17b
{Ketubot 48a continues}
אמר רב מתנה האומר אם מתה אשתו אל תקברוה מנכסי שומעין לו
מאי שנא כי אמר דנפלו להו נכסי קמי יתמי כי לא אמר נמי נכסי קמי יתמי רמו הלכך בין אמר בין לא אמר כיון דנפלו נכסי קמי יתמי לא קברינן לה מנכסי דיתמי ואין היתומים חייבים בקבורתה
דהא תנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן מתה אין חייבין בקבורתה
אלא האומר אם מת הוא אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו לא כל הימנו שיעשיר את בניו ויפיל את עצמו על הציבור
(תני רב יוסף שארה זו קירוב בשר שלא ינהוג בה מנהג פרסיים שמשמשים מטותיהן בלבושיהן
מסייע ליה לרב הונא בריה דרב יהושע דא"ר הונא כל האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה:
לעיל נישאת יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה.
ת"ר כתב לה פירות וכלים שיבאו עמה מבית אביה לבית בעלה ומתה לא זכה בעל בדברים הללו משום רבי נתן אמרו זוכה הבעל בדברים הללו
לימא בפלוגתא דר"א בן עזריה ורבנן קא מיפלגי דתנן אע"פ שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רוצה להוסיף אפילו עד מאה מנה מוסיף נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנישואין גובה את הכל ראב"ע אומר מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב אלא על מנת לכונסה
מ"ד לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה ומאן דאמר זכה כרבנן
לא דכולי עלמא כרבי אלעזר בן עזריה מאן דאמר לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה ומאן דאמר זכה אמר לך עד כאן לא קאמר ר' אלעזר התם אלא מדידיה לדידה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה אבל מדידה לדידיה אפי' ר' אלעזר בן עזריה מודה משום איחתוני והא איחתוני להו)ש:
(* Rav Yosef taught: "she`era" -- this is proximity of flesh, that he should not practice the custom of the Persians who have marital intercourse in their clothing.מאי שנא כי אמר דנפלו להו נכסי קמי יתמי כי לא אמר נמי נכסי קמי יתמי רמו הלכך בין אמר בין לא אמר כיון דנפלו נכסי קמי יתמי לא קברינן לה מנכסי דיתמי ואין היתומים חייבים בקבורתה
דהא תנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן מתה אין חייבין בקבורתה
אלא האומר אם מת הוא אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו לא כל הימנו שיעשיר את בניו ויפיל את עצמו על הציבור
Rav Matna said: If one said that if his wife dies, do not bury her from my assets, we listen to him.
Why must it be that he said, for the assets have fallen before the heirs? When he did not say as well, the assets are cast before the heirs. Therefore, whether he said or he did not say, once the assets fell before the heirs, they do not bury her from the assets of the heirs, and the heirs are not obligated in her burial.
For they learnt {in a Mishna}: A widow is provided for from the assets of the heirs, and the work of her hands belongs to them. If she dies, they are not obligated in her burial.
Rather {, Rav Matna's statement should read}: If one said that if he dies, they should not bury him from his assets, they do not listen to him, for he thereby enriches his sons and casts himself on the community.
Why must it be that he said, for the assets have fallen before the heirs? When he did not say as well, the assets are cast before the heirs. Therefore, whether he said or he did not say, once the assets fell before the heirs, they do not bury her from the assets of the heirs, and the heirs are not obligated in her burial.
For they learnt {in a Mishna}: A widow is provided for from the assets of the heirs, and the work of her hands belongs to them. If she dies, they are not obligated in her burial.
Rather {, Rav Matna's statement should read}: If one said that if he dies, they should not bury him from his assets, they do not listen to him, for he thereby enriches his sons and casts himself on the community.
(תני רב יוסף שארה זו קירוב בשר שלא ינהוג בה מנהג פרסיים שמשמשים מטותיהן בלבושיהן
מסייע ליה לרב הונא בריה דרב יהושע דא"ר הונא כל האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה:
לעיל נישאת יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה.
ת"ר כתב לה פירות וכלים שיבאו עמה מבית אביה לבית בעלה ומתה לא זכה בעל בדברים הללו משום רבי נתן אמרו זוכה הבעל בדברים הללו
לימא בפלוגתא דר"א בן עזריה ורבנן קא מיפלגי דתנן אע"פ שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רוצה להוסיף אפילו עד מאה מנה מוסיף נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנישואין גובה את הכל ראב"ע אומר מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב אלא על מנת לכונסה
מ"ד לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה ומאן דאמר זכה כרבנן
לא דכולי עלמא כרבי אלעזר בן עזריה מאן דאמר לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה ומאן דאמר זכה אמר לך עד כאן לא קאמר ר' אלעזר התם אלא מדידיה לדידה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה אבל מדידה לדידיה אפי' ר' אלעזר בן עזריה מודה משום איחתוני והא איחתוני להו)ש:
This supports Rav Huna son of Rav Yehoshua, for Rav Huna said: whoever says, "I only want with me in my clothes and she in her clothes, he sends out and gives the ketuba.
Earlier {we stated}: "If she is married, the husband has above him in that he eats the fruits in her lifetime":
The Sages learnt {in a brayta}: If he wrote for her the fruits and vessels which came with her from her father's house to her husband's house, and she dies, the husband does not attain these things. In the name of Rabbi Natan they said: He does attain these things.
Let us say that they are arguing within the same dispute as Rabbi Eleazar ben Azariah and the Sages. For they learnt {in a Mishna}: Even though they said that a virgin collects 200 and a widow 100 {that is, one maneh}, if he wishes to add, even up to 100 maneh {=10,000} he may add. If she was widowed or divorced, whether from betrothal or from marriage, she collects everything. Rabbi Eleazar ben Azariah says: From marriage she collects everything, while from betrothal, a virgin collects 200 and a widow 100, for he only wrote this {addition} on condition that he take her in {in full marriage}.
The opinion that holds that he does not attain is like Rabbi Eleazar ben Azariah, and the opinion that holds that he attains holds like the Sages.
No, but rather everyone holds like Rabbi Eleazar ben Azariah. The one who holds that he does not attain holds like Rabbi Eleazar ben Azariah. And the one who holds that he does attain would say to you: Until here -- Rabbi Eleazar only says it there because it is from him to her, for he did not write for her {the additional amounts} except in order to take her in {in full marriage}, but from her to him, even Rabbi Eleazar would admit that it was in order to betroth, and they became betrothed.
*)
Mishna:
לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה
מסר האב לשלוחי הבעל הרי זו ברשות הבעל
הלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל הרי היא ברשות האב
מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל
She always remains in the domain of the father until she enters the bridal canopy {/chamber}.מסר האב לשלוחי הבעל הרי זו ברשות הבעל
הלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל הרי היא ברשות האב
מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל
{Ketubot 48b}
If the father gives {her} over to agents of the husband, she is in the domain of the husband.
If the agents of the fathers travel with the agents of the husband, she is in the domain of the father.
If the agents of the father gave {her} pver to the agents of the husband, she is in the domain of the husband.
Gemara:
מאי לעולם לאפוקי ממשנה ראשונה דתנן הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה
קמ"ל לעולם דאין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה כמשנה אחרונה דתנן ובית דין של אחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה
ת"ר הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל או שהיה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללון אע"פ שכתובתה בבית הבעל ומתה אביה יורשה
מסר האב לשלוחי הבעל או שלוחי האב לשלוחי הבעל או שהיה לו חצר בדרך ונכנסה עמו ללון שם לשם נישואין אף על פי שכתובתה בבית אביה מתה בעלה יורשה
בד"א לירושתה אבל לתרומה אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה
The Sages learnt {in a brayta}: If the father travels with the agents of the husband, or the agents of the father travel with the agents of the husband, or she had a a courtyard along the road and she entered into it with him {=the husband} to rest for the night, even though her ketuba is in her husband's house, and she dies, her father inherits her.קמ"ל לעולם דאין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה כמשנה אחרונה דתנן ובית דין של אחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה
What is meant by "always?" To exclude from the first Mishna, which taught: If the time came and they did not marry, she eats of his and eats of teruma. Therefore it informs us "always" -- that the woman does not eat teruma until she enters the bridal canopy, like the final Mishna which taught: and a later bet din said that the woman does not eat teruma until she enters the bridal canopy.
ת"ר הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל או שהיה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללון אע"פ שכתובתה בבית הבעל ומתה אביה יורשה
מסר האב לשלוחי הבעל או שלוחי האב לשלוחי הבעל או שהיה לו חצר בדרך ונכנסה עמו ללון שם לשם נישואין אף על פי שכתובתה בבית אביה מתה בעלה יורשה
בד"א לירושתה אבל לתרומה אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה
If the father gives {her} over to the agents of the husband, or the agents of the father to the agents of the husband, or he had a courtyard along the road and she enters with him there for the sake of marriage, even though her ketuba is in her father's house, if she dies, her husband inherits her.
Where are these words said? For her inheritance. But for teruma, the woman does not eat of teruma until she enters the bridal canopy.
{Ketubot 49a}
Mishna:
האב אינו חייב במזונות בתו זה מדרש דרש ראב"ע לפני חכמים בכרם ביבנה הבנים ירשו והבנות יזונו מה הבנים אינם יורשין אלא לאחר מיתת אביהן אף בנות לא יזונו אלא לאחר מיתת אביהן
The father is not obligated in the provisions of his daughter.This derivation was expounded by Rabbi Eleazar ben Azaria before the Sages in the Vinyard in Yavneh: {They enacted that} the sons inherit and the daughters are provided for. Just as the sons only inherit after the death of their father, so too the daughters are not provided for until after the death of their father.
{Ketubot 49b}
Gemara:
א"ר אילא אמר ריש לקיש משום ר"י ברבי חנינא באושא התקינו שיהא אדם זן בניו ובנותיו קטנים
Ravvi Ila cited Resh Lakish in the name of Rabbi Yossi beRabbi Chanina: In Usha they enacted that a man support his sons and daughters who are minors.
Posts
No comments:
Post a Comment