Rif Nedarim 6a {17a - 20a}

6a

Note: Here is the Rif Yomi video for Nedarim 17a - 20a. Runtime: 14 minutes.


{Nedarim 17a}
Mishna:

יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה
כיצד אמר הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב על כל אחת ואחת.
שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת

There is a vow within a vow, but there is no oath within an oath. How so?
If he said "behold I am a nazir if I eat; behold I am a nazir if I eat," and he ate, he is obligated {a term of being a nazir upon each and every one {of his statements}.
"An oath that I will not eat; an oath that I will not eat," and he ate, he is only liable on one.

Gemara:

א"ר הונא לא שנו אלא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר מיגו דאתוסף יומא יתירא חיילא נזירות עליה אבל אמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום אין נזירות חל על נזירות

ושמואל אמר אפילו אמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום נזירות חל על נזירו'
והלכה כשמואל דסלקא שמעתתא אליבי' ולרב הונא קשיא:

Rav Huna said: The only learned this by where he said "behold I am a nazir today; behold I am a nazir tomorrow." Since he adds an extra day, his nezirut applies upon it. But if he said "behold I am a nazir today; behold I am a nazir today," nezirut does not apply on top of another nezirut.

And Shmuel said: Even if he said "behold I am a nazir today; behold I am a nazir today," nezirut applies on top of another nezirut.

And the halacha is like Shmuel, because the shmayta goes out according to him, and it is difficult according to Rav Huna.

{Nedarim 18a}

אינו חייב אלא אחת:
אמר רבא אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליה דרווחא הוא דלית לה הלכך כי מתשל על חברתה חיילא
לישנא אחרינא אינו חייב קתני חיובא הוא דליכא הא שבועה איכא
למאי הלכתא לכדרבא דאמר רבא נשאל על הראשונה עלתה לו שניה תחתיה

"He is only liable on one {oath}":
Rava said: If he was absolved of the first, the second one applies to him, for it is because there is no room for it. Therefore, when its fellow is absolved, it takes effect.

Another version:
It teaches {in the Mishna} "He is not liable" -- it is liability which is not present, but the oath is present.
To what practical halachic effect? As with Rava. For Rava said: If he was absolved of the first, the second one enters for him in its place.

{Nedarim 18b}
Mishna:

סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל
כיצד
אמר הרי עלי כבשר מליח כיין נסך אם בשל שמים נדר אסור אם בשל עבודה זרה נדר מותר אם סתם אסור

UNSPECIFIED VOWS ARE INTERPRETED STRICTLY, BUT IF SPECIFIED {Ran: after the vow is made in general terms}, LENIENTLY.
How so?
IF ONE VOWS, BEHOLD! THIS BE TO ME AS SALTED MEAT,' OR, 'AS WINE OF LIBATION': NOW, IF HE VOWED BY ALLUSION TO A PEACE OFFERING, HE IS FORBIDDEN; IF BY AN IDOLATROUS SACRIFICE, HE IS PERMITTED, BUT IF IT WAS UNSPECIFIED, HE IS FORBIDDEN.

הרי עלי כחרם אם כחרם של שמים אסור אם כחרם של כהנים מותר ואם סתם אסור
הרי עלי כמעשר אם כמעשר בהמה נדר אסור ואם כמעשר דגן מותר ואם סתם אסור
הרי עלי כתרומה אם כתרומת הלשכה נדר אסור ואם בשל גורן מותר ואם סתם אסור דברי רבי מאיר

[IF ONE DECLARES], 'BEHOLD! THIS BE TO ME AS CHEREM': IF AS A CHEREM TO THE LORD, HE IS FORBIDDEN; IF AS A HEREM TO THE PRIESTS, HE IS PERMITTED. IF IT IS UNSPECIFIED, HE IS FORBIDDEN.

'BEHOLD! THIS BE TO ME AS TITHE': IF HE VOWED, AS CATTLE TITHES, HE IS FORBIDDEN; IF AS GRAIN TITHES, HE IS PERMITTED; IF UNSPECIFIED, HE IS FORBIDDEN.

'BEHOLD! THIS BE TO ME AS TERUMAH'; IF HE VOWED, AS THE TERUMAH OF THE TEMPLE-CHAMBER, HE IS FORBIDDEN; IF AS THE TERUMAH OF THE THRESHING-FLOOR [I.E., OF GRAIN], HE IS PERMITTED; IF UNSPECIFIED, HE IS FORBIDDEN: THIS IS THE VIEW OF RABBI MEIR.

רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסור בגליל מותר שאין אנשי הגליל מכירין בתרומת הלשכה
סתם חרמים ביהודה מותר בגליל אסור שאין אנשי גליל מכירין בחרמי כהנים

RABBI YEHUDA SAYS: AN UNSPECIFIED REFERENCE TO TERUMAH IN JUDEA IS BINDING, BUT NOT IN GALILEE, BECAUSE THE GALILEANS ARE UNFAMILIAR WITH THE TERUMAH OF THE TEMPLE-CHAMBER.
UNQUALIFIED ALLUSIONS TO CHARAMIM IN JUDEA ARE NOT BINDING. BUT IN GALILEE THEY ARE, BECAUSE THE GALILEANS ARE UNFAMILIAR WITH PRIESTLY CHARAMIM.

{Nedarim 20a}

נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים
בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות של מלכים
אמר הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו
אמר קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא מאשתי הראשונה שגרשתי
על כולם אין נשאלין עליהם ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן דברי ר"מ
וחכ"א פותחין להם פתח ממקום אחר ומלמדין אותן שלא ינהגו קלות ראש בנדרים

IF HE VOWED BY A CHEREM, AND THEN SAYS, 'I VOWED ONLY BY A FISHING NET',
BY KORBAN, AND THEN SAYS, I VOWED ONLY BY ROYAL GIFTS',
[IF HE SAYS] BEHOLD! [I MYSELF] 'AZMI BE A KORBAN', AND THEN STATES. 'I VOWED ONLY BY THE ETZEM [BONE] WHICH I KEEP FOR THE PURPOSE OF VOWING';
[IF ONE SAYS,] 'KONAM BE ANY BENEFIT MY WIFE HAS OF ME, AND THEN DECLARES, I SPOKE ONLY OF MY FIRST WIFE, WHOM I HAVE DIVORCED.
UPON NONE OF THESE [VOWS] DO THEY REQUIRE TO SEEK ABSOLUTION. BUT IF A REQUEST FOR ABSOLUTION IS PREFERRED, THEY ARE PUNISHED AND TREATED STRICTLY: THIS IS THE VIEW OF RABBI MEIR.
AND THE SAGES SAY: THEY ARE GIVEN AN OPENING [FOR REGRET] ON OTHER GROUNDS, AND THEY ARE ADMONISHED SO THAT THEY DO NOT TREAT VOWS WITH LEVITY.

Gemara:

הא גופא קשיא אמרת אין נשאלין עליהם והדר תניא ואם נשאלו
אמר רב יהודה הכי קתני וכולן אין צריכין שאלה בד"א בתלמיד חכם אבל בעם הארץ שבא לישאל עונשין אותו ומחמירין עליו
בשלמא מחמירין דלא פתחינן ליה בחרטה אלא עונשין ה"ד

This is internally contradictory. You have said "they do not ask absolution," and then it turns around and teaches "and if they seek absolution!"
Rav Yehuda said: This is what it means to say: And all of them do not require absolution. Where are these words said? By a Torah scholar, but by an ignoramus who comes to ask, they punish him and are stringent upon him.
It is understandable what is meant that "they are stringent upon him," that they do provide him with an opening with regret.
But that they punish him, how so?