Rif Gittin 10a {19b; 21a - b; 20a}

10a

{Gittin 19b continues}

שטר פסים הוא שטר אמנה הוא מגורשת בדקריוה סהדי ברישא ובתר הכי עייליה לבי ידיה והדר אפקיה מהו דתימא ליחוש דילמא חלופי חלפיה קא משמע לן דלא חיישינן:

{and after she destroyed it, he retracted and claimed that} "it was a sham promissory note, or an amana {bill of trust, such that the shtar was written but the loan would be subsequent to this}" she is {still} divorced.
That was where the witnesses {to the handing over of the get} read it first, and afterwards, it gets into his cloak, and afterwards he takes it out. I would have said that we have to worry lest he switched it. Therefore it informs us that we do not worry for this.

{Gittin 21a}

על קרן של פרה ונותן לה את הפרה וכו':
בשלמא יד עבד לא אפשר למיקץ ידיה הילכך יהיב לה כוליה
אלא קרן של פרה נקצייה וניתביה ניהלה
אמר קרא וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה

"On the horn of a cow and he gives her the cow...":
It is fine, the hand of a slave,
{Gittin 21b}
for it is not possible to cut off his hand. Therefore he gives her all of it. But the horn of a cow, let him cut it off and give it to her?
The verse stated {Devarim 24:1

א כִּי-יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה, וּבְעָלָהּ; וְהָיָה אִם-לֹא תִמְצָא-חֵן בְּעֵינָיו, כִּי-מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר--וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ, וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.

1 When a man taketh a wife, and marrieth her, then it cometh to pass, if she find no favour in his eyes, because he hath found some unseemly thing in her, that he writeth her a bill of divorcement, and giveth it in her hand, and sendeth her out of his house,

}
"and he writes ... and he gives." {This means} something which is only lacking writing and giving, to the exclusion of this which is missing writing, then cutting, then giving.

{Gittin 21a}

(אמר רבא כתב לה גט ונתן ביד עבדו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתו ומתגרשת בו
והני מילי בכפות וכן הדין אם נתן הגט בחצרו וכתב לה שטר מתנה עליו
אמר ליה אביי מכדי חצרו משום ידה אתרבאי מה ידה דאיתא בגירושין בין מדעתה בין בע"כ אף חצירה נמי בעינן דאיתא בין מדעתה בין בעל כרחה והא מתנה בעל כרחה ליתא
אמר ליה רב שימי והא שליח לקבלה מדעתה איתא בעל כרחה ליתא ומשוי שליח לקבלה
ואביי אטו שליחות משום ידה איתרבאי מושלחה איתרבאי
ואיבעית אימא שליחות לקבלה נמי אשכחנא בעל כרחה שכן אב מקבל גט לבתו קטנה בעל כרחה:

שלחו מתם כתבו על איסורי הנאה כשר
וכן הלכה):ק

(Rava said: If he wrote her a get and placed it in his servant's hand, and wrote to her a deed of gift upon him {transferring the servant to her}, she acquires him {=the servant} and divorces via this.
And these words are where he {=the servant} is bound. And so is the law if he puts the get in his courtyard, and writes her a deed of gift for it.
Abaye said: Let us see. His {our gemara: the} courtyard is derived from יָדָהּ {her hand, in the preceding verse}. Just as her hand is valid in terms of divorce, whether with her consent or against her will, so too her courtyard, we should say that it applies whether with her consent or against her will. But a gift against her will does not exist.
Rav Shimi said to him: But behold there is an agent for accepting, which works with her consent but not against her will, and get the agent for accepting is authorized.
And Abaye? {He would say:} And is agency derived from the word יָדָהּ? It is derived from וְשִׁלְּחָהּ {"and he sends her," from the same pasuk}. And if you want I can say that we also find agency for accepting against her will, for we see that a father can accept a get for his minor daughter against her will.

{Gittin 20a}
They sent from there {=Eretz Yisrael}: If they write it upon something which is forbidden in benefit, it is {still} valid.
And so is the halacha.

)

Rif Gittin 9b {19a - b}

9b

{Gittin 19a continues}

והנ"מ בגיטין אבל בשטרות לא
ההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא

And these words {that witnesses who do not know how to sign can use a stencil} is by gittin {bills of divorce} but by other deeds, no.
There was an incident in terms of other deeds, and Rav Kahana flogged the man.

{Gittin 19b}

תניא כוותיה דרב
עדים שאין יודעין לחתום מקרעין להם נייר חלק וממלאין את הקרעים דיו ושאין יודעין לקרות קורין לפניהן וחותמין
אמר רשב"ג במה דברים אמורים בגיטי נשים אבל בשחרורי עבדים ושאר כל השטרות אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין
אמר רבי אלעזר מ"ט דרשב"ג שלא יהו בנות ישראל עגונות

There is a brayta in accordance with Rav: Witnesses who do not know how to sign, we tear for them in the paper and they fill the incisions with ink. And those who do not know how to read, we read before them and they sign.
Rabban Shimon ben Gamliel said: When are these words said? In regard to bills of divorce. But by freeing of slaves, or any other legal document, if they know how to read and sign, they may sign, but if not, they may not sign.
Rabbi Eleazar said: What is the reason of Rabban Shimon ben Gamliel? So that Israelite daughters should not be chained.

אמר רבא הלכה כרשב"ג
רב נחמן קרו קמיה ספרי דדייני וחתים
ודוקא רב נחמן וספרי דדייני דאית ליה אימתא עלייהו
אבל רב נחמן וספרי אחריני אי נמי ספרי דדייני ואיניש אחרינא לא

Rava said: The halacha is like Rabban Shimon ben Gamliel.
Rav Nachman had the scribes of the court judges read before him the document and then he signed.
And this is specifically by Rav Nachman, and specifically the scribes of the court judges, for they were afraid of him.
{Soncino notes: R. Nahman was himself the chief judge in Nehardea, having been appointed by the Exilarch, who was his father-in-law.}
But Rav Nachman with other scribes, or alternatively, scribes of the court judges for another man, no.

רב פפא כי הוה אתי לקמיה שטרא פרסאה דעביד בערכאות של עובדי כוכבים מקרי ליה לשני עובדי כוכבים זה שלא בפני זה במסיח לפי תומו ומגבי ביה ממשעבדי (נ"א מבני חרי)
א"ר אסי אמר לי הונא בר נתן הכי אמר אמימר האי שטרא פרסאה דחתימו עליה בי תרי ישראל מגבינן ביה ממשעבדי
והא לא ידעי למיקרי
בדידעי
והא בעינן כתב שאינו יכול להזדייף וליכא
בדעפיץ
והא בעינן שיחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה וליכא
בדמהדר
והא קמ"ל בכל לשון כשר בין בגיטין בין בשטרות

Rav Pappa, when he had before him a Persian document drawn up in a heathen registry, he used to give it to two heathens to read, one without the other, where they acted in all innocence {=without telling them what it was for}, and he would collect with it from mortgaged property. (Another variant: From free property.)
R' Assi {our gemara: Rav Ashi} said: Huna bar Natan told me that Amemar said: This Persian document, upon which were signed two Israelites, we may collect with it from mortgaged property {=under a lien}.
But they {=the Israelite signers} did not know how to read it {for it was in Persian}!
The case was where they did know.
But we need a writing which is not able to be forged, and this is not!
Where it was treated with gall-nut water.
But we need to return upon the topic of the document on the last line, and this lacks this!
Where they returned {to the topic on the last line}.

And this informs us that in any language, it is valid, whether for bills of divorce of by regular legal documents.

אמר רבינא אמר לי אמימר הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי מנהרדעא הני בי תרי דיהבי גיטא קמייהו צריכי למקרייה
והא דתניא הרי זה גטיך נטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבוד וחזר ואמר

Ravina said: Amemar said to me: So did Mereimar say in the name of Rav Dimi of Nehardea: The two people before whom the get is delivered must read it.
And this that we learnt {in a brayta}: "Behold, this is your get" and then she took it and threw it into the sea, or into a flame, or to anything which destroyed it, and then he retracted and said that

Rif Gittin 9a {18b-19a}

9a

{Gittin 18b continues}

ומאן דאמר משום עדים פסול
וקיימא לן כרבי יוחנן

and according to the one who said that they have the status of witnesses, it is invalid.
And we establish like Rabbi Yochanan.

מיחתם לכתחלה קרוב או פסול אמרי לה כשר ואמרי לה פסול
אמרי לה כשר תנאי הוא ואמרי לה פסול אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא

If the relative or someone invalid to be a witness signs first {among the first two}, some say it is valid and some say it is invalid. Some say it is valid -- it is a condition {rather that a witness}. And some say it is invalid -- one might come to confuse this law with the law of establishing legal deeds in general.

{Gittin 19a}
Mishna:

בכל כותבין בדיו בסם בסיקרא בקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שהוא של קיימא
אין כותבין לא במשקין ולא במי פירות ולא בכל דבר שאינו של קיימא
על הכל כותבים על העלה של זית ועל הקרן של פרה ונותן לה את הפרה ועל יד של עבד ונותן לה את העבד
ר' יוסי הגלילי אומר אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים ואל על האוכלין

THE GET MAY BE WRITTEN WITH ANY MATERIAL, WITH INK, WITH PAINT, WITH 'RED', WITH GUM, AND WITH CALCANTHUM {VITRIOL}, AND WITH ANYTHING WHICH IS LASTING. IT MAY NOT RE WRITTEN WITH LIQUIDS OR WITH FRUIT-JUICE OR WITH ANYTHING THAT IS NOT LASTING.

[THE GET] MAY BE WRITTEN ON ANYTHING — ON AN OLIVE LEAF [ETC.] [HE MAY WRITE IT] ON THE HORN OF AN OX AND GIVE HER THE OX, OR ON THE HAND OF A SLAVE AND GIVE HER THE SLAVE.
RABBI YOSSI HAGLILI SAYS: [A GET IS] NOT [TO BE WRITTEN] ON ANYTHING LIVING OR ON FOODSTUFF.

Gemara:

ובכל דבר שהוא של קיימא לאיתויי מאי
לאיתויי הא דתני רב חנניא כתבו במי טריא ואפצא כשר

"OR WITH ANYTHING THAT IS LASTING":
To include what? To include that which Rabbi Chanania {our gemara: Chanina} taught: If it was written with the juice of wine-lees, or gall-nut [juice], it is valid.

ודוקא במגילתא דלא עפיצא אבל במגילתא דעפיצא פסול
דקי"ל אין מי מילין על גבי מי מילין

And this is specifically by a scroll which was not treated with gall-nut water, but on a scroll treated with gall-nut water, it is invalid, for we establish {in Gittin 19b-20a} that gall-nut water does not make any mark on [a sheet treated with] gall-nut water.

תאני ר' חייא כתבו באבר בשחור ובשיחור כשר

Rabbi Chiyya taught: If the get is written with lead, with black pigment or with coal, it is valid.

איתמר עדים שאין יודעין לחתום
אמר רב מקרעין להם נייר חלק וממלאין את הקרעין דיו

It was stated {by Amoraim}:
Witnesses who do not know how to sign:
Rav said: We tear the paper for them {make incisions} and they fill the gaps with ink.

Rif Gittin 8b {Yerushalmi Gittin 21b; Bavli Gittin 18a - b}

8b

איכא מ"ד הלכתא כר' יוחנן ואיכא מאן דאמר הלכתא כר"ש בן לקיש דאמר משעת כתיבה כדקי"ל לענין ג' חדשים
והא לאו מילתא היא דהתם לענין מאימתי מונין לגט ביחוד תליא מילתא וכיון דאינו מתיחד עמה משעת כתיבה מונין משעת כתיבה
אבל הכא לענין פירי בפרקונה תליא מילתא כדאמרי' תיקנו פרקונה תחת פירות
וקי"ל דלא פקע פרקונה מיניה עד דמטי גיטא לידה הלכך כל כמה דמחייב בפרקונה אית ליה פירי ושמעת מינה דהלכתא כרבי יוחנן דאמר יש לבעל פירות עד שעת נתינה:

There is one who says that the halacha is like Rabbi Yochanan, and there is one who says that the halacha is like Rabbi Shimon ben Lakish, who said that it is from the time of writing, as we establish in terms of the three months {before remarriage}. And this is no evidence, for there, it is in terms of from when we count for a get, and in seclusion together the matter depends, and since he does not seclude himself with her from the time of writing. But here, in terms of increase, the matter is dependent upon her redemption {that he gets this in exchange for his obligation to redeem her if she is captured}, as we said, "they instituted her redemption in exchange for the increase." And we establish that her redemption does not leave her until the get reaches her hand. Therefore, so long as he is obligated in her redemption, he has the increase.
And we derive from this that the halacha is like Rabbi Yochanan who said that the husband gets the increase until the time of the giving.

Yerushalmi {Yer Gittin 21b}:

ירושלמי
מעשה באחד שהיה נשוי בת אחותו וזינתה עד שהיא אשתו
עמד וגרשה והקדים זמן הגט אמר מוטב שתידון בפנויה ולא כאשת איש

There was an incident in which someone married his sister's daughter and she committed adultery when she was his wife. He arose and divorced her, and set the date of the get earlier. He said "it is better that she be judged as an unmarried woman and not as a man's wife."

{Gittin 18a}

איתמר מאימתי מונין לגט
רב אמר משעת נתינה ושמואל אמר משעת כתיבה
תניא כותיה דשמואל המשליש גט לאשתו ואמר אל תתנו לה אלא לאחר שלשה חדשים משנתנו לה מותרת לינשא מיד ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה
וכן הילכתא

It was stated {by Amoraim}:
From when do we count {three month from the time of divorce to determine whether the woman is pregnant from the previous spouse}?
Rav said: From the time of giving {of the get}. And Shmuel said: From the time of the writing.
There is a brayta in accordance with Shmuel: If a person entrusts his get to a third party, and states "do not give it to her until after three months," once he gives it to her, she is permitted to marry immediately. And we are not worried about an "old" get, for behold, he did not seclude himself with her.
And so is the halacha.

{Note: In the gemara, there is also a brayta in accordance with Rav, so it is not merely the brayta that leads to this conclusion. But the gemara states:
Rav Kahana, Rav Papi and Rav Ashi acted on the principle that the Get is valid from the time of writing; Rav Pappa and Rav Huna the son of Rav Joshua that it is valid from the time of delivery. The law is that it is valid from the time of writing.
And Rif is endorsing the conclusion of the gemara.}

אמר שמואל כתובה כמעשה בית דין דמיא
מה מעשה ב"ד נכתבין ביום ונחתמין בלילה אף כתובה נכתבת ביום ונחתמת בלילה

כתובתה דחייא בר רב אכתיב ביממא ואיחתים בליליא
הוה רב התם ולא אמר להו ולא מידי
לימא כשמואל ס"ל לא עסוקין באותו ענין הוו
ותניא אמר רבי אלעזר בר צדוק לא שנו אלא שאין עסוקין באותו ענין אבל עסוקין באותו ענין כשר:

Shmuel said: The ketuba is like the act of bet din. {a deed drawn up in bet din}
Just as an "act of bet din" may be written during the day and signed at night, so too the ketuba may be written during the day and signed at night.

The ketuba of Chiyya bar Rav was written during the day and signed at night. Rav was present and did not say a single thing {=he did not object}. Let us say that he held like Shmuel. No, they were still dealing in the same topic {and so they could continue into the night}.
And a brayta {showing this position}: Rabbi Eleazar bar Tzaddok said: They only learned this where they were not engaged in that topic, but if they were engaged in that topic, it is valid.

{Gittin 18b}

איתמר אמר לעשרה כולכם כתבו גט לאשתי
אמר ר' יוחנן שנים משום עדים וכולן משום תנאי
ור"ש בן לקיש אמר כולן משום עדים
מאי בינייהו דחתים בי תרי מינייהו ביומיה והנך מכאן ועד י' ימים
לר' יוחנן דאמר משום תנאי כשר
ולרבי שמעון בן לקיש דאמר משום עדים פסול

אי נמי כגון שנמצא אחד מהן קרוב או פסול
מאן דאמר משום תנאי כשר

It was stated {by Amoraim}:
If he said to ten {people}: All of you, write a get to my wife.
Rabbi Yochanan said: Two of them are witnesses and all of them are because of a condition {he made}.
And Rabbi Shimon ben Lakish said: All of them are witnesses.
What is the {practical} distinction between them? Where two of them signed on the same say, and the other ones from then until 10 days later.
According to Rabbi Yochanan who said that it is because of a condition, it is valid.
And according to Rabbi Shimon ben Lakish who said that they {all} have the status of witnesses, it is invalid.

Alternatively, when one of them is found to be a relative or someone who is invalid. The one who said that it is because of the condition, it is valid.

Rif Gittin 8a {17b}

8a

{Gittin 17b}

אבל משום פירות לא קסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה
ור' שמעון בן לקיש אמר משום פירות קסבר אין לבעל פירות משעת כתיבה
אבל משום בת אחותו לא קסבר זנות לא שכיחא

but he {Rabbi Yochanan} is not concerned about increase. For he holds that the husband has the increase until the time of the giving {over of the get, not only until the time of the writing of the get}.
And Rabbi Shimon ben Lakish said because of the increase. For he holds that the husband does not get the increase from the time of the writing and on. But he is not concerned with the reason of {the man having married} his sister's daughter, for infidelity is not common.

Rif Gittin 7b {16b - 17a}

7b

{Gittin 16b}

אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם
אמר ליה ר' אסי אלא מעתה סיפא דקתני שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ורבי יהודה מכשיר
טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם הא גט יוצא מתחת ידי שניהן מכשרי רבנן
אמר ליה אין
וכי אין הגט יוצא מתחת ידי שניהן במאי פליגי מר סבר גזרינן דלמא אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא
ומר סבר לא גזרינן

Thus he {=Rav Shmuel bar Yehuda, or Rabbi Yochanan whom he cited} maintains that if two brought from an overseas country, they do not need to say "before us it was written and before us it was signed."
Rabbi Assi {our gemara: Abaye} said to him: But now, the sefa which teaches "if two say 'before us it was written' and one says 'before me it was signed,' it is invalid. But Rabbi Yehuda validates." The reason is that the get did not go out from under both of their hands {as agents}, but if the get went out from under both their hands, the Sages {and not just Rabbi Yehuda} would validate it.
He {=Rav Shmuel bar Yehuda} said to him: Yes.

And when the get does not go out from under both their hands, in what do they {=Rabbi Yehuda and the Sages} argue? One master {=the Sages} holds that we decree lest we come to apply this law to establishing deeds in general. And one master {=Rabbi Yehuda} holds that we do not decree.

רבה בר בר חנה חלש
עול לגביה רב יהודה ורבנן לשיולי ביה
בעו מיניה שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם או אין צריכין
אמר להו אין צריכין ומה אילו אמרי בפנינו גירשה מי לא מהימני:

Rabba bar bar Chana was ill. Rav Yehuda and the Sages entered to inquire after him {=his health}. They asked him: Two who brought a get from an overseas country, do they need to say "before us it was written and before us it was signed?"
He said to them: They do not need to. For had they said "before us she was divorced," would they not be believed?

{Gittin 17a}

אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר:
רב אסי אשכחיה לרבי אמי דיתיב וקאמר אמר רבי יוחנן אפילו גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה [כשר]
אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם
וכן הלכה

"IF ONE SAYS, IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE' AND TWO SAY 'IT WAS SIGNED IN OUR PRESENCE,' IT IS VALID":
{see gemara inside to compare the girsa}
Rav Assi found Rabbi Ammi sitting and saying, "Rabbi Yochanan said: Even if the get went out from under the hands {=they were agents} of the witnesses to the signing {but not the writing} [it is valid].
Thus, it is clear that he holds that two who brought a get from an overseas country do not need to say "before us it was written and before us it was signed."

And so is the halacha.

Mishna:

נכתב ביום ונחתם ביום בלילה ונחתם בלילה בלילה ונחתם ביום כשר
ביום ונחתם בלילה פסול
ור"ש מכשיר
שהיה רש"א כל גטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין חוץ מגיטי נשים

IF [A GET WAS] WRITTEN BY DAY AND SIGNED ON THE [SAME] DAY, WRITTEN BY NIGHT AND SIGNED ON THE [SAME] NIGHT, WRITTEN BY NIGHT AND SIGNED ON THE DAY [FOLLOWING], IT IS VALID.

IF IT WAS WRITTEN BY DAY AND SIGNED ON THE NIGHT [FOLLOWING], IT IS INVALID.
RABBI SHIMON DECLARES IT VALID.

FOR RABBI SHIMON USED TO SAY THAT ALL DOCUMENTS WRITTEN BY DAY AND SIGNED ON THE [FOLLOWING] NIGHT ARE INVALID EXCEPT BILLS OF DIVORCE.

Gemara:

איתמר מפני מה תקנו זמן בגיטין
ר' יוחנן אמר משום בת אחותו
וריש לקיש אמר משום פירות
רבי יוחנן אמר משום בת אחותו סבר דילמא מזנה ומחפי עלה

It was stated {by Amoraim}:
Why did they institute time {=date} by get {=bills of divorce}?
Rabbi Yochanan said: Because of his sister's daughter.
And Resh Lakish said: Because of increment {"fruits"}.
Rabbi Yochanan said: Because of his sister's daughter -- he held that it is lest she engage in adultery and he shield her.

Rif Gittin 7a {15a - 16b}

7a

BEGIN PEREK TWO
{Gittin 15a}
Mishna:

המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם
בפני נחתם אבל לא בפני נכתב
בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו
בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו
פסול

אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול

שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול
ור' יהודה מכשיר

אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר

IF THE BEARER OF A GET FROM 'FOREIGN PARTS' DECLARES: 'IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE BUT NOT SIGNED IN MY PRESENCE', [OR] 'IT WAS SIGNED IN MY PRESENCE BUT NOT WRITTEN IN MY PRESENCE', [OR] 'THE WHOLE OF IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE BUT ONLY ONE OF THE WITNESSES SIGNED IN MY PRESENCE', [OR] 'ONLY HALF WAS WRITTEN IN MY PRESENCE THOUGH ALL OF IT WAS {=BOTH WITNESSES} SIGNED IN MY PRESENCE' — IT IS INVALID.

IF ONE [PERSON] DECLARES 'IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE AND ANOTHER SAYS, 'IT WAS SIGNED IN MY PRESENCE, IT IS INVALID.

IF TWO [PERSONS] DECLARE, 'IT WAS WRITTEN IN OUR PRESENCE AND ANOTHER SAYS, 'IT WAS SIGNED IN MY PRESENCE', IT IS INVALID:
RABBI YEHUDAH, HOWEVER, DECLARES IT VALID.

IF ONE DECLARES, 'IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE' AND TWO SAY, 'IT WAS SIGNED IN OUR PRESENCE', IT IS VALID.

Gemara:

בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול
הי חציו אילימא חציו ראשון והאמר רבי אלעזר אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה שוב אינו צריך
אלא אמר רב אשי בחציו אחרון:

"ONLY HALF WAS WRITTEN IN MY PRESENCE THOUGH ALL OF IT WAS {=BOTH WITNESSES} SIGNED IN MY PRESENCE' — IT IS INVALID":
This "half" -- if we say it was the first half -- but Rabbi Eleazar said: Even if only a single line was written with special intent {lishmah} no more is needed. Rather, Rav Ashi said: With the latter half.

{Gittin 15b}

בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו פסול
אמר רב אשי ואפילו אמר אני הוא עד שני פסול
מאי טעמא או כולו בקיום הגט או כולו בתקנת חכמים
אבל אם העידו שנים על חתימות יד שני כשר
אי נמי העיד הוא ואחר על חתימת יד שני כשר דליכא מידי דכי אמר חד כשר וכי אמרי תרי פסול וליכא נמי מידי דאילו אסיק איהו לכולה מילתא כשר וכי איכא אחר בהדיה פסול:

"'THE WHOLE OF IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE BUT ONLY HALF OF IT {=ONE WITNESS} WAS SIGNED IN MY PRESENCE,' IT IS INVALID":
Rav Ashi said: And even if he said "I am the second witness" it is invalid.
What is the reason? Either for all of it {=both signatures} we need to confirm the get or for all of it in accordance with the institution of the Sages.
But if two testified about the signature [sic] of the second hand, it is valid.
Alternatively, if he and another testified on the signature of the second hand, it is valid, for we would not say that if one says it, it is valid but if two say it it is invalid {Rashi: since even without saying that it was written and signed before him, he is believed to recognize the signatures}, nor would we say that if he said the entire matter it would be valid while if there is another beside him, it is invalid.

{Gittin 16a}

אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול:
אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן לא שאנו אלא שאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם אבל הגט יוצא מתחת ידי שניהם כשר

"IF ONE [PERSON] DECLARES 'IT WAS WRITTEN IN MY PRESENCE AND ANOTHER SAYS, 'IT WAS SIGNED IN MY PRESENCE, IT IS INVALID":
Rav Shmuel bar Yehuda cited Rabbi Yochanan: They only learned this where the get did not go out from under both their hands {such that both were not agents} but if the get went out from under both of their hands, {Gittin 16b} it is valid.

Rif Gittin 6b {14a - b}

6b

{Gittin 14a}

איתמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו
אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר
ושמואל אמר מתוך שהוא חייב באחריותו אם בא לחזור חוזר

It was stated {by Amoraim}: "Convey a maneh to Ploni which I owe him"
Rav said: He is {still} responsible for it, yet if he comes to retract, he may not retract.
And Shmuel said: Since he is {still} responsible for it, if he comes to retract, he may retract.

תניא כוותיה דרב הולך מנה לפלוני שאני חייב לו תן מנה לפלוני שאני חייב לו הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי תן מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי
חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר

There is a brayta in accordance with Rav: "Convey a maneh to Ploni which I owe him"; "give a maneh to Ploni which I owe him"; "convey a maneh to Ploni which is a deposit of his I have in my hand"; "give a maneh to Ploni which is a deposit of his I have in my hand": he is {still} responsible for it, yet if he comes to retract, he may not retract.

פקדון לימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר
אמר רבי זירא בשהוחזק כפרן אבל לא הוחזק כפרן ובא לחזור חוזר
וכי קאמרינן דהולך כזכה הני מילי במלוה אי נמי בפקדון כשהוחזק [מי שהיה אצלו] כפרן אבל במתנה הולך לאו כזכה
דקי"ל דשליח מתנה כשליח הגט כשם ששליח הגט הולך לאו כזכה כך שליח מתנה הולך לאו כזכה ואי בעי למיהדר מצי הדר ביה:

In terms a deposit, let him say to him "my wish is not that my deposit should be in the hands of another?"
Rabbi Zera said: Where he is an established denier {of his obligations}. But if he is not an established denier and he comes to retract, he may retract.
And when we said that "convey" is like acquisition, these words are by a lender, or alternatively, by a deposit where the one by whom it is is an established {false} denier. But by a gift, "convey" is not like acquisition, for we establish that the agent of a gift is like the agent of a get: Just as by the agent of a get, "convey" is not like acquisition, so too by the agent of a gift, "convey" is not like acquisition and if he wants to retract he may retract.

{Gittin 14b}

הולך מנה לפלוני והלך ובקשו ולא מצאו יחזרו למשלח
מת משלח אי בריא הוה חזינן אם מת מקבל בחיי נותן יחזרו ליורשי משלח
דקי"ל דהולך בבריא לאו כזכה
ואי מית נותן בחיי מקבל יחזרו ליורשי מי שנשתלחו לו
דקיימא לן מצוה לקיים דברי המת
ואי שכיב מרע הוה חזינן אי איתיה למקבל בשעת מתן מעות יחזרו ליורשי מי שנשתלחו לו
דקיימא לן דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דאמו
ואי ליתיה למקבל בשעת מתן מעות יחזרו ליורשי משלח
דקיימא לן דאין קנין למת וכן הלכה

"Convey a maneh to Ploni," and he went, sought him out, and did not find him, he returns it to the sender.
If the sender died, if he was healthy, we see if the recipient died in the lifetime of the sender, in which case we would return it to the heirs of the sender. For we establish that "convey" by a healthy person is not like acquisition.
And if the sender died in the lifetime of the recipient, we return it to the heirs of the one to whom it was sent. For we establish that it is a precept to fulfill the words of the deceased.
And if he {=the sender} was deathly ill, we see if the recipient existed {was alive} at the time of the giving over of the money {to the agent}, in which case we would give it to the heirs of the one to whom it was sent, for we establish that the words of a deathly ill person are like they are written and given over. And if the recipient did not exist at the time of the giving over of the money, we return it to the heirs of the sender, for we establish that there is no acquisition to a dead person.
And so is the halacha.

הדרן עלך המביא קמא

END PEREK ONE

Rif Gittin 6a {14a}

6a

{Gittin 14a}

אמר מר זוטרא הני תלת מילי שוינהו רבנן כהילכתא בלא טעמא
חדא הא דאמרן
ואידך דאמר רב יהודה אמר רב הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא
ואידך דאמר ר' חנינא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו

Mar Zutra said: These three things the Sages taught as halacha without {giving the} reason. One is as we have said. And the other is that which Rav Yehuda cited Rav: One who writes over all his assets to his wife is only making her a trustee for it. And the other is that which Rabbi Chanina said: One who marries a woman off to his adult son in a {special} house, he {=the son} acquires it {the house}.

א"ל רב לרב אחא ברדלא קבא דמוריקא אית לי גבך הביה לפלניא באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי
מכלל דאי בעיא למיהדר מצי הדר
הכי קאמר דברים הללו לא ניתנו לחזרה:

Rav said to Rav Acha Bardela: "You have a kav of saffron of mine by you. Give it to Ploni, and I am telling you in his presence that I will not retract from this."
May we derive from this that if he wanted to retract, he could have retracted?
This is what it means to say: These words are not given over to retraction.

הנהו גינאי דעבוד חושבנא בהדי הדדי
פש חמשה איסתרי גבי חד מינייהו
אמרי ליה יהבינהו ניהליה למארי ארעא בטסקא באפיה מאריה ארעא וקנו מיניה
לסוף עבד חושבנא בין דיליה לנפשיה לא פש גביה ולא מידי
אתא לקמיה דרב נחמן
אמר ליה מאי אעביד לך חדא דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה
ועוד הא קנו מנך
אמר ליה רבא אטו האי מי קאמר דלא יהיבנא ליכא גבאי קאמר
אמר ליה א"כ קנין בטעות הוא וכל קנין בטעות חוזר

There were certain market gardeners {in partership} made an accounting with each other. They discovered that there were five isterei {each one is a half-a-zuz} by one of them. They said to him: "Give it to the owner of the land for the land tax {our gemara lacks "for the land-tax"}" in the presence of the landowner {our gemara lacks this particular detail as well} and they acquired from him.
In the end, he {that one gardener} made an accounting by himself and discovered that there was actually nothing extra by him. He came before Rav Nachman.
He {=Rav Nachman} said to him: What am I to do for you? First of all, Rav Huna cited Rav that "I have a maneh in your possession -- give it to Ploni" in the presence of all three of them, he acquires. And furthermore, behold they acquired it {with an act of acquisition} from you!
Rava said to him: Even so, does this man say "I will not give it?" He is saying "there was not by me {such that I did not owe it}!"
He {=Rav Nachman} said to him: If so, it is an acquisition in error, and all acquisitions in error, he returns {chozer, perhaps "retract"}.

הא מילתא פירשו בה רבואתא דלא עבדינן בה עובדא אלא היכא דאיכא סהדי דקמיהו עבדו [חושבנא והכין הוה] חושבנא ואישתכח דטעותא הוא
אי נמי דקא מודי ליה [חבריה] דהכין הוא חושבנא ובהכי מיתוקמא האי עובדא
אבל היכא דליכא סהדי דמסהדי דהכין הוא חושבנא אלא איהו דקא טעין הכי וחבריה לא קא מודי ליה לא מהניא האי טענתא מידי
ומימרא דמסתבר הוא דאי לא תימא הכי כל שטרי דעלמא נמי נימא דבטעותא הוי מילתא ונפטר
אלא לאו שמע מינה דהאי מימרא דאמרי רבואתא מימרא מעליא ותריצא הוא:

This matter, the {post-Talmudic} Rabbis have explained it that we do not conduct affairs thusly except if there were witnesses before whom they did [the accounting and that this was the] accounting and it was found to be in error. Alternatively, where [his colleagues] admit to him that such is the accounting, and with such was the matter conducted. But where there are no witnesses who testify that such was the accounting, but rather he is the one who claims so, and his colleagues do not admit to him, this claim does not help at all.
And this statement {/explanation} is one which is logical. For if you do not say so, all deeds in general, one may also say that it was in error and be acquitted of it. Rather, do we not derive that this statement which the {post-Talmudic} Rabbis said is a valid and straightforward one.

Rif Gittin 5b {13a - b}

5b

{Gittin 13a continues}

ככתובין וכמסורין דאמו לא שנא אמר תנו לו מנה זה ולא שנא אמר תנו לי מנה סתם קני ולא אמרינן שמא מנה קבור קאמר
ובהדיא אמרי' והלכת' למנה קבור לא חיישינן

are like they are written and given over. It does not matter if he said "give him this maneh" or if he says "give him {emend li to lo} a maneh" plainly, he acquires over, and we do not worry that he was thinking of a {particular} buried maneh.

And we explicitly rule that the halacha is that we do not worry about a particular buried maneh.

{Gittin 13b}

אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה ל"ש מלוה ול"ש פקדון בכולהו קנה

Rav Huna said: {If he said} "There is a maneh of mine in your hands -- give it to Ploni" in the assembly of the three of them, he acquires it. There is no distinction if it is a loan or if it is a deposit. In all cases he acquires.

Rif Gittin 5a {Gittin 11b; Yevamot 118b; Gittin 12a - 13a}

5a

{Gittin 11b}

וא"ת משנתינו
כל האומר תנו כאומר זכו דמי
שמעינן מינה שהתופס לבעל חוב במקום שאינו חב לאחרים קנה:

And if you say: what about our Mishna {which seems to suggest that he does acquire}?
{The answer is:} Whoever says "give" is as if he said "acquire on behalf of."
We derive from this that if one seizes for a creditor in a situation when it is not a loss for others, he acquires.

וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו:
והני מילי לחזרה דלא מצי רביה למיהדר ביה אבל עבדא לא נפיק לחירות עד דמטי גיטא לידיה
דתנן האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה דאין גט לאחר מיתה
ושמעת מינה דלחזרה הוא דזכין לו לעבד אבל מיפק לחירות לא נפיק עד דמטי גיטא לידיה
ואשכחן זכייה כה"ג כדאמרי' לקמן הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר:

"THE SAGES, HOWEVER, SAY THAT HE MAY COUNTERMAND IN THE CASE OF THE GET BUT NOT IN THAT OF THE WRIT OF EMANCIPATION, ON THE PRINCIPLE THAT A BENEFIT MAY BE CONFERRED ON A MAN IN HIS ABSENCE...":
And these words are in terms of retraction, such that his master is not able to retract from it. But still, the slave does not go out to freedom until the get reaches his hand. For they learnt {in a Mishna}: If one says "give this get to my wife and this bill of manumission to my slave" and he dies, they do not give it after death, for there is no get after death. And you can derive from this that it is in terms of retraction that we acquire on behalf of the slave, but going out to freedom, he does not go out, until the get reaches his hand.
And we find this type of acquiring benefit as we say later on {in Gittin 14a}: "Take this maneh to Ploni, which I owe him" -- Rav said: He {the sender} is {still} responsible for it, and {yet} if he wishes to retract {the sending of the maneh} he may not retract.

גרסינן בפרק האשה שהלכה היא ובעלה למדה"י שלום בינו לבינה
בעא מיניה רבא מרב נחמן המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו
כיון דסניא ליה זכות הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו
או דילמא כיון דזימנין דרחמא ליה ליבמה חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא בפניו
אמר ליה תניתוה וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתיבמת
אמר ליה רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו
כיון דאית לה קטטה בהדיה זכות הוא לה או דילמא ניחא דגופה עדיף לה
תא שמע דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו:

We learn in perek haIsha shehalcha hi uvaalah limdinat hayam, shalom beino leveinah {Yevamot 118b, also here in Rif}:

Rava asked of Rav Nachman: If one gave over a get {to an agent on behalf of his wife, but he appointed this agent rather than she} in case of a levir {such that it is to her benefit, so that she need not undergo yibbum or chalitza}, what {is the law}?
Since she hates him {the levir}, it is a benefit to her, and we accrue benefit on behalf of a person even when not before them? Or perhaps since there are times that she loves her levir, it is a disadvantage, and we do not impose disadvantages on behalf when not in front of them?
He said to him: We have learned it: "And we worry for her words and so she performs chalitza but not yibbum" {thus, in some cases she hates him and in some she loves him, so it is a chov}
Ravina said to Rava: If one gave over a get {to an agent on behalf of his wife, but he appointed this agent rather than she} in case of discord {between them}, what {is the law}? Since there is discord with him, it is a benefit to her? Or perhaps, an easier physical state {for she is being supported, or is gratifying bodily desires} is better for her?
Come and hear {a proof}: For Rabbi Shimon ben Lakish said: It is better to live as two {alternatively, in grief} than to live in widowhood.

{Gittin 12a}

שאם רצה שלא לזון את עבדו רשאי.
שמעת מינה יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך
ומסקנא ת"ש הקוטע יד עבדו של חברו נותן שבתו ורפואתו לרבו ואותו העבד ניזון מן הצדקה
שמעת מינה יכול לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך ש"מ:

"FOR IF HE CHOOSES NOT TO MAINTAIN HIS SLAVE HE IS PERMITTED":
{A supposition:} We derive from this that the master is permitted to say to the slave "work for me yet I will not support you."
{Gittin 12b}
And the conclusion: Come and hear: He who cuts off the hand of his friend's slave gives the loss of time {in which the slave cannot work} and the cost of his medical attendance to the master, and the slave is supported from charity.
We derive from this that he is able to say to a slave "work for me and {yet} I will not support you." We so derive.

רפואתו דרבו היא, דידיה היא דבעי איתסויי בה.
לא צריכא דאמדוהו לחמשא יומי ועבדו ליה סמא חריפא ואיתסי בתלתא יומי
מהו דתימא צערא דידיה הוא
קמ"ל דההוא טופיאנא לרביה הוא

The cost of his medical attendance goes to his master? Surely it should go to him, for he needs to be cured with it?
No, it is necessary, for where they estimate that he will take five days and by applying a painful remedy he was cured in three days. I would have thought that the pain is his {such that since he underwent the pain, he gets to keep the extra money that would have been spent on a doctor for those extra two days}. Therefore it informs us that the surplus belongs to the master.

{Gitttin 13a}
Mishna:

האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה
תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה

IF A MAN SAYS, GIVE THIS GET TO MY WIFE, THIS DEED OF EMANCIPATION TO MY SLAVE, AND DIES [BEFORE THEY ARE GIVEN], THEY ARE NOT TO BE GIVEN AFTER HIS DEATH. [IF HE SAID], GIVE A MANEH TO SO-AND-SO AND DIED, THE MONEY SHOULD BE GIVEN AFTER HIS DEATH.

Gemara:

מתני' בשכיב מרע והיינו טעמא דמתני' דדברי ש"מ

The Mishna was addressing the case of one deathly ill. And this is the reason of the Mishna -- that the words of a person deathly ill

Rif Gittin 4b {11a - 11b}

4b

{Gittin 11a}

אי הכי ממשעבדי נמי לית ליה קלא

If so, they should also be able to collect from a property under lien?
It has no "voice."

{Gittin 11b}

ר (בעי מיניה ריש לקיש מר' יוחנן עדים החתומין על הגט ושמותיהן כשמות עובדי כוכבים מהו
א"ל מעולם לא בא לידינו אלא לוקוס ולוס והכשרנום
ודוקא לוקוס ולוס דלא שכיחי ישראל דמסקי בשמייהו אבל שמות אחריני דשכיחי ישראל דקא מסקי בשמייהו לא):ש

(Resh Lakish inquired of Rabbi Yochanan: Witnesses who are signed on a get, and their names are like the names of idolaters, what is the law?
He said to him: There has only come to our hands {with the names} Lucus and Lus, and we declared them valid. {Rashi: declared them valid with witnesses to giving over, rather than relying on the signatures.}
And particularly Lucas and Lus, which are names not commonly used by Israelites. But other names, commonly used by Israelites, no. {Rashi: we need not declare them valid via witnesses to the giving over. Rather, we may rely on the signatures.}
)

Mishna:

האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהן יחזור דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו לאדם אלא בפניו שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי שלא לזון את אשתו אינו רשאי
אמר להן והלא הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו מן התרומה
אמרו לו מפני שהוא קניינו

IF A MAN SAYS: GIVE THIS WRIT OF DIVORCE TO MY WIFE AND THIS BILL OF EMANCIPATION TO MY SLAVE, HE IS AT LIBERTY IF HE PLEASES TO COUNTERMAND BOTH INSTRUCTIONS. THESE ARE THE WORDS OF RABBI MEIR.

THE SAGES, HOWEVER, SAY THAT HE MAY COUNTERMAND IN THE CASE OF THE GET BUT NOT IN THAT OF THE WRIT OF EMANCIPATION, ON THE PRINCIPLE THAT A BENEFIT MAY BE CONFERRED ON A MAN IN HIS ABSENCE BUT A DISABILITY MAY BE IMPOSED ON HIM ONLY IN HIS PRESENCE; FOR IF HE DOES NOT WANT TO MAINTAIN HIS SLAVE HE IS NOT BOUND TO DO SO, BUT IF HE DOES NOT WANT TO GIVE MAINTENANCE TO HIS WIFE HE IS STILL ROUND TO DO SO.

HE {=RABBI MEIR} SAID TO THEM: DOES HE NOT DISQUALIFY HIS SLAVE FROM EATING THE PRIESTLY HEAVE-OFFERING [BY EMANCIPATING HIM] IN THE SAME WAY AS HE DISQUALIFIES HIS WIFE [BY DIVORCING HER]?

THEY REPLIED: [THE SLAVE IS DISQUALIFIED] BECAUSE HE IS THE PRIEST'S PROPERTY.

Gemara:

אמר רבי יוחנן התופס לבע"ח במקום שהוא חב לאחרים לא קנה

Rabbi Yochanan said: If one seizes for a creditor in an instance where it is a loss to others, he does not acquire on his behalf.

Rif Gittin 4a {10b - 11a}

4a

{Gittin 10b}
Gemara:

קא פסיק ותני לא שנא מכר ול"ש מתנה
בשלמא מכר מכי יהיב זוזי קמייהו הוא דקנה ושטר לראיה בעלמא הוא ואי לאו דיהיב זוזי קמייהו לא הוו מרעו נפשייהו וכתבי ליה שטרא
אלא מתנה במאי קני לה בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא

The Mishna lays down a comprehensive rule, such that there should be no difference between a sale and a gift. A sale is well and good, for when he gives money before them, it is acquired, and the deed is merely for proof. And if he had not given money before them, they {=the heathen court} would not do injury to themselves {their reputations} and write a deed for him.

But a gift, via what does he acquire it? With that deed? That deed is merely a shard of clay!

אמר שמואל דינא דמלכותא דינא
ואי בעית אימא תני חוץ מכגיטי נשים
(פירוש כל דבר שאין קונין אותו בדינינו וקונין אותו בדיניהם אין אנו מקבלין אותן ולא מגבין בהן ואף על גב דעלו בערכאות שלהן)

Shmuel said: The law of the land is law.
{The gemara offers another suggestion:} And if I want, I will say: Teach {instead in the Mishna} except for that which is like writs of divorce.

(To explain: Anything which they do not acquire according to our law, but they acquire it according to their law, we do not accept them, nor do we collect with them, even though it came up in their {heathen} courts.)

{Gittin 11a}

רבינא סבר לאכשורי בכינופיא דארמאי
אמר ליה רפרם ערכאות תנן ודוקא ערכאות דלא מקבלי שוחדא

Ravina thought to declare valid a document drawn up by a gathering {not an official court body} of Arameans.
Rafram said to him: The Mishna teaches courts, and specifically courts, which do not accept bribes.

אמר רבא האי שטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל מגבינן ביה מבני חרי
והוא דידעי למקרייה
והא בעינן כתב שאין יכול להזדייף וליכא בדעפיצן
והא בעינן צריך שיחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה וליכא בדמהדר

Rava said: A Persian document, which was handed over in front of Israelite witnesses, we collect with it from properties upon which there is no lien.
And this is where they {=the witnesses} know how to read it.
But we require a writing which cannot be forged, and this is not?
{It has been dressed} with gall-nut juice.
But we need to repeat the matter of the document in the last line, and there is not?
Where it has been summarized.

Rif Gittin 3b {10b}

3b

{Gittin 10b}

והלכתא עידי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה
מ"ט א"ר אשי גזרה משום כולכם

And the halacha {taken from Rav Papa} is that the witnesses to a get only sign in each other's presence.
What is the reason? Rav Ashi said: As a decree because of "all of you."
{That if he says to ten people "all of you write," one writes and the other sign in each other's presence.}

Mishna:

כל השטרות העולין בערכאות של עובדי כוכבי' אע"פ שחותמיהם עובדי כוכבים כשרים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים
ר"ש אומר אף אלו כשרים לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט

ALL DOCUMENTS WHICH ARE ACCEPTED IN HEATHEN COURTS, EVEN IF THEY THAT SIGNED THEM WERE GENTILES, ARE VALID [FOR JEWISH COURTS] EXCEPT WRITS OF DIVORCE AND OF EMANCIPATION.

RABBI SHIMON SAYS: THESE ALSO ARE VALID; THEY WERE ONLY PRONOUNCED [TO BE INVALID] WHEN DRAWN UP BY UNAUTHORISED PERSONS.

Rif Gittin 3a {9a - 10a; 9a}

3a

{Gittin 9a}
Mishna:

המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוין למוליך ולמביא וזו אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים:

WHERE THE BEARER OF A GET FROM FOREIGN PARTS IS NOT ABLE TO DECLARE 'IN MY PRESENCE IT WAS WRITTEN AND IN MY PRESENCE IT WAS SIGNED, IF THE GET HAS BEEN SIGNED BY WITNESSES, ITS VALIDITY CAN BE ESTABLISHED THROUGH ITS SIGNATORIES. WRITS OF DIVORCE AND WRITS OF EMANCIPATION ARE SUBJECT TO THE SAME RULES WHEN TAKEN [FROM THE LAND OF ISRAEL TO FOREIGN PARTS] OR VICE VERSA, THIS BEING ONE OF THE POINTS IN WHICH WRITS OF DIVORCE ARE ON A PAR WITH WRITS OF EMANCIPATION.

{Gittin 10a}

כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים
ומעשה שהביאו לרבן גמליאל בכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותיים והכשיר

NO DOCUMENT ATTESTED BY THE SIGNATURE OF A CUTHEAN IS VALID, UNLESS IT IS A WRIT OF DIVORCE OR A WRIT OF EMANCIPATION.

IT IS RELATED THAT A WRIT OF DIVORCE WAS ONCE BROUGHT BEFORE RABBAN GAMLIEL AT KEFAR 'UTHNAI AND ITS WITNESSES WERE CUTHEANS, AND HE DECLARED IT VALID.

{Gittin 9a}
Gemara:

ערער בכמה אילימא ערער בחד והאמר רבי יוחנן אין ערער פחות משנים
ואלא ערער תרי יתקיים בחותמיו תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני
אלא ערער דבעל:

{"IF ITS VALIDITY IS CHALLENGED, IT MUST BE ESTABLISHED THROUGH THE SIGNATURES."}
Challenged by how many? If you say, challenged by one, well then, Rabbi Yochanan said that there is no challenge from less than two. But if you say that two challenge it, then when we establish it through its signatures, it would be two against two. Why should we see fit to rely upon these? We should rely on these?
Rather, it is the challenge of the husband.

ואינו יכול לומר:
מאי ואינו יכול לומר אילימא חרש והתנן הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן
אמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש:

"AND HE IS NOT ABLE TO DECLARE":
What is meant by "and he is not able to declare?" If we say that he is a deaf-mute {and thus is physically unable}, but they learnt {in a Mishna} "all are valid to bring the get except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor."
Rav Yosef said: What are we dealing with here? Such as where he gave it to her when he was normal, and yet before he had opportunity to say "before me it was written and before me it was signed," he became a deaf-mute.

כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים.
והאידנא כל עד כותי פסול בין בגיטי נשים בין בשאר שטרות
דגרסינן בשחיטת חולין פ"א לא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבי' גמורים בין לשחיטה בין ליי"נ
ואפי' ליתן רשות ולבטל רשות דינן כעובדי כוכבי'
כדתניא מפני שאמרו ישראל נותן רשות ומבטל רשות ובעובד כוכבי' עד שישכיר
וכ"ש לעדות דדינו כעובד כוכבים

"NO DOCUMENT ATTESTED BY THE SIGNATURE OF A CUTHEAN IS VALID, UNLESS IT IS A WRIT OF DIVORCE OR A WRIT OF EMANCIPATION":
And nowadays, every Cuthean witness is invalid, whether by writs of divorce or by other documents.

For we learnt by the slaughter of Chullin, perek 1: They did not move from there until they made their {=the Cutheans'} status into one of full idolaters, whether for ritual slaughter or for wine of libations.
And even to grant rights of access or to nullify rights of access, as they learnt {in a brayta}:: For they said: An Israelite can grant rights of access or nullify rights of access, but an idolator, until he rents it out.
And all the more so for testimony, that his status should be like idolaters.

Rif Gittin 2b {Gittin 8b - 9a; 2a}

2b

{Gittin 8b}

חורין שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין
ר' שמעון אומר לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מריבוא שבהם

If, however, he leaves off even a tiny piece of land {from the transfer of his assets to his slave}, he does not go out free.
Rabbi Shimon says: {Gittin 9a} He {the slave} will always be a free man except in the case where he {the owner} says {in the document} "all my assets are given to Ploni my servant except for 1 ten thousandth of them.

דתנא קמא סבר כיון דשייר קרקע כל שהוא סתם לא יכיל עבדא לברוריה לההוא כל שהוא דליקני איהו שאר נכסי הילכך לא קני בנכסים ולא מידי וכיון דלא קני בנכסים כלום עצמו נמי לא קנה דלא פלגינן דיבורא
ורבי שמעון סבר אף על גב דלא יכיל לברורי לההוא מידי ולא קנה נכסים קנה עצמו ופלגינן דיבורא

{Rif explains:} For the Tanna Kamma holds that since he left off "a tiny bit of land" without specifying what is was, the servant is not able to make a determination of that "tiny bit" so as to acquire the rest of the property. Therefore, he does not acquire the assets at all. And since he does not acquire the assets at all, he himself as well is not acquired, for we do not divide the statement.
And Rabbi Shimon holds that even those he is unable to make a determination to that portion, and so does not acquire the assets, still he acquires himself {who is not land} and we thus divide the statement.

והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שקילס ר' יוסי את ר"ש
דתניא כשנאמרו דברים לפני רבי יוסי קרא עליו המקרא הזה שפתים ישק משיב דברים נכוחים
הלכה כר"מ

{Thus, this statement of Rava was in accordance with Rabbi Shimon, it seems.}
But Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: Even though Rabbi Yossi praised Rabbi Shimon, for they learnt {in a brayta}:

When these words were said before Rabbi Yossi, he applied to him {=Rabbi Shimon} this verse {Mishlei 24:26}:

כו שְׂפָתַיִם יִשָּׁק; מֵשִׁיב, דְּבָרִים נְכֹחִים.

26 He kisseth the lips that giveth a right answer.

The halacha is like Rabbi Meir {=the Tanna Kamma}.

א"ל ההיא מתניתין משום דלאו כרות גיטא הוא דמתנינן לה דכיון דשייר ליה קרקע כל שהוא וכתב הכי בגיטא הוה ליה לרביה זכותא בגויה דגיטא וכגון זה אינו גט כריתות דבעינן דלהוי גיטא דחירותא כוליה לעבדא וליכא ומשום הכין לית הלכתא כר"ש דקאמר לעולם הוא בן חורין
אבל דיבורא פלגינן

He {=presumably Rava} said to him {our gemara has Rav Ashi saying this, and there appears to be some elaboration here}: Our brayta speaks of a case where the connection is not entirely severed, for since he left for himself a tiny bit of land, and he wrote so in the get {document}, his master still has some rights {zechut} within the get, and such as this is not a get of severance. For we require that a get of manumission be entirely to the servant, and there is not that here. And because of this, the halacha is not like Rabbi Shimon, who said that it is always the case that he goes out free. However, we still do say that we divide a statement. {Proof of this follows:}

דהא אמר רב יוסף בר מניומי א"ר נחמן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד
חוזר בנכסים מתנת שכיב מרע הוא
ואינו חוזר בעבד שהרי יצא עליו שם בן חורין
אלמא פלגינן דיבורא וסלקא שמעתא בהכין וכן הלכתא

For behold, Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: A deathly ill man who wrote all his assets to his slave, and he recovered, he may retract as regards the assets, but he may not retract as regards the slave.

He may retract as regards the assets, because they are the gift of one on a deathbed.
And he may not retract as regards the slave, for behold there went out about him {the slave} the name "free man."

Thus, it is clear that we divide his words, and the section goes out with this, and so is the halacha.

{Gittin 2a}

Mishna:

המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו

THE BEARER OF A BILL OF DIVORCE [FROM ONE PLACE TO ANOTHER] IN THE LAND OF ISRAEL IS NOT REQUIRED TO DECLARE, 'IN MY PRESENCE IT WAS WRITTEN AND IN MY PRESENCE IT WAS SIGNED;' IF ITS VALIDITY IS CHALLENGED IT MUST BE ESTABLISHED THROUGH THE SIGNATURES.

Rif Gittin 2a {Gittin 5b-8b}

2a

{Gittin 5b}

בפני כמה נותנו לה השליח
רבי יוחנן אמר בפני שנים
ר' חנינא אמר בפני שלשה
דכ"ע בעינן תלתא לקיימו והכא בהא קמפלגי
ר' יוחנן סבר שליח נעשה עד ועד נעשה דיין
ורבי חנינא סבר אע"ג דבדרבנן עד נעשה דיין הכא חיישינן דילמא מייתא היא גיטא וסמכי עלה
ורבי יוחנן סבר לא חיישינן להכי דמידע ידעי ולא סמכי עילוה

In front of how many does the agent give it to her?
Rabbi Yochanan said: Before two.
Rabbi Chanina said: Before three.

{In truth} all agree that we need three to establish it, and the dispute here is as follows: Rabbi Yochanan maintains that an agent can become a witness, and a witness can become a judge. And Rabbi Chanina maintains that even though in matters pertaining to rabbinic law, a witness can become a judge, here we worry lest she bring this get and we rely upon her. And Rabbi Yochanan maintains that we do not worry about this, for it is well known that we do not rely upon her.

והלכתא כר' יוחנן דתניא כוותיה

And the halacha is like Rabbi Yochanan, for there is a brayta in accordance with him. {Namely:}

המביא גט ממדינת הים נתנו לה ולא אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם יוציא והולד ממזר ד"ר מאיר
וחכ"א אין הולד ממזר כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזור ויתנו לה בפני שנים ויאמר לה בפני נכתב ובפני נחתם:

If one brings a get from an overseas country, and gave it to her without saying "before me it was written and before me it was signed," he {=the second husband} must divorce and the child is a bastard. These are the words of Rabbi Meir.
And the Sages say: The child is not a bastard. How should he conduct himself? He {=the agent} should take it from her and once again give it to her, before two witnesses, and say "before me it was written and before me it was signed."

{Gittin 6a}

רבי חנין משתעי רב כהנא אייתי גיטא ולא ידענא אי מסורא לנהרדעא אי מנהרדעא לסורא
אתא לקמיה דרב
אמר ליה צריכנא למימר בפני נכתב ובפני נחתם
אמר ליה לא צריכת ואי עבדת אהנית דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה:

Rabbi Chanin related: Rav Kahana brought a get, and I am not sure if it was from Sura to Nehardea or from Nehardea to Sura. He came before Rav. He said to him {=Rav}: Do I need to say "before me it was written and before me it was signed?" He {=Rav} said to him: You do not need to, {Gittin 6b} but if you did it, it is all the better, for if the ex-husband comes and complains, we would not pay heed to him.

{Gittin 8b}

ת"ר עבד שהביא גטו וכתוב בו עצמך ונכסי קנויין לך עצמו קנה נכסים לא קנה

The Sages learnt {in a brayta}: If a slave brings his get {deed of manumission} and written upon it is "you and my assets are transferred {acquired} over to you," he himself is acquired {such that he is free} but the assets are not acquired.

עצמו קנה מידי דהוה אגט אשה
דתנן האשה עצמה מביאה גיטה וכו'
נכסים לא קנה דצריך לקיומיה כשאר שטרות דעלמא

He himself is acquired, just as is so by a woman's get. For they learnt {in a Mishna}: The woman herself may bring her get.
The assets are not acquired, for he needs to establish it like all deeds in general.

איבעיא להו כל נכסי קנויין לך מהו
כגון שלא היה כתוב בו עצמך ונכסי קנויין לך אלא כך כתוב נכסי קנויין לך מהו
אמר אביי מתוך שלא קנה נכסים לא קנה עצמו ולא פלגינן דיבורא
ורבא אמר אחד זה ואחד זה עצמו קנה נכסים לא קנה ופלגינן דיבורא

It was a question to them {Amoraim}:
{If the document states} "All my assets are transferred to you," {and the servant is, after all, an asset} what is the law?
{Rif elaborates}: The case is such that there is not written on it "yourself and my assets are transferred to you," but rather what is written is "may assets are transferred to you." What is the law?

Abaye said: Since he did not acquire the assets, he did not acquire himself, and we do not divide the {single} statement.
And Rava said: Both this and that {the case of the brayta and this case}, he acquires himself but he does not acquire the assets, and we divide the statement.

אמר ליה רב אדא בר מתנה לרבא כמאן כרבי שמעון דאמר פלגינן דיבורא
דתנן הכותב נכסיו לעבדו יצא בן

Rav Ada bar Matna said to Rava: In accordance with whom? Like Rabbi Shimon who said that we divide the statement. For they learnt {in a Mishna}: If one wrote his assets to his servant, he {=the servant}, he goes out free.

Rif Gittin 1b {2b - 6a}

1b

{Gittin 2b}

ורבא אמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו

Rava said: It is because it is not easy to find witnesses who can confirm the signatures.

טעמא דאין עדים מצויין לקיימו הא יש עדים מצויין לקיימו אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם [דהכל] בקיאין לשמה

ורבה דאמר לפי שאין בקיאין לשמה אית ליה דרבא דאמר בעינן לקיימו
ובדין הוא דליבעי תרי אליבא דתרוייהו אלא משום עיגונא אקילו בה רבנן

The reason {for Rava} is that witnesses cannot be easily found to confirm it. But if there were witnesses easily found to confirm it, he does not need to say "Before me it was written and before me it was signed," for all are experts in the law that it must be written with them in mind.

And Rabba, who said that it is because they are not experts in the law that it must be written with them in mind, he also holds like Rava who said that we need to establish it.

{Gittin 3a}
And rightfully, we should have required two {bearers}, according to {the reasoning of} both of them. But because of concerns of chaining women, the Sages were lenient.

וסוגיין כרבא דהיכא דאיכא עדים דמקיימי ליה לא צריך למימר בפני נכתב ובפני נחתם אבל היכא דליכא עדים דמקיימי ליה צריך למימר בפני נכתב ובפני נחתם:

{Rif concludes:} And our sugya is like Rava. That where there are witnesses who can establish it, he does not need to say "before me it was written and before me it was signed." But where there are no witnesses to establish it, he needs to say "before me it was written and before me it was signed."

{Gittin 5b}

בר הדיא בעי לאיתויי גיטא אתא לקמיה דרבי אמי דהוה ממונה אגיטין
אמר ליה צריך אתה לעמוד על כל אות ואות
אתא לקמיה דרב אסי אמר ליה לא צריכת
וכי תימא אעביד לחומרא אתה מוציא לעז על הגיטין הראשונים.

Bar Hadaya came to bring a get. He came before Rabbi Ammi {our gemara: Rabbi Achi}, who was appointed on gittin.
He {=Rabbi Ammi} said to him: You need to stand over every single letter.
He came before Rabbi Assi {our gemara: Rabbi Ammi and Rabbi Assi}.
He {our gemara: they} said to him {bar Hadaya}: You do not need to. And if you say to act stringently, you are bringing forth slander on the gittin from beforehand.

רבה בר בר חנה אייתי גיטא דפלגא איכתיב קמיה ופלגיה לא איכתיב קמיה
אתא לקמיה דר' אלעזר
א"ל אפי' לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה שוב אינו צריך
רב אשי אמר אפילו שמע קן קולמוסא וקן מגילתא

Rabba bar bar Channa brought a get, half of which was written before him and half of which was not written before him. He came before Rabbi Eleazar.
He {=Rabbi Eleazar} said to him: Even if one line had been written with special intention, he needs no more.
Rav Ashi said: {Gittin 6a} Even if he heard the sound of the quill and the sound of the paper.

והלכתא כרב אשי

And the halacha is like Rav Ashi.

Rif Gittin 1a {2a - b}

1a

{Gittin 2a}
Mishna:

המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר
ר"א אומר אפילו מכפר לודים ללוד
וחכ"א אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא גט ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדה"י צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
רשב"ג אומר אפי' מהגמוניא להגמוניא

THE BEARER OF A BILL OF DIVORCE [GET] FROM [A HUSBAND IN] FOREIGN PARTS [TO THE LAND OF ISRAEL] IS REQUIRED TO DECLARE [ON PRESENTING IT TO THE WIFE]. 'IN MY PRESENCE IT WAS WRITTEN AND IN MY PRESENCE IT WAS SIGNED.'

RABBAN GAMLIEL SAYS: [THIS DECLARATION IS] ALSO [REQUIRED] IF HE BRINGS IT FROM REKEM OR FROM CHEGAR.

RABBI ELEAZAR SAYS: EVEN IF HE BRINGS IT FROM KEFAR LUDIM TO LUD.

THE SAGES, HOWEVER, SAY THAT THE DECLARATION 'IN MY PRESENCE IT WAS WRITTEN AND IN MY PRESENCE IT WAS SIGNED' IS REQUIRED ONLY FROM ONE WHO BRINGS A BILL OF DIVORCE [FROM FOREIGN PARTS TO THE LAND OF ISRAEL] OR WHO TAKES IT [FROM THE LAND OF ISRAEL TO FOREIGN PARTS]. THE BEARER [OF SUCH A DOCUMENT] FROM ONE PROVINCE TO ANOTHER IN FOREIGN PARTS IS ALSO REQUIRED TO DECLARE, IN MY PRESENCE IT WAS WRITTEN AND IN MY PRESENCE IT WAS SIGNED.'
RABBAN SHIMON BEN GAMLIEL SAYS IT IS REQUIRED EVEN IF HE TAKES IT FROM ONE GOVERNORSHIP TO ANOTHER.

Gemara:

מ"ט אמר רבה לפי שאין בקיאין לשמה

What is the reason?
Rabba said: {Gittin 2b} It is because [the Jews in foreign parts] are [for the most part] ignorant of the rule of 'special intention'.