Rif Bava Kamma 41b {114b - 115b; 115a}

41b

See the Rif inside here, courtesy of HebrewBooks.org.

{Bava Kamma 114b}

דהוה קמיה דרבי מעשה באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר אני ואימא נשבינו לבין האומות יצאתי לשאוב מים ודעתי על אימא ללקט עצים ודעתי על אימא והשיאה רבי לכהונה על פיו משום דבשבויה הקילו רבנן:

which was before Rabbi, an incident about a certain person {our gemara: child} who spoke in all innocence and said "I and mother was taken captives among the gentiles. I went out to draw water and my thoughts {=attention} were on mother; to collect wood, and my thoughts were on mother." And Rabbi married her off to a kohen on his word. Because in cases of a woman taken captive, the Sages were lenient.

הא דתניא דרבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה אומר תנאי ב"ד הוא שיהא זה יורד לשדה חבירו וקוצץ סוכה של חבירו ומציל נחילו ונותן דמי סוכה מתוך נחילו

וכן תנאי ב"ד הוא שיהא זה מפרק את עציו ומציל פשתנו של חבירו ונוטל דמי עציו מתוך פשתנו של חבירו

וכן תנאי בית דין שיהא זה שופך את יינו ומציל דבשנו של חבירו ונוטל דמי יינו מתוך דבשנו של חברו

חזינן מאן דאמר הני כולהו הלכתא נינהו

ואנן לא סבירא לן הכי דקי"ל כמתני' דתנן אין לו אלא שכרו

וגרסי' נמי בס"פ מרובה בענין עשרה תנאין שהתנה יהושע

ותו ליכא

הא איכא הא דא"ר יהודה בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו וצוברו כל ל' יום ברה"ר כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ

והא איכא הא דרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה וכו'

ופרקינן דיחידאה לא קאמרינן דביחידאה לא קא מיירי דשמעת מינה הא דר' יהודה והא דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה כולהו לאו הלכתא נינהו:

This that they learnt {in a brayta}:

Rabbi Yishmael the son of Rabbi Yochanan ben Beroka says: It is a stipulation of Bet Din that this one may descend to his fellow's field and cut off a bough that belongs to his fellow and thus save his swarm, and pay the amount of the bough from {the value of} his swarm. And so too, it is a stipulation of Bet Din that this one may unload his wood {from his donkey} and save his fellow's flax, and take the cost of his wood from the flax of his fellow. And so too, it is a stipulation of Bet Din that this one may pour out his wine {to have a container available} and save the honey of his fellow, and take the cost of his wine from the honey of his fellow.

We have seen one who said that all of these are the halacha. But we do not maintain this to be so, for we establish like our Mishna which taught "he only has his wages." And also, we learn in the end of perek Merubah {Bava Kamma 81b}:

There were ten stipulations which Yehoshua stipulated. And are there not more? Behold, there is that that Rabbi Yehuda said: At the time of the taking out of dung, a person may take out his dung and pile it up for a period of 30 days in the public domain such that it be trodden upon by the legs of people and the legs of animals, for on this condition Yehoshua gave over the land to Israel as an inheritance. And behold, there is that of Rabbi Yishmael the son of Rabbi Yochanan ben Beroka, etc.?!

And we answer that those which are positions of individuals we do not say {in the brayta}, for something which is of an individual we don't say. And we deduce from this that this of Rabbi Yehuda and this of Rabbi Yishmael the son of Rabbi Yochanan ben Beroka, all of them are not the halacha.

Mishna:

המכיר כליו וספריו ביד אחר אם יצא לו שם גניבה בעיר ישבע כמה הוציא ויטול

ואם לאו לא כל הימנו שאני אומר מכרן לאחר ולקחם זה ממנו

IF A MAN IDENTIFIES HIS ARTICLES OR BOOKS IN THE POSSESSION OF ANOTHER PERSON, AND A RUMOR OF BURGLARY IN HIS PLACE HAD ALREADY BEEN CURRENT IN TOWN, THE PURCHASER {WHILE PLEADING PURCHASE IN MARKET OVERT} WOULD HAVE TO SWEAR HOW MUCH HE PAID AND WOULD BE PAID ACCORDINGLY {WHILE THE OWNER GETS BACK HIS POSSESSIONS}.

BUT IF THIS WAS NOT SO, HE COULD NOT BE BELIEVED, FOR I MAY SAY THAT HE {THE ORIGINAL OWNER} SOLD THEM TO ANOTHER PERSON FROM WHOM THE DEFENDANT PURCHASED THEM.

{Bava Kamma 115a}

זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש

נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכה אין לו אלא שכרו

ואם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו:

THIS ONE WAS COMING WITH HIS BARREL OF WINE AND THIS ONE WAS COMING WITH HIS BARREL OF HONEY, AND THE BARREL OF HONEY CRACKED, AND THIS ONE POURED OUT HIS OIL AND SAVED THE HONEY WITHIN IT,

{Bava Kamma 115b}

HE ONLY HAS HIS WAGES. AND IF HE SAID TO HIM "I WILL SAVE YOURS AND YOU WILL GIVE ME THE VALUE OF MINE," THEN HE IS OBLIGATED TO GIVE IT TO HIM.

שטף נהר חמורו וחמור חבירו שלו יפה מנה ושל חבירו יפה מאתים הניח את שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו ואם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו:

A RIVER SWEPT AWAY HIS ASS AND HIS FELLOW'S ASS, HIS ASS BEING WORTH A MANEH {=100 zuz} AND HIS FELLOW'S ASS BEING WORTH 200 {zuz}, AND HE LEFT HIS OWN {TO ITS FATE} AND SAVED THAT OF HIS FELLOW, HE ONLY HAS HIS WAGES. AND IF HE SAID TO HIM "I WILL SAVE YOURS AND YOU WILL GIVE ME THE VALUE OF MINE," THEN HE IS OBLIGATED TO GIVE IT TO HIM.

{Bava Kamma 114b}

Gemara:

וכי יצא לו שם גניבה בעיר מאי הוה דלמא זבוני זבנינהו והוא ניהו דקא מפיק שמא

אמר רב יהודה אמר רב הכא במאי עסקינן כגון שבאו בני אדם ולנו בתוך ביתו ועמד והפגין בלילה ואמר נגנבו כלי נגנבו כלי ודלמא עילה מצא

רב כהנא מסיים בה משמיה דרב כגון שהיתה מחתרת חתורה ובני אדם שלנו בתוך ביתו יצאו ואבונקראות של כלים על כתפיהם והכל אומרים נגנבו כליו של פלוני

ודלמא כלים שקול ספרים לא שקול

ואסיקנא א"ר אבהו באומרים הללו כליו של פלוני והללו ספריו של פלוני:

And if there went out a rumon of the theft in city, what of it? Perhaps he indeed sold it, and he himself was the one who put out the rumor!

Rav Yehuda cited Rav {what follows is as the statement has been modified}: Here, we are dealing with a case such that people come and lodged in his house, and he stood and called out in the night, saying "my vessels have been stolen, my vessels have been stolen!"

And perhaps that he merely found a pretext?

Rav Kahana completed the statement in the name of Rav as: Such that there was a tunnel dug and the people who lodged there had left, with bundles of articles on their shoulders, and all say that the vessels of Ploni were stolen.

And perhaps vessels were taken but books were not taken?

And we conclude: Rabbi Abahu said: Where they said 'these are the vessels of Ploni and these are the books of Ploni.'

אמר רבא לא שנו אלא בבעל הבית העשוי למכור את כליו אבל בבעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו לא צריך כולי האי

ודלמא איצטריך ליה זוזי וזבין

אמר רב אשי הרי יצא לו שם גניבה בעיר:

Rava said: They only learned this regarding a houseowner who was accustomed to sell his vessels, but regarding a houseowner who was not accustomed to sell his vessels, {Bava Kamma 115a} we do not need all of this.

And perhaps he needed the money and sold?

Rav Ashi said: Behold, there is the rumor of the theft in the city {supporting this other assumption that the homeowner would not sell his vessels}.

ש [אתמר] גנב ומכר ואח"כ הוכר הגנב

רב משמיה דרבי חייא אמר הדין עם הראשון

ר' יוחנן משמיה דר' ינאי אמר הדין עם השני

אמר רב פפא דכ"ע גלימא למריה הדר והכא בעשו בו תקנת השוק קא מיפלגי

ומאי הדין הדין [עם דין] הלוקח

רב משום ר' חייא אמר הדין עם הראשון דינא דלוקח למישקל זוזיה מגנב סבר לא עשו בו תקנת השוק

ר' יוחנן אמר הדין עם השני דינא דלוקח למישקל זוזיה מבעל הבית

It was stated {by Amoraim}: If he stole and sold, and then the thief was identified:

Rav in the name of Rabbi Chiya said: The lawsuit is against the first one {=the thief}.

Rabbi Yochanan in the name of Rabbi Yannai said: The lawsuit is against the second one {=the purchaser}.

Rav Pappa said: All agree that the garment itself returns to its owner. But here, the dispute is about the restoration of the extra money paid in the market. And what is the "din?" The din is regarding the law of the purchaser:

Rav in the name of Rabbi Chiya said that the law is with the first one, that the law of the purchaser to take his {extra} money from the thief. He maintains that they did not set for him the extra money paid in the market.

Rabbi Yochanan said that the law is with the second one, that the law of the purchaser is to take his extra money {that he paid} from the owner {of the stolen item}.

Rif Bava Kamma 41a {114a - b}

41a

See the Rif inside at HebrewBooks.org.

{Bava Kamma 114a}

אריא ארבעת לי אמיצראי משמתינן ליה עד דאתי ומקבל כל אונסא דאתי מחמתיה:

{he may say to him:} "You have crouched a lion at my border." We place him under the ban under he comes and accepts responsibility for any mishap which comes because of him.

המציל מן הנהר ומן הלסטים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו

אם נתייאשו אין סתמא לא

אמר רב אסי לא שנו אלא בלסטין עכו"ם דדיינו בגיותא אבל בישראל דאמרי מי יימר אפילו סתמא נמי איאושי מיאש:

If one saves {some property} from the river or from bandits, if the owners have given up hope, behold they are his.

{The implication of this is:} If they have given up hope, yes, but in the plain instance, no.

Rav Assi {our gemara: Rav Ashi} said: They only learned this regarding heathen bandits, who judge with haughtiness. But by an Israelite, where they will say "who says" {that it is as you have described? Bring witnesses}, even in the normal case, he will certainly have abandoned hope.

Mishna:

אמר רבי יוחנן בן ברוקה נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה

ומהלך בתוך שדהו ונוטל את נחילו ואם הזיק משלם מה שהזיק

אבל לא יקוץ את הסוכה על מנת ליתן דמים

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר קוצץ ונותן דמים:

RABBI YOCHANAN BEN BEROKA SAID: A WOMAN OR A MINOR IS TRUSTED WHEN STATING THAT THIS SWARM STARTED FROM HERE; AND HE {=THE OWNER OF BEES} IS ALLOWED TO WALK INTO THE FIELD OF HIS NEIGHBOR FOR THE PURPOSE OF RESCUING HIS SWARM, THOUGH IF HE CAUSES DAMAGE HE WOULD HAVE TO PAY FOR THE AMOUNT OF DAMAGE HE DOES. HE MAY, HOWEVER, NOT CUT OFF HIS NEIGHBOR'S BOUGH {UPON WHICH HIS BEES HAVE SETTLED} {EVEN} WITH THE INTENTION OF PAYING HIM ITS VALUE.

RABBI YISHMAEL THE SON OF RABBI YOCHANAN BEN BEROKA SAID: HE CUTS AND PAYS HIM ITS VALUE.

{Bava Kamma 114b}

Gemara:

אמר רב אשי אין מסיח לפי תומו כשר אלא לעדות אשה בלבד

אמר ליה רבינא לרב אשי והא נחיל של דבורים

א"ל בקנין דרבנן

וההוא עובדא נמי

Rav Ashi said: Speaking in all innocence is not valid except for testimony on behalf of a woman {in terms of death of the husband such that she may now remarry}.

Ravina said to Rav Ashi: But there is the instance of the swarm of bees.

He {=Rav Ashi} said to him: This was a case of {only} Rabbinic aquisition {that one may own this}.

And there was a certain incident as well,

Rif Bava Kamma 40b {113b - 114a}

40b

The Rif inside at HebrewBooks.org

{Bava Kamma 113b}

אמר שמואל וטעותו מותרת כי הא דשמואל זבן לקנא דדהבא בכלל דפליזא מן ההוא כותי בארבע זוזי ואבלע ליה זוזי יתירא:

רב כהנא זבן מאה ועשרין חביתא דחמרא בכלל מאה מההוא כותי אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא:

Shmuel said: And his error is permitted.

Like this that Shmuel bought a golden bowl under the assumption it was copper from a certain Cuthean for four zuz, and also swallowed an extra zuz.

Rav Kahana bought 120 barrels of wine under the assumption that they were 100 from a certain Cuthean. He {=Rav Kahana} said to him: See that I am relying upon you.

רב אשי הוה שפיל ואזיל [באורחא] חזא הנהו שבשבי דגופנא דתלו לבר מן פרדיסא ותלו בהו קיטופי

א"ל לשמעיה פוק חזי אי דישראל הוא לא תייתי ואי דכותי הוא אייתי

שמעיה ההוא כותי אתא אמר ליה דכותי שרי

א"ל הכי קאמינא ליה אי דכותי הוא אייתי דשקיל דמי ואי דישראל הוא לא תייתי דלא שקיל דמי:

Rav Ashi was walking down the road. He saw some branches of vines hanging outside the vineyard, from which ripe grapes were hanging. He said to his attendant: Go and see: If they are of an Israelite, do not bring them to me, but if of a Cuthean, bring them.

That Cuthean {who owned the vineyard} heard, came, and said to him: Of a Cuthean is permitted?!

He {=Rav Ashi} said to him: This is what I said {meant} to him: If it is of a Cuthean, bring them, for he {=the Cuthean} will accept payment, while if it is of an Israelite, do not bring them, for he will not accept payment.

גופא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא

אמר רבא תדע דקטלי דיקלי ועבדי גישרי ועברינן עלייהו:

The primary text {of the gemara, which we cited before}:

Shmuel said: The law of the land is the law.

Rava said: Know, for if they {=the authorities} cut down palm-trees and make bridges, we can pass over them.

אמר רב האי מאן דמשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא

וה"מ בשותפי אבל באריסא לא

דאמר רב בר מתא אבר מתא מיעבט וה"מ בבול ארעא

פי' יבול הארץ

ובגיזתא דשתא

אבל חליף ליה שתא כיון דמפייס מלכא לא:

Rav {our gemara: Rava} said: One who is found in the barn pays the king's share {for the grain in the field}.

And these words are when he is a partner, but a sharecropper, no.

For Rav said: A citizen of a town can be pledged for another citizen of the town. And these words are regarding land tax -- to explain: the growth of the land -- and of the fleece {our gemara: karga, capitation tax} of that year. But once the year have passed, since the king was pacified, no.

מכריז רבא ואיתימא רב הונא דסלקין לעילא ודנחתין לתתא האי בר ישראל דידע סהדותא לכותי אישראל חבריה ואזיל מסהיד ליה בכותי היו משמתינן ליה

מ"ט כיון דכותים מפקי ממונא אחד סהדא היו משמתינן ליה

והני מילי במגיסתא אבל בי דואר אינהו נמי חד סהדא למומתא שדו ליה

אמר רב אשי האי בר ישראל דזבין ליה ארעא לעובד כוכבים אמיצרא דישראל חבריה היו משמתינן ליה

מאי טעמא משום דאמר ליה

Rava announced -- and some {texts} say Rav Huna -- Those who leave up {to Eretz Yisrael} and those who descend {to Bavel}: If there is a son of Israel who knows testimony on behalf of a Cuthean upon his fellow Israelite and goes and testifies on behalf of the Cuthean, we will place him under a ban.

What is the reason? Since Cutheans collect money on {the word of}

{Bava Kamma 114a}

one witness {rather than two}, we place him under the ban. And these words are by Magista {untrained magistrates; or, a village court}. But in the Persian Circuit Court, they also impose an oath based on a single witness.

Rav Ashi said: If there is a son of Israel citizen who sold land to an idolator on the border of his fellow Israelite, we place him under a plan. What is the reason? For he {=the neighbor} may say to him:

Rif Bava Kamma 40a {113a - b}

40a

Rif inside at HebrewBooks.org.
{Bava Kamma 113a}

ואע"ג דליתיה במתא נמי לא אמרן אלא דאתי ביומיה אבל אי לא אתי ביומיה לא
מ"ט אישתלו ולא אמרו ליה
ואע"ג דאתי ביומיה נמי לא אמרן אלא דלית ליה אורחא אבבא דבי דינא אבל אי אית ליה אורחא אבבא דבי דינא לא
מ"ט לא אמרו ליה סברי אשכחיה וא"ל:

And even though he is not in the town, we also only say it when was to come {home} that day, but if he would not come home that day, no. What is the reason? They might have forgotten and not told him.
And even though he came home that day, we still only say this when his path {home} does not pass by the gate of Bet Din, but if his path would take him past the gate of Bet Din, no. What is the reason? They figured that they would find him and tell him.

ואמר רבא האי מאן דכתבינן פתיחא עליה אדלא אתא לדינא כי אתא לדינא קרעינן ליה לפתיחיה.
אדלא צאית לדינא לא קרעינן ליה לפתיחיה עד דצאית
ולא היא כי אמר ציאתנא קרעינן ליה לפתיחיה:

And Rava said: A person upon whom we write a Peticha for not coming before court, when he comes to court, we tear up his Peticha. {If we wrote it} for his not having obeyed the court decision, we tear up his Peticha only when he obeys. And it is not so. When he {merely} says 'I will obey', we tear up his Peticha.

אמר רב חסדא קבעינן זמן דייתי לדינא שני וחמישי ושני זימנא וזימנא דבתר זימנא.
ועד למחר לא כתבינן פתיחא:

Rav Chisda said: When we fix a time that he should come to court, it is Monday, Thursday, Monday, one time after another {fixing the time} but for the next day, we do not write a Peticha. {our gemara: and the next day {of the last fixed date}, we write}.

רב אשי איקלע לבי רב כהנא אפום נהרא חזייה לההיא איתתא דאקבעה זימנא בצפרא וקא כתבי עלה פתיחא לאורתא
א"ל לא סבר לה מר להא דרב חסדא
[דא"ר חסדא] קובעין זמן ב' וה' וב'
וא"ל הנ"מ גברא דלא שכיח במתא אבל איתתא כיון דשכיחא במתא ויתבה ולא קא אתיא מעיקרא מורדת היא
אמר רב לא מקבעינן זימנא לא ביומי ניסן ולא ביומי סיון ולא ביומי תשרי ולא במעלי שבתא ולא במעלי יומא טבא:
אבל מניסן לבתר ניסן ומתשרי לבתר תשרי מקבעינן:
וממעלי שבתא לבתר שבתא לא מקבעינן משום דמיטרד בשבתא:

Rav Ashi visited the house of Rav Kahana at the mouth of the river {"the mouth of the river" missing in our gemara}. He saw a certain woman upon whom the time was set for the morning, and they wrote upon her a Peticha for the night.
He said to him: Does master not hold like that of Rav Chisda? For Rav Chisda said: We establish a time on Monday, Thursday, and Monday.
And he said to him: These words are regarding a man, who is {=might} not frequent the town, but a woman, since she is commonly in the town dwelling ther, and yet she does not come, she is rebellious from the beginning.

Rav said: We do not set a time for the days of Nissan, for the days of Sivan, for the days of Tishrei, not erev Shabbos or erev Yom Tov.
But during Nissan for after Nissan and during Tishrei for after Tishrei, we do establish. And from erev Shabbat for after Shabbat, we do not establish, because he could be busy preparing for Shabbat.

פיסקא אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס הגבאין
מוכסין
והא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא
אמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה
דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו:

Citation {from the Mishna on 113a}:
"NO MONEY MAY BE TAKEN IN CHANGE EITHER FROM THE BOX OF THE CUSTOMS-COLLECTORS OR FROM THE PURSE OF THE TAX-COLLECTORS":
Customs-collectors? {Why should the customs-collectors be considered to be acting unlawfully?} But Shmuel said: The law of the land is the law.
Rav Chinena bar Kahana cited Shmuel: By a custom-collector who has no set limit.
In the academy of Rabbi Yannai they said: By a self-appointed custom-collector.

וכן הא דתנן נודרים להרגים ולחרמים ולמוכסים במוכס העומד מאליו או מוכס שאין לו קצבה

And so too that which they taught {in the Mishna}, "To {escape} murderers or robbers or customs-collectors one may confirm by a vow {a false statement that the grain is terumah}" is for a self-appointed custom-collector or to a custom-collector who has no set limit.

תניא אסור להבריח בהם מן המכס
רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא מותר להבריח בהם מן המכס
בשלמא לענין כלאים בהא קא מיפלגי
מר סבר דבר שאין מתכוין אסור ומר סבר מותר
אלא להבריח מן המכס מי שרי
והא קאמר שמואל דינא דמלכותא דינא
אמר רב חיננא בר כהנא במוכס שאין לו קצבה
דבי רבי ינאי אמרו במוכס העומד מאליו
רב אשי אמר הכא במוכס כנעני עסקינן
וכדתניא ישראל וכנעני אנס שבאו לפניך לדין אם אתה יכול לזכהו בדין ישראל זכהו ואמור לו כך דיננו בדיני כנענים זכהו ואמור לו כך דינכם ואם לאו באין עליו בעקיפין דברי ר' ישמעאל
ר"ע אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם
וקי"ל כרב אשי דבתרא הוא:

They learnt {in a brayta}: It is forbidden to utilize them to escape the custom.

Rabbi Shimon says in the name of Rabbi Akiva: It is permitted to utilize them to escape the custom.

This is fine in terms of kilayim {improper mixtures of species} that they argue in that; one master maintains that something not intended is forbidden and one master maintains it is permitted. But to escape the custom-tax, who permits?! Behold, Shmuel said that the law of the land is the law!

Rav Chinena bar Kehana {earlier, citing Shmuel} said: By a custom-collector who has no set limit.

In the academy of Rabbi Yannai they said: By a self-appointed custom-collector.

Rav Ashi said: Here, we are dealing with a Kenaanite custom-collector. {Rashi has: a Kenaanite custom-collector who is an extortionist; so too, Masoret Hashas on this Rif.}

And as they learned {in a brayta}: An Israelite and a Kenaani extortionist who come before you for judgement; if you are able to rule in favor of him {the Israelite} in Israelite law, rule in favor of him, and say to him {the Kenaanite extortionist} "such is our law." If {you can rule in favor of him} in the laws of the Kenaanites, rule in favor of him {the Israelite} and say to him "such is your law." And if not, we come upon him with a ruse. These are the words of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: We do not come upon him with a ruse, because of sactification of Hashem's name.

And we establish {between these Amoraim} like Rav Ashi, for he is last.

{Bava Kamma 113b}

אמר רב ביבי בר גוזלא א"ר שמעון חסידא גזילו של כנעני אסור אבדתו מותרת:

גזלו אסור כדרב הונא אמר רב
דאמר רב הונא אמר רב מנין לגזל כנעני שהוא אסור שנאמר ואכלת את כל העמים אשר ה' אלהיך נותן לך בזמן שמסורין בידך ולא בזמן שאינן מסורין בידך
אבדתו מותרת כי הא דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב מנין לאבדת כנעני שהיא מותרת שנא' וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך
אבדת אחיך ולא אבדת כנעני
תניא ר"פ בן יאיר אומר כל מקום שיש חילול השם אף אבידתו אסורה

Rav Bibi bar Gozla {our gemara: bar Gidel} cited Rabbi Shimon Chassida: The theft of a Kenaanite is forbidden; his lost article is permitted.

His theft is forbidden, like Rav Huna cited Rav. For Rav Huna cited Rav: From where do we know that theft of a Kenaanite is forbidden? For it is stated {Devarim 7:16}

טז וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ. {ס}

16 And thou shalt consume all the peoples that the LORD thy God shall deliver unto thee; thine eye shall not pity them; neither shalt thou serve their gods; for that will be a snare unto thee. {S}

at the time that they are given over into your hand, and not at the time that they are not given over into your hand.

His lost article is permitted, like this which Rav Chama bar Guria cited Rav: How do we know that the lost article of a Kenaanite is permitted? For it is stated {Devarim 22:3}:

ג וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ: לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם. {ס}

3 And so shalt thou do with his ass; and so shalt thou do with his garment; and so shalt thou do with every lost thing of thy brother's, which he hath lost, and thou hast found; thou mayest not hide thyself. {S}

the lost article of your brother, and not the lost article of a Kenaanite.

They learnt {in a brayta}: Rabbi Pinchas ben Yair said: Anywhere there is desecration of Hashem's name, even his lost article is forbidden.

Rif Bava Kamma 39b {112b - 113a}

39b

{Bava Kamma 112b}

אמר רבא הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפי' עומד וצווח:
ואי אמר קיבעו זימנא דמייתינא סהדי ומרענא ליה לשטרא קבעינן ליה.
ואי לא אתו בזימניה נטרינן ליה שני וחמישי ושני ואי לא אתא כתבינן פתיחא עליה ומשהינן ליה תשעין יומין
תלתין יומין קמאי לא כתבינן אדרכתא אניכסיה דאמרינן דלמא אזוזי קא טרח.
תלתין יומין מציעאי לא כתבינן אדרכתא אניכסיה דאמרינן דלמא לא אשכח למיזף וקא טרח לזבוני.
שלשים יום בתראי לא כתבינן אדרכתא אניכסיה דאמרי' דלמא ההוא דקא זבין גופיה קא טרח אזוזי
מכאן ואילך ודאי כתבינן אדרכתא אניכסיה

Rava said: The law is that a document may be authenticated even not in the presence of the other party; and even if he protests aloud before us {that the document is a forgery}.
And if he says, 'Give me time till I can bring witnesses, and I will invalidate the document', we give him time. And if he does not appear we wait again over the following Monday and Thursday and Monday. If he still does not appear we write a Peticha {=a warrant} out against him and wait for him for ninety days.
For the first thirty days we do not take possession of his property as we say that he is busy trying to borrow money; during the middle thirty we similarly do not take possession of his property as we say perhaps he was unable to raise a loan and is trying to sell his property; during the last thirty days we similarly cannot take possession of his property as we still say that the purchaser himself is busy trying to raise the money. From then on, we certainly write an adrachta {=a legal order to trace the debtor's property for the purpose of having it seized and assessed to the creditor for his debt} on his property.

והנ"מ דקא מישתמיט אישתמוטי ואמר אתינא [אתינא] אבל אמר לא אתינא לאלתר כתבינן אדרכתא אניכסיה
והני מילי מלוה אבל פקדון לאלתר כתבינן אדרכתא אנכסיה
והני מילי אמקרקעי אבל אמטלטלי לא כתבינן מ"ט דלמא שמיט ואכיל להו ומייתי האיך סהדי ומרע ליה לשטרא וליכא לאשתלומי מיניה
ואפי' אית ליה למלוה מקרקעי לא כתבינן ליה אדרכתא אמטלטלי דחיישינן דלמא מיכספן הנך מקרקעי וליכא לאישתלומי מיני'
וכי כתבינן אדרכתא אניכסיה מודעינן ליה והוא דמקרב כגון דאזיל שליחא בתלתא בשבא ואתי בארבעה בשבא וקאי בחמשה בבי דינא:

And these words are where he pleads 'I will come {/bring}, I will come}', but if he says 'I will not come', we immediately write an adrachta on his property.
And these words are regarding a loan, but regarding a pledge, we immediately write an adrachta on his property.
And these words are regarding land, but upon movable object we do not write {an adrachta}. What is the reason? Lest he meanwhile carry them off and consume them; and when these one brings witnesses and invalidates the document, there be nothing to pay him from.
And even where the creditor has land, we do not write an adrachta on movable objects, for we fear lest this land may depreciate in value and there not be what to repay from.
And when we write an adrachta on his property, we inform him. And this is where he is nearby, such as that an agent {of the court} leaves {to him} on Tuesday and comes on Wednesday, and he can appear on Thursday in Bet Din.

אמר רבא שליחא דבי דינא מהימן כבי תרי
והנ"מ לשמתא אבל לפתיחא לא
מ"ט ממונא הוא דקא מחסר ליה דבעי מיתב זוזא דפתיחא:

Rava {our gemara: Ravina} said: The agent of Ben Din is believed like a set of two {witnesses, that the party refused to come to court}.
And these words are in terms of placing him under the ban, but for a Peticha {=warrant}, no.
What is the reason? Because it is monetary matters which he is causing him loss, for he needs to give money for the Peticha. {our gemara: for the scribe; but Tosafot have Peticha}.

ואמר רבא קבעינן ויהבינן זימנא אפומי דאיתתא ואפומי דשיבבא ולא אמרן אלא דליתא במתא אבל איתיה במתא לא
מ"ט לא א"ל סברי אשכחיה שליחא וא"ל

And Rava {our gemara: Ravina} said: We establish and give a fixed date {for a summons} on the word of a woman, and on the word of a neighbor.
And we only say this where he {=the party} was not in the town,
{Bava Kamma 113a}
but if he is in town, no.
What is the reason? They {=the woman or neighbor} might not tell him, thinking that the agent will find him and tell him.

Rif Bava Kamma 39a {112a-b}

39a

{Bava Kamma 112a}

אמר רבא הניח להן אביהן פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאלתה
מתה אין חייבין באונסיה
כסבורין הן של אביהן היא טבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול וכו' כדכתבנוה בכתובות בפרק אלו נערות

Rava said: If their father left them a cow which was borrowed by him, they may use it until the expiration of the period for which it was borrowed, though if it [meanwhile] died they would not be liable for the accident.
If they were under the impression that it was the property of their father, and so slaughtered it and consumed it, they would have to pay for the value of meat at the cheapest price, etc., as we have written it in Ketubot, in perek Elu Naarot.

ת"ר והשיב את הגזלה מה ת"ל אשר גזל
יחזיר כעין שגזל ומכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם
והמניח לפניהן בין גדולים בין קטנים חייבין
משום סומכוס אמרו גדולים חייבין קטנים פטורים:

The Sages learnt {in a brayta}: {Vayikra 5:23}:

כג וְהָיָה, כִּי-יֶחֱטָא וְאָשֵׁם--וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת-הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק, אוֹ אֶת-הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ; אוֹ אֶת-הָאֲבֵדָה, אֲשֶׁר מָצָא.

23 then it shall be, if he hath sinned, and is guilty, that he shall restore the theft which he took by robbery, or the thing which he hath gotten by oppression, or the deposit which was deposited with him, or the lost thing which he found,

What does it come to inform us with אֲשֶׁר גָּזָל, "which he took by robbery"? That he should return it when it is in he same form as what he stole. And from here they said that one who stole and fed his sons, they are exempt from paying; and if he left it to them {as an inheritance}, whether they are adults or minors, they are obligated. In the name of Sumchus they said that adults are obligated and minors are exempt.

בר חמוה דרבי ירמיה טרק גלי באפי דרבי ירמיה
אתא לקמיה דרבי אבא אמר ליה שלו הוא תובע
א"ל והא מייתינא סהדי דאחזקי בה בחיי אבוה
אמר ליה וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין
א"ל והתניא בין גדולים בין קטנים חייבין
אמר ליה הרי מחלוקתך בצדך משום סומכום אמרו גדולים חייבין קטנים פטורים
אמר איכפל עלמא וקאי כסומכוס לאפקועי לדידי

The {minor} son of the father-in-law of Rabbi Yirmeyah bolted the door in the face of Rabbi Yirmeyah {who wanted to take possession of the premises}.
He came before Rabbi Abba. He said to him: He was merely asserting his right to his own.
He {=Rabbi Yirmeyah} said to him: I can bring witnesses to testify that I took possession of the premises during the lifetime of the father.

{Bava Kamma 112b}
He {=Rabbi Abba} said to him: Can the evidence of witnesses be accepted {Bava Kamma 112b} where the other party is not present?
He {=Rabbi Yirmeyah} said to him: But they learnt {in a brayta}: "Whether adults or minors they would be liable."
He {=Rabbi Abba} said to him: Is not the divergent view at your side? "In the name of Sumchus they said that adults are obligated and minors are exempt."
He {=Rabbi Yirmeyah} said to him: Has the whole world doubled itself {=decided} like Sumchus in order to deprive me of my property?

איגלגל מלתא ומטא לקמיה דרבי אבהו
אמר ליה לא שמיע לכו הא דאמר רב חמא בר יוסף א"ר אושעיא
תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה חבירו ואמר שלי היא אין אומרים נמתין לו עד שיגדיל אלא מוציאין אותה מידו ולכשיגדיל אם יש לו עדים יביא ראיה ונראה
מי דמי התם הוא דלא קיימא בחזקה דאבוה אבל הכא דקיימא בחזקה דאבוה לא:

Meanwhile the matter was referred from one to another until it arrived before Rabbi Abahu. He {=Rabbi Abahu} said to him: Have you not heard of what Rav Chama bar Yosef said in the name ofRabbi Oshaya? If a minor collected his slaves and took possession of another person's field claiming that it was his, we do not say, Let us wait till he come of age, but we wrest it from him forthwith and when he comes of age he can bring forward witnesses {to support his allegation} and then we will consider the matter.
But is it really comparable? There, he had no presumptive title to it from his father, but here, where he has such a presumptive title from his father, no.

אמר רבי אסי אמר רבי שבתי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין
תהי בה רבי יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין
קיבלה מיניה רבי יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים
שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא:

Rabbi Assi cited Rabbi Shabtai: We accept the testimony of witnesses even not in the presence of the litigant.
Rabbi Yochanan reacted to this in surprise: Do we indeed accept witnesses not in the presence of witnesses?
Rabbi Yossi bar Chanina accepted from him {this ruling} in such a situation as where he was ill, or his witnesses were ill; that his witnesses wished to travel to an overseas country, and they sent for him and he did not come.

Rif Bava Kamma 38b {111b - 112a}

38b

{Bava Kamma 111b continues}

את בניו והמניח לפניהם פטורין מלשלם
לאחר יאוש היא ואין גזלה קיימת
אבל גזלה קיימת אפילו לאחר יאוש חייבים להחזיר.
דתנא רבי אושעיא הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם והמניח לפניהם גזלה קיימת חייבין אין גזלה קיימת פטורין.
ואם הניח להן אביהן אחריות נכסים חייבין לשלם.

his children, or left it before them {as an inheritance}, they are exempt from paying, that is after abandoning hope {which the owner does}, and the theft is not extant. But if the theft is still extant, then even after abandoning hope, they are obligated to return it.
For Rabbi Oshaya taught: If one stole and fed his children, they are exempt from repaying; and if he left it before them {as an inheritance}, then if the theft is still extant they are obligated, while if the theft is not extant, they are exempt. And their father left them property constituting security, they are liable to pay.

ואמרינן אין גזלה קיימת פטורין
לימא תהוי תיובתא דרב חסדא
ופריק לא רב חסדא מוקים ליה לאחר יאוש.

And we said "if the theft is not extant, they are exempt." Let us say that this is a refutation to Rav Chisda! And they resolve: No. Rav Chisda will establish it as after abandoning of hope.

והשתא דמטלטלי משתעבדי לבע"ח חייבין לשלם ממטלטלי דשבק אבוהון בין לפני יאוש בין לאחר יאוש בין אכלו בין לא אכלו דהוה ליה כמלוה על פה
וקי"ל השתא דמלוה על פה גובה מן היורשין בין ממקרקעי בין ממטלטלי.
אבל ודאי הניח להן אביהן מעות של רבית אין חייבין להחזיר
דתניא הניח להן אביהן מעות של רבית אע"פ שהן יודעים שהן של רבית אין חייבין להחזיר:

And now that movable objects are under lien to creditors, they are obligated to pay from the movable objects that their father left them, whether before {the owner} giving up hope or after giving up hope, whether they ate it or whether they did not eat it, for it is to him like an Oral loan. And we establish now that an oral loan collects from the heirs, whether from land or movable objects.

But certainly if their father left them money of usury, they are not liable to return it. For they learnt {in a brayta}: Money of usury, even though they knew it was of usury, they are not obligated to return.

{Bava Kamma 112a}

ואם הניח להן אביהן פרה וטלית וכל דבר המסוים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן:

And if their father left them a cow, a cloak, or any distinguishable object {in Bava Metzia, the context is that received as interest}, they are obligated to return it because of their father's honor.

ואמרינן עלה
אמר רמי בר חמא זאת אומרת רשות יורש כרשות לוקח דמי
רבא אמר לעולם אימא לך רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי
ושאני הכא דאמר קרא אל תקח מאתו נשך ותרבית
לדידיה הוא דאזהריה רחמנא לבריה לא אזהריה רחמנא.
והאי דאמרינן חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן הני מילי בשעשה תשובה ולא הספיק להחזיר עד שמת כדאוקימנא בפ' איזה הוא נשך:

And we say upon it:
Rama bar Chama said: This informs that the possession of the heir is like the possession of the purchaser. {in that there is no real obligation to return it except for the father's honor}
Rava said: In truth, I will say to you that the possession of the heir is not like the possession of the purchaser. And it is different here for the Scriptures stated {Vayikra 25:36}:

לו אַל-תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ.

36 Take thou no interest of him or increase; but fear thy God; that thy brother may live with thee.

For himself is what the All-Merciful warned; to his son, the All-Merciful did not warn.

And this that we say that they are obligated to return because of their father's honor, these words are where he repented but did not have opportunity to repent before he died, as we have established it in perek Ezehu Neshech.

Rif Bava Kamma 38a {106b - 107a; 108b; 111b; 113a; 114a; 108b-109a; 110a; 111b}

38a

{Bava Kamma 106b}

ופליגא דרבי חייא בר יוסף
דא"ר חייא בר יוסף עירוב פרשיות כתוב כאן
וכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב

And this is in conflict with Rabbi Chiyya bar Yosef. For Rabbi Chiya bar Yosef said: {Bava Kamma 107a} There is here an 'interweaving of sections', and when it is written {Shemot 22:8}:

ח עַל-כָּל-דְּבַר-פֶּשַׁע עַל-שׁוֹר עַל-חֲמוֹר עַל-שֶׂה עַל-שַׂלְמָה עַל-כָּל-אֲבֵדָה, אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי-הוּא זֶה--עַד הָאֱלֹהִים, יָבֹא דְּבַר-שְׁנֵיהֶם: אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ. {ס}

8 For every matter of trespass, whether it be for ox, for ass, for sheep, for raiment, or for any manner of lost thing, whereof one saith: 'This is it,' the cause of both parties shall come before God; he whom God shall condemn shall pay double unto his neighbour. {S}

it is written about a loan.

מ"ש גבי מלוה כדרבה דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה במקצת טענה ישבע חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו ובכולהו בעי דלודי ליה והא דלא אודי ליה אשתמוטי קא אישתמיט גבי מלוה הוא דאינו מעיז אבל גבי פקדון מעיז
וקי"ל כר' חייא בר יוסף
ושמעינן מינה דלית הלכתא כרמי בר חמא דאמר ארבעה שומרין צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת:

Why is it different by a loan? Like Rabba. For Rabba said: Why did the Torah state that partial admission requires that he swear? Because there is an assumption that a person is not so brazen before his {true} creditor, and he would really be admitting the entire claim; and this that he did not admit to him is because he is putting him off {because he cannot pay the entire amount}. But it is by the lender that he is not going to be so brazen. But by a pledge, he would be so brazen.

And we establish like Rabbi Chiyya bar Yosef.
And we derive from this that the halacha is not like Rami bar Chama who said that "four watchmen require denial in part and admission in part."

{Bava Kamma 108b}

נגנבה באונס והוכר הגנב
אמר אביי אם שומר חנם הוא רצה עושה עמו דין רצה נשבע ואם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע.
ורבא אמר אחד זה ואחד זה עושה עמו דין ואינו נשבע:

If it was stolen by violence and the thief was identified:
Abaye said: If he {=the watchman} was an unpaid watchman, then if he wishes he may go to law with him, and if he wishes he may swear {and be exempt, such that the owner must contend with the thief}. And if he is a paid watchman, he goes to law with him and is unable to swear {to exempt himself}.
And Rava said: In both this case and that case, he brings him to law and does not swear.

ואם קדם ונשבע ואח"כ הוכר הגנב אם שומר חנם הוא רצה עומד בשבועתו רצה עושה עמו דין ואם שומר שכר הוא עושה עמו דין
וכן הלכתא:

And if he first swore, and only afterwards was the thief identified:
If he is an unpaid watchman, then if he wishes he may stand in his oath and if he wishes he may bring him to law. And if he is a paid watchman, he brings him to law.
And so is the halacha.

סליקו להו פרק הגוזל עצים
END PEREK NINE
BEGIN PEREK TEN

{Bava Kamma 111b}
Mishna:

הגוזל ומאכיל את בניו והמניח לפניהם פטורין מלשלם.
ואם היה דבר שיש לו אחריות נכסים חייב לשלם.

IF ONE MISAPPROPRIATED [FOODSTUFF] AND FED HIS CHILDREN OR LEFT [IT] TO THEM [AS AN INHERITANCE], THEY WOULD NOT BE LIABLE TO MAKE RESTITUTION, BUT IF THERE WAS ANYTHING [LEFT] WHICH COULD SERVE AS SECURITY THEY WOULD BE LIABLE TO PAY.

{Bava Kamma 113a}

אין פורטין לא מתיבת המוכסים ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהן צדקה.
אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק.

NO MONEY MAY BE TAKEN IN CHANGE EITHER FROM THE BOX OF THE CUSTOMS-COLLECTORS OR FROM THE PURSE OF THE TAX-COLLECTORS, NOR MAY CHARITY BE TAKEN FROM THEM, THOUGH IT MAY BE TAKEN FROM THEIR [OWN COINS WHICH THEY HAVE AT] HOME OR IN THE MARKET PLACE.

{Bava Kamma 114a}

נטלו המוכסין חמורו ונתנו לו חמור אחר נטלו לסטין כסותו ונתנו לו כסות אחרת הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן.
המציל מיד הגייס ומן הנהר ומן הלסטים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו:

IF CUSTOMS-COLLECTORS TOOK AWAY A MAN'S ASS AND GAVE HIM INSTEAD ANOTHER ASS, OR IF BRIGANDS TOOK AWAY HIS GARMENT AND GAVE HIM INSTEAD ANOTHER GARMENT, IT WOULD BELONG TO HIM, FOR THE OWNERS HAVE SURELY GIVEN UP HOPE OF RECOVERING IT.
IF ONE RESCUED [ARTICLES] FROM A RIVER OR FROM A MARAUDING BAND OR FROM HIGHWAYMEN, IF THE OWNERS HAVE GIVEN UP HOPE OF THEM, THEY WILL BELONG TO HIM.

{Bava Kamma 108b}

הגוזל את אביו ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו.
אם אינו רוצה או שאין לו לוה ובעלי החוב באין ונפרעין ממנו:

IF A MAN ROBBED HIS FATHER AND, [WHEN CHARGED BY HIM,] DENIED IT ON OATH, AND [THE FATHER AFTERWARDS] DIED, HE WOULD HAVE TO REPAY THE PRINCIPAL AND A FIFTH [AND A TRESPASS OFFERING] TO HIS [FATHER'S] CHILDREN OR TO HIS [FATHER'S] BROTHERS;
BUT IF HE IS UNWILLING TO DO SO, OR HE HAS NOTHING WITH HIM, HE SHOULD BORROW [THE AMOUNT FROM OTHERS AND PERFORM THE DUTY OF RESTORATION TO ANY OF THE SPECIFIED RELATIVES] AND THE CREDITORS CAN SUBSEQUENTLY COME AND [DEMAND TO] BE PAID [THE PORTION WHICH WOULD BY LAW HAVE BELONGED TO THE ROBBER AS HEIR].

האומר לבנו קונם שאת נהנה לי אם יירשני בחיי ובמותי אם מת לא יירשנו ויתן לבניו או לאחיו:
אם אינו רוצה או שאין לו לוה ובעלי החוב באין ונפרעין ממנו:

IF A MAN SAID TO HIS SON: 'KONAM BE WHATEVER BENEFIT YOU HAVE OF MINE, {skipping some of our Mishna -- Bava Kamma 109a} IF YOU INHERIT FROM ME, BOTH DURING MY LIFE AND AFTER MY DEATH,' IF HE DIES, HE DOES NOT INHERIT HIM, [BUT THE PORTION] WILL BE TRANSFERRED TO HIS FATHER'S [OTHER] CHILDREN OR TO HIS [FATHER'S] BROTHERS.
IF HE DOES NOT WANT OR DOES NOT HAVE [A LIVELIHOOD], HE MAY BORROW [FROM OTHERS AN AMOUNT EQUAL TO HIS PORTION IN THE INHERITANCE] AND THE CREDITORS CAN COME AND DEMAND PAYMENT [OUT OF THE ESTATE].

{Bava Kamma 110a}

הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שנאמר ואם אין לאיש גואל וגו':

IF ONE ROBBED A PROSELYTE AND [AFTER HE] HAD SWORN TO HIM [THAT HE DID NOT DO SO], THE PROSELYTE DIED, HE WOULD HAVE TO PAY THE PRINCIPAL AND A FIFTH TO THE PRIESTS, AND BRING A TRESPASS OFFERING TO THE ALTAR, AS IT IS SAID {Bemidbar 5:8}:

ח וְאִם-אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל, לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו--הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַיהוָה, לַכֹּהֵן: מִלְּבַד, אֵיל הַכִּפֻּרִים, אֲשֶׁר יְכַפֶּר-בּוֹ, עָלָיו.

8 But if the man have no kinsman to whom restitution may be made for the guilt, the restitution for guilt which is made shall be the LORD'S, even the priest's; besides the ram of the atonement, whereby atonement shall be made for him.

{Bava Kamma 111b}

Gemara:

אמר רב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה
מאי טעמא
כיון דלא אייאוש בעלים ברשותייהו קיימי:

Rav Chisda said: If one misappropriated {an article} and before the owner gave up hope of recovering it, another person came and consumed it, the owner has the option of collecting payment from either the one or the other.
What is the reason?
Since the owner did not abandon hope, it still remained in his possession.

והא דתנן הגוזל ומאכיל

And this that they learnt {in the Mishna}: If one stole and fed

Rif Bava Kamma 37b {104b; 103a; 106a; 105b; 106b}

37b

{Bava Kamma 104b}

אמר ליה ניקנינהו ניהלך אגב ארעא ותא את כתוב לן התקבלתי
כי הא דרב פפא הוה מסיק תריסר אלפי זוזי בי חוזאי אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אחא אגב אסיפא דביתיה כי אתה נפיק לאפיה עד תווך:

He said to him: let him transfer to you the ownership of the money by dint of land, and when you come back you will give us a written acknowledgment that you have received the money.
Like this of Rav Pappa, who was owed twelve thousand zuz from the house of Chaza'ei, and he transferred them to Rav Shmuel bar Acha via the threshold of him house. When he came {back} he went out to meet him until Tavach.

היכא דאמר ליה לחבריה שדר לי זוזאי בהדי פלניא ושדרינהו ניהליה בהדי ההוא פלניא דא"ל ואיתניסו פטור מלשלומי דתנן בהשואל את הפרה
א"ל השואל שלחה לי ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך או שאמר לו המשאיל הריני משלחה לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך ואמר לו השואל שלח ושלחה ומתה חייב וכן בשעה שמחזירה.

Where he said to his fellow, "send me my money via Ploni," and he sent to him via that particular Ploni he told him of, and a mishap occurs, he is exempt from paying, for they learnt {in a Mishna} in HaShoel et HaPara {Bava Metzia 98b}: IF THE BORROWER SAID TO HIM, 'SEND IT TO ME BY MY SON, SERVANT, OR AGENT,' OR 'BY YOUR SON, SERVANT OR AGENT, OR IF THE LENDER SAID TO HIM, 'I AM SENDING IT TO YOU BY MY SON, SERVANT OR AGENT,' OR 'BY YOUR SON, SERVANT OR AGENT, AND THE BORROWER REPLIED, 'SEND IT,' AND HE SENT IT, AND IT DIED [ON THE ROAD], HE IS RESPONSIBLE. AND THE SAME HOLDS GOOD WHEN HE RETURNS IT.

והיכא נמי דאתני בינייהו מעיקרא כל דמשדר כל חד לחבריה אית ליה רשות לשדורי ליה בהדי מאן דבעי תנאי ממון הוא וקיים ואית ליה רשותא לשדורי בהדי מאן דחזי ואי איתניס באורחא ברשותא דמריה איתניס.

And it is so, as well, where they stipulate initially between them that when one sends to his fellow, he has permission to send it with whichever person he wishes, it is a monetary stipulation, and it stands, and he has permission to send with whichever person he sees fit; and if he encounters a mishap on the road, in the domain {or: with the permission} of the owner he had a mishap.

והיכא דשדר ליה לחבריה כתבא וא"ל ההוא מידי דאית לי גבך שדרינהו ניהלי בהדי פלניא ושדרינהו ניהליה לא מחייב באחריותיהו דהכי נהגו האידנא תגרי וקיימא לן בכי הא דמנהגא מילתא היא והכי שדרו ממתיבתא והני מילי מדעתיה אבל בעל כרחיה לא דא"ל לאו בעל דברים דידי את כדכתיבנא לעיל.
וגברא דמורכין ליה לית ליה רשותא לאורכי איניש אחרינא בההיא אורכתא דיכיל למימר ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר:

And where he sent to his fellow a letter, and said to him {in it}, "that thing which I have by you, send it to me via Ploni," and he sent it to him, he is not liable in its responsibility, for so are the {traveling} merchants accustomed nowadays. And we establish that where such is the custom {/common practice}, it is a substantial matter; and so was sent {as a ruling} from the Metivta. And these words were where it was willingly, but against his will, no, for he can say to him, 'You have no claim against me', as we have written above.

{?} And to a man whom is granted authorization to seize, another man does not have authorization to seize via that authorization, for he is able to say to him "I do not wish to have my pledge in the hand of another."

גרסינן בפרק השולח גט לאשתו אמר אביי נקטינן בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה
ולא אמרן אלא דליכא פירא בארעא אבל איכא פירא בארעא מגו דמישתעי דינא אפירא משתעי נמי אגופא:

We learn in perek HaSholeach Get LeIshto {Gittin 48b} Abaye said: We have it on tradition that a husband {before going to law} about property belonging to his wife requires authorization from her. And we only say this where there is no produce, but where there is produce on the land, since he can put forth a lawsuit on the fruits, he can put forth a lawsuit on the main body {=the land} as well.

אמרי נהרדעי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי דכפרי וכו' כדכתבינן בפרק מרובה

The Nehardeans said: We do not write an authorization of seizure on movable objects {the claim upon which} was denied {by a bailee}, etc., as we have written in perek Meruba. {See here.}

{Bava Kamma 103a}

Mishna:

נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש מחל לו על הקרן ולא מחל לו על החומש מחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות משוה פרוטה בקרן אינו צריך לילך אחריו:

IF HE REFUNDED TO HIM THE PRINCIPAL BUT DID NOT PAY HIM THE [ADDITIONAL] FIFTH, OR IF THE OTHER EXCUSED HIM THE PRINCIPAL THOUGH NOT THE FIFTH, OR EXCUSED HIM BOTH ONE AND THE OTHER, WITH THE EXCEPTION, HOWEVER, OF LESS THAN THE VALUE OF A PERUTAH ON ACCOUNT OF THE PRINCIPAL, HE WOULD NOT HAVE TO GO AFTER HIM.

נתן לו את החומש ולא נתן לו את הקרן מחל לו על החומש ולא מחל לו על הקרן מחל לו על זה ועל זה חוץ משוה פרוטה בקרן ה"ז צריך לילך אחריו.

IF {HOWEVER} HE PAID HIM THE FIFTH BUT DID NOT REFUND THE PRINCIPAL, OR WHERE THE OTHER EXCUSED HIM THE FIFTH BUT NOT THE PRINCIPAL, OR EVEN WHERE HE REMITTED HIM BOTH ONE AND THE OTHER, WITH THE EXCEPTION, HOWEVER, OF THE VALUE OF A PERUTAH ON ACCOUNT OF THE PRINCIPAL, HE WOULD HAVE TO CONVEY IT PERSONALLY TO HIM.

{Bava Kamma 106a}

Gemara:

אמר רב מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי ונשבע ואחר כך באו עדים פטור שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקבלו בעלים שבועה שוב אין משלמין ממון
ולית הלכתא כרב

Rav said {Our gemara: Rav Huna cited Rav}: "I have 100 zuz of mine in your possession," and the other one says "you have nothing in my possession," and swears to that effect, and afterwards witnesses come, he is exempt. For it is stated {Shemot 22:10}:

י שְׁבֻעַת יְהוָה, תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם--אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ; וְלָקַח בְּעָלָיו, וְלֹא יְשַׁלֵּם.

10 the oath of the LORD shall be between them both, to see whether he have not put his hand unto his neighbour's goods; and the owner thereof shall accept it, and he shall not make restitution.

Once the owner has accepted the oath, we no longer longer pay money.
And the halacha is not like Rav.

דאמרינן א"ל רמי בר חמא לרב נחמן מכדי דרב לא סבירא לך משכוני נפשך אדרב למה לך
א"ל לפרושי לדרב בעלמא קא בעי.
והא רב קרא קאמר
קרא לכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין הוא דאתא
שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם
מי שעליו לשלם הוא נשבע והלכתא כרב נחמן.
ואפילו אתא חד סהדא דאית ליה גביה מנה ואישתבע שבועה דאורייתא ובתר הכי אתא חד סהדא אחרינא מצטרף בהדי קמא ומיחייב לשלומי:

For we say:
Rami bar Chama said to Rav Nachman: Since you do not personally accept this view of Rav, why are you pledging yourself to defend this statement of Rav?
He {=Rav Nachman} said to him: I did it merely to interpret the view of Rav.
But Rav quoted a verse!? That verse comes in reference to all those who take oaths in the Torah, that they swear and do not pay. {Perhaps as opposed to the plaintiff swearing and taking.} For it is stated {Shemot 22:10}:

י שְׁבֻעַת יְהוָה, תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם--אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ; וְלָקַח בְּעָלָיו, וְלֹא יְשַׁלֵּם.

10 the oath of the LORD shall be between them both, to see whether he have not put his hand unto his neighbour's goods; and the owner thereof shall accept it, and he shall not make restitution.

The one upon whom devolves the obligation to pay swears.
And the halacha is like Rav Nachman.

And even if one witness comes that he has by him 100 zuz, and he swears a Biblical oath, and afterwards another single witness comes, he combines with the first one and obligates him to pay.

{Bava Kamma 105b}

אמר רב ששת הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסיו.
מתיב רמי בר חמא ושכנגדו חשוד על השבועה אחד שבועת העדות ואחד שבועת הפקדון ואפילו שבועת שוא
ואם איתא מכפירה איפסיל ליה אמרי הכא במאי עסקינן [דקאי] באגם דלאו כפירה היא סבר אישתמיט ליה עד דמייתינא ליה:

Rav Sheshet said: If one {falsely} denies a pledge, he is made upon it a robber such that he is liable in any accident that occurs to it.
Rami bar Chama objected:

'Where the other party was suspected regarding the oath. {How so?} Where he took falsely] either an oath regarding evidence or an oath regarding a deposit or an oath in vain.'

But if as you say, let them say that false denial renders him unfit!
With what are we dealing? Where it {=the animal} was placed on the meadow, such that it is not {real} denial. He is thinking 'I will get rid of him {=the plaintiff} until I will go and deliver up to him.

{Bava Kamma 106b}

א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שיכפור במקצת ויודה במקצת מ"ט דאמר קרא כי הוא זה

Rabbi Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: One who {falsely} advances a plea of theft with reference to a deposit is not liable until he denies a part and admits a part.
What is the reason? For Scripture states {Shemot 22:8}:

ח עַל-כָּל-דְּבַר-פֶּשַׁע עַל-שׁוֹר עַל-חֲמוֹר עַל-שֶׂה עַל-שַׂלְמָה עַל-כָּל-אֲבֵדָה, אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי-הוּא זֶה--עַד הָאֱלֹהִים, יָבֹא דְּבַר-שְׁנֵיהֶם: אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ. {ס}

8 For every matter of trespass, whether it be for ox, for ass, for sheep, for raiment, or for any manner of lost thing, whereof one saith: 'This is it,' the cause of both parties shall come before God; he whom God shall condemn shall pay double unto his neighbour. {S}

Rif Bava Kamma 37a {104a - b}

37a

{Bava Kamma 104a}

ואם תאמר משנתינו דקתני לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו התם בממציא לו שליח דאמר ליה הכי אית לי זוזא גבי פלניא ולא קא משדר להו ניהלי איתחזי ליה דלמא איניש הוא דלא משכח לשדורי לי

והלכתא כרב חסדא דקיימי רבי יוחנן ורבי אלעזר כוותיה והוה ליה רבה יחיד אצל רבים ולית הלכתא כוותיה
אלא מיהו הנ"מ היכא דבעי מאן דאיתיה לממונא בידיה למיתביה ניהליה
דכיון דשליח הנעשה בעדים הוי שליח אי יהבינהו ניהליה ונאנסו לא מחייב באחריותייהו
אבל אי לא בעי ההוא דאיתיה לממונא בידיה למיתבינהו ניהליה אהאי שליחות לא כייפינן ליה בדינא למיתבינהו ניהליה
דהא אמרי נהרדעי כל אורכתא דלא כתיב בה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך לאו אורכתא היא דא"ל לאו בעל דברים דידי את:

And if you bring up our Mishna which taught "HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT," there was where the agent was placed before him {rather than appointed}, that he said to him, "I have zuzim by Ploni {the robber}, who is not sending them to me. Appear before him, for perhaps he has found no one with whom to forward it."

And the halacha is like Rav Chisda, for Rabbi Yochanan and Rabbi Eleazar establish like him, and so Rabbi is an individual against the many, and the halacha is not like him.

However, these words are where the one who has the money in his hands wishes to give it over via him, for since an agent made before witnesses is an agent, if he gives it via him and a mishap occurs, he is not liable in their responsibility. But if that person who has the money in his hands does not wish to give it over via him, upon such agency we do not compel him with judgment to return it to him, for behold, they {=the scholars} in Nehardea say: An assignment which does not contain the words, 'Go forth and take legal action so that you may acquire title to it and secure the claim for yourself' is of no validity, the reason being that the defendant might say to him: 'You have no claim against me'.

אמר רב יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומין עליה
ורבי יוחנן אמר עדים חתומין עליה משלחין
והלכתא כשמואל.
וליתא לדר' יוחנן בהא

Rav Yehuda cited Shmuel: {Bava Kamma 104b}
it is not right to forward {trust} money through a person whose power of attorney is authenticated by a mere figure, even if witnesses are signed on it.
And Rabbi Yochanan said: If witnesses are signed on it {to identify the authentication} it may be forwarded.
And the halacha is like Shmuel. And it is not like Rabbi Yochanan in this.

ולשמואל מאי תקנתיה
כי הא דרבי אבא הוה מסיק ביה זוזי ברב יוסף בר חמא
א"ל לרב ספרא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי
אמר ליה ר' אמי כתב לך התקבלתי
א"ל לא
אמר ליה זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי
לסוף אמר ליה אי כתב לך נמי התקבלתי ולא כלום הוא דלמא אדאתית שכיב ר' אבא ונפלי זוזי קמי יתמי והתקבלתי דרבי אבא ולא כלום הוא
א"ל ואלא מאי תקנתא

And according to Shmuel, what is its fix?
Like this of Rabbi Abba, who was owed money by Rav Yosef bar Chama. He said to Rav Safra: When you go there, bring it to me.
Rabbi Ammi {our gemara: Rava, who was Rav Yosef bar Chama's son} said to him: Did he give you a written statement "accept for me"? {such that by your accepting the money he will be deemed to have received it?}
He {=Rav Safra} said to him: No.
He said to him {=Rav Safra} : Go back to the start, and he should write for you "I have received" {by your accepting}.
In the end, he said to him: If he wrote for you as well, "I have received," it would be nothing, for perhaps before you come back, Rabbi Abba would have died, and the money would have fallen before the heirs, and the "accept for me" of Rabbi Abba would be deemed nothing.
He {=Rav Safra} said to him: Then what is its fix?

Rif Bava Kamma 36b {102b - 103a; 104a}

36b

{Bava Kamma 102b}

אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לבעל המעות
וכן אם נתן לו מעות לקנות לו בהן חטין לאכילה וקנה לו שעורים אם פחתו פחתו לשליח ואם הותירו הותירו לבעל המעות דלא אמרינן הותירו לאמצע אלא כשנתן לו מעות בתורת שותפות ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין שעורין ולקח בהן חטין אבל שלא בתורת שותפות בין לסחורה בין לאכילה אליבא דר' יהודה חד דינא הוא אם הותירו הותירו לבעל המעות ואם פחתו פחתו לשליח וכן הלכתא.

and if they went down in value, they went down in value for the agent, for he is changing, while if they increased, they increased for the owner of the money.
And so too if he gave him money to buy wheat for eating, and he acquired barley: if they went down in price, they went down in price for the agent, and if they increased, they increased for the owner of the money, for we do not say that they increased for the middle {to be split} except where he gave him the money under the status of partnership to acquire with them wheat, and he acquired with them barley, or barley and he acquired with them wheat. But not under the status of partnership, whether for merchandise or for eating, according to Rabbi Yehuda, they have a single law: if they increased, they increased for the owner of the money, while if they decreased, they decreased for the agent.
And so is the halacha.

ת"ר הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין אותו למכור ואם אמר לו ע"מ כן כופין אותו למכור
מאי קאמר
אמר אביי ה"ק הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין את המוכר למכור ואם א"ל ע"מ כן כופין את המוכר למכור
פירוש כגון ראובן שקנה שדה משמעון וא"ל ללוי קניתיה וכתב לו שטר מכר בשם לוי ואחר כן חזר וא"ל אותה השדה שקניתי ממך ואמרתי לך ללוי קניתיה לא ללוי קניתיה אלא לעצמי קניתיה ועכשיו כתוב לי שטר מכר בשמי אין מחייבין את המוכר לכתוב לו שטר אחר של מכר בשמו
ואם אמר לו בתחלה שדה זו לעצמי אני קונה אותה ואני כותב שטר מכר בשם לוי כדי שלא יודע כי לעצמי קניתיה ולאחר זאת תכתוב לי שטר מכר בשמי כופין את המוכר לכתוב לו שטר אחר בשמו ואפילו אמר לעדים בפני המוכר שטר אחר עוד תכתבו לי על שדה זו מחייבין את המוכר לכתוב לו שטר אחר בשמו:

The Sages learnt {in a brayta}: If one man buys a field in the name of another, he cannot compel the latter to sell it to him; but if he explicitly made this stipulation with the vendor he could force him to sell.
What is the intent of this?
Abaye said: This is what it means to say: If one man buys a field from another in the name of the his fellow, we do not force the seller to sell. And if he explicitly made this stipulation {that it be in the name of his fellow}, we force the seller to sell.
To explain: Such as Reuven acquired a field from Shimon, and said to him "I am acquiring it on behalf of Levi," and he wrote him a deed of sale in the name of Levi, and afterward he turned around and said to him, "that field that I acquired from you and said to you that I was acquiring it on behalf of Levi, I was not acquiring it on behalf of Levi but rather I was acquiring it for myself. And now, write me a deed of sale in my name," we do not require the seller to write him another deed of sale in his name.
And if he told him initially "this field I am acquiring for myself, and I will write a deed of sale in the name of Levi so that that one will not know that I am acquiring it for myself," and after that, write me a deed of sale in my name, we force the seller to write him another deed in his name. And even if he said to witnesses before the seller "yet another deed write for me on this field," we compel the seller to write for him another deed in his name.

{Bava Kamma 103a}

רב כהנא יהיב זוזי אכיתנא
לסוף אייקר כיתנא
זבנוה ניהליה מרואתא דכיתנא
אתא לקמיה דרב
א"ל איזיל אשקול זוזי
א"ל אי כי קא מזבני ליה לכיתנא אמרי האי כיתנא דכהנא הוא זיל שקול ואי לא תשקול
רב לטעמיה דאמר רב עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים
ולית הלכתא כוותיה דרב
דקי"ל כרבי ינאי דאמר בפרק איזהו נשך מה לי הן ומה לי דמיהן:

Rav Kahana gave money for flax. In the end, flax went up in price {before he got it in his hands}. The owners of the flax sold the flax {to someone else, on his behalf}. He came before Rav. He {=Rav Kahana} said to him: Shall I go and take the money {they accepted}? He said to him: If when they sold the flax, they said "this flax is of Kahana," go and take, and if not, do not take.

Rav is consistent in his opinion, for he said that advance payment {at present price} may be made for {future delivery} of products but no advance payment may be made in actual money. {for that appears like ribbis}
And the halacha is not like Rav. For we establish like Rabbi Yannai, who said in perek Eizehu Neshech: What is the difference to me them or their money?

Mishna:

הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפי' למדי
ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל נותן הוא לשליח בית דין
ואם מת יחזיר ליורשיו:

IF ONE MAN ROBBED ANOTHER TO THE EXTENT OF A PERUTAH AND TOOK [NEVERTHELESS] AN OATH [THAT HE DID NOT DO SO], HE WOULD HAVE TO CONVEY IT PERSONALLY TO HIM [EVEN AS FAR AS] TO MEDIA.
HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT, THOUGH HE MAY GIVE IT TO THE SHERIFF OF THE COURT OF LAW.
IF THE PLAINTIFF DIED, THE ROBBER WOULD HAVE TO RESTORE IT TO THE HEIRS.

{Bava Kamma 104a}

Gemara:

ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו:
איתמר שליח שעשאו בעדים
רב חסדא אמר הוי שליח
ורבה אמר לא הוי שליח

ר"י ור"א דאמרי תרוייהו שליח שעשאו בעדים הוי שליח

"HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT":
It was stated {by Amoraim}:
Where an agent was appointed in the presence of witnesses {to receive}:
Rav Chisda said: He is an agent. {and he may give to him}
And Rabba said: He is not an agent.

Rabbi Yochanan and Rabbi Eleazar both said: an agent who was appointed in the presence of witnesses is an agent.

Rif Bava Kamma 36a {100b - 101a; 102a - b}

36a

{Bava Kamma 100b, Mishna continues}

יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה
ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח:

IS GREATER THAN HIS OUTLAY THE OWNER WOULD GIVE HIM ONLY THE OUTLAY, WHEREAS IF THE OUTLAY WAS GREATER THAN THE INCREASE IN VALUE HE WOULD HAVE TO PAY HIM THE AMOUNT OF THE INCREASE.

לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו
רבי יהודה אומר אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח:

TO DYE RED AND HE DYED IT BLACK, OR TO DYE BLACK AND HE DYED IT RED, RABBI MEIR SAYS: HE WOULD HAVE TO PAY [THE OWNER] FOR THE VALUE OF HIS WOOL.
RABBI YEHUDA SAYS: IF THE INCREASE IN VALUE IS GREATER THAN THE OUTLAY, THE OWNER WOULD PAY THE DYER HIS OUTLAY, WHEREAS IF THE OUTLAY EXCEEDED THE INCREASE IN VALUE HE WOULD HAVE TO PAY HIM NO MORE THAN THE INCREASE.

Gemara:

מאי כעור
אמר רב נחמן אמר [רבה] בר אבוה שצבעו כלבוס:

What is KA'UR? Rav Nachman cited [Rabba] bar Avuah: That a "copper" dyed it.

{Bava Kamma 101a}

תנו רבנן הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא ועשה מהן ספסל ספסל ועשה מהן כסא
רבי מאיר אומר נותן לו דמי עצים
רבי יהודה אומר אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח
ומודה רבי מאיר בנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא נאה ועשה מהן כסא כעור ספסל נאה ועשה מהן ספסל כעור אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח
והלכתא כרבי יהודה:

The Sages learnt {in a brayta}: If one gave pieces of wood to a joiner to make a chair and he made a bench out of them, or to make a bench and he made a chair out of them: Rabbi Meir says: he {=the joiner} will give him {=the owner} the value of the wood. Rabbi Yehuda says: if the increase in value exceeds his outlay the owner would pay the joiner his outlay, whereas if the outlay exceeds the increase in value he would have to pay him no more than the increase.
And Rabbi Meir agrees where he gave wood to a joiner to make a handsome chair out of and he made an ugly chair out of them, or to make a handsome bench and he made an ugly one if the increased value would exceed the outlay the owner would pay the joiner the amount of his outlay, whereas if the outlay exceeded the increase in value he would have to pay him no more than the amount of the increase.
And the halacha is like Rabbi Yehuda.

איבעיא להו יש שבח סממנין על גבי הצמר או אין שבח סממנין על גבי הצמר
היכי דמי אי דגזל סממנין ודייקינהו ותרינהו וצבע בהו תיפוק לי דהא קננהו בשינוי
לא צריכא כגון דגזל צמר וסממנין שרויין דחד וצבעיה לההוא צמר בהנך סממנין וקא מהדר ליה ניהליה לצמר ואייקר ליה בדמי לא קא מיבעיא לן דהא יש שבח סממנין
אלא כי קא מיבעי לן דזל ציבעא מאי
מי אמרי' יש שבח סממנין על גבי הצמר והא קא מהדר ליה
או דלמא אין שבח סממנין על גבי הצמר וצמר קא מהדר ליה וסממנין לא קמהדר ליה
אי נמי כגון דצמר דחד וסממנין דחד ואתא קוף צבעיה להאי צמר מהני סממנין יש שבח סממנין על גבי הצמר ואמר ליה הב לי סממנאי דגבך נינהו
או דלמא אין שבח סממנין על גבי הצמר ואמר ליה לית לך גבאי ולא מידי
ולא איפשיטא:

It was a question to them: Is the improvement effected by colors an item independent of the wool, or is the improvement effected by colors not a item independent of the wool? How so {the question}? If he stole pigments, crushed them and dyed with them, exclude this because he has acquired them with the modification. No, it is necessary, such as where he stole wool and already-dissolved pigments of one person, and dyed that wool with those pigments, and then returned the wool to that person, and he improved their value.
It is no question to us, for behold there is an improvement to the pigments. But where is it a question to us, that colored wool has gone down {in price, and the price of the increase in the wool is less than the price of the dyes}. Do we say that there is an increase of the dyes upon the wool, and behold he has returned them to him. Or perhaps there is no increase of dyes upon wool and he is returning him wool but the pigments he is not returning to him?

Alternatively, such as wool of one person and pigments of another, and an ape comes and dyes this wool from these pigments, {do we say that} there is increase to the pigments upon the wool, and he may say to him, "give me my pigments which are by you," or perhaps there is no increase of pigments upon the wool, and he may say to him, "I have absolutely nothing by you?"
And it is not resolved.

{Bava Kamma 102a}

ת"ר הנותן מעות לשלוחו ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין שעורין ולקח בהן חטין
תנא חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו
ותניא אידך אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע

א"ר יוחנן לא קשיא הא רבי מאיר דאמר קננהו בשינוי והא ר' יהודה דאמר לא קני להו בשינוי
ורבי אלעזר אמר הא והא רבי מאיר ולא קשיא כאן לאכילה כאן לסחורה
וכיון דקי"ל כרבי יהודה חזינן אם לסחורה נתן לו בתורת שותפות אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לאמצע דאפילו לר"מ כיון דלסחורה יהבינהו ניהליה לא קני לה בשינוי ואם לא נתן לו בתורת שותפות אלא לקנות בהן חטין לסחורה לא יטול ממנה כלום

The Sages learnt {in a brayta}: If one gave money to his agent {Bava Kamma 102b} to purchase with them wheat, and he purchased with barley; barley and he purchased with them wheat:
One tanna taught: if there was a loss, the loss would be sustained by him {=the agent}, and so also if there was a profit, the profit would be enjoyed by him.
And another tanna taught: if there was a loss, he would sustain the loss, but if there was a profit, the profit would be divided between them.

Rabbi Yochanan said: This is no contradiction. This is Rabbi Meir, who said that a change transfers ownership, while this is Rabbi Yehuda, who said that a change does not transfer ownership.

And Rabbi Eleazar said: Both this and that are Rabbi Meir, and it is no contradiction: Here is for eating, while here is for merchandise.

And since we establish like Rabbi Yehuda, we see: If he gave it {=the money} to him for the purpose of merchandise, it is under the status of partnership, such that if there was a loss, the loss would be sustained by the agent, because he was the one who changed, while if it increased, it increases for the middle {to be divided by them}, for even according to Rabbi Meir, since he gave it to him for merchandise, he did not acquire it via change. And if he did not give it to him under the status of partnership, but rather to acquire with them wheat for merchandise, he should not take from it anything:

Rif Bava Kamma 35b {98b - 100b}

35b

{Bava Kamma 98b}

ושיברן פטור
מ"ט אומן קונה בשבח כלי
ואסקא רבא דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי
ושמעינן מיניה דליתא לדרב אסי אלא חייב לשלם דמי שידה
וכן הלכתא:

and then {after constructing them} broke them, he is exempt.
What is the reason? A craftsman acquires title to the increase in the vessel.
{Bava Kamma 99a}
And Rava concludes: All agree that a craftsman does not acquire title to the increase in the vessel.
And we deduce from this that we do not rule like Rav Assi, but rather he is liable to pay the value of the box.
And so is the halacha.

{Bava Kamma 99b}

תנו רבנן המוליך חטיו לטוחן ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן חייב לשלם קמח לנחתום ועשאו פת ניפולין בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כנושא שכר:

The Sages learnt {in a brayta}: If one brought wheat to be ground and the miller omitted to moisten it and he made it into branflour or coarse bran, or if flour to a baker and he made out of it bread which crumbled, or an animal to a slaughterer and he rendered it nevelah, he is liable, for he is like a worker who receives hire.

אמר רבי יוחנן טבח אומן שקלקל חייב
והוא דעבד בשכר דאמר רבי זירא הרוצה שיתחייב לו טבח יקדים לו דינר:
אבל אומן דעביד בחנם פטור
כי ההוא גברא דאתא לקמיה דרבי יוחנן ואמר ליה זיל אייתי ראיה דמומחית לתרנגולי ופטירת:

Rabbi Yochanan said: An expert slaughterer who did not carry out the slaughter properly would be liable to pay.
And this is where he worked for hire. For Rabbi Zera said: If one wants the slaughterer to become liable to him, he should give him a dinar beforehand.
But an expert who works for free is exempt. Like the certain person who came before Rabbi Yochanan, and he said to him, "Go and bring evidence that you are skilled to slaughter hens, and I will declare you exempt."

המראה דינר לשולחני ונמצא רע
תני חדא אומן ה"ז פטור הדיוט ה"ז חייב
ותניא אידך בין אומן בין הדיוט חייב
אמר רב פפא כי תניא ההיא אומן הרי זה פטור כגון דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר כלל:

If one showed a dinar to a moneychanger {who recommended it as good} and it was found to be bad:
One Tannaitic source taught: An expert, he is exempt; a normal person, he is liable.
And another brayta: Whether an expert or a normal person, he is liable.

Rav Pappa said: When that brayta taught that an expert is exempt, it is such Dancho and Issar {Rashi: renowned experts} who need no instruction at all. {See parshablog post on this translation, which I believe to be incorrect.}

ההיא איתתא דאחזיא ליה דינרא לרבי חייא אמר לה שפירא הוא לסוף אתאי אמרה ליה אזלי אחויתיה ואמרו לי דסניא הוא ולא קא נפיק לי
א"ל לרב זיל חלפיה ניהלה וכתוב אפינקסך דין עסק ביש:

There was a certain woman who showed a dinar to Rabbi Chiyya. He said to her: It is fine. In the end, she came and said to him: I went and showed it around, and they said to me that it is a bad one, and I could not use it.
He said to Rav: Go and switch it for her, and write in the register that this was a bad business.

והא רבי חייא לא צריך למגמר
ר' חייא לפנים משורת הדין הוא דעבד כדתני רב יוסף
והודעת להם זה בית חייהם
את הדרך זה גמילות חסדים
ילכו זה ביקור חולים.
בה זו קבורה.
ואת המעשה זה הדין.
אשר יעשון זה לפנים משורת הדין.

But surely Rabbi Chiyya needed no instruction? {And thus would not be liable in this error he made?} Rabbi Chiyya was conducting himself further than the requirements of the law, as Rav Yosef taught: {Shemot 18:20

כ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.

20 And thou shalt teach them the statutes and the laws, and shalt show them the way wherein they must walk, and the work that they must do.

}

"and shalt show them" -- {Bava Kamma 100a} this is the source of their livelihood;
"the way" -- this is deeds of lovingkindness;
"they must walk" -- this is the visitation of the sick;
"wherein" -- this is burial;
"and the work" -- this is the law;
"that they must do" -- this is further than the requirements of the law.

רשב"ל אחוי דינרא לרבי אלעזר אמר ליה מעליא הוא אמר חזי דעלך קא סמיכנא
א"ל אמאי דאי משתכח בישא בעינא לשלומי לך והא את הוא דאמרת מאן דדאין דינא דגרמי ר"מ
מאי לאו ר"מ ולא סבירא לך כוותיה
א"ל לא ר"מ וסבירא לן כוותיה
דתנן מחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור נתייאש ממנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותו:

Rabbi Shimon ben Lakish showed a dinar to Rabbi Eleazar. He told him it was fine. He {=Resh Lakish} said: See that I am relying upon you.
He said to him: Why? That if it is found bad I would have to exchange it? But it is you who said that the one who maintains that we judge the law of indirect consequences is Rabbi Meir? Does this not mean that it is {only} Rabbi Meir and we do not maintain like him?
He said to him: No, it is Rabbi Meir, and we do hold like him. For they learnt {tnan}: If the fence of a vineyard {near a field of crops} is broken through, {Bava Kamma 100b} we say to him {the owner of the vineyard} "fence in." But if he abandons it and does not fence in, he would render the produce proscribed and would incur full responsibility.

שמעינן מינה דהדיוט לא מיחייב לשלומי עד דמודע ליה דעליה קא סמיך דאי לא מודע ליה מצי א"ל לא ידענא דעלי קא סמכת ואי מוכחא דעליה קא סמיך לא צריך לאודועיה

We deduce from this that a normal person is not liable to pay until he is informed that one is relying upon him. For if he does not inform him of this, he is able to say to him, I did not know that you were relying upon me. And if it is apparent that one is relying upon him, one need not {explicitly} inform him.

Mishna:

נתן צמר לצבע והקדיחתו היורה נותן לו דמי צמרו
צבעו כעור אם השבח

IF WOOL WAS GIVEN TO A DYER AND THE CAULDRON BURNT IT, HE WOULD HAVE TO PAY THE OWNER THE VALUE OF HIS WOOL.
BUT IF HE DYED IT KA'UR, THEN IF THE INCREASE IN VALUE

Rif Bava Kamma 35a {97a - 98b}

35a

{Bava Kamma 97b}

מטבע היוצא באותה שעה
ושמואל אמר יכול לומר לו לך והוציאו במישן
אמר רב נחמן מסתברא מילתא דשמואל דאית ליה אורחא למישן אבל לית ליה אורחא למישן לא:

with the coin that had currency at that time,.
And Shmuel said: he can say to him {=the creditor} 'Go forth and spend it in Meshan.'
Rav Nachman said: The position of Shmuel is logical where he had occasion to go to Meshan, but if he did not have occasion to go to Meshan, no.

בעא מיניה רבא מרב חסדא המלוה את חברו על המטבע והוסיפו עליו מהו
א"ל נותן לו מטבע היוצא באותה שעה
א"ל ואי כי נפיא
א"ל אין
א"ל ואפי' כי תירטא
א"ל אין
והא קא זילי פירי
אמר רב אשי ניחזי אנן אי מחמת טיבעא זול מנכי ליה ואי מחמת תרעא זול לא מנכי ליה
והא קא שבח לענין נסכא
אלא כי הא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדו עובדא בזוזא דאגרדמים טייעא עד עשרה בתמניא

Rava inquired of Rav Chisda: If he lent to his fellow on {condition of repayment by} a certain coin, and that coin meanwhile was made heavier {/more valuable}, what is the law?
He {=Rav Chisda} said: He gives him coins that have currency at that time.
He {=Rava} said to him: Even if the new coin be of the size of a sieve?
He {=Rav Chisda} said to him: Yes.
He {=Rava} said to him: Even if it be of the size of a 'tirtia'!? {=a ring of a certain size}
He {=Rav Chisda} said to him: Yes.
But in such circumstances would not the products have become cheaper {and it would be usury}?
Rav Ashi said: We should see if it was through the {increased weight of} coin that prices ropped we would have to deduct {from the payment accordingly},
{Bava Kamma 98a}
but if it was through the market supplies that prices dropped, we would not have to deduct anything.

But he {=the creditor} would benefit in terms of the {added} metal?!
Rather, like this, that Rav Pappa and Rav Huna son of Rav Yehoshua acted in practice {ruling in a case} regarding zuzim, according to {information from} an Arabian agoran {market commissioner} with for 10 {coins} for 8 {coins}.

פירוש כגון דהוה ליה גביה חבריה מאה זוזי כל זוזא מינייהו אית ביה תמניא פריטי ואוסיפו עליה השתא ועבדוניה לכל זוזא עשרה פריטי חזינן אי לא קא זילי פירי מחמת ההיא תוספת אלא תרעא כדקאי קאי יהיב ליה השתא מאה זוזי מהאי טיבעא דהוא סכום כל מה דאית ליה גביה מההוא טיבעא קמא ולא מנכי ליה כלום
ואע"ג דקא שבח לענין נסכא חומשא מלבר דאינון תרתי פריטי בכל [זוזא] כיון דליכא גביה שבחא לענין פירי לא איכפת לן בההיא תוספת חומשא דאיכא בנסכא
והיינו דקאמר רב חסדא נותן לו מטבע היוצא באותה שעה

To explain, such that he had by his fellow 100 zuz, each zuz has within it 8 pritin {small silver coins}, and now there were added to it, such that each zuz has 10 pritin -- we see: if the products did not become cheaper because of that addition, but rather the market-price remained in place, then he gives him now 100 zuz from that coin, which is the sum of all that he had from that original coin, and does not deduct from it all at. And Even though it increased in terms of metal 1/5 from the outside, which it 2 pritin to each [zuz], since there is not by it an increase in terms of produce, it matters not to us that increase of 1/5 that there was in the metal. And this is what Rav Chisda said: He gives him a coin which is current at that time.

ואי קא זילי פירי מחמת ההיא תוספת אפילו לא אוסיפו עליה אלא כל שהוא מגבי ליה מהאי טיבעא כוותיה ואי אוסיפו עליה טפי מחומשא אע"ג דלא קא זילי פירי לא יהיב מהא טיבעא דנפיק אלא כשיעורא דאית ליה מטיבעא קמא וכ"ש אי קא זילי פירי דמנכי ליה כל דהוא טופיאנאה דאוסיפו ליה עד גמירא
והוא הדין למלוה את חברו על המטבע ופחתו ממנו והוא הדין נמי במקום שנושאין ונותנין בכספים של משקל ופוחתו מן הכסף שבהן או שהוסיפו עליו הכל ענין אחד הוא:

And if the price of produce goes down because of that increase, even if they only increased it a slight about, he collects from that coin like it; and if they added upon it more than 1/5th, even though the price of produce did not go down, he does not give from that coin which goes out {=is current} except in accordance with the measure that he had from the first coin; and all the more so if the price of produce went down, that he deducts all the surplus which was added to it until completion.
And the same is the law for one who lent his fellow upon {=to be paid back in} a certain coin, and they reduce from it {, the coin}, and so is the law as well where they engage in trade in coins of weight, and they reduce from the silver in them or they add upon it, all is the same matter.

הא דאמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור והצורם באוזן פרתו של חבירו פטור והשורף שטרותיו של חבירו פטור לית הלכתא כוותיה בכלהו
דהא אסיקנא אמר אמימר למאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא ולמאן דלא דאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי ניירא בעלמא הוה עובדא וכפייה רפרם לרב אשי ואגבייה כי כשורא לצלמי
וכן הלכתא

This that Rabba said: He who throws a coin of his fellow into the great sea {=the Mediterranean} is exempt; and he who splits the ear of another's cow {making it invalid for the altar} is exempt; and one who destroyed by fire deeds {of credit} of his fellow is exempt -- the halacha is not like him in all of them. {Rather, he is liable.}
For behold we conclude {Bava Kamma 98b}:
Amemar said: According to the one {=Rabbi Meir} who maintains that we judge the law of indirect cause, he may collect in this the value of a perfect shtar, while according to the one who does not maintain that we judge the law of indirect cause, he may only collect the value of the paper. There was an incident and Rafram compelled Rav Ashi to order collection of it as a beam fit for decorative mouldings. And so is the halacha.

אלא מיהו ה"מ היכא דקא מודי ליה דקושטא קא טעין עליה ומחמת דשריף ליה לשטריה הוא דלא מצי גבי ליה
אבל היכא דלא קא מודי ליה דקושטא קא טעין אי נמי מודי ליה ולאו מחמת דשריף ליה לא מצי גבי לא מיחייב
כדאמרינן מתקיף ליה רמי בר חמא היכי דמי אי איכא סהדי דחתימי עלה דידעי מאי הוה כתיב בשטרא ניכתוב ליה שטרא אחרינא ואי דליכא סהדי מנא ידעינן
אמר רבא תהא במאמינו:

However, these words are where he admits to him that it is truth that he argues upon him, and since he burnt his shtar, that is why he cannot collect. But where he does not admit that he is arguing truthfully, or alternatively, where he admits to him, but it is not because it was burnt that he cannot collect, he is not liable. As we say:
Rami bar Chama objected to him: How so? If there are witnesses who signed upon upon it that know what was written, let them write him another shtar! And if there are no witnesses, from where do we know {the contents}?
Rava said: Where he believes him {as to the contents}.

פירות והרקיבו משלם כשעת הגזלה
והא תניא פירות והרקיבו אומר לו הרי שלך לפניך
אמר רב פפא לא קשיא כאן שהרקיבו כולן כאן שהרקיבו מקצתן

"FRUITS AND THEY ROTTED, HE WOULD PAY ACCORDING TO THE TIME OF THE ROBBERY":
But they learnt {in a brayta}: Fruits and they rotted, he may say to him "here are yours before you?"
Rav Pappa said: This is no contradiction. Here is where all of them rotted, and here is where parts of them rotted.

Mishna:

נתן לאומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם
נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקלקל חייב לשלם:

הבנאי שקבל עליו את הכותל לסותרו ושיבר את האבנים או שהזיקן חייב לשלם
היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר פטור
ואם מחמת המכה חייב:

IF AN OWNER GAVE CRAFTSMEN [SOME ARTICLES] TO SET IN ORDER AND THEY SPOILT THEM, THEY WOULD BE LIABLE TO PAY.
WHERE HE GAVE A JOINER A CHEST, A BOX OR A CUPBOARD SET IN ORDER AND HE SPOILT IT, HE WOULD BE LIABLE TO PAY.

IF A BUILDER UNDERTOOK TO PULL DOWN A WALL AND BROKE THE STONES OR DAMAGED THEM, HE WOULD BE LIABLE TO PAY;
IF WHILE HE WAS PULLING DOWN THE WALL ON ONE SIDE ANOTHER PART FELL ON ANOTHER SIDE, HE WOULD BE EXEMPT;
AND IF IT WAS CAUSED THROUGH THE KNOCKING, HE WOULD BE LIABLE.

Gemara:

אמר רב אסי לא שנו אלא שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעוץ בהן מסמר ושיברן
אבל נתן לחרש עצים לעשות מהן שידה תיבה ומגדל ועשה מהן שידה תיבה ומגדל

Rav Assi said: They only learned this where he gave to the joiner a box, a chest, or a cupboard to knock a nail in and {while doing so} he broke them. But if he gave to the joiner timber to make a chest, a box or a cupboard and he had made the box, the chest or the cupboard,

Rif Bava Kamma 34b {96b - 97a}

34b

{Bava Kamma 96b}
Gemara:

אמר רב פפא לא הזקינה ממש אלא אפי' כחשה
והא אנן הזקינה תנן אמרי כחשה כעין הזקינה
מה הזקינה דלא הדרה אף כחשה דלא הדרה אבל כחשה דהדרה אומר לו הרי שלך לפניך:

Rav Pappa said: The expression IT BECAME OLD does not necessarily mean that it actually became old, for [the same law would apply] even where it had otherwise deteriorated. But do we not expressly learn IT BECAME OLD? This indicates that the deterioration has to be equivalent to its becoming old, where it will no more recover health. But a deterioration where it will recover health, he may say to him, "behold, yours is before you."

רבי מאיר אומר אומר לו בעבדים הרי שלך לפניך:
אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב הלכה כרבי מאיר
ולית הלכתא כותיה דקי"ל עבדא כמטלטלי דמי:

"RABBI MEIR SAYS THAT IN THE CASE OF SLAVES HE MIGHT SAY TO THE OWNER, 'HERE TAKE YOUR OWN'":
Rav Chanina bar Avdimi cited Rav: The halacha is like Rabbi Meir.
And the halacha is not like him, for we establish that slaves are like movable objects.

{Bava Kamma 97a}

אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור והוא שלא בטלו ממלאכה
מ"ט ניחא ליה לאיניש דלא ניסתרו עבדיה:

Rav Daniel bar Rav Katina cited Rav: if a man forcibly seizes another's slave and makes him perform some work, he would be exempt {from any payment}.
And this where he did not make his neglect his work {for his owner}. What is the reason: A person is pleased that his slave should not become prone to idleness.

רב יוסף בר חמא הוה תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו מלאכה
א"ל רבא בריה מ"ט עביד מר הכי
אמר ליה דאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור
א"ל ה"מ היכא דלא מסיק בהו זוזי מר כיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית
תדע דהא אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצרו צריך להעלות לו שכר
א"ל הדרי בי:

{Our gemara: people of the house of} Rav Yosef bar Chama used to seize slaves of people who owed them money, and make them perform some work.
Rava his son {this is Rava} said to him: Why does Master do so?
He said to him: For Rav Daniel bar Rav Katina cited Rav: if a man forcibly seizes another's slave and makes him perform some work, he would be exempt {from any payment}.
He {=Rava} said to him: These words are where he has no money claim against the owner, but Master, since you have a money claim against the owner, it looks like usury. Know this, for behold, Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: Even though the Rabbis decided that one who occupies another's premises without his consent is not liable to pay him rent, if he lent money to another and then occupied his premises he would have to pay him rent.
He said to him: I retract.

איתמר התוקף ספינתו של חבירו ועשה בו מלאכה
[אמר רב] אם רצה שכרה נוטל רצה פחתה נוטל
ושמואל אמר אינו נוטל אלא פחתה
אמר רב פפא ולא פליגי הא דעבידא לאגרא והא דלא עבידא לאגרא
ואי בעית אימא הא והא דעבידא לאגרא
ולא קשיא הא דנחית לה בתורת אגרא והא דנחית לה בתורת גזלנותא:

It was stated {by Amoraim}: If one forcibly seizes another's ship and performs some work with it:
[Rav said:] If he {=the owner} wishes, he may take its hire, and if he wishes, he may demand payment for its wear and tear.
And Shmuel said: He may demand only for its wear and tear.
Rav Pappa said: They do not argue. Here is where it {=the ship} was made {or: was regularly} for hire, where here is where is was not made for hire. And if you want, say that here and here, where it was made for hire, and it is no contradiction. Here, where possession was taken of it with the intention of paying the hire, and here, where possession was taken of it with the intention of robbery.

גזל מטבע ונסדק וכו'
אמר רב הונא נסדק נסדק ממש נפסל שפסלתו מלכות
ורב יהודה אמר אפילו פסלתו מלכות נמי היינו נסדק
אלא היכי דמי נפסל שפסלתו מדינה זו ויוצא במדינה אחרת

"IF HE MISAPPROPRIATED A COIN AND IT BECAME CRACKED...":
Rav Huna said: IT BECAME CRACKED means that it actually cracked, [and] IT WENT OUT OF USE {/became invalid} means that the Government declared it obsolete.
And Rav Yehuda said: where the Government declared the coin obsolete it would be tantamount to its being cracked. Rather, how so IT WENT OUT OF USE? The inhabitants of a particular province rejected it while it was still in circulation in another province.

איתמר המלוה את חבירו על המטבע ונפסל המטבע
אמר רב נותן לו

It was stated {by Amoraim}:
If a man lends his fellow on {condition that it should be repaid in} a certain coin, and that coin became obsolete:
Rav said: He gives him

Rif Bava Kamma 34a {96b}

34a

{Bava Kamma 96b}

ואמר רב פפא האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועבדה זוזי לא קני
מ"ט הדר עביד לה נסכא
זוזי ועבד להו נסכא קני
מאי אמרת הדר עביד להו זוזי הנהו זוזי אחריני נינהו

שמעינן מהא דרב פפא דשינוי החוזר לברייתו לא הוי שינוי
ולפיכך לא קני
וכן הלכתא
הלכך מתני' דקתני הגוזל עצים ועשאן כלים משלם כשעת הגזילה עצים ושיפן נינהו כגון בוכאני
וכדאוקמא רב אשי דהוא בתרא:

And Rav Pappa said: If one misappropriated bullion of silver from another and converted it into coins, he would not acquire title to them. What is the reason? He could again convert them into bullion. If out of coins he made bullion he would acquire title to it. What will you say? That he can again convert them into coins, these are other coins.

We deduce from this of Rav Pappa that a change which can be returned to its natural state is not a change, and therefore he does not acquire.
And so is the halacha.
Therefore, our Mishna which teaches IF ONE MISAPPROPRIATES PIECES OF WOOD AND MAKES UTENSILS OUT OF THEM ... HE HAS TO PAY FOR THEM IN ACCORDANCE WITH [THEIR VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY, these are pieces which he planed, such as clubs {see Bava Kamma 93b}, and as Rav Ashi establishes it, for he is later.

זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה
כל לאיתויי מאי לאיתויי הא דאמר רבי אלעאי דאמר רבי אלעאי גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר:

"THIS IS THE GENERAL PRINCIPLE: ALL ROBBERS HAVE TO PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE OF THE MISAPPROPRIATED ARTICLES AT] THE TIME OF THE ROBBERY":
"All" is to include what? To include that which Rabbi Illai said. For Rabbi Illai said: If a thief misappropriated a lamb which became a ram, or a calf which became an ox, as the animal underwent a change while in his hands he would acquire title to it, so that if he subsequently slaughtered or sold it, it was his which he slaughtered and it was his which he sold.

ההוא גברא דגזל תורי מחבריה
אזל כרב בהו כרבא וזרע בהו זרע
לסוף אהדרינהו למרייהו
אתא לקמיה דרב נחמן
אמר להו זילו שומו שבחא דאשבח
אמר ליה רבא תורי אשבח ארעא לא אשבח
אמר ליה פלגא שבחא קאמינא
אמר ליה סוף סוף גזלה היא והדרה בעינה דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה
אמר ליה האי איניש גזלנא עתיקא הוא ובעינא דאיקנסיה

מהא שמעינן דקנסינן בכי האי גוונא ואפי' בחוץ לארץ דהא רב נחמן בבבל הוה וקא קנס
ועוד דגרסינן בפרק נגמר הדין
תניא אמר רבי אליעזר בן יעקב שמעתי שבית דין היו מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה:

There was a certain person who stole a yoke of oxen from his fellow went and did some ploughing with them and also sowed with them some seeds and at last returned them to their owner. It came before Rav Nachman. He said to them: Go forth and appraise the increment {to the field}. Rava said to him: Were only the oxen instrumental in the increment, and did the land contribute nothing to the increment?
He {=Rav Nachman} said to him: I surely meant only half of it.
He {=Rava} said to him: In the end anyway, since the oxen were misappropriated they merely have to be returned intact, as we have indeed learnt: ALL ROBBERS HAVE TO PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE] AT THE TIME OF THE ROBBERY.
He {=Rav Nachman} said to him: That person is a notorious robber, and I want to penalize him.

From here we derive that we fine in such a case, and even outside the land {of Israel}, for Rav Nachman was in Bavel and he fined. And furthermore, we learned in perek Nigmar HaDin: They learnt {in a brayta}: Rabbi Eliezer ben Yaakov said: I heard that a bet din can hit and impose penalties not from the Torah, and not as a violation of the words of the Torah, but in order to make a fence for the Torah.

Mishna:

גזל בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה
ר' מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך

גזל מטבע ונסדק פירות והרקיבו יין והחמיץ משלם כשעת הגזילה
גזל מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה ונעבדה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח או שהיתה יוצאה ליסקל אומר לו הרי שלך לפניך:

IF ONE MISAPPROPRIATED AN ANIMAL AND IT BECAME OLD, OR SLAVES AND THEY BECAME OLD, HE WOULD HAVE TO PAY ACCORDING TO [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY. RABBI MEIR SAYS: IN THE CASE OF SLAVES HE MIGHT SAY TO THE OWNER: HERE, TAKE YOUR OWN.

IF HE MISAPPROPRIATED A COIN AND IT BECAME CRACKED, FRUITS AND THEY BECAME STALE OR WINE AND IT BECAME SOUR, HE WOULD HAVE TO PAY ACCORDING TO [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.
IF THE COIN WENT OUT OF USE, THE TERUMAH BECAME DEFILED, THE LEAVEN FORBIDDEN [FOR ANY USE BECAUSE] PASSOVER HAD INTERVENED, OR IF THE ANIMAL [HE MISAPPROPRIATED] BECAME THE INSTRUMENT FOR THE COMMISSION OF A SIN OR IT BECAME OTHERWISE DISQUALIFIED FROM BEING SACRIFICED UPON THE ALTAR, OR IF IT WAS TAKEN OUT TO BE STONED, HE CAN SAY TO HIM: 'HERE, TAKE YOUR OWN.'