Rif Bava Batra 14b {29a - b}

14b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 29a}

באתרא דמוברי באגי דלא בעינן רצופות ואע"ג דאיכא דמובר ואיכא דזרע מצי אמר הכי ניחא לי דעבדא טפי

in places where it is customary to leave fields fallow that we do not require uninterrupted years. And even though some leave it fallow and some plant, he is able to say "I prefer this way, because it makes the field more productive.'

תנן חזקת הבתים והא בתים דביממא ידיע בליליא לא ידיע

אמר אביי מאן מסהיד אבתים שיבבי שיבבי מידע ידעי בין ביממא בין בליליא

רבא אמר כגון דאתו בי תרי ואמרי אנן אגרינן מיניה ודרנא בה תלת שנין ביממא ובליליא

They learn {in a Mishna} "PRESUMPTIVE TITLE TO HOUSES". There are houses in the case of houses we can know if a man lives there by day but not if he lives there by night!

Abaye said: Who is it that testifies to {a man having lived in} a house? — The neighbors; and the neighbors know whether he has lived in it by night as well as by day.

Rava said: For instance, two persons come forward and say, We hired the house from him and lived in it day and night for three years.

א"ל רב יימר לרב אשי והא נוגעין בעדותן נינהו דאי לא אמרי הכי אמרינן להו זילו הבו ליה אגר ביתא להאי

א"ל דייני דשפילי הכי דייני מי לא עסקינן דנקטי אגרא בידייהו ואמרו למאן ניתבוה

אמר מר זוטרא ואי טעין ואמר ליסהידו לי דדיירו בה תלת שנין ביממא ובליליא טענתיה טענה

ומודה מר זוטרא ברוכלין המחזירין בעיירות דאף על גב דלא טעין טענינן ליה

ומודה רב הונא בחנוותא דמחוזא דביממא עבדי בליליא לא עבדי

Rav Yemar said to Rav Ashi: But these men are interested witnesses, because if they do not make this assertion we shall tell them to go and pay the rent to the claimant?

He {=Rav Ashi} said to him: Only incompetent judges would proceed thus. Are we not dealing with a case where they come with the rent in their hands and say "to whom do we give it?"

Mar Zutra said: If the claimant demands that two witnesses should be produced to testify that the occupier lived in the house three years day and night, his demand is valid.

{Bava Batra 29b}

And Mar Zutra admits that where the claimant is an itinerant peddler, even if he does not raise the plea, the court raises it for him. And Rav Huna admits in the case of the shops of Machoza {that it is not necessary}, because they are only used by day and not by night.

רמי בר חמא ורב עוקבא בר חמא זבון אמתא תרוייהו מר אשתמש בה ראשונה ושלישית וחמישית ומר אשתמש בה שניה ורביעית וששית

נפק ערעור עילוה

אתו לקמיה דרבא

אמר להו מ"ט עבדיתו הכי כי היכי דלא תחזקו אהדדי וכי היכי דלא הוי חזקה לדידכו לעלמא נמי לא הוי חזקה

וה"מ דלא כתיב עיטרא אבל כתיב עיטרא קלא אית ליה

Rami bar Chama and Rav Ukva bar Chama bought a maidservant in partnership, the arrangement being that one should have her services during the first, third and fifth years, and the other during the second, fourth and sixth. Their title to her was contested. They came before Raba. He said to them: Why did you make this arrangement? So that neither of you should obtain a presumptive right against the other. And just as you have no presumptive right against each other, so you have no presumptive right against outsiders.

And these words are where there was not written agreement, but where there was a written agreement, there would be a voice to it.

אמר רבא אכלה כולה חוץ מבית רובע קנאה כולה חוץ מבית רובע

א"ר הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא דבר זריעה הוא אבל לאו בר זריעה הוא קני ליה אגב ארעא

מתקיף לה רב ביבי בר אביי אלא מעתה צונמא במאי יקנה לאו באוקומי בה חיותא ומשטח בה פירי הכא נמי איבעיא ליה לאוקומי בה חיותא ומשטח בה פירי

וכן הלכה

Rava said: If the occupier has eaten {=occupied} the whole field except the space of the sowing of a quarter of a kav, he acquires ownership {after three years} of the whole field with the exception of that quarter of a kav.

Rav Huna son of Rav Yehoshua said: We only say this if it was suitable for sowing, but if it was not suitable for sowing, he acquires it via the {rest of the} land.

Rav Bibi bar Abaye objected to it: If that is so, how does a man acquire a piece of rock {through occupation}? Is it not by stationing his animals there and laying out his crops there? So here too, he should have stationed his animals there and laid out his crops there.

And so is the halacha.

Rif Bava Batra 14a {26a - b; 27b; 29a}

14a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 26a}

אלא כדשמואל ש"מ:

Rather, it is as Shmuel said. We indeed so deduce.

{Bava Batra 26b}

קוצץ ויורד והעצים שלו:

ודוקא חוץ לשש עשרה אמה אבל בתוך שש עשרה אמה לבעל האילן:

"HE CAN CUT RIGHT DOWN {TO ANY DEPTH} AND THE WOOD BELONGS TO HIM":

And specifically outside sixteen cubits of the tree, but within sixteen cubits of the tree, it belongs to the owner of the tree.

{Bava Batra 27b}

Mishna:

אילן שהוא נוטה לשדה חברו קוצץ מלא מרדע על גבי המחרישה

ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת

בית השלחין וכל האילן כנגד המשקולת

אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת

אילן שהוא נוטה לרה"ר קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ורוכבו

רבי יהודה אומר טעון פשתן או זמורות

ר' שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה:

IF A MAN'S TREE OVERHANGS HIS NEIGHBOR'S FIELD, THE LATTER MAY CUT AWAY THE BRANCHES TO A HEIGHT SUFFICIENT TO ALLOW HIM TO USE THE OXGOAD OVER THE PLOW.

IF THE TREE IS A CAROB OR SYCAMORE, HE CAN CUT DOWN {ALL THE BRANCHES} PLUMB {WITH THE BOUNDARY}.

IF THE FIELD IS AN IRRIGATED ONE, {THE BRANCHES OF ALL} TREES MAY BE CUT DOWN PLUMB.

ABBA SHAUL SAYS THAT THE BRANCHES OF ANY WILD FRUIT-BEARING TREE CAN BE CUT DOWN PLUMB.

IF A TREE OVERHANGS A PUBLIC THOROUGHFARE THE BRANCHES SHOULD BE CUT AWAY TO A HEIGHT SUFFICIENT TO ALLOW A CAMEL TO PASS UNDERNEATH WITH ITS RIDER.

RABBI YEHUDAH SAYS, SUFFICIENT FOR A CAMEL LADEN WITH FLAX OR BUNDLES OF VINE-RODS.

RABBI SHIMON SAYS THAT {THE BRANCHES OF} ALL TREES SHOULD BE CUT AWAY PLUMB {WITH THE STREET} TO GUARD AGAINST UNCLEANNESS.

סליקא לה פרק לא יחפור
END PEREK TWO

BEGIN PEREK THREE

Mishna:

חזקת הבתים בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות בית הבדין ובית השלחין ועבדים וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום

שדה הבעל חזקתה שלש שנים מיום ליום:

A PRESUMPTIVE TITLE TO HOUSES, PITS, DITCHES AND CAVES, DOVECOTES, BATHS, OLIVE PRESSES, IRRIGATED FIELDS, SLAVES, AND ANYTHING WHICH IS CONTINUALLY PRODUCING IS CONFERRED BY THREE YEARS {UNCHALLENGED POSSESSION} FROM DAY TO DAY.

{A PRESUMPTIVE TITLE} TO A NON-IRRIGATED FIELD IS CONFERRED BY THREE YEARS' POSSESSION NOT RECKONED FROM DAY TO DAY.

Gemara:

חזקתן ג' שנים

מ"ט

אמר רבא שתא קמייתא מיזדהר איניש בשטרא תרתי מיזדהר תלת נמי מיזדהר טפי לא מיזדהר

א"ל אביי אלא מעתה מחאה שלא בפניו לא תהוי מחאה דא"ל אי מחית באנפאי הוה מיזדהרנא בשטרי חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה

אמר רב הונא ג' שנים שאמרו והוא שאכלן רצופות

א"ר חמא ומודה רב הונא

A presumptive title is acquired in three years. What is the reason?

{Bava Batra 29a}

Rava said: For the first year a man takes care of his title-deed, and so for two, three years does he take care; beyond that he does not take care.

Abaye said to him: If so, a protest made not in the presence of the holder is no protest, since the latter can say, 'If you had protested to me personally, I should have taken more care of my title-deed'? — The other can retort, '{You must have known of my protest because} your friend has a friend and your friend's friend has a friend.

Rav Huna said: The three years mentioned in the Mishnah only count if the occupier took the crops in all three successively.

Rav Chama said: And Rav Huna admits

Rif Bava Batra 13b {25b - 26a}

13b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 25b}

רבי יוסי במשרה וירק וכרישין ובצלין ליכא היזקא דלא מודה ביה רבי יוסי

דלא ליתיה להיזקא דהני אלא לאחר זמן כענין זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו

And if Rabbi Yossi admits by flaxwater and vegetables, and leeks and onions, then there is no damage in which Rabbi Yossi does not admit. In all [בכל] there is no damage to these except after a time, in the manner of this one digging within his own and this one

ולענין חרדל ודבורים נמי מסתברא לן דהלכתא כותיה

דהא אוקימנא למתני' בלוקח ולית חד מינייהו דקדים דמה נפשך

אי סבירא לן כרבנן דאמרי דבורים לחרדל לא מזקי אלא חרדל הוא דמזיק דבורים אפ"ה הלכה כר' יוסי דלאו גיריה הוא דהא ליכא חד מינייהו דקדים

ועוד אפי' בעל דבורים קדים לאו גיריה דבעל חרדל נינהו דכי שדי ביניתא בעפרא לא משכחא ליה ואי לבתר דסליק לאו גיריה נינהו ולאו גרמא דגיריה נינהו אלא גרמא בעלמא נינהו

והלכך הלכה כרבי יוסי בכולה מתניתין בין במשרה וירק בין בחרדל ודבורים

וכדקא פריש רבינא דהוא בתרא

אלא מיהו צריך ודאי לארחוקי משרה מירק כי היכי דלא להוי גיריה

כי היכי דמרחיק בור שיח ומערה ואמת המים וכו' דלא ליהוי גיריה

דכולי' פירקין מודה ביה ר' יוסי דמודה ר' יוסי בגיריה דאי לא מרחיק כי האי שיעורא גיריה נינהו או גרמא דגיריה הוא:

And in terms of mustard and bees as well, it is logical to us that the halacha is like him {Rabbi Yossi}. For behold we establish the Mishna as referring to a purchaser, and there is not one of them who precedes. For what have you? If we maintain like the Sages who say that bees do not damage mustard but that it is mustard which damages bees, even so the halacha is like Rabbi Yossi, for it is not his caused damage {girei}, because there is not one of them who preceded.

And furthermore, even if the owner of the bees preceded, it is not the girei of the owner of the mustard, for when he throws the grains in the dirt, they will not find it, and if after it is removed, it is neither caused girei or the gerama of girei, but rather mere gerama. Therefore, the halacha is like Rabbi Yossi in the entire Mishna, whether by flaxwater and vegetables or mustard and bees. And as Ravina, who is the latest position, explained.

However, he certainly needs to distance flaxwater from vegetables so that it will not be girei {his arrows -- direct action damaging}, just as one distances a pit, well, cistern and water channel, etc., so that it will not be his arrows {damaging}. For in all of our chapter, Rabbi Yossi admits, for Rabbi Yossi admits by his arrows, that if he does not distance this distance, they are his arrows of the indirect result of his arrows {and he is responsible for the damage}.

Mishna:

מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מלמטה בין מן הצד

אם הבור קדמה קוצץ ונותן דמים

ואם האילן קדם לא יקוץ

ספק זה קדם וספק זה קדם לא יקוץ

ר' יוסי אומר אע"פ שהבור קדם לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו:

A TREE MUST BE KEPT AWAY FROM A PIT [IN A NEIGHBOUR' S FIELD] TWENTY-FIVE CUBITS — A SYCAMORE OR A CAROB FIFTY CUBITS;

IT MAKES NO DIFFERENCE WHETHER THE TREE IS ON HIGHER OR LOWER GROUND OR ON A LEVEL WITH THE PIT.

IF THE PIT WAS THERE FIRST, THE OWNER CAN HAVE THE TREE CUT DOWN ON GIVING COMPENSATION.

IF THE TREE WAS THERE FIRST, HE CAN NOT HAVE IT CUT DOWN.

IF THERE IS A DOUBT WHICH WAS THERE FIRST, HE CANNOT HAVE IT CUT DOWN.

RABBI YOSSI SAYS THAT EVEN IF THE PIT WAS THERE BEFORE THE TREE THE OWNER CANNOT HAVE THE TREE CUT DOWN, BECAUSE THIS ONE DIGS IN HIS PROPERTY, THE OTHER PLANTS IN HIS.

Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי

Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Yossi.

אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגיריה דיליה

רב פפי יוכנאה עני הוה והעשיר בנא אפדנא הוו הנך עצרי בשיבבותיה דכי הוו קא דייקי שומשמי הוה נאיד אפדניה

אתא לקמיה דרב אשי אמר להו כי הוינן בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגיריה

וכמה כדנאיד נכתמא אפומא דחצבא

Rav Ashi said: When we were in the academy of Rav Kahana, we would say that Rabbi Yossi admits by his arrows {causing damage}.

Rav Papa Yochnaah was a pauper and became wealthy. He built a country-house. In his neighborhood were some sesame-oil makers who, when they crushed the sesame seeds, used to make his villa shake.

He came before Rav Ashi. He {=Rav Ashi} said to them: When we were in the academy of Rav Kahana, we would say that Rabbi Yossi admits by his arrows.

{Bava Batra 26a}

And how much must it shake {to constitute damage}? Enough to make the lid of a pitcher rattle.

דבי בר מריון בריה דרב אבין כי הוו נפצי כיתנא הוה קא אזלא רקתא דכיתנא ומזקי אינשי

אתו לקמיה דרבינא

אמר להו כי אמרינן מודה רבי יוסי בגיריה הני מילי דקא אזלא מכחו אבל הכא זיקא הוא דקא ממטי ליה

מתקיף ליה מר בר רב אשי מאי שנא מזורה ורוח מסייעתו

אמרוה רבנן קמיה דמרימר

אמר להו היינו זורה ורוח מסייעתו

וכן הלכה

When the people in the house of Bar Marion the son of Rav Avin used to beat flax, the dust used to fly about and damage people. They came {in a courtcase} before Ravina.

He said to them: When we say that Rabbi Yossi admits by his arrows, these words are where where he himself sets the cause of the damage in motion. Here it is the wind which carries the dust about.

Mar bar Rav Ashi objected to him: How do these man differ from a man winnowing {on Shabbat} when the wind aids him?

The Sages said this before Mereimar. He said to them: This is the same as the man winnowing {on Sabbath} when the wind comes and helps him.

And so is the halacha.

וה"מ לענין איסורא דאסור למגרם היזקא לאינשי כדאמרינן גרמא בנזקין אסור

אבל לענין תשלומין פטור דגרסינן בפרק הכונס צאן לדיר אמר רב אשי כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו ה"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור:

And these words are in terms of the prohibition, for it is forbidden to cause damage to people, as we have said that indirect cause in damages is prohibited. But in terms of recompense, he is exempt, for we learn in perek Hakones Tzon LaDir: Rav Ashi said: When do we say that this is the same as a man winnowing and the wind helping him? In terms of Shabbat, for it is a melechet machshevet {an act carried out with thought or intention} which the Torah forbids. But here, it is mere indirect cause, and indirect cause by damages, he is exempt {from paying}.

Mishna:

לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חברו אא"כ הרחיק ממנו ארבע אמות

אחד גפנים ואחד כל האילן

היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן

היו שרשין יוצאין לתוך שדה חבירו מעמיק ג' טפחים כדי שלא יעכב את המחרישה

היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו:

A MAN SHOULD NOT PLANT A TREE [IN HIS OWN FIELD] CLOSE TO HIS NEIGHBOR'S FIELD UNLESS HE KEEPS IT AT A DISTANCE OF FOUR CUBITS; THIS APPLIES BOTH TO A VINE AND TO ALL OTHER TREES.

IF THERE IS A FENCE BETWEEN THE TWO FIELDS, EACH MAY PLANT CLOSE UP TO THE FENCE ON HIS OWN SIDE.

IF THE ROOTS {OF ONE MAN'S TREE} SPREAD INTO HIS NEIGHBOR'S FIELD, HE {=THE LATTER} CAN CUT THEM AWAY TO A DEPTH OF THREE HANDBREADTHS SO THAT THEY SHOULD NOT IMPEDE THE PLOW.

IF HE DIGS A PIT, DITCH, OR CAVE, HE CAN CUT RIGHT DOWN {TO ANY DEPTH}. AND THE WOOD BELONGS TO HIM.

Gemara:

תניא ד' אמות שאמרו כדי עבודת הכרם

אמר שמואל לא שנו אלא בארץ ישראל אבל בבבל שתי אמות

תניא נמי הכא לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חברו אא"כ הרחיק ממנו שתי אמות

והא אנן תנן ד' אמות

They learnt {in a brayta}: The four cubits of which they spoke are to allow working the vineyard.

Shmuel said: They only learned this in the land of Israel. But in Babylonia, two cubits.

A brayta also says so:

A man should not plant a tree nearer than two cubits to his neighbour's field.

But we learned {in the Mishna} four?

Rif Bava Batra 13a {24b - 25b}

13a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 24b}

אומר כל אילן סרק חמשים אמה
אם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם האילן קדם קוצץ ונותן דמים
ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים:

SAYS: ALL WILD FRUIT TREES MUST BE KEPT AT A DISTANCE OF FIFTY CUBITS.
IF THE TOWN WAS THERE FIRST, THE TREE IS CUT DOWN AND NO COMPENSATION IS GIVEN. IF THE TREE WAS THERE FIRST, IT IS CUT DOWN BUT COMPENSATION MUST BE GIVEN.
IF THERE IS A DOUBT WHICH WAS FIRST, IT IS CUT DOWN AND NO COMPENSATION IS GIVEN.

Gemara:

ומ"ש מבור דאמר קוצץ ונותן דמים
אמר רב כהנא קידר' דבי שותפי לא חמימי ולא קרירא:

And how is this different from a pit, that one says that one cuts down {the tree} and pay compensation? Rav Kahana said: A pot with two cooks {lit. partners} is neither hot nor cold.

Mishna:

מרחיקין גורן הקבוע מן העיר נ' אמה
ולא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אא"כ היה לו נ' אמה לכל רוח ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו כדי שלא יזיק:

A FIXED THRESHING-FLOOR MUST BE KEPT FIFTY CUBITS FROM A TOWN. A MAN SHOULD NOT FIX A THRESHING-FLOOR ON HIS OWN ESTATE UNLESS THERE IS A CLEAR SPACE ALL ROUND OF FIFTY CUBITS. HE MUST KEEP IT AWAY FROM THE PLANTATION OF HIS NEIGHBOR AND HIS PLOUGHED FALLOW A SUFFICIENT DISTANCE TO PREVENT DAMAGE BEING CAUSED.

{Bava Batra 25a}

מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר נ' אמה אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר
ר' עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ומרחיק חמשים אמה לכל רוח
מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים
ר' יוסי מתיר בחרדל

CARRION, GRAVES, AND TANYARDS MUST BE KEPT FIFTY CUBITS FROM A TOWN. A TANYARD MUST ONLY BE PLACED ON THE EAST SIDE OF THE TOWN.
RABBI AKIVA SAYS IT MAY BE PLACED ON ANY SIDE EXCEPT THE WEST, PROVIDING IT IS KEPT FIFTY CUBITS AWAY.
FLAXWATER MUST BE KEPT AWAY FROM VEGETABLES AND LEEKS FROM ONIONS AND MUSTARD PLANTS FROM A BEEHIVE.
RABBI YOSSI DECLARES IT PERMISSIBLE {TO COME NEARER} IN THE CASE OF MUSTARD.


{Bava Batra 25b}

Gemara:

תניא רבי יוסי מתיר בחרדל שיכול לומר לו עד שאתה אומר לי הרחק חרדלך מן דבוריי הרחק דבורך מן חרדלי שבאות ואוכלות לגלוגי
חרדלי טעמייהו דרבנן ברי על המזיק להרחיק את עצמו הלכך מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים
ור' יוסי סבר על הניזק להרחיק את עצמו ואפילו משרה וירק לא בעו לרחוקי
והא דקתני ר' יוסי מתיר בחרדל לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי על הניזק להרחיק את עצמו וכולהו לא בעו רחוקי אלא לדידכו דאמריתו על המזיק להרחיק את עצמו תינח משרה וירק דהני מזקי הני והני לא מזקי הני אלא חרדל ודבורים תרוייהו מזקי אהדדי

ורבנן דבורים לחרדל לא מזקי אי בבינתא לא משכחת לה ואי בטרפא הדר פארי

וקיימא לן כר' יוסי

They learnt {in a brayta}: Rabbi Yossi permits. For he is able to say to him "before you tell me 'distance your mustard from my bees', you distance your bees from my mustard, for they come and eat the twigs {of the mustard plants}.
Mustard, the reason of the Sages is that it is certainly upon the damager to distance himself. Therefore, we distance the flaxwater from the vegetables, the leeks from onions, and the mustard from the bees. And Rabbi Yossi maintains that it is upon the damaged party to remove himself, such that even regarding flaxwater and vegetables, they do not need to distance it. And this that we teach that Rabbi Yossi permits by mustard, he is stating that within the position of the Sages. He is saying to them: According to me, it is upon the damaged party to distance himself, such that for all of them, they do not require distancing. But according to you, that you say that it is upon the damager to distance himself, this is fine in regards to flaxwater and vegatables, for these damage those, while those do not damage these. But mustard and bees, each of them damage the other.

And the Sages: Bees do not damage mustard. If the grains {of mustard}, they do not find it. If its leaves, they will regrow.

And we establish like Rabbi Yossi.

וחזינן בפירושא דגאון דלית הלכתא כר' יוסי בחרדל ודבורים

וקאמר נמי דלענין משרה וירק מודה ר' יוסי דמרחיקין

ובטעמא דמילתא בלחוד הוא דפליג רבי יוסי ולאו בגופיה דדינא

ואנן קשיא לן האי פירוש דכד מעיינת ביה בגמרא משכחת ליה לרבי יוסי דבגופיה דדינא פליג דהכי קאמר

לדידי אפי' משרה וירק נמי לא בעו רחוקי ודקאמר דמודה רבי יוסי בגיריה ובגרמא דגיריה אין ודאי הכין הוא אלא הכא במשרה וירק ליכא לא לגיריה ולא גרמא דגיריה דמיא מיתם תיימי והדר אזלי

ואי מודה

And we have seen in the commentary of the Gaon that the halacha is not like Rabbi Yossi by the mustard and bees. And he says as well that in terms of flaxwater and vegetables, Rabbi Yossi admits that we distance. And only in the reason of the matter does Rabbi Yossi argue, and not in the substance of the law.

And to us, this explanation is difficult. For when you consider the gemara, you find regarding Rabbi Yossi that in the substance of the law he argues. For: this is what it means to say: according to me, even flaxwater and vegetables also do not require distancing. And this that it states that Rabbi Yossi admits by damage he caused and by gerama {indirect cause} of his damage. For caused damage there certainly is there. But here, by flaxwater and vegetables, there is neither caused damage nor indirectly caused damage, for the water will dry up and it will then go.

And if Rabbi Yossi admits

Rif Bava Batra 12b {23a - b; 24b}

12b

See the Rif inside here.
{Bava Batra 23a}

מחמת ירושה אינו צריך טענה

for an heir does not need to plead {that his father bought the property}.

לוקח איצטריכא ליה
לוקח נמי תנינא
לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי היא בחזקתה
צריכא דאי אשמועינן גבי רשות הרבים הוה אמינא כונס לתוך שלו היה אבל גבי שובך דליכא למימר הכי אימא לא
ואי אשמועינן גבי שובך כיון דרה"י הוא אימא פיוסי פייסיה
אי נמי אחולי אחיל גביה אבל רשות הרבים מאן מחיל גביה דמוכר ולמאן פייס צריכא:

For a purchaser it is necessary.
A purchaser, we have also taught it:

'If a man buys a courtyard in which are beams and balconies projecting over the main thoroughfare, he has a legal right to retain them.'

It is necessary. For if I had only the statement regarding the main thoroughfare to go by, I should say that the reason there is that it {the courtyard} had been originally drawn back {from the main thoroughfare} into his own. But by a pigeon cote, where one cannot say this, I would say no. And if I had only the statement by the pigeon cote, since it is the private domain, I would say that he appeased him, or alternatively, the other waived his right in his favor. But in a public domain, who waived their right to the seller, and who does he appease? Therefore it is necessary.

הרי הוא בחזקתו:
והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אין חזקה לנזקין
רב מרי אמר בקוטרא ורב זביד אמר בבית הכסא:

"HE HAS A RIGHT TO KEEP IT":
But Rav Nachman cited Rabba bar Avuah: there is no legal title to things which cause damage.
Rav Mari said: to such a thing as smoke.
And Rav Zevid said: to such a thing as a privy.

{Bava Batra 23b}
Mishna:

ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך
חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו
נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו וקרוב לזה שלו
מחצה על מחצה שניהם יחלוקו

A YOUNG PIGEON WHICH IS FOUND ON THE GROUND WITHIN FIFTY CUBITS FROM A COTE BELONGS TO THE OWNER OF THE COTE;
IF FOUND BEYOND FIFTY CUBITS FROM THE COTE, IT BELONGS TO THE FINDER.
IF IT IS FOUND BETWEEN TWO COTES IT BELONGS TO THE ONE TO WHOSE COTE IT IS NEARER.
IF IT IS EXACTLY MIDWAY, THEY MUST SHARE IT.

Gemara:

א"ר חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ואף על גב דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא עדיף וכן הלכתא:

Rabbi Chanina said: Majority vs. proximity, we follow majority. And even though majority is Biblical and proximity is Biblical, even so, majority is greater. And so is the halac

{Bava Batra 24b}
Mishna:

מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמשה אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה
אבא שאול

TREES MUST BE KEPT AT A DISTANCE OF TWENTY-FIVE CUBITS FROM A TOWN; CAROBS AND SYCAMORE TREES FIFTY CUBITS.

ABBA SHAUL

Rif Bava Batra 12a {22b - 23a}

12a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 22b}

בהדי דמנח ליה קפצה ויתבא ארישא

והא גרמא הוא

אמר רב טובי בר קיסנא אמר רב מתנה אמר רב זאת אומרת גרמא בנזקין אסור

that as he is setting it {the ladder}, it {the weasel} jumps on and sits at its head.

But this is an indirect cause?!

Rav Tovi bar Kisna cited Rav Matna who cited Rav: This effectively says that indirect cause by damages is prohibited.

רב יוסף הוו ליה הנהו תאלי דהוו אתו אומני יתבי תותייהו ואתו עורבי ואכלי דמי וסלקי יתבו בתאלי ומפסדי להו

אמר להו רב יוסף אפיקו לי קור קור מהכא

א"ל אביי והא גרמא הוא

הא אמר רב טובי בר קיסנא א"ר מתנה אמר רב זאת אומרת גרמא בנזקין אסור

והא אחזוקי להו

והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אין חזקה לנזקין

לאו מי אתמר עלה רב מרי אמר בקוטרא ורב זביד אמר בבית הכסא

אמר ליה הני לדילי כיון דאנינא דעתאי כקוטרא וכריחא דבית הכסא דאמו לי:

Rav Yosef has certain small date trees {Bava Batra 23a} under which cuppers used to sit {and let blood}, and ravens used to collect to suck up the blood, and they used to fly on to the date trees and damage them.

Rav Yosef said to them {the cuppers}: Take away your croakers from here.

Abaye said to him: But it is an indirect cause?

"But Rav Tovi bar Kisna cited Rav Matna who cited Rav: This effectively states that indirect cause by damages is prohibited."

"But he granted them the right {to let blood under the trees; or: they have established the right}?"

"But Rav Nachman cited Rabba bar Abahu: There is no title to cause damages."

"But do we not state upon it: Rav Mari said: regarding smoke; and Rav Zevid said: in the privy?"

He {=Rav Yosef} said to him: 'I am very sensitive, and these ravens are {as offensive} to me as smoke or a privy.'

ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו:

אמר רב פפא ואיתימא רב זביד זאת אומרת טוענין ליורש וטוענין ללוקח

טוענין ליורש תנינא הבא

{IF, HOWEVER, HE BUYS IT [FROM ANOTHER] WITH ONLY THE SPACE FOR SOWING A QUARTER OF A KAB ROUND IT, HE HAS A RIGHT TO KEEP IT":

Rav Pappa, and some say Rav Zevid, said: This effectively states that they {=Bet Din} may plead the cause of an heir and may plead the cause of a purchaser.

Pleading the cause of an heir? We have learned it: One who comes

Rif Bava Batra 11b {22a - 23a; 22b}

11b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 22a}

Mishna:

מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות

החלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד"א:

IF A MAN HAS A WALL RUNNING ALONGSIDE HIS NEIGHBOR'S WALL, HE SHOULD NOT BRING ANOTHER WALL ALONGSIDE UNLESS HE KEEPS IT [AT LEAST] FOUR CUBITS AWAY.

IF THERE ARE WINDOWS, HE MUST LEAVE A CLEAR SPACE OF FOUR CUBITS WHETHER ABOVE OR BELOW OR OPPOSITE.

Gemara:

וקמא היכי סמיך

אמר רב יהודה הכי קאמר הבא לסמוך לא יסמוך אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות

א"ל רבא והא מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו קתני

אלא אמר רבא ה"ק מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו בד' אמות ונפל לא יסמוך לו כותל אחר אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות

מאי טעמא דוושא דהכא מעלי להתם

אמר רב לא שנו אלא כותל גינה אבל כותל חצר אם בא לסמוך סומך

ורב אושעיא אמר אחד כותל גינה ואחד כותל חצר אם בא לסמוך אינו סומך

אמר ר' יוסי בר חנינא ולא פליגי הא בעיר חדשה והא בעיר ישנה:

And the first one, how close was it? Rav Yehuda said: This is what is means to say: {Bava Batra 22b} "If a man wants to build a wall alongside of his neighbor's wall, he must not do so unless he keeps it [at least] four cubits away."

Rava said: But the Mishna taught, "one who had his wall close to the wall of his fellow!"

Rather, Rava said, this is what it means to say: "If a man had a wall running alongside of his neighbour's wall at a distance of four cubits and it falls down, he must not bring another wall alongside unless he keeps it four cubits away."

What is the reason? The treading of the earth between is good for the walls.

Rav said: They only learned this regarding the wall of a vegetable garden, but the wall of a courtyard, if he comes the build alongside, he may build alongside.

And Rav Oshaya said: Whether the wall of a vegetable garden or the wall of a courtyard, if he comes to build alongside, he may not build alongside.

R' Yossi bar Chanina said: And they do not argue. This one in a new town and this one in an old town.

החלונות מלמעלן ומלמטן וכו': ש

תאנא מלמעלן שלא יציץ ויראה מלמטן שלא יעמוד ויראה מכנגדן שלא יאפיל (טעמא דשלא יאפיל אבל משום דוושא לא הכא במאי עסקינן בבא לו מן הצד) וכמה כדי שלא יאפיל

אמר רב ייבא חמוה דאשיאן בר נדבך משמיה דרב כמלא רוחב חלון וכמה טפח

וצריך לשפע כותלו כדי שלא יעמוד עליו ויציץ

בד"א מן הצד ומרוח אחת אבל משתי רוחות ארבע אמות:

"IF THERE ARE WINDOWS, WHETHER ABOVE OR BELOW...":

A tanna taught: a space must be left 'above' so that he should not be able to peep into the other one's room, and 'below' so that he should not stand on tiptoe and look in, and 'opposite' so that he should not take away his light.

(* The reason is that he should not take away his light, but because the ground should be trodden, no? What are we dealing with? Where he comes from the side {at right angles}. *)

And how much is such that he should not take away his light?

Rav Yeva, the father-in-law of Ashian bar Nadvach said in the name of Rav: The breadth of a window. And how much is that? A handbreadth.

And he needs to slope his wall so that one cannot stand on it and peer in.

Where are these words said? From the side and from one direction, but from two directions {it must be a distance of} four cubits.

Mishna:

מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה

ואת הכותל מן המזחילה ארבע אמות כדי שיהא זוקף את הסולם:

מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה

לא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח

רבי יהודה אומר בית ארבעה כורין מלא שגר היונה ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו:

A LADDER MUST BE KEPT AWAY FROM A PIGEON COTE FOUR CUBITS SO THAT A WEASEL SHOULD NOT BE ABLE TO SPRING {FROM THE LADDER ON TO THE COTE}.

AND THE WALL MUST BE KEPT FOUR CUBITS FROM THE {NEIGHBOR'S} ROOF-GUTTER SO AS TO ALLOW ROOM FOR SETTING A LADDER.

{Bava Batra 23a}

A PIGEON COTE MUST BE KEPT FIFTY CUBITS FROM A TOWN.

MAN SHOULD NOT PUT UP A PIGEON COTE ON HIS OWN ESTATE UNLESS THERE IS A CLEAR SPACE OF FIFTY CUBITS ALL ROUND.

RABBI YEHUDA SAYS, THE SPACE SHOULD BE SUFFICIENT FOR THE SOWING OF FOUR KOR, WHICH IS AS MUCH AS A BIRD FLIES AT A TIME. IF, HOWEVER, HE BUYS IT {FROM ANOTHER} WITH ONLY THE SPACE FOR SOWING A QUARTER OF A KAB ROUND IT, HE HAS A RIGHT TO KEEP IT.

{Bava Batra 22b}

Gemara:

אלמא מתני' דלא כרבי יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו

אפילו תימא ר' יוסי

דאמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה אמרינן מודה רבי יוסי בגירי דיליה

מ"ט זימנין

Thus, our Mishna is not like Rabbi Yossi, who said 'the one may dig {a pit where he likes} in his property, and the other may plant {a tree where he likes} in his property'.

One may even say it is Rabbi Yossi. For Rav Ashi said: When we were in the house of Rav Kahana, we would say 'Rabbi Yossi admits by the damage he caused {that he is responsible}.' What is the reason? There are times

Rif Bava Batra 11a {21a - 22a}

11a

See the Rif inside here.

{Bava Batra 21a}

בני חצר מעכבין עליו

ודוקא תינוקות דעובדי כוכבים אבל תינוקות של ישראל שרי כדכתבינן לעיל

וכן מי שיש לו בית בחצר השותפין לא ישכירנו לא לרופא ולא לאומן ולא לגרדי ולא לסופר יהודי שכותב שטרות ולא לסופר ארמאי:

the residents of the courtyard can prevent him.

And specifically {a teacher} of heathen schoolchildren, but Jewish schoolchildren, he is permitted, as we wrote above.

And so too, one who has a house in the courtyard of partners may not rent it to a doctor, a craftsman, a weaver, a Jewish scribe who writes legal documents, or a gentile scribe.

{Bava Batra 21b}

אמר רב הונא האי בר מבואה דאוקים ריחיא ואתא בר מבואה חבריה וקא מוקים גביה דינא הוא דמעכב עליה דאמר ליה קא מפסקת לה לחיותאי

מיתיבי עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו ומרחץ בצד מרחצו של חבירו ואינו יכול למחות בידו מפני שיכול לומר לו אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי

תנאי היא דתניא כופין בני מבואות זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסי ולא אחד מבעלי אומניות ולא מלמדי תינוקות ולשכנו אינו כופהו ר"ש בן גמליאל אומר אף לשכנו כופהו

וליתא לדרב הונא דהא קם ליה כיחידאה ולעולם הלכה כסתם

ועוד דהא רב הונא בריה דרב יהושע דהוא בתרא פליג עליה

Rav Huna said: If a resident of an alley sets up a handmill and another resident of the alley wants to set up one next to him, the first has the right to stop him, because he can say to him, 'You are interfering with my livelihood.'

They objected {from a brayta}:

'A man may open a shop next to another man's shop or a bath next to another man's bath, and the latter cannot object. because he can say to him, I do what I like in my property and you do what you like in yours?'

It is a matter of Tannaitic dispute. For they learnt {in a brayta}:

The residents of an alley can prevent one another from bringing in a tailor or a tanner or a teacher or any other craftsman, but to a neighbor, they cannot prevent.
R' Shimon ben Gamliel says: They can even prevent a neighbor.

And we do not rule like Rav Huna, for he maintains like an individual {a yachid}, and the halacha is always like the setam. And furthermore, because of this of Rav Huna son of Rav Yehoshua, who is later, who argues on him.

דאמר רב הונא בריה דרב יהושע פשיטא לי בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב ואי שייך בכרגא לא מצי מעכב

בר מבואה אבר מבואה דנפשיה לא מצי מעכב

בעי רב הונא בריה דרב יהושע בר מבואה אבר מבואה אחריני מאי תיקו

הלכך לא מצי מעכב

אמר רב יוסף ומודה רב הונא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב

דאמר מר קנאת סופרים תרבה חכמה

For Rav Huna son of Rav Yehoshua said: It is quite clear to me that the resident of one town can prevent the resident of another town, but if he he pays taxes to that town, he cannot prevent. {And} the resident of an alley cannot prevent another resident of the same alley.

Rav Huna son of Rav Yehoshua inquired: Can the resident of one alley prevent the resident of another alley?

The question stands unresolved. Therefore, he is not able to prevent.

Rav Yosef said: And Rav Huna admits regarding a teacher of schoolchildren, that he cannot prevent. For Master said:

{Bava Batra 22a}

The jealousy of Torah teachers {soferim -- scribes} increases wisdom.

אמר ר"נ בר יצחק ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מצי מעכבי

דאמר מר עזרא תיקן להן לישראל שיהו רוכלין מחזרין בעיירות

והני מילי להדורי אבל לאקבועי לא

ואי צורבא מרבנן הוא אפילו לאקבועי

כי הא דרבא שרא להו לרב יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי דלאו כהלכתא

מ"ט כיון דרבנן נינהו לא ניטרדו מגרסייהו

Rav Nachman bar Yitzchak said: And Rav Huna son of Rav Yehoshua admits regarding itinerant spice-sellers who travel between towns that they cannot prevent one another. For Master said: Ezra made a rule for Israel that spice-sellers should go about from town to town.

And these words are regarding going from house to house, but to settle there, no. And if he is a Torah scholar, even to settle there. As Rava permitted Rav Yoshia and Rav Ovadia to settle, against the rule.

What is the reason? Since they are scholars, they should not be disturbed from their studies.

הנהו דיקולאי דאייתו דיקולי לבבל

אתו בני מתא קא מעכבי עילוייהו

אתו לקמיה דרבינא

אמר להו מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו

וה"מ ביומא דשוקא אבל בלא יומא דשוקא לא

וביומא דשוקא נמי לא אמרן אלא לזבוני בשוקא אבל במתא לאהדורי לא

Certain basket-sellers brought baskets to Babylon. The residents of the town came and prevented them {from selling}. They came before Ravina. He said to them: They have come from outside and they can sell to the people from outside.

And these words are on the day of the market, but when not on the day of the market, no.

And on the days of the market, as well, they only said, for selling in the market, but in the town, going house to house, no.

הנהו אימרויי דאייתו אימרי לפום נהרא

אתו בני מתא קא מעכבי עלייהו

אתו לקמיה דרב כהנא

אמר להו דינא הוא דמעכבי עילוייכו

א"ל אית לן אשראי

אמר להו זילו זבינו שיעור חיותייכו עד דגביתו אשראי דידכו ואזליתו:

Certain wool-sellers brought wool to Pum Nahara. The townspeople tried to stop them from selling it. They came before Rav Kahana. He said to them: They are acting in accordance with the law by preventing you.

They said to him: We have money owing to us here.

He said to them: Go and sell enough to support you until you are able to collect your debts, and then go.

Rif Bava Batra 10b {20b - 21b; 21a}

10b

See the Rif inside here.

{Bava Batra 20b}

Mishna:

לא יפתח אדם חנות של נחתומים וחנות של צבעים תחת אוצרו של חברו ולא רפת בקר

באמת ביין התירו אבל לא רפת בקר

חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הנכנסין ולא מקול היוצאין

אבל עושה כלים ויוצא ומוכר בשוק ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הרחיים ולא מקול התינוקות:

A MAN SHOULD NOT OPEN A BAKERY OR A DYER'S WORKSHOP UNDER HIS NEIGHBOR'S STOREHOUSE, NOR A COWSHED.

IN POINT OF FACT THEY {= THE RABBIS} PERMITTED {A BAKERY OR DYER'S WORKSHOP TO BE OPENED} UNDER WINE, BUT NOT A COWSHED.

{IF A MAN DESIRES TO OPEN} A SHOP IN A COURTYARD, HE {=HIS NEIGHBOR} MAY PREVENT HIM ON THE GROUND THAT HE WILL NOT BE ABLE TO SLEEP THROUGH THE NOISE OF PEOPLE COMING AND GOING.

A MAN, HOWEVER, MAY MAKE ARTICLES IN THE COURTYARD TO TAKE OUT AND SELL IN THE MARKET, AND HIS NEIGHBOUR CANNOT PREVENT HIM ON THE GROUND THAT HE CANNOT SLEEP FROM THE NOISE OF THE HAMMER OR OF THE MILL-STONES OR OF THE CHILDREN.

Gemara:

תנא אם היתה רפת בקר קודמת לאוצר מותר

תנא ביין התירו מפני שמשביחו ולא רפת בקר מפני שמסריחו

א"ר יוסף האי חמרא דידן אפילו קוטרא דשרגא נמי קשיא ליה

א"ר ששת ואספסתא כי רפת בקר דמיא:

A tanna taught: If the cowshed is there before the storehouse, it is permitted {to be opened}.

A tanna taught: They declared it permissible in the case of wine because it {the smoke} improves it, while they forbade a cowshed because it {=the smell} spoils it.

Rav Yosef said: Our wine is adversely affected even by the smoke of a lamp.

Rav Sheshet said: Cropped grain is on the same footing as a cowshed.

חנות שבחצר יכול למחות בידו וכו'ש

מ"ש רישא ומ"ש סיפא

אמר רבא סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך שתיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע

"A SHOP IN A COURTYARD, HIS NEIGHBOUR MAY PREVENT HIM...":

Why is the case in the resha different from that of the sefa?

{Bava Batra 21a}

Rava said: The sefa is going on school children, and from the edict of Yehoshua ben Gamla and on, that he instituted that schoolteachers would be placed in each and every district, and in each and every town, and that children should enter school at the age of six or seven.

א"ל רב לרב שמואל בר שילת עד בר שית לא תקביל מכאן ואילך קביל ואספי ליה כי תורא

וא"ל רב לרב שמואל בר שילת כי מחית ליה לינוקא לא תמחיה אלא בערקתא דמסאנא

דקארי קארי ודלא קארי ליהוי צוותא לחבריה

Rav said to Rav Shmuel bar Shelat: Before the age of six do not accept pupils; from that age you can accept them. and stuff them with Torah like an ox.

And Rav said to Rav Shmuel bar Shelat: When you punish a pupil, only hit him with a shoe latchet. The attentive one will read {of himself}, and if one is inattentive, put him next to a diligent one.

אמר רבא מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן ואי מפסיק נהרא לא ממטינן ואי איכא תיתורא ממטינן גמלא לא ממטינן זימנין דמיקרי ונפל

Rava said: Under the ordinance of Yehoshua ben Gamla, children are not to be sent {every day to school} from one town to another, but they can be compelled to go from one synagogue to another {in the same town}. If, however, there is a river in between, we cannot compel them. But if, again. there is a bridge, we can compel them — not, however, if it is merely a plank. For there are times in which a mishap will occur and he will fall.

אמר רבא סך מקרי דרדקי עשרין וחמשה ינוקי

ואי איכא חמשין מותבינן תרי

ארבעין מותבינן ליה ריש דוכאנא ומסייעינן ליה ממתא

Rava said: The number of pupils to be assigned to each teacher is twenty-five. If there are fifty, we appoint two teachers. If there are forty, we appoint an assistant, at the expense of the town.

אמר רבא האי מקרי ינוקא דגריס ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה לא מסלקינן ליה דילמא אתי לאיתרשולי

ורב דימי מנהרדעא אמר כ"ש דדייק טפי

דאמר מר קנאת סופרים תרבה חכמה

Rava said: If we have a teacher who reads {/gets on} with the children and there is another who can get on better, we do not replace the first by the second, for fear that the second when appointed will become indolent.

And Rav Dimi of Nehardea said: All the more so, that he will exert himself more. For master said: 'the jealousy of scribes increaseth wisdom.'

ואמר רבא הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס מותבינן דגריס ולא דייק ושבישתא ממילא נפקא

רב דימי מנהרדעא אמר מותבינן דדייק ולא גריס ושבישתא דעאל עאל:

And Rava said: If there are two teachers of whom one gets on fast but with mistakes and the other slowly but without mistakes, we appoint the one who gets on fast and makes mistakes, since the mistakes go out by themselves {=correct themselves in time}.

Rav Dimi of Nehardea said: We appoint the one who goes slowly but makes no mistakes, for once a mistake is implanted it has entered.

גרסינן בפרק כל כתבי הקדש

אמר ר"ל משום ר' יהודה נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל פיהם של תינוקות של בית רבן

א"ל רב פפא לאביי דידי ודידך מאי

א"ל אינו דומה הבל שאין בו חטא להבל שיש בו חטא

ואמר ר"ל משום רבי יהודה נשיאה אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בה"מ

ואמר ר"ל משום רבי יהודה נשיאה כך מקובל אני מאבותי כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה ואמרי לה מחרימין אותה

אמר רבא מיקרי דרדקי דפשע בינוקי ושתלא דאפסיד שיתליה וטבחא דנביל ליה לחיותא [ואומנא] וספר מתא דטעי מסלקינן להו בלא אתרייתא מאי טעם כולן כמותרין ועומדין הן

כללא דמלתא כל פסידא דלא הדר כמותרה ועומד הוא

We learn in perek Kol Kitvei Hakodesh:

Resh Lakish cited Rabbi Yehuda Nesia: The world only is sustained because of the mist of the breath of schoolchildren.

Rav Pappa said to Abaye: Yours and mine, what of it?

He {=Abaye} said to him: Mist {of the breath} of one who has no sin is not comparable to the mist of one who has sin.

And Resh Lakish cited Rabbi Yehuda Nesia: We do not cause neglect of Torah by schoolchildren, even for the building of the Temple.

And Resh Lakish cited Rabbi Yehuda Nesia: So I have received as tradition from my ancestors: Any city which lacks schoolchildren, they destroy it; and some say {the textual variant} they place it under the ban.

{Bava Batra 21b}

Rava said: A schoolteacher who negligently teaches the children, a vine-dresser who ruins the vine, a butcher who renders the animal a neveila, [and a craftsman] and a scribe of the town who erred, we remove them without warning. What is the reason? All of them stand as if the have been warned.

The general rule of the matter is that any damage which cannot be undone are standing as if warned.

{Bava Batra 21a}

תניא אחד מבני חצר שביקש ליעשות רופא אומן גרדי ומלמד תינוקות

They learnt {in a brayta}: If one of the residents of a courtyard wants to become a doctor, a craftsman, a weaver, or teacher of schoolchildren,