Rif Taanit 8b {Taanit 22a continues; 22b; 19a; 22b; 25b; Yerushalmi}

8a

{Taanit 22a continues}

נראתה ביום משולחת בלילה אינה משולחת ראתה שני בני אדם ורצה אחריה משולחת ברחה מפניהם אינה משולחת טרפה שני בני אדם ואכלה אחד מהם משולחת שניהם אינה משולחת עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה משולחת:

If it is seen in the day, it is sent. At night, it is not sent. If it sees two men and runs after them it is sent. If is runs from them it is not sent. If it tears apart two men and eats one of them, it is sent; both of them, it is not sent. If it ascends to a roof and takes an infant from a crib, it is sent.

ועל החרב
ת"ר אין צריך לומר חרב שאינה של שלום אלא אפי' חרב של שלום שאין לך חרב של שלום יותר משל פרעה נכה
ואעפ"כ נכשל בה יאשיהו המלך
שנא' וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אני היום כי אם אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתוך

מאי אלהים
אמר רב יהודה אמר רב ע"ז
אמר הואיל וקא בטח בע"ז יכילנא ליה
וכתיב ויורו המורים למלך יאשיהו ואמר רב יהודה מלמד שעשאוה ככברה

"And for the sword":
The Sages learnt {in a brayta}: It need not be say a sword which is not of peace, but even a sword of peace. For you have no greater sword of peace than that of Pharaoh Necho {who wished to pass through on his way to fight the Assyrians}, and even so, King Yoshiyahu stumbled thereby, as is stated {Divrei Hayamim 2 35:21}:

כא וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה-לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא-עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל-בֵּית מִלְחַמְתִּי, וֵאלֹהִים, אָמַר לְבַהֲלֵנִי: חֲדַל-לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר-עִמִּי, וְאַל-יַשְׁחִיתֶךָ.

21 But he sent ambassadors to him, saying: 'What have I to do with thee, thou king of Judah? I come not against thee this day, but against the house wherewith I have war; and God hath given command to speed me; forbear thee from meddling with God, who is with me, that He destroy thee not.'

What is meant by Elohim? {Does it refer to Hashem, as per the JPS translation above, or to idolatry? In fact, the first might mean Hashem and the second idolatry. See e.g. Judaica Press translation.}

Rav Yehuda cited Rav: Idolatry.
He {Yoshiyahu} said, since he {Pharaoh Necho} trusts in idols, I will vanquish him.
And it is written {same perek, pasuk 23}

כג וַיֹּרוּ, הַיֹּרִים, לַמֶּלֶךְ, יֹאשִׁיָּהוּ; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי, כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד.

23 And the archers shot at king Josiah; and the king said to his servants: 'Have me away; for I am sore wounded.'

And Rav Yehuda said: This teaches that it made him like a sieve.

{Taanit 22b}
Mishna:

מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון
ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן
רבי יוסי אומר לא שאכלו אלא שנראו

ועל אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גייסות או נהר ועל ספינה המטורפת בים
רבי יוסי אומר לעזרה אבל לא לצעקה
שמעון התימני אומר אף על הדבר ולא הודו לו חכמים

It once happened that some elders going from Jerusalem, each to his own place, decreed a fast, because a grain-blast, the grainless stalks of which were sufficient to heat an oven, had been seen in Ashkelon.

They also decreed a fast on account of two children having been devoured by wolves on the other side of Jordan.
Rabbi Yossi says: Not because the wolves devoured the children, but they were seen.

On account of the following an alarm should be sounded even on Sabbath: For a city surrounded by enemies, for a flood threatening to inundate the country, and for a ship in imminent danger of being wrecked at sea.
Rabbi Yossi says: This sounding is intended to obtain assistance from men, and not as an imploring cry to God.
Shimon the Temani says: They shall also {sound on Shabbat} in case of pestilence. But the Sages did not agree with him.

Gemara:

ת"ר עיר שהקיפוה גייסות או נהר וספינה המטורפת בים ויחיד הנרדף מפני עכו"ם ומפני רוח רעה מפני לסטים מתריעין עליהן מיד בשבת ועל כולן [יחיד רשאי] לסגף עצמו בתענית
ר' יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמין עליו:

The Sages learnt {in a brayta}:
For a city surrounded by enemies, for a flood threatening to inundate the country, and for a ship in imminent danger of being wrecked at sea, for an individual chased by gentiles, from an evil spirit, from robbers, they blow regaring these immediately on Shabbat, and on each of these an individual {yachid} is permitted to mortify himself with a fast.
Rabbi Yossi says: An individual is not permitted to mortify himself with a fast, lest he require the support of others and others do not have mercy upon him.

{Taanit 19a}
Mishna:

על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליה חוץ מרוב הגשמי'
מעש' שאמרו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמי' אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו התפלל ולא ירדו גשמים
עג עוגה ועמד בתוכה ואמר רבש"ע בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך
התחילו הגשמים מנטפין
אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות
ירדו בזעף
אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה
ירדו כתיקנן עד שעלו ישראל מירושלים להר הבית מרוב הגשמים
אמרו לו כשם שהתפללת עליהן שירדו כך התפלל עליהן שיכלו להן
אמר להן צאו וראו אם נמחית אבן טועין
שלח ליה שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני המקום כבן המתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

On account of every plague such that the community should not be visited with it, an alarm should be sounded except on account of an excess of rain.

It once happened that Choni Hame'agel {the circle-drawer/the ditch-digger} was asked by the people to pray for them, that rain might descend.

He said to them: "Go and bring in the Passover ovens, that they may not be spoiled by the rain." He prayed, but the rain did not descend.

He then drew a circle {digged a ditch} around him, and placing himself within it, prayed as follows: "Creator of the Universe! Thy children have always looked up to me as being like a son of Thy house before Thee. I swear, therefore, by Thy Great Name, that I will not move from this place until Thou wilt have compassion on Thy children." Whereupon the rain commenced to drop down gently.

Said he: "It was not for this I prayed, but for rain sufficient to fill the wells, cisterns, and caves." The rain then fell in torrents, and he said: "Not for such rain have I prayed, but for mild, felicitous, and liberal showers."

The rain then descended in the usual manner, until the Israelites of Jerusalem were obliged to seek refuge from the city to the Temple Mount, on account of the rain.

They came and said to Honi: "Even as thou didst pray that the rain might descend, so pray now that it may cease."

He replied: "Go and see whether the stone To'yim 1 is covered by the waters."

Shimon ben Shetach sent him word, saying: "If thou wert not Choni, I would order that thou be placed in cherem. But what shall I do with thee, since thou art petulant towards God, and yet He forgiveth and indulgeth thee like a petted child who is petulant towards his father and is nevertheless forgiven and indulged? To thee may be applied the passage {Mishlei 23:25}:

כה יִשְׂמַח-אָבִיךָ וְאִמֶּךָ; וְתָגֵל, יוֹלַדְתֶּךָ.

25 Let thy father and thy mother be glad, and let her that bore thee rejoice.

Gemara:
{Taanit 22b}

אמר להן צאו וראו:
מ"ט אמר רבי אבהו אמר שמואל לפי שאין מתפללין על רוב הטובה שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וגו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די
אמר רמי בר רב יודי אמר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די
אמר רב יהודה אמר רב ובגולה מתריעין עליהן מיד
תניא נמי הכי בזמן שהגשמים מרובין אנשי משמר שולחין לאנשי מעמד תנו עיניכם באחיכם שבגולה שלא יהו בתיהם קבריהן

ת"ר עד מתי יהו הגשמים יורדין ויהו הצבור פוסקין מתעניתם כמלוא ברך המחרישה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בחריבה טפח בבינונית טפחים בעבודה שלשה טפחים וקיימא לן כר' יהודה:

"He said to them: Go out and see...":
What is the reason?
Rabbi Abahu cited Shmuel: Because we do not pray regarding excess of good. For it is written {Malachi 3:10}:

י הָבִיאוּ אֶת-כָּל-הַמַּעֲשֵׂר אֶל-בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר ה צְבָאוֹת: אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי.

10 Bring ye the whole tithe into the store-house, that there may be food in My house, and try Me now herewith, saith the LORD of hosts, if I will not open you the windows of heaven, and pour you out a blessing, that there shall be more than sufficiency.

Rami son of Rav Yudi cited Rav: Until {ad} their lips wore out {beli} from saying "Enough!" {dai}

Rav Yehuda cited Rav: And in the exile, they blow regarding them immediately.
A brayta also says so: At the time that the rains are in excess, the men of the watch {anshei mishmar -kohanim} send to the men of the Maamad {Israelite representatives}: Give your eyes to your brothers in the exile {Bavel} that their houses should not be their graves {in a flood}.

{Taanit 25b}
The Sages learnt {in a brayta}: Until when do the rains descend such that the community breaks off their fast? Such as fills up a furrow made by a plow. These are the words of Rabbi Meir.
Rabbi Yehuda {our gem: the Sages} says: On dry land one handbreadth; on mid-level {=moist earth} two handbreadths; on plowed soil, three.
And we establish like Rabbi Yehuda.

Mishna:

היו מתענין וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה לא ישלימו לאחר הנץ החמה ישלימו ר' אליעזר אומר קודם חצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו:

If, while the people are fasting, rain should fall before sunrise, they shall not continue to fast the whole day; but they must do so if the rain fall after sunrise.
Rabbi Eliezer says: If it rains before noon, they need not continue to fast the whole day; but they must do so if the rain commenced after noon is passed.

Gemara:

רב יהודה גזר תעניתא ירדו להם גשמים אחר הנץ החמה
סבר לאשלומה
אמר ליה ר' אמי קודם חצות ואחר חצות שנינו:
:

Rav Yehuda {old manuscripts and our gemara: Rabbi Yehuda Nesia} decreed a fast. Rains descended after sunrise. He thought to finish it.
Rabbi Ami said to him: Before noon and after noon is what we learn.

Yerushalmi:

ירושלמי קודם חצות לא ישלימו עד כדון צפרא הוא לאחר חצות ישלימו כבר עבר רובו של יום בקדושה

Before noon they should not finish -- until then it is morning.
After noon they should finish -- most of the day has passed in holiness.