Rif Moed Katan 7b {Moed Katan 14b continues; 15a - 15b}

7b

{Moed Katan 14b continues}

שנאמר ושמחת בחגך
אי אבילות דמעיקרא היא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד
ואי אבילות דהשתא היא לא אתי עשה דיחיד ודחי עשה דרבים

For it is written {Devarim 16:14}

יד וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

14 And thou shalt rejoice in thy feast, thou, and thy son, and thy daughter, and thy man-servant, and thy maid-servant, and the Levite, and the stranger, and the fatherless, and the widow, that are within thy gates.

If it is mourning from before {the Festival}, the positive commandment of the many comes and pushes off the positive commandment of the individual. And if it is the mourning of now {once the Festival has begun}, the positive commandment of the individual does not come and push off the positive commandment of the many.

ומנודה נוהג נידוי ברגל ולא שרינן ליה עד דמפייס ליה לבעל דיניה
ובהכין סלקא שמעתא
דנין דיני ממונות במועד ודיני מכות ואי לא צאית דינא משמתינן ליה

And one placed in niddui {a type of ban - cherem} conducts himself in niddui on the Festival, and we do not permit him until he appeases his litigant opponent.
And from here we conclude this statement: We judge money matters on chol haMoed as well as judgments of lashes, and if he does not obey the court decision, we place him in Shamta {a type of cherem}.

{Moed Katan 15a}

אבל אסור בתספורת מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל דכולי עלמא אסירי
מנודה אסור בתספורת דתניא מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס
מנודה שמת בית דין סוקלין את ארונו
ר' יהודה אומר לא שיעמידו עליו גל אבנים כגלו של עכן אלא בית דין שולחין ומניחין אבן על ארונו ללמדך שכל המנודה ומת בנידויו ב"ד סוקלין את ארונו:

A mourner is forbidden in haircuts from the fact that the All-Merciful said to the children of Aharon {Vayikra 10:6} {who were now in mourning over their brothers}:

ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף ה

6 And Moses said unto Aaron, and unto Eleazar and unto Ithamar, his sons: 'Let not the hair of your heads go loose, neither rend your clothes, that ye die not, and that He be not wroth with all the congregation; but let your brethren, the whole house of Israel, bewail the burning which the LORD hath kindled.

we may deduce that the rest of the world is forbidden.

One placed in niddui is forbidden in haircuts, for they learnt {in a brayta}: Those in niddui and lepers are forbidden to have their hair cut and to wash their clothing.

One placed in niddui who dies, Bet Din stones his casket. Rabbi Yehuda says: Not that they erect for him a pile of stones like the pile of stones of Achan, but rather Bet Din sends and places a stone on his casket, to teach you that anyone who is placed in niddui and them dies in a state of niddui, Bet Din stones his casket.

אבל חייב בעטיפת הראש מדקאמר רחמנא ליחזקאל לא תעטה על שפם מכלל דכולי עלמא מיחייבי

A mourner is obligated to wrap his head {in a tallit}. From the fact that the All-Merciful said to Yechezkel {Yechezkel 24:17}:

יז הֵאָנֵק דֹּם, מֵתִים אֵבֶל לֹא-תַעֲשֶׂה--פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ; וְלֹא תַעְטֶה עַל-שָׂפָם, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל.

17 Sigh in silence; make no mourning for the dead, bind thy headtire upon thee, and put thy shoes upon thy feet, and cover not thine upper lip, and eat not the bread of men.'

we see that that the entire world is obligated.

מנודה מהו בעטיפת הראש
אמר רב יוסף ת"ש דתניא גבי תענית צבור והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודים עד שירחמו מן השמים
אמר ליה אביי ודילמא שאני מנודה לשמים דחמיר
הלכך מנודה לבני אדם לא מחייב בעטיפת הראש

אבל אסור להניח תפילין מדקאמר רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך מכלל דכ"ע אסור ודוקא יום ראשון כדבעינן למימר קמן

One in niddui, is he required to practice wrapping of his head?
Rav Yosef said: Come and hear {a proof}. For they learnt {in a brayta} regarding a public fast -- "and they wrap themselves in a tallit and sit like mourners and people in niddui until they gain mercy from Heaven."
Abaye said to him: And perhaps one placed in niddui from Heaven {that he is not getting rain} is different in that it is more stringent?
Therefore, one placed in niddui from people is not required to wrap his head.

A mourner is forbidden to place tefillin, from the fact that the All-Merciful said to Yechezkel {same pasuk}:

יז הֵאָנֵק דֹּם, מֵתִים אֵבֶל לֹא-תַעֲשֶׂה--פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ; וְלֹא תַעְטֶה עַל-שָׂפָם, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל.

17 Sigh in silence; make no mourning for the dead, bind thy headtire upon thee, and put thy shoes upon thy feet, and cover not thine upper lip, and eat not the bread of men.'

we deduce that for the rest of the {mourning} world, it is forbidden. And only for the first day {of mourning}, as we will need to say later on.

מנודה מהו בתפילין תיקו:
אבל אסור בשאילת שלום מדקאמר רחמנא ליחזקאל האנק דום
מנודה מהו בשאילת שלום ולא איפשוט

One placed in niddui, what is the law regarding tefillin?
The question stands {teku}.

A mourner is forbidden in asking greeting, from the fact that the All-Merciful said to Yechezkel {same pasuk}:

יז הֵאָנֵק דֹּם, מֵתִים אֵבֶל לֹא-תַעֲשֶׂה--פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ; וְלֹא תַעְטֶה עַל-שָׂפָם, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל.

17 Sigh in silence; make no mourning for the dead, bind thy headtire upon thee, and put thy shoes upon thy feet, and cover not thine upper lip, and eat not the bread of men.'

One placed in niddui, may he ask greeting?
And they do not resolve.

אבל אסור בדברי תורה דקאמר רחמנא ליחזקאל האנק דום
מנודה מהו בד"ת אמר רב יוסף ת"ש מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין לו
מוחרם לא שונה ולא שונין לו לא נשכר ולא נשכרין לו
אבל שונה הוא לעצמו שלא יפסיד את תלמודו ועושה חנות קטנה כדי פרנסתו

A mourner is forbidden in words of Torah, for the All-Merciful said to Yechezkel {same pasuk}:

יז הֵאָנֵק דֹּם, מֵתִים אֵבֶל לֹא-תַעֲשֶׂה--פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ; וְלֹא תַעְטֶה עַל-שָׂפָם, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל.

17 Sigh in silence; make no mourning for the dead, bind thy headtire upon thee, and put thy shoes upon thy feet, and cover not thine upper lip, and eat not the bread of men.'

One placed in niddui, may he learn Torah?
Rav Yosef said: Come and hear {a proof}: One placed in niddui may teach and they may teach him, may be hired and others may hire him. One placed in cherem {a more stringent class} may not teach and they may not teach him, may not be hired and they may not be hired by him. However {since the word is aval, not avel} he may learn by himself, so as not to lose {yafsid -- our gemara has yafsik, interrupt} his learning. And he makes a small shop for his livelihood.

אמר רב חסדא זבוני מיא בפקתא דערבות
ש"מ שמותר בדברי תורה

{our gemara: and} Rav Chisda said: He sells water in the marketplace of Aravot.

We deduce from here that he is permitted in words of Torah.

אבל אסור בתכבוסת דכתיב וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי בגדי אבל
מנודה אסור בתכבוסת דתניא מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס

A mourner is forbidden in washing clothes, for it is written {II Shmuel 14:2}

ב וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה, וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה; וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִתְאַבְּלִי-נָא וְלִבְשִׁי-נָא בִגְדֵי-אֵבֶל, וְאַל-תָּסוּכִי שֶׁמֶן, וְהָיִית, כְּאִשָּׁה זֶה יָמִים רַבִּים מִתְאַבֶּלֶת עַל-מֵת.

2 And Joab sent to Tekoa, and fetched thence a wise woman, and said unto her: 'I pray thee, feign thyself to be a mourner, and put on mourning apparel, I pray thee, and anoint not thyself with oil, but be as a woman that had a long time mourned for the dead;

One placed in niddui is forbidden in washing clothes, for they learnt {in a brayta}: Those placed in niddui and lepers are forbidden to have their hair cut and to wash their clothing.

אבל חייב בקריעה דקאמר להו רחמנא לבני אהרן בגדיכם לא תפרומו מכלל דכולי עלמא מחייבי
אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל אבל שלא פרע ושלא פורם חייב מיתה
שנאמר ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו הא אחר שלא פרע ושלא פירם חייב מיתה
מנודה מהו בקריעה תיקו

A mourner is obligated in tearing {his clothing} for the All-Merciful said to the children of Aharon {Vayikra 10:6}:

ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף ה

6 And Moses said unto Aaron, and unto Eleazar and unto Ithamar, his sons: 'Let not the hair of your heads go loose, neither rend your clothes, that ye die not, and that He be not wroth with all the congregation; but let your brethren, the whole house of Israel, bewail the burning which the LORD hath kindled.

thus we deduce that for the rest of the {mourning} world, they are obligated.

Rav Tachlifa bar Avdimi cited Shmuel: A mourner who does not let his hair grow loose and his clothes rended is {figuratively} liable to death, for it is written {Vayikra 10:6}:

ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף ה

6 And Moses said unto Aaron, and unto Eleazar and unto Ithamar, his sons: 'Let not the hair of your heads go loose, neither rend your clothes, that ye die not, and that He be not wroth with all the congregation; but let your brethren, the whole house of Israel, bewail the burning which the LORD hath kindled.

{note that velo tamutu is also part of this derasha. we might read it thus: even though you, sons of Aharon, are not letting your hair loose and you are not rending your clothes, you still will not die -- others would in such a situation.}
Thus, someone else who did not let his hair grow loose and did not rend is liable to death.

Is one placed in niddui required to tear?
The question stands {teku}.

{Moed Katan 15b}

אבל חייב בכפיית המטה
דתנא בר קפרא דמות דיוקני נתתי בכם ובעונותיכם הפכתיה יהפכו מטתכם עליה

A mourner is obligated is turning of the bed. For bar Kapara taught {tna}: A similarity to My visage I have given in you, and for your sins you have turned it over. Therefore turn your beds over because of it.

מנודה מהו בכפיית המטה תיקו
וכל תיקו דאמרי' בהאי ענינא לקולא

One placed in niddui, is he required to turn over the bed?
The question stands {teku}.

And all tekus that we say in this matter are towards leniency {that we do not require it}.

Rif Moed Katan 7a {Moed Katan 13a - 14b}

7a

{Moed Katan 13a}

ואין מביאין כלים מבית האומן ואם חושש להם מפנן לחצר אחרת
וה"מ כלים שאינן לצורך המועד אבל כלים שהן לצורך המועד מביאין
דתניא מביאין כלים שהן לצורך המועד מבית האומן כגון כדים מבית הכדד וכוסות מבית הזגג אבל לא צמר מבית הצבע ולא כלים מבית האומן ואם אין לו מה יאכל נותן לו שכרו ומניחו אצלו ואם אינו מאמינו מניחו בבית הסמוך לו ואם חושש שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת

"And they do not bring vessels from the house of the craftsman, and if he is worried about them he may empty them out to another courtyard":
And these words are regarding vessels which are not for the purpose of the Moed, but vessels for the purpose of the Moed, they may bring.
For they learnt {in a brayta}: They may bring vessels which are for the purpose of the Moed from the house of the craftsman, such as pitchers from the house of the pitcher-maker and cups from the house of the glazier, but not wool from the dyeing house nor vessels from the craftsman, and if he has not what to eat, he gives him his wages and leaves it {the vessel} by him, and if he does not trust him, he places it in the house near him, and if he fears lest it be stolen, he may empty it out to another courtyard.

{Moed Katan 13b}
Mishna:

מחפין את הקציעות בקש
ר' יהודה אומר אף מעבין:

מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצינעא לצורך המועד הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצינעא לצורך המועד
ר' יוסי אומר הן החמירו על עצמן

Dried figs may be covered with straw.
Rabbi Yehuda says: They may even be put in layers.

Dealers in fruit, garments, or utensils may sell discreetly what is required for the Moed. Huntsmen (fishers) and manufacturers of peeled barley and grits may carry on their occupations discreetly for the purpose of the Moed.
Rabbi Yossi says: They have adopted a stringency upon themselves {not to}.

Gemara:

ת"ר חנות הפתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו
הפתוחה לרה"ר פותח אחד ונועל אחד
וערב יו"ט האחרון של חג מוציא ומעטר את השוק בפירות בשביל כבוד יו"ט האחרון של חג

The Sages learnt {in a brayta}: A shop which is opened to its portico, they open and close normally.
If it opens to the public domain, he opens one and closes one.
And erev the last day of Yom Tov of Succot, they bring out and adorn the market with fruits because of the honor of the last day of Yom Tov of Succot.

וכי אמרינן פותח אחד ונועל אחד בפירי אבל בתבלין מזבני כאורחייהו
דהא רב יהודה שרא להו להנהו קרופיאיתא דפומבדיתא למיזל ולזבוני בשוקא כי אורחייהו

And when we said that he opens one and shuts one, this is for {a vendor of} fruit, but of spices, they sell in their normal fashion. For Rav Yehuda permitted those spice sellers of Pumpedita to go and sell in the market in their normal manner.

END PEREK TWO

BEGIN PEREK THREE
Mishna:

ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע והעולה מטומאתו לטהרתו:

And these may shave {=get a haircut} on chol haMoed: One who comes from a country over the sea, and from captivity, or from prison,
{Moed Katan 14a}
and one who was placed in cherem who the Sages released, and also one who asked {regarding a vow} and was released, and the nazir and the leper, and one who arises from his ritual impurity to his state of purity.

Gemara:

ושאר כל אדם אסורין
מ"ט כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין

And every other man is forbidden.
What is the reason? So that they shall not enter the festival in a disgraceful state.

הבא ממדינת הים:
תניא ר' יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיצא שלא ברשו'
אמר רבא לשוט דברי הכל אסור לגלח למזונות דברי הכל מותר
כי פליגי להרוחא
ר' יהודה מדמי ליה לשוט ורבנן מדמו להו למזונות
וקי"ל כרבנן:

"One who comes from an overseas country {meaning outside Eretz Yisrael}":
They learnt {in a brayta}: Rabbi Yehuda says: If one comes from an overseas country, he should not shave {get a haircut} because he left {Eretz Yisrael} without permission.

Rava said: To tour, all say it is forbidden to shave. For his livelihood, all say it is permitted. Where do they argue? For profit. Rabbi Yehuda compares it to touring and the Sages compare it to livelihood.
And we establish like the Sages.

אמר שמואל קטן הנולד במועד מותר לגלחו במועד שאין לך בית האסורים גדול מזה
במועד אין מעיקרא לא
אמימר ואיתימא רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי אמר שמואל קטן מותר לגלחו במועד ל"ש נולד במועד ול"ש נולד מעיקרא

Shmuel said: A minor {newborn} who is born on chol haMoed, it is permitted to give him a haircut on chol haMoed, since you have no greater prison than this.
On chol haMoed, yes, but from before {the Moed}, no.

{Moed Katan 14b}
Amemar and some say Rav Shisha son of Rav Iddi learned it as follows: Shmuel said: A minor, it is permitted to give him a haircut on chol haMoed, and it matters not whether he was born no the Moed or before.

אבל אינו נוהג אבילותו ברגל

A mourner does not conduct himself in mourning on the Festival.

Rif Moed Katan 6b {Moed Katan 12b; 13a; Pesachim 55b}

6b

{Moed Katan 12b}
Mishna:

מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד וכולן אם כיונו את מלאכתם במועד יאבדו:

Gemara:
One may gather in his fruits because of thieves and remove his flax from the soak in order that it not be lost {ruined}, so long as he does not direct events such that his labor will be done on chol haMoed {but just if it happens to be so, it is allowed}, and in all cases, if they so direct their labor on chol haMoed, it should be lost.

תנא ובלבד שיכניסם בצנעה לתוך ביתו:

A tanna taught: so long as he gathers them in discreetly to his house.

רב יוסף הוה ליה הנך כשורי עיילינהו ביממא
א"ל אביי והתניא ובלבד שיכניס בצנעא בתוך ביתו
א"ל צנעא דהאי יממא הוא דכיון דבליליא בעו גברי יתירי ובעו מדכורא דנורא אוושא מילתא:

Rav Yosef had a certain pile of beams. He brought them in in the day.
Abaye said to him: But we learnt {in a brayta}: so long as he gathers them in discreetly within his house.
He {=Rav Yosef} said to him: The discreet conduct for these is in the day, for since in the night we need more men and need bonfires, it would have highlighted the matter.

{Moed Katan 13a}

ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד:
בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כוון מלאכתו במועד ומת מהו שיקנסו בניו אחריו
אם תמצא לומר צרם באזן בכור ומת קנסו בניו אחריו משום איסורא דאורייתא
ואת"ל מכר עבדו לעכו"ם ומת קנסו בניו אחריו משום דכל יומא מפקע ליה ממצות
הכא מאי גברא קנסו רבנן והא ליתיה או דילמא ממונא קנסו רבנן והא איתא
ופשט ליה לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן וכן הצורם באוזן בכור ומת והמוכר עבדו לעכו"ם ומת לא קנסו רבנן בניו אחריו
והכין אסקוה לכל חדא וחדא מינייהו בדוכתא וכן הלכה

"So long as he does not {deliberately} direct his work such that he ends up doing it on chol haMoed":
Rabbi Yirmiya inquired of Rabbi Zera: If he directs his work to be on chol haMoed and he dies, shall we fine his sons after him {and not let them perform the work}? If you find to say that if one disfigures the ear of a firstborn {animal} and then he {the one who did the disfiguring} died, they fine his sons after him, this is because it is a Biblical prohibition. And if you find to say that one who sells his servant to gentile and he {the seller} dies, they fine his sons after him, this is because every day he was taken away from performance of mitzvot. Here, what? Do the Sages fine the man himself, and he is no more, or do the Sages fine the money, and it is extant?
And we resolve: To him the Sages fined, while to his son they did not fine. And so too one who disfigures the ear of a firstborn {animal} and then dies, and one who sells his servant to a gentile and then dies, the Sages did not fine his sons after him.
And so do we resolve each of these in each place.
And so is the halacha.

Mishna:

אין לוקחין בתים ועבדים ואבנים ובהמה אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל
אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצירו ואין מביאין כלים מבית האומן ואם חושש להם מפנן לחצר אחרת

They may not buy houses, servants, stones, nor animals, except for the purpose of the Moed, or for the needs of the seller who does not have what to eat.
One may not empty out one house into another house, but one may empty it into his courtyard.
And they do not bring back vessels from the house of the craftsman, and if he is worried about them, he may remove them to another courtyard.

Gemara:

בעא מיניה רבא מרב נחמן שכר פעולה שאין לו מה יאכל מהו
כלומר מהו לשכור את הפועל לעשות מלאכה שאינה לצורך המועד כדי שיטול שכרו מפני שאין לו מה יאכל
ואסיקנא דשכר פעולה שאין לו מה יאכל שרי:

Rava inquired from Rav Nachman: The wages of labor who does not have what to eat, what {is the law}?
That is to say: May one hire a laborer to perform some work which is not for the purpose of the Moed in order that the laborer take wish wages, so that he will have what to eat?
And we conclude that the wages of labor who does not have what to eat is permitted.

ואין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו
והא אמרת רישא אין מפנין
אמר אביי סיפא אתאן לבית שבחצר:

"And may not empty out one house into another house, but one may empty it into his courtyard":
{implying that he may bring from a house in another courtyard into his courtyard}
But the beginning stated that one may not empty at all {from one house to another}?
Abaye said: The end means that one may bring it to a house in the courtyard.
{and thus he may bring it from his house which is in the courtyard into his courtyard}

גרסינן בפרק מקום שנהגו ת"ר זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה
הא גופא קשיא אמרת מסלקין לצדדין והדר קתני מוציאין אותו לאשפה
ותירצה רבא הכי קאמר ואם נעשית חצר כרפת בקר מוציאין אותו לאשפה
וכן הלכתא

We learn in perek Makom sheNahagu {the fourth perek of Pesachim, on Pesachim 55b}:
The Sages learnt {in a brayta}: Fertilizer in a courtyard, they move it to the sides. In a barn and in a courtyard, they take it out to the garbage dump.
There is an internal contradiction You said that {by a courtyard} they move it to the sides, and then it returns and teaches that they move it to the dump.
And Rava answers: This is what is means to say: And if the courtyard becomes like a barn for cows, they take it out to the dump.
And so is the halacha.

Rif Moed Katan 6a {Moed Katan 12a continues; 12b; Yerushalmi}

6a

{Moed Katan 12a continues}

ואין מוסרין להם שומר לנער את צאנם היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע מסייעין אותם ומוסרין להם שומר לנער את צאנם
רבי אומר בשבת בטובה ביום טוב במזונות במועד בשכר אמר רב יוסף הלכה כרבי

and we do not appoint them a watchman to watch their sheep. If they were hired for the week, for the month, for the year, for the seven year period, we help them and appoint for them a watchman to watch their sheep.

וכן מי שהיה יינו בתוך הבור וכו':
א"ר יצחק מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כרבי יוסי
א"ר יוסף הלכה כר' יוסי
בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק מהו למישע חבית' דשכרא בחולא דמועדא
א"ל סיני אמר הלכה כר' יוסי דחייש לפסידא ושיכרא נמי אית ביה משום פסידא:

"And so too one whose wine was within the pit...":
Rabbi Yitzchak said: Who is the tanna that requires shinui {a change} on chol haMoed for something that will be lost? Not like Rabbi Yossi.
Rav Yosef said: The halacha is like Rabbi Yossi.
They inquired of Rav Nachman bar Yitzchak? May one bung up a beer barrel on chol haMoed?
He said to them: Sinai {=Rav Yosef} said that the halacha is like Rabbi Yossi, who grants concern for loss, and beer also has an aspect of loss to it.

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד כהלכות כותים
למאי הלכתא אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב לומר שהן עקרות ואין למדות זו מזו
דאמר שמואל זופתין כוזתא ואין זופתין חביתא
ורב דימי מנהרדעא אמר זופתין חביתא ואין זופתין כוזתא מר חייש לפסידא ומר חייש לטירחא:

Rav Chama bar Guria cited Rav: The halachot of chol haMoed are like the halachot of Cutheans.
To what halachic point does he allude?
Rav Daniel bar Rav Katina cited Rav: To say that they are distinct {internally} and one cannot learn one from the other {even within each domain}.
For Shmuel said: One may coat a jug with tar and may not coat a barrel with tar.
And Rav Dimi of Nehardea said: One may coat a barrel with tar and may not coat a jug with tar.
Master worried about loss {for the barrel} and Master worried about effort.

אמר אביי נקיטינן הלכות מועד כהלכות שבת יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחילה:

Abaye said: We have a tradition that the halachot of chol haMoed are like the halachot of Shabbat. There is that for which one is exempt yet it is forbidden, and there is that which is permitted even initially.

{Moed Katan 12b}

תנו רבנן טוחנים קמח במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם קיצץ והותיר הרי זה מותר מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר מותר:

The Sages learnt {in a brayta}: They may grind flour on chol haMoed for the purpose of the Moed, but not for the purpose of the Moed is forbidden. And if he ground and there was left over, it is permitted. They may cut trees on chol haMoed for the purpose of the Moed, but not for the purpose of the Moed is forbidden. And if he cut and there was left over, it is permitted. They may brew beer on chol haMoed for the purpose of the Moed, but not for the purpose of the Moed is forbidden. And if he brewed and there was left over, it is permitted.

רב חצדו ליה חצדא בחולו של מועד
שמע שמואל ואקפד
לימא שמואל כיחידאה ס"ל
דתניא דבר האבד מותר לעשותו במועד ושאינו אבד אסור
בד"א בתלוש מן הקרקע אבל במחובר לקרקע אפילו כולו אבוד אסור
וקי"ל דיחידאה היא
ל"א רב חצדא דחטי הוה ליה דאי שביק ליה לא פסיד
ורב מ"ט עבד הכי אין לו מה יאכל הוה
דתניא ואם אין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש וזורה וטוחן ובלבד שלא ידוש בפרות בחולא דמועדא
ושמואל מ"ט אקפד לא סיימוה קמיה אי נמי אדם חשוב שאני:

Rav had his field harvested on chol haMoed. Shmuel heard and was upset at him. Let us say that Shmuel holds like the individual opinion, for there is a brayta which states, "any thing which will be lost, it is permitted to do it on chol haMoed, and what will not be lost, it is forbidden; with regard to what are these words states? where it is separated from the ground, but where it is attached to the ground, even if it will all be lost, it is forbidden," and we establish that this is an individual opinion.
Another version: {or, if we remove the quote which transformed it into roshei teivot, we end up with לא as in our gemara - thus, No!} Rav harvested his wheat field {rather than barley field}, which if he did leave it, he would not have lost.
And Rav, why did he do so? He had nothing to eat. For they learnt {in a brayta - and perhaps importantly, in our gemara, this brayta is the continuation of this brayta that was just mentioned and assigned to be an individual, so even Shmuel should hold that it is allowed}: And if he does not have what to eat, he may harvest, pile up grain, thresh, winnow and grind, so long as he does not thresh with a cow on chol haMoed.
And Rav, why was he upset? The facts of the situation were not apparent to him. Alternatively, an important person {such as Rav} is different.

רב יהודה שרא למעקר כיתנא בחולא דמועדא משום דחזי לחפיפה ולמיקטל כשותא דחזי לשיכרא ולמעקר שומשמי דחזיאן לנאזיא דאית בהו

רבי ינאי הוה ליה ההוא פרדיסא דמטא בחולא דמועדא קטפיה לשנה שהו כו"ע לפרדיסיהו לחולא דמועדא אפקריה רבי ינאי לפרדיסיה ההוא שתא

Rav Yehuda permits one to uproot {pick} flax on chol haMoed because it is fit for covering {food for the purpose of the Moed}, and to cut hopes, for it is useful for beer, and to uproot sesame, because they {the seeds} are fit for oil.

Rabbi Yannai had an orchard which required harvesting on chol haMoed and he did so. The next year, everyone else {took their cue from his action the previous year and} delayed their orchards until chol haMoed. Rabbi Yannai {was upset as what he had misled the masses into doing and} declared his orchard ownerless at that time.

ירושלמי ילפינן מקלקלתא ולא ילפינן מתקנתא
רבי יעקב בר אחא בשם רבנן אמר פרקמטיא אבודה שרי למטלטלא במועדא
הדא שיירתא שרי מזבן מיניה במועדא

Yerushalmi:
We learn from the ruin and do not learn from the fixing. {The previous sentence does not appear in our Yerushalmi Moed Katan 8b.}
Rabbi Yaakov bar Acha cited the Sages: Merchandise which will be lost, it is permitted to move it {say, turn it} during chol haMoed.
If there is a caravan, it is permitted to purchase from the on chol haMoed.

Rif Moed Katan 5b {Yerushalmi; Bavli Moed Katan 12a}

5b

Yerushalmi:

ירושלמי
שני אחים שני שותפין שני חנונים שאירע לאחד מהם דבר הרי אלו נועלין חנותם:

Two brothers, two partners, two shopkeepers where something happened to one of them {namely, he became a mourner}, they shut up their shop.

{Why the Rif rules like this Yerushalmi which is apparently in conflict with cases in Bavli which he does not cite, especially given his statement at the end of Eruvin that we rule like Bavli over Yerushalmi, is an interesting topic, which has been discussed by Dr. Steinfeld.}

{Moed Katan 12a}

אמר שמואל מקבלין קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר
ואסיקנא הני מילי בשבתות ויו"ט והוא דליכא מתא דמיקרבא להתם
אבל בחולו של מועד אע"ג דליכא מתא דמקרבא להתם כיון דשכיחי אינשי דאזלי מדוכתא לדוכתא אסור:

Shmuel said: Hiring {gentile} contractors within the techum is forbidden but outside the techum is permitted.
And we conclude: These words are regarding Shabbat and Yom Tov, where there is no town close to there, but on chol haMoed, even though there is no town close to there, since it is common that people go from place to place, it is forbidden.

ת"ר מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד ובמועד אסור כללו של דבר כל שהוא עושה אומר לנכרי ועושה כל שאינו עושה אינו אומר לנכרי ועושה
תניא אידך מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד ובלבד שלא ישקול ושלא ימדוד ושלא ימנה כדרך שהוא עושה בחול:

The Sages learnt {in a brayta}: One may hire {gentile} contractors on chol haMoed to do it after the Moed, and on the Moed it is forbidden. The general principle of the matter it that anything that he may do, he may say to a gentile who will do it, and anything which he may not do, he may not say to a gentile to do it.
Another brayta: One may hire {gentile} contractors on chol haMoed to do it after the Moed, so long as he does not weigh, measure, or count in the way that he does during a weekday.

ת"ר אין מרביעין בהמה בחולו של מועד כיוצא בו אין מרביעין בבכור ולא בפסולי המוקדשין:

The Sages learnt {in a brayta}: One may not mate his animal {with another animal} on chol haMoed. Similarly, one may not mate a firstborn animal or invalid sanctified animals.

ת"ר אין מדיירין שדה בחולו של מועד
פירוש אין מכניסין צאן לדיר ליטול את זבלם ואם באו מאליהן מותרין ואין מסייעין אותם

The Sages learnt {in a brayta}: One may not cause his animals to dwell in a field on chol haMoed {so as to have them fertilize it}.

To explain: They may not take sheep into a sheepfold to take their manure, and if they come of their own accord, it is permitted, and we do not assist them

Rif Moed Katan 5a {Moed Katan 11b; 12a; 11b}

5a

{Moed Katan 11b}
Mishna:

מי שהפך את זיתיו וארעו אבל או אונס שהטעוהו פועליו טוען קורה הראשונה ומניחה לאחר המועד דברי רבי יהודה
רבי יוסי אומר זולף וגומר וגף כדרכו

וכן מי שהיה יינו בתוך הבור וארעו אבל או אונס או שהטעוהו פועליו טוען וזולף וגומר וגף כדרכו דברי רבי יוסי
רבי יהודה אומר עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ

If one has turned his olives and he suddenly becomes a mourner, or some accident, that his that his workers failed to show up, he presses the first pressing and then leaves it to after chol haMoed. These are the words of Rabbi Yehuda.
Rabbi Yossi says: He may put the olives into the oil-press and finish pressing them, and bung up the casks in the usual manner.

{Moed Katan 12a}
And so too, one whose wine was in the put, and he suddenly becomes a mourner, or some accident, or that his that his workers failed to show up, he may put the olives into the oil-press and finish pressing them, and bung up the casks in the usual manner. These are the words of Rabbi Yossi.
Rabbi Yehuda says: He constructs boards to cover it so that it does not turn sour.

{Moed Katan 11b}
Gemara:

פתח באבל וסיים במועד
אמר רב שישא בריה דרב אידי זאת אומרת דברים המותרין בחולו של מועד אסור לאבל לעשותם בידו בימי אבלו אלא אחרים עושין לו
תניא כותיה דרב שישא בריה דרב אידי דברים שעושין לאבל בימי אבלו כגון זיתיו להפוך וכדו לגוף ופשתנו לעלות מן המשרה וצמרו לעלות מן היורה מרביצין לו שדהו משתגיע עונת המים שלו האריסין והחכירים והקבלנים לשדה שלו הרי אלו יעשו החמרין והגמלים והספנין בספינה שלו הרי אלו לא יעשו ואם היו מוחכרין או ממושכנים או מושכרין אצל אחרים מעיקרא הרי אלו יעשו.

It began with mourning and ended with chol haMoed?
Rav Shisha son of Rav Idi said: This says that things which are permitted on chol haMoed are forbidden for a mourner to perform during his days of mourning, but rather others should do them for him.
A brayta in accordance with Rav Shisha son of Rav Idi: Things which are permitted on chol haMoed are forbidden for a mourner to perform during his days of mourning, such as olives to turn, his cask bunged, his flax to be taken from the soaking container, his wool to be taken from the boiler. They water his field when his time of water comes. And the sharecroppers {for a portion of the yield}, contractors {for a fixed amount of crop}, and contractors {for a fixed time} they should do work. The donkey drivers, camel drivers, and sailors of his should not work {should not hire out}. And if they sharecrop by other, are pledged or hired by others initially, they may do.

שכיר יום אפילו בעיר אחרת לא יעשה היתה מלאכת אחרים בידו בין קיבולת בין שאינה קיבולת לא יעשה היתה מלאכתו בביתו ביד אחרים לא יעשה בבית אחר יעשה

One hired for the day, even in another city, should not do {work}. If the work of others was in his hand, whether contracted or not, he should not do it. If the work was in his house, in the hands of others, they should not do it. In another house, they may do it.

Rif Moed Katan 4b {Moed Katan 10b continues; 11a}

4b

{Moed Katan 10b continues}

ואמר רבא האי מאן דפתח מיא לארעא אדעתא דכוארי שרי אדעתא דארעא אסיר
היכי דמי פתח תרי בבי חד מעלאי וחד מתתאי אדעתא דכוארי פתח חד בבא אדעתא דארעא:

And Rava said: If one opens up {a flow of} water to earth, if his intent is for catching fish, it is permitted. If his intent is for {improving} the land, it is forbidden.
How so? If he opens up two gates, one above and one below, he intends for fish. If he opens one gate, his intent is for the land.

ואמר רבא האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דחיותא שרי אדעתא דדיקלא אסיר
היכי דמי שקל כוליה מחד גיסא אדעתא דחיותא מהאי גיסא ומהאי גיסא אדעתא דדיקלא

And Rava said: If one prunes a date tree, if his intent is for the animals {to give these to feed the animals} it is permitted, but if his intent is for {improving} the date tree, it is forbidden.
How so? If he takes all of it from one side, his intent is for the animals. From this side and that side, his intent is for the date tree.

ואמר רבא האי תוחלני מגזרינהו שרי מיצינהו אסיר
רב פפא אמר כיון דמתלעי כפרקמטיא האבודה דמי ושרי

And Rava said: {Rif omits the word תמרי} This cutting open of unripe dates, for the purpose of eating them it is permitted, but for the purpose of drying them it is forbidden.
Rav Pappa said: Since they will develop worms {if this is not done}, it is like business which will be lost, and it is permitted.

ואמר רבא פרקמטיא כל שהוא אסור
א"ר יוסי ברבי אבין ובדבר האבד מותר
רבינא הוה ליה ההוא עסקא דהוה מזדבן בשיתא אלפי דינרי שהייה לבתר חולא דמועדא זבניה בתריסר אלפי דינרי
רבינא הוא מסיק זוזי בבני אקרא דשנואתא
אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה מהו למיזל עלייהו האידנא
אמר ליה כיון דהאידנא משכחת להו וביומי אחריני לא משכחת להו כפרקמטיא האבודה דמי ושרי

Rava said: Any small matter of business is forbidden.
Rabbi Yossi beRabbi Avin said: And for something which will be lost, it is permitted.

Ravina has a certain thing which was going to sell for 6000 dinar. He let it wait until after chol haMoed and sold it for 12,000 dinar.

Ravina was owed money from the residents of Akra deSenuata. He came before Rav Ashi, and said to him: May I go the them now {and collect}?
He said to them: Since now it {the debt} is remembered to them, and on another day it is {/might} not remembered by them, it is like business which will be lost, and it is permitted.

{Moed Katan 11a}

רב שרי ליה לרב חייא בר אשי למגדל אוהרי בחולא דמועדא
מ"ט מעשה הדיוט הוא אבל אוזלי אסור מ"ט מעשה אומן הוא

Rav permitted Rav Chiyya bar Ashi to make fish nets on chol haMoed. What is the reason? Since it is unskilled work. But bird nets are forbidden. What is the reason? It is the handiwork of a craftsman.

רב יהודה שרי לאמי תנורא למגדל תנורא ולרבה בר עסבי למגדל מהולאתא
איני והאמר רבה בר שמואל ושוין שאין גודלין תנור לכתחלה
לא קשיא הא דשרא רב יהודה בימות החמה דאפשר למיפא ביה בחולא דמועדא והא דאסר רבה בימות הגשמים

Rav Yehuda permitted Ami the Ovenworker to build an oven, and to Rabba bar Asvi to make sieves.
Is this really so? But Rabba bar Shmuel said: And they are alike in that one may not construct an oven initially.
Is it no question. This, that Rav Yehuda permitted, was in the sunny season, where it is possible to bake in it during chol haMoed, and this that Rabba forbade was in the rainy season.

ועושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן
היכי דמי מעשה הדיוט
רב יוסף אמר בהוצא ודפנא במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט

"And they make a fence for a roof or a balcony in an unskilled manner, but not the work of a craftsman":
{As before, about repairing a fence}
What is an unskilled manner?
Rav Yosef said: With bay branches and palm leaves.
In a brayta they taught: He piles up stones but does not apply mortar.

שפין את הסדקין: השתא במעגל אמרת שרי ביד וברגל מבעיא
הכי קאמר שפין את הסדקין ומעגלין אותן כעין מעגלה ביד וברגל ולא במחצלים:

"They may coat the cracks":
Now, if with a roller you said {is permitted}, with hand and foot is it necessary {to state}?
This is what it means to say: They coat the cracks and roll them as if with a roller, via the hand or foot, but not with a מחצלים {a professional rolling tool}.

אמר רבינא כמאן מדלינן האידנא קיבואתא דדשי בחולא דמועדא ולא בעינן שינוי בדבר האבד
כר' יוסי דאמר זולף וגומר וגף כדרכו וקי"ל כוותיה

Ravina said: In accordance with whom do we hammer nails into door frames on chol haMoed, and do not require some deviation {shinui} for something that would be lost? Like Rabbi Yossi who said {in the first Mishna of the second perek} that "He may put the olives into the oil-press and finish pressing them, and bung up the casks in the usual manner," and we establish like him.

כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן
בפומבדיתא לבאי כוארי אזול כולי עלמא ציוד ואייתי כוארי
שרא להו רבא לממלח מינייהו
א"ל אביי והא אנן תנן כבשין שיכול לאכול מהן במועד כובשן
א"ל רבא כיון דמעיקרא אדעתא דאכילה אייתינהו ואי שביק להו פסדי כפרקמטיא האבודה דמי ושרו

"Pickled food which he is able to eat on chol haMoed, they may pickle":
In Pumpedita, the river overflowed, bringing many fish, and everyone went and caught fish. Rava permitted them to salt {pickle} them.
Abaye said to him: But we learnt {in the Mishna}: Pickled foods which he is able to eat of the on chol haMoed!
Rava said to him: Since initially, it was with the intent to eat them they came, and if they leave them, they will be lost, it is like lost business and is permitted.

איכא דאמרי שרי להו רבא למיזל ומיצד ואיתויי וממלח
א"ל אביי והא אנן תנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן
א"ל הני מתאכלי אגב איצצא כי הא דשמואל עבדו שיתין איצצא ואכיל

Some {textual variants} say: Rava permitted them to go and catch and bring and salt.
Abaye said to him: But we learnt {in the Mishna}: Pickled foods which he is able to eat of the on chol haMoed!
He {=Rava} said to him: These may be eaten via rinsing {sixty times}, like this that Shmuel washed sixty washings and ate it.

END PEREK ONE

Rif Moed Katan 4a {Moed Katan 10a continues 11a; 10a - 10b; Tosefta; 10a}

4a

{Moed Katan 10a continues}

והאומן מכליב:
מאי מכליב רבי יוחנן אמר מפסע
רבה בר (בר) שמואל אמר כלבתא:

ומסרגין את המטות ר' יוסי אומר ממתחין
תנא ושוין שאין מפשילין לכתחלה חבלים:

What does it mean machliv {sewing in a dog-like fashion}?
Rabbi Yochanan said: Unevenly spaced.
Rabba bar (bar) Shmuel said: like a dog {unstraight stitches}.

"And they twine the ropes of beds. Rabbi Yossi says they may {here, in this citation, Rif omits af} tighten them":
A tanna taught: And they are alike that they may not make the ropes initially.

Mishna:

מעמידין תנור וכירים וריחים במועד
רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחים לכתחלה
ועושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן
ושפין את הסדקים ומעגילין אותן במעגלה ביד וברגל אבל לא במחצלים:

הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנם במועד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד
כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן

They may set up an oven, a double-stove, and a millstone on chol haMoed.
Rabbi Yehuda says: They do not mechabsin a millstone initially.

{Moed Katan 11a}
And they construct a fence for a roof or balcony unskillfully, but not in a professional manner.
And they may coat the cracks {in the oven}and roll over them with a roller, with a hand or foot, but not with a מחצלים {michtzalayim -- our Mishna has metathesis of the tzadi and lamed}.

The hinge, socket, lintel, lock and key which broke, they fix them on chol haMoed, so long as he does not deliberately set it up that the work would be done on chol haMoed.
Pickled food which he would be able to eat of them on chol haMoed, they may pickle.

{Moed Katan 10a}

מאי מכבשין אמר רב יהודה מנקר ריחיא
רבי חייא בר יחיאל אמר בת עינא:

What is meant by mechabsin?
Rav Yehuda said: Chiseling a millstone {which is old and thus smooth - this makes it able to grind}.
Rabbi Chiyya bar Yechiel said: Making a hole {in the millstone through which the flour falls}.

{Moed Katan 10b}

דרש רב חמא נוקרין ריחיא בחולו של מועד
ומשום רבינו אמרו סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו מותר ליטול צפרניו בחולו של מועד אבל חמרא דריחיא לא

Rav Chama expounded: They may chisel a millstone on chol haMoed.
And in the name of Rabbenu they said: The horse which he rides upon and the donkey which he rides upon, it is permitted to clip its nails on chol haMoed, but the donkey of a millstone, no.

רב יהודה שרא למשקל טופרי דחמרי דריחיא בחולא דמועדא ולאוקומי ריחיא ולמבני אמת ריחיא ולמבני אוריא
רב שרא לסרוקי סוסיא ולמבני קרפיטא ולמבני אצטבא

Rav Yehuda permitted to clip the nails of the donkey of a millstone on chol haMoed, and to set up a millstone and to construct the platform of a millstone, and to build a barn.
Rav permitted to comb a horse and to build a feeding trough and to build a platform.

רבא שרא למשקל דמא לחמרא בחולו של מועד
א"ל אביי תניא דמסייע לך מקיזין דם לבהמה ואין מונעין רפואה מבהמה בחולו של מועד

Rava permitted to blood let a donkey on chol haMod.
Abaye said to him: A brayta supports you: They may let blood of an animal, and they do not hold back healing from an animal, on chol haMoed.

Tosefta:

תוספתא
שותין מי זבלין ומי דקלין וכוס העיקרין במועד שבראשונה היו אומרים אין שותין מי זבלין ומי דקלין וכוס עיקרין במועד עד שבא רבי עקיבא ולמד שותין מי זבלין ומי דקלין וכוס עיקרין במועד ומקיזין דם לבהמה לחיה ולעופות ואין מונעין רפואה מבהמה במועד:

They drink water of foliage {?} and water of palms and the cup of sterility on chol haMoed. For initially they said they they may not drink water of foliage {?} and water of palms and the cup of sterility on chol haMoed, until Rabbi came and taught that they may drink water of foliage {?} and water of palms and the cup of sterility on chol haMoed, and they may let the blood of a domesticated animal, a wild animal, and birds, and they do not hold back healing from an animal on chol haMoed.

{Moed Katan 10b resumes}

רבא שרא לכסכוסי קירמי מ"ט מעשה הדיוט הוא
אמר רב יצחק בר אמי אמר רב חסדא קיטורי בירא אסור
מ"ט מעשה אומן הוא:

Rava permitted to wash clothes.
What is the reason? It is unskilled work.
Rav Yitzchak bar Imi cited Rav Chidsa: Making pleats in sleeves is forbidden.
What is the reason? It is the work of a craftsman.

אמר רבא האי מאן דמתקן ארעא אדעתא דבי דרי שרי אדעתא דארעא אסיר
היכי דמי מוליא במולי' ונצא בנצא אדעתא דבי דרי שקל מוליא ושדא בנצא אדעתא דארעא

Rava said: If one fixes up land - for a threshing floor it is permitted, while for {arable} land, it is forbidden.
How so? If he digs and puts higher ground on higher ground, and lower on lower, this is with intent for a threshing floor. If he takes {earth} from high ground and puts it on lower, he intends it for {arable} land {to plant}.

ואמר רבא האי מאן דזכי זוכיא אדעתא דציבי שרי אדעתא דארעא אסיר
היכי דמי שקל רברבי ושבק זוטרי אדעתא דציבי שקל רברבי וזוטרי אדעתא דארעא

And Rava said: One who clears sticks {from land}, if for firewood it is permitted, and if for {improving} the land, it is forbidden.
How so? If he took the large ones and left the small ones, he intends for firewood. If he took both large and small, his intent is for the land.

Rif Moed Katan 3b {Moed Katan 8b continues; Yerushalmi; 8b - 9b; 8b; 10a}

3b

{Moed Katan 8b continues}
Gemara:

אין חופרין כוכין וקברות במועד
פי' להקבר בהן אחר המועד
מאי כוכין ומאי קברות
אמר רב יהודה כוכין בחפירה וקברות בבנין
תנ"ה כוכין בחפירה וקברות בבנין:

"They do not dig burial caves and graves on chol haMoed":
To explain: To bury within them after chol haMoed.
What are caves and what are graves?
Rav Yehuda said: "caves" are done with digging and "graves" and done with building.
A brayta also says so: "caves" are done with digging and "graves" and done with building.

אבל מחנכין את הכוכין:
כיצד מחנכין
אמר רב יהודה שאם היה ארוך מקצרו
במתניתא תנא מאריך בו ומרחיב בו:

"But we may prepare {alter} the burial caves":
Prepare, how so?
Rav Yehuda said: That is it was long we shorten it.
In a brayta it taught: He elongates it and broadens it.

וארון עם המת בחצר:
תנינא להא דתנו רבנן עושין כל צרכי המת גוזזין לו שערו ומכבסין לו כסותו ועושין לו ארון ומנסרים המנוסרים מעיו"ט
רשב"ג אומר אף מביא נסרים ומנסרן בתוך ביתו
והלכתא כרשב"ג דסתם מתניתין כוותיה:

"And a casket, with the corpse in the courtyard":
We learnt {in a brayta} this, for the Sages learnt: All the needs of the corpse {we perform on chol haMoed} - we cut his hair, wash his garment, and construct a casket for him, and specifically from boards that were made into boards from erev Yom Tov.
Rabban Shimon ben Gamliel says: He may even bring boards and make them into boards within his house.

And the halacha is like Rabban Shimon ben Gamliel, for our plain Mishna is in accordance with him.

ירושלמי לא שנו אלא באדם שאינו מפורסם אבל אדם מפורסם עושין לו ארון ואפילו בשוק
כד דמך רבי חנינא חברין עבדו ליה ארון בשוק
והכל מודים שלא יקוץ לו ארזים ודכוותא לא יחצוב לו אבנים ואם היו חצובות פלוגתא דר' יהודה ורבנן

Yerushalmi:

They only taught this regarding a man who is not well known, but a man of renown, they make him a casket, even in the market.
When Rabbi Chanina passed away, the Sages made him a casket in the market.
And all agree that he should not cut for him cedars, and similarly, they should not quarry for him stones, and if they were already quarried, this is a dispute between Rabbi Yehuda and the Sages.

Mishna:

אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין מפני ששמחה היא לו אבל מחזיר הוא את גרושתו ועושה אשה תכשיטיה במועד
רבי יהודה אומר אשה לא תסוד מפני שניוול הוא לה

We do not marry {this is nisuin, the second stage after kiddushin} women on chol haMoed, not virgins nor widows, nor do we perform levirate marriage, for it is a joy to him. However, he may remarry his divorced wife; and a woman may make her adornments {do beauty care} on chol haMoed.
Rabbi Yehuda says: A woman may not apply lime because it is makes her appear unsightly {for the time}.

Gemara:

מפני ששמחה היא לו
וכי שמחה היא לו מאי הוי
אמר רב יהודה אמר שמואל לפי שאין מערבין שמחה בשמחה:

"For it is a joy to him":
And if it is a joy to him, what does that matter?
Rav Yehuda cited Shmuel: Because we do not mix one joy with another joy.

ואמר רב דניאל בר קטינא אמר רב מניין שאין נושאין נשים במועד שנאמר ושמחת בחגך בחגך ולא באשתך
עולא אמר היינו טעמא דאין נושאין נשים במועד מפני הטורח
רבי יצחק נפחא אמר מפני ביטול פריה ורביה:

And Rav Daniel bar Katina cited Rav: Why do we not marry women on chol haMoed? Because it is written "and you shall rejoice in {/on} your Festival" -- in your festival and not in your wife.

Ulla said: This is the reason that we do not marry women on chol haMoed - because of the difficulty {/effort}.
Rabbi Yitzchak Nafcha said: Because of nullification of being fruitful and multiplying {as one will postpone his wedding to make it fall out on chol haMoed.}

תניא כל אלו שאמרו אסורים לישא אשה במועד מותרים לישא ערב המועד (פירוש) דלחד יומא לא משהי איניש אנפשיה

They learnt {in a brayta}: All that they said that it is forbidden to marry a woman on chol haMoed, they are permitted to marry erev the Festival. (to explain) for for {a span of} one day, a man will not hold himself back.

{Moed Katan 9a}

ודאין מערבין שמחה בשמחה מנלן דכתיב ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול שבעה ימים ושבעה ימים ארבע' עשר יום
מכדי כתיב ארבעה עשר יום שבעה ימים ושבעה ימים למה לי
אלא ש"מ הני לחוד והני לחוד

And that we do not mix one joy with another joy, from where do we know this? For it is written {I Kings 8:65}:

סה וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת-הַהִיא אֶת-הֶחָג וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד-נַחַל מִצְרַיִם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, שִׁבְעַת יָמִים, וְשִׁבְעַת יָמִים--אַרְבָּעָה עָשָׂר, יוֹם.

65 So Solomon held the feast at that time, and all Israel with him, a great congregation, from the entrance Hamath unto the Brook of Egypt, before the LORD our God, seven days and seven days, even fourteen days.

Let us see. It is written "fourteen days." "Seven days and seven days" why do I need? Rather we derive from this that these were alone and these were alone.

כתיב ביום השמיני שלח את העם וכתיב וביום עשרים וארבעה לחדש השביעי שלח את העם מכאן לתלמיד הנפטר מרבו ולן באותו העיר שצריך ליפטר ממנו פעם שנייה:

It is written {next verse}

סו בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת-הָעָם, וַיְבָרְכוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ; וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם, שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב, עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה לְדָוִד עַבְדּוֹ, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.

66 On the eighth day he sent the people away, and they blessed the king, and went unto their tents joyful and glad of heart for all the goodness that the LORD had shown unto David His servant, and to Israel His people.

{That was the 8th day of the second round of fesitivities, making it the 22nd day}

And it is written {II Chronicles 7:10}

י וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שִׁלַּח אֶת-הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם--שְׂמֵחִים, וְטוֹבֵי לֵב, עַל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.

10 And on the three and twentieth day of the seventh month he sent the people away unto their tents, joyful and glad of heart for the goodness that the LORD had shown unto David, and to Solomon, and to Israel His people.

{making it the 23rd day}
From here we deduce that a student who takes leave of his teacher and then sleeps overnight in that city, that he needs to take leave a second time.

{Moed Katan 9b}

ועושה אשה תכשיטיה במועד:
ת"ר אלו הן תכשיטיה של אשה כוחלת ופוקסת ומעברת סרק על פניה ואיכא דאמרי ומעברת סכין על פניה של מטה

"And a woman may make all her adornments {beauty care} on chol haMoed":
They Sages learnt {in a brayta}: These are the beauty cares of a woman {that she may thus do on chol haMoed} -- she applies kohl {to darken the rims of the eyelids}, arranges here hair, and puts rouge on her face.
And some some, and she shaves her pubic region.

{Moed Katan 8b}

Mishna:

ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב ומסרגין את המטות ר' יוסי אומר אף ממתחין

An unskilled person may son normally {on chol haMoed} and a craftsman may machliv {like a kelev, a dog -- to be defined}.
And they may twine the ropes of beds.
Rabbi Yossi says: They may also {our Mishna omits af} tightened.

{Moed Katan 10a}
Gemara:

היכי דמי הדיוט כל שאינו יכול להוציא מלא המחט בבת אחת
ר' יוסי אומר כל שאינו יכול לכוין אמרא בחפת חלוקו

What is the definition of an unskilled person? Whoever is not able to bring out the entire needle at one time {thus performing several stitches as it goes in and out}.
Rabbi Yossi says: Whoever is not able to to make the hem even.

Rif Moed Katan 3a {Moed Katan 7a continues; 8a - 8b}

3a

{Moed Katan 7a continues}
Mishna:

ר"מ אומר רואין את הנגעים במועד בתחלה להקל ולא להחמיר
וחכ"א לא להקל ולא להחמיר
ועוד אמר ר"מ מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני שהיא שמחה לו
רבי יוסי אומר אבל הוא לו ולא יעורר על מתו ולא יספדנו קודם לרגל שלשים יום

Rabbi Meir says: They see the afflictions {such as leprosy} on chol haMoed initially to be lenient {to declare him clean} but not to be stringent.
And the Sages say: Not to be lenient nor to be stringent.

{Moed Katan 8a}
And Rabbi Meir further said: He may collect the bones of his father or mother {for reburial} because it is a joy for him.
Rabbi Yossi says: It is a source of mourning for him.
And he may not stir up for his dead relative, nor may he eulogize before the Festival 30 days.

Gemara:

וקי"ל דר"מ ור' יוסי הלכה כרבי יוסי:

ולא יעורר על מתו וכו'
מאי שנא שלשים יום
אמר רב כהנא מעשה באדם אחד שכנס מעותיו לעלות לרגל ובא הספדן ועמד על פתח ביתו ונטלתן אשתו ונתנתן לו ונמנע אותו האיש מלעלות לרגל באותה שעה אמרו לא יעורר על מתו ולא יספדנו קודם לרגל שלשים יום
ושמואל אמר לפי שאין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שלשים יום
מאי בינייהו איכא בינייהו דקא עבדי בחנם

And we establish that Rabbi Meir against Rabbi Yossi, the halacha is like Rabbi Yossi.

"And he may not stir up for his dead relative, etc.":
Why specifically 30 days?
Rav Kahana said: There was an incident with one may who gathered his money to go on a pilgrimage for the Festival, and a eulogizer for hire came and stood on his doorstep, and his wife took them {the money} and gave them to him {the eulogizer}, and this man was prevented from making the Festival pilgrimage. At that time, they said that one should not stir up for his dead relative {via a hired eulogizer} nor make a eulogy before the Festival for 30 days.
And Shmuel saud: Because the corpse is not forgotten from the heart except after 30 days.
What is the point of practical distinction between them? Where the eulogizer works for free.

{Moed Katan 8b}
Mishna:

אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין את הכוכין ועושין נברכת במועד וארון עם המת בחצר ר' יהודה אוסר אלא אם כן יש
עמו נסרים

They do not dig burial caves or graves on chol haMoed, but they can "prepare" {by altering} the burial cave, and they may make a laundering pool on chol haMoed, and a casket with the corpse present in the courtyard.
Rabbi Yehuda forbids unless there are boards with him.

Rif Moed Katan 2b {Moed Katan 6b continues; 7a}

2b

{Moed Katan 6b continues}

ומסתברא דהלכתא כרבי אליעזר בן יעקב ואע"ג דהוא יחיד במקום רבים דהא שמעתא דרב יהודה כוותיה אזלא דקאמר ואם היתה שדה מטוננת מותר והא דדייק מיניה רבינא ואמר ש"מ האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא אקשינן ליה שדה גריד מ"ט לא אפלא לשוויי חרפא ה"נ אפלא לשוויי חרפא ולא פריק:

And it is logical that the halacha is in accordance with Rabbi Eliezer ben Yaakov, even though he is an individual against the majority {Chachamim}, for the statement of Rav Yehuda goes in accordance with him, for he said "and if it was a moist field it is permitted."

And this that Ravina deduced from it and says "we deduce from here that it is permitted to lightly water a garden on chol haMoed -- we ask on him - a dry field {which is still a bet habaal, but water has not fallen on it for a long time}, why not? It makes the produce quick to ripen. Here too, it makes the produce quick to ripen. And he does not answer.

Mishna:

צדין את האישות ואת העכברים בשדה האילן ובשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית
ר' יהודה אומר בשדה אילן כדרכו ובשדה הלבן שלא כדרכו ומקרין את הפרצה במועד ובשביעית בונה כדרכו:

One may trap moles and nice in a field of trees and in a field of wheat in its normal way on both chol haMoed and Sheviit.
Rabbi Yehuda says: In a field of trees, in its normal way {because they can truly damage trees} and in a wheat field, not in its normal way.
And they fix the gap {in a fence) on chol haMoed, while on Sheviit, he may build in a normal way.

Gemara:

מאי אישות
אמר רב יהודה בריה שאין לה עינים:

What are אישות {moles}?
Rav Yehuda said: A creature that lacks eyes.


{Moed Katan 7a}

רבי יהודה אומר בשדה האילן כדרכו:
ת"ר כיצד כדרכו חופר גומא ותולה בה מצודה
וכיצד שלא כדרכו נועץ שפוד ומכה בקרדום ומרדה האדמה תחתיה
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר כשאמרו בשדה הלבן כדרכו לא אמרו אלא בשדה הלבן הסמוכה לאילנות שמא יצאו משדה הלבן ויחריבו את האילנות:

"Rabbi Yehuda says: In a field of trees in its normal way":
The Sages learnt {in a brayta}: How so "in its normal way?" He digs a ditch and suspends in it a trap.
And how so not in its normal way? He drives a spit {into the ground} and hits it {either the spit, or the ground} with a shovel and softens the earth underneath it.

They learnt {in a brayta}: R' Shimon ben Eleazar says: When they said "in a field of wheat in its normal way," they only said this regarding a wheat field next to trees, lest they leave the wheat field and destroy the trees.

ומקרין את הפרצה:
כיצד מקרין את הפרצה רב יוסף אומר בהוצא ודפנא
במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט
א"ר חסדא ל"ש אלא כותל גנה אבל כותל חצר בונה כדרכו
ודוקא בונה אבל סותר לא
וכותל גוהה סותרו ובונה
כדתניא כותל גוהה לרה"ר סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה

"And he repairs the breach":
How does he repair the breach?
Rav Yosef says: With palm leaves and laurel branches.
In a brayta they taught: He piles stones but does not use mortar.

Rav Chisda said: They only taught this regarding a garden wall, but the wall of a courtyard he may build in its normal way.
And this is specifically building, but not taking down.
But a leaning wall, he may take down and then build up. As they learnt {in a brayta}: a leaning wall, he may take down and then build up in its normal way because of the danger.

Rif Moed Katan 2a {Moed Katan 4b; 5a; 6a; 6b}

2a

{Moed Katan 4b}
Gemara:

ומתקנין את המקולקלות
אמר רבי אבהו שאם היתה עמוקה טפח מעמידה על ששה טפחים
אביי שרא להו לבני בי הרמך לסחופי נהרא
רבי ירמיה שרא להו לבני סכותא למכרא להו נהרא טמימא
רב אשי שרא להו לבני מתא מחסיא לאקדוחי נהר בירן
אמר כיון דרבים שתו מיניה כדרבים נינהו ותנן עושין כל צרכי הרבים:

"And they fix the choked up {conduits}":
Rabbi Abahu said: That if it was {became} one handbreadth deep, he may restore it to six handbreadths.
Abaye permitted the residents of Bei Harmach to clear the river or tree branches.
Rabbi Yirmiya permitted the residents of Sukota to clear a blocked up river source.
Rav Ashi permitted the residents of Mata Mechasia to clear silt out of the river. He said: Since the public "drinks" {benefits} from it, it is like "the public," and we learnt {in the Mishna}: they do all needs of the public.

{Moed Katan 5a}

ומתקנין את קלקולי המים שברה"ר וחוטטין אותן:
חטיטה אין חפירה לא
אמר ר' יעקב א"ר יוחנן לא שנו אלא שאין רבים צריכים להם אבל רבים צריכין להם אפילו חפירה נמי מותר
וה"ה לבורות שיחין ומערות של רבים
ובורות שיחין ומערות של יחיד חוטטין אותם ושפין את סדקיהן אבל לא חופרים אפי' כשהיחיד צריך להם ואם אינו צריך להם אין חוטטין אותן ואין שפין את סדקיהן ואין צריך לומר שאין חופרין אבל כונסין לתוכן מים ואע"פ שאינו צריך להם:

"And they fix the reservoirs in the public domain, and clean them":
Cleaning, yes. {Implying} Digging, no.
R' Yaakov cited Rabbi Yochanan: They only taught this regarding cases where the public did not need them, but where the public needed them, even digging is also permitted.
And the same is true for pits, ditches and cisterns of the public.
And pits, ditches and cisterns of an individual, they may cleanse them and plaster the cracks, but they may not dig, even where the individual requires them. And if he does not require them, they do not cleanse them nor plaster their cracks, and it need not be said that they may not dig. However, they may gather water in them, even though he does not need them.

ועושין כל צרכי הרבים:
ת"ר יוצאין לקווץ את הדרכים ולתקן את הרחובות ואת האיסטרטות ולמוד את המקואות
כל מקוה שאין בה מ' סאה מרגילין לתוכו ארבעים סאה
ומנין שאם לא יצאו ולא עשו כל אלו שכל דמים שנשפכים שם מעלה עליהם הכתוב כאילו הם שפכום
שנאמר והיה עליך דמים:

"And they perform all the needs of the community":
The Sages learnt {in a brayta}: They go out to remove thorns from the roads and to fix the streets and plazas, and to measure the ritual immersion baths.
Any mikveh which does not have 40 seah, they cause 40 seah to flow into it.
And from where to we know that if they do not go out and do all this, that all blood which is spilt there is reckoned by Scripture to be spilt by them? For it is written {Devarim 19:10}:

י וְלֹא יִשָּׁפֵךְ, דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב אַרְצְךָ, אֲשֶׁר ה אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וְהָיָה עָלֶיךָ, דָּמִים. {פ}

10 that innocent blood be not shed in the midst of thy land, which the LORD thy God giveth thee for an inheritance, and so blood be upon thee. {P}

ומציינין על הקברות.
א"ר שמעון בן פזי רמז לציון הקברות מן התורה מנין
ת"ל וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון
רבי אבהו אמר מהכא וטמא טמא יקרא
טומאה קוראה לו ואומרת לו פרוש
אביי אמר מהכא ולפני עור לא תתן מכשול:

"And they mark the graves":
Rabbi Shimon ben Pazi said: A hint to marking graves from the Torah, from where? Therefore it teaches {Yechezkel 39:15}:

טו וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים, בָּאָרֶץ, וְרָאָה עֶצֶם אָדָם, וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן--עַד קָבְרוּ אֹתוֹ הַמְקַבְּרִים, אֶל-גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג.

15 And when they that pass through shall pass through the land, and any seeth a man's bone, then shall he set up a sign by it, till the buriers have buried it in the valley of Hamon-gog.

Rabbi Abahu said: From here: {Vayikra 13:45}

מה וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר-בּוֹ הַנֶּגַע, בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְעַל-שָׂפָם, יַעְטֶה; וְטָמֵא טָמֵא, יִקְרָא.

45 And the leper in whom the plague is, his clothes shall be rent, and the hair of his head shall go loose, and he shall cover his upper lip, and shall cry: 'Unclean, unclean.'

Impurity calls to him and tells him, "separate!"

Abaye said: from here: {Vayikra 19}: "And do not place a stumbing block before a blind man."

{Moed Katan 6a}

ויוצאין אף על הכלאים:
מ"ש בחולו של מועד
א"ר עקיבא א"ר יוחנן משום שכר פעולה דמוזלי גבן

"And they go out even on the kelaim {mixed species}:
Why specifically do they go out on chol Hamoed {to uproot}?
R' Akiva cited Rabbi Yochanan: Because the cost of hiring workers {to do the uprooting} is cheaper then {since the workers would not otherwise be working}.

{Moed Katan 6b}
Mishna:

ר' אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקו את כל השדה כולה
זרעים שלא שתו מלפני המועד לא ישקום במועד
וחכמים מתירין בזה ובזה

Rabbi Eliezer ben Yaakov says: We may draw water from one tree to another tree, provided that we do not thereby water the enter field. And seeds which did not drink {had not been watered} before chol haMoed may not be watered during chol haMoed.
And the Sages permit by this {first instance} and this {second instance}.

Gemara:

אמר רב יהודה ואם היתה שדה מטוננת מותר תניא נמי הכי וכו'
ומסתברא דהלכתא

Rav Yehuda said: And if the field was moist, it is permitted.
A brayta also says so, etc.
And it is logical that the halacha is ...

Rif Moed Katan 1b {Moed Katan 2a continues; 4b}

1b

{Moed Katan 2a continues}

במקום פסידא שרו רבנן במקום רויחא לא שרו רבנן
ואפילו במקום פסידא טירחא יתירא לא טרחינן
דקתני אבל לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון
פירוש קילון כמו ביב בשלמא מי קילון איכא טירחא יתירא דצריך לאשקויי מיניה בדוולא אלא מי גשמים מאי טירחא איכא
אמר רבי אלעזר אמר ר' יוחנן גזירה מי גשמים אטו מי קילון
רב אשי אמר מי גשמים נמי לידי מי קילון קאתו:

In case of monetary loss, the Sages permit. In cases of opportunity for profit, the Sages did not permit.
And even in case of monetary loss, we do not overexert ourselves. For they teach {in the Mishna}: but not with rainwater nor with water of kilon {a deep well}.
To explain kilon, such as a gutter.
{Moed Katan 4a}
This is fine for a kilon, for there is indeed overexertion, for you need to water by drawing from it, but by rainwater, what effort is there?
Rabbi Eleazar cited Rabbi Yochanan: As a decree on rainwater because of water of a kilon.
Rav Ashi said: Rainwater will also come to water of a kilon.

אמר ר' זירא נהרות המושכין מן אגמים מותר להשקות מהם בחולו של מועד והוא דלא פסקי
ת"ר הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מעיו"ט אסור להשקות מהן בחולו של מועד ואם היתה אמת המים עוברות תחתיהם מותר
אמר רב פפא והוא שרובה של אותה שדה שותה מאותה אמת המים
רב אשי אמר אע"פ שאין רובה של אותה שדה שותה מאותה אמת המים כיון דקא משכה ואתיא מימר אמר אי לא שתיא בחד יומא תשתי בתרי ותלתא יומי

Rabbi Zera said: Rivers which flow from swamps, one is permitted to water from them on chol Hamoed, provided that they do not stop {flowing}.
The Sages learnt {in a brayta}: Different types of pools of water {perhaps bereicha is a pool of water and pesika has an additional connotation of stopping flow intermittently, as we just read והוא דלא פסקי -- but then the seifa would be difficult, though resolvable} which are filled with water from erev Yom Tov, it is forbidden to water from them on chol haMoed. And if a channel runs under them, it is permitted.
Rav Pappa said: And this is where most of this field drinks from this channel of water.
Rav Ashi said: Even if the majority of this field did not drink from this channel of water, since is continues to flow, we say that if it does not drink in one day, it will drink in two or three days.

ת"ר בריכה שנטפה משדה בית השלחין זו מותר להשקות ממנה שדה בית השלחין אחרת
והא עבידא דפסקא
אמר רבי ירמיה עדיין היא מטפטפת
אמר אביי והוא שלא פסק מעין ראשון

The Sages learnt {in a brayta}: A pool which gets water from the drippings of this bet hashilchin, it is permitted to water from it another bet hashilchin.
But it is likely to stop?! {and this will lead to overexertion}
Rabbi Yirmiyah said: {while} it is still dripping.
Abaye said: while the initial spring {providing to the first bet hashilchin} has not stopped.

תניא רבי שמעון בן מנסיא אומר שתי ערוגות זו למעלה מזו לא ידלה מן התחתונה וישקה את העליונה
יתר על כן א"ר אלעזר ברבי שמעון אפילו ערוגה אחת חציה נמוכה וחציה גבוהה לא ידלה ממקום נמוך למקום גבוה

ת"ר מדלין מים לירקות כדי לאכלן ואם בשביל ליפותן אסור:

They learnt {in a brayta}: Rabbi Shimon ben Menasia says: Two patches, one higher than the other, they should not draw from the lower one and water the upper one.
Rabbi Eleazar beRabbi Shimon added upon this: Even one patch, half of it lower and half of it higher, he should not draw from the lower place to the higher place.

The Sages learnt {in a brayta}: We may draw water {madlin} for vegetables in order to eat them, but if to improve them it is forbidden.

{Moed Katan 4b}

ואין עושין עוגיות לגפנים
תניא ואלו הן עוגיות ברירין שבעקרי זיתים ושבעיקרי גפנים והני מילי חדתי אבל עתיקי שרי:

"And they do not make circular irrigation ditches {ugiyot} for vines":
They learnt {in a brayta}: And these are uggiyot - circular ditches at the base of olives and at the base of grapes {vines}.
And these words {which forbid} are regarding new ones, but old ones are permitted.

{Moed Katan 2a}
Mishna:

ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחלה במועד ובשביעית
וחכמי' אומרים עושין את האמה בתחלה במועד ובשביעית
ומתקנין את המקולקלות במועד ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין את צרכי הרבים ומציינין על הקברות ויוצאין (אף) על הכלאים:

Rabbi Eleazar ben Azariah says: They do not make a water channel initially on chol haMoed and the Sabbatical year.
And the Sages say: They do make a water channel initially on chol haMoed and the Sabbatical year.
And they may fix clogged {channels} on chol haMoed, and they may fix reservoirs in the public domain, and clean them. And they may repair roads, streets {/markets} and spring-baths. And they may perform all the needs of the public. And they may mark graves and go out (*even) on forbidden mixed species {to remove them}.

Rif Moed Katan 1a {Chagiga 18a; Moed Katan 2a}

1a

{Moed Katan 2a}
Mishna:

משקין בית השלהין.

"We water fields that need constant irrigation {even on chol haMoed}":

{Chagiga 18a}
Gemara:

ת"ר את חג המצו' תשמור לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יאשיה
רבי יונתן אומר ק"ו ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לא לפניהם ולא לאחריהם אסורין בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם אינו דין שיהו אסורין בעשיית מלאכה
ששת ימי בראשית יוכיחו שיש קדושה לפניהן ולאחריהן ומותרין בעשיית מלאכה
מה לששת ימי בראשית שכן אין בהן קרבן מוסף תאמר בחולו של מועד שיש בו קרבן מוסף
ר"ח יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה מה לר"ח שכן אינו קרוי מקרא קודש תאמר בחולו של מועד שכן קרוי מקרא קדש
הואיל וקרוי מקרא קדש דין הוא שיהו אסורין בעשיית מלאכה:

The Sages learnt {in a brayta}:
{Shemot 23:15}:

טו אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם.

15 The feast of unleavened bread shalt thou keep; seven days thou shalt eat unleavened bread, as I commanded thee, at the time appointed in the month Abib--for in it thou camest out from Egypt; and none shall appear before Me empty;

This teaches regarding chol haMoed that it is forbidden in performing of labor. These are the words of Rabbi Yoshiya. Rabbi Yonatan says: As a kal vachomer. If the first and seventh day {of Pesach} which have no holiness before them or after them are forbidden in performing of labor, then chol haMoed which has holiness before them and after them, shouldn't they certainly be forbidden in performing of labor?
The six days of {the week} creation will disprove this, for they have holiness before them {Shabbat} and after them {Shabbat} and they permitted in performing of labor!
But the six days of creation do not have a mussaf sacrifice, while we say by chol haMoed which has a mussaf sacrifice {and so the previous kal vachomer is in force}.
Rosh Chodesh will disprove this, for it has a mussaf sacrifice and it is permitted in performing of labor.
But Rosh Chodesh is not called a Mikra Kodesh, while we say by chol haMoed that is is called a Mikra Kodesh {and so the previous kal vachomer is in force}. Since it is called a mikra Kodesh, it should by all means be forbidden in performing of labor.

תניא אידך כל מלאכת עבודה לא תעשו לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יוסי הגלילי
רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אלה מועדי ה' מקראי קדש
במה הכתוב מדבר אי בראשון כבר נאמר שבתון ואי בשמיני הרי כבר נאמר שבתון
הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה

Another brayta: {Vayikra 23:7}:

ז בַּיּוֹם, הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.

7 In the first day ye shall have a holy convocation; ye shall do no manner of servile work.

This teaches regarding chol haMoed that it is forbidden in performance of labor. These are the words of Rabbi Yossi haGelili.
Rabbi Akiva says: We do not need this {derasha}, for it states {Vayikra 23:4}:

ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם.

4 These are the appointed seasons of the LORD, even holy convocations, which ye shall proclaim in their appointed season.

About what is this verse speaking? If about the first day, it was already stated Shabbaton, and if about the eighth day, it was already stated Shabbaton. Thus, the verse only speaks about chol haMoed, that it is forbidden in performance of labor.

תניא אידך ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת
מה שביעי עצור אף ששה עצור
אי מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששה עצור בכל מלאכה
ת"ל השביעי השביעי עצור בכל מלאכה ואין ששה עצור בכל מלאכה
הרי שלא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר אי זו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת.

Another brayta stated: {Devarim 16:8}

ח שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַָה אֱלֹהֶיךָ--לֹא תַעֲשֶׂה, מְלָאכָה. {ס}

8 Six days thou shalt eat unleavened bread; and on the seventh day shall be a solemn assembly to the LORD thy God; thou shalt do no work therein. {S}

Just as the seventh is a stoppage {of work}, so too the six days are a stoppage.
{So why not say:} Just as the seventh is a stoppage of all work, so too the six days are a stoppage of all work?
Therefore it informs us the seventh {day}. The seventh is a stoppage of all work, and the six days are not a stoppage of all work.
Thus, the Scriptures were only given over to the Sages to tell you which day is forbidden and which day is permitted, which labor is forbidden and which labor is permitted.

{Moed Katan 2a}

כדתנן משקין בית השלהין במועד ובשביעית בין ממעין שיצא בתחילה בין ממעין שלא יצא בתחילה אבל אין משקין ממי הגשמים ולא ממי הקילון ואין עושין עוגיות לגפנים.
מאי משמע דהאי בית השלהין לישנא דצחותא הוא
כדכתיב עיף ויגע ומתרגמין משלהי ולאי
ומאי משמע דבית הבעל לישנא דמיתיבותא הוא
כדכתיב כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך
ומתרגמינן כמה דמיתותב עולם עם בתולתא כן יתותבון בגויך בנייכי.

As we learned {in the Mishna}: We water fields that require constant irrigation on chol haMoed and during the Sabbatical year, whether from a newly sprung spring or from a non-newly sprung spring, but we do not water with rainwater nor with water from a deep well, nor do we make irrigation ditches around vines.

What implies that these bet hashilhin connotes parched land? As is written {Devarim 25:18}:

יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.

18 how he met thee by the way, and smote the hindmost of thee, all that were enfeebled in thy rear, when thou wast faint and weary; and he feared not God.

{where עיף was shown in masechet Yoma to mean parched}
and we translate

כה,יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.

דְּעָרְעָךְ בְּאוֹרְחָא, וְקַטֵּיל בָּךְ כָּל דַּהֲווֹ מִתְאַחֲרִין בָּתְרָךְ--וְאַתְּ, מְשַׁלְהֵי וְלָאֵי; וְלָא דָּחֵיל, מִן קֳדָם יְיָ.

And what implies that Bet haBaal means settled fields? As is written {Yeshaya 62:5}:

ה כִּי-יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה, יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ; וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל-כַּלָּה, יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ.

5 For as a young man espouseth a virgin, so shall thy sons espouse thee; and as the bridegroom rejoiceth over the bride, so shall thy God rejoice over thee.

and we translate כמה דמיתותב עולם עם בתולתא כן יתותבון בגויך בנייכי {with דמיתותב and יתותבון as translations}.

בית השלהין אין בית הבעל לא
מאי טעמא

Parched fields yes, but settled fields no.
What is the reason?

Rif Megillah 16b {Megillah 25b continues; Tosefta; END MASECHTA}

16b

{Megillah 25b continues}

והמרכבה קורין אותו לרבים. מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם
מעשה ברבי חנינא בן גמליאל שהלך לכבול והיה קורא ויהי בשכון ישראל ואמר לו למתורגמן אל תתרגם אלא אחרון ושבחוהו חכמים.

And the Chariot, they read it to the public. The incident with Reuven is read but not translated.
There was an incident with Rabbi Chanina ben Gamliel that he went to Cabul, and he read {Bereishit 35:22}

כב וַיְהִי, בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל; {פ} וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵים עָשָׂר.

22 And it came to pass, while Israel dwelt in that land, that Reuben went and lay with Bilhah his father's concubine; and Israel heard of it. {P} Now the sons of Jacob were twelve:

and he told the translator "only translate the last part," and the Sages praised him.

מעשה עגל השני נקרא ולא מתרגם
פירוש משום כבודו של אהרן
ואלו הן מעשה עגל השני מן ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה עד וירא משה את העם כי פרוע הוא ועד פסוק ויגף ה' את העם.

The second account of the incident of the Golden Calf should be read but not translated.
To explain, because of the honor of Aharon.
And this is the second account of the incident of the Golden Calf: From {Shemot 32:21}

כא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, מֶה-עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה: כִּי-הֵבֵאתָ עָלָיו, חֲטָאָה גְדֹלָה.

21 And Moses said unto Aaron: 'What did this people unto thee, that thou hast brought a great sin upon them?'

until {verse 25}:

כה וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא: כִּי-פְרָעֹה אַהֲרֹן, לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם.

25 And when Moses saw that the people were broken loose--for Aaron had let them loose for a derision among their enemies--

until {verse 35}:

לה וַיִּגֹּף ה, אֶת-הָעָם, עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הָעֵגֶל, אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן. {ס}

35 And the LORD smote the people, because they made the calf, which Aaron made. {S}

ברכת כהנים נקראים ולא מתרגמין מאי טעמא משום ישא.

"The blessing of the priests is read but not translated":
What is the reason? Because of Yisa Hashem Panav Eilecha {which might be interpreted as showing partiality}.

מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מתרגמין והא אמרת מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם לא קשיא הא דכתיב אמנון בן דוד והא דכתיב אמנון סתמא:

The incident with David and Amnon is not read and not translated. But you said {earlier} that the incident of Amnon and Tamar is read and translated. This is no question. Here is where it is written Amnon son of David {where we may not read}, while here is where is simply is written Amnon.

ת"ר כל המקראות הכתובים בתורה לגנאי קורין אותן לשבח ישגלנה ישכבנה בעפולים בטחורים חריונים דביונים לאכול את חוריהם ולשתות את מימי שיניהם לאכול את צואתם ולשתות את מימי רגליהם למחראות למוצאות
ר' יהושע בן קרחא אמר למחראות כשמה מפני שגנאי לע"ז
דאמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דע"ז דשריא דכתיב כרע בל קורס נבו וכתיב קרסו כרעו יחדיו
ר' ינאי אמר מהכא לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבדו
כלומר כאילו ניטל כבדו ובטלה תאותו ואין מועיל כלום וזהו לשון ליצנות
א"ר הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא שרי ליה לישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לע"ז ואנחיה בשי"ן תי"ו שלך והאי מאן דסני שומעניה שרי לבזויי בג' ושי"ן
פי' בן שפחה בן גיורתא וגרסי' בסנהדרין כמאן קרינא לרשיעא בר צדיקא רשיעא בר רשיעא כי האי תנא וכו':

The Sages learnt {in a brayta}: All the verses written in the Torah negatively, we read them towards praise {/good = a sort of Bowdlerization}. {Devarim 28} ישגלנה becomes ישכבנה {both mean sleep with, but ישגלנה has a cruder aspect to it}. {Devarim 28} בעפולים becomes בטחורים {both are hemorrhoids, but the former is cruder}. {II Kings 6}:

כה וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן, וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ: עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף, וְרֹבַע הַקַּב חרי (דִּב-) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף.

25 And there was a great famine in Samaria; and, behold, they besieged it, until an ass's head was sold for fourscore pieces of silver, and the fourth part of a kab of dove's dung for five pieces of silver.

{II Kings 18}:

כז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה, הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחֹמָה, לֶאֱכֹל אֶת-חריהם (צוֹאָתָם) וְלִשְׁתּוֹת אֶת-שניהם (מֵימֵי רַגְלֵיהֶם), עִמָּכֶם.

27 But Rab-shakeh said unto them: 'Hath my master sent me to thy master, and to thee, to speak these words? hath he not sent me to the men that sit on the wall, to eat their own dung, and to drink their own water with you?'

{II Kings 10}:

כז וַיִּתְּצוּ, אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל; וַיִּתְּצוּ אֶת-בֵּית הַבַּעַל, וַיְשִׂמֻהוּ למחראות (לְמוֹצָאוֹת) עַד-הַיּוֹם.

27 And they broke down the pillar of Baal, and broke down the house of Baal, and made it a draught-house, unto this day.

Rabbi Yehoshua ben Korcha said: למחראות should be sustained as the reading, for it is to the disgrace of idolatry.
For Rav Nachman said: All mocking is forbidden, except for mocking of idolatry, which is permitted, for it is written {Yeshaya 46}:

א כָּרַע בֵּל, קֹרֵס נְבוֹ--הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם, לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה; נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת, מַשָּׂא לַעֲיֵפָה.	1 Bel boweth down, Nebo stoopeth; their idols are upon the beasts, and upon the cattle; the things that ye carried about are made a load, a burden to the weary beast.
ב קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו, לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא; וְנַפְשָׁם, בַּשְּׁבִי הָלָכָה. {פ}	2 They stoop, they bow down together, they could not deliver the burden; and themselves are gone into captivity. {P}

Rabbi Yannai said: From here {Hoshea 10}:

ה לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן, יָגוּרוּ שְׁכַן שֹׁמְרוֹן: כִּי-אָבַל עָלָיו עַמּוֹ, וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ--עַל-כְּבוֹדוֹ, כִּי-גָלָה מִמֶּנּוּ.

5 The inhabitants of Samaria shall be in dread for the calves of Beth-aven; for the people thereof shall mourn over it, and the priests thereof shall tremble for it, for its glory, because it is departed from it.

Read not its kevodo {its glory} but rather keveido {its excrement - so Rashi}. {it seems that Rif interprets this otherwise:}
That is to say, it is as if its liver{כבד} was taken and its desire was nullified {for in Hellenic medicine, the liver is the seat of desire} and nothing at all helps it, and this is a language of mockery.

Rav Huna bar Munach cited Rav Acha son of Rav Ikka: It is permitted for an Israelite to tell an idolater "take the idol and place it in your Shin Tav {buttocks}."
And someone about whom evil reports are heard, it is permitted to disgrace him with Gimel and Shin.
To explain: son of a maidservant {Shifcha}, son of a female convert {Giyoret}.
And {similarly,} we learn in Sanhedrin, in accordance to whom do we call an evildoer son of a righteous man an evildoer son of an evildoer? Like this tanna, etc....
{Others explain Gimel Shin differently.}

תוספתא
הכתוב לרבים אין מכנין אותו ליחיד ליחיד אין מכנין אותו לרבים
ר' יהודה אומר המתרגם פסוק אחד כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף הרי זה מגדף
תורגמן העומד לפני חכמים אינו רשאי לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן הוא אביו או רבו:

Tosefta:
That which is written to the plural, one may not paraphrase it to singular; singular, one may not paraphrase it to plural.
Rabbi Yehuda says: If one translates a verse according to its form {literally}, he is a liar, and if one adds, he is a blasphemer.

{Ran gives this illustrative example: Shemot 24:10

י וַיִּרְאוּ, אֵת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל; וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, לָטֹהַר.

10 and they saw the God of Israel; and there was under His feet the like of a paved work of sapphire stone, and the like of the very heaven for clearness.

Translating literally like that of the JPS translation above -- "and they saw the God of Israel" -- one is a liar, for they did not actually see Hashem.
Adding things, for example, translating it "and they saw the angels of Hashem, God of Israel, and the bottom of his throne of glory {perhaps this last is a translation of וְתַחַת רַגְלָיו} -- one is a blasphemer, for he equated the honor of the Master {Hashem} with the honor of His servant {the angels}.
Rather, translate like Onkelos -- and they saw the honor of Hashem God of Israel.
}

A translator {or repeater who restates things loudly} who stands before the Sages is not permitted to take away, add, or change, unless he {the one he is acting as turgeman for} is his father or teacher.
תורגמן העומד לפני חכמים אינו רשאי לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן הוא אביו או רבו:
END PEREK THREE
END MASECHET MEGILLAH