Rif Ketubot 21b {Ketubot 54b continues; 55a}

21b

{Ketubot 54b continues}
Gemara:

רצה לכתוב לא קתני אלא להוסיף
מסייע ליה לרבי איבו דאמר רבי איבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה
נפקא מינה למוכרת ולמוחלת ולמורדת ולפוגמת ולתובעת ולעוברת על דת לשבח ולשבועה ולשביעית ולכותב כל נכסיו לבניו ולגבות מן הקרקע ומן הזיבורית וכל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם ולכתובת בנין דכרין:

"If he wants to write" it did not teach but rather "to add." This supports Rabbi Aibo, for Rabbi Aibo cited Rabbi Yannai: The conditions of the ketuba are like the ketuba.
The practical distinction here is for the woman who sold or forgave, or who rebelled or impaired {claiming she collected part of her ketuba}, or who claimed {such that by claiming this addition she loses maintenance}, or who violated the Law,
{Ketubot 55a}
in respect to increase {of the property after his death, to an oath {that the woman must swear in respect to the ketuba}, to sheviit {where debts are nullified}, to one who writes all his assets to his sons, to collecting from land and from the worst land, and to all the time she is in her father's house she can always collect her ketuba, and to the ketuba of male children.

למוכרת כיצד מכרה כתובתה לבעלה או לאחר אינה יכולה לומר עיקר כתובה מכרתי ותוספת לא מכרתי אלא אף התוספת מכרה
למוחלת שאם מחלה כתובתה מחלה אף התוספת
מורדת ועוברת על דת אבדו כתובתן והתוספת
והפוגמת כתובתה נשבעת בין על הכתובה בין על התוספת

"In respect to a woman who sells {her ketuba}" -- how so? If she sold her {rights to collect} the ketuba to her husband or to another, she is unable to say "I sold the primary aspect of the ketuba but the addition I did not sell," but rather even the addition she sold.
"To a woman who forgives" -- that if she forgave her ketuba, she forgave even the addition.
"A rebellious woman and a woman who violated the Law" -- they lose their ketuba and the addition.
"And a woman who impaired" her ketuba" -- she swears both on the ketuba and on the addition.

לשבח שאם הוסיף לה קרקע או בהמה או עבדים והשביחו כשם ששבח כתובה לבעל כך [שבח] תוספת לבעל
פירוש אחר אין האשה גובה מן השבח לא כתובה ולא תוספת
דגרסינן פ' יש בכור לנחלה הבכור אינו נוטל פי שנים בשבח ולא בראוי כבמוחזק ולא האשה בכתובתה
ואקשינן והא אמר שמואל בעל חוב גובה את השבח ופרקינן מקולי כתובה שאנו כאן

"In respect to increase" -- that if he adds {as an addition to the ketuba} to her some land, an animal or servants, and they increased, just as the increase in the ketuba is to the husband, so too the increase to the addition is to the husband.
Another explanation: The woman cannot collect from the increase, neither her ketuba nor the addition. For we learn in perek yesh bechor leNachala {a Mishna in Bechorot 51b-52a}: The firstborn does not take double portion in the increase, and thus not in what potentially will come about the same as what is established {at present in the father's hand}, and so too not a woman when collecting her ketuba. And we ask: But Shmuel said that a creditor collects from the increase. And we resolve that we are learning one of the leniencies of ketuba here.

תובעת לא שנא תובעת כתובתה בב"ד ולא שנא תובעת תוספת אין לה מזונות
לשבועה כשם שאינה נפרעת כתובתה אלא בשבועה כך אינה נפרעת תוספת אלא בשבועה:

"The woman who claims" -- there is no distinction here between one who claims her primary ketuba in bet din and one who claims here addition -- she no longer receives provisions.
"In respect to an oath" -- just as she is not paid her ketuba except with an oath, so too she is not paid the addition except with an oath.