Rif Gittin 7a {15a - 16b}

7a

BEGIN PEREK TWO
{Gittin 15a}
Mishna:

המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם
בפני נחתם אבל לא בפני נכתב
בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו
בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו
פסול

אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול

שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול
ור' יהודה מכשיר

אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר

IF THE BEARER OF A GET FROM 'FOREIGN PARTS' DECLARES: 'IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE BUT NOT SIGNED IN MY PRESENCE', [OR] 'IT WAS SIGNED IN MY PRESENCE BUT NOT WRITTEN IN MY PRESENCE', [OR] 'THE WHOLE OF IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE BUT ONLY ONE OF THE WITNESSES SIGNED IN MY PRESENCE', [OR] 'ONLY HALF WAS WRITTEN IN MY PRESENCE THOUGH ALL OF IT WAS {=BOTH WITNESSES} SIGNED IN MY PRESENCE' — IT IS INVALID.

IF ONE [PERSON] DECLARES 'IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE AND ANOTHER SAYS, 'IT WAS SIGNED IN MY PRESENCE, IT IS INVALID.

IF TWO [PERSONS] DECLARE, 'IT WAS WRITTEN IN OUR PRESENCE AND ANOTHER SAYS, 'IT WAS SIGNED IN MY PRESENCE', IT IS INVALID:
RABBI YEHUDAH, HOWEVER, DECLARES IT VALID.

IF ONE DECLARES, 'IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE' AND TWO SAY, 'IT WAS SIGNED IN OUR PRESENCE', IT IS VALID.

Gemara:

בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול
הי חציו אילימא חציו ראשון והאמר רבי אלעזר אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה שוב אינו צריך
אלא אמר רב אשי בחציו אחרון:

"ONLY HALF WAS WRITTEN IN MY PRESENCE THOUGH ALL OF IT WAS {=BOTH WITNESSES} SIGNED IN MY PRESENCE' — IT IS INVALID":
This "half" -- if we say it was the first half -- but Rabbi Eleazar said: Even if only a single line was written with special intent {lishmah} no more is needed. Rather, Rav Ashi said: With the latter half.

{Gittin 15b}

בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו פסול
אמר רב אשי ואפילו אמר אני הוא עד שני פסול
מאי טעמא או כולו בקיום הגט או כולו בתקנת חכמים
אבל אם העידו שנים על חתימות יד שני כשר
אי נמי העיד הוא ואחר על חתימת יד שני כשר דליכא מידי דכי אמר חד כשר וכי אמרי תרי פסול וליכא נמי מידי דאילו אסיק איהו לכולה מילתא כשר וכי איכא אחר בהדיה פסול:

"'THE WHOLE OF IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE BUT ONLY HALF OF IT {=ONE WITNESS} WAS SIGNED IN MY PRESENCE,' IT IS INVALID":
Rav Ashi said: And even if he said "I am the second witness" it is invalid.
What is the reason? Either for all of it {=both signatures} we need to confirm the get or for all of it in accordance with the institution of the Sages.
But if two testified about the signature [sic] of the second hand, it is valid.
Alternatively, if he and another testified on the signature of the second hand, it is valid, for we would not say that if one says it, it is valid but if two say it it is invalid {Rashi: since even without saying that it was written and signed before him, he is believed to recognize the signatures}, nor would we say that if he said the entire matter it would be valid while if there is another beside him, it is invalid.

{Gittin 16a}

אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול:
אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן לא שאנו אלא שאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם אבל הגט יוצא מתחת ידי שניהם כשר

"IF ONE [PERSON] DECLARES 'IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE AND ANOTHER SAYS, 'IT WAS SIGNED IN MY PRESENCE, IT IS INVALID":
Rav Shmuel bar Yehuda cited Rabbi Yochanan: They only learned this where the get did not go out from under both their hands {such that both were not agents} but if the get went out from under both of their hands, {Gittin 16b} it is valid.

Rif Gittin 6b {14a - b}

6b

{Gittin 14a}

איתמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו
אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר
ושמואל אמר מתוך שהוא חייב באחריותו אם בא לחזור חוזר

It was stated {by Amoraim}: "Convey a maneh to Ploni which I owe him"
Rav said: He is {still} responsible for it, yet if he comes to retract, he may not retract.
And Shmuel said: Since he is {still} responsible for it, if he comes to retract, he may retract.

תניא כוותיה דרב הולך מנה לפלוני שאני חייב לו תן מנה לפלוני שאני חייב לו הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי תן מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי
חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר

There is a brayta in accordance with Rav: "Convey a maneh to Ploni which I owe him"; "give a maneh to Ploni which I owe him"; "convey a maneh to Ploni which is a deposit of his I have in my hand"; "give a maneh to Ploni which is a deposit of his I have in my hand": he is {still} responsible for it, yet if he comes to retract, he may not retract.

פקדון לימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר
אמר רבי זירא בשהוחזק כפרן אבל לא הוחזק כפרן ובא לחזור חוזר
וכי קאמרינן דהולך כזכה הני מילי במלוה אי נמי בפקדון כשהוחזק [מי שהיה אצלו] כפרן אבל במתנה הולך לאו כזכה
דקי"ל דשליח מתנה כשליח הגט כשם ששליח הגט הולך לאו כזכה כך שליח מתנה הולך לאו כזכה ואי בעי למיהדר מצי הדר ביה:

In terms a deposit, let him say to him "my wish is not that my deposit should be in the hands of another?"
Rabbi Zera said: Where he is an established denier {of his obligations}. But if he is not an established denier and he comes to retract, he may retract.
And when we said that "convey" is like acquisition, these words are by a lender, or alternatively, by a deposit where the one by whom it is is an established {false} denier. But by a gift, "convey" is not like acquisition, for we establish that the agent of a gift is like the agent of a get: Just as by the agent of a get, "convey" is not like acquisition, so too by the agent of a gift, "convey" is not like acquisition and if he wants to retract he may retract.

{Gittin 14b}

הולך מנה לפלוני והלך ובקשו ולא מצאו יחזרו למשלח
מת משלח אי בריא הוה חזינן אם מת מקבל בחיי נותן יחזרו ליורשי משלח
דקי"ל דהולך בבריא לאו כזכה
ואי מית נותן בחיי מקבל יחזרו ליורשי מי שנשתלחו לו
דקיימא לן מצוה לקיים דברי המת
ואי שכיב מרע הוה חזינן אי איתיה למקבל בשעת מתן מעות יחזרו ליורשי מי שנשתלחו לו
דקיימא לן דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דאמו
ואי ליתיה למקבל בשעת מתן מעות יחזרו ליורשי משלח
דקיימא לן דאין קנין למת וכן הלכה

"Convey a maneh to Ploni," and he went, sought him out, and did not find him, he returns it to the sender.
If the sender died, if he was healthy, we see if the recipient died in the lifetime of the sender, in which case we would return it to the heirs of the sender. For we establish that "convey" by a healthy person is not like acquisition.
And if the sender died in the lifetime of the recipient, we return it to the heirs of the one to whom it was sent. For we establish that it is a precept to fulfill the words of the deceased.
And if he {=the sender} was deathly ill, we see if the recipient existed {was alive} at the time of the giving over of the money {to the agent}, in which case we would give it to the heirs of the one to whom it was sent, for we establish that the words of a deathly ill person are like they are written and given over. And if the recipient did not exist at the time of the giving over of the money, we return it to the heirs of the sender, for we establish that there is no acquisition to a dead person.
And so is the halacha.

הדרן עלך המביא קמא

END PEREK ONE

Rif Gittin 6a {14a}

6a

{Gittin 14a}

אמר מר זוטרא הני תלת מילי שוינהו רבנן כהילכתא בלא טעמא
חדא הא דאמרן
ואידך דאמר רב יהודה אמר רב הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא
ואידך דאמר ר' חנינא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו

Mar Zutra said: These three things the Sages taught as halacha without {giving the} reason. One is as we have said. And the other is that which Rav Yehuda cited Rav: One who writes over all his assets to his wife is only making her a trustee for it. And the other is that which Rabbi Chanina said: One who marries a woman off to his adult son in a {special} house, he {=the son} acquires it {the house}.

א"ל רב לרב אחא ברדלא קבא דמוריקא אית לי גבך הביה לפלניא באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי
מכלל דאי בעיא למיהדר מצי הדר
הכי קאמר דברים הללו לא ניתנו לחזרה:

Rav said to Rav Acha Bardela: "You have a kav of saffron of mine by you. Give it to Ploni, and I am telling you in his presence that I will not retract from this."
May we derive from this that if he wanted to retract, he could have retracted?
This is what it means to say: These words are not given over to retraction.

הנהו גינאי דעבוד חושבנא בהדי הדדי
פש חמשה איסתרי גבי חד מינייהו
אמרי ליה יהבינהו ניהליה למארי ארעא בטסקא באפיה מאריה ארעא וקנו מיניה
לסוף עבד חושבנא בין דיליה לנפשיה לא פש גביה ולא מידי
אתא לקמיה דרב נחמן
אמר ליה מאי אעביד לך חדא דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה
ועוד הא קנו מנך
אמר ליה רבא אטו האי מי קאמר דלא יהיבנא ליכא גבאי קאמר
אמר ליה א"כ קנין בטעות הוא וכל קנין בטעות חוזר

There were certain market gardeners {in partership} made an accounting with each other. They discovered that there were five isterei {each one is a half-a-zuz} by one of them. They said to him: "Give it to the owner of the land for the land tax {our gemara lacks "for the land-tax"}" in the presence of the landowner {our gemara lacks this particular detail as well} and they acquired from him.
In the end, he {that one gardener} made an accounting by himself and discovered that there was actually nothing extra by him. He came before Rav Nachman.
He {=Rav Nachman} said to him: What am I to do for you? First of all, Rav Huna cited Rav that "I have a maneh in your possession -- give it to Ploni" in the presence of all three of them, he acquires. And furthermore, behold they acquired it {with an act of acquisition} from you!
Rava said to him: Even so, does this man say "I will not give it?" He is saying "there was not by me {such that I did not owe it}!"
He {=Rav Nachman} said to him: If so, it is an acquisition in error, and all acquisitions in error, he returns {chozer, perhaps "retract"}.

הא מילתא פירשו בה רבואתא דלא עבדינן בה עובדא אלא היכא דאיכא סהדי דקמיהו עבדו [חושבנא והכין הוה] חושבנא ואישתכח דטעותא הוא
אי נמי דקא מודי ליה [חבריה] דהכין הוא חושבנא ובהכי מיתוקמא האי עובדא
אבל היכא דליכא סהדי דמסהדי דהכין הוא חושבנא אלא איהו דקא טעין הכי וחבריה לא קא מודי ליה לא מהניא האי טענתא מידי
ומימרא דמסתבר הוא דאי לא תימא הכי כל שטרי דעלמא נמי נימא דבטעותא הוי מילתא ונפטר
אלא לאו שמע מינה דהאי מימרא דאמרי רבואתא מימרא מעליא ותריצא הוא:

This matter, the {post-Talmudic} Rabbis have explained it that we do not conduct affairs thusly except if there were witnesses before whom they did [the accounting and that this was the] accounting and it was found to be in error. Alternatively, where [his colleagues] admit to him that such is the accounting, and with such was the matter conducted. But where there are no witnesses who testify that such was the accounting, but rather he is the one who claims so, and his colleagues do not admit to him, this claim does not help at all.
And this statement {/explanation} is one which is logical. For if you do not say so, all deeds in general, one may also say that it was in error and be acquitted of it. Rather, do we not derive that this statement which the {post-Talmudic} Rabbis said is a valid and straightforward one.

Rif Gittin 5b {13a - b}

5b

{Gittin 13a continues}

ככתובין וכמסורין דאמו לא שנא אמר תנו לו מנה זה ולא שנא אמר תנו לי מנה סתם קני ולא אמרינן שמא מנה קבור קאמר
ובהדיא אמרי' והלכת' למנה קבור לא חיישינן

are like they are written and given over. It does not matter if he said "give him this maneh" or if he says "give him {emend li to lo} a maneh" plainly, he acquires over, and we do not worry that he was thinking of a {particular} buried maneh.

And we explicitly rule that the halacha is that we do not worry about a particular buried maneh.

{Gittin 13b}

אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה ל"ש מלוה ול"ש פקדון בכולהו קנה

Rav Huna said: {If he said} "There is a maneh of mine in your hands -- give it to Ploni" in the assembly of the three of them, he acquires it. There is no distinction if it is a loan or if it is a deposit. In all cases he acquires.

Rif Gittin 5a {Gittin 11b; Yevamot 118b; Gittin 12a - 13a}

5a

{Gittin 11b}

וא"ת משנתינו
כל האומר תנו כאומר זכו דמי
שמעינן מינה שהתופס לבעל חוב במקום שאינו חב לאחרים קנה:

And if you say: what about our Mishna {which seems to suggest that he does acquire}?
{The answer is:} Whoever says "give" is as if he said "acquire on behalf of."
We derive from this that if one seizes for a creditor in a situation when it is not a loss for others, he acquires.

וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו:
והני מילי לחזרה דלא מצי רביה למיהדר ביה אבל עבדא לא נפיק לחירות עד דמטי גיטא לידיה
דתנן האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה דאין גט לאחר מיתה
ושמעת מינה דלחזרה הוא דזכין לו לעבד אבל מיפק לחירות לא נפיק עד דמטי גיטא לידיה
ואשכחן זכייה כה"ג כדאמרי' לקמן הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר:

"THE SAGES, HOWEVER, SAY THAT HE MAY COUNTERMAND IN THE CASE OF THE GET BUT NOT IN THAT OF THE WRIT OF EMANCIPATION, ON THE PRINCIPLE THAT A BENEFIT MAY BE CONFERRED ON A MAN IN HIS ABSENCE...":
And these words are in terms of retraction, such that his master is not able to retract from it. But still, the slave does not go out to freedom until the get reaches his hand. For they learnt {in a Mishna}: If one says "give this get to my wife and this bill of manumission to my slave" and he dies, they do not give it after death, for there is no get after death. And you can derive from this that it is in terms of retraction that we acquire on behalf of the slave, but going out to freedom, he does not go out, until the get reaches his hand.
And we find this type of acquiring benefit as we say later on {in Gittin 14a}: "Take this maneh to Ploni, which I owe him" -- Rav said: He {the sender} is {still} responsible for it, and {yet} if he wishes to retract {the sending of the maneh} he may not retract.

גרסינן בפרק האשה שהלכה היא ובעלה למדה"י שלום בינו לבינה
בעא מיניה רבא מרב נחמן המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו
כיון דסניא ליה זכות הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו
או דילמא כיון דזימנין דרחמא ליה ליבמה חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא בפניו
אמר ליה תניתוה וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתיבמת
אמר ליה רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו
כיון דאית לה קטטה בהדיה זכות הוא לה או דילמא ניחא דגופה עדיף לה
תא שמע דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו:

We learn in perek haIsha shehalcha hi uvaalah limdinat hayam, shalom beino leveinah {Yevamot 118b, also here in Rif}:

Rava asked of Rav Nachman: If one gave over a get {to an agent on behalf of his wife, but he appointed this agent rather than she} in case of a levir {such that it is to her benefit, so that she need not undergo yibbum or chalitza}, what {is the law}?
Since she hates him {the levir}, it is a benefit to her, and we accrue benefit on behalf of a person even when not before them? Or perhaps since there are times that she loves her levir, it is a disadvantage, and we do not impose disadvantages on behalf when not in front of them?
He said to him: We have learned it: "And we worry for her words and so she performs chalitza but not yibbum" {thus, in some cases she hates him and in some she loves him, so it is a chov}
Ravina said to Rava: If one gave over a get {to an agent on behalf of his wife, but he appointed this agent rather than she} in case of discord {between them}, what {is the law}? Since there is discord with him, it is a benefit to her? Or perhaps, an easier physical state {for she is being supported, or is gratifying bodily desires} is better for her?
Come and hear {a proof}: For Rabbi Shimon ben Lakish said: It is better to live as two {alternatively, in grief} than to live in widowhood.

{Gittin 12a}

שאם רצה שלא לזון את עבדו רשאי.
שמעת מינה יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך
ומסקנא ת"ש הקוטע יד עבדו של חברו נותן שבתו ורפואתו לרבו ואותו העבד ניזון מן הצדקה
שמעת מינה יכול לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך ש"מ:

"FOR IF HE CHOOSES NOT TO MAINTAIN HIS SLAVE HE IS PERMITTED":
{A supposition:} We derive from this that the master is permitted to say to the slave "work for me yet I will not support you."
{Gittin 12b}
And the conclusion: Come and hear: He who cuts off the hand of his friend's slave gives the loss of time {in which the slave cannot work} and the cost of his medical attendance to the master, and the slave is supported from charity.
We derive from this that he is able to say to a slave "work for me and {yet} I will not support you." We so derive.

רפואתו דרבו היא, דידיה היא דבעי איתסויי בה.
לא צריכא דאמדוהו לחמשא יומי ועבדו ליה סמא חריפא ואיתסי בתלתא יומי
מהו דתימא צערא דידיה הוא
קמ"ל דההוא טופיאנא לרביה הוא

The cost of his medical attendance goes to his master? Surely it should go to him, for he needs to be cured with it?
No, it is necessary, for where they estimate that he will take five days and by applying a painful remedy he was cured in three days. I would have thought that the pain is his {such that since he underwent the pain, he gets to keep the extra money that would have been spent on a doctor for those extra two days}. Therefore it informs us that the surplus belongs to the master.

{Gitttin 13a}
Mishna:

האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה
תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה

IF A MAN SAYS, GIVE THIS GET TO MY WIFE, THIS DEED OF EMANCIPATION TO MY SLAVE, AND DIES [BEFORE THEY ARE GIVEN], THEY ARE NOT TO BE GIVEN AFTER HIS DEATH. [IF HE SAID], GIVE A MANEH TO SO-AND-SO AND DIED, THE MONEY SHOULD BE GIVEN AFTER HIS DEATH.

Gemara:

מתני' בשכיב מרע והיינו טעמא דמתני' דדברי ש"מ

The Mishna was addressing the case of one deathly ill. And this is the reason of the Mishna -- that the words of a person deathly ill

Rif Gittin 4b {11a - 11b}

4b

{Gittin 11a}

אי הכי ממשעבדי נמי לית ליה קלא

If so, they should also be able to collect from a property under lien?
It has no "voice."

{Gittin 11b}

ר (בעי מיניה ריש לקיש מר' יוחנן עדים החתומין על הגט ושמותיהן כשמות עובדי כוכבים מהו
א"ל מעולם לא בא לידינו אלא לוקוס ולוס והכשרנום
ודוקא לוקוס ולוס דלא שכיחי ישראל דמסקי בשמייהו אבל שמות אחריני דשכיחי ישראל דקא מסקי בשמייהו לא):ש

(Resh Lakish inquired of Rabbi Yochanan: Witnesses who are signed on a get, and their names are like the names of idolaters, what is the law?
He said to him: There has only come to our hands {with the names} Lucus and Lus, and we declared them valid. {Rashi: declared them valid with witnesses to giving over, rather than relying on the signatures.}
And particularly Lucas and Lus, which are names not commonly used by Israelites. But other names, commonly used by Israelites, no. {Rashi: we need not declare them valid via witnesses to the giving over. Rather, we may rely on the signatures.}
)

Mishna:

האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהן יחזור דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו לאדם אלא בפניו שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי שלא לזון את אשתו אינו רשאי
אמר להן והלא הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו מן התרומה
אמרו לו מפני שהוא קניינו

IF A MAN SAYS: GIVE THIS WRIT OF DIVORCE TO MY WIFE AND THIS BILL OF EMANCIPATION TO MY SLAVE, HE IS AT LIBERTY IF HE PLEASES TO COUNTERMAND BOTH INSTRUCTIONS. THESE ARE THE WORDS OF RABBI MEIR.

THE SAGES, HOWEVER, SAY THAT HE MAY COUNTERMAND IN THE CASE OF THE GET BUT NOT IN THAT OF THE WRIT OF EMANCIPATION, ON THE PRINCIPLE THAT A BENEFIT MAY BE CONFERRED ON A MAN IN HIS ABSENCE BUT A DISABILITY MAY BE IMPOSED ON HIM ONLY IN HIS PRESENCE; FOR IF HE DOES NOT WANT TO MAINTAIN HIS SLAVE HE IS NOT BOUND TO DO SO, BUT IF HE DOES NOT WANT TO GIVE MAINTENANCE TO HIS WIFE HE IS STILL ROUND TO DO SO.

HE {=RABBI MEIR} SAID TO THEM: DOES HE NOT DISQUALIFY HIS SLAVE FROM EATING THE PRIESTLY HEAVE-OFFERING [BY EMANCIPATING HIM] IN THE SAME WAY AS HE DISQUALIFIES HIS WIFE [BY DIVORCING HER]?

THEY REPLIED: [THE SLAVE IS DISQUALIFIED] BECAUSE HE IS THE PRIEST'S PROPERTY.

Gemara:

אמר רבי יוחנן התופס לבע"ח במקום שהוא חב לאחרים לא קנה

Rabbi Yochanan said: If one seizes for a creditor in an instance where it is a loss to others, he does not acquire on his behalf.

Rif Gittin 4a {10b - 11a}

4a

{Gittin 10b}
Gemara:

קא פסיק ותני לא שנא מכר ול"ש מתנה
בשלמא מכר מכי יהיב זוזי קמייהו הוא דקנה ושטר לראיה בעלמא הוא ואי לאו דיהיב זוזי קמייהו לא הוו מרעו נפשייהו וכתבי ליה שטרא
אלא מתנה במאי קני לה בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא

The Mishna lays down a comprehensive rule, such that there should be no difference between a sale and a gift. A sale is well and good, for when he gives money before them, it is acquired, and the deed is merely for proof. And if he had not given money before them, they {=the heathen court} would not do injury to themselves {their reputations} and write a deed for him.

But a gift, via what does he acquire it? With that deed? That deed is merely a shard of clay!

אמר שמואל דינא דמלכותא דינא
ואי בעית אימא תני חוץ מכגיטי נשים
(פירוש כל דבר שאין קונין אותו בדינינו וקונין אותו בדיניהם אין אנו מקבלין אותן ולא מגבין בהן ואף על גב דעלו בערכאות שלהן)

Shmuel said: The law of the land is law.
{The gemara offers another suggestion:} And if I want, I will say: Teach {instead in the Mishna} except for that which is like writs of divorce.

(To explain: Anything which they do not acquire according to our law, but they acquire it according to their law, we do not accept them, nor do we collect with them, even though it came up in their {heathen} courts.)

{Gittin 11a}

רבינא סבר לאכשורי בכינופיא דארמאי
אמר ליה רפרם ערכאות תנן ודוקא ערכאות דלא מקבלי שוחדא

Ravina thought to declare valid a document drawn up by a gathering {not an official court body} of Arameans.
Rafram said to him: The Mishna teaches courts, and specifically courts, which do not accept bribes.

אמר רבא האי שטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל מגבינן ביה מבני חרי
והוא דידעי למקרייה
והא בעינן כתב שאין יכול להזדייף וליכא בדעפיצן
והא בעינן צריך שיחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה וליכא בדמהדר

Rava said: A Persian document, which was handed over in front of Israelite witnesses, we collect with it from properties upon which there is no lien.
And this is where they {=the witnesses} know how to read it.
But we require a writing which cannot be forged, and this is not?
{It has been dressed} with gall-nut juice.
But we need to repeat the matter of the document in the last line, and there is not?
Where it has been summarized.

Rif Gittin 3b {10b}

3b

{Gittin 10b}

והלכתא עידי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה
מ"ט א"ר אשי גזרה משום כולכם

And the halacha {taken from Rav Papa} is that the witnesses to a get only sign in each other's presence.
What is the reason? Rav Ashi said: As a decree because of "all of you."
{That if he says to ten people "all of you write," one writes and the other sign in each other's presence.}

Mishna:

כל השטרות העולין בערכאות של עובדי כוכבי' אע"פ שחותמיהם עובדי כוכבים כשרים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים
ר"ש אומר אף אלו כשרים לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט

ALL DOCUMENTS WHICH ARE ACCEPTED IN HEATHEN COURTS, EVEN IF THEY THAT SIGNED THEM WERE GENTILES, ARE VALID [FOR JEWISH COURTS] EXCEPT WRITS OF DIVORCE AND OF EMANCIPATION.

RABBI SHIMON SAYS: THESE ALSO ARE VALID; THEY WERE ONLY PRONOUNCED [TO BE INVALID] WHEN DRAWN UP BY UNAUTHORISED PERSONS.

Rif Gittin 3a {9a - 10a; 9a}

3a

{Gittin 9a}
Mishna:

המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוין למוליך ולמביא וזו אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים:

WHERE THE BEARER OF A GET FROM FOREIGN PARTS IS NOT ABLE TO DECLARE 'IN MY PRESENCE IT WAS WRITTEN AND IN MY PRESENCE IT WAS SIGNED, IF THE GET HAS BEEN SIGNED BY WITNESSES, ITS VALIDITY CAN BE ESTABLISHED THROUGH ITS SIGNATORIES. WRITS OF DIVORCE AND WRITS OF EMANCIPATION ARE SUBJECT TO THE SAME RULES WHEN TAKEN [FROM THE LAND OF ISRAEL TO FOREIGN PARTS] OR VICE VERSA, THIS BEING ONE OF THE POINTS IN WHICH WRITS OF DIVORCE ARE ON A PAR WITH WRITS OF EMANCIPATION.

{Gittin 10a}

כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים
ומעשה שהביאו לרבן גמליאל בכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותיים והכשיר

NO DOCUMENT ATTESTED BY THE SIGNATURE OF A CUTHEAN IS VALID, UNLESS IT IS A WRIT OF DIVORCE OR A WRIT OF EMANCIPATION.

IT IS RELATED THAT A WRIT OF DIVORCE WAS ONCE BROUGHT BEFORE RABBAN GAMLIEL AT KEFAR 'UTHNAI AND ITS WITNESSES WERE CUTHEANS, AND HE DECLARED IT VALID.

{Gittin 9a}
Gemara:

ערער בכמה אילימא ערער בחד והאמר רבי יוחנן אין ערער פחות משנים
ואלא ערער תרי יתקיים בחותמיו תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני
אלא ערער דבעל:

{"IF ITS VALIDITY IS CHALLENGED, IT MUST BE ESTABLISHED THROUGH THE SIGNATURES."}
Challenged by how many? If you say, challenged by one, well then, Rabbi Yochanan said that there is no challenge from less than two. But if you say that two challenge it, then when we establish it through its signatures, it would be two against two. Why should we see fit to rely upon these? We should rely on these?
Rather, it is the challenge of the husband.

ואינו יכול לומר:
מאי ואינו יכול לומר אילימא חרש והתנן הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן
אמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש:

"AND HE IS NOT ABLE TO DECLARE":
What is meant by "and he is not able to declare?" If we say that he is a deaf-mute {and thus is physically unable}, but they learnt {in a Mishna} "all are valid to bring the get except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor."
Rav Yosef said: What are we dealing with here? Such as where he gave it to her when he was normal, and yet before he had opportunity to say "before me it was written and before me it was signed," he became a deaf-mute.

כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים.
והאידנא כל עד כותי פסול בין בגיטי נשים בין בשאר שטרות
דגרסינן בשחיטת חולין פ"א לא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבי' גמורים בין לשחיטה בין ליי"נ
ואפי' ליתן רשות ולבטל רשות דינן כעובדי כוכבי'
כדתניא מפני שאמרו ישראל נותן רשות ומבטל רשות ובעובד כוכבי' עד שישכיר
וכ"ש לעדות דדינו כעובד כוכבים

"NO DOCUMENT ATTESTED BY THE SIGNATURE OF A CUTHEAN IS VALID, UNLESS IT IS A WRIT OF DIVORCE OR A WRIT OF EMANCIPATION":
And nowadays, every Cuthean witness is invalid, whether by writs of divorce or by other documents.

For we learnt by the slaughter of Chullin, perek 1: They did not move from there until they made their {=the Cutheans'} status into one of full idolaters, whether for ritual slaughter or for wine of libations.
And even to grant rights of access or to nullify rights of access, as they learnt {in a brayta}:: For they said: An Israelite can grant rights of access or nullify rights of access, but an idolator, until he rents it out.
And all the more so for testimony, that his status should be like idolaters.

Rif Gittin 2b {Gittin 8b - 9a; 2a}

2b

{Gittin 8b}

חורין שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין
ר' שמעון אומר לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מריבוא שבהם

If, however, he leaves off even a tiny piece of land {from the transfer of his assets to his slave}, he does not go out free.
Rabbi Shimon says: {Gittin 9a} He {the slave} will always be a free man except in the case where he {the owner} says {in the document} "all my assets are given to Ploni my servant except for 1 ten thousandth of them.

דתנא קמא סבר כיון דשייר קרקע כל שהוא סתם לא יכיל עבדא לברוריה לההוא כל שהוא דליקני איהו שאר נכסי הילכך לא קני בנכסים ולא מידי וכיון דלא קני בנכסים כלום עצמו נמי לא קנה דלא פלגינן דיבורא
ורבי שמעון סבר אף על גב דלא יכיל לברורי לההוא מידי ולא קנה נכסים קנה עצמו ופלגינן דיבורא

{Rif explains:} For the Tanna Kamma holds that since he left off "a tiny bit of land" without specifying what is was, the servant is not able to make a determination of that "tiny bit" so as to acquire the rest of the property. Therefore, he does not acquire the assets at all. And since he does not acquire the assets at all, he himself as well is not acquired, for we do not divide the statement.
And Rabbi Shimon holds that even those he is unable to make a determination to that portion, and so does not acquire the assets, still he acquires himself {who is not land} and we thus divide the statement.

והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שקילס ר' יוסי את ר"ש
דתניא כשנאמרו דברים לפני רבי יוסי קרא עליו המקרא הזה שפתים ישק משיב דברים נכוחים
הלכה כר"מ

{Thus, this statement of Rava was in accordance with Rabbi Shimon, it seems.}
But Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: Even though Rabbi Yossi praised Rabbi Shimon, for they learnt {in a brayta}:

When these words were said before Rabbi Yossi, he applied to him {=Rabbi Shimon} this verse {Mishlei 24:26}:

כו שְׂפָתַיִם יִשָּׁק; מֵשִׁיב, דְּבָרִים נְכֹחִים.

26 He kisseth the lips that giveth a right answer.

The halacha is like Rabbi Meir {=the Tanna Kamma}.

א"ל ההיא מתניתין משום דלאו כרות גיטא הוא דמתנינן לה דכיון דשייר ליה קרקע כל שהוא וכתב הכי בגיטא הוה ליה לרביה זכותא בגויה דגיטא וכגון זה אינו גט כריתות דבעינן דלהוי גיטא דחירותא כוליה לעבדא וליכא ומשום הכין לית הלכתא כר"ש דקאמר לעולם הוא בן חורין
אבל דיבורא פלגינן

He {=presumably Rava} said to him {our gemara has Rav Ashi saying this, and there appears to be some elaboration here}: Our brayta speaks of a case where the connection is not entirely severed, for since he left for himself a tiny bit of land, and he wrote so in the get {document}, his master still has some rights {zechut} within the get, and such as this is not a get of severance. For we require that a get of manumission be entirely to the servant, and there is not that here. And because of this, the halacha is not like Rabbi Shimon, who said that it is always the case that he goes out free. However, we still do say that we divide a statement. {Proof of this follows:}

דהא אמר רב יוסף בר מניומי א"ר נחמן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד
חוזר בנכסים מתנת שכיב מרע הוא
ואינו חוזר בעבד שהרי יצא עליו שם בן חורין
אלמא פלגינן דיבורא וסלקא שמעתא בהכין וכן הלכתא

For behold, Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: A deathly ill man who wrote all his assets to his slave, and he recovered, he may retract as regards the assets, but he may not retract as regards the slave.

He may retract as regards the assets, because they are the gift of one on a deathbed.
And he may not retract as regards the slave, for behold there went out about him {the slave} the name "free man."

Thus, it is clear that we divide his words, and the section goes out with this, and so is the halacha.

{Gittin 2a}

Mishna:

המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו

THE BEARER OF A BILL OF DIVORCE [FROM ONE PLACE TO ANOTHER] IN THE LAND OF ISRAEL IS NOT REQUIRED TO DECLARE, 'IN MY PRESENCE IT WAS WRITTEN AND IN MY PRESENCE IT WAS SIGNED;' IF ITS VALIDITY IS CHALLENGED IT MUST BE ESTABLISHED THROUGH THE SIGNATURES.

Rif Gittin 2a {Gittin 5b-8b}

2a

{Gittin 5b}

בפני כמה נותנו לה השליח
רבי יוחנן אמר בפני שנים
ר' חנינא אמר בפני שלשה
דכ"ע בעינן תלתא לקיימו והכא בהא קמפלגי
ר' יוחנן סבר שליח נעשה עד ועד נעשה דיין
ורבי חנינא סבר אע"ג דבדרבנן עד נעשה דיין הכא חיישינן דילמא מייתא היא גיטא וסמכי עלה
ורבי יוחנן סבר לא חיישינן להכי דמידע ידעי ולא סמכי עילוה

In front of how many does the agent give it to her?
Rabbi Yochanan said: Before two.
Rabbi Chanina said: Before three.

{In truth} all agree that we need three to establish it, and the dispute here is as follows: Rabbi Yochanan maintains that an agent can become a witness, and a witness can become a judge. And Rabbi Chanina maintains that even though in matters pertaining to rabbinic law, a witness can become a judge, here we worry lest she bring this get and we rely upon her. And Rabbi Yochanan maintains that we do not worry about this, for it is well known that we do not rely upon her.

והלכתא כר' יוחנן דתניא כוותיה

And the halacha is like Rabbi Yochanan, for there is a brayta in accordance with him. {Namely:}

המביא גט ממדינת הים נתנו לה ולא אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם יוציא והולד ממזר ד"ר מאיר
וחכ"א אין הולד ממזר כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזור ויתנו לה בפני שנים ויאמר לה בפני נכתב ובפני נחתם:

If one brings a get from an overseas country, and gave it to her without saying "before me it was written and before me it was signed," he {=the second husband} must divorce and the child is a bastard. These are the words of Rabbi Meir.
And the Sages say: The child is not a bastard. How should he conduct himself? He {=the agent} should take it from her and once again give it to her, before two witnesses, and say "before me it was written and before me it was signed."

{Gittin 6a}

רבי חנין משתעי רב כהנא אייתי גיטא ולא ידענא אי מסורא לנהרדעא אי מנהרדעא לסורא
אתא לקמיה דרב
אמר ליה צריכנא למימר בפני נכתב ובפני נחתם
אמר ליה לא צריכת ואי עבדת אהנית דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה:

Rabbi Chanin related: Rav Kahana brought a get, and I am not sure if it was from Sura to Nehardea or from Nehardea to Sura. He came before Rav. He said to him {=Rav}: Do I need to say "before me it was written and before me it was signed?" He {=Rav} said to him: You do not need to, {Gittin 6b} but if you did it, it is all the better, for if the ex-husband comes and complains, we would not pay heed to him.

{Gittin 8b}

ת"ר עבד שהביא גטו וכתוב בו עצמך ונכסי קנויין לך עצמו קנה נכסים לא קנה

The Sages learnt {in a brayta}: If a slave brings his get {deed of manumission} and written upon it is "you and my assets are transferred {acquired} over to you," he himself is acquired {such that he is free} but the assets are not acquired.

עצמו קנה מידי דהוה אגט אשה
דתנן האשה עצמה מביאה גיטה וכו'
נכסים לא קנה דצריך לקיומיה כשאר שטרות דעלמא

He himself is acquired, just as is so by a woman's get. For they learnt {in a Mishna}: The woman herself may bring her get.
The assets are not acquired, for he needs to establish it like all deeds in general.

איבעיא להו כל נכסי קנויין לך מהו
כגון שלא היה כתוב בו עצמך ונכסי קנויין לך אלא כך כתוב נכסי קנויין לך מהו
אמר אביי מתוך שלא קנה נכסים לא קנה עצמו ולא פלגינן דיבורא
ורבא אמר אחד זה ואחד זה עצמו קנה נכסים לא קנה ופלגינן דיבורא

It was a question to them {Amoraim}:
{If the document states} "All my assets are transferred to you," {and the servant is, after all, an asset} what is the law?
{Rif elaborates}: The case is such that there is not written on it "yourself and my assets are transferred to you," but rather what is written is "may assets are transferred to you." What is the law?

Abaye said: Since he did not acquire the assets, he did not acquire himself, and we do not divide the {single} statement.
And Rava said: Both this and that {the case of the brayta and this case}, he acquires himself but he does not acquire the assets, and we divide the statement.

אמר ליה רב אדא בר מתנה לרבא כמאן כרבי שמעון דאמר פלגינן דיבורא
דתנן הכותב נכסיו לעבדו יצא בן

Rav Ada bar Matna said to Rava: In accordance with whom? Like Rabbi Shimon who said that we divide the statement. For they learnt {in a Mishna}: If one wrote his assets to his servant, he {=the servant}, he goes out free.

Rif Gittin 1b {2b - 6a}

1b

{Gittin 2b}

ורבא אמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו

Rava said: It is because it is not easy to find witnesses who can confirm the signatures.

טעמא דאין עדים מצויין לקיימו הא יש עדים מצויין לקיימו אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם [דהכל] בקיאין לשמה

ורבה דאמר לפי שאין בקיאין לשמה אית ליה דרבא דאמר בעינן לקיימו
ובדין הוא דליבעי תרי אליבא דתרוייהו אלא משום עיגונא אקילו בה רבנן

The reason {for Rava} is that witnesses cannot be easily found to confirm it. But if there were witnesses easily found to confirm it, he does not need to say "Before me it was written and before me it was signed," for all are experts in the law that it must be written with them in mind.

And Rabba, who said that it is because they are not experts in the law that it must be written with them in mind, he also holds like Rava who said that we need to establish it.

{Gittin 3a}
And rightfully, we should have required two {bearers}, according to {the reasoning of} both of them. But because of concerns of chaining women, the Sages were lenient.

וסוגיין כרבא דהיכא דאיכא עדים דמקיימי ליה לא צריך למימר בפני נכתב ובפני נחתם אבל היכא דליכא עדים דמקיימי ליה צריך למימר בפני נכתב ובפני נחתם:

{Rif concludes:} And our sugya is like Rava. That where there are witnesses who can establish it, he does not need to say "before me it was written and before me it was signed." But where there are no witnesses to establish it, he needs to say "before me it was written and before me it was signed."

{Gittin 5b}

בר הדיא בעי לאיתויי גיטא אתא לקמיה דרבי אמי דהוה ממונה אגיטין
אמר ליה צריך אתה לעמוד על כל אות ואות
אתא לקמיה דרב אסי אמר ליה לא צריכת
וכי תימא אעביד לחומרא אתה מוציא לעז על הגיטין הראשונים.

Bar Hadaya came to bring a get. He came before Rabbi Ammi {our gemara: Rabbi Achi}, who was appointed on gittin.
He {=Rabbi Ammi} said to him: You need to stand over every single letter.
He came before Rabbi Assi {our gemara: Rabbi Ammi and Rabbi Assi}.
He {our gemara: they} said to him {bar Hadaya}: You do not need to. And if you say to act stringently, you are bringing forth slander on the gittin from beforehand.

רבה בר בר חנה אייתי גיטא דפלגא איכתיב קמיה ופלגיה לא איכתיב קמיה
אתא לקמיה דר' אלעזר
א"ל אפי' לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה שוב אינו צריך
רב אשי אמר אפילו שמע קן קולמוסא וקן מגילתא

Rabba bar bar Channa brought a get, half of which was written before him and half of which was not written before him. He came before Rabbi Eleazar.
He {=Rabbi Eleazar} said to him: Even if one line had been written with special intention, he needs no more.
Rav Ashi said: {Gittin 6a} Even if he heard the sound of the quill and the sound of the paper.

והלכתא כרב אשי

And the halacha is like Rav Ashi.

Rif Gittin 1a {2a - b}

1a

{Gittin 2a}
Mishna:

המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר
ר"א אומר אפילו מכפר לודים ללוד
וחכ"א אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא גט ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדה"י צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
רשב"ג אומר אפי' מהגמוניא להגמוניא

THE BEARER OF A BILL OF DIVORCE [GET] FROM [A HUSBAND IN] FOREIGN PARTS [TO THE LAND OF ISRAEL] IS REQUIRED TO DECLARE [ON PRESENTING IT TO THE WIFE]. 'IN MY PRESENCE IT WAS WRITTEN AND IN MY PRESENCE IT WAS SIGNED.'

RABBAN GAMLIEL SAYS: [THIS DECLARATION IS] ALSO [REQUIRED] IF HE BRINGS IT FROM REKEM OR FROM CHEGAR.

RABBI ELEAZAR SAYS: EVEN IF HE BRINGS IT FROM KEFAR LUDIM TO LUD.

THE SAGES, HOWEVER, SAY THAT THE DECLARATION 'IN MY PRESENCE IT WAS WRITTEN AND IN MY PRESENCE IT WAS SIGNED' IS REQUIRED ONLY FROM ONE WHO BRINGS A BILL OF DIVORCE [FROM FOREIGN PARTS TO THE LAND OF ISRAEL] OR WHO TAKES IT [FROM THE LAND OF ISRAEL TO FOREIGN PARTS]. THE BEARER [OF SUCH A DOCUMENT] FROM ONE PROVINCE TO ANOTHER IN FOREIGN PARTS IS ALSO REQUIRED TO DECLARE, IN MY PRESENCE IT WAS WRITTEN AND IN MY PRESENCE IT WAS SIGNED.'
RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAYS IT IS REQUIRED EVEN IF HE TAKES IT FROM ONE GOVERNORSHIP TO ANOTHER.

Gemara:

מ"ט אמר רבה לפי שאין בקיאין לשמה

What is the reason?
Rabba said: {Gittin 2b} It is because [the Jews in foreign parts] are [for the most part] ignorant of the rule of 'special intention'.

Rif Nedarim 28b {91b}

28b

{Nedarim 91b continues}

אמר רבא אתתא שריא דאי איתא דעביד איסורא הוי ניחא ליה לנואף דליכול האי גברא ולימות
דכתיב כי נאפו ודם בידיהן
פשיטא
מהו דתימא איסורא הוי והא דלא שבקיה נואף למיכל משום דניחא ליה לנואף דלא לימות בעל ותהא אנתתיה מזנה עלויה משום
דכתיב מים גנובים ימתקו קמ"ל

Rava said: The wife is permitted, for if it were so that he was doing a prohibition, it would have been better for the adulterrer that the husband eat and die. For it is written {Yechezkel 23:37}

לז כִּי נִאֵפוּ, וְדָם בִּידֵיהֶן, וְאֶת-גִּלּוּלֵיהֶן, נִאֵפוּ; וְגַם אֶת-בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ-לִי, הֶעֱבִירוּ לָהֶם לְאָכְלָה.

37 For they have committed adultery, and blood is in their hands, and with their idols have they committed adultery; and their sons, whom they bore unto Me, they have also set apart unto them to be devoured.

This is obvious! {No.} I would have thought that there was indeed a violation, and this that the adulterer did not leave him to eat was because it is better for the adulterer that the husband not die, such that his wife be cheating with him {this word מזנה is missing from our text of gemara, but is in Rif}, because it is written {Proverbs 9:17}

יז מַיִם-גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ; וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם.

17 'Stolen waters are sweet, and bread eaten in secret is pleasant.'

Therefore he informs us.

הדרן עלך ואלו נדרים וסליקא לה מסכת נדרים
END PEREK AND END MASECHET

Rif Nedarim 27b {90b - 91b}

27b

{Nedarim 90b}
Gemara:

א"ר פפא בדיק לן רבא אשת כהן שנאנסה יש לה כתובה או אין לה
כיון דאונס גבי כהן כרצון גבי ישראל וה"נ אין לה כתובה
או דלמא מצי אמרה אנא הא חזינא גברא הוא דלא חזי ונסתחפה שדהו
ואמינא ליה אנא מתניתין היא טמאה אני לך יש לה כתובה

Rav Pappa said: Rava tested us as follows: If the wife of a kohen was raped, does she receive her ketuba or does she not receive? Since rape as regards a kohen is like voluntary by an Israelite {in terms of becoming forbidden to her}, would we say that so too, she would not receive a ketuba? Or perhaps she can find to say, "I personally am fit {because I committed no sin},
{Nedarim 91a}
but it is only the man {that is, his status as kohen} who is not fit, and his field has been inundated?"
And I said to him {to Rava}: It is our Mishna: "I am defiled to you," she receives a ketuba.
{And now Rav Pappa analyzes it:}

במאי עסקינן אי נימא באשת ישראל
וה"ד אי ברצון כלום יש לה כתובה ואי באונס מי קמתסרא על בעלה
אלא באשת כהן ואי ברצון כלום יש לה כתובה מי גרעה מאשת ישראל
אלא באונס וקתני יש לה כתובה

With what are we dealing? If you say by the wife of an Israelite, then how so? If willingly, then she certainly receives no ketuba. And if unwillingly, would she be forbidden upon her husband? Rather, by the wife of a kohen. And if willingly, she would certainly receive no ketuba, for is she less than the same situation for the wife of an Israelite? Rather, unwillingly, and yet it teaches that she has a ketuba.

איבעיא להו אמרה לבעלה גרשתני מהו
אמר רב המנונא תא שמע האומרת טמאה אני לך ואפילו למשנה אחרונה דקתני דאל מהימנא
התם הוא דמשקרא דידעה דבעלה לא ידע אבל גבי גרשתני דידע בה מהימנא חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה
אמר לו רבא אדרבה אפילו למשנה ראשונה דקתני דמהימנא משום דלא עבידא לבזויי נפשה אבל הכא זמנין דתקיף לה מן בעלה מעזיה ומעיזה

It was a question to them: If she says to her husband "you divorced me," what {is the law}?
Rav Hamnuna said: Come and hear: "One {woman} who says 'I am defiled to you,' and even according to the subsequent ruling, which teaches that she is not believed, there is where she is lying, for she knows that her husband does not know, but by "you divorced me," which he would know, she is believed, for there is a presumption that a woman will not act so brazenly before her husband.
Rava said to him: Just the opposite. Even according to the initial ruling in the Mishna, which taught that she was believed, this was because she would not expose herself to shame, but here, there are times that she is stronger-willed than her husband {so Ran; alternatively, according to Rashi: her husband did not treat her well}, she will indeed be so brazen.

ההיא אתתא דכל יומא דתשמיש הוית מייתא ליה מיא לממשי ידיה דגברא
יומא חד אייתת ליה מיא לממשי ידיה
א"ל מה דין הא מילתא לא הוה האידנא
א"ל א"כ חד מן אהלויי דהוו הכא אי את לא דלמא חד מנהון
א"ר נחמן עיניה נתנה באחר ולית מששא במלה.

There was a certain woman, who each day of intercourse, she would bring water to wash the hands of her husband. One day she brought him water to wash his hands.
He said to her: What is this matter? There was nothing this time!
{Nedarim 91b}
She said to him: If so, one of the gentile dealers in aloe {=perfume sellers} were here today. If it was not you, perhaps it was one of them.
Rav Nachman said: Her eyes were cast on another {and so she wanted this divorce}, and so there is no substance to her word.

הכא אתתא דלא הוי בדיחא דעתה בהדי גברא
א"ל האידנא מאי שנא
אמרה ליה מעולם לא ציערתן בדרך ארץ כי האידנא
אמר לא הוה הדא מילתא האידנא
א"ל א"כ הלין נפטויי דהוו הכא אי לאו את דלמא חד מנהון
א"ר נחמן לא תשגחון בה עיניה נותנת באחד ולית מששא במלה

There was a certain woman who showed displeasure with her husband.
He said to her: Why this change now?
She said to him: You have never caused me such pain in intercourse as today!
He said: There was nothing of the sort today.
She said to him: If so, there are these naphta sellers who are her. If not you, perhaps it was one of them.
Rav Nachman said: Do not heed her. Her eyes were cast upon another, and there is no substance to her word.

ההוא גברא דהוי מהרזק בביתא הוא ואתתא
חדא זימנא על ואתי מרי דביתיה פרטיה ההוא להוצא וערק
אמר רבא אתתא שריא דאי איתא דעביד איסורא ארכוסי הוי מרכס.

There was a certain man was closeted in the house, he and a {married woman}. One time, the master of the house came and entered, and so he broke through a hedge and fled.
Rava said: The woman is permitted, for if he were performing a prohibition, he would have hid in the house. {So that the husband would not know of his presence.}

ההוא נואף דעייל לגבי ההיא איתתא אתא גברא סליק נואף ויתיב אבלאי דבבא
והוו מחתון תמן תחלי דטעמינון חויא
בעא מרי דביתיה למיכל מהני תחלי בלא דעתא דאנתתיה
אמר ליה ההוא נואף לא תיכול מנהון דטעמינהון חויא

There was a certain adulterer who entered visited a certain woman. The husband came, and the aduterer went out and stayed behind the curtain by the door. And there was some cress there which a snake had tasted {and thus poisoned}.
The master of the house wished to eat from those cresses, without the knowledge of his wife.
The adulterer said to him: Do not eat of them, for a snake tasted them.

Rif Nedarim 27a {89b - 90b}

27a

{Nedarim 89b}

נטולה אני מן היהודים אם אהא משמשתו
ר' נתן אומר לא יפר
וחכ"א יפר

"May I be removed from the Jews {in intercourse} if I minister {have intercourse} to him {our gemara: to you}" -- Rabbi Natan says: He cannot annul. And the Sages say: he can annul.

ההוא גברא דאמר ליתסר הנאה דעלמא עלי אי נסיבנא אתתא ולא תנינא הלכתא
רהיט בגפי ותורבלי ולא מצי למתני
אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה ואנסביה אתתא וזרקיה טינא ואייתיה לקמיה דרב חסדא
אמר רבא מאן חכים למיעבד כי האי מילתא אלא רב אחא בר רב הונא דגברא רבה הוא
קסבר כי היכי דפליגי רבנן ור' נתן בהפרה ה"נ פליגי בשאלה

There was a certain person who vowed not to benefit from the world if he should marry before having studied halachah. He ran with ladder and cord {strove mightily}, yet did not succeed in his studies.
Rav Acha bar Rav Huna came and led him into error {making him think the vow would not be valid if he married}, and caused him to marry.
{Nedarim 90a}
Then he daubed him with clay and brought him before Rav Chisda.
Rava said: Who is so wise as to do such a thing if not Rav Acha bar Rav Huna, who is a great man.
For he holds that just as the Sages and Rabbi Natan disagree in terms of annulment, so do they argue in regard to absolution.

ורב פפי אמר מחלוקת בהפרה דר' נתן סבר אין הבעל מפר אא"כ חל הנדר
דכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה
ורבנן סברי בעל מפר אע"פ שלא חל
דכתיב מפר מחשבות ערומים
אבל בשאלה ד"ה אין חכם מתיר עד שחל
דכתיב לא יחל דברו

And Rav Pappi said: The dispute was by annulment, for Rabbi Natan held that the husband cannot annul unless the vow took hold, for it is written {Yeshaya 24:23}

כג וְחָפְרָה הַלְּבָנָה, וּבוֹשָׁה הַחַמָּה: כִּי-מָלַךְ ה צְבָאוֹת, בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו, כָּבוֹד. {פ}

23 Then the moon shall be confounded, and the sun ashamed; for the LORD of hosts will reign in mount Zion, and in Jerusalem, and before His elders shall be Glory.

And the Sages hold that the husband can annul even though it has not taken hold. For it is written {Iyyov 5:12}

יב מֵפֵר, מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים; וְלֹא-תַעֲשֶׂנָה יְדֵיהֶם, תֻּשִׁיָּה.

12 He frustrateth the devices of the crafty, so that their hands can perform nothing substantial.

But by absolution, all agree that a Sage cannot annul until it has taken hold. For it is written {Bemidbar 30:3}:

ג אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה.

3 When a man voweth a vow unto the LORD, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.

{Nedarim 90b}
Mishna:

בראשונ' היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובתן
האומרת טמאה אני לך השמים ביני לבינך ונטולה אני מן היהודים
חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה
אלא האומרת טמאה אני לך תביא ראיה אל דבריה
השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה
ונטולה אני מן היהודים יפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודי':ק

AT FIRST IT WAS RULED THAT THREE WOMEN MUST BE DIVORCED AND RECEIVE THEIR KETUBA: SHE WHO DECLARES: I AM DEFILED TO YOU'; OR 'HEAVEN IS BETWEEN YOU AND ME'; AND 'MAY I BE REMOVED FROM JEWS.'
BUT SUBSEQUENTLY, TO PREVENT HER FROM CONCEIVING A PASSION FOR ANOTHER TO THE INJURY OF HER HUSBAND, THE RULING WAS AMENDED THUS: SHE WHO DECLARED, 'I AM DEFILED UNTO YOU,' MUST BRING PROOF: 'HEAVEN IS BETWEEN ME AND YOU' — THEY SHOULD ENGAGE IN REQUEST, AND 'MAY I BE REMOVED FROM JEWS' — HE [THE HUSBAND] MUST ANNUL HIS PORTION, AND SHE SHALL MINISTER TO HIM, WHILST REMAINING REMOVED FROM JEWS.