS THE FLESH OF THE SWINE, AS THE OBJECT OF IDOLATROUS WORSHIP,' AS PERFORATED HIDES,' 'AS NEBELOTH AND TEREFOTH', 'AS NEBELOTH AND TEREFOTH', AS ABOMINATIONS AND REPTILES, AS AARON'S DOUGH OR HIS TERUMAH', — [IN ALL THESE CASES] HE IS PERMITTED.

IF ONE SAYS TO HIS WIFE, 'BEHOLD! THOU ART UNTO ME AS MY MOTHER,' HE MUST BE GIVEN AN OPENING ON OTHER GROUNDS, IN ORDER THAT HE SHOULD NOT ACT FRIVOLOUSLY IN SUCH MATTERS.

{Nedarim 14a}
Gemara:

מנא ה"מ
אמר קרא איש כי ידור נדר
עד שידור בדבר הנדור
אי הכי אפילו בדבר האסור נמי דהא כתיב לאסור איסר
ההוא מבעיא ליה לכדתניא איזה איסר האמור בתורה כו': ש

From where do we know these words? Scriptures states {Bemidbar 30:3}:

ג אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה.

3 When a man voweth a vow unto the LORD, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.

Until he vows upon that which can be vowed.
If so, even upon a bond, as well, for it is written אִסָּר.
That is required for that which they learned {in a brayta}, "what is the bond mentioned in the Torah?, etc."

Rif Nedarim 3a {13a - b}

3a

Note: Here is a video of Rif on Nedarim 13a-b. Runtime 6 minutes 13 seconds.


{Nedarim 13a}
Mishna:

האומר קרבן עולה מנחה חטאת שלמים תודה שאני אוכל לך אסור
ורבי יהודה מתיר

הקרבן כקרבן קרבן שאוכל לך אסור
לקרבן לא אוכל לך ר"מ אוסר
האומר לחבירו קונם פי מדבר עמך ידי עושות עמך רגלי מהלכות לך אסור

F ONE SAYS [TO HIS NEIGHBOUR], 'THAT WHICH I MIGHT EAT OF YOURS BE KORBAN', [OR]' A BURNT-OFFERING', [OR] 'A MEAL-OFFERING', [OR]' A SIN-OFFERING [OR] 'A THANKSGIVING-OFFERING', [OR]' A PEACE-OFFERING, — HE IS FORBIDDEN.
RABBI YEHUDAH PERMITTED [HIM].

[IF HE SAYS,] 'THE KORBAN,' [OR] 'AS A KORBAN,' [OR]' KORBAN, BE THAT WHICH I MIGHT EAT OF YOURS,' HE IS FORBIDDEN.

IF HE SAYS: THAT WHICH I MIGHT NOT EAT OF YOURS BE FOR A KORBAN,' RABBI MEIR FORBIDS.

{Nedarim 13b}
IF ONE SAYS TO HIS NEIGHBOUR, 'KONAM BE MY MOUTH SPEAKING WITH YOU,' [OR] 'MY HANDS WORKING FOR YOU,' [OR] 'MY FEET WALKING WITH YOU,' HE IS FORBIDDEN.

Gemara:

ר"מ אוסר
והתניא מודים חכמים לר"י באומר הא קרבן הא עולה הא חטאת הא מנחה הא תודה הא שלמים שאוכל לך מותר שלא נדר זה אלא בחיי קרבן
ל"ק הא דאמר הא קרבן [והא דאמר הי קרבן
אמר הא קרבן אסור אמר הי קרבן מותר מאי טעמא] חיי קרבן קאמר
וכן הלכתא.

"{hakorban [as one word] ...} Rabbi Meir forbids":
But they learnt {in a brayta}: The Sages admit to Rabbi Yehuda by where he says "ha korban, ha olah, ha chatat, ha mincha, ha todah, ha shelamim" "what I eat of yours," that he is permitted, for he did not vow except by the life of the korban. {thus, by the life of the korban, I will eat of yours."
{Nedarim 13b}
This is no contradiction. This is where he said ha korban [and this is where he said hay korban. {our gemara: "hakorban," as one word, but then the examples of permitted and forbidden would be reversed.} If he said ha korban, it is forbidden. If he said hay korban, he is permitted. What is the reason? By the life of the korban, he means.
And so is the halacha.

פי מדבר עמך
ורמינהי חומר בשבועות מבנדרים ובנדרים מבשבועות
חומר בנדרים שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר רשות משא"כ בשבועות
וחומר בשבועות שהשבועו' חלות בין על דבר שיש בו ממש ובין על דבר שאין בו ממש משא"כ בנדרי'

באומר יאסר פי לדבורי ידי למעשיהן ורגלי להלוכן
דיקא נמי דקתני פי מדבר עמך ולא קתני שאיני דבר עמך ש"מ

"My mouth speaking with you":
They raise an objection: There is a stringency by oaths more than by vows, and by vows more than by oaths. There is a stringency by vows, in that vows take effect upon something required by commandment, just as by optional matters, which is not true by oaths.
And there is a stringency by oaths, in that oaths take effect whether on something that has substance or something that lacks substance, which is not true by vows.
{and the implication is that in the Mishna he vowed not to undertake the action of his mouth speaking with him, which is an action. The resolution:}

Where he says "my mouth is forbidden, in respect to my speech"; "my hand, in respect to their actions"; and "my legs in respect to their walking."
Indeed, we can arrive at this conclusion through careful analysis of the language of the Mishna, which stated "my mouth from speaking with you," and did not state "that I will not speak with you." We indeed so deduce.

הדרן עלך כל כנויי נדרים
END PEREK

Rif Nedarim 2b {Nedarim 10a - 11b}

2b

{Note: Here are two videos, which cover this material.
The first is a collection of other sources in Nedarim that tell us that taking vows is bad. Runtime: 9 minutes 18 seconds.


The next continues with the Mishna, and spans Nedarim 10-11.
Runtime 26 minutes 51 seconds:

On to the actual text:
}

{Nedarim 22a}

גרסינן לקמן בפ"ד אמר שמואל כל הנודר אע"פ שמקיים נקרא רשע.
מאי קרא וכי תחדל לנדור אתיא חדלה חדלה
כתיב הכא וכי תחדל לנדור וכתיב התם שם רשעים חדלו רוגז
אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא כנדרי רשעים נדר בנזיר בקרבן ובשבועה.

We learn later on in the fourth perek {of Nedarim, 22a}:
Shmuel said: Anyone who vows, even though he fulfills it, is called an evildoer.
{in our gemara, Rabbi Abba says the following:} What is the Scriptural basis? {Devarim 23:23}:

כג וְכִי תֶחְדַּל, לִנְדֹּר--לֹא-יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא.

23 But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.

{which, I might note, can be cast as a michlav lav ata shomea hen. If you forbear, it shall be no sin. But if you do not forbear, then it shall be a sin. But that is the derasha put forth in Nedarim 77b. Here, the gemara instead continues:}
It is via a link of forbear - forbear. It is written here {Devarim 23:23}:

כג וְכִי תֶחְדַּל, לִנְדֹּר--לֹא-יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא.

23 But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.

and it is written there {Iyyov 3:17}:

יז שָׁם רְשָׁעִים, חָדְלוּ רֹגֶז; וְשָׁם יָנוּחוּ, יְגִיעֵי כֹחַ.

17 There the wicked cease from troubling; and there the weary are at rest.

Rav Yosef said: Even we also learn it, in the Mishna: "like the vows of the wicked," it is a vow for a Nazirite, for a sacrifice and for an oath.

וגרסינן נמי בפ' נערה
א"ל רבא לר"נ חזי מר הדין דרבנן דאתי ממערבא ואמר אזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב הונא בר אבין ושרו ליה נדריה ואמרו ליה זיל ובעי רחמי על נפשך דחטית.
א"ל יאות דתני רב דימי אחוה דרב ספרא כל הנודר אע"פ שמקיים נקרא חוטא מאי קרא כי תחדל לנדור לא יהי' בך חטא הא לא תחדל יהיה בך חטא
תנו רבנן לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות אל תהי רגיל אצל ע"ה שסופו להאכילך טבלים אל תרבה שיחה עם אשה שסופך לבא לידי ניאוף:

And we learn in perek Naarah {Nedarim 77b}:
Rava said to Rav Nachman: Master should see this rabbi who came from the west {=Eretz Yisrael} and said that the Sages gave a hearing to Rav Huna bar Avin, and released his vow, and said to him, "go and seek mercy, for you have sinned."
He said to him, "this is true, for Rav Dimi, the brother of Rav Safra taught {tnei}: Anyone who vows, even if he fulfills it, is called a sinned. What is the Scriptural source? {Devarim 23:23}:

כג וְכִי תֶחְדַּל, לִנְדֹּר--לֹא-יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא.

23 But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.

Thus if you do not forbear, then there will be in you sin.

The Sages learnt {in a brayta}: You should not generally be accustomed to make vows, for your end will be to trespass oaths. You should not frequent amei haAretz {as opposed to a chaver -- thus, someone who is not careful about teruma and maaser, rather than any connotations of ignorance}, for his end will be to feed you tevel {untithed produce}. You should not increase talk with a woman, for your end will be to come to unchastity.

ירושלמי.
מוקש אדם ילע קודש ואחר נדרים לבקר
מתחיל אדם לנדור פנקסו נפתחה.
דבר אחר מוקש אדם וגומר איחר אדם את נדרו פינקסו נפתחה.
מעשה באדם אחד שאמר הרי עלי עולה ושהה להביאה ושקעה ספינתו בים

Yerushalmi:
{Mishlei 20:25}

כה מוֹקֵשׁ אָדָם, יָלַע קֹדֶשׁ; וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר.

25 It is a snare to a man rashly to say: 'Holy', and after vows to make inquiry.

When a person begins to vow, his ledger is opened.
Another explanation: מוֹקֵשׁ אָדָם etc.: when a person delays his vow, his ledger is opened.

There was a incident with a certain person who said "behold upon me a burnt-offering," and he delayed in bringing it, and his ship sunk at sea.

Mishna:

האומר קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן חרק חרך חרף הרי אלו כנויין לחרם נזיק נזיח פזיח הרי אלו כנויין לנזירות שבועה שבותה שבוקה נדר במוהי הרי אלו כנויין לשבועה

ONE WHO SAYS, 'KONAM,' 'KONAH,' OR 'KONAS,' THESE ARE THE SUBSTITUTES FOR KORBAN.
'CHEREK,' 'CHERECH,' [OR] 'CHEREF,' THESE ARE SUBSTITUTES FOR CHEREM.
'NAZIK,' 'NAZIACH,' 'PAZIACH,' THESE ARE SUBSTITUTES FOR NEZIROTH;
'SHEVU'AH' {but the preceding should presumably be emended out}, 'SHEVUTHAH,' 'SHEKUKAH,' OR ONE WHO VOWS BY MOHI, THESE ARE SUBSTITUTES FOR SHEVU'AH.

Gemara:

אתמר כנויין
ר' יוחנן אמר לשון אומות הן
ריש לקיש אמר לשון שבדו חכמים להיות נודר בו
וכן הוא אומר בחדש אשר בדא מלבו
וטעמא מאי תקינו רבנן כנויין דלא לימא קרבן
ולימא קרבן דלא לימא קרבן לה'
ולימא קרבן לה' דלמא אמר לה' ולא אמר קרבן
למפיק ש"ש לבטלה

It was stated {by Amoraim}:
Substitutes {=nicknames} --
Rabbi Yochanan said: They are the language of the nations.
Resh Lakish said: They are the language which the Sages devised for people to vow thereby.
And so too it says {in I Kings 12:33}:

לג וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי--בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-בָּדָא מלבד (מִלִּבּוֹ); וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר. {פ}

33 And he went up unto the altar which he had made in Beth-el on the fifteenth day in the eighth month, even in the month which he had devised of his own heart; and he ordained a feast for the children of Israel, and went up unto the altar, to offer.

{Soncino on gemara notes that this citation of the pasuk appears in no manuscript, and is a copyist's gloss which crept into the main text. Presumably, I would add, to explain the meaning of the word bada.}

And why did the Sages enact substitutes? So that he should not say "korban."
And let him say "korban?!"
So that he will not say "korban to Hashem."
And let him say "korban to Hashem?!"
Perhaps he will say "to Hashem" and not say "korban."
In which case he would be expressing the Name of Heaven in vain.

ותניא רש"א מנין שלא יאמר אדם לה' עולה לה' מנחה לה' תודה לה' שלמים
ת"ל אדם כי יקריב מכם קרבן לה'
וק"ו ומה זה שלא נתכוין להזכיר ש"ש אלא על הקרבן אמרה תורה קרבן לה' לבטלה על אחת כמה וכמה

And they learnt {in a brayta}: Rabbi Shimon says:
{Nedarim 10b}
From where that a person should not say "to Hashem, a burnt-offering"; "to Hashem, a meal-offering"; "to Hashem, a thanksgiving offering"; "to Hashem, a peace offering?"
Therefore it informs us {Vayikra 1:2}:

ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה--מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם

2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When any man of you bringeth an offering unto the LORD, ye shall bring your offering of the cattle, even of the herd or of the flock.

And we can draw a kal vachomer: Just as this, in which he did not intend to mention the Name of Heaven except on the sacrifice, the Torah says "an offering unto the LORD," {deliberately} in vain, all the more so!

לימא כתנאי בש"א כנויי כנויין אסורין ובה"א כנויי כנויין מותרין
לימא מ"ד אסורין קסבר לשון אומות הן ומ"ד מותרין סבר לשון שבדו חכמים הן
לא דכ"ע לשון אומות הן
ב"ש סברי הכי משתעי אומות וב"ה סברי הכי לא משתעי אומות
ואב"א ב"ש סברי גזרינן כנויי כנויין אטו כנויי עצמן וב"ה סברי לא גזרינן

Let us say that this is in accordance with a Tannaitic dispute: Bet Shammai says: Nicknames of nicknames are forbidden, and Bet Hillel say that nicknames of nicknames are permitted.
Let us say that the one who said they are forbidden holds that they are the language of the nations. And the one who holds that they are permitted holds that they are the language devised by the Sages.

No. All agree that they are the language of nations. Bet Shammai hold that it is the language of nations. Bet Shammai hold that so do gentiles speak. And Bet Hillel says that gentiles do not speak this way.
And if you want I will tell you that Bet Shammai hold that we decree a nickname for a nickname, because of the nicknames themselves. And Bet Hillel hold that we do not decree.

ה"ד כנויי כנויין לנדר
אמר רב יוסף מקנמנא מקנסנא מקנחנא.

כנויי כנויין דחרם תני ר"י מפשאה חרקייא חרכייא חרפייא.

How so nicknames for nicknames for vows?
Rav Yosef said: Mekanamana, mekanesana, mekanechana.

The nicknames for nicknames for cherem?
Rav Yosef learnt: mepashaah, charkaya, charchaya, charfaya. {Thus, the Aramaic plurals.}

כנויי כנויין דנזירות תני רב יוסף מנזיקנא מנזחנא מפזחנא.

The nickname for nicknames for Nazir?
Rav Yosef learnt: menazikna, menazachma, mefazachna. {First person singular, present tense.}

כנויי כנויין דשבועות ה"ד שבואל שבותאל שקוקאל. שבואל בן גרשום משמע אלא שבובאל שבותאל שקוקאל
אמר שמואל שובתא לא אמר כלום אשקוקא לא אמר כלום קורסנא לא אמר כלום:

The nickname for nicknames for oaths, how so? Shevuel, Shevutel, Shekukel. But Shevuel may imply Shevuel son of Gershom {see Divrei HaYamim I, 23:16}. Rather, Shevuvel, Shevutel, Shekukel.
Shmuel said: If he said Shuvta, he has said nothing. Ashkuka, he has not said anything. Kursana, he has not said anything.

נדר במוהי ה"ז כנוי לשבועה:
תניא רשב"ג אומר במוחי לא אמר כלום במומתא לא אמר כלום אמר מוהי הרי זה כנוי לשבועה:

"If he vowed by Mohi, this is a nickname for oath":
They learnt {in a brayta}: If he said "By Mochi," {=by Moshe} he has not said anything. "By Mometa," he has not said anything. If he said "Mohi," this is a nickname for an oath.

Mishna:

לא חולין שאוכל לך לא כשר לא דכי לא טהור וטמא נותר ופיגול אסור כאימרא כדירים כעצים כאישים כמזבח כהיכל כירושלים כא' מכל משמשי המזבח אע"פ שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן. ר' יהודה אומר האומר ירושלים הרי זה לא אמר כלום

{IF ONE SAYS TO HIS NEIGHBOUR}, 'THAT WHICH I MIGHT EAT OF YOURS BE NOT CHULLIN, NOT KOSHER, NOT PURE, NOT RITUALLY CLEAN, AND IMPURE, LEFTOVER, PIGGUL {with improper intent}, FORBIDDEN, LIKE THE LAMB {of the daily sacrifice}, LIKE THE SHEDS OF CATTLE, LIKE THE WOOD, LIKE THE FIRE, LIKE THE ALTAR, LIKE THE TEMPLE, LIKE YERUSHALAYIM, LIKE ONE OF ALL THE UTENSILS OF THE ALTAR, THEN EVEN THOUGH HE HAS NOT MENTIONED A KORBAN, HE HAS VOWED BY KORBAN.
RABBI YEHUDA SAYS: IF ONE SAYS "LIKE YERUSHALAYIM," HE HAS NOT SAID ANYTHING.

{Nedarim 11a}
Gemara:

סברוה מאי לחולין לא חולין הוי אלא קרבן
מני מתני' אי ר"מ הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן דתנן רמ"א כל תנאי שאינו כתנאי ב"ג וב"ר אינו תנאי
ואלא ר' יהודה?
אימא סיפא רי"א האומר ירושלים לא אמר כלום
ומדסיפא ר"י רישא לאו ר"י
לא קשיא כולה ר' יהודה והכי קתני
שר"י אומר האומר ירושלים לא אמר כלום

וכי אמר כירושלים לר"י מי מיתסר
והתניא ר' יהודה אומר כירושלים לא אמר כלום עד שידור בדבר הקרב בירושלים.
כולה ר' יהודה ותרי תנאי אליבא דר' יהודה.

They thought that what is lechulin {in the Mishna, in a certain girsa}? la chullin is it, but rather an offering.
Who is the author of our Mishna? If it is Rabbi Meir, behold he does not have the principle of from the negative you can infer the positive! For they learnt {in a Mishna}: Rabbi Meir says: Any stipulation which is not like the stipulation of the sons of Gad and the sons of Reuven is not a valid stipulation.
But can we say it is Rabbi Yehuda? The sefa {latter part of the Mishna} states: Rabbi Yehuda says, "One who says Yerushalayim does not say anything." And from the fact that the sefa is Rabbi Yehuda, the resha is not Rabbi Yehuda.
This is no question. It is all Rabbi Yehuda, and this is what it means to say: For Rabbi Yehuda says, "One who says 'Yerushalayim' has not said anything."

But if he said "Like Yerushalayim, would Rabbi Yehuda forbid?" But they learnt {in a brayta}, "One who said 'like Yerushalayim' has not said anything, until he vows with what is sacrificed in Yerushalayim.

{The answer:} It is all Rabbi Yehuda, and it is two Tannaim within the opinion of Rabbi Yehuda.

{Nedarim 11b}

תנא חולין החולין כחולין בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר.
לא חולין שאוכל לך אסור
לא חולין לא אוכל לך מותר

It was taught: Chullin, haChullin, keChullin, whether "that I eat of yours," or "that I do not eat of yours," is permitted.
It is not chullin, that I eat of yours, it is forbidden.
It is not chullin that I do not eat of yours, it is permitted.

רישא מני ר"מ היא דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן
אימא סיפא לחולין לא אוכל לך מותר

The resha is who? Rabbi Meir, who does not have the principle of deriving the positive statement from the negative statement. But then the sefa says "lachullin {=not chullin} I will not eat from you, it is permitted!
{And this cannot be Rabbi Meir, because:}

והתנן לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר וקשיא לן
הא לית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן
וא"ר אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך
ה"נ לא חולין ליהוי לפיכך לא אוכל לך

האי תנא סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא ס"ל בחדא דלית ליה מכלל לאו וכו' ופליג עליה בחדא בקרבן

רב אשי אמר הא דאמר לחולין הא דאמר לא חולין דמשמע לא ליהוי חולין אלא קרבן

But we learnt {in a Mishna}: lakorban {=not a korban} that which I do not eat of yours, Rabbi Meir forbids. {With the simple understanding that: since that which I do not eat is not a korban, that which I would eat of your would be forbidden like a korban.} But Rabbi Meir does not hold of the principle of deriving the positive statement from the negative statement?!
And Rabbi Abba {there} says: He is made as if he said "for a korban {=lekorban} it should be, and therefore I will not eat of yours."
So too {here, by the sefa of the brayta, we should interpret it as} "it is not to be chullin, and therefore I will not eat of yours."

The answer: This tanna holds like him {Rabbi Meir} in one and argues upon him in one. He holds in one {=the resha} that there is no principle of deriving the positive statement from the negative statement. And he argues with him in one of them -- by the korban. {and the meaning of lakorban.}

Rav Ashi said: This {=resha} is where he said leChullin, and this is where he said la chullin, which implies that it should not be chullin but rather korban.

Video, Rif Yomi on Nedarim daf 9 - 10a

Runtime: 5 minutes 45 seconds

The theme: taking vows is bad.

Rif Nedarim 2a {Nedarim 8a - 9a; 10a}

2a

(Note: Here is a video on Rif on Nedarim daf 8. Runtime 13 minutes:


And here is the video on Nedarim daf 9 - 10a. Runtime 5 minutes 45 seconds.

)

{Nedarim 8a continues}

א"ר גידל א"ר האומר אשנה פרק זה או מסכת זו נדר גדול נדר לאלהי ישראל.
והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא ואין שבועה חלה על שבועה
מאי קמ"ל דאפילו לזרוזי בעלמא היינו דר"ג קמייתא
הא קמ"ל כיון דאי בעי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית:

Rav Gidel cited Rav: One who says "I will learn this perek," or "this masechet," this is a great vow to the God of Israel.
But is he not already sworn on this from Har Sinai, and an oath cannot apply on top of an existing oath? What is this coming to inform us? If it is that it is to encourage himself, then this is the same as the first statement of Rav Gidel. Rather, it informs us that {the oath is binding}, since if he wished he could exempt himself {of the Biblical obligation} with the reading of Shema in the morning and evening.

א"ר גידל א"ר האומר נשכים ונשנה פרק זה עליו להשכים שנאמר ויאמר (ה') אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר (עמך) [אותך] ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד:

Rav Gidel cited Rav: If one said {to his fellow}, let us arise early and learn this perek, it is upon him {=the one who said this} to arise early, for it is stated {Yechezkel 3:22-23}:

כב וַתְּהִי עָלַי שָׁם, יַד-ה; וַיֹּאמֶר אֵלַי, קוּם צֵא אֶל-הַבִּקְעָה, וְשָׁם, אֲדַבֵּר אוֹתָךְ.	22 And the hand of the LORD came there upon me; and He said unto me: 'Arise, go forth into the plain, and I will there speak with thee.'
כג וָאָקוּם, וָאֵצֵא אֶל-הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה-שָׁם כְּבוֹד-ה עֹמֵד, כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל-נְהַר-כְּבָר; וָאֶפֹּל, עַל-פָּנָי.	23 Then I arose, and went forth into the plain; and, behold, the glory of the LORD stood there, as the glory which I saw by the river Chebar; and I fell on my face.

א"ר יוסף נדוהו בחלום צריך י' בני אדם להתירו והוא דתני הלכתא אבל מתנו ולא תנו לא
ואי ליכא אפי' מתנו ולא תנו
ואי ליכא אזיל ויתיב אפרשת דרכים ויהיב שלמא לבי עשרה עד דמקלעין עשרה דתנו הלכתא.

Rav Yosef said: If he was placed under a ban in a dream, he needs 10 men to release him. And this is where they learnt halacha, but if they learnt Mishna and did not learn {halacha}, no.
{See here in Rif on Megillah 9b, where the distinction is between Mishna and Talmud, but with the relative importance reversed and identities reversed. See Nimukei Yosef where he gives the distinction of learned vs. taught, or Mishna vs. Talmud. Learned vs. taught is based on a slightly different girsa.}
And if there are none, then even those who learned Mishna but did not not learn {halacha}.
And if there are none, he should go and sit at the crossroads, and give greeting to ten men, until he reaches ten men who have learned halacha.

א"ל רבינא לרב אשי ידע מאן שמתיה מהו דנשרי ליה
אמר ליה לשמותי שוויה שליח למשרי לא שוויה שליח

Ravina said to Rav Ashi: If he known who placed him under the ban {in his dream}, may he have him release him {while awake}?
He said to him: He {=this man} was appointed an agent to ban him, but was not appointed an agent to release him.

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי שמתוהו ושריוהו בחלמא מהו.
א"ל כשם שא"א לבר בלא תבן כך א"א לחלום בלא דבר בטל.

Rav Acha son of Rava said to Rav Ashi: If he both banned him and released him it the dream, what is the law?
He said to him: Just as it is impossible to have wheat without chaff, so is it impossible to have a dream without some measure of meaningless matter. {And the release is the meaningless matter.}

{Nedarim 8b}

רבינא הו"ל נדרא לדביתהו אתא לקמי' דרב אשי א"ל בעל מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו
א"ל אי מכנפין אין אי לא לא.
ש"מ תלת ש"מ לא שרי למשרי נדרא באתרא דרביה.
וש"מ כי מיכנפי שפיר דמי.
וש"מ לכנופי לא

ויחיד מומחה שרי שמתא ואפי' באתרא דרביה

Ravini's wife had a vow, and he came before Rav Ashi.
He {=Ravina} said to him: May a husband be an agent for the regret of his wife?
He said to him: If they {=the three scholars} are already assembled, yes, but if not {and he will have to go to the trouble of assembling them}, no.
We derive from this three things. We derive from this that one may not release a vow in the location of his teacher. And we derive from this that if they are assembled, it is fine. And we derive from this that to assemble, no.

And an single ordained scholar may release a ban even in the location of his teacher.

{Nedarim 9a}
Mishna:

כנדרי רשעים נדר בנזיד בקרבן ובשבועה
כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן

{IF ONE SAYS} 'AS THE VOWS OF THE WICKED,' HE HAS VOWED IN RESPECT OF NEZIROTH, A SACRIFICE, AND AN OATH.
{IF HE SAYS:} 'AS THE VOWS OF THE RIGHTEOUS,' HIS WORDS ARE OF NO EFFECT.

{BUT IF HE SAID,} 'AS THEIR FREEWILL-OFFERINGS,' HE HAS VOWED IN RESPECT OF A NAZIRITE VOW AND A SACRIFICE.

Gemara:

מאן תנא דשני [ליה] בין נדר לנדבה
לימא לא ר"מ ולא ר"י ולא ר"י
דתניא את אשר תדור שלם טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם
טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי ר"מ
ר"י אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם

Who is the Tanna who teaches this distinction between a vow and a freewill offering? Let us say it is neither Rabbi Meir nor Rabbi Yehuda.
For they learnt {in a brayta} {Kohelet 5:4}:

ד טוֹב, אֲשֶׁר לֹא-תִדֹּר-- מִשֶּׁתִּדּוֹר, וְלֹא תְשַׁלֵּם.

4 Better is it that thou shouldest not vow, than that thou shouldest vow and not pay.

Better than this or that is not to vow in the first place. These are the words of Rabbi Meir.
Rabbi Yehuda said: Better than this or that is to vow and fulfill.

{Nedarim 10a}

ואסקי' מתני' ר"י היא.
וכי קאמר ר"י בנדבה בנדר לא קאמר.
והקתני טוב מזה ומזה נודר
תני נודב.
ומ"ש נדר דלא דילמא אתי לידי תקלה נדבה נמי אתי לידי תקלה.
ר"י לטעמיה דאמר מביא אדם כבשתו לעזרה ומקדישה וסומך ידו עליה ושוחטה

And we conclude that the Mishna is Rabbi Yehuda. And where Rabbi Yehuda spoke {in the brayta}, he was speaking of a free-will offering.
But it taught in the braya "better than this or that is one who vowed." Teach instead "made a free-will offering."
And what it the difference that by a vow, no? Perhaps he will come to a stumbling block. But by a free-will offering, perhaps he will also come to a stumbling block!
Rabbi Yehuda is consistent in his opinion, for he said: A man can bring his sheep to the Temple court, and then consecrate it, lean his hand upon it, and slaughter it.

Rif Nedarim 1b {5b - 8a}

1b

(Note: Here is a video of the Rif on Nedarim 5 through 7. Text follows:

)

{Nedarim 5b continues}

כר' יהודה דאמר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים דתנן גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ר' יהודה אומר ודין דיהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין:

like Rabbi Yehuda, who said that handles which are not explicit are not handles. For we learnt: The essential part of a get is "Behold you are permitted to any man." Rabbi Yehuda says: And this {document} should be from me to you as a book of dismissal and a letter of release."

אתמר ידים שאין מוכיחות אביי אמר הויין ידים ורבא אמר לא הויין ידים:

It was stated {by Amoraim}: Handles which are not explicit, Abaye said that they are handles and Rava said that they are not handles.

{Nedarim 7a}

איבעיא להו יש יד לצדקה או אין יד לצדקה
היכי דמי אילימא דאמר זוזא הדין לצדקה והדין נמי. צדקה עצמה היא.
אלא כגון דאמר ודין ולא אמר נמי מאי והדין נמי לצדקה קאמר או דילמא והדין לנפקותא בעלמא קאמר ודיבורא הוא דלא אסקיה ואסיק תלמודא בתיקו והלכך אזלינן לחומרא:

אמר רבי יוסי בר' חנינא מודר אני לך שניהם אסורין מודר אני ממך הוא אסור וחבירו מותר.
ומיירי דאמר מודר אני לך מאכילה או מהנאה אבל בסתם הוי ידים שאינן מוכיחות:

It was a question to them:
Is there a handle to charity or is there not a handle to charity?
How so? If you say that he said, "these zuzim to charity, and these also," then it is {designation} of charity itself.
Rather, such as he said "and this" and he did not say "also." What? Did he thus say "and these also are for charity," or perhaps did he thus say "and these for some general expenditure." And it is an unclear statement. And the Talmud concludes with a teku {leaving it unresolved}. Therefore, we go stringently.

Rabbi Yossi beRabbi Chanina said: "I am avowed to you," both of them are forbidden. "I am avowed from you," he is forbidden and his friend is permitted.
And this is talking about where he said "I am avowed to you from eating," or "from benefit," but plainly, without elaboration, these are inexplicit handles.

ר' עקיבא היה חוכך בזה להחמיר
אמר אביי מודה ר"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא"כ נתני ר"ע מחמיר:

"Rabbi Akiva was inclined in this to be stringent":
Abaye said: Rabbi Akiva admits in terms of lashes that he is not lashed, for if so, it should have taught "Rabbi Akiva is stringent."

אמר רבינא נדינא ממך דכ"ע לא פליני דאסור משמתינא ממך דכ"ע לא פליגי דשרי.
במאי פליגי במנודה אני לך
דר"ע סבר לישנא דנדויא הוא ורבנן סברי לישנא דשמותא הוא.

Ravina {our gemara: Rav Pappa} said: "I am isolated {nedina} from you," all agree that he is forbidden. "I am in shamta {mishmatina} from you," all agree that he is permitted. In what do they argue? By "I am banned {meduna} to you."
{Nedarim 7b}
That Rabbi Akiva holds that it is a language of nidui {isolation}. And the Sages hold that it is a language of shamuta {accursed}.

ופליגא דר' חסדא
דההוא גברא דאמר משמתנא בנכסי דבריה דר' ירמיה בר אבא
אתא לקמיה דר"ח
אמר לית דחש להא דר"ע
דקסבר במשמתנא פליגי.

And this {understanding by Rav Pappa/Ravina of the dispute between Rabbi Akiva and the Sages} is in disgreement with Rav Chisda. For there was a certain person, who said "I am accursed {mishmatna} in the assets of Rabbi Yirmeya bar Abba," who came before Rav Chisda. He {=Rav Chisda} said: There is none who worry about this of Rabbi Akiva.
Thus he held that they argue in {the language} of mishmatna.

אמר רבי אילא אמר רב נדוהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו.
נדוהו שלא בפניו מתירין לו בין בפניו בין שלא בפניו.

Rabbi Ila cited Rav: If he {=a Rabbi} banned him in his presence, we only release him in his presence. If he banned him not in his presence, we release him whether in his presence or not in his presence.

א"ר אבין אמר רב השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו ואם לא נידהו הוא עצמו יהא בנידוי שכל מקום שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויה ועניות כמיתה
שנא' כי מתו כל האנשים המבקשים וגו'
ותניא רשב"ג אומר כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני:

Rabbi Avin {our gemara: Rabbi Chanin} cited Rav: If one hears mention of the Name {in vain} from his fellow's mouth, he must ban him. And if he did not ban him, then he himself is under the ban. For whenever mention of the Name {in vain} is found, there poverty is found.
And poverty is like death. For it is stated {Shemot 4:19}:

יט וַיֹּאמֶר ה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְיָן, לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם: כִּי-מֵתוּ, כָּל-הָאֲנָשִׁים, הַמְבַקְשִׁים, אֶת-נַפְשֶׁךָ.

19 And the LORD said unto Moses in Midian: 'Go, return into Egypt; for all the men are dead that sought thy life.'

and they learnt in a brayta: Rabban Shimon ben Gamliel says {our gemara omits the attribution}: Wherever the Sages cast their eyes is either death or poverty.

אמר רבי אבין הוי קאמינא קמיה דרב הונא.
שמעה לההיא אתתא דאפקה הזכרת השם לבטלה ושמתה ושרא לה לאלתר ושרא לה באנפה.
ש"מ תלת ש"מ השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו
וש"מ נידהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו
וש"מ אין בין נדוי להפרה כלום.

Rabbi Avin {our gemara: Rabbi Abba} said: I was standing before Rav Huna, when he heard a certain woman utter a mention of the Name in vain, and he placed her under the ban and then released her immediately, and permitted her in her presence.
We deduce from this three things. We deduce from this that one who hears mention of the Name {in vain} from his fellow's mouth is required to place him under the ban.
And we deduce from this that is he placed him under the ban in his presence, we do not release him except in his presence.
And we deduce from this that there need not be between the ban {nidui} and the annulling any time at all.

א"ר גידל ת"ח היה מנדה לעצמו ומיפר לעצמו.
פשיטא מ"ד אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין קמ"ל.
היכי דמי כי הא דמר זוטרא חסידא כי הוי מיחייב בר בי רב שמתא הוה משמת נפשיה והדר משמת בר בי רב וכי עייל לביתיה שרי לנפשיה והדר שרי ליה.

Rav Gidel said {our gemara: citing Rav}: A Torah scholar may ban himself and annul for himself {his ban}.
This is obvious!
I would have said that one locked up cannot release himself from prison. Therefore it informs us.
How so? Like this of Mar Zutra Chasida, when a disciple incurred a ban {shamta, a less restrictive ban}, he would ban himself and then turn around and ban the disciple. And when he entered his house, he released himself and subsequently released him.

אמר רב גידל א"ר מנין שנשבעין לקיים את המצות
שנאמר נשבעתי ואקיימה וגו'.
והא מושבע מהר סיני הוא
אלא הא קמ"ל דשרי ליה לאינש לזרוזי נפשיה

Rav Gidel cited Rav:
{Nedarim 8a}
How do we know that we swear to fulfill the commandments? For it is stated {Tehillim 119:106}:

קו נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה-- לִשְׁמֹר, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.

106 I have sworn, and have confirmed it, to observe Thy righteous ordinances.

But he is already under an oath from Har Sinai?!
Rather this informs us that a man is permitted to encourage himself.

Rif Yomi Video Edition {Nedarim 2-4}

Runtime: 11 minutes

Rif Nedarim 1a {2a - 5b}

1a

{Nedarim 2a}
Mishna:

כל כנויי נדרים כנדרים וחרמים כחרמים ושבועות כשבועות ונזירות כנזירות

האומר לחבירו מודר אני ממך מופרש אני ממך מרוחק אני ממך שאני אוכל לך שאני טועם לך אסור.

מנודה אני לך ר' עקיבא היה חוכך בזה להחמיר

ALL THE SUBSTITUTES FOR {THE FORMULAS OF} VOWS HAVE THE VALIDITY OF VOWS, THOSE FOR CHARAMIM ARE LIKE CHARAMIM, THOSE FOR OATHS ARE LIKE OATHS, AND THOSE FOR NEZIROTH ARE LIKE NEZIROTH.

IF ONE SAYS TO HIS NEIGHBOUR, 'I AM DEBARRED FROM YOU BY A VOW, [OR] I AM SEPARATED FROM YOU,' [OR] 'I AM REMOVED FROM YOU, IN RESPECT OF THAT I MIGHT EAT OF YOURS OR THAT I MIGHT TASTE OF YOURS,' HE IS PROHIBITED.

{IF HE SAYS:} I AM BANNED TO YOU,' THEN R. AKIBA WAS INCLINED TO GIVE A STRINGENT RULING.

{Nedarim 2b}
Gemara:

שקלינן וטרינן ואסקינן דמתני' ה"פ כל כנויי נדרים כנדרים וידות נדרים כנדרים ואלו הן ידות נדרים האומר לחבירו מודרני ממך וכו' ואלו הן כנויין קונם קונח קונס:

We ask and answer, and resolve that this is the explanation of our Mishna: All nicknames for vows are like vows, and handles to vows are like vows. And these are the handles to vows: If one says to his friend "I AM DEBARRED FROM YOU..."; and these are the nicknames: konam, konach, konas.

{Nedarim 3a}

וידות היכן כתיבן
דכתיב כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'
לעשות ידות נזירות כנזירות וכנויי נזירות כנזירות
אין לי אלא בנזיר בנדרים מנין
ת"ל נדר נזיר להזיר
מקיש נדרים לנזירות ונזירות לנדרים מה נזירות עשה ידות נזירות כנזירות אף נדרים עשה ידות נדרים כנדרים
ומה נדרים עובר בבל יחל ובל תאחר אף נזירות עובר בבל יחל ובל תאחר.
ומה נדרים האב מפר נדרי בתו ובעל מפר נדרי אשתו אף נזירות האב מפר נזירות בתו ובעל מפר נזירות אשתו:

And "handles," where are they written? For it is written {Bemidbar 6:2}:

ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר--לְהַזִּיר, לַה.

2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When either man or woman shall clearly utter a vow, the vow of a Nazirite, to consecrate himself unto the LORD,

to make the handles of nezirut like nezirut, and the nicknames for nezirut like nezirut. This only tells me for a Nazirite. By vows, from where? Therefore it informs us נֶדֶר נָזִיר--לְהַזִּיר: it connects vows to nezirut and nezirut to vows. Just as by nezirut it made handles to nezirut like nezirut, so too by vows it make handles to vows like vows.
And just as for vows, one might violate "not breaking his word" and "not delaying," so too upon nezirut one might violate "not breaking his word" and "not delaying."

{Bemidbar 30:3:

ג אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה.

3 When a man voweth a vow unto the LORD, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.

and Devarim 23:22:

כב כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ: כִּי-דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה אֱלֹהֶיךָ, מֵעִמָּךְ, וְהָיָה בְךָ, חֵטְא.

22 When thou shalt vow a vow unto the LORD thy God, thou shalt not be slack to pay it; for the LORD thy God will surely require it of thee; and it will be sin in thee.

}

And just as by vows, the father can annul the vows of his daughter and the husband can annul the vows of his wife, so too by nezirut, the father can annul the nezirut of his daughter and the husband can annul the nezirut of his wife.

{Nedarim 4b}

האומר לחבירו מודר אני ממך וכו'
אמר שמואל ובכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך.
אבל אמר מודר אני ממך לא משמע איסור אכילה
מ"ט מודרני ממך דלא משתעינא בהדך קאמר מופרשני ממך דלא עבידנא בהדך משא ומתן משמע.
מרוחקני ממך דלא קאימנא בד' אמות דילך משמע.

"IF ONE SAYS TO HIS NEIGHBOUR, I AM DEBARRED FROM YOU BY A VOW', etc.":
Shmuel said: And in all of them, until he says "that I eat of your or that I taste of yours."
But if he said "I am barred from you," it does not imply a prohibition on eating.
{Nedarim 5a}
What is the reason?
"I am barred from you" implies that I will not speak to you. "I am separated from you" imples that I will not conduct business with you. "I am distanced from you" implies that I will not stand in your four cubits.

{Nedarim 5b}

למימרא דסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים.
אין סבר ליה

That is to say that Shmuel holds that handles which are not explicit are not handles. Indeed, he does hold

Rif Ketubot 65b {Ketubot 110b continues} END MASECHET

65b

{Ketubot 110b continues}

לא שכיחי
אבל מעיר לכרך מאי טעמא לא
מפני שישיבת כרכין קשה
דא"ר יוסי בר' חנינא מנין שישיבת כרכין קשה שנאמר ויברכו (את) העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים:

things are not accessible. But from a town to a city, why not? Because dwelling in cities is difficult. For Rabbi Yossi beRabbi Chanina said: From where that dwelling in cities in difficult? For it is stated {Nechemia 11}:

ב וַיְבָרְכוּ, הָעָם--לְכֹל, הָאֲנָשִׁים, הַמִּתְנַדְּבִים, לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִָם. {פ}

2 And the people blessed all the men that willingly offered themselves to dwell in Jerusalem. {P}

תוספתא ג' ארצות לנישואין יהודה ועבר הירדן והגליל
בד"א בזמן שהיה בן יהודה ואירס אשה ביהודה או בן גליל שאירס אשה בגליל אבל בן יהודה שאירס אשה בגליל כופין אותה לצאת שע"מ כן נשאה
מוציאין מעיר שרובה עובדי כוכבי' לעיר שרובה ישראל ולא מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עובדי כוכבים

Tosefta:
There are three lands in terms of marriage: Judea, Transjordan, and Galilee. Where are these words said? When he was a resident of Judea and he betrothed a woman in Judea, or a resident of Galilee who betrothed a woman in Galilee, we force her to leave, for on this condition he married her.
He may compel her to move with him from a town which is a majority gentile to a town which is majority Israelite, but not from a town which is majority Israelite to a town which is majority gentile.

Mishna:

הכל מעלין לא"י ואין הכל מוציאין
הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין
אחד אנשים ואחד נשים (נסחא אחרת ואחד עבדים)

נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בארץ ישראל נותן לה ממעות א"י
נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בקפוטקיא נותן לה ממעות ארץ ישראל
נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בא"י נותן לה ממעות א"י
רשבג"א ממעות קפוטקיא

נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בקפוטקיא נותן לה ממעות קפוטקיא

{A MAN} MAY COMPEL ALL {HIS HOUSEHOLD} TO GO UP {WITH HIM} TO THE LAND OF ISRAEL, BUT NONE MAY BE COMPELLED TO LEAVE IT.
ALL {ONE'S HOUSEHOLD} MAY BE COMPELLED TO GO UP TO JERUSALEM, BUT NONE MAY BE COMPELLED TO LEAVE IT.

{THIS APPLIES TO} BOTH MEN AND WOMEN (* another variant reading: and servants *).

IF A MAN MARRIED A WOMAN IN THE LAND OF ISRAEL AND DIVORCED HER IN THE LAND OF ISRAEL, HE MUST PAY HER [HER KETHUBAH] IN THE CURRENCY OF THE LAND OF ISRAEL.
IF HE MARRIED A WOMAN IN THE LAND OF ISRAEL AND DIVORCED HER IN CAPPADOCIA HE MUST PAY HER [HER KETHUBAH] IN THE CURRENCY OF THE LAND OF ISRAEL.
IF HE MARRIED A WOMAN IN CAPPADOCIA AND DIVORCED HER IN THE LAND OF ISRAEL, HE MUST A GAIN PAY [HER KETHUBAH] IN THE CURRENCY OF THE LAND OF ISRAEL.
RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAID: HE MUST PAY HER IN THE CAPPADOCIAN CURRENCY.

IF A MAN MARRIED A WOMAN IN CAPPADOCIA AND DIVORCED HER IN CAPPADOCIA, HE MUST PAY HER [HER KETHUBAH] IN THE CURRENCY OF CAPPADOCIA.

Gemara:

הכל מעלין לא"י לאיתויי מאי
לאיתויי עבדים ולמאן דתני עבדים לאתויי מאי
לאתויי מנוה היפה לנוה הרע

"All may be compelled to move {with him} to the land of Israel":
To include what? Servants.
And to the one who teaches {in the Mishna, or perhaps in a brayta; our gemara has "teaches explicitly"} servants, to include what?
To include from a superior dwelling to an inferior dwelling.

ואין הכל מוציאין לאיתויי מאי
לאיתויי עבד שברח מחו"ל לארץ

"And not all can be compelled to move out {of Israel}", to include what? To include a servant who fled from outside the land of Israel into the land {of Israel}.

הכל מעלין לירושלים לאיתויי מאי
לאיתויי מנוה היפה לנוה הרע

"All may be compelled to ascend to Yerushalayim":
To include what? To include from an superior dwelling to an inferior dwelling.

ואין הכל מוציאין לאיתויי אפילו מנוה הרע לנוה היפה

"But not all may be compelled to leave":
To include even from an inferior dwelling to a superior dwelling.

ת"ר הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות כופין אותה לעלות ואם לאו תצא שלא בכתובה
היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות כופין אותו לעלות ואם לאו יוציא ויתן כתובה
היא אומרת לצאת והוא אומר שלא לצאת כופין אותה שלא לצאת ואם לאו תצא שלא בכתובה
הוא אומר לצאת והיא אומרת שלא לצאת כופין אותו שלא לצאת ואם לאו יוציא ויתן כתובה:

The Sages learnt {in a brayta}: He says he wishes to ascend {to Israel/Jerusalem} and she says she does not wish to ascend, we force her to ascend. And if not, she goes out {of marriage} without her ketuba.
She says she wishes to ascend and he says he does not wish to ascend, we force him to ascend, and if not, he divorces and grants her her ketuba.
She says to leave {Eretz Yisrael/Jerusalem} and he says not to leave, we force her not to leave, and if not, she goes out {of marriage} without her ketuba.
He says to leave and she says not to leave, we force him not to leave, and if not, he divorces and grants her the ketuba.

נשא אשה בא"י הא גופה קשיא
אמרת נשא אשה בא"י וגרשה בקפוטקיא נותן ממעות א"י אלמא בתר שעבודא אזלינן
והדר תני נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בא"י נותן לה ממעות א"י אלמא בתר גוביינא אזלינן
א"ר אבא מקולי כתובה שאנו כאן
רשבג"א נותן לה ממעות קפוטקיא קסבר כתובה דאורייתא

"If he married a woman in the land of Israel":
There is an internal contradiction! You have said "if he married a woman in the land of Israel and he divorced her in Cappadocia, he gives of the currency of the land of Israel." Thus, we go after the place the obligation was undertaken.
But then he teaches "If he married a woman in Cappadocia and divorced her in the land of Israel, he gives her from the currency of the land of Israel." Thus, we go after the place of collection!
Rabbi Abba {our gemara: Rabba} said: They are teaching here of the leniencies of the ketuba {since they hold it is Rabbinic}.
"Rabban Shimon ben Gamliel said: He gives her of the currency of Cappadocia" -- he holds that ketuba is Biblical.

ת"ר המוציא שט"ח על חברו כתוב בבבל מגבהו ממעות בבל
כתוב בא"י מגבהו ממעות א"י
כתוב סתם הוציאו בבבל מגביהו ממעות בבל הוציאו בא"י מגביהו ממעות א"י
כתוב בו כסף סתם מה שירצה לוה מגביהו משא"כ בכתובה

משא"כ בכתובה אהייא
א"ר משרשיא ארישא ולאפוקי מדרשב"ג דאמר כתובה דאורייתא קמ"ל דרבנן
וכן הלכתא

The Sages learnt {in a brayta}: If a man produces a bond of indebtedness against another which was written in Bavel {and the place of issue of Bavel was recorded there}, he must allow him to collect it in Babylonian currency.
If it was written in the land of Israel {and the place of issue of Israel was recorded there}, he must allow him to collect it in the currency of Israel.
If it was written without specification, if he produced it in Bavel he must allow him to collect it from Babylonian currency, and if he produced it in the land of Israel, he must allow him to collect it in the currency of the land of Israel.
If it was written in it "silver" without specification {presumably of an amount}, whatever {amount} the borrower wishes to pay he may collect.
Which is not true by ketuba.

"Which is not true by ketuba" is going on what?
R' Mesharshiya said: On the former part {resha}, and to exclude from Rabban Shimon ben Gamliel, who said that ketuba was Biblical. Thus it informs us that it is Rabbinic.

And so is the halacha.

END PEREK AND END MASECHET

Rif Ketubot 65a {Ketubot 110a continues - 110b}

65a

{Ketubot 110a continues}

דכ"ע עידית ועידית בינונית ובינונית זיבורית וזבורית הפוכי מטראתא הוא
כי פליגי דאית ליה לחד עידית ובינונית ואית ליה לחד זיבורית
רב נחמן סבר בשלו הן שמין
ורב ששת סבר בשל כל אדם הן שמין
וקי"ל הלכתא כרב נחמן בדיני

All agree that if both have the best quality land, both have medium quality land, or both have lowest quality land, it is a matter of merely switching bags. {and what is the point?!}
Where do they argue? Where one of them has best and medium, and the other has lowest quality.
Rav Nachman holds that they estimate {this "best" and "worst"} with his own {holdings}. And Rav Sheshet holds that the estimate with what all people have.
And we establish the halacha like Rav Nachman in monetary matters.

Mishna:

שלש ארצות לנישואין יהודה ועבר הירדן והגליל
אין מוציאין מעיר לעיר ולא מכרך לכרך
אבל באותה הארץ מוציאין מכרך לכרך ומעיר לעיר אבל לא מכרך לעיר ולא מעיר לכרך
ומוציאין מנוה הרע לנוה היפה אבל לא מנוה היפה לנוה הרע
רבן שמעון בן גמליאל אומר אף לא מנוה הרע לנוה היפה מפני שהנוה היפה בודק

{THE FOLLOWING REGIONS ARE REGARDED AS} THREE COUNTRIES IN RESPECT OF MATRIMONY: JUDAEA, TRANSJORDAN AND GALILEE.

[A MAN] MAY NOT TAKE OUT [HIS WIFE WITH HIM] FROM ONE TOWN TO ANOTHER OR FROM ONE CITY TO AN OTHER {in a different country}.

BUT WITHIN THE SAME COUNTRY, HE MAY TAKE HER OUT WITH HIM FROM ONE TOWN INTO ANOTHER OR FROM ONE CITY INTO AN OTHER,
{Ketubot 110b}
BUT NOT FROM A TOWN TO A CITY NOR FROM A CITY TO A TOWN.

[A MAN] MAY TAKE OUT [HIS WIFE WITH HIM] FROM AN INFERIOR TO A SUPERIOR DWELLING, BUT NOT FROM A SUPERIOR TO AN INFERIOR DWELLING.

RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAYS: NOT EVEN FROM AN INFERIOR DWELLING TO A SUPERIOR DWELLING, BECAUSE THE {CHANGE TO A} SUPERIOR DWELLING PUTS {THE HUMAN BODY} TO A {SEVERE} TEST.

Gemara:

בשלמא מכרך לעיר לא דבכרך שכיחי כל מילי ובעיר

It is understandable from a city to a town, he may not, because in a city all things are accessible, but in a town,

Rif Ketubot 64b {Ketubot 109b - 110a}

64b

{Ketubot 109b}

ואמר תלם אחד עשיתי לך
אמר ליה שפיר קאמרת דאמר רבי יוחנן אם טען ואמר תלם אחד עשיתי לו נאמן זיל הב ליה מיהא תלם אחד
אמר ליה ניתב ליה ריכבא דדיקלא דקאים עילויה תלם
אמר ליה זיל הב ליה מיהא תלם אחד דאיכא עליה ריכבא דדיקלא
אמר ליה אי הוה אבוהון דיתמי קיים הוה טעין ואמר חזרתיו ולקחתיו ממנו
א"ל שפיר קאמרת דאמר רבי יוחנן אם טען ואמר חזרתי ולקחתי ממנו נאמן
פירוש והוא דהוה ארעא בידיה אבל ליתא בידיה אינו נאמן
דיקא נמי דקאמר ליה זיל הב ליה שמע מינה
אמר אביי מאן דמוקים אפוטרופא נוקים כי האי דידע לאפוכי בזכותא דיתמי

and said "I only conceded to him one furrow {in the field}."
He {=Abaye} said to him {=the guardian}: You have said well. For Rabbi Yochanan said, "If he pleads and says 'I only conceded to him one furrow, he is believed.'" Go and give to him from that one furrow.
{See the girsa in our gemara.}
He said to him: Upon that furrow there sits a nursery of palm trees.
He said to him: Give him from that one furrow which has upon it the nursery of palm trees.
He {=the guardian} said to him: If the father of the orphans were alive, he would plead and say "I turned around and purchased it back from him."
He {=Abaye} said to him: You have said well, for Rabbi Yochanan said, if he pleads and says "I turned around and purchased it back from him," he is believed.
To explain: And this is where the land is in his possession, but if the land is not in his possession, he is not believed.
This can only be arrived at by careful analysis, for he said to him, "go and give him." We so derive.
Abaye said: One who appoints a guardian should appoint like this one, who knows how to turn the scales in favor of the orphans.

Mishna:

מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו
אדמון אומר ילך לו בקצרה
וחכמים אומרים יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באויר

IF A MAN WENT TO A COUNTRY BEYOND THE SEA AND {IN HIS ABSENCE} THE PATH TO HIS FIELD WAS LOST --
ADMON RULED: LET HIM WALK {TO HIS FIELD} BY THE SHORTEST WAY.
THE SAGES, HOWEVER, RULED: LET HIM EITHER PURCHASE A PATH FOR HIMSELF EVEN THOUGH IT [COST HIM] A HUNDRED MANEH OR FLY THROUGH THE AIR.

Gemara:

שפיר קאמר אדמון
אמר רב יהודה אמר רב כגון שהקיפוה ד' בני אדם מד' רוחותיה
אי הכי מאי טעמא דאדמון
אלא אמר רבא ארבעה דאתו מכח ארבעה וארבעה דאתו מכח חד כ"ע לא פליגי דמצו מדחו ליה
כי פליגי בחד דאתי מכח ד'
אדמון סבר מכל מקום אורחאי גבך הוא
ורבנן סברי אי צאיתת צאיתת ואי לא מהדרינן שטרי למרייהו דלא מצית לאשתעויי דינא בהדייהו

Admon said well! {What, then is the reason of the Sages?}
Rav Yehuda cited Rav: Such that 4 different men {own field which} surround his 4 sides.
If so, what is the reason of Admon?
Rather, Rava said: Four who come by virtue of the rights of four {by purchase or gift}, or four who came by virtue of the rights of one {by purchase or gift}, all agree that they can find to push him off.
Where do they argue? By one person who comes by virtue of the rights of four {=he purchased it from four separate individuals}.
Admon held that "In all events, my path is in your territory."
And the Sages hold {that he may retort}, "If you will keep quiet, well and good, but if not I will return the deeds to their respective original owners whom you will have no chance of calling to law."

ההוא דאמר להו דיקלא לברת אתו אחי פלגי ולא יהבי לה דיקלא לברת
סבר רב יוסף למימר היינו מתני'
אמר ליה אביי מי דמי התם כל חד וחד מצי מדחו ליה הכא דיקלא גבייהו הוא
מאי תקנתייהו ליתבו לה דיקלא וליהדר וליפלגי מרישא

There was one {who was dying} who said to them that a palm tree should be given to his daughter. The brothers came and divided, and they did not give the palm tree to the daughter.
Rav Yosef thought to say that this is our Mishna {in that each brother can shift responsibility to his fellow}.
Abaye said to him: Is it truly comparable? There, each of them can find to push her off. Here, the palm tree is by all of them.
What is their fix? They should give her the palm tree, then turn around and divide again from the start {without the palm tree}.

{Ketubot 110a}

Mishna:

המוציא שטר חוב על חבירו והלה הוציא שמכר לו את השדה
אדמון אומר אילו הייתי חייב לך היה לך ליפרע את שלך כשמכרת לי את השדה
וחכמים אומרים זה היה פקח שמכר לו את הקרקע שיכול למשכנו עליו

IF A MAN PRODUCED A BOND OF INDEBTEDNESS AGAINST ANOTHER, AND THE LATTER PRODUCED {A DEED OF SALE, SHOWING} THAT THE FORMER HAD SOLD HIM A FIELD --
ADMON RULED; [THE OTHER] CAN SAY, HAD I OWED YOU [ANYTHING] YOU WOULD HAVE RECOVERED IT WHEN YOU SOLD ME THE FIELD'.
THE SAGES, HOWEVER, SAY; THIS [SELLER] MAY HAVE BEEN A PRUDENT MAN, SINCE HE MAY HAVE SOLD HIM THE LAND IN ORDER TO BE ABLE TO TAKE IT FROM HIM AS A PLEDGE.

Gemara:

באתרא דיהבי זוזי והדר כתבי שטרא כולי עלמא לא פליגי דמצי א"ל היה לך ליפרע את שלך כי פליגי באתרא דכתבי שטרא והדר יהבי זוזי אדמון סבר אבעי לך לממסר מודעא אשטרא ורבנן סברי חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה

In a place where they give the money and afterwards write the deed, all agree that he is able to say to him, "you should have been repaid {when you sold me the field}." Where do they argue? In a place where they write the deed and afterwards give the money. Admon holds that he that he should have made a declaration of his motive. And the Sages hold that {the claimant can retort}, "Your friend has a friend, and your friend's friend has a friend."

Mishna:

שנים שהוציאו שט"ח זה על זה אדמון אומר אלו הייתי חייב לך כיצד אתה לוה ממני
וחכמים אומרים זה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו

IF TWO MEN PRODUCED BONDS OF INDEBTEDNESS AGAINST ONE ANOTHER, ADMON RULED THAT {THE HOLDER OF THE LATER BOND CAN SAY TO THE OTHER,} 'HAD I OWED YOU {ANY MONEY} HOW IS IT THAT YOU BORROWED FROM ME?

THE SAGES, HOWEVER, RULED: THE ONE RECOVERS HIS DEBT AND THE OTHER RECOVERS HIS DEBT.

Gemara:

איתמר שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה
רב נחמן אמר זה גובה וזה גובה
ורב ששת אמר הפוכי מטראתא למה לי אלא זה עומד בתוך שלו וזה עומד בתוך שלו

It was stated {by Amoraim}: Two who produced bonds of indebtedness on each other {of equal amounts}:
Rav Nachman said: This one collects and that one collects.
And Rav Sheshet said: What is the point in exchanging bags? Rather, this one stays with his and this one stays with his.

Rif Ketubot 64a {Ketubot 108b}

64a

{Ketubot 108b}
Mishna:

הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תהא יושבת עד שתלבין ראשה

אדמון אומר יכולה היא שתאמר אילו אני פסקתי לעצמי הייתי יושבת עד שתלבין ראשי אבא פבק עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור
אמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון

IF A MAN PROMISED A SUM OF MONEY TO HIS {PROSPECTIVE} SON-IN-LAW AND THEN DEFAULTED {literally: stretched out his leg towards him},
{Ketubot 109a}
LET HER {=HIS DAUGHTER} REMAIN {SINGLE - unmarried and undivorced} UNTIL HER HAIR GROWS GREY.

ADMON RULED: SHE MAY SAY, 'HAD I MYSELF PROMISED THE SUM ON MY BEHALF I WOULD REMAIN {SINGLE} UNTIL MY HAIR GREW GREY, BUT NOW THAT MY FATHER HAS PROMISED IT, WHAT CAN I DO? EITHER MARRY ME OR SET ME FREE'.

RABBAN GAMLIEL SAID: ADMON'S WORDS HAVE MY APPROVAL.


Gemara:

מתניתין דלא כי האי תנא
דתניא א"ר יוסי בר' יהודה לא נחלקו אדמון וחכמים על הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל שלא תהא יושבת עד שתלבין ראשה
ועל מה נחלקו על שפסקה היא לעצמה
שחכמים אומרים תהא יושבת עד שתלבין ראשה
אדמון אומר יכולה היא שתאמר כסבורה הייתי שאבא נותן עלי
עכשיו שאין אבא נותן עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור
אמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון

Or Mishna is not in accordance with the Tanna of the following brayta:
Rabbi Yossi beRabbi Yehuda said: Admon and the Sages do not disagree regarding one who promised money to his son-in-law and then defaults, that she does not sit until her hair turns gray. And upon what do they argue? Where she herself promised. For the Sages say that she sits until her hair turns gray. Admon says: She is able to say, "I thought that Father would give me. Now that Father will not give me, what am I able to do? Either marry me or set me free."
Rabban Gamliel said: I see the words of Admon.

וקי"ל כתנא דידן והשתא דתקינו רבנן למורדת למיתב לה (לאלתר) [גיטא] ל"ש פסק עליה אביה ול"ש פסקה איהי כד אמרה ליה או כנוס או פטור כייפינן ליה ויהיב לה גיטא בעל כרחיה

And we establish like our own Tanna. And now that the Sages enacted for a rebellious woman to give her (* immediately *) [the get], it does not matter whether her father promised on her behalf or if she herself promised, but rather, when she says to him "Either marry me or set me free," we force him, and he gives her the get against his will.

Mishna:

העורר על השדה והוא חתום עליה עד
אדמון אומר יכול לומר השני נוח לי והראשון קשה ממני

וחכמים אומרים איבד את זכותו
עשאה סימן לאחר איבד זכותו

IF A MAN CONTESTS {THE OWNERSHIP OF} A FIELD ON {THE DEED OF SALE OF} WHICH HE IS SIGNED AS A WITNESS {and his claim is that the seller took the field from him by violence} --
ADMON RULED; {HIS CLAIM IS ADMISSIBLE BECAUSE} HE CAN SAY, '{LITIGATION WITH} THE SECOND {=the purchaser} IS EASIER FOR ME, SINCE THE FIRST IS A MORE DIFFICULT PERSON THAN ME {our Mishna: THAN HE}'.
THE SAGES, HOWEVER, RULED THAT HE HAS LOST HIS RIGHT.

IF HE {=THE SELLER - so Soncino; but from below, perhaps the contestant} MADE IT {=the contested field} A {BOUNDARY} MARK FOR ANOTHER PERSON {who bought an adjacent field}, then he {=THE CONTESTANT} HAS LOST HIS RIGHT.

Gemara:

אמר רבי אמי לא שנו אלא עד אבל דיין לא איבד זכותו דתני ר' חייא אין העדים חותמין על השטר אא"כ קראוהו והדיינין חותמין אע"פ שלא קראוהו:

Rabbi Ammi {our gemara: Abaye, as below} said: They only learned this where he was a witness, but as a judge, he did not lose his right. For Rabbi Chiyya taught: The witnesses do not sign on the deed unless they have read it, while the judges sign it even though they have not read it.

עשאה סימן לאחר איבד זכותו
אמר אביי לא שנו אלא לאחר אבל לעצמו לא איבד זכותו דאי לאו דעבד הכי לא הוה מזבין ליה

"If he made it as a {boundary} sign for another, he {the contestant} has lost his right":
Abaye said: They only learned this where it was for another person, but for {the contestant} himself, he {=the contestant} has not lost his right. For if he did not do that, he would not have sold to him.

ירושלמי לא סוף דבר שעשאה העורר סימן לאחר אלא אפילו עשאה אחר לאחר והעורר חתום עליה בעד איבד זכותו

Yerushalmi:
It is not the end of the matter that the contestant makes it a sign for another, but even if another makes {it a sign} for still another, and the contestant signs upon it as a witness, he lost his right.

ההוא דעשאה סימן לאחר שכיב ושביק אפוטרופא
אתא לקמיה דאביי
אמר ליה עשאה סימן לאחר איבד זכותו
אמר ליה ודילמא אי הוה אבוהון קיים הוה טעין

There was one who made it a sign for another and {one of the witnesses complained and [note: our gemara has "complained"]} died, and left a guardian. He {=the guardian} came before Abaye. He {=Abaye} said to him: Since he made it a sign for another, he lost his right {to complain}. He {=the guardian} said to him: And perhaps if their father {of these orphans} was alive, he would plead

Rif Ketubot 63b {Ketubot 107b - 109a}

63b

{Ketubot 107b}

תנן התם המודר הנאה מחבירו

שוקל לו שקלו ופורע לו חובו ומחזיר לו אבידתו ובמקום שנותנין עליה שכר תפול הנאה להקדש
בשלמא שוקל לו שקלו מצוה קעביד
דתנן תורמין על האבוד ועל הגבוי ועל העתיד לגבות
ומחזיר לו אבידתו נמי מצוה קא עביד
אלא פורע לו חובו הא קא משתרשי ליה
אמר ליה רב הושעיא הא מני חנן היא דאמר הניח מעותיו על קרן הצבי:

We learnt {in a Mishna} there: If one vows off benefit from his friend,
{Ketubot 108a}
he may still pay his shekel {contribution to the Temple for korbanot}, pay off his debt {owed to a third party}, return his lost article, but where a reward is offered {for the return of the lost article}, that benefit is to hekdesh.
It is well and good in terms of paying his shekel, for he is performing a precept. For we learned {in a Mishna}: It is lawful to withdraw {from the Temple funds} on the account of that which was lost, collected, or about to be collected.
And {the ruling that he may} restore to him any object he may have lost' {is also intelligible since thereby} also he is performing a precept.
But paying his debt, he certainly causes him to root {=benefit him}!
Rav Hoshaya said: Who is this? It is Chanan, who said that he is placing his money on the horn of a stag.

ירושלמי
רבה בר ממל הפורע שטר חוב לחברו שלא מדעתו פלוגתא דחנן ובני כהנים גדולים
א"ר יוסי טעמא דבני כהנים גדולים התם לא עלתה בדעתו שתמות אשתו ברעב ברם הכי מצי אמר ליה מפייס הוינא ליה ומחיל לי ואע"ג דהוה משכון
רבי יהושע בן לוי אמר אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון או בגולגולת
רב אמר כל הנתפס על חבירו חייב ליתן לו
חיליה דרב מהדא הגוזל שדה ומכרה לחבירו ונטלוה מסיקין כופין להחזיר את מעותיו ולא שמע דרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן קנס קנסו בגזלן

Yerushalmi:
Rabba bar Mamal {said}: If one pays a bond of indebtedness to {=of} his friend without his {friend's} knowledge, it is a dispute between Chanan and the sons of the Kohanim Gedolim.
Rabbi Yossi said: The reason of the sons of the Kohanim Gedolim over there, is that it did not enter his mind that his wife will starve to death. But here, he can find to say that "I would have placated him, and he would have forgiven me the debt," and even though there was a pledge.

Rabbi Yehoshua ben Levi said: You do not find someone who is placated on his friend who owes him money except for the produce tax and the head tax.
Rav said: Whatever is seized because of his fellow, he is obligated to repay him.
The strength of Rav is from here: If one stole a field and sold it to his friend, and the authorities took it away from him, they force him {=the thief} to return the money. And he did not hear the statement of Rabbi Yochanan, for Rabbi Yochanan said: They imposed a fine on the thief.

{Ketubot 108b}
Mishna:

אדמון אומר שבעה מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנות יזונו והבנים יורשין ובזמן שהנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים
אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי
אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון

ADMON LAID DOWN SEVEN RULINGS:
IF A MAN DIES AND LEAVES SONS AND DAUGHTERS, IF THE ESTATE IS LARGE THE SONS INHERIT IT AND THE DAUGHTERS ARE MAINTAINED {FROM IT}.
AND IF THE ESTATE IS SMALL THE DAUGHTERS ARE MAINTAINED FROM IT, AND THE SONS CAN GO BEGGING.
ADMON SAID, 'AM I TO BE THE LOSER BECAUSE I AM A MALE!?
RABBAN GAMLIEL SAID; ADMON'S VIEW HAS MY APPROVAL.

ולית הלכתא כאדמון

{Rif:} And the halacha is not like Admon.

Mishna:

הטוען את חבירו כדי יין וכדי שמן והודה לו בקנקנים
אדמון אומר הואיל והודה ממין הטענה ישבע
וחכמים אומרים אין ההודאה ממין הטענה
אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון

IF A MAN CLAIMED FROM ANOTHER JARS OF OIL AND [THE LATTER] ADMITTED HIS CLAIM TO [EMPTY] JARS, ADMON RULED: SINCE HE ADMITTED A PORTION OF THE CLAIM HE MUST TAKE AN OATH.
BUT THE SAGES SAID: THE ADMISSION OF THE PORTION [OF THE CLAIM] IS NOT OF THE SAME KIND AS THE CLAIM.
RABBAN GAMLIEL SAID; ADMON'S VIEW HAS MY APPROVAL.

Gemara:

היכא דאמר ליה מלא עשרה כדי שמן יש לי בידך שמן טעין ליה קנקנים לא טעין ליה
עשרה כדים מלאים שמן יש לי אצלך שמן וקנקנים קא טעין ליה

Where he said to him, "the fullness of ten jugs of oil I have in your hand," then he is claiming the oil but not claiming the jugs.
"Ten jugs full of oil I have by you," he is claiming both oil and jugs.

כי פליגי היכא דא"ל עשרה כדי שמן יש לי אצלך
אדמון סבר יש בלשון הזה לשון קנקנים והוה ליה מודה מקצת הטענה וישבע
ורבנן סברי אין בלשון הזה לשון קנקנים ואין כאן הודאה ממין הטענה אלא מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו
דהוה ליה כמו שטענו חטים והודה לו בשעורים דפטור
וקי"ל כאדמון דאמר יש בלשון הזה לשון קנקנים והוה ליה מודה מקצת הטענה

Where do they argue? Where he said to him, "ten jugs of oil I have by you."
Admon holds that there is in this language the language of jugs, such that he {who admits the jugs} admits to part of the claim, and thus swears.
And the Sages hold that there is not in this language the language of jugs, and so this is not admission to part of the claim, but rather that which he claimed, he did not admit to him, and that which he admitted to him, he did not claim.
For it is like where he claimed wheat and he admitted to him barley, that he is exempt.

And we establish like Admon who said there there is in this terminology the language of jugs, and so he is admitting to him part of the claim.

{Ketubot 109a}

דאמרינן אמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה ב' דברים שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו שבעה דברים שאמר אדמון יש מהן שהלכה כמותו וכיוצא בו יש מהן שאין הלכה כמותו ולא כיוצא בו
כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו ואינך לא
ודאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון תלתא אינון
מי שמת והניח בנים ובנות והטוען את חבירו כדי שמן והפוסק מעות לחתנו
מי שמת והניח בנים ובנות נפקא ליה מהלכתא וקיימא לן כרבנן דאמרי בנכסים מועטין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים פשו להו תרתי דהלכתא בה כאדמון

For we say: Rabbi Zera cited Rabba Bar Yirmeya: Two things which Chanan said, the halacha is like him and like those like him. The seven things said by Admon, there are some of them in which the halacha is like him, and those like him; there are some of them in which the halacha is not like him and those like him.
Wherever Rabban Gamliel said I see the words of Admon, the halacha is like him, and if not, no.
And those of which Rabban Gamliel said "I see the words of Admon," they are three -- (a) one who died and left sons and daughters; (b) and one who claimed from his fellow jugs of oil; (c) and one who allocates money for his son-in-law.
Now, one who died and left sons and daughters, we take it out of this halachic conclusion, and we establish like the Sages, who say that for a small estate, the daughters are supported and the sons beg at doorways.
We are thus left with two, in which the halacha is like Admon, and those like him.

כיוצא בו דחנן הא דאמרינן לעיל
אמר רב הושעיא הא מני חנן היא דאמר הניח מעותיו על קרן הצבי

Those like Chanan, is that which we said earlier: Rav Hoshaya said: Who is this? This is Chana , who said that he placed his money on the horns of a stag.

כיוצא בו דאדמון הא דאמרינן בשבועות טענו שור ושה וחמור והודה לו באחד מהן חייב
ואמר רבי חייא בר אבא תלמוד ערוך הוא בפי' ר' יוחנן הא מני אדמון היא וכבר ברירנא בשבועות שהלכה היא טענו שור שה
וחמור והודה לו באחד מהן חייב

Those like Admon is that which we said in Shevuot: If he claimed an ox, a sheep and a donkey, and he {=the other} admitted to him in one of them, he is obligated.
And Rabbi Chiyya bar Abba said: It was a laid out teaching, in the explanation of Rabbi Yochanan - Who is this? It is Admon.
And we have already explained it in Shevuot, that the halacha is that if he claimed an ox, a sheep and a donkey, and he admitted to him in one of them, he is obligated.