Rif Bava Kamma 37a {104a - b}

37a

{Bava Kamma 104a}

ואם תאמר משנתינו דקתני לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו התם בממציא לו שליח דאמר ליה הכי אית לי זוזא גבי פלניא ולא קא משדר להו ניהלי איתחזי ליה דלמא איניש הוא דלא משכח לשדורי לי

והלכתא כרב חסדא דקיימי רבי יוחנן ורבי אלעזר כוותיה והוה ליה רבה יחיד אצל רבים ולית הלכתא כוותיה
אלא מיהו הנ"מ היכא דבעי מאן דאיתיה לממונא בידיה למיתביה ניהליה
דכיון דשליח הנעשה בעדים הוי שליח אי יהבינהו ניהליה ונאנסו לא מחייב באחריותייהו
אבל אי לא בעי ההוא דאיתיה לממונא בידיה למיתבינהו ניהליה אהאי שליחות לא כייפינן ליה בדינא למיתבינהו ניהליה
דהא אמרי נהרדעי כל אורכתא דלא כתיב בה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך לאו אורכתא היא דא"ל לאו בעל דברים דידי את:

And if you bring up our Mishna which taught "HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT," there was where the agent was placed before him {rather than appointed}, that he said to him, "I have zuzim by Ploni {the robber}, who is not sending them to me. Appear before him, for perhaps he has found no one with whom to forward it."

And the halacha is like Rav Chisda, for Rabbi Yochanan and Rabbi Eleazar establish like him, and so Rabbi is an individual against the many, and the halacha is not like him.

However, these words are where the one who has the money in his hands wishes to give it over via him, for since an agent made before witnesses is an agent, if he gives it via him and a mishap occurs, he is not liable in their responsibility. But if that person who has the money in his hands does not wish to give it over via him, upon such agency we do not compel him with judgment to return it to him, for behold, they {=the scholars} in Nehardea say: An assignment which does not contain the words, 'Go forth and take legal action so that you may acquire title to it and secure the claim for yourself' is of no validity, the reason being that the defendant might say to him: 'You have no claim against me'.

אמר רב יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומין עליה
ורבי יוחנן אמר עדים חתומין עליה משלחין
והלכתא כשמואל.
וליתא לדר' יוחנן בהא

Rav Yehuda cited Shmuel: {Bava Kamma 104b}
it is not right to forward {trust} money through a person whose power of attorney is authenticated by a mere figure, even if witnesses are signed on it.
And Rabbi Yochanan said: If witnesses are signed on it {to identify the authentication} it may be forwarded.
And the halacha is like Shmuel. And it is not like Rabbi Yochanan in this.

ולשמואל מאי תקנתיה
כי הא דרבי אבא הוה מסיק ביה זוזי ברב יוסף בר חמא
א"ל לרב ספרא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי
אמר ליה ר' אמי כתב לך התקבלתי
א"ל לא
אמר ליה זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי
לסוף אמר ליה אי כתב לך נמי התקבלתי ולא כלום הוא דלמא אדאתית שכיב ר' אבא ונפלי זוזי קמי יתמי והתקבלתי דרבי אבא ולא כלום הוא
א"ל ואלא מאי תקנתא

And according to Shmuel, what is its fix?
Like this of Rabbi Abba, who was owed money by Rav Yosef bar Chama. He said to Rav Safra: When you go there, bring it to me.
Rabbi Ammi {our gemara: Rava, who was Rav Yosef bar Chama's son} said to him: Did he give you a written statement "accept for me"? {such that by your accepting the money he will be deemed to have received it?}
He {=Rav Safra} said to him: No.
He said to him {=Rav Safra} : Go back to the start, and he should write for you "I have received" {by your accepting}.
In the end, he said to him: If he wrote for you as well, "I have received," it would be nothing, for perhaps before you come back, Rabbi Abba would have died, and the money would have fallen before the heirs, and the "accept for me" of Rabbi Abba would be deemed nothing.
He {=Rav Safra} said to him: Then what is its fix?

Rif Bava Kamma 36b {102b - 103a; 104a}

36b

{Bava Kamma 102b}

אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לבעל המעות
וכן אם נתן לו מעות לקנות לו בהן חטין לאכילה וקנה לו שעורים אם פחתו פחתו לשליח ואם הותירו הותירו לבעל המעות דלא אמרינן הותירו לאמצע אלא כשנתן לו מעות בתורת שותפות ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין שעורין ולקח בהן חטין אבל שלא בתורת שותפות בין לסחורה בין לאכילה אליבא דר' יהודה חד דינא הוא אם הותירו הותירו לבעל המעות ואם פחתו פחתו לשליח וכן הלכתא.

and if they went down in value, they went down in value for the agent, for he is changing, while if they increased, they increased for the owner of the money.
And so too if he gave him money to buy wheat for eating, and he acquired barley: if they went down in price, they went down in price for the agent, and if they increased, they increased for the owner of the money, for we do not say that they increased for the middle {to be split} except where he gave him the money under the status of partnership to acquire with them wheat, and he acquired with them barley, or barley and he acquired with them wheat. But not under the status of partnership, whether for merchandise or for eating, according to Rabbi Yehuda, they have a single law: if they increased, they increased for the owner of the money, while if they decreased, they decreased for the agent.
And so is the halacha.

ת"ר הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין אותו למכור ואם אמר לו ע"מ כן כופין אותו למכור
מאי קאמר
אמר אביי ה"ק הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין את המוכר למכור ואם א"ל ע"מ כן כופין את המוכר למכור
פירוש כגון ראובן שקנה שדה משמעון וא"ל ללוי קניתיה וכתב לו שטר מכר בשם לוי ואחר כן חזר וא"ל אותה השדה שקניתי ממך ואמרתי לך ללוי קניתיה לא ללוי קניתיה אלא לעצמי קניתיה ועכשיו כתוב לי שטר מכר בשמי אין מחייבין את המוכר לכתוב לו שטר אחר של מכר בשמו
ואם אמר לו בתחלה שדה זו לעצמי אני קונה אותה ואני כותב שטר מכר בשם לוי כדי שלא יודע כי לעצמי קניתיה ולאחר זאת תכתוב לי שטר מכר בשמי כופין את המוכר לכתוב לו שטר אחר בשמו ואפילו אמר לעדים בפני המוכר שטר אחר עוד תכתבו לי על שדה זו מחייבין את המוכר לכתוב לו שטר אחר בשמו:

The Sages learnt {in a brayta}: If one man buys a field in the name of another, he cannot compel the latter to sell it to him; but if he explicitly made this stipulation with the vendor he could force him to sell.
What is the intent of this?
Abaye said: This is what it means to say: If one man buys a field from another in the name of the his fellow, we do not force the seller to sell. And if he explicitly made this stipulation {that it be in the name of his fellow}, we force the seller to sell.
To explain: Such as Reuven acquired a field from Shimon, and said to him "I am acquiring it on behalf of Levi," and he wrote him a deed of sale in the name of Levi, and afterward he turned around and said to him, "that field that I acquired from you and said to you that I was acquiring it on behalf of Levi, I was not acquiring it on behalf of Levi but rather I was acquiring it for myself. And now, write me a deed of sale in my name," we do not require the seller to write him another deed of sale in his name.
And if he told him initially "this field I am acquiring for myself, and I will write a deed of sale in the name of Levi so that that one will not know that I am acquiring it for myself," and after that, write me a deed of sale in my name, we force the seller to write him another deed in his name. And even if he said to witnesses before the seller "yet another deed write for me on this field," we compel the seller to write for him another deed in his name.

{Bava Kamma 103a}

רב כהנא יהיב זוזי אכיתנא
לסוף אייקר כיתנא
זבנוה ניהליה מרואתא דכיתנא
אתא לקמיה דרב
א"ל איזיל אשקול זוזי
א"ל אי כי קא מזבני ליה לכיתנא אמרי האי כיתנא דכהנא הוא זיל שקול ואי לא תשקול
רב לטעמיה דאמר רב עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים
ולית הלכתא כוותיה דרב
דקי"ל כרבי ינאי דאמר בפרק איזהו נשך מה לי הן ומה לי דמיהן:

Rav Kahana gave money for flax. In the end, flax went up in price {before he got it in his hands}. The owners of the flax sold the flax {to someone else, on his behalf}. He came before Rav. He {=Rav Kahana} said to him: Shall I go and take the money {they accepted}? He said to him: If when they sold the flax, they said "this flax is of Kahana," go and take, and if not, do not take.

Rav is consistent in his opinion, for he said that advance payment {at present price} may be made for {future delivery} of products but no advance payment may be made in actual money. {for that appears like ribbis}
And the halacha is not like Rav. For we establish like Rabbi Yannai, who said in perek Eizehu Neshech: What is the difference to me them or their money?

Mishna:

הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפי' למדי
ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל נותן הוא לשליח בית דין
ואם מת יחזיר ליורשיו:

IF ONE MAN ROBBED ANOTHER TO THE EXTENT OF A PERUTAH AND TOOK [NEVERTHELESS] AN OATH [THAT HE DID NOT DO SO], HE WOULD HAVE TO CONVEY IT PERSONALLY TO HIM [EVEN AS FAR AS] TO MEDIA.
HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT, THOUGH HE MAY GIVE IT TO THE SHERIFF OF THE COURT OF LAW.
IF THE PLAINTIFF DIED, THE ROBBER WOULD HAVE TO RESTORE IT TO THE HEIRS.

{Bava Kamma 104a}

Gemara:

ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו:
איתמר שליח שעשאו בעדים
רב חסדא אמר הוי שליח
ורבה אמר לא הוי שליח

ר"י ור"א דאמרי תרוייהו שליח שעשאו בעדים הוי שליח

"HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT":
It was stated {by Amoraim}:
Where an agent was appointed in the presence of witnesses {to receive}:
Rav Chisda said: He is an agent. {and he may give to him}
And Rabba said: He is not an agent.

Rabbi Yochanan and Rabbi Eleazar both said: an agent who was appointed in the presence of witnesses is an agent.

Rif Bava Kamma 36a {100b - 101a; 102a - b}

36a

{Bava Kamma 100b, Mishna continues}

יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה
ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח:

IS GREATER THAN HIS OUTLAY THE OWNER WOULD GIVE HIM ONLY THE OUTLAY, WHEREAS IF THE OUTLAY WAS GREATER THAN THE INCREASE IN VALUE HE WOULD HAVE TO PAY HIM THE AMOUNT OF THE INCREASE.

לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו
רבי יהודה אומר אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח:

TO DYE RED AND HE DYED IT BLACK, OR TO DYE BLACK AND HE DYED IT RED, RABBI MEIR SAYS: HE WOULD HAVE TO PAY [THE OWNER] FOR THE VALUE OF HIS WOOL.
RABBI YEHUDA SAYS: IF THE INCREASE IN VALUE IS GREATER THAN THE OUTLAY, THE OWNER WOULD PAY THE DYER HIS OUTLAY, WHEREAS IF THE OUTLAY EXCEEDED THE INCREASE IN VALUE HE WOULD HAVE TO PAY HIM NO MORE THAN THE INCREASE.

Gemara:

מאי כעור
אמר רב נחמן אמר [רבה] בר אבוה שצבעו כלבוס:

What is KA'UR? Rav Nachman cited [Rabba] bar Avuah: That a "copper" dyed it.

{Bava Kamma 101a}

תנו רבנן הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא ועשה מהן ספסל ספסל ועשה מהן כסא
רבי מאיר אומר נותן לו דמי עצים
רבי יהודה אומר אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח
ומודה רבי מאיר בנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא נאה ועשה מהן כסא כעור ספסל נאה ועשה מהן ספסל כעור אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח
והלכתא כרבי יהודה:

The Sages learnt {in a brayta}: If one gave pieces of wood to a joiner to make a chair and he made a bench out of them, or to make a bench and he made a chair out of them: Rabbi Meir says: he {=the joiner} will give him {=the owner} the value of the wood. Rabbi Yehuda says: if the increase in value exceeds his outlay the owner would pay the joiner his outlay, whereas if the outlay exceeds the increase in value he would have to pay him no more than the increase.
And Rabbi Meir agrees where he gave wood to a joiner to make a handsome chair out of and he made an ugly chair out of them, or to make a handsome bench and he made an ugly one if the increased value would exceed the outlay the owner would pay the joiner the amount of his outlay, whereas if the outlay exceeded the increase in value he would have to pay him no more than the amount of the increase.
And the halacha is like Rabbi Yehuda.

איבעיא להו יש שבח סממנין על גבי הצמר או אין שבח סממנין על גבי הצמר
היכי דמי אי דגזל סממנין ודייקינהו ותרינהו וצבע בהו תיפוק לי דהא קננהו בשינוי
לא צריכא כגון דגזל צמר וסממנין שרויין דחד וצבעיה לההוא צמר בהנך סממנין וקא מהדר ליה ניהליה לצמר ואייקר ליה בדמי לא קא מיבעיא לן דהא יש שבח סממנין
אלא כי קא מיבעי לן דזל ציבעא מאי
מי אמרי' יש שבח סממנין על גבי הצמר והא קא מהדר ליה
או דלמא אין שבח סממנין על גבי הצמר וצמר קא מהדר ליה וסממנין לא קמהדר ליה
אי נמי כגון דצמר דחד וסממנין דחד ואתא קוף צבעיה להאי צמר מהני סממנין יש שבח סממנין על גבי הצמר ואמר ליה הב לי סממנאי דגבך נינהו
או דלמא אין שבח סממנין על גבי הצמר ואמר ליה לית לך גבאי ולא מידי
ולא איפשיטא:

It was a question to them: Is the improvement effected by colors an item independent of the wool, or is the improvement effected by colors not a item independent of the wool? How so {the question}? If he stole pigments, crushed them and dyed with them, exclude this because he has acquired them with the modification. No, it is necessary, such as where he stole wool and already-dissolved pigments of one person, and dyed that wool with those pigments, and then returned the wool to that person, and he improved their value.
It is no question to us, for behold there is an improvement to the pigments. But where is it a question to us, that colored wool has gone down {in price, and the price of the increase in the wool is less than the price of the dyes}. Do we say that there is an increase of the dyes upon the wool, and behold he has returned them to him. Or perhaps there is no increase of dyes upon wool and he is returning him wool but the pigments he is not returning to him?

Alternatively, such as wool of one person and pigments of another, and an ape comes and dyes this wool from these pigments, {do we say that} there is increase to the pigments upon the wool, and he may say to him, "give me my pigments which are by you," or perhaps there is no increase of pigments upon the wool, and he may say to him, "I have absolutely nothing by you?"
And it is not resolved.

{Bava Kamma 102a}

ת"ר הנותן מעות לשלוחו ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין שעורין ולקח בהן חטין
תנא חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו
ותניא אידך אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע

א"ר יוחנן לא קשיא הא רבי מאיר דאמר קננהו בשינוי והא ר' יהודה דאמר לא קני להו בשינוי
ורבי אלעזר אמר הא והא רבי מאיר ולא קשיא כאן לאכילה כאן לסחורה
וכיון דקי"ל כרבי יהודה חזינן אם לסחורה נתן לו בתורת שותפות אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לאמצע דאפילו לר"מ כיון דלסחורה יהבינהו ניהליה לא קני לה בשינוי ואם לא נתן לו בתורת שותפות אלא לקנות בהן חטין לסחורה לא יטול ממנה כלום

The Sages learnt {in a brayta}: If one gave money to his agent {Bava Kamma 102b} to purchase with them wheat, and he purchased with barley; barley and he purchased with them wheat:
One tanna taught: if there was a loss, the loss would be sustained by him {=the agent}, and so also if there was a profit, the profit would be enjoyed by him.
And another tanna taught: if there was a loss, he would sustain the loss, but if there was a profit, the profit would be divided between them.

Rabbi Yochanan said: This is no contradiction. This is Rabbi Meir, who said that a change transfers ownership, while this is Rabbi Yehuda, who said that a change does not transfer ownership.

And Rabbi Eleazar said: Both this and that are Rabbi Meir, and it is no contradiction: Here is for eating, while here is for merchandise.

And since we establish like Rabbi Yehuda, we see: If he gave it {=the money} to him for the purpose of merchandise, it is under the status of partnership, such that if there was a loss, the loss would be sustained by the agent, because he was the one who changed, while if it increased, it increases for the middle {to be divided by them}, for even according to Rabbi Meir, since he gave it to him for merchandise, he did not acquire it via change. And if he did not give it to him under the status of partnership, but rather to acquire with them wheat for merchandise, he should not take from it anything:

Rif Bava Kamma 35b {98b - 100b}

35b

{Bava Kamma 98b}

ושיברן פטור
מ"ט אומן קונה בשבח כלי
ואסקא רבא דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי
ושמעינן מיניה דליתא לדרב אסי אלא חייב לשלם דמי שידה
וכן הלכתא:

and then {after constructing them} broke them, he is exempt.
What is the reason? A craftsman acquires title to the increase in the vessel.
{Bava Kamma 99a}
And Rava concludes: All agree that a craftsman does not acquire title to the increase in the vessel.
And we deduce from this that we do not rule like Rav Assi, but rather he is liable to pay the value of the box.
And so is the halacha.

{Bava Kamma 99b}

תנו רבנן המוליך חטיו לטוחן ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן חייב לשלם קמח לנחתום ועשאו פת ניפולין בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כנושא שכר:

The Sages learnt {in a brayta}: If one brought wheat to be ground and the miller omitted to moisten it and he made it into branflour or coarse bran, or if flour to a baker and he made out of it bread which crumbled, or an animal to a slaughterer and he rendered it nevelah, he is liable, for he is like a worker who receives hire.

אמר רבי יוחנן טבח אומן שקלקל חייב
והוא דעבד בשכר דאמר רבי זירא הרוצה שיתחייב לו טבח יקדים לו דינר:
אבל אומן דעביד בחנם פטור
כי ההוא גברא דאתא לקמיה דרבי יוחנן ואמר ליה זיל אייתי ראיה דמומחית לתרנגולי ופטירת:

Rabbi Yochanan said: An expert slaughterer who did not carry out the slaughter properly would be liable to pay.
And this is where he worked for hire. For Rabbi Zera said: If one wants the slaughterer to become liable to him, he should give him a dinar beforehand.
But an expert who works for free is exempt. Like the certain person who came before Rabbi Yochanan, and he said to him, "Go and bring evidence that you are skilled to slaughter hens, and I will declare you exempt."

המראה דינר לשולחני ונמצא רע
תני חדא אומן ה"ז פטור הדיוט ה"ז חייב
ותניא אידך בין אומן בין הדיוט חייב
אמר רב פפא כי תניא ההיא אומן הרי זה פטור כגון דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר כלל:

If one showed a dinar to a moneychanger {who recommended it as good} and it was found to be bad:
One Tannaitic source taught: An expert, he is exempt; a normal person, he is liable.
And another brayta: Whether an expert or a normal person, he is liable.

Rav Pappa said: When that brayta taught that an expert is exempt, it is such Dancho and Issar {Rashi: renowned experts} who need no instruction at all. {See parshablog post on this translation, which I believe to be incorrect.}

ההיא איתתא דאחזיא ליה דינרא לרבי חייא אמר לה שפירא הוא לסוף אתאי אמרה ליה אזלי אחויתיה ואמרו לי דסניא הוא ולא קא נפיק לי
א"ל לרב זיל חלפיה ניהלה וכתוב אפינקסך דין עסק ביש:

There was a certain woman who showed a dinar to Rabbi Chiyya. He said to her: It is fine. In the end, she came and said to him: I went and showed it around, and they said to me that it is a bad one, and I could not use it.
He said to Rav: Go and switch it for her, and write in the register that this was a bad business.

והא רבי חייא לא צריך למגמר
ר' חייא לפנים משורת הדין הוא דעבד כדתני רב יוסף
והודעת להם זה בית חייהם
את הדרך זה גמילות חסדים
ילכו זה ביקור חולים.
בה זו קבורה.
ואת המעשה זה הדין.
אשר יעשון זה לפנים משורת הדין.

But surely Rabbi Chiyya needed no instruction? {And thus would not be liable in this error he made?} Rabbi Chiyya was conducting himself further than the requirements of the law, as Rav Yosef taught: {Shemot 18:20

כ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.

20 And thou shalt teach them the statutes and the laws, and shalt show them the way wherein they must walk, and the work that they must do.

}

"and shalt show them" -- {Bava Kamma 100a} this is the source of their livelihood;
"the way" -- this is deeds of lovingkindness;
"they must walk" -- this is the visitation of the sick;
"wherein" -- this is burial;
"and the work" -- this is the law;
"that they must do" -- this is further than the requirements of the law.

רשב"ל אחוי דינרא לרבי אלעזר אמר ליה מעליא הוא אמר חזי דעלך קא סמיכנא
א"ל אמאי דאי משתכח בישא בעינא לשלומי לך והא את הוא דאמרת מאן דדאין דינא דגרמי ר"מ
מאי לאו ר"מ ולא סבירא לך כוותיה
א"ל לא ר"מ וסבירא לן כוותיה
דתנן מחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור נתייאש ממנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותו:

Rabbi Shimon ben Lakish showed a dinar to Rabbi Eleazar. He told him it was fine. He {=Resh Lakish} said: See that I am relying upon you.
He said to him: Why? That if it is found bad I would have to exchange it? But it is you who said that the one who maintains that we judge the law of indirect consequences is Rabbi Meir? Does this not mean that it is {only} Rabbi Meir and we do not maintain like him?
He said to him: No, it is Rabbi Meir, and we do hold like him. For they learnt {tnan}: If the fence of a vineyard {near a field of crops} is broken through, {Bava Kamma 100b} we say to him {the owner of the vineyard} "fence in." But if he abandons it and does not fence in, he would render the produce proscribed and would incur full responsibility.

שמעינן מינה דהדיוט לא מיחייב לשלומי עד דמודע ליה דעליה קא סמיך דאי לא מודע ליה מצי א"ל לא ידענא דעלי קא סמכת ואי מוכחא דעליה קא סמיך לא צריך לאודועיה

We deduce from this that a normal person is not liable to pay until he is informed that one is relying upon him. For if he does not inform him of this, he is able to say to him, I did not know that you were relying upon me. And if it is apparent that one is relying upon him, one need not {explicitly} inform him.

Mishna:

נתן צמר לצבע והקדיחתו היורה נותן לו דמי צמרו
צבעו כעור אם השבח

IF WOOL WAS GIVEN TO A DYER AND THE CAULDRON BURNT IT, HE WOULD HAVE TO PAY THE OWNER THE VALUE OF HIS WOOL.
BUT IF HE DYED IT KA'UR, THEN IF THE INCREASE IN VALUE

Rif Bava Kamma 35a {97a - 98b}

35a

{Bava Kamma 97b}

מטבע היוצא באותה שעה
ושמואל אמר יכול לומר לו לך והוציאו במישן
אמר רב נחמן מסתברא מילתא דשמואל דאית ליה אורחא למישן אבל לית ליה אורחא למישן לא:

with the coin that had currency at that time,.
And Shmuel said: he can say to him {=the creditor} 'Go forth and spend it in Meshan.'
Rav Nachman said: The position of Shmuel is logical where he had occasion to go to Meshan, but if he did not have occasion to go to Meshan, no.

בעא מיניה רבא מרב חסדא המלוה את חברו על המטבע והוסיפו עליו מהו
א"ל נותן לו מטבע היוצא באותה שעה
א"ל ואי כי נפיא
א"ל אין
א"ל ואפי' כי תירטא
א"ל אין
והא קא זילי פירי
אמר רב אשי ניחזי אנן אי מחמת טיבעא זול מנכי ליה ואי מחמת תרעא זול לא מנכי ליה
והא קא שבח לענין נסכא
אלא כי הא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדו עובדא בזוזא דאגרדמים טייעא עד עשרה בתמניא

Rava inquired of Rav Chisda: If he lent to his fellow on {condition of repayment by} a certain coin, and that coin meanwhile was made heavier {/more valuable}, what is the law?
He {=Rav Chisda} said: He gives him coins that have currency at that time.
He {=Rava} said to him: Even if the new coin be of the size of a sieve?
He {=Rav Chisda} said to him: Yes.
He {=Rava} said to him: Even if it be of the size of a 'tirtia'!? {=a ring of a certain size}
He {=Rav Chisda} said to him: Yes.
But in such circumstances would not the products have become cheaper {and it would be usury}?
Rav Ashi said: We should see if it was through the {increased weight of} coin that prices ropped we would have to deduct {from the payment accordingly},
{Bava Kamma 98a}
but if it was through the market supplies that prices dropped, we would not have to deduct anything.

But he {=the creditor} would benefit in terms of the {added} metal?!
Rather, like this, that Rav Pappa and Rav Huna son of Rav Yehoshua acted in practice {ruling in a case} regarding zuzim, according to {information from} an Arabian agoran {market commissioner} with for 10 {coins} for 8 {coins}.

פירוש כגון דהוה ליה גביה חבריה מאה זוזי כל זוזא מינייהו אית ביה תמניא פריטי ואוסיפו עליה השתא ועבדוניה לכל זוזא עשרה פריטי חזינן אי לא קא זילי פירי מחמת ההיא תוספת אלא תרעא כדקאי קאי יהיב ליה השתא מאה זוזי מהאי טיבעא דהוא סכום כל מה דאית ליה גביה מההוא טיבעא קמא ולא מנכי ליה כלום
ואע"ג דקא שבח לענין נסכא חומשא מלבר דאינון תרתי פריטי בכל [זוזא] כיון דליכא גביה שבחא לענין פירי לא איכפת לן בההיא תוספת חומשא דאיכא בנסכא
והיינו דקאמר רב חסדא נותן לו מטבע היוצא באותה שעה

To explain, such that he had by his fellow 100 zuz, each zuz has within it 8 pritin {small silver coins}, and now there were added to it, such that each zuz has 10 pritin -- we see: if the products did not become cheaper because of that addition, but rather the market-price remained in place, then he gives him now 100 zuz from that coin, which is the sum of all that he had from that original coin, and does not deduct from it all at. And Even though it increased in terms of metal 1/5 from the outside, which it 2 pritin to each [zuz], since there is not by it an increase in terms of produce, it matters not to us that increase of 1/5 that there was in the metal. And this is what Rav Chisda said: He gives him a coin which is current at that time.

ואי קא זילי פירי מחמת ההיא תוספת אפילו לא אוסיפו עליה אלא כל שהוא מגבי ליה מהאי טיבעא כוותיה ואי אוסיפו עליה טפי מחומשא אע"ג דלא קא זילי פירי לא יהיב מהא טיבעא דנפיק אלא כשיעורא דאית ליה מטיבעא קמא וכ"ש אי קא זילי פירי דמנכי ליה כל דהוא טופיאנאה דאוסיפו ליה עד גמירא
והוא הדין למלוה את חברו על המטבע ופחתו ממנו והוא הדין נמי במקום שנושאין ונותנין בכספים של משקל ופוחתו מן הכסף שבהן או שהוסיפו עליו הכל ענין אחד הוא:

And if the price of produce goes down because of that increase, even if they only increased it a slight about, he collects from that coin like it; and if they added upon it more than 1/5th, even though the price of produce did not go down, he does not give from that coin which goes out {=is current} except in accordance with the measure that he had from the first coin; and all the more so if the price of produce went down, that he deducts all the surplus which was added to it until completion.
And the same is the law for one who lent his fellow upon {=to be paid back in} a certain coin, and they reduce from it {, the coin}, and so is the law as well where they engage in trade in coins of weight, and they reduce from the silver in them or they add upon it, all is the same matter.

הא דאמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור והצורם באוזן פרתו של חבירו פטור והשורף שטרותיו של חבירו פטור לית הלכתא כוותיה בכלהו
דהא אסיקנא אמר אמימר למאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא ולמאן דלא דאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי ניירא בעלמא הוה עובדא וכפייה רפרם לרב אשי ואגבייה כי כשורא לצלמי
וכן הלכתא

This that Rabba said: He who throws a coin of his fellow into the great sea {=the Mediterranean} is exempt; and he who splits the ear of another's cow {making it invalid for the altar} is exempt; and one who destroyed by fire deeds {of credit} of his fellow is exempt -- the halacha is not like him in all of them. {Rather, he is liable.}
For behold we conclude {Bava Kamma 98b}:
Amemar said: According to the one {=Rabbi Meir} who maintains that we judge the law of indirect cause, he may collect in this the value of a perfect shtar, while according to the one who does not maintain that we judge the law of indirect cause, he may only collect the value of the paper. There was an incident and Rafram compelled Rav Ashi to order collection of it as a beam fit for decorative mouldings. And so is the halacha.

אלא מיהו ה"מ היכא דקא מודי ליה דקושטא קא טעין עליה ומחמת דשריף ליה לשטריה הוא דלא מצי גבי ליה
אבל היכא דלא קא מודי ליה דקושטא קא טעין אי נמי מודי ליה ולאו מחמת דשריף ליה לא מצי גבי לא מיחייב
כדאמרינן מתקיף ליה רמי בר חמא היכי דמי אי איכא סהדי דחתימי עלה דידעי מאי הוה כתיב בשטרא ניכתוב ליה שטרא אחרינא ואי דליכא סהדי מנא ידעינן
אמר רבא תהא במאמינו:

However, these words are where he admits to him that it is truth that he argues upon him, and since he burnt his shtar, that is why he cannot collect. But where he does not admit that he is arguing truthfully, or alternatively, where he admits to him, but it is not because it was burnt that he cannot collect, he is not liable. As we say:
Rami bar Chama objected to him: How so? If there are witnesses who signed upon upon it that know what was written, let them write him another shtar! And if there are no witnesses, from where do we know {the contents}?
Rava said: Where he believes him {as to the contents}.

פירות והרקיבו משלם כשעת הגזלה
והא תניא פירות והרקיבו אומר לו הרי שלך לפניך
אמר רב פפא לא קשיא כאן שהרקיבו כולן כאן שהרקיבו מקצתן

"FRUITS AND THEY ROTTED, HE WOULD PAY ACCORDING TO THE TIME OF THE ROBBERY":
But they learnt {in a brayta}: Fruits and they rotted, he may say to him "here are yours before you?"
Rav Pappa said: This is no contradiction. Here is where all of them rotted, and here is where parts of them rotted.

Mishna:

נתן לאומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם
נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקלקל חייב לשלם:

הבנאי שקבל עליו את הכותל לסותרו ושיבר את האבנים או שהזיקן חייב לשלם
היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר פטור
ואם מחמת המכה חייב:

IF AN OWNER GAVE CRAFTSMEN [SOME ARTICLES] TO SET IN ORDER AND THEY SPOILT THEM, THEY WOULD BE LIABLE TO PAY.
WHERE HE GAVE A JOINER A CHEST, A BOX OR A CUPBOARD SET IN ORDER AND HE SPOILT IT, HE WOULD BE LIABLE TO PAY.

IF A BUILDER UNDERTOOK TO PULL DOWN A WALL AND BROKE THE STONES OR DAMAGED THEM, HE WOULD BE LIABLE TO PAY;
IF WHILE HE WAS PULLING DOWN THE WALL ON ONE SIDE ANOTHER PART FELL ON ANOTHER SIDE, HE WOULD BE EXEMPT;
AND IF IT WAS CAUSED THROUGH THE KNOCKING, HE WOULD BE LIABLE.

Gemara:

אמר רב אסי לא שנו אלא שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעוץ בהן מסמר ושיברן
אבל נתן לחרש עצים לעשות מהן שידה תיבה ומגדל ועשה מהן שידה תיבה ומגדל

Rav Assi said: They only learned this where he gave to the joiner a box, a chest, or a cupboard to knock a nail in and {while doing so} he broke them. But if he gave to the joiner timber to make a chest, a box or a cupboard and he had made the box, the chest or the cupboard,

Rif Bava Kamma 34b {96b - 97a}

34b

{Bava Kamma 96b}
Gemara:

אמר רב פפא לא הזקינה ממש אלא אפי' כחשה
והא אנן הזקינה תנן אמרי כחשה כעין הזקינה
מה הזקינה דלא הדרה אף כחשה דלא הדרה אבל כחשה דהדרה אומר לו הרי שלך לפניך:

Rav Pappa said: The expression IT BECAME OLD does not necessarily mean that it actually became old, for [the same law would apply] even where it had otherwise deteriorated. But do we not expressly learn IT BECAME OLD? This indicates that the deterioration has to be equivalent to its becoming old, where it will no more recover health. But a deterioration where it will recover health, he may say to him, "behold, yours is before you."

רבי מאיר אומר אומר לו בעבדים הרי שלך לפניך:
אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב הלכה כרבי מאיר
ולית הלכתא כותיה דקי"ל עבדא כמטלטלי דמי:

"RABBI MEIR SAYS THAT IN THE CASE OF SLAVES HE MIGHT SAY TO THE OWNER, 'HERE TAKE YOUR OWN'":
Rav Chanina bar Avdimi cited Rav: The halacha is like Rabbi Meir.
And the halacha is not like him, for we establish that slaves are like movable objects.

{Bava Kamma 97a}

אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור והוא שלא בטלו ממלאכה
מ"ט ניחא ליה לאיניש דלא ניסתרו עבדיה:

Rav Daniel bar Rav Katina cited Rav: if a man forcibly seizes another's slave and makes him perform some work, he would be exempt {from any payment}.
And this where he did not make his neglect his work {for his owner}. What is the reason: A person is pleased that his slave should not become prone to idleness.

רב יוסף בר חמא הוה תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו מלאכה
א"ל רבא בריה מ"ט עביד מר הכי
אמר ליה דאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור
א"ל ה"מ היכא דלא מסיק בהו זוזי מר כיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית
תדע דהא אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצרו צריך להעלות לו שכר
א"ל הדרי בי:

{Our gemara: people of the house of} Rav Yosef bar Chama used to seize slaves of people who owed them money, and make them perform some work.
Rava his son {this is Rava} said to him: Why does Master do so?
He said to him: For Rav Daniel bar Rav Katina cited Rav: if a man forcibly seizes another's slave and makes him perform some work, he would be exempt {from any payment}.
He {=Rava} said to him: These words are where he has no money claim against the owner, but Master, since you have a money claim against the owner, it looks like usury. Know this, for behold, Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: Even though the Rabbis decided that one who occupies another's premises without his consent is not liable to pay him rent, if he lent money to another and then occupied his premises he would have to pay him rent.
He said to him: I retract.

איתמר התוקף ספינתו של חבירו ועשה בו מלאכה
[אמר רב] אם רצה שכרה נוטל רצה פחתה נוטל
ושמואל אמר אינו נוטל אלא פחתה
אמר רב פפא ולא פליגי הא דעבידא לאגרא והא דלא עבידא לאגרא
ואי בעית אימא הא והא דעבידא לאגרא
ולא קשיא הא דנחית לה בתורת אגרא והא דנחית לה בתורת גזלנותא:

It was stated {by Amoraim}: If one forcibly seizes another's ship and performs some work with it:
[Rav said:] If he {=the owner} wishes, he may take its hire, and if he wishes, he may demand payment for its wear and tear.
And Shmuel said: He may demand only for its wear and tear.
Rav Pappa said: They do not argue. Here is where it {=the ship} was made {or: was regularly} for hire, where here is where is was not made for hire. And if you want, say that here and here, where it was made for hire, and it is no contradiction. Here, where possession was taken of it with the intention of paying the hire, and here, where possession was taken of it with the intention of robbery.

גזל מטבע ונסדק וכו'
אמר רב הונא נסדק נסדק ממש נפסל שפסלתו מלכות
ורב יהודה אמר אפילו פסלתו מלכות נמי היינו נסדק
אלא היכי דמי נפסל שפסלתו מדינה זו ויוצא במדינה אחרת

"IF HE MISAPPROPRIATED A COIN AND IT BECAME CRACKED...":
Rav Huna said: IT BECAME CRACKED means that it actually cracked, [and] IT WENT OUT OF USE {/became invalid} means that the Government declared it obsolete.
And Rav Yehuda said: where the Government declared the coin obsolete it would be tantamount to its being cracked. Rather, how so IT WENT OUT OF USE? The inhabitants of a particular province rejected it while it was still in circulation in another province.

איתמר המלוה את חבירו על המטבע ונפסל המטבע
אמר רב נותן לו

It was stated {by Amoraim}:
If a man lends his fellow on {condition that it should be repaid in} a certain coin, and that coin became obsolete:
Rav said: He gives him

Rif Bava Kamma 34a {96b}

34a

{Bava Kamma 96b}

ואמר רב פפא האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועבדה זוזי לא קני
מ"ט הדר עביד לה נסכא
זוזי ועבד להו נסכא קני
מאי אמרת הדר עביד להו זוזי הנהו זוזי אחריני נינהו

שמעינן מהא דרב פפא דשינוי החוזר לברייתו לא הוי שינוי
ולפיכך לא קני
וכן הלכתא
הלכך מתני' דקתני הגוזל עצים ועשאן כלים משלם כשעת הגזילה עצים ושיפן נינהו כגון בוכאני
וכדאוקמא רב אשי דהוא בתרא:

And Rav Pappa said: If one misappropriated bullion of silver from another and converted it into coins, he would not acquire title to them. What is the reason? He could again convert them into bullion. If out of coins he made bullion he would acquire title to it. What will you say? That he can again convert them into coins, these are other coins.

We deduce from this of Rav Pappa that a change which can be returned to its natural state is not a change, and therefore he does not acquire.
And so is the halacha.
Therefore, our Mishna which teaches IF ONE MISAPPROPRIATES PIECES OF WOOD AND MAKES UTENSILS OUT OF THEM ... HE HAS TO PAY FOR THEM IN ACCORDANCE WITH [THEIR VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY, these are pieces which he planed, such as clubs {see Bava Kamma 93b}, and as Rav Ashi establishes it, for he is later.

זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה
כל לאיתויי מאי לאיתויי הא דאמר רבי אלעאי דאמר רבי אלעאי גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר:

"THIS IS THE GENERAL PRINCIPLE: ALL ROBBERS HAVE TO PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE OF THE MISAPPROPRIATED ARTICLES AT] THE TIME OF THE ROBBERY":
"All" is to include what? To include that which Rabbi Illai said. For Rabbi Illai said: If a thief misappropriated a lamb which became a ram, or a calf which became an ox, as the animal underwent a change while in his hands he would acquire title to it, so that if he subsequently slaughtered or sold it, it was his which he slaughtered and it was his which he sold.

ההוא גברא דגזל תורי מחבריה
אזל כרב בהו כרבא וזרע בהו זרע
לסוף אהדרינהו למרייהו
אתא לקמיה דרב נחמן
אמר להו זילו שומו שבחא דאשבח
אמר ליה רבא תורי אשבח ארעא לא אשבח
אמר ליה פלגא שבחא קאמינא
אמר ליה סוף סוף גזלה היא והדרה בעינה דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה
אמר ליה האי איניש גזלנא עתיקא הוא ובעינא דאיקנסיה

מהא שמעינן דקנסינן בכי האי גוונא ואפי' בחוץ לארץ דהא רב נחמן בבבל הוה וקא קנס
ועוד דגרסינן בפרק נגמר הדין
תניא אמר רבי אליעזר בן יעקב שמעתי שבית דין היו מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה:

There was a certain person who stole a yoke of oxen from his fellow went and did some ploughing with them and also sowed with them some seeds and at last returned them to their owner. It came before Rav Nachman. He said to them: Go forth and appraise the increment {to the field}. Rava said to him: Were only the oxen instrumental in the increment, and did the land contribute nothing to the increment?
He {=Rav Nachman} said to him: I surely meant only half of it.
He {=Rava} said to him: In the end anyway, since the oxen were misappropriated they merely have to be returned intact, as we have indeed learnt: ALL ROBBERS HAVE TO PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE] AT THE TIME OF THE ROBBERY.
He {=Rav Nachman} said to him: That person is a notorious robber, and I want to penalize him.

From here we derive that we fine in such a case, and even outside the land {of Israel}, for Rav Nachman was in Bavel and he fined. And furthermore, we learned in perek Nigmar HaDin: They learnt {in a brayta}: Rabbi Eliezer ben Yaakov said: I heard that a bet din can hit and impose penalties not from the Torah, and not as a violation of the words of the Torah, but in order to make a fence for the Torah.

Mishna:

גזל בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה
ר' מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך

גזל מטבע ונסדק פירות והרקיבו יין והחמיץ משלם כשעת הגזילה
גזל מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה ונעבדה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח או שהיתה יוצאה ליסקל אומר לו הרי שלך לפניך:

IF ONE MISAPPROPRIATED AN ANIMAL AND IT BECAME OLD, OR SLAVES AND THEY BECAME OLD, HE WOULD HAVE TO PAY ACCORDING TO [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY. RABBI MEIR SAYS: IN THE CASE OF SLAVES HE MIGHT SAY TO THE OWNER: HERE, TAKE YOUR OWN.

IF HE MISAPPROPRIATED A COIN AND IT BECAME CRACKED, FRUITS AND THEY BECAME STALE OR WINE AND IT BECAME SOUR, HE WOULD HAVE TO PAY ACCORDING TO [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.
IF THE COIN WENT OUT OF USE, THE TERUMAH BECAME DEFILED, THE LEAVEN FORBIDDEN [FOR ANY USE BECAUSE] PASSOVER HAD INTERVENED, OR IF THE ANIMAL [HE MISAPPROPRIATED] BECAME THE INSTRUMENT FOR THE COMMISSION OF A SIN OR IT BECAME OTHERWISE DISQUALIFIED FROM BEING SACRIFICED UPON THE ALTAR, OR IF IT WAS TAKEN OUT TO BE STONED, HE CAN SAY TO HIM: 'HERE, TAKE YOUR OWN.'

Rif Bava Kamma 33b {95b; 94b; 96a - b}

33b

{Bava Kamma 95b}

סבר דגזלן הוי

{And Rabbi Shimon} maintains that this would belong to the robber.

ורב פפא אמר דכולי עלמא שבח שע"ג גזלה דגזלן הוי אלא למחצה לשליש ולרביע איכא בינייהו
ר' יהודה סבר שבח שעל גבי גזלה כוליה דגזלן הוי
ורבי שמעון סבר למחצה לשליש ולרביע הוא דשקיל גזלן
והא דתנן גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה
הוא הדין דאפילו לא ילדה נמי כשעת הגזלה הוא דמשלם ואיידי דנסיב רישא ילדה תנא סיפא נמי ילדה ומתניתין רבי יהודה היא
תניא כותיה דרב פפא ר"ש אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף למחצה לשליש ולרביע
והלכתא כרבי יהודה ואליבא דרב פפא דתניא כותיה:

And Rav Pappa said: All agree that an increased value attaching to the misappropriated article are to the robber, but the difference between them is as regards the half, third, or fourth. Rabbi Yehuda maintains that an increased value attaching to the misappropriated article would belong solely to the robber. And Rabbi Shimon maintains that the robber would be paid only to the extent of a half, a third or a fourth.

But they learn {tnan}: IF HE MISAPPROPRIATED A COW WHICH BECAME PREGNANT WHILE WITH HIM AND THEN GAVE BIRTH, OR A SHEEP WHICH WHILE WITH HIM GREW WOOL WHICH HE SHEARED, HE WOULD PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.
So would be the same, that even if she did not give birth as well, it is like at the time of the theft that he pays. And once the resha seized upon "she gave birth," the sefa also taught that "she have birth." And our Mishna {'s author} is Rabbi Yehuda.
There is a brayta in accordance with Rav Pappa: Rabbi Shimon says: We see her {=the animal} as if its value had been insured with the robber, {who will be paid} to the extent of a half, a third or a fourth {of the increase}.

And the halacha is like Rabbi Yehuda, and according to Rav Pappa, for there is a brayta like him.

{Bava Kamma 94b}

ת"ר הגזלנין ומלוי רבית שהחזירו אין מקבלין מהן והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו
וה"מ בשאין גזלה קיימת אבל גזלה קיימת מקבלין מהן:

The Sages learnt {in a brayta}: If robbers or usurers {repent and} are prepared to restore {the misappropriated articles}, it is not right to accept from them, and he who does accept from them, the spirit of the Sages is not pleased with him.
And these words are where the theft is not extant, but if the theft is extant, we accept from them.

{Bava Kamma 96a}

א"ר פפא גזל והשביח ומכר גזל והשביח והוריש מה שהשביח מכר ומה שהשביח מוריש:

Rav Pappa {our gemara: Rava} said: where the robber improved {the theft} and then sold it, or where the robber improved and then left it to his heirs, that which he improved he sold, and that which he improved he has {validly} left to his heirs.

בעי רבא השביח לוקח מהו בתר דבעיא הדר פשטה מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו:

Rava inquired: What would be the law where the purchaser {from the robber} improved it? After asking the question he himself gave the answer: That what the former sold the latter, was surely all rights which might subsequently accrue to him.

בעי רבא השביח עובד כוכבים מהו
א"ל רב אחא מדפתי לרבינא תקנתא לעובד כוכבים ניקום ונעביד
א"ל לא צריכא כגון דזבנא ניהליה לישראל
א"ל סוף סוף הבא מחמת העובד כוכבים הרי הוא כעובד כוכבים
א"ל לא צריכא כגון דגזלה ישראל וזבנה לעובד כוכבים ואשבח עובד כוכבים והדר עובד כוכבים וזבנה לישראל
מי אמרי' כיון דמעיקרא ישראל ולבסוף ישראל עבדו רבנן תקנתא
או דלמא כיון דאיכא עובד כוכבים באמצע לא עבדי להו רבנן תקנתא
תיקו:

Rava inquired: What would be the law where a heathen {stole it and} improved it?
Rav Acha MiDifti said to Ravina: Shall we trouble ourselves to make an enactment for a heathen?
He {=Ravina} said to him: No; the query might refer to the case where he sold it to an Israelite.
He {=Rav Acha} said to him: When it comes down to it, he who comes to claim through a heathen {predecessor}, could surely not expect better treatment than the heathen himself.
He {=Ravina} said to him: No; the query could still refer to the case where an Israelite had misappropriated an article and sold it to a heathen who improved it and who subsequently sold it to another Israelite. Do we say that since initially there was an Israelite {in possession} and in the end an Israelite, the Sages made an enactment? Or perhaps, since there is a heathen in the middle, the Sages did not make for them an enactment.
The question stands unresolved.

{Bava Kamma 96b}

וא"ר פפא האי מאן דגזל עפרא מחבריה ועבדי לבינתא לא קני
מ"ט הדר משוי ליה עפרא
לבינתא ועבדה עפרא קני
מאי אמרת הדר עביד ליה לבינתא ההיא לבינתא אחריתי היא:

And Rav Pappa said: A person who stole dirt from his fellow and made it into a brick, he does not acquire. What is the reason? It could again be made into dirt.
{If he stole} a brick and made it into dirt, he does acquire it? For what will you say? If one once again makes it into a brick, it is a different brick.

Rif Bava Kamma 33a {92a; 93a -b; 95a - b}

33a
{Bava Kamma 92a}
Mishna:

אע"פ שנתן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ועתה השב אשת האיש וגו'
ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וגו'.

EVEN THOUGH THE OFFENDER PAYS HIM [COMPENSATION], THE OFFENCE IS NOT FORGIVEN UNTIL HE ASKS HIM FOR PARDON, AS IT SAYS {Bereishit 20:7}:

ז וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ.

7 Now therefore restore the man's wife; for he is a prophet, and he shall pray for thee, and thou shalt live; and if thou restore her not, know thou that thou shalt surely die, thou, and all that are thine.'

AND WHENCE CAN WE LEARN THAT SHOULD THE INJURED PERSON NOT FORGIVE HIM HE WOULD BE [STIGMATISED AS] CRUEL? FROM THE WORDS {same perek, pasuk 17}:

יז וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת-אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ, וְאַמְהֹתָיו--וַיֵּלֵדוּ.

17 And Abraham prayed unto God; and God healed Abimelech, and his wife, and his maid-servants; and they bore children.

האומר לחבירו סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב
על מנת לפטור חייב
קרע את כסותי שבר את כדי חייב
על מנת לפטור פטור
עשה כן לאיש פלוני ע"מ לפטור חייב בין בגופו בין בממונו:

IF ONE SAID TO HIS FELLOW, 'PUT OUT MY EYE, CUT OFF MY ARM AND BREAK MY LEG,' THE OFFENDER WOULD NEVERTHELESS BE LIABLE.
ON THE UNDERSTANDING THAT HE WOULD BE EXEMPT HE WOULD STILL BE LIABLE.
'TEAR MY GARMENT AND BREAK MY PITCHER,' THE DEFENDANT WOULD STILL BE LIABLE.
'ON THE UNDERSTANDING THAT YOU WILL BE EXEMPT,' HE WOULD BE EXEMPT.
'DO THIS TO A PLONI ON THE UNDERSTANDING THAT YOU WILL BE EXEMPT,' THE DEFENDANT WOULD BE LIABLE, WHETHER WHERE THE INJURY WAS DONE TO THE PERSON OR TO HIS PROPERTY.

Gemara:

ת"ר כל אלו שאמרו דמי בשתו אבל צערו אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנאמר ועתה השב אשת האיש וגו':

The Sages learnt {in a brayta}: All these fixed sums stated above specify only the payment [civilly due] for Degradation. For regarding the hurt done to the feelings {tzaaro} of the plaintiff, even if the offender should bring all the 'rams of Nebaioth' {See Yeshaya 60:7} in the world, the offence would not be forgiven until he asks him for pardon, as it is stated {Bereishit 20:7}:

ז וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ.

7 Now therefore restore the man's wife; for he is a prophet, and he shall pray for thee, and thou shalt live; and if thou restore her not, know thou that thou shalt surely die, thou, and all that are thine.'

גרסינן בפרק (נגמר הדין)
אמר ר' שמעון בן לקיש כל המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע
שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך
הכית לא נאמר אלא תכה
אמר רבי יוחנן כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחלה שנא' ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה
והנ"מ דאית ליה דיינא בארעא
אמר רב יצחק אוי לו לצועק יותר מן הנצעק תניא נמי הכי אחד הצועק ואחד הנצעק במשמע אלא שממהרין לצועק יתר מן הנצעק.
אמר ר' אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדפין בעולם יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי המזבח:

We learn in perek (* Nigmar Hadin *) {Sanhedrin 58b}
Rabbi Shimon ben Lakish said: He who lifts his hand against his neighbour, even if he did not hit him, is called a wicked man. For it is written {Shemot 2:13}:

יג וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.

13 And he went out the second day, and, behold, two men of the Hebrews were striving together; and he said to him that did the wrong: 'Wherefore smitest thou thy fellow?'

"Did you hit" {past tense} is not stated but rather "will you hit" {future tense; thus even before hitting, the Torah referred to the fellow as a rasha.}

{Bava Kamma 93a}
Rabbi Yochanan said: He who invokes the judgment {of Heaven?} against his fellow is himself punished first, as it says {Bereishit 16:5}:

ה וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.

5 And Sarai said unto Abram: 'My wrong be upon thee: I gave my handmaid into thy bosom; and when she saw that she had conceived, I was despised in her eyes: the LORD judge between me and thee.'

and it is written {Bereishit 23:2}:

ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.

2 And Sarah died in Kiriatharba--the same is Hebron--in the land of Canaan; and Abraham came to mourn for Sarah, and to weep for her.

And these words are where there are {existing} courts in the land {to judge it}.
Rav Yitzchak said: Woe to he who cries out {for Divine justice?} more than he who was cried out about.
A brayta also says so: Both he who cries out and he who is cried out about are implied {in Shemot 22

כב אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה, אֹתוֹ--כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ.	22 If thou afflict them in any wise--for if they cry at all unto Me, I will surely hear their cry--
כג וְחָרָה אַפִּי, וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב; וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים.	23 My wrath shall wax hot, and I will kill you with the sword; and your wives shall be widows, and your children fatherless. {P}

}
but punishment is meted out first to the one who cries more than for the one against the one cried about.
Rabbi Abahu said: A man should always strive to be rather of the persecuted than of the persecutors as there is none among the birds more persecuted than doves and pigeons, and yet Scripture made them {alone} eligible for the altar.

גרסינן בפרק שואל אדם מחבירו
אמר רבי יעקב ברה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו למחיצה של הקב"ה מנ"ל
מהכא גם ענוש לצדיק לא טוב לא טוב הוא אלא רע
וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע לא יגור במגורך רע:

We learn in perek Shoel Adam MeiChaveiro {Shabbat, perek 23, daf 149b}:
Rabbi Yaakov the son of the daughter of Yaakov said: He through whom his neighbour is punished is not permitted to enter within the precincts of the Holy One, blessed be He.
From where do we know this? From here {Mishlei 17:26}:

כו גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא-טוֹב-- לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל-יֹשֶׁר.

26 To punish also the righteous is not good, nor to strike the noble for their uprightness.

He {=the tzaddik} is not good but rather evil. {thus: there is a punishment for the tzaddik who is not good.} And it is written {Tehillim 5:5}:

ה כִּי, לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה: לֹא יְגֻרְךָ רָע.

5 For Thou art not a God that hath pleasure in wickedness; evil shall not sojourn with Thee.

There will not dwell in your precincts evil {namely, that tzaddik who is evil, who caused punishment for others}.

{Bava Kamma 93a}

האומר סמא את עיני וכו':
אמר ליה רב יוסף בר חמא לרבא מ"ש רישא ומ"ש סיפא
ואסיקנא אמר רבי יוחנן יש לאו שהוא כהן ויש הן שהוא כלאו
תניא נמי הכי הכני ופצעני ע"מ לפטור א"ל הן יש הן שהוא כלאו
ויש לאו שהוא כהן שבר את כדי קרע את כסותי על מנת לפטור ואמר ליה לאו הרי הוא לאו שהוא כהן
ורמינהי לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לחלק לעניים
אמר רבה לא קשיא הא דאתא לידיה בתורת קריעה והא דאת' לידיה בתורת שמירה:

"IF ONE SAYS 'PUT OUT MY EYE'...":
Rav Yosef bar Chama {this is Rava's father; our gemara has R' Assi bar Chama} said to Rava: Why is the resha {about bodily injury} different from the sefa {about property damage}?
And we conclude: Rabbi Yochanan said: There is a 'no' which is like 'yes', and there is a 'yes' which is like 'no'.
A brayta also says so: 'Hit me, and injure me.' 'On condition to be exempt?' He says to him 'yes' {meant ironically}, this is a 'yes' which is like 'no.' And there is a 'no' which is like 'yes': "Break my pitcher; tear my garment." "On condition to be exempt?" and he said to him "no," behold it is a "no" which is like "yes."
{The break my pitcher in our own gemara seems to be a quote from the Mishna rather than embedded where it is.}
And we can object to this: {Shemot 22:6}

ו כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ-כֵלִים, לִשְׁמֹר, וְגֻנַּב, מִבֵּית הָאִישׁ--אִם-יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם.

6 If a man deliver unto his neighbour money or stuff to keep, and it be stolen out of the man's house; if the thief be found, he shall pay double.

{meaning to watch} to the exclusion of to destroy; 'to keep' and not to rip; 'to keep' but not to distribute to the poor.
Rabba said: This is not a question. Here is where it came to his hand under the status of ripping, which here is where it came to his hand under the status of watching.

ההוא ארנקא דצדקה דאתא לפומבדיתא
אפקדיה רב יוסף גביה דההוא גברא פשע ביה אתו גנבי גנבוה
חייביה רב יוסף
א"ל אביי והא תניא לשמור ולא לחלק לעניים
אמר ליה עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו ולשמור הוא:

There was a certain money purse of charity which came to Pumbedita. Rav Yosef deposited it by a certain person. He was negligent with it and theives stole it. Rav Yosef obligated him. Abaye said to him: But they learnt {in a brayta}: 'to keep' but not to distribute to the poor. He said to him: The paupers of Pumbedita have a fixed allowance, and so it is 'to keep'.

סליקו להו פרק החובל

END PEREK EIGHT
PEREK NINE

{Bava Kamma 93b}
Mishna:

הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאו בגדים משלם כשעת הגזלה
גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל טעונה העומדת להגזז
פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה
זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה:

IF ONE MISAPPROPRIATES PIECES OF WOOD AND MAKES UTENSILS OUT OF THEM, OR PIECES OF WOOL AND MAKES GARMENTS OUT OF THEM, HE HAS TO PAY FOR THEM IN ACCORDANCE WITH [THEIR VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.

IF ONE MISAPPROPRIATED A PREGNANT COW WHICH MEANWHILE GAVE BIRTH [TO A CALF], OR A SHEEP BEARING WOOL WHICH HE SHEARED, HE WOULD PAY THE VALUE OF A COW WHICH WAS ABOUT TO GIVE BIRTH [TO A CALF], AND THE VALUE OF A SHEEP WHICH WAS READY TO BE SHORN [RESPECTIVELY].

A COW WHICH BECAME PREGNANT WHILE WITH HIM AND THEN GAVE BIRTH, OR A SHEEP WHICH WHILE WITH HIM GREW WOOL WHICH HE SHEARED, HE WOULD PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.

THIS IS THE GENERAL PRINCIPLE: ALL ROBBERS HAVE TO PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE OF THE MISAPPROPRIATED ARTICLES AT] THE TIME OF THE ROBBERY.

{Bava Kamma 95a}
Gemara:

ת"ר הגוזל את הרחל וגזזה או שילדה משלם אותה ואת גזותיה ואת ולדותיה דברי ר"מ
ר' יהודה אומר גזלה חוזרת בעיניה
ר"ש אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף

במאי קא מיפלגי ר' יהודה ור"ש
אמר רב זביד בשבח שעל גבי גזלה קא מיפלגי
רבי יהודה סבר שבח שעל גבי גזלה דנגזל הוי
ור"ש

The Sages learnt {in a brayta}: He who misappropriates a sheep and shears it, or a cow which has meanwhile given birth, has to pay for the animal and the wool and the calf; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: the misappropriated animal will be restored intact. Rabbi Shimon says: We view it as if it had been insured with the robber for its value.

{Bava Kamma 95b}
In what are Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon arguing? Rav Zevid said: They differ in the increased value attaching to the misappropriated article. Rabbi Yehuda maintains that this is upon {=part of} the theft which was stolen. And Rabbi Shimon

Rif Bava Kamma 32b {91a-92a}

32b
{Bava Kamma 91a}

וכל הני חמשה דברים נזק וצער וריפוי ושבת ובושת אומדין אותו ונותנין לו מיד
אמדוהו והיה מתנונה והולך אין נותנין לו אלא כמו שאמדוהו
אמדוהו והבריא נותנין לו כל מה שאמדוהו
מסייע ליה לרבא דאמר רבא האי מאן דאמדוהו לכוליה יומא [ואיתפח] ולפלגיה דיומא קא עביד עבידתא יהיב ליה דכוליה יומא משמיא הוא דרחימו עליה:

And all these five things, depreciation, suffering, healing, time lost, and humiliation, we estimate it and give it immediately. If after the estimation was made his health continued to deteriorate, the payment will not be more than in accordance with the previous estimation. So also if after the estimation was made he recovered rapidly, payment will be made of the whole sum estimated.
This supports Rava, for Rava said: An injured person whose illness was estimated to last the whole day but who, as it happened recovered in the middle of the day and performed his usual work, would still be paid for the whole day, as the unexpected recovery was an act of mercy especially bestowed upon him from Heaven.

רקק והגיע בו הרוק
אמר רב פפא ל"ש אלא בו אבל בבגדו לא
אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא זאת אומרת ביישו בדברים פטור מכלום:

"IF HE SPAT SO THAT THE SPITTLE REACHED HIM":
Rav Pappa said: They only learnt this where it reached him, but his garment, no.
In the West {=Eretz Yisrael}, they said in the name of Rabbi Yossi bar Chanina {our gemara: bar Avin}: This informs that where the insult was merely in words, there would be exemption from any liability whatsoever.

ירושל'
תני רב [קרני] לבעיטה אחת לרכובה שלש לסנוקרת חמש עשרה
חד אמר בשום ריש לקיש המבייש את הזקן נותן לו בשתו שלם
חד בר נש אקפד לרבי יהודה בר חנינא אתא עובדא קמי ריש לקיש וקנסיה ליטרא דדהבא:

Yerushalmi {Yerushalmi Bava Kamma 36b}:
Rav Karni taught: For kicking, one {sela}; for kneeing, three; for pelting with stones, fifteen.
One said in the name of Resh Lakish: One who embarasses an elder {zaken; Torah scholar} gives him his full {value of} humiliation.
There was a certain man who insulted Rabbi Yehuda bar Chanina. The case came before Resh Lakish, and he fined him a litre of gold.

הכל לפי כבודו
איבעיא להו ת"ק לקולא קאמר או לחומרא קאמר
לקולא קאמר דאיכא עני דלא בעי למשקל [כולי] האי או דלמא לחומרא קאמר דאיכא עשיר דבעי למיתב ליה טפי
ת"ש מדקאמר רבי עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב שמע מינה דתנא קמא לקולא קאמר שמע מינה:

"ALL DEPENDS UPON HIS DIGNITY":
It was a question to them: The Tanna Kamma is mean by this to mitigate or to aggravate the penalty? Did he mean to mitigate the penalty, so that a poor man would not have to be paid so much, or did he perhaps mean to aggravate the penalty, so that a rich man would have to be paid more?
Come and hear: From the fact that Rabbi Akiva said that EVEN THE POOR IN ISRAEL HAVE TO BE CONSIDERED AS IF THEY ARE FREEMEN WHO HAVE BEEN REDUCED IN CIRCUMSTANCES, FOR IN FACT THEY ALL ARE THE DESCENDANTS OF ABRAHAM, ISAAC AND JACOB, do we not deduce that the Tanna Kamma was coming to mitigate? We so deduce.

ומעשה באחד שפרע ראשה של אשה וכו':
ומי יהבינן זמן לחבלות
והא אמר רבי חנינא אין נותנין זמן לחבלות
אמרי כי לא יהבינן זמן לחבלות דחסריה ממונא אבל לבושת דלא חסריה ממונא יהבינן:

"IT ONCE HAPPENED THAT A CERTAIN PERSON UNCOVERED THE HEAD OF A WOMAN...":
But is time allowed for injuries? But Rabbi Chanina said: we do not grant time in cases of injury?! Say, when do we not grant time in cases of injury? Where there is an actual loss of money, but in the case of Degradation, where there is no actual loss of money, we may grant {time}.

{Bava Kamma 91b}

הקוצץ נטיעותיו כו':
תנא רבה בר בר חנה קמיה דרב שורי הרגת נטיעותי קצצת אתה אמרת לי להרגו אתה אמרת לי לקצץ פטור
אמר ליה לא שבקת חיי לשום בריה כל כמיניה
אמר ליה איסמיה
א"ל תתרגם מתניתך בשור העומד להריגה ובאילן העומד לקציצה
א"ל אי הכי מאי קא טעין
א"ל אנא בעינא למעבדה להא מצוה
כדתניא ושפך וכסה מי ששפך הוא יכסה
ומעשה באחד ששפך וקדם חבירו וכסה וחייבו ר"ג ליתן לו י' זהובים

"HE WHO CUTS DOWN HIS OWN PLANTS...":
Rabba bar bar Chana taught before Rav: {If the plaintiff pleads} 'You killed my ox, you cut my plants,' {and the defendant replies} 'You told me to kill it, you told me to cut it down', he would be exempt.
He said to him: You have not allowed any creature to live, for shall we trust him?
He said to him: Should this be deleted?
He said to him: Translate your teaching as referring to an ox which was standing to be killed, and to a tree that was standing to be cut.
He said to him: If so, what was his plea?
He said to him: That 'I wanted to perform the precept myself,' as they learnt {in a brayta}: {Vayikra 17:13}

יג וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ-עוֹף, אֲשֶׁר יֵאָכֵל- אֶת-דָּמוֹ, -וְשָׁפַךְ,וְכִסָּהוּ, בֶּעָפָר.

13 And whatsoever man there be of the children of Israel, or of the strangers that sojourn among them, that taketh in hunting any beast or fowl that may be eaten, he shall pour out the blood thereof, and cover it with dust.

He who poured, he should cover.
And there was an incident with a person who poured, and his fellow preempted him and covered, and Rabban Gamliel obligated him to give 10 gold coins.

איכא מאן דאמר האי דחייביה ר"ג להאי גברא י' זהובים קנסא הוא דקנסיה ולא גמרינן מינה לדינא אחרינא
וכד מעיינת בגמרא לא אשכחת להאי סברא דאי סלקא דעתך קנסא הוא דקניס רבן שמעון בן גמליאל ולא גמרינן מינה לדינא אחרינא אמאי קא גמר מינה רב להא דתנן נטיעותי קצצת אתה אמרת לי לקצצן פטור
דשמעי' מינה טעמא דאמר הכי הא לא אמר הכי חייב אלא לאו דינא הוא וגמרינן מיניה

There is one who said that this that Rabban Gamliel declared that person liable 10 gold coins, this was a fine that he fined him, and we do not learn from it to any other law.
And when you delve in the gemara, you will not find this theory. For if it arose in your mind that it is a fine that Rabban Shimon ben Gamliel fined him, and we do not derive from it to another law, who does Rav learn {/apply} from it to this that they learnt {tnan}, 'you cut down my plantings; you told me to cut them, he is exempt?' For we derive from this that the reason is that he said this {namely, "you told me"}, but if he did not say this {"you told me"} he would be liable. Is it not then that this is the {monetary} law, and we learn from it.

אמר רב דיקלא דטעין קבא אסור למקצייה
מיתיבי כמה יהא בזית ולא יקצצנו רובע

שאני זיתים דחשיבי
א"ר חנינא לא שכיב שבחת ברי אלא דקצץ תאנה בלא זמנה
אמר רבינא ואם היה מעולה בדמים מותר:

Rav said: A palm tree producing even one kav of fruit may not be cut down.
They objected {from a brayta}: What quantity should be on an olive tree so that it should not be permitted to cut it down? A quarter of a kav.

Olives are different as they are more important.
Rabbi Chanina said: Shivchat my son did not pass away except for having cut down a fig tree before its time.
Ravina said: If its value {for other purposes} exceeds that for fruit, it is permitted.

תניא נמי הכי רק עץ אשר תדע
זה אילן מאכל
כי לא עץ מאכל הוא
זה אילן סרק
וכי מאחר שסופינו לרבות כל דבר מה ת"ל כי לא עץ מאכל הוא להקדים סרק למאכל
יכול אפי' מעולה בדמים ת"ל רק:

A brayta also says so: {Devarim 20:20}

כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ. {פ}

20 Only the trees of which thou knowest that they are not trees for food, them thou mayest destroy and cut down, that thou mayest build bulwarks against the city that maketh war with thee, until it fall. {P}

That is a fruit-bearing tree.
כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא -- "that they are not trees for food" -- This is a barren tree.
Now after in the end we include every thing, what is the implication of כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא, "that they are not trees for food?" In order to precede the barren tree {for destruction} to the fruit-bearing tree.
{Bava Kamma 92a}
Perhaps this means even if it is worth more money? Therefore it informs us "only".

שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי
כי קא אכיל טעם בהו טעמא דחמרא
א"ל [מאי האי
א"ל בגופני קיימא
א"ל] מכחשא בחמרא כולי האי למחר אייתי ליה מקורייהו

רב חסדא חזא תאלי בי גופני
אמר ליה לאריסיה עקרינהו גופני קני דיקלי דיקלי לא קנו גופני:

Shmuel, his field-laborer brought him some dates. When he ate them, he tasted in them the taste of wine. He said to him: [What is this? He said to him: They stand between vines. He said to him:] If they are weakening the vine so much, tomorrow bring me their roots.
{The value of vines is greater than that of dates, which is where this fits in.}

Rav Chisda saw palms among the vines. He said to his field-laborer: Uproot them. Vines can buy palms but palms cannot buy vines.

Rif Bava Kamma 32a {89a - b; 87a; 90a - 91a}

32a

{Bava Kamma 89a}

יורש מוחל ואי מחייבה לה לזבוני כתובתה בטובת הנאה ותתיב ליה ודאי הדרה ומחלה לכתובתה לגבי בעלה ואפסודי ללוקח בידים לא מפסדינן ליה ואי אמרת תזבין כתובתה לההוא גברא דאזקתיה דאי מחלה כתובתה לגבי בעלה לית ליה פסידא ללוקח [דהשתא נמי לאו מידי יהבא ליה סוף סוף] כל לגבי בעל ודאי מחלה ואטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן ליה:

{and even} the heir can forgive {the debt}. And if we require her to sell her ketuba regarding the satisfaction of the benefit and give it {the payment from the sale} to him {=the injured party}, certainly she will turn around and forgive her ketuba as regards to her husband, and to cause a loss to the the purchaser, we will not directly so cause a loss. And if you say, let her sell her ketuba to that person she injured {letting him have the satisfaction of the benefit}, such that if she forgives her ketuba to her husband, there is no loss to the purchaser {=the injured party in this case},
{Bava Kamma 89b}
[for here as well, she is not in the end giving him anything {just as before}], in any situation like this, towards the husband she will certainly forgive, and to trouble the court in such a case, we do not trouble them.

{Bava Kamma 87a}
Mishna:

המכה אביו ואמו ועשה בהן חבורה והחובל בחבירו בשבת פטור מכולן מפני שנידון בנפשו:

HE WHO SMITES HIS FATHER OR HIS MOTHER MAKING ALSO A BRUISE ON THEM OR HE WHO INJURES ANOTHER ON THE SABBATH IS EXEMPT FROM ALL [THE FIVE ITEMS], FOR HE IS CHARGED WITH A CAPITAL OFFENCE.

החובל בעבד כנעני שלו פטור מכולן:

HE WHO INJURES A CANAANITE SLAVE OF HIS OWN IS EXEMPT FROM ALL [THE ITEMS].

{Bava Kamma 90a}

התוקע לחברו נותן לו סלע
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה
סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז והכל לפי כבודו
צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו הרוק העביר טליתו ממנו פרע ראשה של אשה נותן ארבע מאות זוז
[זה הכלל] הכל לפי כבודו
אמר רבי עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאלו הם בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב

IF A MAN BOXES ANOTHER MAN'S EAR, HE HAS TO PAY HIM A SELA'.
RABBI YEHUDA SAID IN THE NAME OF RABBI YOSSI HAGLILI: A MANEH.
IF HE SMACKED HIM {ON THE FACE} HE HAS TO PAY HIM TWO HUNDRED ZUZ; WITH THE BACK OF HIS HAND HE HAS TO PAY HIM FOUR HUNDRED ZUZ. AND ALL IS IN ACCORDANCE WITH HIS HONOR.
IF HE PULLED HIS EAR, PLUCKED HIS HAIR, SPAT SO THAT THE SPITTLE REACHED HIM, REMOVED HIS GARMENT FROM UPON HIM, UNCOVERED THE HEAD OF A WOMAN IN THE MARKET PLACE, HE MUST PAY FOUR HUNDRED ZUZ.
{Bava Kamma 90b}
THIS IS THE GENERAL RULE -- ALL IS IN ACCORDANCE WITH HIS HONOR.
RABBI AKIVA SAID: EVEN THE POOR IN ISRAEL HAVE TO BE CONSIDERED AS IF THEY ARE FREEMEN REDUCED IN CIRCUMSTANCES, FOR IN FACT THEY ALL ARE THE DESCENDANTS OF ABRAHAM, ISAAC AND JACOB.

ומעשה שפרע ראשה של אשה בשוק ובאת לפני ר"ע וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז
אמר לו רבי תן לי זמן ונתן לו
שמרה כשהיא עומדת על פתח חצרה ושיבר את הפך בפניה ובו כאיסר שמן וגלתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה
העמיד לה עדים ובא לפני ר"ע
א"ל רבי לזו אני נותן ד' מאות זוז
אמר לו לא אמרת כלום שהחובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי פטור ואחרים שחבלו בו חייבין והקוצץ נטיעותיו אע"פ שאינו רשאי פטור ואחרים שקצצו אותן חייבין:

AND THERE WAS IN INCIDENT WITH ONE WHO UNCOVERED THE HEAD OF A WOMAN IN THE MARKET PLACE AND WHEN SHE CAME BEFORE RABBI AKIVA, HE OBLIGATED HIM TO PAY HER FOUR HUNDRED ZUZ.
HE SAID TO HIM: RABBI, GIVE ME TIME, AND HE GRANTED THIS TO HIM.
HE WATCHED HER UNTIL HE SAW HER STANDING OUTSIDE THE DOOR OF HER COURTYARD, HE THEN BROKE IN HER PRESENCE A PITCHER WHERE THERE WAS OIL OF THE VALUE OF AN ISAR, AND SHE UNCOVERED HER HEAD AND COLLECTED THE OIL WITH HER PALMS AND PUT HER HANDS UPON HER HEAD [TO ANOINT IT]. HE THEN SET UP 'WITNESSES AGAINST HER AND CAME TO RABBI AKIVA. HE SAID TO HIM: RABBI, TO THIS ONE SHOULD I GIVE FOUR HUNDRED ZUZ?
HE SAID TO HIM: YOU HAVE NOT SAID ANYTHING. FOR WHERE ONE INJURES ONESELF, THOUGH FORBIDDEN, HE IS EXEMPT, YET, WERE OTHERS TO INJURE HIM, THEY WOULD BE LIABLE. SO ALSO HE WHO CUTS DOWN HIS OWN PLANTS, THOUGH NOT ACTING LAWFULLY, IS EXEMPT, YET WERE OTHERS TO [DO IT], THEY WOULD BE LIABLE.

{Bava Kamma 91a}
Gemara:

איבעיא להו יש אומד לנזקין או אין אומד לנזקין
מי אמרינן לקטלא הוא דאמדינן בהכי נפקא נשמה בהכי לא נפקא אבל לנזקין כל דהו או דלמא לא שנא
ולמימד לגברא לא מיבעיא לי דודאי אמדינן ליה במה מיקצר ובמה לא מיקצר
אלא כי קא מיבעיא לן למימד חפצא מי עביד האי נזקא או לא
ופשטינן תא שמע שמעון התימני אומר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים פרט לכשיצתה אבן מתחת ידי עדים שהוא פטור והכא שבת וריפוי כתיבה ביה ש"מ יש אומד לנזקין שמע מינה:

It was a question to them: Is there inspection {of the instrument} in the case of mere damage, or is no inspection necessary in the case of mere damage? Do we say that it is specifically for murder that we inspect, as by means of one {instrument} life could be taken, while by means of another life could not be taken, whereas regarding mere damage any instrument would be sufficient, or is there perhaps no difference?
And to inspect the person {injured}, it is no question to me, for we certainly inspect him, in what he will be short {in recovery time} and in what he will not be short {in recovery time}. Rather, what we are inquiring is inspection of the instrument, whether it did this damage or not.
And we resolve: Come and hear: Shimon the Temani says: just as a fist is a definite object that can be submitted to the consideration of the assembly of the judges and the witnesses, so also all other instruments should be able to be submitted to the consideration of the assembly of the judges and the witnesses. Do we derive from this that there is inspection {of the instrument} even in the case of mere damage? We indeed so derive.

תניא הכהו על עינו וסימאה על אזנו וחרשה עבד יוצא בהן לחירות כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין העבד יוצא בהן לחירות:

They learnt {in a brayta}: If he struck him on the eye and blinded him, or on his ear and deafened him, the slave would on account of that go out free; on an object which was opposite the slave's eye through which he lost his sight or on an object which was opposite his ear through which he lost his hearing, the slave would not go out free.

המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כיצד תקע באזנו וחרשו פטור אחזו ותקע באזנו וחרשו חייב

If a man frightens another he is exempt according to the judgments of Man but liable according to the judgments of Heaven; thus if he blew into his ear and deafened him he would be exempt, but if he actually took hold of his ear and blew into it and thus deafened him he would be liable.

Rif Bava Kamma 31b {87b - 89a}

31b

{Bava Kamma 87b}

אמר ליה לא זיכתה התורה לאב אלא שבח נעורים בלבד
ורבי יוחנן אמר אפילו פצעה פצעה
ס"ד צערה דידה הוא ואפילו ר' אלעזר לא קא מיבעי ליה אלא חבלה דאפחתה מכספה אבל פצעה דלא אפחתה מכספה לא קא מיבעיא ליה
אמר רבי יוסי בר חנינא שפצעה בפניה דאפחתה מכספה
והלכת' כרבי יוחנן הלכך ניזקא דאפחתה מכספה דאביה הוי ושבת אפילו רב מודה דכיון דמעשה ידיה דאביה הוא שבתה נמי דאביה הוא אבל צער דלא אפחתה מכספה דברי הכל דידה הוא והוא הדין לבשתה:

He {=Resh Lakish} said to him: The Torah only granted the father the income of her youth.
And Rabbi Yochanan said: Even regarding wounding.
Does this really arise in your mind? Her pain belongs to her?! And even Rabbi Eleazar does not ask except regarding an injury, {Bava Kamma 88a} through which her pecuniary value is decreased, whereas regarding mere wounding, through which her pecuniary value would not decrease there was never any question.
Rabbi Yossi bar Chanina said: The wound was made in her face, thus causing her pecuniary value to be decreased.
And the halacha is like Rabbi Yochanan. Therefore, depreciation {or: damage}, that her pecuniary value was decreased, belongs to her father, and Loss of Time, even Rav admits, that since her handiwork is to her father, her Loss of Time as well belongs to her father. But suffering, which does not cause her pecuniary value to be decreased, all agree that it belongs to her, and so is the law regarding her embarrassment.

{Bava Kamma 87a}

Mishna:

זה חומר באדם מבשור שהאדם משלם נזק ורפוי וצער ושבת ובושת ומשלם דמי ולדות ושור אין משלם אלא נזק ופטור מדמי ולדות
המכה את אביו ואת אמו ולא עשה בהן חבורה והחובל בחבירו ביוה"כ חייב בכולן
החובל בעבד עברי חייב בכולן חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו
החובל בעבד כנעני של חבירו חייב
ר' יהודה אומר אין לעבדים בשת:

ON THIS [POINT] THE LAW FOR MAN IS MORE SEVERE THAN THE LAW FOR CATTLE, VIZ., THAT MAN HAS TO PAY FOR DEPRECIATION, PAIN, HEALING, LOSS OF TIME AND DEGRADATION; AND HE PAYS ALSO FOR THE VALUE OF EMBRYOS, WHEREAS IN THE CASE OF CATTLE THERE IS NO PAYMENT FOR ANYTHING BUT DEPRECIATION, AND THERE IS EXEMPTION FROM [PAYING] THE VALUE OF EMBRYOS.

ONE WHO STRIKES HIS FATHER AND HIS MOTHER WITHOUT, HOWEVER, MAKING A BRUISE ON THEM, OR ONE WHO INJURED HIS FELLOW ON THE DAY OF ATONEMENT IS LIABLE FOR ALL [THE FIVE ITEMS].

ONE WHO INJURES A HEBREW SLAVE IS SIMILARLY LIABLE FOR ALL OF THEM, WITH THE EXCEPTION, HOWEVER, OF LOSS OF TIME IF HE IS HIS OWN SLAVE. ONE WHO INJURES A CANAANITE SLAVE BELONGING TO ANOTHER PERSON IS [SIMILARLY] LIABLE FOR ALL [THE FIVE ITEMS].
RABBI YEHUDA SAID: NO DEGRADATION IS PAID IN THE CASE OF [CANAANITE] SLAVES.

{Bava Kamma 88a}

Gemara:

והלכתא עבד פסול לעדות ויש לו בשת
וגר כשר לעדות ויש לו בשת
וחרש יש לו בשת שוטה אין לו בשת
קטן אי מכלמי ליה ומיכלים אית ליה ואי לא לית ליה:

And the halacha is that a servant is invalid for testimony and has degradation {/embarrassment}, while a convert is valid for testimony and has degradation; A deaf-mute has degradation; A lunatic does not have degradation.
And a minor, if you shame him and he is shamed, he receives, and if not, he does not receive.

{Bava Kamma 87a}
Mishna:

חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה החובל בהן חייב
והן שחבלו באחרים פטורין
העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהן חייב והן שחבלו באחרים פטורין
אבל משלמין לאחר זמן
נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חייבין לשלם:

A DEAF-MUTE, AN IDIOT AND A MINOR ARE AWKWARD TO DEAL WITH, AS HE WHO INJURES THEM IS LIABLE [TO PAY], WHEREAS IF THEY INJURE OTHERS THEY ARE EXEMPT.
[SO ALSO] A SLAVE AND A [MARRIED] WOMAN ARE AWKWARD TO DEAL WITH, AS HE WHO INJURES THEM IS LIABLE [TO PAY], WHEREAS IF THEY INJURE OTHERS THEY ARE EXEMPT, THOUGH THEY MAY HAVE TO PAY AT A LATER DATE; FOR IF THE WOMAN WAS DIVORCED OR THE SLAVE MANUMITTED, THEY WOULD BE LIABLE TO PAY.

{Bava Kamma 88a}

Gemara:

אמיה דרב שמואל בר אבא מאקרוקניא הות נסיבא ליה לרב אבא
כתבתינהו לניכסה לרב שמואל ברה
אזל רב שמואל בר אבא לקמיה דרבי ירמיה בר אבא
אוקמיה בנכסיה מהא דתנן הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שכתובין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהוא ברשות האב
מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן אין ללוקח כלום עד שימות האב
וכי מאית אב מיהת אית ליה ללוקח ואף על גב דמת הבן בחיי האב ולא אתי לידיה דבן קנה לוקח
כר"ש בן לקיש דאמר לא שנא מת האב בחיי הבן דאתו לידיה דבן ולא שנא מת הבן בחיי האב דלא אתו לידיה דבן קנה לוקח
אתו לקמיה דרב יהודה אמר להו הרי אמר שמואל זו אינו דומה למשנתנו משום תקנת אושא
דאמר רבי יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות
וכן הלכתא:

The mother of Rav Shmuel bar Abba from Akrokania was married to Rav Abba. She wrote {=bequeathed} her assets to Rav Shmuel her son.
{Bava Kamma 88b}
Rav Shmuel bar Abba went before Rabbi Yirmiyah bar Abba, and he established him in his assets from this which they learnt {tnan}: If a man assigns his possessions to his son, to take effect after his death, the father is not able to sell them because he assigned them to the son, and the son is not able to sell because it is in the domain of the father. If the father {still} sold, they are sold until he dies. If the son sold, the purchaser has nothing until the father dies.

And yet, when the father dies, the purchaser {from the son} has. And even though the son died in the lifetime of the father, and it never entered the hands of the son, the purchaser acquires. Like Rabbi Shimon ben Lakish, who said: It does not matter if the father died in the lifetime of the son, such that it entered the hand of the son, or if the son died in the lifetime of the father, such that it did not enter the hand of the son, regardless the purchaser acquires.

They came before Rav Yehuda. He said to them: Behold, Shmuel said that this is not similar to our Mishna, because of the enactment of Usha. For Rabbi Yossi bar Chanina said: In Usha they enacted that a woman who sold assets of melog in the lifetime of her husband and then dies, the husband can take them out of the hands of the purchasers.

And so is the halacha.

{Bava Kamma 89a}

אמר רבא הלכתא טובת הנאה לאשה ואין הבעל אוכל פירות
מ"ט חד פירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן
ואי קשיא לך הואיל וטובת הנאה לאשה אמאי קתני גבי אשה פגיעתן רעה תזבין לכתובתה בטובת הנאה ותשלם השתא התם משום דשמואל דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול ואפילו

Rava said: The halacha is that satisfaction of the benefit {tovat hanaah} belongs to the woman, and the husband will have no right to enjoy any profit.
What is the reason? It was only profits that the Rabbis enacted for him, but profits of profits they did not enact for him.
And if it is difficult for you, since the satisfaction of the benefit is to the woman, why does it teach by a woman that THEY ARE AWKWARD TO DEAL WITH? Let her sell her ketuba for the satisfaction of the benefit, and pay? There {it is not practical} because of Shmuel. For Shmuel said: He who sold a deed of debt to his friend, and then turns around and forgives it {the debt}, it is forgiven. And even

Rif Bava Kamma 31a {85b - 87a}

31a

{Bava Kamma 85b}

סימא את עינו נותן לו דמי עינו ושבת רואין אותו כאילו הוא מטחינו ברחים חרשו נותן לו דמי כולו

if he put out {another's} eye he must pay him for the value of his eye, and as to Loss of Time the injured person is to be considered as if he were grinding in the mill; but if he made {the other} deaf, he must pay for the value of the whole of him.

איתמר הכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור
אמר אביי נותן לו דמי שבת גדולה ודמי שבת קטנה
ורבא אמר אינו נותן לו אלא דמי שבתו שבכל יום ויום
הלכתא כרבא

It was stated {by Amoraim}: For instance, where he struck him on his arm and the arm was broken but will ultimately recover fully.
{Bava Kamma 86a}
Abaye said: he must pay for Big Loss of Time plus Small Loss of time.
And Rava said: He only gives him he amount of the Loss of Time for each day.
And the halacha is like Rava.

פירוש שבת גדולה דמי ידו ששמין אותו כמה הוא שוה ביד וכמה שוה בלא יד
ושבת קטנה רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין
ושבת גדולה דאמר אביי כשצמתה ידו וסופה לחזור לאו דמי ידו לגמרי הוא אלא שמין אותו כמה הוא שוה קודם שצמתה וכמה הוא שוה לאחר שצמתה ידו וסופה לחזור ויהיב ליה ההוא דביני ביני
ושבת קטנה רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שכבר נותן לו דמי ידו שצמתה וסופה לחזור
וקאמר רבא כיון שסופה לחזור אין נותנין לו דמי שבת גדולה ושבת קטנה דרואין אותו כאילו הוא שומר קישואין לא סגי ליה בהכי דהא לא יהיב ליה דמי שבת גדולה
הלכך יהיב ליה שבתו שבכל יום ויום ממלאכה דבטיל מינה
וכן הלכתא ומסתברא דכפועל בטל שיימינן ליה:

The explanation of Big Loss of time, the value of his hand, that we assess it how much he is worth with the hand and how much he is worth without the hand. And Small Loss of Time, we see him as if he were watching cucumbers.
And the Big Loss of Time which Abaye speaks of, it is when his hand is broken and will eventually recover, such that it is not entirely the value of his hand, but rather we assess him, how much he is worth before his hand is broken and how much he is worth after his hand is broken yet will eventually recover, and give him that intervening amount.
And the Small Loss of Time, we see him as if he is a watchman of cucumbers, for he was already given the value of his hand that broke and will recover.
And Rava said that since in the end it will recover, we do not give him the value of Big Loss of Time; and Small Loss of Time, that we view him as if he is a watchman of cucumbers is insufficient for him with this, for behold he was not given the value of Big Loss of Time. Therefore, he gives him his Loss of Time of each and every day of the work that he is unemployed from.
And so is the halacha. And it is logical that we assess him as a workman who is unemployed.

איתמר הקוטע יד עבד עברי של חבירו
אמר אביי נותן שבת גדולה לעבד ושבת קטנה לרבו
רבא אמר הכל לעבד וילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות
ולכי נפיק לחירות נפקא ארעא בהדיא
ואם פחת אצל עצמו ואצל רבו לא פחת הכל לעצמו והיכי דמי דפסקיה לריש אודניה או לריש נחיריה:

It was stated {by Amoraim}: If a man cuts off the arm of a Hebrew servant of another:
Abaye said: He pays Big Loss of Time to the servant and Small Loss of Time to his {=the servant's} master.
Rava said: All is to the servant, who would have to purchase {with the money} real property whose produce would be enjoyed by the master. And when he goes free, he takes the land with him.
And if {due to the injury} he depreciated, but he did not depreciate to his master, then all is to him. How so? Where the offender split the top of the servant's ear or the top of his nostrils.

ירושלמי
א"ר יוחנן הקוטע יד עבדו של חבירו רבו נוטל חמשה דברים והלה מתפרנס מן הצדקה דמצווין ישראל לפרנס עבדים הקטועים ולא שלימים
והא ר' יוחנן אכיל קופר ויהיב לעבדיה שתי חמר ויהיב לעבדיה וקרי עליה הלא בבטן עושני עשהו התם מדת רחמנות הכא מדת הדין:

Yerushalmi:
Rabbi Yochanan said: If one cuts off the arm of a Hebrew servant of another, the master takes the five things {=nezek, tzaar, ripui, shevet, boshet} and this other one {=the servant} subsists off charity, for Israel is available {/ready} to support amputee slaves, but not complete ones.
But Rabbi Yochanan would eat a piece of meat and give it to his servant; drink wine and give it to his servant, and call upon him {Iyyov 31:15}

טו הֲלֹא-בַבֶּטֶן, עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ; וַיְכֻנֶנּוּ, בָּרֶחֶם אֶחָד.

15 Did not He that made me in the womb make him? And did not One fashion us in the womb?

There was the attribute of Mercy. Here was the attribute of Law {Din}.

{Bava Kamma 87a}

בעי ר' אלעזר מרב החובל בבת קטנה של אחרים חבלה למי
מי אמרינן כיון דאקני רחמנא שבח נעורים לאביה חבלה נמי לאביה הוא דהא אפחתה מכספה
או דלמא שבח נעורים הוא דאקני ליה רחמנא לאביה דאי בעי לממסרה למוכה שחין מצי מסר לה אבל חבלה כיון דאי בעי מחבל לה לא מצי חבל לה לא אקני ליה רחמנא

Rabbi Eleazar inquired from Rav: If one injures a minor daughter of another person, to whom should {the payment for} the injury go? Do we say that since the All-Merciful bestowed all the income of her youth to her father, injuty as well goes to her father, for her value was surely decreased. Or perhaps it is specifically the income which the All-Merciful bestowed to her father, that if he wished to hand her over to one afflicted with leprosy he could hand her over, but injury, that if he wished to injure her, he could not injure her, the All-Merciful did not bestow?