Rif Megillah 8b {Megillah 26b continues; 27a - 27b}

8b

{Megillah 26b continues}

ואמר רבא מריש הוה אמינא כורסיא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינא דמותבן ספרא עליה אמינא תשמיש קדושה הוא
ואמר רבא האי תיבותא דאירפט מעבדיה תיבותא זוטרתי שרי כורסיא אסיר כורסיא מעבדיה כורסיא זוטא שרי דרגא לכורסיא אסיר
ואמר רבא האי פריסא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינא דעייפי ליה ומנחי ספר תורה עילויה אי נמי פרסי ליה אסיפרא אמינא תשמיש קדושה:

ואמר רבא הני זיבולי דחומשי וקומטרי דספרי תשמישי קדושה נינהו ונגנזים פשיטא מהו דתימא הני לאו לכבוד עבידי לנטורי בעלמא עבידי וכאנדרונא דמיאן קמ"ל:

And Rava said: Initially, I believed that the bimah was the accoutrement of an accoutrement. When I saw that they rest the sefer upon it, I believed it was the accoutrement of holiness.
And Rava said: An ark which broke apart, to construct a smaller ark out of it is permitted. {To construct out of it} a bimah, it is forbidden. A {large broken} bimah to construct a small bimah, it is permitted. For a step up to the Bimah, it is forbidden.
And Rava said: The {inner} curtain {of the aron} is the accoutrement of an accoutrement. When I saw that they fold it and place a sefer Torah upon it, or else spread it over the sefer, I believe that it is the accoutrement of holiness.
And Rava said: These sacks for Chumashim and chests of sefarim are accouterments of holiness, and they are hidden away.
This is obvious! I would have said that these were not made for honor but rather only for protection, and it is like a corner construction for books. Therefore it informs us.

אמר מר זוטרא משמיה דרב ששת מטפחות ספרים שבלו עושין אותם תכריכים למת מצוה וזו היא גניזתן
ואמר רבא ספר תורה שבלה גונזין אותה אצל תלמיד חכם ואפילו שונה הלכות
ואמר רב אחא בר יעקב ובכלי חרס שנאמר ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים

Mar Zutra cited Rav Sheshet: Covers of sefarim which wore out, they make them into shrouds for a met mitzvah {corpse with no one else to bury it} and this is their hiding away.
And Rava said: A Torah scroll which wore out, they hide it away {by burying it} next to a Torah Scholar, even if he is {merely} a learner of halachot {Mishnayot and braytot}.
And Rav Acha bar Yaakov said: And {they bury it} in earthenware vessels, for it is written {Yirmiyahu 32:14}:

יד כֹּה-אָמַר ה צְבָקוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, לָקוֹחַ אֶת-הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה, וּנְתַתָּם, בִּכְלִי-חָרֶשׂ--לְמַעַן יַעַמְדוּ, יָמִים רַבִּים. {ס}

14 'Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: Take these deeds, this deed of the purchase, both that which is sealed, and this deed which is open, and put them in an earthen vessel; that they may continue many days. {S

{Megillah 27a}

ואמר רב פפי משמיה דרבא מבי כנישתא לבי רבנן שרי מבי רבנן לבי כנישתא אסור
ורב פפא משמיה דרבא אמר איפכא
והלכתא כרב פפי
דאמר ריב"ל בהכ"נ מותר לעשותו בהמ"ד דאלמא בית המדרש עדיף

And Rav Pappi cited Rava: Converting from a synagogue to a house of Sages {=study hall} is permitted; from a study hall to a synagogue is forbidden.
And Rav pappa cited Rava saying the opposite.
And the halacha is like Rav Pappi, for Rabbi Yehoshua ben Levi said: A synagogue, it is permitted to make it into a study hall. Thus it is clear that a study hall is better.

ת"ר מניחין תורה ע"ג תורה ותורה על גבי חומשין וחומשין על גבי נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים על גבי חומשין ולא חומשין ע"ג תורה
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום ר"ג אין מוכרין ס"ת אפילו ישן ליקח בו חדש
וא"ר יוחנן משום ר"מ אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה
ת"ר לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שאינו צריך לו
יתר על כן אמר ר"ש בן גמליאל אפילו אין לו מה יאכל ומכר ספר תורה או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם:

The Sages learnt {in a brayta}: We may place a Torah upon a Torah, and a Torah upon Chumashim, and Chumashim upon Neviim and Ketuvim, but not Neviim and Ketuvim upon Chumashim, nor Chumashim upon a Torah.
Rabba bar bar Channa cited Rabbi Yochanan who cited Rabban Gamliel: We do not sell a sefer Torah, even an old one, in order to buy a new one.
And Rabbi Yochanan cited Rabbi Meir: We do not sell a sefer Torah except to learn Torah and marry a woman.
The Sages learnt {in a brayta}: One should not sell a sefer Torah, even if he does not need it.
More than this R' Shimon ben Gamliel said: Even if he does not have what to eat and he sells his sefer Torah or his daughter {as an ama ivriya}, he will never see a sign of blessing.

וכן במותריהם.
אמר רבא לא שנו אלא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר
ומכרו והותירו נמי לא אמרן אלא שלא התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו לדוכסוסיא מותר
מאי דוכסוסיא פרשא דמתא

"And so too for their remnants {leftover money after sale}":
Rava said: They only said this where they sold it and there was left over {from the money}, but if they collected and there is left over, it is permitted.
And if they sold it and there was left over, they also did not say except for where the seven leaders of the city did not make a precondition in the assembly of the residents of the city, but if seven leaders of the city made a condition in the assembly of the residents of the city, even for a dochsusya is permitted.
What is a dochsusya? A horseman to run errands for the city.

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו להם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהם ומפרנסין בהן עניי עירם
תנ"ה בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהם ומפרנסין בה עניי עירם ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר

Rabba bar bar Channa cited Rabbi Yochanan: If the residents of one city went to another city, and they imposed upon them to give charity, they give it {to the gabbai tzedakka} and when they come {back home} they bring it {the money from the gabbai} with them and use it to provide for the poor of their own city.
A brayta also says so: If the residents of one city went to another city, and they imposed upon them to give charity, they give it {to the gabbai tzedakka} and when they come {back home} they bring it {the money from the gabbai} with them and use it to provide for the poor of their own city. And an individual who went to another city and they imposed upon him to give charity, it is given to the poor of that city.

רב הונא גזר תעניתא
על לגביה רב הונא בר חנילאי וכל בני מתיה
רמו עלייהו צדקה יהבו
כי בעו למיזל אמרי ליה ליתבינהו ניהלן מר וניזיל ונפרנס בו עניי דמאתן
אמר להו תנינא במה דברים אמורים שאין שם חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תנתן לחבר עיר
וכ"ש דעניי דידי ודידכו עלאי סמוכו:

Rav Huna declared a fast. Rav Huna bar Chanilai and all the residents of his city came to him. He imposed upon them charity, and the gave. When they wished to leave, they said to him, "let master give it to us and we will use it to provide for the poor of our city."

{Megillah 27b}
He said to them: We learnt it: "Where are these words said {that they take the charity back to the city}, when there is no chaver of the city {Talmid Chacham who involves himself in the needs of the community}, but where there is a chaver of the city, it is given to the chaver of the city. And certainly {in this case} since both the poor of my city and your city rely upon me!"

Mishna:

אין מוכרין משל רבים ליחיד מפני שמורידין אותם מקדושתם דר"מ אמרו לו א"כ אף לא מעיר גודלה לעיר קטנה
אין מוכרין בהכ"נ אלא על תנאי

They do not sell from the community to an individual, because this reduces them in their sanctity {since not so many people will be using them}. These are the words of Rabbi Meir.
They said to him: If so, also from a large city to a small city as well!

They may not sell a synagogue except on condition