5b
{Gittin 13a continues}
ככתובין וכמסורין דאמו לא שנא אמר תנו לו מנה זה ולא שנא אמר תנו לי מנה סתם קני ולא אמרינן שמא מנה קבור קאמר
ובהדיא אמרי' והלכת' למנה קבור לא חיישינן
ובהדיא אמרי' והלכת' למנה קבור לא חיישינן
are like they are written and given over. It does not matter if he said "give him this maneh" or if he says "give him {emend li to lo} a maneh" plainly, he acquires over, and we do not worry that he was thinking of a {particular} buried maneh.
And we explicitly rule that the halacha is that we do not worry about a particular buried maneh.
{Gittin 13b}
And we explicitly rule that the halacha is that we do not worry about a particular buried maneh.
{Gittin 13b}
אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה ל"ש מלוה ול"ש פקדון בכולהו קנה
Rav Huna said: {If he said} "There is a maneh of mine in your hands -- give it to Ploni" in the assembly of the three of them, he acquires it. There is no distinction if it is a loan or if it is a deposit. In all cases he acquires.
No comments:
Post a Comment