Rif Bava Batra 7b {11b - 12a}

7b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 11b}

ומרפסת יש להן ד"א

היו חמשה בתים פתוחים למרפסת אין להן אלא ד' אמות

and a balcony carry with them four cubits. If there are five rooms opening on to the balcony, they carry with them only four cubits between them.

גרסי' בסוכה בית שאין בו ד"א על ד' אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ואין האחים והשותפים חולקים בו דלא חזי לדירה:

We learn in Succah: A house which only has 4 cubits X 4 cubits is exempt from mezuzah and from the requirement to build a guardrail {on the roof}, and brothers and partners do not split it, for it is not fit for dwelling.

{Bava Batra 11b}

בית חציו מקורה וחציו אינו מקורה אין לו ארבע אמות

ואפילו קרויו לבר ולא מיבעיא קרויו מלגיו דעייל מלגואי ומפריק

If a room is half roofed over and half unroofed, it does not have four cubits. And even if the roofing is over the outer part, and it need not be said if the roofing is over the inner part, for it is possible for him to go right through and unload.

בעי מיניה רב הונא מרבי אמי אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו או אין מעכבין עליו

א"ל בני מבוי מעכבין עליו

אכסניא לפי בני אדם מתחלקת או לפי פתחים מתחלקת

א"ל אכסניא לפי בני אדם מתחלקת

תניא נמי הכי זבל שבחצר מתחלקת לפי פתחים ואכסניא לפי בני אדם מתחלקת

Rav Huna inquired of Rabbi Ammi: If one of the residents of the alleyway desires to turn round his door to another alley-way, can the residents of this alley-way prevent him or can they not prevent him?

He {=Rabbi Ammi} said to him: The residents of this alley-way can prevent him.

"Is the achsania per capita or are they according to the number of doors?"

He {=Rabbi Ammi} said to him: Per capita.

A brayta also says so: The dung in the courtyard is divided according to doors; achsania per capita.

יש שפירשו זבל של אכסניא וגולפא ושדריא שדרך האכסנאים להניחם חולקים אותם בעלי האכסניא לפי בני אדם

ויש שפירשו אכסניא זו היא אכסניא של מלך או של עבדיו כשגובים אותם לפי בני אדם ולא לפי פתחים

There are those who explain, the dung of the achsania {animals of the guests} which they dig up and cast out, for it is the way of the guests to leave them -- the hosts of the guests split them according to the number of people.

And some explain that achsania is the achsania of the king, or his servants, when they collect them, it is in accordance with the number of people and not according to the number of doors.

האי דאמרינן בני מבוי מעכבין עליו ה"מ מבוי שאינו מפולש מפני שמרבה עליהן את הדרך אבל מבוי מפולש אין מעכבין עליו דהוה ליה רשות הרבים:

This that we said that residents of the alleyway can prevent him, these words are regarding an alley which is not open {on both sides}, since this would increase upon them the path, but an open alleyway, they cannot prevent him, for there is to him the public domain.

אמר רב הונא אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהן את הדרך

מיתיבי חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה וחיצונה משתמשת לעצמה והשאר משתמשות עם השניה והשניה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה

נמצאת הפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה

Rav Huna said: If one of the residents of an alley-way desires to fence in the space facing his door, the residents of the alleyway can prevent him, on the ground that he increases upon them the path.

They raised an objection {from a brayta}:

'If five [adjoining] courtyards open on an alley-way, all [the inner ones] share with the outside one the use [of the part facing it], but the outside one can use that part only. The remainder [the inner three] share with the second, but the second has the use only of the part facing itself and the outside one.
Thus the innermost one has sole use of the part facing itself and shares with all the others [the use of the part facing them].'

{So why can't he fence in that part, if the others have no right to use it?}

תנאי היא

דתניא אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למקום אחר בני מבוי מעכבין עליו

היה סתום ובקש לפותחו אין בני מבוי מעכבין עליו

וחמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה והשאר משתמשות עם השניה והשניה משתמשת עם החיצונה ומשתמשת לעצמה נמצאת פנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה דברי רבי

ר' שמעון בן אלעזר אומר חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות במבוי

It is a matter of Tannaitic dispute. For they learnt {in a brayta}:

If one of the residents of an alley-way desires to open a door on to another alley-way, the residents of that alley-way can prevent him. If, however, he only desires to reopen there one which had been closed, they cannot prevent him.

And {filling in a chasurei mechsera, } if five [adjoining] courtyards open on an alley-way, all [the inner ones] share with the outside one the use [of the part facing it], but the outside one can use that part only. The remainder [the inner three] share with the second, but the second has the use only of the part facing itself and the outside one. Thus the innermost one has sole use of the part facing itself and shares with all the others [the use of the part facing them]. These are the words of Rabbi.

R' Shimon ben Eleazar says: if five courtyards open on to an alley-way, they all share the use of the alley-way.

וקם ליה רב הונא כרבי שמעון בן אלעזר

וליתא לדרב הונא דהא דרבי פליגא עליה דרבי שמעון בן אלעזר וקיימא לן הלכה כרבי מחברו:

And Rav Huna establishes like Rabbi Shimon ben Eleazar. And we do not hold like Rav Huna, for Rabbi argues upon Rabbi Shimon ben Eleazar; and we establish that the halacha is like Rabbi over his colleague.

היה סתום ובקש לפותחו אין בני מבוי מעכבין עליו

אמר רבה לא שנו אלא שלא פרץ את פצימיו אבל פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו

א"ל אביי לרבה תניא דמסייעא לך בית סתום יש לו ארבע אמות

פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות

בית סתום אינו מטמא כל סביביו

{Earlier we said} 'If he desires to reopen a door which has been closed, the residents of the other courtyard cannot prevent him.'

Rabba {our gemara: Rava} said: They only learned this where he had not taken down the posts of the closed door {demonstrating he intended to eventually reopen it}, but if he had taken down the posts of the closed door, the residents of the courtyard can prevent him reopening it.

Abaye said to Rabba {our gemara: Rava}: There is a brayta in support of you:

{Bava Batra 12a}

A room that is shut up carries with it four cubits in the courtyard, but if the posts [of the door] have been taken down, it does not carry with it four cubits. If a room is shut up it does not render unclean all the space around it,

Rif Bava Batra 7a {Sanhedrin 26b; Bava Batra 11a - b}

7a

See the Rif inside here.

{Sanhedrim 26b}

גרסינן בפ' דיני ממונות

אמר רב נחמן אוכלי דבר אחר ומאי ניהו מקבלי צדקה של עכו"ם פסולין לעדות

ולא אמרן אלא בפרהסיא אבל בצינעא לא

ובפרהסיא נמי לא אמרן אלא דהוה ליה לאיתזוני בצינעא וקא מבזי נפשיה בפרהסיא

אבל לא הוה אפשר ליה לאיתזוניה בצינעא לא דחיותיה היא:

We learn in perek Dinei Mamonot {=perek Zeh Borer, Sanhedrin 26b}:

Rav Nachman said: Those who eat the other thing {pork} -- and who are they? Those who accept the charity of heathens -- are invalid for testimony.

And they only said this regarding publicly doing so, but privately, no. And publicly as well, they did not say, except where he has what to be supported from privately, and he degrades himself {by accepting it} in public. But if it is not possible for him to obtain support privately, no, for it is a matter of life.

{Bava Batra 11a}

Mishna:

אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה

ולא את השדה עד שיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה

רבי יהודה אומר תשעה חצאי קבין לזה וכן לזה

ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה

ר' עקיבא אומר בית רובע

ולא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה ולזה

אימתי בזמן שאין שניהן רוצין אבל בזמן ששניהם רוצין אפילו בפחות מיכן יחלוקו

וכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצין לא יחלוקו:

A COURTYARD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE [AFTER THE DIVISION] AT LEAST FOUR CUBITS FOR EACH OF THE PARTIES. A FIELD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE NINE KABS' [SPACE] FOR EACH.

RABBI YEHUDA SAYS, UNLESS THERE WILL BE NINE HALF-KABS [SPACE] FOR EACH.

A VEGETABLE GARDEN SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE HALF A KAB FOR EACH.

RABBI AKIVA, HOWEVER, SAYS, A QUARTER KAB'S SPACE.

A HALL, A DRAWING ROOM, A DOVECOT, A GARMENT, A BATHHOUSE, AN OLIVE PRESS AND AN IRRIGATED PLOT OF LAND SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS SUFFICIENT WILL BE LEFT FOR EACH PARTY.

WHEN IS THIS THE RULE? WHEN ONE OR OTHER OF THE OWNERS IS NOT WILLING TO DIVIDE. BUT IF BOTH AGREE, THEY CAN DIVIDE EVEN IF LESS THAN THESE QUANTITIES [WILL BE LEFT].

SACRED WRITINGS, HOWEVER, MAY NOT BE DIVIDED EVEN IF BOTH AGREE.

Gemara:

א"ר אסי א"ר יוחנן ד"א שאמרו חוץ משל פתחים

תניא נמי הכי אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה

והא תנן ארבע אמות אלא לאו ש"מ כדרבי אסי אמר רבי יוחנן ש"מ

והני מילי בשאין אחד מהן מכיר את חלקו שכל אחד ואחד מהן יש לו רשות להשתמש בכולה אבל אם כל אחד מהן מכיר את חלקו ואינו יכול להשתמש בחלקו של חבירו חולקין ואע"פ שאין שם שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: The four cubits of which they spoke are exclusive of the space in front of the doors.
A brayta also said so: A courtyard should not be divided unless eight cubits will be left to each party.

But we learnt {in the Mishna} "four cubits"!

Rather, do we not deduce like this of Rabbi Assi citing Rabbi Yochanan? We indeed so deduce.

ממאי מדאמרי' בריש פירקא ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו אפי' לא רצו נמי פלגי

א"ר יוחנן משנתנו בשאין בה דין חלוקה ואי לית בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי ליהדרו בהו

ופריק שקנו מידן ברוחות

רב אשי אמר כגון שהלך זה בעצמו והחזיק וזה בעצמו והחזיק

ש"מ דמתני' דקתני רצו בשאין כל א' מהם מכיר את חלקו הילכך כיון דקנו מידם ברוחות אי נמי אחזיק כל חד מיניהו במנתיה איסתליק ליה רשות ממנתא דחבריה ופלגי ולא מצי לעכובי אהדדי ואף על גב דלית בה דין חלוקה דהא ליכא לכל חד מינייהו רשותא במנתא דחבריה:

From what? From what we said in the beginning of the perek:

And if damage of seeing is called damage, why does it matter if they wish? When they don't wish as well, they must split. Rabbi Yochanan said: Our Mishna is where there is no law {/right} of division... And if it was where there was no right of division, when they agreed, what of it {that they can be compelled}? Either can retract! And they resolve: Where he acquired in from his hand in terms of sides. Rav Ashi said: Such that this one went by himself and took hold of {via kinyan chazaka} his share, and this one, by himself took hold of his share.

we deduce that our Mishna which taught "they wanted" was where neither of them recognizes his portion; therefore, since they acquired from their hands sides, or alternatively, each of them took possession {via chazaka} of his portion, the his dominion over the portion of his friend has gone, and they have split, such that they are not able to block one another, even though there is not in it a law of splitting, for behold, neither of them has dominion in the portion of his friend.

{Bava Batra 11a{

אמר רב הונא חצר לפי פתחיה מתחלקת

ורב חסדא אמר נותן לכל פתח ופתח ארבע אמות והשאר חולקין בשוה

תניא כוותיה דרב חסדא פתחים שבחצר יש להן ארבע אמות לכל אחד ואחד

היה לזה פתח אחד ולזה שני פתחים זה שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות וזה שיש לו שני פתחים נוטל ח' אמות והשאר יחלוקו בשוה

היה לו פתח א' רחב שמונה אמות נוטל ח' אמות כנגד הפתח ברוחב ד' אמות בחצר

והני ד' אמות על ח' אמות דקאמר ד' אמות על ח' אמות דוקא ולא סגיא בבציר מארבע אמות ואע"ג דאיכא עשר אמין באורכא אי ליכא בפותיא ארבע אמות לית בה דין חלוקה

דכיון דלית בה ד' אמות לא חזיא לתשמישתא

Rav Huna said: Each party takes a share in the courtyard proportionate to the number of his doors.

And Rav Chisda said: four cubits are allowed for each door and the remainder is divided equally.

A brayta in accordance with Rav Chisda: Doors opening on to the courtyard carry with them a space of four cubits. If one of the joint owners has one door and the other two doors, [if they divide] the one who has one door takes four cubits and the one who has two doors takes eight cubits, and the remainder is divided equally. If one has a doorway eight cubits broad, he takes eight cubits facing his door and four cubits in the courtyard.

And these 4 cubits X 8 cubits that it said are specifically 4 cubits X 8 cubits, and it is not sufficient with {equivalent area but with} less than 4 cubits; and even if there are 10 cubits in length, if there are not 4 cubits in width, there is not in this the law of division. For since there are not four cubits in it, it is not fit for use.

אמר אמימר האי חפירה דסופלי יש לו ד"א לכל רוח

ולא אמרן אלא דלא ייחד לה פיתחא אבל ייחד לה פיתחא אין לו אלא ארבע אמות לפני פתחו בלבד

Amemar said: This pit holding date-stones, it has four cubits on all sides.

And they only said this where he has no designated door from which he goes to it, but if he has a designated door, {Bava Batra 11b} it carries with it only four cubits in front of his door.

אמר רב הונא אכסדרה אין לה ד' אמות

טעמא מאי משום פירוק משאות הכא אפשר דעייל לגואי ומפריק

מותיב רב ששת אחד שערי בתים וא' שערי אכסדראות יש להן ד"א

כי תניא ההיא באכסדרה רומיתא דלא אפשר למיעל לגואי ומפריק

Rav Huna said: An exedra {a covered way, open at the sides} does not have four cubits.

What is the reason {usually for four cubits}? To provide space for the owner to unload his animals. If there is an exedra he can go into it and unload there.

Rav Sheshet objected: 'Gates of exedras equally with gates of houses carry with them four cubits.'

Where it taught that {in a brayta}, it was regarding a Roman exedra, where it is not possible to enter and unload.

תנו רבנן בית שער אכסדרה

The Sages learnt {in a brayta}: A lodge {at the entrance of a large house}, an exedra

Rif Bava Batra 6b {8b - 9a; 10a; 9b; Ketubot 67b; Bava Batra 8a}

6b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 8b}

כיון דשמעה להא דתניא ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו הוה יתיב

Once he heard this that they learnt {in a brayta}, "and he townspeople make a charity fund as a soup kitchen and a soup kitchen as a charity fund, and can apply it to any purpose they choose," he did sit.

אמר אביי מריש הוה עביד מר תרי כיסי חד לעניי מתא וחד לעניי עולם

כיון דשמעה להא דא"ל שמואל לרב תחליפא בר אבימי עביד ואתני איהו נמי עביד ומתני

אמר רב אשי אנא אפילו אתנויי לא צריכנא כיון דכל דאתי אדעתא דידי אתי מאי דבעינא עבידנא ביה:

Abaye said: Initially, Master {=Rabba} used to keep two purses, one for the poor from outside and one for the poor of the town. When, however, he heard of what Shmuel said to Rav Tachlifa bar Avmi, "Make {one purse only} and stipulate {with the people that it may be used for both},

{Bava Batra 9a}

he too made and stipulated.

Rav Ashi said: I do not even need to stipulate, since whoever comes {to give me money for charity} relies on my judgment, and leaves it to me to give to whom I will.

הנהו טבחי דאתנו בהדי הדדי דכל דעביד ביומא דחבריה ניקרעינו למשכיה

אזל חד מינייהו עבד ביומא דחבריה קרעינהו למשכיה

אתא לקמיה דרבא חייבינהו

איתיביה רב יימר בר שלמיא לרבא ולהסיע על קיצותן

לא אהדר ליה

אמר רב פפא שפיר עבד דלא אהדר ליה

ה"מ היכא דליכא אדם חשוב אבל איכא אדם חשוב לאו כל כמינייהו דאתנו

There were butchers who made an agreement with one another that if either killed on the other's day, the skin of his beast should be torn up. One of them actually did kill on the other's day, and the other went and tore up the skin.

This came before Rava, and he obligated him {to make restitution}.

Rav Yemar bar Shelemya objected to Rava {from the brayta, that gives the townpeople authorization} "to inflict penalties for breach of their regulations".

He {=Rava} did not respond to him.

Rava Pappa said: He was quite right not to answer him; this regulation holds good only where there is no distinguished man in the town, but where there is a distinguished man, they certainly have not the power to make such stipulations.

ת"ר אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה ולא בהקדש עם הגזברין

ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים

The Sages learnt {in a brayta}: The collectors for charity are not required to give an account of the moneys entrusted to them for charity, nor the treasurers of the Sanctuary of the moneys given for holy purposes. There is no actual proof of this, but there is a hint to it, for it is written {II Melachim 12:16}

טז וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת-הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת-הַכֶּסֶף עַל-יָדָם, לָתֵת, לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה: כִּי בֶאֱמֻנָה, הֵם עֹשִׂים.

16 Moreover they reckoned not with the men, into whose hand they delivered the money to give to them that did the work; for they dealt faithfully.

אמר רב הונא בודקין למזונות ואין בודקין לכסות

איבעית אימא סברא ואב"א קרא

סברא דהאי קא מיבזי והאי לא קא מיבזי

קרא דהכא כתיב הלוא פרוס לרעך לחמך

פרוש כתיב

התם כתיב כי תראה ערום וכסיתו לאלתר

Rav Huna said: Applicants for food are examined but not applicants for clothes. This rule can be based, if you like on common sense, or if you prefer, on Scripture.

Common sense -- because the one {who has no clothing} is exposed to contempt, but not the other is not exposed to contempt. Scripture, for here is is written {Yeshaya 63:7}:

ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

7 Is it not to deal thy bread to the hungry, and that thou bring the poor that are cast out to thy house? when thou seest the naked, that thou cover him, and that thou hide not thyself from thine own flesh?

Paros {with a sin rather than a samech} is written {which means "examine; we have it with a samech}. There {by clothing}, it is written {same pasuk}:

ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

7 Is it not to deal thy bread to the hungry, and that thou bring the poor that are cast out to thy house? when thou seest the naked, that thou cover him, and that thou hide not thyself from thine own flesh?

{meaning} immediately.

ורב יהודה אמר בודקין לכסות ואין בודקין למזונות

אבע"א סברא ואבע"א קרא

סברא האי קא מצטער והאי לא קא מצטער

קרא הכא כתיב הלוא פרוס לרעב לחמך פרוס והב ליה לאלתר

והתם כתיב כי תראה ערום כי יראה לך בעדים

תניא כוותיה דרב יהודה אמר כסוני בודקין אחריו פרנסוני אין בודקין אחריו:

And Rav Yehuda said: We investigate for clothing but do not investigate for food. If you prefer, as logic, and if you prefer, from Scripture. As logic, this one {lacking food} is suffering while this one {lacking clothing} is not suffering. As Scripture, here, it is written {same pasuk}:

ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

7 Is it not to deal thy bread to the hungry, and that thou bring the poor that are cast out to thy house? when thou seest the naked, that thou cover him, and that thou hide not thyself from thine own flesh?

Deal {paros} and give to him, immediately. While there it is written {same pasuk}:

ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

7 Is it not to deal thy bread to the hungry, and that thou bring the poor that are cast out to thy house? when thou seest the naked, that thou cover him, and that thou hide not thyself from thine own flesh?

when you have seen -- with witnesses {/evidence}.

There is a brayta in accordance with Rav Yehuda: If he says "clothe me," they investigate after him; "Feed me," they do not investigate after him.

תנן התם אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע

לן נותנין לו פרנסת לינה שבת נותנין לו מזון שלש סעודות

מאי פרנסת לינה

אמר רב פפא פוריא ובי סדיא
ואם היה עני המחזיר על הפתחים אין נזקקין לו למתנה מרובה אבל נזקקין לו למתנה מועטת

The learned {in a Mishna} there: The minimum to be given to a poor man who is on his way from one place to another is a loaf which costs a pundion when four se'ahs of wheat are sold for a sela'. If he stays overnight, he is given his requirements for the night.

What are the 'requirements for the night'?

Rav Pappa said: A bed and a pillow.

And {this too from Rav Pappa:} if he is a pauper who begs from door to door, we do not listen to his request for a large gift, but we do listen to his request for a small gift.

אמר רב אסי לעולם אל ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה שנאמר והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה וגו'ש

ואמר רב אסי שקולה צדקה כנגד כל המצות שנאמר והעמדנו עלינו מצות

מצוה לא נאמר כאן אלא מצות

Rav Assi said: A man should never neglect to give the third of a shekel {for charity} in a year, for it is stated {Nechemiah 10:33}:

לג וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְו‍ֹת, לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה, לַעֲבֹדַת, בֵּית אֱלֹהֵינוּ.

33 Also we made ordinances for us, to charge ourselves yearly with the third part of a shekel for the service of the house of our God;

And Rav Assi said: Charity is equivalent to all the mitzvot, for it is written {same pasuk}:

לג וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְו‍ֹת, לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה, לַעֲבֹדַת, בֵּית אֱלֹהֵינוּ.

33 Also we made ordinances for us, to charge ourselves yearly with the third part of a shekel for the service of the house of our God;

Mitzvah {singular} is not stated but mitzvot {plural}.

אמר רב אסי יותר כח המעשה מן העושה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם

רבי אלעזר הוה יהיב פרוטה לעניא והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך (וגו') מאי אשבעה בהקיץ תמונתך

אמר רב נחמן ברבי יצחק אלו תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם הקב"ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא

כלומר משכר הקיצה שמקיצין את עצמן מן השינה זוכה לשבוע מתמונתו של הקב"ה

Rav Assi {our gemara: Rabbi Eleazar} said: He who causes others to do good is greater than the doer, for it is stated {Yeshaya 32:17}:

יז וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, שָׁלוֹם; וַעֲבֹדַת, הַצְּדָקָה--הַשְׁקֵט וָבֶטַח, עַד-עוֹלָם.

17 And the work of righteousness shall be peace; and the effect of righteousness quietness and confidence for ever.

{Bava Batra 10a}

Rabbi Eleazar used to give a coin to a poor man and afterwards pray, for it is written {Tehillim 17}:

טו אֲנִי--בְּצֶדֶק, אֶחֱזֶה פָנֶיךָ; אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ, תְּמוּנָתֶךָ.

15 As for me, I shall behold Thy face in righteousness; I shall be satisfied, when I awake, with Thy likeness. {P}

{with tzedek as tzedaka}.

What is meant by {the end of the pasuk}, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ, תְּמוּנָתֶךָ?

Rav Nachman son of Rabbi Yitzchak said: These are Torah scholars who banish sleep from their eyes in this world, and whom the Holy One, blessed be He, feasts with the resplendence of the Divine presence in the future world.

That is to say, from the reward of the wakening that they awake themselves from sleep, they merit to be satisfied from the likeness of Hashem.

ש(אמר ר' יצחק הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות

דכתיב הלוא פרוס לרעב לחמך אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך אז תקרא וה' יענה תושע ויאמר הנני

והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות שנאמר ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחושך אורך ואפלתך כצהרים ונחך ה' תמיד וגו' ובנו ממך חרבות עולם מוסדות דור ודור תקומם וקרא לך גודר פרץ משובב נתיבות לשבת ע"כ): ש

(*

{Bava Batra 9b}

R' Yitzchak said: He who gives a small coin to a poor man obtains six blessings. For it is written {Yeshaya 63:7}:

ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

7 Is it not to deal thy bread to the hungry, and that thou bring the poor that are cast out to thy house? when thou seest the naked, that thou cover him, and that thou hide not thyself from thine own flesh?

{and the next pesukim}

ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ.	8 Then shall thy light break forth as the morning, and thy healing shall spring forth speedily; and thy righteousness shall go before thee, the glory of the LORD shall be thy rearward.
ט אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי: אִם-תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר-אָוֶן.	9 Then shalt thou call, and the LORD will answer; thou shalt cry, and He will say: 'Here I am.' If thou take away from the midst of thee the yoke, the putting forth of the finger, and speaking wickedness;

And {R' Yitzchak continues} he who addresses to him words of comfort obtains eleven blessings. For it is written {the next pesukim}:

י וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ; וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם.	10 And if thou draw out thy soul to the hungry, and satisfy the afflicted soul; then shall thy light rise in darkness, and thy gloom be as the noon-day;
יא וְנָחֲךָ יְהוָה, תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ, כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְכַזְּבוּ מֵימָיו.	11 And the LORD will guide thee continually, and satisfy thy soul in drought, and make strong thy bones; and thou shalt be like a watered garden, and like a spring of water, whose waters fail not.
יב וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר-וָדוֹר תְּקוֹמֵם; וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת.	12 And they that shall be of thee shall build the old waste places, thou shalt raise up the foundations of many generations; and thou shalt be called the repairer of the breach, the restorer of paths to dwell in.

Until here {the gloss in the Rif}.

*)

{Ketubot 67b}

ת"ר די מחסורו אתה מצווה עליו לפרנסו ואי אתה מצווה עליו לעשרו

אשר יחסר לו אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו וכו'ש

כדכתיבנן בפרק מציאת האשה

The Sages learnt {in a brayta}:

{based on Devarim 15:8:

ח כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ, לוֹ; וְהַעֲבֵט, תַּעֲבִיטֶנּוּ, דֵּי מַחְסֹרוֹ, אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.

8 but thou shalt surely open thy hand unto him, and shalt surely lend him sufficient for his need in that which he wanteth.

}

'Sufficient for his need' -- you are commanded to maintain him, but you are not commanded to make him rich;

'in that which he wanteth' -- even a horse to ride upon and a slave to run before him, etc., as we write in perek Metziat HaIsha {in Ketubot}.

איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה ד' מאה (ארנקי) דדינרי לקמיה דרבי אמי ולא קבלינהו שדריתינהו

לקמיה דרבא וקבלינהו

שמע רבי אמי ואיקפד אמר לית ליה ביבוש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה

ורבא משום שלום מלכותא הוא דעביד

ורב אמי סבר אי משום שלום מלכותא איבעי ליה למיתבינהו לעניי עכו"ם

ורבא נמי לעניי עכו"ם יהבינהו

ור' אמי דאיקפד לא סיימוה קמיה

איפרא הורמיז שדרה ארנקי דדינרי לקמיה דרב יוסף

א"ל תהוי הא למצוה רבה

יתיב רב יוסף וקא הוי בה מצוה רבה מאי היא

אמר אביי הא מדתני רב שמואל אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבויים

ש"מ פדיון שבויים מצוה רבה היא

{Bava Batra 10b}

Ifra Hormiz the mother of King Shapur sent four hundred dinarim (* in a chest *) to Rabbi Ammi, and he did not accept it. Before Rava, and he accepted it. Rabbi Ammi heard and was upset. He {=Rabbi Ammi} said: Does he not have {the pasuk, Yeshaya 27:11}:

יא בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ, תִּשָּׁבַרְנָה, נָשִׁים, בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ: כִּי לֹא עַם-בִּינוֹת, הוּא--עַל-כֵּן לֹא-יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ, וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ. {פ}

11 When the boughs thereof are withered, they shall be broken off; the women shall come, and set them on fire; for it is a people of no understanding; therefore He that made them will not have compassion upon them, and He that formed them will not be gracious unto them. {P}

And Rava acted as he did because of peace with the government.

And Rav Ammi maintained that if because of peace with the government, he ought to have distributed the money to the heathen poor.

And Rava, as well, distributed it to the heathen poor. And R' Ammi, who was upset, they did not explain it fully before him.

{Bava Batra 8a}

Ifra Hormiz the mother of King Shapur sent a chest of gold coins to Rav Yosef. She said to him, it should be for a great mitzvah. Rav Yosef sat and considered, what is a great mitzvah? Abaye said: This from what Rav Shmuel taught: money for charity is not to be levied from orphans even for the redemption of captives, we may conclude that redemption of captives is a great mitzvah.

Rif Bava Batra 6a {8b}

6a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 8b}

ותמחוי קופה ולשנותם לכל מה שירצו

ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכירות הפועלין ולהסיע על קיצותן:

or the soup kitchen like the charity fund, and to apply them to whatever purposes they choose.

And the townspeople are also at liberty to fix weights and measures, prices, and wages, and to inflict penalties for the infringement of their rules.

גרסי' בתחלת ערכין

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב סלע זו לצדקה מותר לשנותה בין לעצמו בין לאחר לא שנא אמר עלי ולא שנא אמר זו

ות"ר האומר סלע זו לצדקה עד שלא באת ליד גבאי מותר לשנותה משבאת ליד גבאי אסור לשנותה

We learn in the beginning of Arachin {6a}:

Rav Nachman cited Rabba bar Avuah who cited Rav: This sela {money} to charity, he is able to exchange it, whether for himself or for another. It does not matter whether he said "upon me" or "this one."

And the Sages learnt {in a brayta}: One who says "this sela to charity", until it reaches the hand of the collector, it is permitted to exchange it; once it reaches the hand of the collector, it is forbidden to exchange it.

וגרסינן התם נמי אמר רב ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה

סבר ר' חייא בר אבא למימר לא שנא לדבר הרשות לא שנא לדבר מצוה

א"ל ר' אמי הכי אמר ר' יוחנן לא שנו אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר לשנותה

וה"מ עד שלא נשתקע שם בעליה אבל לאחר שנשתקע שם בעליה אפילו לדבר הרשות מותר לשנותה

And we learn there as well:
Rav said: An Israelite who pledged as a donation a candelabrum or a lamp to the synagogue, it is forbidden to exchange it.

Rabbi Chiyya bar Abba thought to say that it matters not whether for a optional purpose or a mitzvah purpose.

Rabbi Ammi said to him: So said Rabbi Yochanan: They only learned this regarding a optional purpose, but for a mitzvah purpose, it is permitted to exchange it.

And these words are so long as the name of its owner {/donor} was not established {such that the person will be upson}, but after the name of its owner was established {such that people will credit it to him}, even for an optional purpose, it is permitted to change it.

{Bava Batra 8b}

אמר מר אין עושין שררה על הצבור בפחות משנים

מנלן

אמר רב נחמן בר כהן דאמר קרא והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן וגו'ש

שררה הוא דלא עביד הא הימוני מהימן

מסייע ליה לר' חנינא דאמר מעשה היה ומינה רבי שני אחים בקופה

מאי שררותא

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לפי שממשכנין על הצדקה ואפילו בערב שבת

איני והא כתיב ופקדתי על כל לוחציו

ואמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב אלו גבאי צדקה

לא קשיא הא דאמיד והא דלא אמיד

כי הא דרבא כפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ארבע מאה זוזי לצדקה

Master said {above}: Since any office conferring authority over the community must be filled by at least two persons.

From where do we know this? Rav Nachman bar Kohen said: For it says in Scriptures {Shemot 28:5}:

ה וְהֵם יִקְחוּ אֶת-הַזָּהָב, וְאֶת-הַתְּכֵלֶת וְאֶת-הָאַרְגָּמָן, וְאֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת-הַשֵּׁשׁ. {פ}

5 And they shall take the gold, and the blue, and the purple, and the scarlet, and the fine linen. {P}

They were not to exercise authority over the community, but that they were to be trusted. This supports Rabbi Chanina, who said that there was an incident in which Rabbi appointed two brothers upon the charity fund.

What is the authority {involved}? Rav Nachman cited Rabba bar Avuah: Because the collectors can take a pledge for a charity contribution even on erev Shabbat.

Is this indeed so? But it is written {Yirmeyahu 30:20}:

כ וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם, וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן; וּפָקַדְתִּי, עַל כָּל-לֹחֲצָיו.

20 Their children also shall be as aforetime, and their congregation shall be established before Me, and I will punish all that oppress them.

And Rav Yitzchak bar Shmuel bar Marta said in the name of Rav: These are charity collectors.
This is no question. Here is where he was wealthy, and here is where he was not wealthy.

Like this of Rava, who compelled Rav Natan bar Ami and took from him 400 zuz for charity.

והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע

זה דיין שדן דין אמת לאמתו

ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד

אלו גבאי צדקה

במתניתין תנא והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות כגון רב שמואל בר שילת

דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתיה

אמר ליה שבקתה להימנותך

אמר ליה הא תליסר שנין דלא חזיא לי והשתא דעתאי עלוייהו

רבנן מאי אמר רבינא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו

{Daniel 12:3}:

ג וְהַמַּשְׂכִּלִים--יַזְהִרוּ, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ; וּמַצְדִּיקֵי, הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים, לְעוֹלָם וָעֶד. {פ}

3 And they that are wise shall shine as the brightness of the firmament; and they that turn the many to righteousness as the stars for ever and ever. {P}

This is a judge who judges the true law to its true conclusion.

וּמַצְדִּיקֵי, הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים, לְעוֹלָם וָעֶד -- {with emphasis on matzdikei, causative of tzedaka} -- these are the charity collectors.

In a brayta they taught:

וְהַמַּשְׂכִּלִים--יַזְהִרוּ, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ -- This is a judge who judges the true law to its true conclusion, as well as a charity collector.

וּמַצְדִּיקֵי, הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים, לְעוֹלָם וָעֶד -- These are teachers of young children.

Such as Rav Shmuel bar Shelat; for Rav found Rav Shmuel bar Shelat who was standing in a garden.

He {=Rav} said to him: Have you abandoned your faith {=your post}?

He {=Rav Shmuel bar Shelat} said to him: I have not seen this garden for thirteen years, and even now my thoughts are with the children.

Upon the Rabbis, what {does Scriptures say}? Ravina said: {Shofetim 5:31}:

לא כֵּן יֹאבְדוּ כָל-אוֹיְבֶיךָ, ה', {ר} וְאֹהֲבָיו, כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ; {ס} וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים שָׁנָה. {ר} {ש}

31 So perish all Thine enemies, O LORD; but they that love Him be as the sun when he goeth forth in his might. And the land had rest forty years. {P}

ת"ר גבאי צדקה אינן רשאין לפרוש זה מזה בשוק אבל זה פורש לשער וזה פורש לחנות וגובין

מצא מעות בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא נותנן לתוך ארנקי של צדקה ולכשיגיע לביתו יטלם כיוצא בו

היה נושה בחבירו מנה ופרעו בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא נותן לתוך ארנקי של צדקה ולכשיגיע לביתו יטלם

The Sages learnt {in a brayta}: The collectors of charity {when collecting} are not permitted to separate from one another, though one may collect at the gate while the other collects at a shop {in the same courtyard}. If one of them finds money in the street, he should not put it into his purse but into the charity box, and when he comes home he should take it out. If one of them has lent a man a maneh and he pays him in the street, he should not put the money into his own purse but into the charity box, and take it out again when he comes home.

תנו רבנן גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן

כיוצא בו גבאי תמחוי שאין להן עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן

תנו רבנן מעות של צדקה אין מונין שנים שנים אלא אחת אחת

אמר אביי מריש לא הוה יתיב מר אציפי דבי כנישתא בבי מדרשא

The Sages learnt {in a brayta}: If the collectors have no poor to whom to distribute it, they should change the small coins into larger ones with other persons, but not from their own money. Similarly, if the stewards of the soup kitchen have {food over and} no poor to whom to distribute it, they may sell it to others but not to themselves.

The Sages learnt {in a brayta}: In counting out money collected for charity, they should not count the coins two at a time, but only one at a time.

Abaye said: Initially, the Master {=Rabba} would not sit on the mats in the synagogue, in the study hall.

Rif Bava Batra 5b {8a - b}

5b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 8a}

רבה בר רב הונא רמא כרגא ארבנן

א"ל ר"נ בר רב יצחק עבר מר אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי

אדאורייתא דכתיב אף חובב עמים כל קדושיו בידך

אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע אפי' בשעה שאתה מחבב עמים כל קדושיו יהיו בידך

מאי והם תכו לרגלך ישא מדברותיך

תני רב יוסף אלו ת"ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה לישא וליתן בדיבורו של מקום

Rabba bar Rav Huna {our gemara: Rav Nachman bar Rav Chisda} imposed a poll tax upon the Sages.

Rav Nachman bar Rav Yitzchak said to him: Master has transgressed the Torah, Neviim, and Ketuvim.

Upon Torah, for it is written {Devarim 33:3}:

ג אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.

3 Yea, He loveth the peoples, all His holy ones--they are in Thy hand; and they sit down at Thy feet, receiving of Thy words.

Moshe said before Hashem: Master of the Universe! Even at the time you love {other} nations, all His holy ones should be in Your hand.

What is meant by {the end of the pasuk}

ג אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.

3 Yea, He loveth the peoples, all His holy ones--they are in Thy hand; and they sit down at Thy feet, receiving of Thy words.

?

Rav Yosef taught: these are Torah scholars who cut their feet {going} from city from city and from country to country to give and take in the speech of the Ominpresent.

אדנביאי דכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם

ואמר עולא הפסוק הזה בלשון ארמי נאמר אם כולן יתנו בגוים עתה אקבצם ואם לאו ויחלו מעט ממשא מלך שרים

Upon the Neviim, for it is written {Hoshea 8:10}:

י גַּם כִּי-יִתְנוּ בַגּוֹיִם, עַתָּה אֲקַבְּצֵם; וַיָּחֵלּוּ מְּעָט, מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים.

10 Yea, though they hire among the nations, now will I gather them up; and they begin to be minished by reason of the burden of king and princes.

and Ulla said: This verse is said in Aramaic: If all of them study {יתנו} among the nations, now shall I gather them; and if not, then some of them shall begin to be free from the burden of king and princes.

אדכתובי דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון

ואמר רב יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גולגלתא והלך זה ארנונא כגון תשורה או ארוחה שעושין למלך כשעובר עליהן

Upon the Ketuvim, for it is written {Ezra 7:24}

כד וּלְכֹם מְהוֹדְעִין, דִּי כָל-כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא תָרָעַיָּא נְתִינַיָּא, וּפָלְחֵי, בֵּית אֱלָהָא דְנָה -מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ, לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם.

24 Also we announce to you, that touching any of the priests and Levites, the singers, porters, Nethinim, or servants of this house of God, it shall not be lawful to impose tribute, impost, or toll, upon them.

and Rav Yehuda said: Minda -- this is the king's tax; Belo -- this is the poll tax; Vehalach -- this is arnona, such as gifts and accommodations that they give to the king when he passes by them.

גרסינן בנדרים

אמר רבא שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעין ליה

דכתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו

והא כתיב יהללך זר ולא פיך

לא קשיא הא באתרא דידעין לי' והא באתרא דלא ידעין ליה

We learn in Nedarim {62a}:

A person is permitted to make himself {and his worth} known in a place where they do not know him. For it is written {I Melachim 18, when Ovadiah speaks to Eliyahu}:

יב וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא-אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ, וַהֲרָגָנִי; וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת-ה, מִנְּעֻרָי.

12 And it will come to pass, as soon as I am gone from thee, that the spirit of the LORD will carry thee whither I know not; and so when I come and tell Ahab, and he cannot find thee, he will slay me; but I thy servant fear the LORD from my youth.

But it is written {Mishlei 27}:

ב יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ.

2 Let another man praise thee, and not thine own mouth; a stranger, and not thine own lips.

? This is no question. Here in a place where they know him, and here in a place they do not know him.

אמר רבא שרא ליה לצורבא מרבנן לאודועי נפשיה ולמימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא

דכתיב ובני דוד כהנים היו

מה כהן נוטל חלק בראש אף ת"ח נוטל חלק בראש

וכהן מנלן דכתיב וקדשתו כי את לחם אלהיך וגו'ש

ותנא דבי ר' ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה ראשון:

Rava said: A rabbinic scholar is permitted to make himself known and to say "I am a rabbinic scholar; begin with my case first {in court}." For it is written {II Shmuel 8}:

יח וּבְנָיָהוּ, בֶּן-יְהוֹיָדָע, וְהַכְּרֵתִי, וְהַפְּלֵתִי; וּבְנֵי דָוִד, כֹּהֲנִים הָיוּ. {ס}

18 and Benaiah the son of Jehoiada was over the Cherethites and the Pelethites; and David's sons were chief ministers. {S}

Just as a kohen takes his portion first, so too a Torah scholar takes his portion first. And a kohen from where? For it is written {Vayikra 21:8}:

ח וְקִדַּשְׁתּוֹ--כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ--כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם.

8 Thou shalt sanctify him therefore; for he offereth the bread of thy God; he shall be holy unto thee; for I the LORD, who sanctify you, am holy.

and they taught in the academy of Rabbi Yishmael -- "thou shalt sactify him" -- for every matter of sanctity: to open {=read the Torah} first, to bless first, and to take a portion first.

{Bava Batra 8a}

כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר:ש

ולכל מילי מי בעינן י"ב חדש

ורמינהו ל' יום לקופה ג' חדשים לתמחוי ששה לכסות תשעה לקבורה שנים עשר לפסי העיר

א"ר אסי א"ר יוחנן כי תנן נמי מתניתין לפסי העיר תנן

ושמעינן מינה דכל הני מילי חיובא נינהו ומפקינן מינייהו בעל כרחן דומיא דפסי העיר

"HOW LONG MUST HE BE IN THE TOWN TO BE COUNTED AS ONE OF THE TOWNSMEN":

And for all matters, do we require twelve months? And I will object:

'{A man must reside in a town} thirty days to become liable for contributing to the soup kitchen, three months for the charity box, six months for the clothing fund, nine months for the burial fund, and twelve months for contributing to the repair of the town walls'

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: When they taught it in our Mishna, they also taught it in regard to the walls of the town.

And we learn from here that all these things are obligatory, and that we take {money} from them {for this} against their wills, similar to the walls of the city.

תניא המודר הנאה מבני העיר ובא אדם ונשתהה שם כל ששהה שנים עשר חדש אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו מיושבי העיר כל ששהה שם ל' יום אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו

א"ר אסי א"ר יוחנן הכל לפסי העיר ואפילו מיתמי אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא

א"ר פפא לשורא ולפרשא דמתא ולטורזינא אפי' מיתמי

כללא דמילתא כל מידי דאית להו ליתמי נטירותא בגויה רמינן עילויהו

They learnt {in a brayta}: If a man vows that he will derive no benefit from the men of a certain town, he must derive no benefit from anyone who has resided there twelve months, but he may derive benefit from one who has resided there less then twelve months. If he vows to derive no benefit from the inhabitants of the town, he may derive none from anyone who has resided there thirty days, but he may from one who has resided there less than thirty days.

Rabbi Assi cited Rabbi Yochanan: All {contribute} towards the walls of the city, even from the orphans; but from the Sages, no -- Sages to not require protection.

Rav Pappa said: For the repair of the walls, for the horse-guard and for the keeper of the armory even orphans have to contribute. {Rif does not cite here, within Rav Pappa, an exemption for Sages, though our gemara has it. At any rate, this is not strictly the topic here.}

The general rule of the matter: Anything for which there is benefit for the orphans from it, we collect from them for it.

רבא רמא צדקה איתמי דבר מריון

א"ל אביי והאמר רב שמואל בר יהודה אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים

א"ל אנא לאחשובינהו קא עבידנא

Rava {our gemara: Rabba} levied a contribution for charity on the orphans of the house of Bar Merion.

Abaye said to him: But Rav Shmuel bar Yehuda said: money for charity is not to be levied on orphans even for the redemption of captives?

He {=Rava} said to him: I collect from them in order to give them a better standing.

{Bava Batra 8b}

ת"ר קופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה

נגבית בשנים שאין עושין שררה על הצבור בממון בפחות משנים

מתחלקת בשלשה מפני שהוא כדיני ממונות

תמחוי נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה מפני שגיבויו וחילוקו שוה

ומפני מה קופה נגבית בשנים ותמחוי נגבית בשלשה שהקופה דבר קצוב הוא על כל אחד ואחד ואין הגבאין מוסיפין ולא גורעין אבל תמחוי אינו דבר קצוב אלא לפי צורך שעה היא נגבת לעניי עולם וצריכין לקצוב על כל אחד ואחד כראוי לו ונמצא כדיני ממונות לפיכך צריך שלשה

תמחוי נגבית בכל יום וקופה מע"ש לע"ש

תמחוי לעניי עולם קופה לעניי העיר

ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי

The Sages learnt {in a brayta}: The charity fund is collected by two persons {jointly} and distributed by three. It is collected by two, because any office conferring authority over the community must be filled by at least two persons. It must be distributed by three, on the analogy of money cases {tried by a bet din of three}. Food for the soup kitchen is collected by three and distributed by three, since it is distributed as soon as it is collected.

And why is the charity fund collected with two while the soup kitchen is collected with three? For the charity fund is a set amount on each individual, and the collectors do not increase of decrease {from this demanded amount}. But the soup kitchen is not a set amount, but in accordance with the needs of the time, it is collected for the paupers of the world, and one needs to set upon each individual what is fitting for him, and it thus is like money cases; therefore it needs three.

Food is distributed every day, the charity fund from one Friday to the next Friday. The soup kitchen is for the paupers of the world, while the charity fund for the poor of the town. The townspeople, are at liberty to use the soup kitchen like the charity fund,

Rif Bava Batra 5a {7b - 8a}

5a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 7b}

כופין אותו לבנות לעיר חומה דלתים ובריח

רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה

כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר שנים עשר חדש ואם קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד:

HE [A RESIDENT OF A CITY] MAY BE COMPELLED TO CONTRIBUTE TO THE BUILDING OF A WALL, FOLDING DOORS AND A CROSS BAR.
RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAYS: NOT ALL TOWNS REQUIRE A WALL.

HOW LONG MUST A MAN RESIDE IN A TOWN TO BE COUNTED AS ONE OF THE TOWNSMEN? TWELVE MONTHS. IF, HOWEVER, HE BUYS A HOUSE THERE, HE IS AT ONCE RECKONED AS ONE OF THE TOWNSMEN.

Gemara:

בעא מיניה ר"א מרבי יוחנן כשהן גובין לפי נפשות הן גובין או לפי שבח ממון הן גובין או לפי קרוב בתים הן גובין

אמר ליה לפי קרוב בתים הן גובין ואלעזר ברי קבע בה מסמרות:

Rabbi Eleazar asked from Rabbi Yochanan: When they collect, do they collect based on number of people, do they collect according to their wealth, or do they collect according to the proximity of their house {to the wall}?

He said to him: They collect according to the proximity to the wall. And Eleazar, my son, fix this {ruling firmly} with rivets.

תוספתא

מי שיש לו פתח במבוי אין בני מבוי כופין אותו לעשות דלת למבוי שיכול לומר רצוני שאכנס בחבילתי עד פתחי

כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסי ולא כל אחד מבעלי אומניות ולשכנו אינו כופהו

ורשב"ג אומר אף לשכנו כופהו

מי שיש לו בית בחצר אחרת משעבדין אותו לעשות עמהן דלת ונגר ומנעול לחצר ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו

ואם היה שרוי עמהן באותה חצר משעבדין אותו על הכל

מי שיש לו חצר בעיר אחרת בני העיר משעבדין אותו לחפור עמהן בורות שיחין ומערות ואמת המים ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו ואם היה שרוי עמהן באותה העיר משעבדין אותו על הכל

כופין בני מבוי זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי

כופין בני בקעה זה את זה לעשות ביניהן חריץ ובן חריץ

כופין בני העיר זה את זה לבנות ביניהן בהכ"נ ולקנות להן ס"ת נביאים וכתובים:

Tosefta {Tosefta Bava Metzia 11.9}:

One who has an entrance in an alley, the residents of the alley cannot compel him to make a door for the alley, for he is able to say "My desire is that I should be able to enter until my entrance."

The residents of an alley can compel each other that there not settle among them {by renting to the person} a tailor, nor a tanner, nor a member of any profession {if there is already one there}. But to his neighbor {who is already there}, he cannot force him {to not take up that profession in competition}. And Rabban Shimon ben Gamliel says: Even to his neighbor, he can force him.

One who has a house in another courtyard, they can {still} compel him to make with them a door, door bolt, and lock for the courtyard, but for other things, they cannot compel him. And if he dwells with them in that courtyard, they can compel him regarding everything.

One who has a courtyard in another city, the residents of the city can compel him to dig with him pits, wells, cisterns, and aqueducts, but the rest of the things, they cannot compel him. And if he swells among them in that city, they can compel him regarding everything.

The residents of an alley can compel one another to make a post and crossbeam {for Shabbos} for the alley. The residents of a valley can compel one another to make among them a ditch and a small ditch. The residents of a city can compel one another to build among themselves a synagogue, and to purchase for themselves a sefer Torah, Neviim, and Ketuvim.

ר' יהודה נשיאה רמא דשורא ארבנן

א"ל ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא:

Rabbi Yehuda the Prince {given Aramaic, and Resh Lakish, this is the Amora} imposed a levy for the wall upon the Sages.

Resh Lakish said to him: The Sages do not require protection.

{Bava Batra 8a}

רב פפא שדא כריא חדתא איתמי

א"ל רב ששת בריה דרב אידי ודילמא לא מדויל

אמר ליה מישקל שקלינא מינייהו ואי מדויל מדויל ואי לא מהדרין להו

א"ר יהודה הכל לגלי גפא אפילו מיתמי אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא

הכל לכריא דפתיא הוא תיקון רחובה של עיר ואפילו מרבנן

ולא אמרן אלא דלא נפקו בכלוזא אבל נפקו בכלוזא לא רבנן לאו בני מיפק בכלוזא נינהו

Rav Pappa imposed a levy for digging a new well upon orphans {who were minors, among others}.

Rav Sheshet son of Rav Iddi said to him: Perhaps no water will be found there? {and then the trustees for the orphans should not give this money on speculation}

He {=Rav Pappa} said to him: I will take from them, and if water is found, water is found. And if not, I will return it to them.

Rav Yehuda said: All must contribute to the building of doors in the town gates, even orphans; not, however, the Rabbis -- they do not require protection. All must contribute to the digging of a well {for a public fountain}, for it is an improvement of the plaza of the city, and even of the Sages.

And they only said this where there is no corvee {unpaid work themselves; but only a monetary contribution}, but when by corvee {to do the work themselves}, no; the Sages are not part of a corvee.

א(ההוא דמי כלילא דרמי אטבריא

אתו לקמיה דרבי

א"ל לידרו רבנן בהדן

אמר להו לא

ערקי'

ערוקו

ערקו פלגא דליוה לפלגא רמי אידך פלגא אפלגא

אתא לקמיה דרבי אמרו ליה לידרו רבנן בהדן

אמר להו לא

ערקינן

ערוקו

ערקו כולהו פש ההוא כובס שדא אכובס שכיב כובס פקע כלילא

אמר רבי ראיתם שאין פורענות באה אלא בשביל עמי הארץ ע"כ)א

(*

There was a certain tax that was imposed in Teveriah. They came before Rabbi.

They said to him: 'Let the Rabbis give with us.'

He said to them: No.

"We will flee!"

"So flee!"

Half of them fled. Half of the demanded amount was remitted. The other half was cast upon the {remaining} half.

They came before Rabbi. They said to him: 'Let the Rabbis give with us.'

He said to them: No.

"We will flee!"

"So flee!"

All of them fled, leaving {only} a certain fuller. They cast is upon the fuller. The fuller died. {In our gemara, he ran away.} All of it was thus removed. Rabbi said: You should see that trouble {/punishment} only comes to the world because of the unlearned.

Until here {the text not from the Rif}.

*)

Rif Bava Batra 4a {7a - b}

4b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 7a}

לא מצינא דאטרח
לא קא מיתדר לי
אמר ליה חוק לך בארעא או שוף אכריסך עול ושוף ופוק
אמר רב חמא דינא קאמר ליה
והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה אבל מטו כשורי למטה מעשרה מצי א"ל למטה מעשרה רשותא דידי היא ולא משעבידנא לך
והני מילי דלא אתנו אהדדי אבל אתנו אהדדי סתר ובני

"I do not wish to be bothered."

"I have no place to live."

He {=upper} said to him: 'You can crawl on your belly to get in, and crawl on your belly to get out.' {despite the sinking of the doorway}
Rav Chama said: He told him the law. {that he can stop him from rebuilding}

And these words are if the beams did not sink lower than ten handbreadths, but if the beams sank lower than ten handbreadths, he {=lower} can say to him, "Below ten handbreadths is my property and is not subject to you."

And these words are if they had not made an agreement with one another, but if they had made an agreement with one another, then they must take down the house and rebuild it.

ועד כמה
אמר רב הונא בריה דרב יהושע כד נקיט איניש איסורייתא דמחוזא והדר.

And until how much {must it sink before the agreement kicks in}?

Rav Huna son of Rav Yehoshua said: Big enough for one to bring in a bundle {of reeds} of Mahuza and turn round with them.

ההוא גברא דהויא קא בני אשיתא אחורי כוי דחבריה
א"ל קא מאפילת עלי
א"ל סכרינא להאי ועבדינא לך כוי מלעיל
מרעת לה לאשיתאי
קסתרנא לה עד הכא ובנינא לה ועבדינא לך כוי מלעיל
א"ל אשיתא פלגא חדתא ופלגא עתיקא לא קיימא
א"ל סתרנא ליה לכוליה ביתא ובנינא ליה ועבדינא לך כוי מלעיל
לית לי דוכתא דדיירנא בה

אוגרנא לך
לא מצינא דאיטרח
אמר רב חמא דינא קאמר ליה ואע"ג דדייר ביה לתיבני וציבי

There was a certain individual was building a wall facing his fellow's windows.

He {=the window owner} said: 'You are shutting out my light.'

He {=wall builder} said: 'Let me close up your windows here and I will make you others above the level of my wall.'

{The reply:} 'You will damage my wall by so doing.'

{Wall builder:} 'Let me then take down your wall as far as the place of the windows and then rebuild it, fixing windows in the part above my wall.'

He {=window owner} said to him: 'A wall of which the lower part is old and the upper part new will not be firm.'

{skipping one part of the exchange.}

He {=wall builder} said to him: 'Let me take down the whole house and put windows in the new building.'

{Window owner:} 'Meanwhile I have no place wherein to live.'

{Wall builder:} 'I will rent a place for you.'

{Window owner:} 'I don't want to bother.'

Rav Chama said: He said the {correct} law to him; and even if he only uses it for storing straw and wood.

הנהו [בי] תרי אחי דפליגי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא
אתא ההוא דתרביצא קא בני אשיתא אפומא דאספלידא
א"ל קא מאפילת עלי

א"ל בדידי קא בנינא

אמר רב חמא דינא קאמר ליה

א"ל רב אחא לרב אשי ומ"ש מהא דתניא האחין שחלקו אחד נטל שדה פרדס ואחד נטל שדה לבן יש לבעל פרדס ארבע אמות בשדה הלבן שע"מ כן חלקו

א"ל התם דעלו להדדי

הכא דלא עלו אהדדי

אטו בשופטני עסקינן דעלו באשיאתא והורדי ולא עלו באוירא

There were two brothers who divided, the one taking as part of his share a verandah open at one end and the other the front garden. The one who obtained the garden went and built a wall in front of the opening of the verandah.

He {=the brother who obtained the verandah} said to him: 'You are taking away my light.'

He {=the brother who obtained the garden} said to him: 'I am building on my own ground.'

Rav Chama said: He told him the law. {that he was allowed to build, since it was on his own ground}

Rav Acha {our gemara: Ravina} said to Rav Ashi: And how is this different from this that they learnt:

'If two brothers divide an inheritance, one taking a vineyard and the other a cornfield {adjacent}, the owner of the vineyard can claim four cubits in the cornfield, since it was understood that on that condition they divided'?

He {=Rav Ashi} said to him: There, because they struck a balance with one another. Here, that they did not strike a balance with each other.

"Are we dealing with idiots?"

"That they struck a balance in terms of walls and small beams, but they did not strike a balance in terms of airspace.

ולימא ליה עד האידנא הוה לי אספלידא השתא אית לי אינדרנא

אמר רב שימי בר רב אשי שמא בעלמא פליג ליה

מי לא תניא

האומר בית כור אני מוכר אע"פ שאין לו אלא לתך אחד הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דקרו בית כור

הכי השתא התם שמא בעלמא מזבנא ליה

הכא מצי א"ל דיירנא ביה כי דדיירי ביה אבהתא

And let him say to him: Until now, I had a verandah, while now I only have a dark room!

Rav Shimi bar Rav Ashi said: He only got a portion of something named so. Do we not learn {in a brayta}:

If a man says, I sell you a beth kor of ground, even if it subsequently prove to be only a lethek the sale is valid, since he sold him only something designated a beth kor, provided always that the land in question is commonly called a beth kor.

Let us see now. There, he only sold him something by that name. Here, he {verandah owner} can say to him, "{I only took this as my share on condition} that I should be able to live in it as our father lived."

{Bava Batra 7b}

נהרדעי לטעמייהו

דאמר רב נחמן אמר שמואל האחין שחלקו אין להם דרך זה על זה ולא חלונות זה על זה ולא סולמות זה על זה ולא אמת המים זה על זה והזהרו בהן שהלכות קבועות הן

ורב אמר יש להן

The Nehardeans {such as Rav Chama} are consistent {with each other}.

For Rav Nachman cited Shmuel {a Nehardeans}:

If brothers divide {property which they have inherited}, neither has the right of way against the other, nor the right of 'windows' against the other, nor the right of 'ladders' against the other, nor the right of a watercourse against the other; and take good heed of these rulings, because they are firmly established.

And Rav {our gemara: Shmuel} said: They do have.

ההוא שטרא דיתמי דנפק תברא עליה

אמר רב חמא לא מקרע קרעינן ליה ולא אגבויי מגבינן ביה

אגבויי לא מגבינן ביה דהא נפק תברא עליה ומקרע לא קרעינן ליה דילמא לכי גדלי יתמי מייתי ראיה ומרעי ליה לתברא

שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא הלכה מאי

שלח ליה הלכתא כוותיה דרב חמא לבר מתברא דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן

מר זוטרא בריה דרב מרי אמר בהא הלכתא נמי כרב חמא דאם איתיה דתברא מעליא הוא איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון ומדלא אפקיה בחיי אבוהון ש"מ ציורי ציירי

וכן הלכתא:

There was a certain bond of orphans {that they inherited} against which a receipt was produced.

Rav Chama said: We neither enforce payment on the strength of the bond, nor do we tear it up.

'We neither enforce payment', because a receipt is produced against it, 'nor do we tear it up', because it is possible that when the orphans grow up they will bring evidence invalidating the receipt.

Rav Acha bar Rav {our gemara: Rava} send before Ravina: The halacha is what?

He send {back} to him: The halacha is like Rav Chama {in all these cases}, except for the receipt, since we do not presume the witnesses {who have signed the receipt} to have been guilty of a falsehood.

Mar Zutra son of Rav Mari said: In this as well, the halacha is like Rav Chama, for if the receipt were genuine the defendant ought to have produced it in the lifetime of the father. We deduce from here that it was forged.

And so is the halacha.

Mishna:

כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר

רשב"ג אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער

HE [A RESIDENT OF A COURTYARD] MAY BE COMPELLED [BY THE REST] TO [CONTRIBUTE TO] THE BUILDING OF A PORTER'S LODGE AND A DOOR FOR THE COURTYARD.

RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAYS: NOT ALL COURTYARDS ARE FIT TO HAVE A PORTER'S LODGE.

Rif Bava Batra 4a {6b - 7a}

4a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 6b}

יומין לא הוי חזקה בתר תלתין יומין הוי חזקה

ואי סוכה דמצוה היא עד שבעה יומי לא הוי חזקה בתר הכי הוו חזקה

ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה

days, this does not constitute prescriptive right, but after thirty days it does constitute prescriptive right. If it is a Succah, {should no objection be raised} within seven days, this does not constitute prescriptive right, but {if objection is raised only} after seven days, it does constitute prescriptive right. And if he attaches it with clay {and still the neighbor does not object}, he acquires prescriptive right immediately.

אמר אביי שני בתים בצדי רה"ר זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף

מאי אריא רשות הרבים אפילו רה"י נמי
רה"ר אצטריכא ליה
ס"ד אמינא א"ל סוף סוף הא בעית איצטנועי מבני רה"ר
קמ"ל דא"ל בני ר"ה ביממא חזי לי בליליא לא חזו לי את בליליא נמי חזית לי בני רה"ר כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזי לי את כי יתיבנא נמי חזית לי בני רה"ר כי מעייני חזו לי כי לא מעייני לא חזו לי את כי לא מעיינת נמי חזית לי

Abaye said: If there are two houses on opposite sides of a public thoroughfare, the owner of the one should make a parapet for half his roof, and the other a parapet for half his roof, in such a way that the parapets do not face one another, though each should extend {his parapet a little beyond the middle}.

Why in connection to a public thoroughfare? Even a private grounds as well!

A public thoroughfare is needed. It was have arisen in my mind to say that he could say "When all is said and done you have to guard your privacy against the public." Therefore it informs us that he may say {and respond} "The public can only see me by day but not by night, whereas you can see me both by day and night; or again, the public can see me when I am standing but not when I am sitting, but you can see me whether I am standing or sitting; the public can see me when they look directly at me, but not otherwise, but you see me even without looking."

אמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חברו עושה לו מעקה גבוה ד' אמות אבל בין גג לגג לא

ורב נחמן דידיה אמר אפילו בין גג לגג אינו זקוק לארבע אמות אבל זקוק למחיצת עשרה

למאי אי להיזק ראיה ארבע אמות בעינן

אי לנתפס עליו כגנב במסיפס בעלמא סגי
אי משום גדיים בכדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש סגי

לעולם לנתפס עליו כגנב ובעשרה לא מצי משתמיט ליה בציר מעשרה מצי משתמיט ליה אמר אימצורי הוא דקממצרנא ליה י' טפחים לא משתמיט

Rav Nachman cited Shmuel: If a man's roof adjoins another man's courtyard, he must make a parapet four cubits high, but between one roof and another this is not necessary.

And Rav Nachman stating his own words said: Even {here}, between one roof and another, four cubits is not required, but a partition of ten handbreadths is required.
For what? If to prevent damage of seeing, we require four cubits? If for the purpose of convicting his neighbor of felonious entry, a mere fence of sticks would suffice? If to prevent kids and lambs from jumping over, a partition too high for them to jump over at a headlong run would suffice?

In truth, to convict his neighbour of felonious entry. And with ten, he can find no excuse; less than ten, he can find an excuse, that he was doing this to measure it, but with ten handreadths, he cannot excuse himself.

איתמר ב' חצירות זו למעלה מזו
אמר רב הונא תחתון בונה כנגדו ועולה ועליון בונה כנגדו ועולה
ורב חסדא אמר מסייע עליון לו מלמטה ועולה

תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדו ועולה אלא מסייע לו מלמטה ועולה ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו

It was stated {by Amoraim}: If two courtyards adjoin and one is higher than the other --

Rav Huna said: the lower one has to build {the party wall} up from his level, and the higher one starts building from his level going up.

And Rav Chisda said: The upper one must assist below {where his wall starts} and up.

A brayta in accordance with Rav Chidsa: If there are two adjoining courtyards of which one is higher than the other, the owner of the higher one must not say to the other, "I will start building {the party wall} from my level, but he must assist the other to build from his level. If, however, his courtyard is higher than his neighbour's roof, he has no liability.

הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי
איחביס תתאי
א"ל לעילאה תא ליבנייה
א"ל אנא שפיר דאירנא
אבנייה אנא
לית לי דוכתא דדיירנא בה
אמר ליה מוגרנא לך

There were two people living [in the same house], one in the upper room and one in the lower. The lower room began to sink into the ground.

He {=the owner of the lower room} said him {=the one above}: 'Let us rebuild.'
He {=lower} said to him: 'I am dwelling nicely.'

"I will rebuild."

"I do not have any place to live in {while you rebuild}."

He {=lower} said to him: I will rent for you.