Monday, March 10, 2008

Rif Nedarim 24b {77a - b}

24b

{Nedarim 77a}

איבעיא להו מפירין נדרים שהן לצורך השבת או דלמא אפילו שלא לצורך השבת תנאי היא
דתניא הפרת נדרים כל היום רבי יוסי בר"י ור"א בר"ש אומרים מעת לעת
למ"ד כל היום טפי לא אפילו שלא לצורך השבת מפר. למ"ד מעת לעת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא.

It was a question to them: Do we annul vows which are for the needs of Shabbat {to annul them}, or perhaps even not for the needs of Shabbat?
It is a matter of Tannaitic dispute. For they learnt {in a brayta}: Annulment of vows are all the day; Rabbi Yossi beRabbi Yehuda and Rabbi Eliezer beRabbi Shimon say: A 24 hour period.
According to the one who said that it is all day, more than that no, then even not for the sake of Shabbat he can annul {for if he waits until after Shabbat, the husband can no longer annul, and this would in effect remove his right to annul, which we will not do}. According to the one who said a 24 hour period, for the needs of the Shabbat yes, but not for the needs of the Shabbat, no.

ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת
איבעיא להו כשלא היה אפשר להם מבעוד יום או דילמא אפילו כשהיה להם אפשר מבעוד יום
ת"ש מדאזקיקו ליה רבנן לבריה דרב זוטרא בריה דר' זירא אפילו בנדרים שהיה להם אפשר מבעוד יום
סבר רב יוסף למימר נשאלין לנדרים בשבת ביחיד מומחה אין בג' הדיוטות לא דמיחזי כדינא
א"ל אביי כיון דסבירא לן אפילו מעומד אפילו בקרובים אפילו בלילה תו לא מחזי כדינא
אמר רבא אר"נ הלכה נשאלין לנדרים עומד ביחיד בלילה בשבת ובקרובים ואפילו היה אפשר להם מבעוד יום
"And we ask absolution for vows which are for the sake of Shabbat":
It was a question to them: {Is this} When it is not possible for them while it was yet day {on erev Shabbat}, or perhaps where it was possible for them while it was yet day?
Come and hear {a proof}: The Rabbis gave a hearing to the son of Rav Zutra son of Rabbi Zera, even for vows which it was possible for them while it was yet day.
Rav Yosef thought to say that we ask absolution on vows on Shabbat -- with a single expert, yes, but with three laymen, no, because it would look like a lawsuit.
Abaye said to him: Since we hold that even while standing, even with relatives, even at night, it no longer looks like a lawsuit.
{Nedarim 77b}
Rava cited Rav Nachman: The halacha is that we ask absolution on vows while standing, by an individual, at night, on Shabbat, and with relatives, and even where it was possible for them while it was yet day.

עומד והתניא ירד ר"ג מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו את הנדר
ר"ג סבר אין פותחין בחרטה ומיעקר נדרא בעינן ובעינא לעיוני משום הכי ישב
ור"נ סבר פותחין בחרטה ואפילו מעומד

א"ל רבא לר"נ חזי מר האי צורבא מרבנן דאתי ממערבא ואמר דאזקיקו לי' רבנן לבריה דרב הונא בר אבין ושרו ליה נדריה ואמרו ליה זיל בעי רחמי אנפשך דחטאת
דתני רב דימי אחוה דרב יוסף כל הנודר אע"פ שמקיימו נקרא חוטא
שנאמר וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא:
"Standing":
But they learnt {in a brayta}: Rabban Gamliel descended from the donkey, wrapped himself up, sat, and absolved the vow for him?
Rabban Gamliel held that we do not {our gemara, and Bach: we do} suggest an opening based on regret, and thus need to uproot the vow, and thus we need to focus. And because of this he sat.
And Rav Nachman held that we {our gemara, Bach: do not} suggest based on regret, and even while standing.

Rava said to Rav Nachman: Behold, Master, a scholar, who came from the west {=Eretz Yisrael}, and said that the Rabbis gave a hearing to Rav Huna bar Avin and released for him his vow, and said to him: Go, seek mercy on your soul, for you have sinned. For Rav Dimi, the brother of Rav Yosef learnt: Anyone who vows, even though he fulfills it, is called a sinner, for it is stated {Devarim 23:23}:
כג וְכִי תֶחְדַּל, לִנְדֹּר--לֹא-יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא. 23 But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.

תניא האומר לאשתו כל נדרים שתדורי אי אפשי שתדורי אין כאן נדר לא אמר כלום.
יפה עשית ואין כמותך ואם לא נדרת אני מדירך דבריו קיימין.
לא יאמר אדם בשבת לאשתו מופר ליכי כדרך שאומר בחול אלא אומר לה טלי שתי והנדר בטל מאליו
א"ר וצריך שיבטל בלבו
They learnt {in a brayta}: One who said to him wife, "all vows which you vow, I do not wish that you vow them"; or "I do not want you to vow"; or "there is no vow here," he has not said anything.
"You have done well"; and "there is none like you"; and "if you had not vowed, I would have imposed the vow upon you," his words stand.
A man should not say on Shabbat to his wife, "It is annulled for you," as he says during the week, but rather he says to her, "Take and drink," and the vow is annulled by itself.
Rabbi {our gemara: Rabbi Yochanan} said: and he needs to annul it in his heart.

תניא בש"א בשבת מבטל בלבו בחול מוציא בשפתיו
ובה"א אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא"צ להוציא בשפתיו:
They learnt {in a brayta}: Bet Shammai say: On Shabbat he annuls it in his heart. On a weekday, be puts it out with his lips. And Bet Hillel say: Both here and there, he annuls it in his heart, and need not put it out with his lips.

א"ר יוחנן חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר כלום
דתניא זה הדבר חכם מתיר ואין הבעל מתיר שיכול ומה חכם שאינו מפר מתיר בעל שמפר אינו דין שמתיר
ת"ל זה הדבר חכם מתיר ואין הבעל מתיר
תניא אידך זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר שיכול מה בעל כו'
ת"ל זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר
נאמר כאן זה הדבר ונאמר בשחוטי חוץ זה הדבר מה להלן אהרן ובניו וכל ישראל אף בפרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל בנדרים

Rabbi Yochanan said: A Sage who said it {=the absolution} in the language of the husband {=annulment}, and the husband who said it in the language of the Sage, has not said anything.
For they learnt {in a brayta}: {Bemidbar 30:2}
ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה ה. 2 And Moses spoke unto the heads of the tribes of the children of Israel, saying: This is the thing which the LORD hath commanded.

That a Sage absolves and a husband does not absolve {but rather annuls}.
For we might have said, if a Sage who is unable to annul is able to absolve, then a husband who is able to annul, certainly he should be able to absolve!
{Nedarim 78a}
Therefore it informs us זֶה הַדָּבָר -- that the Sage absolves and the husband does not absolve.
Another brayta: זֶה הַדָּבָר -- that a husband can annul and the Sage cannot annul. For we might have said, if the husband, etc. {as the reverse of the above}. Therefore it informs us זֶה הַדָּבָר, that the husband is able to annul and the Sage does not annul. It is stated over here זֶה הַדָּבָר, and it is stated by sacrifices slaughtered outside {the Temple court} {Vayikra 17:2}:
ב דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו, וְאֶל כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ, אֲלֵיהֶם: זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-צִוָּה ה לֵאמֹר. 2 Speak unto Aaron, and unto his sons, and unto all the children of Israel, and say unto them: This is the thing which the LORD hath commanded, saying:
Just as over there, Aharon, his sons, and all of Israel, so too by the topic of vows, Aharon, his sons, and all of Israel.

למאי הלכתא
אמר ר' אחא /בר/ יעקב לומר הפרת נדרים בשלשה הדיוטות
והא ראשי המטות כתיב
אמר רב חסדא ואיתימא ר' יוחנן ביחיד מומחה

To what practical halachic effect?
Rav Acha bar Yaakov said: To inform that absolution of vows is with three laymen.
But "heads of the tribes" is written?
Rav Chisda said, and some said it was Rabbi Yochanan: With a single expert.

No comments: