Rif Bava Kamma 19a {37a-b; 41a}

19a

{Bava Kamma 37a}

ת"ר ראה שור נגח חמור לא נגח סוס נגח גמל לא נגח פרד נגח ערוד לא נגח נעשה מועד לסירוגין לכל:

The Sages learnt {in a brayta}: If an animal sees an ox and gores it, an ass and does not gore it, a horse and gores it a camel and does not gore it, a mule and gores it, a wild ass and does not gore it, the animal becomes muad to alternate beasts of all species.

{Bava Kamma 37b}
Mishna:

שור של ישראל שנגח לשור של הקדש ושל הקדש שנגח לשור של ישראל פטור שנאמר שור רעהו ולא שור של הקדש
שור של ישראל שנגח לשור של כנעני פטור ושל כנעני שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם:

THE OX OF AN ISRAELITE {, A PRIVATE CITIZEN} WHICH GORED AN OX CONSECRATED TO THE TEMPLE, OR CONSECRATED CATTLE GORING AN OX OF AN ISRAELITE, THERE IS NO LIABILITY, FOR IT IS STATED {Shemot 21:35}:

לה וְכִי-יִגֹּף שׁוֹר-אִישׁ אֶת-שׁוֹר רֵעֵהוּ, וָמֵת--וּמָכְרוּ אֶת-הַשּׁוֹר הַחַי, וְחָצוּ אֶת-כַּסְפּוֹ, וְגַם אֶת-הַמֵּת, יֶחֱצוּן.

35 And if one man's ox hurt the ox of his fellow, so that it dieth; then they shall sell the live ox, and divide the price of it; and the dead also they shall divide.

AND NOT THE OX CONSECRATED TO THE TEMPLE.
WHERE AN OX BELONGING TO AN ISRAELITE HAS GORED AN OX BELONGING TO A CANAANITE, THERE IS NO LIABILITY, WHEREAS WHERE AN OX BELONGING TO A CANAANITE GORES AN OX BELONGING TO AN ISRAELITE, WHETHER WHILE TAM OR MU'AD, THE COMPENSATION IS TO BE MADE IN FULL.

{Bava Kamma 38a}
Gemara:

מה נפשך אי רעהו דוקא דכנעני כי נגח דישראל נמי פטור ואי רעהו לאו דוקא אפילו דישראל כי נגח דכנעני ליחייב
אמר רבי אבהו אמר קרא עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים
מה ראה ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום עמד והתיר ממונן לישראל:

What is your will? If "his fellow" is specific, then when that {ox} of a Canaanite gores that of an Israelite, he should also be exempt! And if "his fellow" is not specific, then even when that of an Israelite gores that of a Canaanite, he should be liable!
Rabbi Abahu said: The verse states {Chavakuk 3:6}:

ו עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם; הֲלִיכוֹת עוֹלָם, לוֹ.

6 He standeth, and shaketh the earth, He beholdeth, and maketh the nations to tremble; and the everlasting mountains are dashed in pieces, the ancient hills do bow; His goings are as of old.

What did He see? He saw the 7 commandments that the descendants of Noach accepted upon themselves and did not fulfill. He stood {amad} and permitted {hittir, from vayater} their money to Israel.

Mishna:

שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה וקטן חייב
שור של חרש שוטה וקטן שנגח שור של פקח פטור
שור של חרש שוטה וקטן שנגחו מעמידין להן אפוטרופין ומעידין להן בפני אפוטרופין:

IF AN OX OF AN OWNER WITH UNIMPAIRED FACULTIES GORES AN OX OF A DEAF-MUTE, AN IDIOT OR A MINOR, THE OWNER IS LIABLE.
WHERE, HOWEVER, AN OX OF A DEAF-MUTE, AN IDIOT OR A MINOR HAS GORED AN OX OF AN OWNER WHOSE FACULTIES ARE UNIMPAIRED, THERE IS NO LIABILITY.
IF AN OX OF A DEAF-MUTE AN IDIOT OR A MINOR HAS GORED, THE COURT OF LAW APPOINT A GUARDIAN, IN WHOSE PRESENCE WITNESSES WILL BE ABLE TO TESTIFY {THAT THE OX HAS GORED SO THAT IT WILL EVENTUALLY BE DECLARED MU'AD}.

נתפקח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן חזר לתמותו דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו:

IF THE DEAF-MUTE RECOVERS HIS HEARING [OR SPEECH], OR IF THE IDIOT BECOMES SANE, OR IF THE MINOR COMES OF AGE, THE OX PREVIOUSLY DECLARED MU'AD WILL RETURN TO THE STATE OF TAM: THESE ARE THE WORDS OF RABBI MEIR.
RABBI YOSSI SAYS THAT THE OX WILL REMAIN IN STATUS QUO.

שור האצטדין אינו חייב מיתה שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו:

IN THE CASE OF A STADIUM OX {used for gladiatorial hunts}, THE DEATH PENALTY IS NOT IMPOSED [UPON THE OX], AS IT IS STATED {Shemot 21:28}:

כח וְכִי-יִגַּח שׁוֹר אֶת-אִישׁ אוֹ אֶת-אִשָּׁה, וָמֵת--סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת-בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר, נָקִי.

28 And if an ox gore a man or a woman, that they die, the ox shall be surely stoned, and its flesh shall not be eaten; but the owner of the ox shall be quit.

EXCLUDING CASES WHERE IT IS GOADED TO GORE.

{Bava Kamma 41a}

שור שנגח את האדם ומת מועד משלם את הכופר ותם אינו משלם את הכופר

IF AN OX GORES A MAN AND DEATH RESULTS, IN THE CASE OF MU'AD THERE IS LIABILITY TO PAY KOFER, BUT IN THE CASE OF TAM, THERE IS NO LIABILITY TO PAY KOFER.

Rif Bava Kamma 18b {37a}

18b

{Bava Kamma 37a}

וכן תני רמי בר חמא היתומים אינן צריכין פרוזבול רבן גמליאל ובית דינו אביהן של יתומים:

And so did Rama bar Chama teach: orphans do not require a prosbul; Rabban Gamliel and his court are the fathers of orphans.

איכא מאן דפשט מהא דמאן דיהיב מידי לעניי' באמירה ובעא למהדר ביה מצי הדר ביה
ואמר הכי מדאמר רב יוסף ואע"ג דליכא עניי' הכא דליזכו ביה אנן ידי עניים אנן
שמעינן מינה דדינא דעניים כדינא דהדיוט דמי
דבהדיוט אי אמר ליה חד לחבריה מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה ואי לא לא קנה ה"נ דינא דעניים ומש"ה אמר רב יוסף ואע"ג דליכא עניי' הכא דליזכו ביה דינא דמעמד שלשתן אנן ידי עניים אנן

There is one who resolves from this that one who gives something over to paupers with speech, and wishes to retract, is able to retract. And he says this based on the statement of Rav Yosef, "and even though the paupers are not here to acquire it, we are the hands of the paupers." We derive from here that the law of the paupers is the same law as normal individuals. For by a normal individual, if one person says to his fellow, "I have 100 zuz in your hand, give it to Ploni" in an assembly of all three of them, he {=Ploni} acquired, and if not {in such an assembly} he does not acquire. So too is the law of the paupers. And because of this, Rav Yosef said "and even though the paupers are not here to acquire it, as the law of an assembly of the three, we are the hands of the paupers."

ואנן אמרינן ליכא למשמע מינה הכי דבהדיא אמרי' בפיך זו צדקה אלמא בדיבור מיחייב
והאי דאיצטריך רב יוסף הכא למימר ואע"ג דליכא עניי' הכא דליזכו ביה אנן ידי עניים אנן דאלמא אי לאו הכי הוה מצי למיהדר ביה לאו משום דדין עניים כדין הדיוט דמי אלא משום דההוא פלגא דזוזא לאו ברשותיה הוה קאי דהא לא אתא לידיה
כדאמרינן אמר רב כל ממון שאינו יכול להוציאו בדיינים והקדישו אינו קדוש

And we say that there is not to infer this from that. For we explicitly say {Devarim 23}:

כד מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ, תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ: כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, נְדָבָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, בְּפִיךָ. {ס}

24 That which is gone out of thy lips thou shalt observe and do; according as thou hast vowed freely unto the LORD thy God, even that which thou hast promised with thy mouth. {S}

this is charity. Thus, with {mere} speech he is obligated. And this that Rav Yosef said here, is to to say "and even though there are not paupers here to acquire it, we are the hands of paupers," such that is clear that if not so, he is able to retract from it. Not because the law of the paupers is like the law of the normal individuals, but rather because that half-zuz was not in his domain, for it had not yet come to his hand. And we say: Rav said: And money that you are able to take out with judges and one sanctifies, it is not sanctified.

ואקשינן הא יכול להוציאו בדיינים והקדישו קדוש
והא"ר יוחנן גזל ולא נתייאשו ממנו הבעלים שניהן אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו
ואוקימנא להא דרב במקרקעי דכי יכול להוציאו בדיינין ברשותיה קאי
ושמעינן מינה דבמטלטלי אפילו ממון שהוא יכול להוציאו בדיינין והקדישו אינו קדוש
ומשום הכי א"ל רב יוסף אנן ידי עניים אנן דלא גרע מדינא דהדיוט דקני במעמד שלשתן

And we ask: But if he was able to take it out via judges and he sanctified it, would it be sanctified? But Rabbi Yochanan said: Theft upon which the owners did not give up hope, neither of them are able to sanctify it. This one {=the thief} because it is not his, and this one {=the owner} because it is not in his domain.
And we establish this of Rav as regarding land, for when he is able to take it out via judges, it is in his domain.
And we derive from this that by moveable objects, even money, that he is able to take out via judges, and he sanctifies it, it is not sanctified. And because of this, Rav Yosef said to him: We are the hands of the paupers, that it is not any worse than the law of the normal individual, that he acquires in the assembly of the three of them.

אבל מידי דאיתיה ברשותיה ואמר הרי הוא לעניים כבר זכו ביה עניי ולא מצי למהדר ביה כדאמר בפיך זו צדקה
ואמר רבא צדקה מיחייב עלה לאלתר דהא קיימי עניים
אבל ודאי אי בעי לשנויי ההוא מידי דיהב לעניים עד דלא אמטייה ליד גבאי במידי אחרינא דכוותיה מצי לשנויה
כדגרסי' בערכין אר"נ אמר רבה בר אבוה אמר רב סלע זו לצדקה מותר לשנותו בין לעצמו בין לאחר ל"ש אמר זו ול"ש אמר עלי
ות"ר האומר סלע זו לצדקה עד שלא באת ליד גבאי מותר לשנותה משבאת ליד גבאי אסור לשנותה:

But something which is indeed in his domain and he says "behold it is to paupers," the paupers have already acquired it and he is not able to retract in it, as it states {Devarim 23}:

כד מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ, תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ: כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, נְדָבָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, בְּפִיךָ. {ס}

24 That which is gone out of thy lips thou shalt observe and do; according as thou hast vowed freely unto the LORD thy God, even that which thou hast promised with thy mouth. {S}

this is charity.
And Rava said: Charity, he is obligated in it immediately, for behold, the paupers are in existence {?}.
But certainly, if he wants to switch that thing which he gives to the paupers before it reaches the hand of the collector with some other thing which is like it, he is able to switch it. As we learn in Arachin: Rav Nachman cited Rabba bar Avuah who cited Rav: This sela to charity, he is permitted to switch it, whether for himself or another, and it makes no difference if he said "this" {sela} or "upon me."

And the Sages learnt {in a brayta}: If one said "this sela to charity," while it has not yet reached the hands of the collector, he is able to switch it; once it reaches the hand of the collector, it is forbidden to switch it.

Mishna:

שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם ואינו מועד לבהמה מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים למין שהוא מועד לו משלם נ"ש ולמין שאינו מועד לו משלם ח"נ:

IF AN OX WAS MU'AD TO DO DAMAGE TO ITS OWN SPECIES BUT WAS NOT MU'AD TO DO DAMAGE TO ANY OTHER SPECIES [OF ANIMALS] OR IF IT WAS MU'AD TO DO DAMAGE TO THE HUMAN SPECIES BUT NOT MU'AD TO ANY SPECIES OF BEASTS, OR IF IT WAS MU'AD TO SMALL [CATTLE] BUT NOT MU'AD TO LARGE [CATTLE], IN RESPECT OF DAMAGE DONE TO THE SPECIES TO WHICH IT WAS MU'AD THE PAYMENT WILL HAVE TO BE IN FULL, BUT IN RESPECT OF DAMAGE DONE TO THAT TO WHICH IT WAS NOT MU'AD, THE COMPENSATION WILL BE FOR HALF THE DAMAGE ONLY.

אמרו לפני ר' יהודה הרי שהיה מועד לשבתות ואינו מועד לימות החול
אמר להם לשבתות משלם נ"ש ולימות החול משלם ח"נ מאימתי יהי תם משיחזור בו ג' ימי שבתות:

THEY SAID BEFORE RABBI YEHUDA: HERE IS ONE WHICH WAS MU'AD TO DO DAMAGE ON SABBATH DAYS BUT WAS NOT MU'AD TO DO DAMAGE ON WEEK DAYS.
HE SAID TO THEM: FOR DAMAGE DONE ON SABBATH DAYS THE PAYMENT WILL HAVE TO BE IN FULL, WHEREAS FOR DAMAGE DONE ON WEEK DAYS THE COMPENSATION WILL BE FOR HALF THE DAMAGE ONLY. WHEN [CAN THIS OX] RETURN TO THE STATE OF TAM? WHEN IT REFRAINS [FROM GORING] ON THREE [CONSECUTIVE] SABBATH DAYS.

Gemara:

אתמר רב זביד אמר ואינו מועד תנן
ר"פ אמר אינו מועד תנן
רב זביד אמר ואינו מועד תנן הא סתמיה הוי מועד
ורב פפא אמר אינו מועד תנן סתמיה לא הוי מועד
וסוגיין כרב פפא
ואת"ל איתא לרב פפא נגח שור חמור וגמל נעשה מועד לכל:

It was stated {by Amoraim}:
Rav Zevid said: One should teach {in the Mishna}: "But it was not a muad..." {as we have above}.
Rav Pappa said: One should teach "it is not muad" {meaning that be default the state of muad does not spread to other species}.
Rav Zevid said one should teach "but it was not a muad" -- but in the plain {default} case, it is a muad. And Rav Pappa said one should teach "it is not a muad" -- that in the plain case, it is not a muad.
And our sugya is like Rav Pappa.
And if you say that one holds like Rav Pappa, {still} if it gored an ox, a donkey and a camel {one time each}, it is made into a muad for all of them.

ת"ר ראה שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח נעשה מועד לסירוגים לשוורים

The Sages learnt {in a brayta}: If the animal sees an ox and gores it, another ox and does not gore it, a third ox and gores it, a fourth ox and does not gore it, a fifth ox and gores it, a sixth ox and does not gore it, the animal becomes muad to alternate oxen.

Rif Bava Kamma 18a {36b}

18a

{Bava Kamma 36b}

תנן התם התוקע לחבירו נותן לו סלע
ההוא גברא דתקע ליה לחבריה
שלחיה רב טוביא בר מתנה לקמיה דרב אסי סלע צורי תנן או סלע מדינה תנן
ופשטה מהא דאמרינן רב יהודה אומר כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה
אמר ליה ההוא גברא הואיל ופלגא דזוזא הוא לא בעינא ניתבוה לעניי
הדר אמר להו ניתבוה ניהלי דאיזיל אברי ביה נפשאי
א"ל רב יוסף כבר זכו ביה עניי' ואע"ג דליכא עניי' הכא דליזכו ביה אנן ידי עניים אנן
דאמר רב יהודה אמר שמואל יתומים אין צריכין פרוזבול

We have learnt elsewhere: If a man boxes another man's ear, he has to give him a sela.

A certain man having {been summoned for} boxing another man's ear. Rav Tuvia bar Mataniah sent before Rav Asi: Did they mean a Tyrian sela or a sela of whatever country?
And he resolved it from that which we said: Rav Yehuda says: Wherever money is mentioned in the Torah, the reference is to Tyrian money, but wherever it occurs in the words of the Rabbis it means local money.
The plaintiff upon hearing that said to the judge: 'Since it will [only] amount to half a zuz, I do not want it; let him give it to the poor.' Later, however, he said to them; 'Let him give it to me, as I will go and obtain a cure for myself with it.'
Rav Yosef said to him: The poor have already acquired a title to it, for though the poor were not present here, we [in the Court, always] act as the agents of the poor. For Rav Yehuda cited Shmuel: Orphans do not require a prozbol,

Rif Bava Kamma 17b {36b}

17b

{Bava Kamma 36a}

BEGIN PEREK FOUR
Mishna:

שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה ישלם לאחרון שבהן אם יש בו מותר יחזיר לשלפניו
ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו
והאחרון האחרון נשכר
דברי רבי מאיר

רבי שמעון אומר שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינרי זהב:

IF A [TAM] OX HAS GORED FOUR OR FIVE OXEN ONE AFTER THE OTHER, COMPENSATION SHOULD IN THE FIRST INSTANCE BE MADE [OUT OF THE BODY OF THE OX] FOR THE LAST OFFENSE.
AND SHOULD THERE BE A SURPLUS, COMPENSATION IS TO BE PAID ALSO FOR THE PENULTIMATE OFFENSE; SHOULD THERE STILL BE A SURPLUS, COMPENSATION IS TO BE MADE TO THE ONE BEFORE; THE LATER THE LIABILITY THE PRIOR THE CLAIM. THESE ARE THE WORDS OF RABBI MEIR.

RABBI SHIMON SAYS: IF AN OX OF THE VALUE OF TWO HUNDRED [ZUZ] HAS GORED AN OX OF THE SAME VALUE OF TWO HUNDRED [ZUZ] AND THE CARCASS HAS NO VALUE AT ALL, THE PLAINTIFF WILL GET A HUNDRED ZUZ AND THE DEFENDANT WILL GET A HUNDRED ZUZ [OUT OF THE BODY OF THE OX THAT DID THE DAMAGE].
SHOULD THE SAME OX HAVE GORED ANOTHER OX OF THE VALUE OF TWO HUNDRED [ZUZ], THE SECOND CLAIMANT WILL GET A HUNDRED ZUZ, WHILE THE FORMER CLAIMANT WILL GET ONLY FIFTY ZUZ AND THE DEFENDANT WILL HAVE FIFTY ZUZ [IN THE BODY OF HIS OX].
SHOULD THE OX HAVE GORED YET ANOTHER OX OF THE VALUE OF TWO HUNDRED [ZUZ], THE THIRD CLAIMANT WILL GET A HUNDRED [ZUZ] WHILE THE SECOND WILL GET ONLY FIFTY [ZUZ] AND THE FIRST TWO PARTIES WILL HAVE A GOLD DENAR [EACH IN THE BODY OF THE OX THAT DID THE DAMAGE].

Gemara:

והלכתא כרבי שמעון דהא אוקימנא למתניתין רישא רבי ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו וסיפא ר' עקיבא דאמר שותפי נינהו וקי"ל הלכה כרבי עקיבא מחבירו וכיון דקאי רבי שמעון כוותיה הלכתא כוותיה:

And the halacha is like Rabbi Shimon, for behold we establish our Mishna, the resha as Rabbi Yishmael who said that they are creditors, and the sefa as Rabbi Akiva who said that they are partners. And we establish that the halacha is like Rabbi Akiva over his colleague. And since Rabbi Shimon stands like him, the halacha is like him {=Rabbi Shimon}.

והיכא דתפסו ניזק לגבות ממנו נעשה עליו שומר שכר לנזקיו ומחייב בניזקיה
והיינו דקתני אם יש בו מותר יחזיר לשלפניו פרישנא הכי אם יש בו מותר בנזקיו יחזיר לשלפניו
ובהא אפילו רבי שמעון מודה:

And where the damaged party seized in order to collect from it, he is made upon it as if a paid watchman for his damaged goods and is liable in its damage.
And this that they state: If there is surplus, he returns it to the one before him, we explain it as follows: If there is a surplus over that of his damaged goods, he turns it over to the one before him {who was damaged}. And in this, even Rabbi Shimon admits.

Rif Bava Kamma 17a {35b - 36a}

17a

{Bava Kamma 35b}
Gemara:

אמר רבה בר נתן טענו חטים והודה לו בשעורים פטור
לימא מסייע ליה דתניא טענו חטים והודה לו בשעורים פטור
אי מהתם הוה אמינא מאי פטור פטור מדמי חטים ולעולם חייב בשעורים קמ"ל דפטור לגמרי

Rabba bar Natan said: If he claimed wheat and he {=the defendant} admitted to him about barley, he is exempt.
Let us say that the following supports him. For they learnt {tanya -- though this appears to be a Mishna}: Where the plaintiff claimed wheat and the defendant admitted barley he is not liable.
If from there, I would have said that what is meant by exempt? Exempt from the value of the wheat, and yet he is still liable to the value of the barley. Therefore it informs us that he is entirely exempt.

ואותבינן עליה מהא דתנן היו הניזוקין שנים אחד גדול ואחד קטן והמזיקין שנים אחד גדול ואחד קטן הניזק אומר גדול הזיק את הגדול וקטן את הקטן והמזיק אומר לא כי אלא קטן את הגדול וגדול את הקטן המוציא מחבירו עליו הראיה
הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק אמאי חטים ושעורים נינהו
ופריק ראוי ליטול ואין לו
ואקשינן והא תניא הרי זה משתלם לקטן מן הגדול ולגדול מן הקטן
ופריק דתפס
והכי נמי לענין טענו חטים והודה לו בשעורים אי תפיס שעורים לא מפקינן מיניה
והכי קא פסקי רבוותא כדכתיבנן:

And we ask on this from that which we learnt {in the Mishna}, "WHERE THERE WERE TWO INJURED OXEN, ONE BIG AND THE OTHER LITTLE, AND THERE TWO INJURING OXEN, ONE BIG AND THE OTHER LITTLE, AND THE PLAINTIFF ASSERTS THAT THE BIG ONE INJURED THE BIG ONE AND THE LITTLE ONE THE LITTLE ONE, WHILE THE DEFENDANT CONTENDS, 'NOT SO, FOR [IT WAS] THE LITTLE ONE [THAT INJURED] THE BIG ONE AND THE BIG ONE [THAT INJURED] THE LITTLE ONE'... THE BURDEN OF PROOF FALLS ON THE CLAIMANT.
Thus, if he does not bring a proof, he takes as the damaging party stated. But why? Is this not wheat and barley?
{Bava Kamma 36a}
And we resolve: The plaintiff is entitled to get paid {only where he produces evidence to substantiate the claim} but {failing that he} will have nothing at all. {See also Tosafot.}
And we ask: But we learnt {tanya}: Behold he will be paid for the little one from the large one and for the large one from the little one.
And we resolve: Where he had already seized them.
And so too, in terms of where he claimed wheat and he {=the defendant} admitted barley, if he seized barley, they do not take it away from him. And so do the {post-Talmudic} rabbis rule, as we have written.

ואם היו שניהם של איש אחד [שניהם] חייבים
ואוקימנא כרבי עקיבא דאמר תורא דשותפי נינהו וטעמא דאיתנהו לתרוייהו דלא מצי מדחי ליה אבל ליתנהו לתרוייהו מצי א"ל זיל אייתי ראיה דהאי תורא אזקך ואשלם לך:

"BUT WHERE BOTH OF THE [PURSUING] OXEN BELONGED TO THE SAME OWNER, LIABILITY WILL ATTACH TO BOTH OF THEM":
And we establish it like Rabbi Akiva, who said that it {=the damaging ox} becomes the ox of partners {namely the plaintiff and defendant}, and the reason is that 'BOTH OF THEM' {the oxen} are with the owner, in which case he cannot possibly shift the claim {from one to the other}. But if 'BOTH OF THEM' are not with him he may plead, 'Go and produce evidence that it was this ox {which is still with me} that did the damage, and then I will pay you.'

סליקו להו המניח את הכד

END PEREK THREE

Rif Bava Kamma 16b {34b - 35b}

16b

{Bava Kamma 34b}

מיתה מעיקרא ואי פחתה פחתה לניזק
ודכולי עלמא נמי וגם את המת יחצון פחת שפיחתתו המיתה מחצין בחי
כגון שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים והנבלה יפה חמשים זוז כמה פחתתו מיתה מאה וחמשים
הלכך משלם ליה שבעין וחמשה וחמשין דנבלה הא מאה ועשרין וחמשה
והיינו דקא אמרינן האי מאה ועשרים וחמשה שקיל והאי מאה וכ"ה שקיל:

of death initially, and if it depreciates, it depreciates to the damaged party. And all agree, as well, that in regard to {Shemot 21:35}:

לה וְכִי-יִגֹּף שׁוֹר-אִישׁ אֶת-שׁוֹר רֵעֵהוּ, וָמֵת--וּמָכְרוּ אֶת-הַשּׁוֹר הַחַי, וְחָצוּ אֶת-כַּסְפּוֹ, וְגַם אֶת-הַמֵּת, יֶחֱצוּן.

35 And if one man's ox hurt another's, so that it dieth; then they shall sell the live ox, and divide the price of it; and the dead also they shall divide.

the depreciation caused by the actual death is divided in the live one. Such as, if an ox worth 200 {zuz} gored an ox worth 200, and the carcass was worth 50 zuz, how much did the actual death depreciate it? 150 {zuz}. Therefore, he pays him 75, plus the 50 of the carcass. Thus, it is 125. And this is what we say: This one takes 125, and this one takes 125.

Mishna:

יש חייב על מעשה שורו ופטור על מעשה עצמו
חייב על מעשה עצמו ופטור על מעשה שורו
כיצד שורו שבייש פטור והוא שבייש חייב
שורו שסימא את עין עבדו והפיל את שנו פטור והוא שסימא את עין עבדו והפיל את שנו חייב
שורו שחבל באביו ובאמו חייב והוא שחבל באביו ובאמו פטור מפני שהוא נדון בנפשו
שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור מפני שהוא נדון בנפשו

THERE ARE CASES WHERE THERE IS LIABILITY FOR OFFENCES COMMITTED BY ONE'S OX THOUGH THERE WOULD BE NO LIABILITY SHOULD THESE OFFENCES BE COMMITTED BY ONESELF. THERE ARE, AGAIN, CASES WHERE THERE IS NO LIABILITY FOR OFFENCES COMMITTED BY ONE'S OX THOUGH THERE WOULD BE LIABILITY WERE THESE OFFENCES COMMITTED BY ONESELF.
HOW SO?
FOR INSTANCE, IF CATTLE HAS BROUGHT INDIGNITY [UPON A HUMAN BEING] THERE IS NO LIABILITY, WHEREAS IF THE OWNER CAUSES THE INDIGNITY THERE WOULD BE LIABILITY.
SO ALSO IF AN OX PUTS OUT THE EYE OF THE OWNER'S SLAVE OR KNOCKS OUT HIS TOOTH THERE IS NO LIABILITY, WHEREAS IF THE OWNER HIMSELF HAS PUT OUT THE EYE OF HIS SLAVE OR KNOCKED OUT HIS TOOTH HE WOULD BE LIABLE [TO LET HIM GO FREE].
AGAIN, IF AN OX HAS INJURED THE FATHER OR MOTHER OF THE OWNER THERE IS LIABILITY, THOUGH WERE THE OWNER HIMSELF TO INJURE HIS FATHER OR HIS MOTHER THERE WOULD BE NO [CIVIL] LIABILITY.
SO ALSO WHERE CATTLE HAS CAUSED FIRE TO BE SET TO A BARN ON THE DAY OF SABBATH THERE IS LIABILITY, WHEREAS WERE THE OWNER TO SET FIRE TO A BARN ON SABBATH THERE WOULD BE NO [CIVIL] LIABILITY, AS HE WOULD BE SUBJECT TO A CAPITAL CHARGE.

{Bava Kamma 35a}

שור שהיה רודף אחר שור אחר והוזק זה אומר שורך הזיק וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה המוציא מחבירו עליו הראיה
היו שנים רודפין אחר אחד זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק שניהם פטורים
ואם היו שניהם של איש אחד שניהם חייבין
היה אחד גדול ואחד קטן הניזק אומר גדול הזיק והמזיק אומר קטן הזיק אחד תם ואחד מועד הניזק אומר מועד הזיק והמזיק אומר לא כי אלא תם הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה
היו הניזוקין שנים אחד גדול ואחד קטן והמזיקין שנים אחד גדול ואחד קטן הניזק אומר גדול הזיק את הגדול וקטן הזיק את הקטן והמזיק אומר לא כי אלא קטן את הגדול וגדול את הקטן אחד תם ואחד מועד הניזק אומר מועד הזיק את הגדול ותם את הקטן והמזיק אומר לא כי אלא תם את הגדול ומועד את הקטן המוציא מחברו עליו הראיה

IF AN OX WAS PURSUING AN OTHER'S OX WHICH WAS [AFTERWARDS FOUND TO BE] INJURED, AND THE ONE [PLAINTIFF] SAYS, 'IT WAS YOUR OX THAT DID THE DAMAGE, WHILE THE OTHER PLEADS, 'NOT SO, BUT IT WAS INJURED BY A ROCK [AGAINST WHICH IT HAD BEEN RUBBING ITSELF]', THE BURDEN OF PROOF LIES ON THE CLAIMANT.
[SO ALSO] WHERE TWO [OXEN] PURSUED ONE AND THE ONE DEFENDANT ASSERTS, 'IT WAS YOUR OX THAT DID THE DAMAGE', WHILE THE OTHER DEFENDANT ASSERTS, 'IT WAS YOUR OX THAT DID THE DAMAGE',
{Bava Kamma 35b}
NEITHER OF THE DEFENDANTS WILL BE LIABLE.

BUT WHERE BOTH OF THE [PURSUING] OXEN BELONGED TO THE SAME OWNER, LIABILITY WILL ATTACH TO BOTH OF THEM.
WHERE, HOWEVER, ONE [OF THE OXEN] WAS BIG AND THE OTHER LITTLE AND THE CLAIMANT MAINTAINS THAT THE BIG ONE DID THE DAMAGE, WHILE THE DEFENDANT PLEADS, 'NOT SO, FOR IT WAS THE LITTLE ONE THAT DID THE DAMAGE', OR AGAIN WHERE ONE [OX] WAS TAM AND THE OTHER MU'AD AND THE CLAIMANT MAINTAINS THAT THE MU'AD DID THE DAMAGE WHILE THE DEFENDANT ASSERTS, 'NOT SO, FOR IT WAS THE TAM THAT DID THE DAMAGE,' THE BURDEN OF PROOF LIES ON THE CLAIMANT.

[SO ALSO] WHERE THERE WERE TWO INJURED OXEN, ONE BIG AND ONE LITTLE, SIMILARLY TWO PURSUERS, ONE BIG AND ONE LITTLE, AND THE PLAINTIFF ASSERTS THAT THE BIG ONE INJURED THE BIG ONE AND THE LITTLE ONE THE LITTLE ONE, WHILE THE DEFENDANT CONTENDS, 'NOT SO, FOR [IT WAS] THE LITTLE ONE [THAT INJURED] THE BIG ONE AND THE BIG ONE [THAT INJURED] THE LITTLE ONE'; OR AGAIN WHERE ONE WAS TAM AND THE OTHER MU'AD, AND THE PLAINTIFF MAINTAINS THAT THE MU'AD INJURED THE BIG ONE AND THE TAM THE LITTLE ONE, WHILE THE DEFENDANT PLEADS, 'NOT SO, FOR [IT WAS THE] TAM [THAT INJURED] THE BIG ONE AND THE MU'AD [THAT INJURED] THE LITTLE ONE,' THE BURDEN OF PROOF FALLS ON THE CLAIMANT.

Rif Bava Kamma 16a {33a - 34b}

16a

{Bava Kamma 33a}

מאן דמתני לה אהא כ"ש אקמייתא ומאן דמתני אהך אבל הא פטור לגמרי
ומסתבר כמאן דמתני אקמייתא דפטר בהא לגמרי:

The one who taught it on this one, all the more so on the former. And the one who taught it on that {former one}, but here, he would be entirely exempt.
And it is logical like the one who taught it on the former, that he is exempt in this one entirely.

Mishna:

שני שוורים תמים שחבלו זה בזה משלם במותר ח"נ
שניהן מועדין משלם במותר נזק שלם
אחד תם ואחד מועד מועד בתם משלם במותר נזק שלם ותם במועד משלם במותר חצי נזק

וכן שני אנשים שחבלו זה בזה משלמין במותר נזק שלם
אדם במועד ומועד באדם משלם במותר נזק שלם
אדם בתם ותם באדם אדם בתם משלם במותר נזק שלם ותם באדם משלם במותר חצי נזק
רבי עקיבא אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם:

IN THE CASE OF TWO TAM OXEN INJURING EACH OTHER, THE PAYMENT OF THE DIFFERENCE WILL BE IN ACCORDANCE WITH THE LAW OF HALF-DAMAGES.
WHERE BOTH WERE MU'AD THE PAYMENT OF THE DIFFERENCE WILL BE IN FULL.
WHERE ONE WAS TAM AND THE OTHER MU'AD THE PAYMENT OF THE DIFFERENCE FOR DAMAGE DONE BY MU'AD TO TAM WILL BE ON THE BASIS OF FULL COMPENSATION, WHEREAS THE PAYMENT OF THE DIFFERENCE FOR DAMAGE DONE BY TAM TO MU'AD WILL BE IN ACCORDANCE WITH THE LAW OF HALF-DAMAGES.

SIMILARLY IN THE CASE OF TWO PERSONS INJURING EACH OTHER, THE PAYMENT OF THE DIFFERENCE WILL BE IN FULL.
WHERE MAN HAS DAMAGED MU'AD AND MU'AD HAS INJURED MAN, THE PAYMENT OF THE DIFFERENCE WILL BE IN FULL. BUT WHERE MAN DAMAGED TAM AND TAM INJURED MAN, THE PAYMENT OF THE DIFFERENCE FOR DAMAGE DONE BY MAN TO TAM WILL BE ON THE BASIS OF FULL COMPENSATION, WHEREAS THE PAYMENT OF THE DIFFERENCE FOR DAMAGE DONE BY TAM TO MU'AD WILL BE IN ACCORDANCE WITH THE LAW OF HALF-DAMAGES.
RABBI AKIVA, HOWEVER, SAYS: EVEN IN THE CASE OF TAM INJURING MAN THE PAYMENT OF THE DIFFERENCE WILL BE IN FULL.

{Before covering this Tosefta, some quick conversion tables:
12.5 zuz = 1/2 gold dinar
25 zuz = 1 gold dinar
50 zuz = 2 gold dinar
75 zuz = 3 gold dinar
}

Tosefta:

תוספתא
כיצד משלם במותר חצי נזק
שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים הכחישו חמשים זוז חזר האחרון והכחישו שלשה דינר של זהב
האחרון משלם לראשון חצי דינר זהב שהם שנים עשר זוז ומחצה:

How does one pay in the difference of half-damages?
An ox worth 200 {zuz} which gored an ox worth 200 {zuz}. It caused a loss of 50 zuz, and the other one turned around and caused it a loss of 3 gold dinar {=75 zuz, which is 25 zuz more than the 50}. The second one pays to the first one 1/2 a gold dinar, which is 12.5 zuz {or half of the 25 zuz difference}.

Mishna:

שור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור:

IF AN OX [TAM] OF THE VALUE OF ONE HUNDRED ZUZ HAS GORED AN OX OF THE VALUE OF TWO HUNDRED ZUZ AND THE CARCASS HAD NO VALUE AT ALL, THE PLAINTIFF WILL TAKE POSSESSION OF THE [DEFENDANT'S] OX [THAT DID THE DAMAGE].

{Bava Kamma 34a}

שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום
אמר רבי מאיר על זה נאמר ומכרו את השור החי וחצו את כספו
אמר לו רבי יהודה וכן הלכתא קיימת ומכרו את השור החי וחצו את כספו ולא קיימת וגם את המת יחצון
ואי זה זה שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים והנבלה יפה חמשים זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת:

WHERE A {TAM} OX OF THE VALUE OF TWO HUNDRED [ZUZ] GORED AN OX OF THE SAME VALUE OF TWO HUNDRED [ZUZ] AND THE CARCASS HAD NO VALUE AT ALL:
RABBI MEIR SAID: IT WAS WITH REFERENCE TO THIS CASE THAT IT IS WRITTEN {Shemot 21:35}

לה וְכִי-יִגֹּף שׁוֹר-אִישׁ אֶת-שׁוֹר רֵעֵהוּ, וָמֵת--וּמָכְרוּ אֶת-הַשּׁוֹר הַחַי, וְחָצוּ אֶת-כַּסְפּוֹ, וְגַם אֶת-הַמֵּת, יֶחֱצוּן.

35 And if one man's ox hurt another's, so that it dieth; then they shall sell the live ox, and divide the price of it; and the dead also they shall divide.

RABBI YEHUDA SAID TO HIM, AND SO IS THE HALACHA {Rif: hilchesa} -- WHILE YOU FULFILL וּמָכְרוּ אֶת-הַשּׁוֹר הַחַי, וְחָצוּ אֶת-כַּסְפּוֹ, YOU DO NOT FULFILL וְגַם אֶת-הַמֵּת, יֶחֱצוּן -- and the dead also they shall divide. THE CASE DEALT WITH BY SCRIPTURE IS THEREFORE WHERE AN OX OF THE VALUE OF TWO HUNDRED [ZUZ] GORED AN OX OF THE SAME VALUE OF TWO HUNDRED [ZUZ] AND THE CARCASS WAS WORTH FIFTY ZUZ: ONE PARTY WOULD HERE GET HALF OF THE LIVING OX TOGETHER WITH HALF OF THE DEAD OX AND THE OTHER PARTY WOULD SIMILARLY GET HALF OF THE LIVING OX TOGETHER WITH HALF OF THE DEAD OX.

Gemara:

מכדי בין לר"מ בין לרבי יהודה האי מאה ועשרים וחמשה שקיל והאי מאה ועשרים וחמשה שקיל
מאי בינייהו
ואסיקנא שבח נבלה איכא בינייהו
רבי מאיר סבר שבח נבלה דניזק הוי ורבי יהודה סבר פלגא
אבל פחת נבלה כ"ע לא פליגי דניזק הוי דשמין לנבלה כמה שויא בשעת

Now let us see. Whether according to Rabbi Meir or according to Rabbi Yehuda, one party will get a hundred and twenty-five, and the other party will similarly get a hundred and twenty-five. What is the practical difference between them?
{Bava Kamma 34b}
And we conclude: The increase in the carcass in the practical difference between them. Rabbi Meir maintains that the increase of the carcass is to the damaged party, and Rabbi Yehuda maintains it will be split.
But a loss in the value of the carcass, all agree that is belongs to the damaged party, for we assess the carcass how much it is worth at the time

Rif Bava Kamma 15b {32a-33a}

15b

{Bava Kamma 32a}

זה בא בחביתו וזה בא בקורתו וכו':
בעא מיניה רבא בר נתן מרב חסדא המזיק את אשתו בתשמיש המטה מהו
כיון דברשות קא עביד פטור או דלמא איבעי ליה לעיוני
ואסיקנא אמר רבא ק"ו ומה יער שזה לרשותו נכנס וזה לרשותו נכנס נעשה כמי שנכנס לרשות חבירו וגולה זה שלרשות חבירו נכנס לא כל שכן אלמא חייב בנזקה:

"IF ONE COMES WITH HIS BARREL AND AN OTHER COMES WITH HIS BEAM...":
Rava bar Natan inquired of Rav Chisda: If one injures his wife in the course of intercourse, what is the law? Since he is acting with permission, he is exempt? Or perhaps he should have looked out {and taken greater care}?
And we conclude: Rava said: It is a kal vachomer: Just as a forest {this is a reference to the law of accidental killing while chopping wood}, that this one enters his domain and this one enters his domain, but it is made as if he entered his fellow's domain and is exiled, then this one who entered into his fellow's domain {=the wife}, should it not certainly be so?
Thus it is clear that he is liable to the damage he caused her.

שנים שהיו מהלכין ברה"ר וכו':
תניא איסי בן יהודה אומר רץ חייב מפני שהוא משנה ומודה איסי בע"ש בין השמשות שהוא פטור מפני שהוא רץ ברשות

א"ר יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה:

ואם היו שניהן רצין והזיקו זה את זה אפילו בחול שניהן פטורין:

"IF TWO [PERSONS] WERE PASSING ONE ANOTHER ON PUBLIC GROUND...":
They learnt {in a brayta}: Issi ben Yehuda says: the one running is liable, for he is changing {from the usual conduct}. And Issi ben Yehuda admits on erev Shabbat at twilight that he is exempt because he is running with permission.

Rabbi Yochanan said: The halacha is like Issi ben Yehuda.

And if both of them were running and damaged one another, even though on a weekday they would be exempt.

{Bava Kamma 32b}

המבקע ברשות היחיד וכו':
תנו רבנן הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות ונתזה לו בקעת וטפחה לו על פניו ומת פטור ואם נכנס ברשות חייב
במאי חייב אמר רבי יוסי בר חנינא חייב בארבעה דברים ופטור מגלות
רב פפא משמיה דרבא מתני ארישא הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות ונתזה בקעת וטפחה לו בפניו ומת פטור
א"ר יוסי בר חנינא חייב בארבעה דברים ופטור מגלות:

"IF A MAN SPLITS WOOD ON PRIVATE PREMISES...":
The Sages learnt {in a brayta}: If a man entered the workshop of a joiner without permission and a chip of wood flew off and struck him in the face and killed him, he {=the joiner} is exempt. But if he entered with permission {=of the joiner}, he is liable.

In what is he liable?
Rabbi Yossi bar Chanina said: He is liable in the four things {=tzaar, ripui, shevet, boshet} and is exempt from exile.
Rav Pappa in the name of Rava taught this {statement} upon the resha {modifying it rather than the sefa}: If a man entered the workshop of a joiner without permission and a chip of wood flew off and struck him in the face and killed him, he {=the joiner} is exempt. Rabbi Yossi bar Chanina said: He is liable in the four things {=tzaar, ripui, shevet, boshet} and is exempt from exile.

מאן דמתני לה אסיפא כ"ש ארישא ומאן דמתני לה ארישא אבל אסיפא כיון דברשות עאל חייב גלות:

רב זביד משמיה דרבא מתני לה אהא ומצא פרט לממציא את עצמו
מכאן א"ר אליעזר בן יעקב אם משיצאת אבן מתחת ידו הוציא הלה את ראשו וקבלה הרי זה פטור
אמר רבי יוסי בר חנינא פטור מגלות וחייב בארבעה דברים

The one who taught it on the sefa, it is all the more so on the resha. And the one who taught it on the resha, upon the sefa, however, since he {=the person entering} entered with permission, he {=the joiner} is liable to exile.

{Bava Kamma 33a}
Rav Zevid in the name of Rava taught it upon this:

ה וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי.

5 as when a man goeth into the forest with his neighbour to hew wood, and his hand fetcheth a stroke with the axe to cut down the tree, and the head slippeth from the helve, and lighteth upon his neighbour, that he die; he shall flee unto one of these cities and live;

{lit. and found} -- to the exclusion of one who brings himself {into range of the missile}.
From here Rabbi Eliezer ben Yaakov said: If from when the stone went from out of his hand, this other one stuck out his head and took it, behold this one {who threw it} is exempt.
Rabbi Yossi bar Chanina said: He is liable in the four things {=tzaar, ripui, shevet, boshet} and is exempt from exile.

Rif Bava Kamma 14b - 15a {31a - 32b; 31a - b}

14b

{Bava Kamma 31a}
Mishna:

שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון הראשון חייב בנזקו של שני

IF TWO POTTERS WERE FOLLOWING ONE ANOTHER AND THE FIRST STUMBLED AND FELL DOWN AND THE SECOND STUMBLED BECAUSE OF THE FIRST, THE FIRST IS LIABLE FOR THE DAMAGE DONE TO THE SECOND.

{Bava Kamma 31b}

זה בא בחביתו וזה בא בקורתו נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.

IF ONE COMES WITH HIS BARREL AND AN OTHER COMES WITH HIS BEAM AND THE PITCHER {=barrel} OF THIS ONE BREAKS BY [COLLISION WITH] THE BEAM OF THIS ONE, HE IS EXEMPT, FOR THE ONE IS ENTITLED TO WALK [THERE AND CARRY BEAMS] AND THE OTHER IS ENTITLED TO WALK [THERE AND CARRY BARRELS].

היה בעל קורה ראשון ובעל חבית אחרון נשברה חבית בקורה פטור
ואם עמד בעל קורה חייב ואם אמר לו לבעל חבית עמוד פטור.

WHERE THE CARRIER OF THE BEAM WAS IN FRONT, AND THE CARRIER OF THE BARREL BEHIND, AND THE BARREL BROKE BY [COLLISION WITH] THE BEAM, HE {=THE CARRIER OF THE BEAM} IS EXEMPT.
{Bava Kamma 32a}
BUT IF THE CARRIER OF THE BEAM [SUDDENLY] STOPPED, HE IS LIABLE.
IF, HOWEVER, HE CRIED TO THE CARRIER OF THE BARREL, 'HALT!' HE IS EXEMPT.

היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון נשברה חבית בקורה חייב
ואם עמד בעל החבית פטור
ואם אמר לו לבעל הקורה עמוד חייב.
וכן זה בא בנרו וזה בא בפשתנו:

WHERE, HOWEVER, THE CARRIER OF THE BARREL WAS IN FRONT, AND THE CARRIER OF THE BEAM BEHIND AND THE BARREL BROKE BY [COLLISION WITH] THE BEAM, HE IS LIABLE.
IF, HOWEVER, THE CARRIER OF THE BARREL [SUDDENLY] STOPPED, HE IS EXEMPT.
BUT WHERE HE CRIED TO THE CARRIER OF THE BEAM, 'HALT!' HE IS LIABLE.
THE SAME APPLIES TO ONE CARRYING A [BURNING] CANDLE WHILE ANOTHER WAS PROCEEDING WITH FLAX.

שנים שהיו מהלכין ברה"ר אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם רצין והזיק זה את זה פטורין:
(המבקע ברה"י והזיק זה את זה) המבקע ברה"י והזיק ברה"ר ברה"ר והזיק ברה"י ברה"י והזיק ברה"י אחר חייב:

IF TWO [PERSONS] WERE PASSING ONE ANOTHER ON PUBLIC GROUND, ONE [OF THEM] RUNNING AND THE OTHER WALKING OR BOTH OF THEM RUNNING, AND THEY WERE INJURED BY EACH OTHER, BOTH OF THEM ARE EXEMPT.

(* IF A MAN SPLITS WOOD ON PRIVATE PREMISES AND THEY WERE INJURED BY EACH OTHER *)

{Bava Kamma 32b}
IF A MAN SPLITS WOOD ON PRIVATE PREMISES {=his own} AND DOES DAMAGE ON PUBLIC GROUND, OR ON PUBLIC GROUND AND DOES DAMAGE ON PRIVATE PREMISES, OR ON PRIVATE PREMISES AND DOES DAMAGE ON ANOTHER'S PRIVATE PREMISES, HE IS LIABLE.

{Bava Kamma 31a}
Gemara:

שני קדרין וכו'.
אוקמא רבי יוחנן בשהיה לו לעמוד ולא עמד ולפיכך חייב ואפילו לרבנן דאמרי נתקל לאו פושע הוא הכא כיון שהיה לו לעמוד ולא עמד נפיק ליה מדין אנוס וקם ליה בדין פושע אבל אם לא היה יכול לעמוד פטור ולא אמרינן היה לו להזהיר משום דטרוד הוא
וכן הלכתא

"IF TWO POTTERS...":
Rabbi Yochanan established it as where he should have stopped and he did not stop. And therefore he is liable. And even according to the Sages who say that stumbling is not negligence, here, since he should have stopped and he did not stop, he is taken out of the status of accident and arises in the status of negligent. But if he was not able to stop, he is exempt, and we do not say that he should have been careful, as he was distracted.
And so is the halacha.

ואי קשיא לך ההיא קמייתא נשברה כדו ולא סילקה דאמר' אנוס הוא ולא מחייב ואע"ג דהוה ליה לסלק ולא סילק
התם בנשברה כדו ולא סילקה כיון דאנוס הוא בשעת נפילה הוו להו הנך מים וחרסים כהפקר דאתי ממילא
ולפיכך אע"פ שהיה יכול לסלקם ולא סלקם פטור דמשעת נפילה איתפקרו להו
אבל הכא איהו גופיה נפל ובגופיה איתקיל חבריה
הלכך אף על פי שהוא אנוס בשעת נפילה אם יכול לעמוד ולא עמד חייב דגופיה לא הוי הפקר
והשתא הואיל ויכול לעמוד ולא עמד לאו אנוס הוא:

And if it is difficult for you that earlier {law} that if his pitcher broke and he did not remove it, that we say this is accidental action, and we do not make him liable. And this is even though he should have removed it and he did not remove it. {In answer:} There, where his pitcher broke and he did not remove it, since it was a case of accident at the the time of the falling that water and those shards are like ownerless items which come about on their own. And therefore, even if he was able to remove them and he did not remove them, he is exempt, for from the time of their falling, he made them ownerless. But here, he himself fell, and with his body he caused his fellow to stumble. Therefore, even though it is an accident at the time of the falling, if he is able to stop and did not stop, he is liable, for his own body is not ownerless. And now, since he is able to stop and he did not stop, he is not considered accidental.

תניא הקדרין והזגגין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון והשלישי בשני ראשון חייב בנזקו של שני ושני חייב בנזקו של שלישי
ואם מחמת ראשון נפלו ראשון חייב בנזקי כולם
ואם הזהירו זה את זה כולם פטורים
וכולם חייבים על נזקי גופן ופטורין על נזקי ממונן

אמר רבא ראשון חייב בנזקי שני בין דאיתזק

They learnt {in a brayta}: Potters or glass-carriers were walking in line and the first stumbled and fell and the second stumbled because of the first and the third because of the second, the first is liable for the damage [occasioned] to the second, and the second is liable for the damage [occasioned] to the third. Where, however, they all fell because of the first, the first is liable for the damage [sustained] by them all. If [on the other hand] they cautioned one another, there is exemption. All of them are liable for damage [done] by their person, and are exempt for damage done by their property.

Rava said: The first is liable for damage [done] to the second whether

15a

בגופו בין דאיתזק בממונו ושני חייב בנזקי שלישי בדאיתזק בגופו אבל לאו בדאיתזק בממונו
מ"ט דא"ל האי בירא לאו אנא כריתיה:

directly by his person, or whether he damaged by means of his property, whereas the second is liable for damage to the third only if done by his person, but not where he damaged by means of his property.
{Bava Kamma 31b}
What is the reason? For he may say to him, "It is not I who dug this pit."

ואם מחמת ראשון נפלו וכו':
מחמת ראשון היכי נפול דשדי כשלדא אי נמי כחוטרא דסמיאתא
כלומר שנפל לרוחב הדרך ונתקל בו אחד מכלפי ראשו ואחד מכלפי גופו ואחד במרגלותיו:

"Where, however, they all fell because of the first...":
How did they {all} fall because of the first? Where he blocked the road like a carcass. Alternatively, like a blind man's staff.

That is to say: That he fell across the width of the road, and one stumbled upon his head, one stumbled upon his body, and one stumbled upon his feet.

Rif Bava Kamma 14a {30a}

14a

{Bava Kamma 30a}
Mishna:

השופך את המים ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר את גדרו בקוצים וגדר שנפל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו:

IF A MAN POURS OUT WATER INTO PUBLIC GROUND AND SOME OTHER PERSON IS INJURED BY IT, THERE IS LIABILITY FOR THE DAMAGE. IF HE HIDES THORNS AND BROKEN GLASS, OR MAKES A FENCE OF THORNS, OR, IF A FENCE FALLS INTO THE PUBLIC GROUND AND DAMAGE RESULTS THEREFROM TO SOME OTHER PERSONS, THERE IS [SIMILARLY] LIABILITY FOR THE DAMAGE.

Gemara:

תניא כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן בימות החמה אין להם רשות בימות הגשמים אע"פ שיש להן רשות אם הזיקו חייבין לשלם:

They learnt {in a brayta}: All those who open their gutters or sweep out the dust of their cellars {into public thoroughfares} do not have authorization to do this in the sunny season; in the rainy season, even though they have authorization, if they damage, they are liable to pay.

המצניע את הקוץ ואת הזכוכית וכו'
א"ר יעקב א"ר יוחנן לא שאנו אלא מפריח אבל מצמצם פטור
מצמצם מאי טעמא פטור
א"ר אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרך בני אדם להתחכך בכותלים:

"IF HE HIDES THORNS AND BROKEN GLASS...":
Rabbi Yaakov cited Rabbi Yochanan {our gemara: Just Rabbi Yochanan}: They only learned this where they {=the thorns} were projecting {into the public ground}. But if they were confined {to the private domain}, he is exempt.
Where they are confined, what is the reason he is exempt? Rav Acha son of Rav Ikka said: Because it is not the way of people to rub themselves against walls.

תנו רבנן המצניע קוצותיו וזכוכיותיו בתוך כותלו של חברו ובא בעל הכותל וסתר את כותלו ונפלו ברשות הרבים והזיקו חייב

אמר רבי יוחנן לא שאנו אלא בכותל רעוע אבל בכותל בריא פטור המצניע וחייב בעל הכותל
אמר רבינא זאת אומרת המכסה בורו בדליו של חבירו ובא בעל דלי ונטל את דליו והזיק חייב בעל הבור:

The Sages learnt {in a brayta}: If one hid thorns and broken glasses in a neighbour's wall and the owner of the wall came and pulled his wall down, so that they fell into the public ground and did damage, the one who hid them is liable.

Rabbi Yochanan said: They only learned this regarding an impaired wall, but in the case of a strong wall, the one who his them is exempt, and the owner of the wall is liable.
Ravina said: This informs that one who covers his pit with a neighbour's lid and the owner of the lid comes and removes his lid, the owner of the pit would be liable.

ת"ר חסידים הראשונים היו מצניעין קוצותיהן וזכוכיותיהן בתוך שדותיהן ומעמיקין להן ג' טפחים כדי שלא תעלם המחרישה

רב ששת שדי להו בנורא רבא שדי להו בדגלת:

אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין
רבינא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות:

The Sages learnt {in a brayta}: The early pious ones would hide their thorns and broken glasses in the midst of their fields at a depth of three handbreadths below the surface so that {even} the plough might not be hindered by them.

Rav Sheshet would cast them into the flame. Rava would cast them into the Tigris {river}.

Rav Yehuda said: If someone wishes to be a pious one {chassid}, let him fulfill the matters {=laws} of damages {making sure not to cause damage}.
Ravina {our gemara: Rava} said: Matters of {masechet} Avot {which deals in ethical matters}. And some {variants} say: Matters in {masechet} Berachot {having to do with blessings}.

Mishna:

המוציא תבנו וקשו לרשות הרבים לזבלים והוזק בהן אחר חייב בנזקו והקודם בהן זכה
ההופך הגלל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו:

IF A MAN REMOVES HIS STRAW AND STUBBLE INTO THE PUBLIC GROUND TO BE FORMED INTO MANURE, AND DAMAGE RESULTS TO SOME OTHER PERSON, THERE IS LIABILITY FOR THE DAMAGE, AND WHOEVER SEIZES THEM FIRST ACQUIRES TITLE TO THEM.
{Skipping a statement from R' Shimon ben Gamliel, we then have:}
IF HE TURNS UP DUNG THAT HAD BEEN LYING ON PUBLIC GROUND, AND DAMAGE [SUBSEQUENTLY] RESULTS TO ANOTHER PERSON, HE IS LIABLE FOR THE DAMAGE.

Gemara:

לימא מתני' דלא כר' יהודה
דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ
ופריק רב נחמן בר יצחק מתני' שלא בשעת הוצאת זבלים ודברי הכל
ואפילו הכי ליתא לדר' יהודה דפטר בשעת הוצאת זבלים דהא אוקימנא בסוף בבא מציעא בשיטה דאמר אביי רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה ורבי שמעון כולהו סבירא להו כל שנתנו חכמים רשות והזיק פטור מלשלם וכל כי האי גוונא לית הלכתא כחד מינייהו:

Let us say that our Mishna is not in accordance with Rabbi Yehuda.
For they learnt {in a brayta}: Rabbi Yehuda says: At the time {=season} of taking out foliage, a man may take out his foliage to the public domain and pile it up for a length of 40 days, in order that it be trodden upon by human feet and animal feet, for on condition of this, Yehoshua made Israel inherit the land.
And Rav Nachman bar Yitzchak resolves: Our Mishna is not at the time of taking out foliage, and it is the words of everyone {including Rabbi Yehuda}.
And even so, we do not hold like this of Rabbi Yehuda, who exempts at the time of taking out foliage, for behold we establish it at the end of Bava Metzia as the unified position. For Abaye stated: Rabban Gamliel, Rabbi Yehuda, and Rabbi Shimon all maintain that anyone to who the Sages gave authorization and then it damaged, he is exempt from paying. And in all such instances, the halacha is not like any of them.

Rif Bava Kamma 13b {29b}

13b

וחרסים כהפקר דאתי ממילא דהא איהו לא עבד ולא מידי
אבל אם נתכוין לזכות בחרסים חייב דהא לאו הפקירא נינהו
וכן הלכתא

and shared are like hefker, for they come about by themselves, for he himself did not do anything. But if he intends to merit the shards, he is liable, for behold they are not hefker. And so is the halacha.

{Bava Kamma 29b}

ומפקיר נזקיו דעלמא דלאו אנוס פלוגתא דר' יוחנן ור"א
חד אמר חייב וחד אמר פטור
[מאן דאמר פטור כרבנן] ומ"ד חייב אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבנן דלא אמרי רבנן מפקיר נזקיו פטור אלא היכא דהוא אנוס אבל מפקיר נזקיו דעלמא חייב
ואסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר חייב
[דאמר ר"י הלכה כסתם ותנן החופר בור ברה"ר ונפל שור לתוכו או חמור ומת חייב תסתיים]
והלכתא כוותיה

And the general case of one declaring ownerless his damaging property, it is a dispute between Rabbi Yochanan and Rabbi Eleazar. One said he is liable and one said he is exempt.
[The one who said he is exempt is like the Sages.] And the one who said he is liable may say "It is I who says these even according to the Sages. For the Sages only say that one who declares ownerless his damaging property is exempt in the case that it was accidental {that the damaging property came about}, but in the general case of declaring damaging property ownerless, he is liable.

And the conclusion is that it is Rabbi Yochanan who says he his liable. [For Rabbi Yochanan said that the halacha is like the anonymous Mishnaic ruling, and we learn {in a Mishna}: One who dug a pit in the public domain, and an ox fell into it, or a donkey, and died, he is liable. We so conclude, and the halacha is like him.

ולענין אבנו סכינו ומשאו שהניחן ברה"ר קי"ל כשמואל דאמר כולן מבורו למדנו ובכולן אני קורא בהן שור ולא אדם חמור ולא כלים
והני מילי לענין קטלא אבל לענין נזקין אדם נמי חייב וכלים פטור בין אפקרינהו בין לא אפקרינהו דכל תקלה בור הוא

And in terms of his stone, his knife, and his burden which he placed down in the public domain, we establish like Shmuel, who said that we learn all of them for his Pit, and in all of them I apply to them {from the verse in Shemot 21:33} "ox" and not man, "donkey" and not vessels. And these words are in terms of executing {something dangerous}, but in terms of {paying} damages, man is also liable and vessels are exempt, whether he declared them ownerless of did not declare them ownerless, for every nuisance is Pit.

א"ר אלעזר לא תימא נתקל באבן ונישף בה הוא דחייב אבל נתקל בקרקע ונישף באבן פטור אלא אפי' נתקל בקרקע ונישף באבן חייב כמאן כר' נתן דאמר כל היכא דליכא לאישתלומי מהאי משתלם מהאי
וכן הלכתא:

Do not suggest that it is only where the person stumbled upon the stone and the bottle broke against the stone that there is liability, but where the person stumbled because of the ground, and the bottle broke against the stone, there would be exemption. For even in the case where the person stumbled because of the ground and the bottle broke against the stone there is liability.
In accordance with who? Like Rabbi Natan, who said there wherever there is not to be paid from this one, there is to be paid from that one.
And so is the halacha.

Rif Bava Kamma 13a {29a}

13a

{Bava Kamma 29a}

וקאמר אביי בתרתי פליגי פליגי בשעת נפילה ופליגי לאחר נפילה
פליגי בשעת נפילה בנתקל פושע הוא
ר"מ סבר נתקל פושע הוא ורבנן סברי נתקל לאו פושע הוא
ופליגי לאחר נפילה במפקיר נזקיו
ר' מאיר סבר מפקיר נזקיו חייב ורבנן סברי מפקיר נזקיו פטור

And Abaye said that they argue in two matters. They argue about at the time of the falling and they argue about after the falling.
They argue about at the time of the falling, in whether stumbling is considered negligence. Rabbi Meir maintains that stumbling is considered negligence, and the Sages say that stumbling is not considered negligence.
And they argue about after the time of falling, where he declared his damaging property ownerless. Rabbi Meir maintains that one who declared his damaging property ownerless is liable, and the Sages say that one who declared his damaging property ownerless is exempt.

ואם נתכוין לזכות בחרסיה חייב והיינו דקאמר רבי יהודה במתכוין חייב ובשאינו מתכוין פטור דס"ל כרבנן דאמרי נתקל לאו פושע הוא ואפילו לאחר נפילה נמי פטור דכיון דאנוס הוא בשעת נפילה הוו להו להנך מים

And if he has the intention of retaining of the ownership of the potsherd, he is liable. And this is what Rabbi Yehuda said, that where he had intent he is liable, and where he did not have intent, he is exempt, for he maintains like the Sages who sat that stumbling is not considered negligence, and even after the falling, he is also exempt, for since it is an accident at the time of the falling, then that water

Rif Bava Kamma 12b {27b - 29a}

12b

{Bava Kamma 27b}

אימא לי איזה גופיה דעובדא היכי הוה
אמר ליה דההיא גורגותא דבי תרי דכל יומא הוה דלי חד מינייהו
יומא חד אזל חד מינייהו וקא דלי ביומא דחבריה אמר ליה יומא דילי הוא לא אשגח ביה שקל פנדא דמרא מחייה
אמר ליה למחייה במאה פנדאי דמרא אפילו למ"ד לא עביד איניש דינא לנפשיה במקום פסידא עביד איניש דינא לנפשיה
דאיתמר רב יהודה אמר לא עביד איניש דינא לנפשיה רב נחמן אמר עביד איניש דינא לנפשיה
היכא דאיכא פסידא כולי עלמא לא פליגי דעביד איניש דינא לנפשיה
כי פליגי היכא דליכא פסידא רב יהודה אמר לא עביד איניש דינא לנפשיה כיון דליכא פסידא ליזיל לקמי דיינא
רב נחמן אמר עביד איניש דינא לנפשיה דכיון דדינא קעביד אמר לא מצינא דאיטרח:

"Tell me the details of the matter, how it was."
He said to him that there was a certain well belonging to two people, such that for each day, one of them drew {water} from it {and not the other}. One day, one of them went and drew during the days of his friend. He said to him: It is my day. He paid no heed to him. He took the blade of a hoe and hit him with it.
He said to him: Even had he struck him 100 times with the blade of a hoe. Even according to the one who maintains that a person may not take the law into his own hands, in a case of {irreparable} loss, a man may take the law into his own hands.
For it was stated {by Amoraim}: Rav Yehuda said: a man may not take the law into his own hands. Rav Nachman said: A man may take the law into his own hands.
Where there is {irreparable} loss, all agree that a man may take the law into his own hands. Where do they argue? Where there is no {irreparable} loss. Rav Yehuda said: A man may not take the law into his own hands, for since there is no loss, let him go before the judge. Rav Nachman said that a man may take the law into his own hands, for since he is acting in accordance with the law, one can say that he need not bother himself {to go to court}.

והלכה כרב נחמן דקי"ל הלכה כרב נחמן בדיני:

And the halacha is like Rav Nachman, for we establish that the law is like Rav Nachman in {monetary} laws.

האי דקאמר לרכובה שלש וכו' קמפרשי רבנן דהני דמי צער בלחוד הוא לבד מדמי בושת ורבנן אחריני אמרי האי דמי הכל הוא ומסייעי' להאי מימרא ממעשה חנן בישא דלא חייביה אלא פלגא דזוזא דתנן התוקע לחבירו נותן לו סלע דהוא פלגא דזוזא ואנן הכי סבירא לן:

This that it stated "for kneeing, three, etc.," the sages explained it that this is only the money for the pain {tzaar}, to the exclusion of the money for embarrassment. And other sages say that this is the full payment for everything, and they support this statement from the incident of Chanan Bisha {who was tokea to his friend}, that they only declared him liable for half a zuz, for they learnt {in a Mishna}: If one gives a blow to his friend {Rashi renders this either as a blow from his mouth, or else from his hand}, he gives him a sela, which is half a zuz. And so do we maintain.

{Bava Kamma 28b}

נשברה כדו ברה"ר וכו'
מתניתין מני רבי מאיר היא דסבר נתקל פושע הוא אבל חכמים אומרים נתקל אונס הוא ולפיכך פטור
דתניא נשברה כדו ולא סילקה נפלה גמלו ולא העמידה ר"מ מחייב [בהזיקן] וחכמים אומרים פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ומודים חכמים לר' מאיר באבנו סכינו ומשאו שהניחן [בראש הגג] ונפלו ברוח מצויה והזיקו שחייב ומודה ר"מ לחכמים במעלה קנקנים לגג על מנת לנגבן ונפלו ברוח שאינה מצויה והזיקו שהוא פטור

"if his pitcher broke in the public domain":
Who is the author of our Mishna? It is Rabbi Meir, who maintains that stumbling constitutes carelessness, but the Sages say that stumbling is accident, and he is therefore exempt.
For they learnt {in a brayta}: If his pitcher broke and he did not remove the potsherds; his camel fell down and he did not raise it, Rabbi Meir makes him liable [for their damage], while the Sages say that
{Bava Kamma 29a}
he is exempt in the laws of man and liable in the laws of Heaven. And the Sages admit to Rabbi Meir by his stone, his knife, or his burnden which he placed [on the top of a roof] and it fell in a common wind and damaged, that he is liable. And Rabbi Meir admits to the Sages that regarding bottles that were placed upon the top of the roof for the purpose of getting dry and fell down because of a wind of unusual occurrence and damaged, that he is exempt.

Rif Bava Kamma 12a {27a; 28a; 27a - b}

12a

מסתברא לן דלית הלכתא בהא כרבה משום דסבירא ליה דלא דיינינן דינא דגרמי דהוא דאמר בפרק הגוזל קמא השורף שטרותיו של חברו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים וקיימא לן דלית הלכתא (כוותיה אלא כי) הכין דאמרין אכפייה רפרם לרב אשי ואגבייה כי כשורא לצלמי:

It is logical to us that the halacha is not like Rabba in these, for he holds that we do not judge dina degarmi {indirectly-caused damage}, for it is he who said in the first perek Hagozel that one who burns his friend's deeds is exempt from the laws of man and liable by the laws of heaven. And we establish that halacha is not (*like him except where*) so, for we say that Rafram compelled Rav Ashi, and he seized in the manner of a beam that is fit for decorative mouldings {=to the full extent}.

סליקו להו כיצד הרגל
END PEREK TWO

{Bava Kamma 27a}
BEGIN PEREK THREE
Mishna:

המניח את הכד ברה"ר ובא אחר ונתקל בה ושיברה פטור
ואם הוזק בה בעל החבית חייב בנזקו

נשברה כדו ברה"ר והוחלק אחר במים או שלקה בחרסיה חייב
רבי יהודה אומר במתכוין חייב ובשאינו מתכוין פטור

IF A MAN PLACES A PITCHER ON PUBLIC GROUND AND ANOTHER ONE COMES AND STUMBLES OVER IT AND BREAKS IT, HE IS EXEMPT. IF THE OTHER ONE WAS INJURED BY IT, THE OWNER OF THE BARREL IS LIABLE TO COMPENSATE FOR THE DAMAGE.

{Bava Kamma 28a}
IF HIS PITCHER BROKE ON PUBLIC GROUND AND SOMEONE SLIPPED IN THE WATER OR WAS INJURED BY THE POTSHERD HE IS LIABLE.
RABBI YEHUDA SAYS: IF IT WAS DONE INTENTIONALLY HE IS LIABLE, BUT IF UNINTENTIONALLY HE IS EXEMPT.

{Bava Kamma 27a}
Gemara:

ש (פתח בכד וסיים בחבית
אמר רב פפא היינו כד היינו חבית ומאי נפקא מינה למקח וממכר):

(* It began discussing a pitcher and ended up discussing a barrel?!
Rava Pappa said: A pitcher is the same as a barrel, and what is the practical difference? It terms of buying and selling. *)

היכי דמי אילימא דכדא לא קרו ליה חביתא וחביתא לא קרי ליה כדא הא לא קרי ליה
לא צריכא דרובא קרו ליה לכדא כדא ולחביתא חביתא ומיעוטא קרו לחביתא כדא ולכדא חביתא
מהו דתימא זיל בתר רובא קמ"ל אין הולכין בממון אחר הרוב:

How so? If you say that a pitcher is not called a barrel and a barrel is not called a pitcher, then behold it is not called that! No, it is necessary -- that most call a pitcher a pitcher and a barrel a barrel, while a few call a barrel a pitcher and a pitcher a barrel. I would have said that one goes after the majority. Therefore it informs us that we don't go in monetary matters after the majority.

{Bava Kamma 27b}

ושברה פטור:
אמאי פטור לימא ליה איבעי לך עיוני ומיזל
אמרי בבי רב משמיה דרב בממלא רה"ר כולו חביות
ושמואל אמר באפלה שנו
ורבי יוחנן אמר בקרן זוית.


ומסקנא אמר ליה רבי אבא לרב אשי אמרי במערבא משמיה דר' אלעאי לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים

"AND BREAKS IT, HE IS EXEMPT":
Why is he exempt? Let him to to him: You need to look when you are walking!
They said in the academy of Rav in the name of Rav: When he filled the entire public domain with barrels.
And Shmuel said: They learned this for the situation where it was dark.
And Rabbi Yochanan said: In the corner.

And the conclusion: Rabbi Abba said to Rav Ashi: They say in the east {=Eretz Yisrael} in the name of Rabbi Ilai: Since it is not the way of people to look around when on roads.

הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל בפומבדיתא וחייב רבה
בשלמא שמואל כשמעתיה אלא רבה לימא כשמואל סבירא ליה
אמר רב פפא התם קרנא דבי עצרי הוה כיון דברשות קא עבדי איבעי ליה עיוני ומיזל
טעמא דברשות הא לא עבדי ברשות לא אמרינן ליה איבעי לך עיוני ומיזל לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים
הדין הוא סברא דילן וחזינן למקצת רבואתא זכרם לברכה בהאי דינא מאי דלא איסתבר לן ומשום הכי לא כתיבנא ליה

There was an incident in Nehardea and Shmuel declared him liable; in Pumbedita and Rabba declared him liable.
All is well with Shmuel, for it is in accordance with his statement. But Rabba, did he hold like Shmuel?
Rav Pappa said: There, it was in the corner of an oil factory, such they acted with authorization {?} {because they customarily do this in this domain, namely keep barrels there} he should be looking as he walks.

The reason is that it was with authorization. But if they did not do this with authorization, we do not say to him "you should have looked while you were going," because it is not the way of people to look around on the roads.
This is our position. And we have seen a few {post-Talmudic} rabbis, may their memory be for blessing, in this law, that which is not logical to us, and because of this, we have have not written it.

שלח ליה רב חסדא לר"נ הרי אמרו לרכובה שלש לבעיטה חמש לסנוקרת שלש עשרה לפנדא דמרא לקופינא דמרא מאי
שלח ליה חסדא חסדא קנסא קמגבית בבבל

Rav Chisda sent {a question} to Rav Nachman: Behold, they have said {that there is a fine} for kneeing, three {selas}; for kicking, five; for {a blow with} a saddle, thirteen; for the blade of a hoe or the handle of a hoe, what {is the law}?
He sent {back to him}: Chisda, Chisda, do you collect fines in Bavel?

Rif Bava Kamma 11b {26b}

11b

{Bava Kamma 26b}

אדם מועד לעולם מנלן אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא פצע תחת פצע לחייבו על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון

"MAN IS ALWAYS MU'AD":
Whence is this ruling deduced?
Chizkiya said, and so was it taught in the academy of Chizkiya: The verse states {Shemot 21:25}:

כה כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה, תַּחַת חַבּוּרָה. {ס}

25 burning for burning, wound for wound, stripe for stripe.

To impose liability upon him for inadvertent action just as deliberate actions, and accidental action like willful action.

אמר רבה היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה לענין ניזקין חייב לענין ד' דברים פטור
לענין שבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה
לענין גלות פטור

Rabba said: If there was a stone resting in his lab which he did not ever realize was there, and he stood up and it fell, in terms of damages, he is liable. In terms of the four items, he is exempt. In terms of Shabbat {if he carried it}, he is exempt, for the Torah forbad work that has been purposed. In terms of exile {for accidental killing with it}, he is exempt.

לענין עבד פלוגתא דרבן שמעון בן גמליאל ורבנן
דתניא הרי שהיה רבו רופא ואמר לו כחול לי עיני וסמאה חתור לי שיני והפילה שיחק באדון ויצא לחירות
רשב"ג אומר אמר קרא ושחתה עד שיתכוין לשחתה

In terms of a slave {being released}, it is a dispute between Rabban Shimon ben Gamliel and the Sages. For they learnt {in a brayta}: If the master was a physician and he {=the slave} requested him "attend to my eye" and it was accidentally blinded, or "scrape my tooth"and it was accidentally knocked out, he may now laugh at the master and go out to freedom. Rabban Shimon ben Gamliel says: The verse states {Shemot 21:26, the next pasuk}:

כו וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עֵין עַבְדּוֹ, אוֹ-אֶת-עֵין אֲמָתוֹ--וְשִׁחֲתָהּ: לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, תַּחַת עֵינוֹ.

26 And if a man smite the eye of his bondman, or the eye of his bondwoman, and destroy it, he shall let him go free for his eye's sake.

Until he intended to destroy it.

הכיר בה ושכחה ועמד ונפלה לענין ניזקין חייב לענין ארבעה דברים פטור לענין גלות [חייב דאמר קרא] בשגגה מכלל דהויא ליה ידיעה והאי הויא ליה ידיעה לענין שבת [פטור] מלאכת מחשבת אסרה תורה לענין עבד פלוגתא דרבן שמעון בן גמליאל ורבנן:

If he recognized its presence and forgot about it, and then stood up: In terms of damages, he is liable. In terms of the four items, he is exempt. In terms of exile [he is liable, for the verse stated] {Bemidbar 35:11}:

יא וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם; וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ, מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה.

11 then ye shall appoint you cities to be cities of refuge for you, that the manslayer that killeth any person through error may flee thither.

Thus it informs that he had {at some time} a knowledge, and in the present case, he had {as some time} a knowledge.
In terms of Shabbat [he is exempt] {despite the prior knowledge}, for work that has been purposed that is forbidden by the Law.
In terms of the {freeing of the} slave, it is a dispute between Rabban Shimon ben Gamliel and the Sages.

מתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע לענין ניזקין חייב לענין ד' דברים פטור וכו':

If he intended to throw it two {cubits} and he threw it four, in terms of paying damages, he is liable; in terms of the four items, he is exempt; etc. {where the etc. continues for exile, Shabbat, the slave}.

ואמר רבה זרק כלי מראש גגו ובא אחר ושיברו במקל פטור מ"ט דא"ל מנא תבירא תבר:

And Rabba said: If he threw a vessel from the top of his roof and another person came and broke it with his staff {before it hit the ground}, he is exempt. What is the reason? For he may say to him: I broke an already broken vessel.

ואמר רבה זרק כלי מראש גגו והיו תחתיו כרים וכסתות וקדם וסילקן או בא אחר וסילקן פטור דבעידנא דשדייה מיפסק פסיקי גיריה

And Rabba said: If one threw a vessel from the top of his roof, and there were mattresses and cushions below it, and he came ahead {before it fully fell} and removed them, or another person came and removed them, he is exempt. For at the time he cast it, he had let his arrow off {and it could not do damage}.

Rif Bava Kamma 11a {24b; 26a}

11a

{Bava Kamma 24b}

ואסקא רבא אם תמצא לומר המשסה כלבו של חבירו [בחבירו] חייב בעל הכלב שיסהו בעצמו פטור מ"ט כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור
אמר ליה רב פפא הכי אמרינן משמיה דריש לקיש שתי פרות ברשות הרבים אחת רבוצה ואחת מהלכת בעטה מהלכת ברבוצה פטורה רבוצה במהלכת חייבת
א"ל אי משום הא לא תסייען אנן בההיא חיובא מחייבנא דאמר לה כי אית לך רשותא לסגויי עלי לבעוטי בי לית לך רשותא
וכן הלכה:

And Rava concludes: If you can say that when one sicks his friends dog [upon his {still other} friend], the owner of the dog is liable, if he sicks him {accidentally} upon himself {in the process of inciting it}, he {=the owner of the dog} is exempt. What is the reason? Anyone who acted inappropriately and as a result someone acted wrongly against him, he {=the defendant} is exempt.

Rav Pappa said to him: So do we say in the name of Resh Lakish: Two cows in the public domain, one lying down and one walking, and the walking one kicked the one lying down, it is exempt. The one lying down to the one walking, it is liable.

He said to him: If because of this, it is not a support. We, in this, would impose liability {even on the walking cow}, for he can say to her, what do have upon me? Authorization to tread upon me. To kick me, however, you do not have authorization.

And so is the halacha.

Mishna:

שור המזיק ברשות הניזק כיצד
נגח נגף נשך רבץ בעט ברה"ר משלם חצי נזק ברשות הניזק רבי טרפון אומר נזק שלם
וחכמים אומרים ח"נ:

AN OX DOING DAMAGE ON THE PLAINTIFF'S PREMISES, HOW SO?
IN CASE OF GORING, PUSHING, BITING, LYING DOWN OR KICKING, IF ON PUBLIC GROUND THE PAYMENT IS HALF, BUT IF ON THE PLAINTIFF'S PREMISES RABBI TARFON ORDERS PAYMENT IN FULL.
AND THE SAGES SAY: HALF DAMAGES.

{Bava Kamma 26a}
Gemara:

איבעיא להו רגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק מהו שתשלם את הכופר
מי אמרינן מידי דהוה אקרן קרן לאו כגון דעבד תרי ותלתא זימנא אורחה הוא ומשלמת כופר הכא נמי לא שנא או דלמא קרן כוונתה להזיק האי אין כוונתה להזיק
ואסיקנא דאיכא כופר ברגל ש"מ:

It was a question to them: Foot {of an animal} which tread upon an infant {and killed it} in the courtyard of the damagee, what is the law regarding paying the kofer? Do we say that it is comparable to Horn. By Horn, is it not so that it does it two and three times, that it is its way {regular behavior} and therefore he pays kofer, and so too here, it is no different {and it is already habitual to walk, such that he would pay}? Or perhaps by Hord, it intended to damage, whereas here, its intent was not to damage?
And we conclude that there is kofer by Foot. We so deduce.

Mishna:

אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן
סימא את עין חבירו ושבר את הכלים משלם נ"ש:

MAN IS ALWAYS MU'AD WHETHER INADVERTENTLY OR WILFULLY, WHETHER AWAKE OR ASLEEP.
IF HE BLINDED HIS NEIGHBOUR'S EYE OR BROKE HIS ARTICLES, FULL COMPENSATION MUST [THEREFORE] BE MADE.

ירושלמי אמר רבי יצחק מתני' כשהיו שניהם ישנים אבל אם היה אחד מהן ישן ובא חברו וישן אצלו זה שבא לישן אצלו הוא המועד:

Yerushalmi:
Rabbi Yitzchak said: Our Mishna was where both of them {the plaintiff and defendant} were sleeping, but if one of them was asleep and his friend came and slept next to him, the one who came to sleep next to him is the muad.

Bavli:

קתני סימא את עין חבירו דומיא דשבר את הכלים מה התם נזק אין ארבעה דברים לא אף האי נמי נזק אין ד' דברים לא:

It taught {in the Mishna}: "IF HE BLINDED HIS NEIGHBOUR'S EYE" which is similar to "BROKE HIS ARTICLES." Just as there, damages yes, but the four items {of tzaar, ripui, shevet, boshet}, no, so too here as well, damages yes, but the four items no.