Rif Bava Kamma 10b {23a - 24b}

10b

{Bava Kamma 23a}

ש (והכלב שנטל חררה כו':
מאן חייב
בעל כלב
ולחייב נמי בעל גחלת
כששמר גחלתו.
אי כששמר גחלתו מאי בעי התם כשחתר.
אמר רב מרי בריה דרב כהנא זאת אומרת סתם דלתות חתורות הן אצל הכלב
דאכלה היכא אילימא דאכלה בגדיש דעלמא הא בעינן ובער בשדה אחר וליכא
לא צריכא דאכלה בגדיש דבעל חררה
)

(*
"IF A DOG TAKES HOLD OF A CAKE...":
Who is liable? The owner of the dog is liable.
And let the owner of the coal also be liable?
Where he guarded his coal.
If it was where he guarded his coal, what are we doing here {how did the dog get it}? Where it dug.
Rav Mari son of Rav Kahana said: This says that typical doors are able to be dug under by dogs.
That it was eaten where? If you say that it eaten in the stack {barn?} in general {of another party}, behold we require {Shemot 22:4}:

ד כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה, וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר--מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם. {ס}

4 If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man's field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution. {S}

{meaning in the field of the damagee} and this is not here.
No, it is necessary. That it ate it in the stack of the owner of the cake.

{Bava Kamma 23b}

תניא הנכנס לחצר של בעל הבית שלא ברשות ונגחו שורו של בעל הבית ומת השור בסקילה והבעלים פטורין מן הכופר

בעלים פטורין מן הכופר
מאי טעמא דא"ל מאי בעית ברשותי שורו נמי לימא ליה מאי בעית ברשותי לענין קטלא לא אמרינן:

They learnt {in a brayta}: If one enters the courtyard of the owner without the permission of the owner, and the owner's ox gores him such that he dies, the ox received stoning and the owner is exempt from kofer {payment to redeem oneself from death}.

The owner is exempt from kofer. What is the reason? For he may say to him, what are you doing in my domain? But then in terms of his ox as well, let him say to him, "what are you doing in my doman? In terms of imposing the death penalty {on dangerous animals}, we do not say this.

הנהו עיזי דבי תרבו דהוו קא מפסדי להו לרב יוסף
אמר ליה לאביי זיל אימא להו למרייהו דלצנעינהו
א"ל אמאי איזיל דאי אזילנא אמרו לי לגדור מר גדירא לארעיה ואי גדרי שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה כשחתרה אי נמי בנפל גודא בליליא וקי"ל כרב יוסף וליתא לדאביי דשינויא בעלמא הוא:

There were certain goats in Bei Tarbu who damaged {the fields of} Rav Yosef. He said to Abaye: Go, and say to their owners to keep them hidden {indoors}. He said to him: Why should I go? For if I go, they will tell me that Master {=Rav Yosef} should fence in his land.

And if one fences in, Tooth for which the All-Merciful declares on liable, how is it found? Where it dug underneath. Alternatively, where the fence fell at night.

And we establish like Rav Yosef, and not like Abaye, for it is a mere {push-off} answer.

מכריז רבה ואיתימא רב יוסף דסלקין לעילא ודנחתין לתתא הני עיזי דשוקא מתרינן במרייהו זימנא תרי ותלתא אי צייתי צייתי ואי לאו שחטינן להו ואמרינן ליה תא תיב אמסחתא וקבל זוזך

Rabba announced, and there are some that say it was Rav Yosef: To those who go up {to Eretz Yisrael} and those who descend below {to Bavel}, those goats of the market {=kept for market day}, we would warn their owners twice and three times. If they comply, then they comply, and if not, we slaughter them {=the goats}, and we tell him "sit at the butcher stall and take your money."

Mishna:

איזהו תם ואיזהו מועד
מועד שהעידו בו שלשה ימים
ותם משיחזור בו ג' ימים דברי ר' יהודה
רבי מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים
ותם שהתינוקות ממשמשין בו:

WHAT IS TAM, AND WHAT IS MU'AD? MU'AD AFTER HE HAS BEEN WARNED FOR THREE DAYS. AND IT BECOMES A TAM {once again} AFTER REFRAINING FROM GORING FOR THREE DAYS; THESE ARE THE WORDS OF RABBI YEHUDA.
RABBI MEIR SAYS: MU'AD AFTER HE HAS BEEN WARNED THREE TIMES {even the same day}, AND TAM {AGAIN} WHEN CHILDREN KEEP ON TOUCHING THEM AND NO GORING RESULTS.

{Bava Kamma 24a}
Gemara:

תנו רבנן איזהו מועד כל שהעידו בו שלשה ימים ותם שהתינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח דברי רבי יוסי רבי שמעון אומר מועד כל שהעידו בו ג' פעמים ולא אמרו ג' ימים אלא לחזרה בלבד:

The Sages learnt {in a brayta}: What is a muad? Whatever has been warned for three days, and a tam {once again} when children keep on touching it and no goring results. These are the words of Rabbi Yossi. Rabbi Shimon says: A muad when it has been warned three times, and they only refer to three days in terms of returning {to a state of tam}.

אמר רב נחמן אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר' יהודה במועד שהרי רבי יוסי מודה לו והלכה כר"מ בתם שהרי רבי יוסי מודה לו דרבי יוסי נמוקו עמו:

Rav Nachman cited Rav Adda bar Ahava: The halacha is like Rabbi Yehuda as regards to muad, for behold Rabbi Yossi agrees with him. And the halacha is like Rabbi Meir as regards to {returning to a state of} tam, for behold Rabbi Yossi agrees with him, for Rabbi Yossi, his depth is with him.

{Bava Kamma 24b}

איבעיא להו המשסה כלבו של חבירו בחבירו מהו משסה ודאי פטור בעל כלב מאי מצי למימר ליה מאי עבדי לך או דילמא אמרינן ליה כיון דידעת ביה בכלבך דמשסו ליה ומשתסי לא איבעי לך לאשהוייה

It was a question to them: One who sicked his friends dog on his {still other} friend, what is the law? The one who sicked it is certainly exempt. The owner of the dog, what? He is able to say "what did I do to you?" Or perhaps, we say to him "since you knew that someone can sick your dog upon someone and it will be sicked upon someone, you are required to watch it?"

Rif Bava Kamma 10a {22a - 23a}

10a

{Bava Kamma 22a}

כלב שנטל את החררה וכו':
איתמר אשו
רבי יוחנן אמר אשו משום חציו
כלומר כאילו בידו הזיק
ריש לקיש אמר אשו משום ממונו
כלומר כאילו שורו הזיק:

"IF A DOG TAKES HOLD OF A CAKE...":
It was stated {by Amoraim}: His fire:
Rabbi Yochanan said: His fire is on account of his arrow.
That is to say, it is as if he damaged with his hand.
Resh Lakish said: His fire is on account of his money.
That is to say, as if his ox damaged.

{Bava Kamma 22b}

אמר רבא קרא ומתניתא מסייע ליה לר' יוחנן
קרא [דכתיב] כי תצא אש ומצאה קוצים
תצא מעצמה שלם ישלם המבעיר את הבערה
ש"מ אשו משום חציו
[מתניתא דתניא] פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו
אי הכי טמון באש [דפטר רחמנא] היכי משכחת לה וכו'
אלא מאן דאית ליה משום חציו אית ליה משום ממונו כגון שהיה לו לגדור ולא גדר
דהתם לענין גלוי שורו הוא דלא טפח ליה באפיה
וכי מאחר דמאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו מאי בינייהו
איכא בינייהו לחייבו בד' דברים
דמאן דאית ליה משום חציו מחייבי' ליה בארבעה דברים
ולמאן דלית ליה משום חציו לא מחייבי' ליה בארבעה דברים:

Rava said: Scripture and a brayta support Rabbi Yochanan. A verse, for it is written {Shemot 22:5}:

ה כִּי-תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ, אוֹ הַקָּמָה, אוֹ הַשָּׂדֶה--שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, הַמַּבְעִר אֶת-הַבְּעֵרָה. {ס}

5 If fire break out, and catch in thorns, so that the shocks of corn, or the standing corn, or the field are consumed; he that kindled the fire shall surely make restitution.

teitzei -- of its own accord.
שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת-הַבְּעֵרָה -- {where there is therefor a mav'ir, a burner} -- we thus deduce that his fire is on account of his arrow.

[A brayta, for they learnt {in a brayta}]: The Scriptures begins with the damages to his property and
{Bava Kamma 23a}
ends with damages to his body, to inform you that his fire is on account of his arrow.

If so, something hidden {damaged} by fire, [which the All-Merciful exempts], how do we find, etc.?

Rather, the one who holds that it is on account of his arrow also holds that is on account of his property, {and} such that he should have fenced and and he did not fence it. For there, in terms of revealed {non-hidden property it is like} it was his ox and he did not close the door before it.

And once {we posit that} the one who holds that it is on account of his arrow also holds it is on account of his property, what is the difference between them? This is the practical difference between them: to hold his liable for the four things {tzaar, ripui, shevet, boshet}. For according to the one who holds that it is on account of his arrow, we obligate him in the four things, and according to the one who does not hold it is on account of his arrow, we do not obligate him in the four things.

Rif Bava Kamma 9b {21a - b}

9b

{Bava Kamma 21a}

מצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה:
אמר רב ובמחזרת
ושמואל אמר אפילו מחזרת נמי פטורה
ושמואל היכי משכחת לה דמיחייבה כגון דשבקתה לרחבה ואזלה וקמה לה בצידי הרחבה:

"IN THE SIDEWAYS OF THE MARKET, THE PAYMENT WILL BE FOR THE ACTUAL DAMAGE {DONE BY THE ANIMAL}":
Rav said: and even where it turned {its head sideways from the center and consumed food from the side of the market}.
And Shmuel said: Even if it turned, it is also exempt.
And Shmuel, where do we find that it would be liable? Such that it left the marketplace and went off, and then came to the sides of the marketplace.

{Bava Kamma 21b}
Mishna:

הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים משלמין נזק שלם מפני שהן מועדין.
הכלב שנטל את החררה והלך לו לגדיש ואכל את החררה והדליק את הגדיש על החררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק:

IF A DOG OR A GOAT JUMPS DOWN FROM THE TOP OF A ROOF AND BREAKS UTENSILS THE COMPENSATION MUST BE IN FULL, FOR ANY OF THEM IS CONSIDERED MU'AD.
IF [HOWEVER] A DOG TAKES HOLD OF A CAKE [WITH LIVE COALS STICKING TO IT] AND GOES [WITH IT] TO A BARN, CONSUMES THE CAKE AND SETS THE BARN ON FIRE, [THE OWNER OF THE DOG] PAYS FULL COMPENSATION FOR THE CAKE, WHEREAS FOR THE BARN [HE] PAYS [ONLY] HALF DAMAGES.

Gemara:

ת"ר הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ממעלה למטה (ושברו כלים) חייבין
ממטה למעלה פטורים מנזק שלם וחייבין בחצי נזק
ובדאפיך מיפך כלבא בסיקרא וגדיא בסירכא
אבל כלבא בסירכא וגדיא בסיקרא בין ממעלה למטה בין ממטה למעלה חייבין נזק שלם
וכן אדם ותרנגול שדילגו בין ממעלה למטה ובין ממטה למעלה חייבין נזק שלם
אדם מועד לעולם ותרנגול אורחיה הוא

The Sages learnt {in a brayta}: If a dog or goat jumps down from the top of a roof from above to below {in a downward direction} (* and breaks vessels *) they are liable. From below to above, they are exempt from full damages and are liable in half-damages; and where it is reversed {from their normal habit}: a dog with leaping and a goat with climbing. But a dog with climbing and a goat with leaping, whether from above to below or from below to above, they are liable full damages. And so too a man and a rooster which skipped, whether from above to below or from below to above, they are liable for full damages. A man is always considered a muad and a rooster, it is his way.

Rif Bava Kamma 9a {21a}

9a

{Bava Kamma 21a}

אמר רב סחורה אמר רב הונא הדר בחצר חברו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר משום שנאמר ושאיה יוכת שער.
אמר מר בר רב אשי לדידי חזי לי ומנגח כי תורא
רב יוסף אמר (ואיתמר רב הונא) ביתא דמיתבא יתבא
מאי בינייהו א"ב דקא משתמשי ביה בתיבנא וציבי
ודוקא בחצר דלא קיימא לאגרא ואע"ג דההוא גברא עביד למיגר מאי טעמא זה נהנה וזה לא חסר הוא אבל בחצר דקיימא לאגרא צריך להעלות לו שכר ואע"ג דלא עביד למיגר דהא חסריה ממונא:

Rav Sechora cited Rav Huna: If one dwells in his friend's courtyard without his knowledge, he does not need to pay him rent, for it is stated {Yeshaya 24:12}:

יב נִשְׁאַר בָּעִיר, שַׁמָּה; וּשְׁאִיָּה, יֻכַּת-שָׁעַר.

12 In the city is left desolation, and the gate is smitten unto ruin.

Mar bar Rav Ashi said: To me I have seen it {=the damage caused by emptiness, perhaps by a demon called Sheiya or that the emptiness allows mazikin in there}, and it is as bad as the goring done by an ox.
Rav Yosef said (* and it is stated by some, Rav Huna *): A house which is inhabited is settled {and stays settled, in better condition}.
What is the practical distinction between them? This is the practical distinction between them -- that he makes use of it with straw and and wood.
And specifically {Bava Kamma 20a} in a courtyard which does not stand to be rented, and even though that man often rents. What is the reason? This one benefits and this one does not lose. But in a courtyard which stands to be rented, he needs to pay him rent, and even though he {=the man} is not used to renting, for he loses him money.

{Bava Kamma 21a}

(ההוא גברא דבנה אפדנא אקילקלתא דיתמי
אגביה רב נחמן לאפדנא מיניה
לימא קסבר רב נחמן הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר ההוא מעיקרא קדמנאי הוו דיירי ויתבי ביה ויהבו להו ליתמי דבר מועט אמר ליה רב נחמן זיל פייסינהו ליתמי לא אשגח ביה אגביה ר"נ לאפדנא מיניה

(* There was a certain man who built a villa upon ruins that had belonged to orphans. Rav Nachman confiscated the villa from him {for the benefit of the orphans}.
Let us say that Rav Nachman maintains that one who dwells in his friend's courtyard without his knowledge needs to pay him rent? {No.} In this instance, initially the former ones {dwellers} would dwell and lite there, and gave to the orphans some small amount. Rav Nachman said to him: Go and appease them {=the orphans}. He paid him no head, and {so} Rav Nachman confiscated the villa from him.

Rif Bava Kamma 8b {20a}

8b
{Bava Kamma 20a}

אמר אילפא בהמה ברה"ר ופשטה צוארה ואכלה מעל גבי חברתה חייבת
מאי טעמא על גבי חברתה כחצר הניזק דמי
והוא דקפצה אבל עמדה לא דהיינו אורחה
דאיתמר אמר רבי הושעיא בהמה ברשות הרבים הלכה ואכלה פטורה עמדה ואכלה חייבת
ואמרינן מאי שנא הלכה דאורחה הוא עמדה נמי אורחה הוא [ואמר רבא] בקופצת:

Ilfa said: an animal on public ground stretching out its neck and consuming food that had been placed upon the back of another animal, there would be liability to pay.
What is the reason? The back of the other animal would be counted as the plaintiff's premises.
And this is where it jumped, but if it stood, no, for this is its normal way.
For it was stated: Rabbi Hoshaya said: An animal in the public domain, if it walked and ate, there would be exemption; if it stood in place and ate, there would be liability. And we said: Why is walking different -- it is normal conduct? Standing still as well is its normal conduct? [And Rava said] {the standing is} where it jumped.

במה דברים אמורים ברשות הניזק אבל ברה"ר פטורה
אהייא
אמר רב אכולהו
ושמואל אמר לא שנו אלא פירות או ירקות אבל כסות וכלים חייבת
וכן אמר רבי יוחנן לא שנו אלא פירות או ירקות אבל כסות וכלים חייבת (בחצי נזק) דלאו משונה הוא דעביד אינש דמנח גלימיה ברשות הרבים ומתפח:

"THIS RULING APPLIES ONLY TO DAMAGE DONE ON THE PLAINTIFF'S PREMISES, BUT IF IT IS DONE ON PUBLIC GROUND THERE WOULD BE EXEMPTION":
Upon what {is this statement made}?
Rav said: All of it.
And Shmuel said: They only learned it regarding fruits or vegetables, but clothing or vessels, he would be liable.
And so did Rabbi Yochanana say: They only learned it regarding fruits or vegetables, but clothing or vessels, he would be liable (* in half-damages *). For it is not unusual, for a man is accustomed to put down his clothing in the public domain and have a rest.

ואם נהנית משלמת מה שנהנית.
וכמה
רבה אמר דמי עמיר בזול
ורבא אמר דמי שעורין בזול
איכא מאן דפסק כרבה משום דהוא רביה דרבא
ואיכא מאן דפסק כרבא דהוא בתרא

"WHERE, HOWEVER, THE ANIMAL HAS DERIVED SOME BENEFIT [FROM THE DAMAGE DONE BY IT], PAYMENT WILL [IN ANY CASE] BE MADE TO THE EXTENT OF THE BENEFIT":
And how much?
Rabba said: not exceeding the value of straw.
And Rava said: Not exceeding the value of barley.
There is one who rules like Rabba, for he is the teacher of Rava. And there is one who rules like Rava, for he is later.

Rif Bava Kamma 8a {19a - 20a}

8a

{Bava Kamma 19a}

בעי ר' אבא בר ממל מר' אמי ואמרי לה מרבי חייא בר אבא היתה מהלכת במקום שאי אפשר לה אא"כ מנתזת ובעטה והתיזה והזיקה מהו
כיון דאי אפשר לה אורחה הוא או דלמא השתא מיהא מחמת ביעוט מנתזה וצרורות נינהו
תיקו
בעי מיניה ר' יוסי מרבי זירא היתה מהלכת ברשות הרבים והתיזה והזיקה מהו
לקרן מדמינן לה וחייבת או דלמא תולדה דרגל היא ופטורה
אמר ליה מסתברא תולדה דרגל היא:

R' Abba bar Mamal inquired of Rabbi Ami, and some say, from Rabbi Chiyya bar Abba: If it {=an animal} was walking in a place where it was unavoidable for it not to make pebbles fly, and it was kicking and in this way making pebbles fly and doing damage, what {would be the law}? Since it was unavoidable, it is considered usual, or perhaps now since it was because of kicking that they flew, and it is thus considered "pebbles"? The question stands.

Rabbi Yossi {our gemara: Rabbi Yirmeyah} inquired of Rabbi Zera: If it was walking in the public domain and made pebbles fly, and they damaged, what {is the law}?
Do we compare it to Horn, or perhaps is it a derivative category of Foot?
He said to him: It is logical that it is a derivative category of Foot.

{Bava Kamma 19b}

תרנגולין מועדין.
אמר רב הונא לא שנו אלא שנקשר מאליו אבל קשרו אדם חייב.
נקשר מאליו מאן חייב אילימא בעל הדליל ה"ד אי דאצנעיה אונסא הוא ואי לא אצנעיה פושע הוא אלא דאצנעיה [וחייב] בעל תרנגול
מ"ש כולו נזק דלא איש בור אמר רחמנא ולא שור בור ח"נ נמי איש בור אמר רחמנא ולא שור בור
אלא מתני' דאדייה אדויי וכי אתמר דרב הונא בעלמא אתמר
דליל הפקר אמר רב הונא נקשר מאיליו פטור אבל קשרו אדם חייב
משום מאי חייב
אמר רב הונא בר מנוח משום בורו המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה:

"POULTRY ARE MU'AD":
Rav Huna said: They only learned this where it {=the string} became attached by itself, but if a person tied it, he is liable.
If it became attached by itself, who is liable? If it is the owner of the string, how so? If he kept it hidden away {in a safe place}, it is entirely an accident; and if he did not keep it hidden away, then he is negligent! Rather, that he hid it away, and the owner of the rooster is liable.
Why is full damages different, that it is not {paid, but only half-damages} -- for the All-Merciful said "{when opens} a man a pit," and not "an ox a pit" -- half-damages as well, "a man a pit" and not "an ox a pit" {and so he should be fully exempt}!? Rather, our Mishna is where they {=the poultry} made them {=the strings} fly {such that it is Pebbles}, and where Rav Huna said this, he was speaking in general.
An ownerless string, Rav Huna said: If it became tied of its own accord, he is exempt, but if a person tied it, he is liable.
For what is he liable?
Rav Huna bar Manoach said: For his pit which rolls via the feet of men and the feet of animals.

Mishna:

כיצד השן מועדת
לאכול את הראוי לה
הבהמה מועדת לאכול פירות או ירקות אכלה כסות או כלים משלם ח"נ
בד"א ברשות הניזק אבל ברה"ר פטור
ואם נהנית משלמת מה שנהנית
כיצד משלמת מה שנהנית
אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית
מצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה
מפתח החנות משלמת מה שנהנית
מתוך החנות משלמת מה שהזיקה:

WITH REFERENCE TO WHAT IS TOOTH MU'AD?
O CONSUME WHATEVER IS FIT FOR IT. ANIMAL IS MUA'D TO CONSUME BOTH FRUITS AND VEGETABLES. BUT IF IT HAS DESTROYED CLOTHES OR UTENSILS, [ONLY] HALF DAMAGES WILL BE PAID.
THIS RULING APPLIES ONLY TO DAMAGE DONE ON THE PLAINTIFF'S PREMISES, BUT IF IT IS DONE ON PUBLIC GROUND THERE WOULD BE EXEMPTION.
WHERE, HOWEVER, THE ANIMAL HAS DERIVED SOME BENEFIT [FROM THE DAMAGE DONE BY IT], PAYMENT WILL [IN ANY CASE] BE MADE TO THE EXTENT OF THE BENEFIT.
WHEN WILL PAYMENT BE MADE TO THE EXTENT OF THE BENEFIT? IF IT CONSUMED [FOOD] IN THE MARKET, PAYMENT TO THE EXTENT OF THE BENEFIT WILL BE MADE; [BUT IF IT CONSUMED] IN THE SIDEWAYS OF THE MARKET, THE PAYMENT WILL BE FOR THE ACTUAL DAMAGE DONE BY THE ANIMAL.
AT THE ENTRANCE OF A SHOP, PAYMENT TO THE EXTENT OF THE BENEFIT WILL BE MADE, [BUT IF IT CONSUMED] INSIDE THE SHOP, THE PAYMENT WILL BE FOR THE ACTUAL DAMAGE DONE BY THE ANIMAL.

Gemara:

ת"ר השן מועדת לאכול את הראוי לה
כיצד בהמה שנכנסה לחצר הניזק ואכלה אוכלין הראוין לה ושתתה משקין הראוין לה משלמת נזק שלם
וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק וטרפה בהמה ואכלה בשר משלמת נזק שלם
וכן פרה שאכלה שעורים וחמור שאכל כרשינין וכלב שלקק את השמן וחזיר שאכל חתיכה של בשר משלמים נזק שלם

אמר רב פפא השתא דאמרת כל מידי דלאו אורחיה ואכלה ליה על ידי הדחק שמה אכילה האי שונרא דאכל תמרי וחמרא דאכל ביניתא משלמין נזק שלם:

The Sages learnt {in a brayta}: Tooth is Mu'ad to consume whatever is fit for it. How so? An animal entering the plaintiff's premises and consuming food that is fit for it or drinking liquids that are fit for it, the payment will be in full. So too a wild beast entering the plaintiff's premises, tearing an animal to pieces and consuming its flesh, the payment will be in full. So too a cow consuming barley, an ass consuming horse-beans, a dog licking oil, or a pig consuming a piece of meat, the payment will be in full.

Rav Pappa said: Now it has been stated that things which in the usual way would be unfit as food {for particular animals} but which under pressing circumstances are called food {for them}, in the case of a cat consuming dates, and an ass consuming fish, the payment will similarly be in full.

ההוא חמרא דאכליה לנהמא ופלסיה לסלא חייביה רב יהודה אנהמא נזק שלם ואסלא חצי נזק
אמאי כיון דאורחיה למיכל נהמא אורחיה נמי לפלוסי סלא
דאכיל והדר פלס:

There was a case where an ass consumed bread and chewed also the basket, Rav Yehuda rdered full payment for the bread, but only half damages for the basket.
Why? Since it was usual for the ass to consume the bread, it was similarly usual for it to chew at the same time the basket too? Where it first consumed {the bread} and afterwards chewed {the basket}.

{Bava Kamma 20a}

ההוא ברחא דחזא ליפתא אפומא דדנא סריך וסליק אכליה לליפתא ותבריה לדנא
חייביה רבא אליפתא ואדנא נ"ש מ"ט כיון דאורחיה למיכל ליפתא אורחיה נמי לסרוכי ומסלק

There was a certain goat which saw noticing turnips upon the top of a cask, climbed up there and consumed the turnips and broke the jar. Rava ordered full payment both for the turnips and for the jar. What is the reason? Since it was usual with it to consume turnips it was also usual to climb up.