Rif Yevamot 40a {Niddah 47a continues; 47b - 48a}

40a

{Niddah 47a continues}

רבי יוסי אומר משתקיף העטרה
רבי שמעון אומר משיתמעך הכף
וכן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר שלשה סימנין נתנו חכמים באשה מלמטה וכנגדן מלמעלה פגה מלמעלה בידוע שלא הביאה שתי שערות בוחל מלמעלה בידוע שהביאה שתי שערות צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף

Rabbi Yossi says: When a ring forms around the nipple.
Rabbi Shimon says: When the kaf {mons veneris} grows lower.
{Niddah 47b}
And so did Rabbi Shimon ben Yochai say: The Sages gave three signs in a woman below and corresponding to them above. An unripe fig above, it is known that she did not bring forth two {pubic} hairs. A ripening fig above, it is known that she brought froth two hairs. A ripe fig above, it is known that the mons veneris has grown lower.

מאי כף
אמר רב הונא מקום תפוח יש באשה למעלה מאותו מקום כיון שמתגדלה מתמעך והולך

What is the kaf {mons veneris}?
Rav Huna said: There is a rounded eminence in the woman above that place. As she matures, it continuously becomes lower.

שאלו את רבי הלכה כדברי מי
א"ל הלכה כדברי כולן להחמיר
רבי יוחנן וסביא דאמרי תרוייהו הלכה כדברי כולן להחמיר
שאם הביאה אחד מן הסימנין הללו מחזקינן לה גדולה להחמיר כלומר אם היה בה אחד מכל הסימנין הללו וקדשה עצמה בחיי אביה קידושיה קדושין וצריכה גט ואין אביה מפר נדריה ואם קדשה אביה שלא לדעתה צריכה גט

They asked Rabbi: The halacha is like whom?
He said to them: The halacha is like the words of all of them, stringently.
Rabbi Yochanan and Savia both said: The halacha is like the words of all of them, stringently -- that if she brought forth one of these signs, we assume that she is an adult, stringently.
That is to say that if she had in her one of these signs and betrothed herself {to a man} in her father's lifetime, her betrothal is a betrothal and she needs a get, and her father may not nullify her vows, and if her father betroths her without her consent, she requires a get.

Mishna:

בת עשרים שנה שלא הביאה שתי שערות יביאו ראיה שהיא בת עשרים והיא איילונית לא חולצת ולא מתיבמת
בן עשרים שלא הביא שתי שערות יביא ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס לא חולץ ולא מיבם אלו דברי ב"ה
ב"ש אומרים זה וזה בני י"ח שנה
רבי אליעזר אומר הזכר כדברי בית הלל והנקבה כדברי בית שמאי שהאשה ממהרת לבא לפני האיש

A woman 20 years old who did not bring forth two {pubic} hairs -- they bring proof that she is 20 years old and she is an aylonit -- she does not perform chalitza or yibbum.
A man 20 years old who did not bring forth two {pubic} hairs -- he brings proof that he is 20 years old and he is the eunuch -- he does not perform chalitza nor yibbum.
These are the words of Bet Hillel.
Bet Shammai say: Both this and that at 18 years of age.
Rabbi Eliezer says: The male like the words of Bet Hillel and the female like the words of Bet Shammai, for the female is quicker to develop than the male.

Gemara:

ורמינהו אחד בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות
א"ר שמואל בר יצחק אמר רבי והוא שנולדו בו סימני סריס
אמר רבא דיקא נמי דקתני והוא הסריס שמע מינה

And they objected: "Both a boy nine years and a day and a man 20 years who did not bring forth two hairs {both are considered a minor}."
R' Shmuel bar Yitzchak cited Rabbi {our gemara: Rav}: And this {in our Mishna} is where the signs of being a eunuch developed in him.
Rava said: One may indeed derive this {from careful analysis of the wording of the Mishna}, for it taught "and he is the eunuch."
We so derive.

וכי לא נולדו בו סימני סריס עד כמה
תאני רבי חייא עד רוב שנותיו
כי אתו לקמיה דר' חייא אי כחיש אמר להו זילו אבריוה ואי בריא אמר להו זילו אכחשוה דהני סימנין זימנין דאתו מחמת כחישותא וזימנין דאתו מחמת בריותא
אמר רב הלכה בכוליה פירקין מעת לעת
ועולא אמר דתנן תנן דלא תנן לא תנן
כלומר שנת עשרים שלא שנינן בה ויום אחד לא בעינן מעת לעת
והילכתא כעולא דתניא כוותיה

And when he did not develop the signs of being a eunuch, until how long?
Rabbi Chiyya taught {in a brayta}: Until most of his years {middle age}.
When they came {with a possible eunuch} before Rabbi Chiyya, if he was skinny he told them "go and fatten him up," and if he was fat, he told them "go slim him down." For these signs, sometimes they come as a result being too skinny and sometimes they come as a result of being too fat.
Rav said: The halacha in all of our perek is from day to day {to calculate age}.
And Ulla said: Where this was taught, it was taught, and where it was not taught, it was not taught.
That is to say -- twenty years, where we did not learn "and one day," we do not require from time to time {thus a full amount of years, but rather parts of years count, based on the calendar year}.
And the halacha is like Ulla, for there is a brayta like him:

ר' יוסי בן כיפר אמר משום ר' אלעזר שנת עשרים שיצאו ממנו שלשים יום הרי היא כשנת כ' לכל דבריה
ואמר רב יצחק בר נחמני אמר רבי אלעזר מסתברא דרבי יוסי בן כיפר מדכולה פירקין קתני יום א' והכא לא קתני שמע מינה הלכתא כוותיה

Rabbi Yossi ben Kipper said in the name of Rabbi Eleazar: The 20th year, which thirty days went out of it, it is still like the 20th year in all its respects.

{Niddah 48a}
And Rav Yitzchak bar Nachmani cited Rabbi Eleazar: It is logical like Rabbi Yossi ben Kipper, for throughout our perek it taught "{and} 1 day" and here it did not teach it, we deduce that the halacha is like him.

NIDDAH PEREK SIX
Mishna:

בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת
בא העליון עד שלא בא התחתון אע"פ שאי אפשר רבי מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכמים אומרים או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו אפשר לבא התחתון עד שלא יבא העליון אבל אי אפשר לעליון לבא עד שלא יבא התחתון

If the lower sign came before the upper sign came, she either undergoes chalitza or yibbum.
If the upper {sign} came before the lower, even though it is not possible, Rabbi Meir says that she does not undergo either chalitza or yivvum. And the Sages say that she either undergoes chalitza or yibbum, for they said that it is possible for the lower {sign} to come before the upper, but it is not possible for the upper {sign} to come before the lower one comes.

Gemara:

אף על פי שאי אפשר והלא בא בא לרבי מאיר ואע"פ שאי אפשר לרבנן
וניתני בא עליון עד שלא בא התחתון ואנא ידענא דמשום דאי אפשר
אי לא תנא אע"פ שאי אפשר הוה אמינא רוב תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון ור"מ לטעמיה דחייש למיעוטא והני מילי בסתמא אבל היכא דבדקן ולא אשכחן מודו לר' מאיר דעליון קדים אתי קא משמע לן דאי אפשר אלא ודאי תחתון אתי ומנתר נתר
והלכתא כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים

"Even though it is not possible":
But did it not in fact come?
"It came" -- according to Rabbi Meir, "even though it is not possible" -- for the Sages.
And let us teach "if the upper {signs} develop before the lower ones" and I will know that it is because it is not possible! If it did not teach "even though it is not possible," I would have believed that the case is where the majority of the lower {signs} developed first and a minority of the upper, and Rabbi Meir is consistent in his opinion that we worry for the minority, and these words are in the general case, but where we examined and did not find, they would admit to Rabbi Meir that the upper one developed first. Therefore it informs us that it is not possible, but rather for certain the lower {signs} came and then dropped off.
And the halacha is like the Sages, for {in a case of dispute between} an individual and the many, the halacha is like the many.

דכולי עלמא מיהא אתחתון סמכינן
מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי ר' ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו' השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן אחד אף אשה בסימן א' ואימא או האי או האי כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון
תניא נמי הכי אמר ר' אליעזר בר' צדוק כך היו מפרשין ביבנה כיון שבא תחתון שוב אין משגיחין בעליון

According to everyone, however, we rely on the lower {signs}.
From where do we know this? Rav Yehuda cited Rav, and so was it taught in the academy of Rabbi Yishmael: The Scripture states {Bemidbar 5:6}:

ו דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל-חַטֹּאת הָאָדָם, לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָה; וְאָשְׁמָה, הַנֶּפֶשׁ הַהִוא.

6 Speak unto the children of Israel: When a man or woman shall commit any sin that men commit, to commit a trespass against the LORD, and that soul be guilty;

The Scripture equates a woman to a man for all punishments in the Torah -- just as a man with just a single sign {of maturity}, so too a woman with just a single sign. And perhaps you should say "either this or this," {such that either an upper or lower sign would suffice}? Like a man. Just like a man, it is the lower sign and not the upper, so too a woman, it is the lower sign and not the upper.
A brayta also says so: Rabbi Eliezer beRabbi Tzadok said: So did they explain at Yavneh: Once the lower sign comes, they no longer pay any heed to the upper.

Rif Yevamot 39b {Niddah 45b - 46a; 47a}

39b

גרסינן במסכת נדה

We learn in Masechet Niddah:

{Niddah 45b}
Mishna:

בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין
בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין
ובודקין כל שתים עשרה שנה

בן שנים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקין
בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימין
ובודקים כל שלש עשרה

קודם לזמן הזה אע"פ שאמרו יודעים אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו אין נדריהן נדר ואין הקדשן הקדש
לאחר הזמן הזה אע"פ שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהן נדר והקדישן הקדש

A girl who is 11 years and a day, her vows are examined {to see if she is aware of their significance}.
A girl who is 12 years and a day, her vows stand.
And they examine for all the 12 years {until that point}.

A boy who is 12 years and a day, his vows are examined.
A boy who is 13 years and a day, his vows stand.
And they examine all thirteen years.

Before this time, even though they say "we know towards Whom we vowed and we know towards Whom we consecrated," their vow is no vow and their consecration is no consecration.
After this time, even though they say "we do not know towards Whom we vowed and we do not know towards Whom we consecrated," their vow is a vow and their consecration is a consecration.

Gemara:

איבעיא להו תוך זמן שהוא שנת שתים עשרה לתינוקות ושנת שלש עשרה לתינוק כלפני זמן או כלאחר זמן
ואסקה רבא הלכתא תוך זמן כלפני זמן

It was a question to them: Within the time, which is the 12th year for girls and the 13th year for boys, is this like before the time or like after the time?
And Rava concludes that the halacha is that within the time is like before the time.

{Niddah 46a}

תניא בן תשע שנים ויום א' שהביא שתי שערות שומא. מבן תשע שנים ועד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שהביא שתי שערות ועדיין בו שומא
ר' יוסי בר' יהודה אומר סימן
בן שלש עשרה שנה ויום א' דברי הכל סימן

They learnt {in a brayta}: A boy 9 years and a day who brings forth two hairs, it is a mole. From 9 years until 12 years and day who brings forth two hairs and it is still on him, it is {still} a mole.
Rabbi Yossi beRabbi Yehuda says: It is a sign {of maturity}.
A boy 13 years and a day, all say it is a sign.

אמר רבא קטנה כל י"ב שנה ממאנת והולכת מכאן ואילך אינה ממאנת ואינה חולצת
אינה ממאנת אלמא גדולה היא ואי גדולה היא תחלוץ
וכי תימא מספקא ליה והא אמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין הני מילי בסתמא אבל היכא דבדקנא ולא אשכחן שתי שערות לא
אי הכי תמאן
חוששין שמא נשרו
הניחא למאן דאמר חוששין אלא למ"ד אין חוששין מאי איכא למימר
אפי' למאן דאמר אין חוששין הני מילי לענין חליצה אבל לענין מיאון חיישינן
מכלל דלמאן דאמר חוששין חלצה והא חוששין בעלמא קאמר אלא לעולם דלא בדקו ולענין חליצה חיישינן
וכי קאמר רבא חזקה למיאון אבל לחליצה בעיא בדיקה

Rava said: A female minor, all 12 years she may continue to refuse. From then on, she may not refuse and may not undergo chalitza.
"She may not refuse?" This indicates that she is an adult, and if she is an adult, she may have chalitza! And if you say this instance is a doubt to him, {this cannot be so,} behold that Rava said that a female minor who reaches the her age {of maturity} does not to be examined {for presence of pubic hairs}, for there is an assumption that she brought forth signs. These wprds are in the standard case, but if they examined and did not find two hairs, no. If so, let her refuse!
We worry lest {they came and} fell out.
This is fine according to the one who says that we so worry, but according to the one who says that we do not so worry, what is there to so?
Even according to the one who said that we do not worry, those words are in terms of chalitza, but in terms of refusal, we do worry.
Thus we derive that we worry {that the hairs fell off}, she may undergo chaliza. But we merely worry {and should this doubt be enough to allow chalitza}? Rather, in truth, the case is where they did not examine, and in terms of chalitza, we worry {and do not allow chalitza}.
And when Rava said there is a presumption, it was for refusal, but for chalitza, she requires an examination.

אמר רב דימי מנהרדעא הלכתא חוששין שמא נשרו והני מילי דקדיש תוך זמן ובעל לאחר זמן דהוי ספיקא דאורייתא אבל מעיקרא לא

Rav Dimi from Nahardea said: The halacha is that we worry lest they fell out. And these words are where he betrothed within the time and had intercourse after the time, which is Biblical doubt. But for the initial one {betrothal}, no.

{Niddah 47a}
Mishna:

משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל
פגה עודה תינוקת
בוחל אלו ימי הנעורים בזו ובזו אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה
צמל כיון שבגרה אין לאביה בה רשות

אי זה הוא סימניה
ר' יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד
רבי עקיבא אומר משיטו הדדין
בן עזאי אומר משתשחיר הפטומת
ר' יוסי אומר כדי שיתן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהה לחזור

The Sages described a parable as regards a woman: An unripe fig, a ripening fig, a ripe fig.
An unripe fig, when she is still a child.
A ripening fig, these are the days of being a maiden {neurim}.
In these and these, her father merits her find and the work of her hand, and in nullifying her vows.
A ripe fig, this is when she matures {becomes a bogeret}, her father has no domain in her.

What are her {=the bogeret's} signs?
Rabbi Yossi haGelili says: When the wrinkle arises {appears} under the breast.
Rabbi Akiva says: When the breasts hang down.
Ben Azzai says: When the ring around the nipple darkens.
Rabbi Yossi says: When one places one's hand on the nipple and it sinks and waits a bit before rising again.

Gemara:

אמר שמואל לא שיעלה הקמט ממש אלא שתחזור ידה לאחוריה ונראית כמי שעלה הקמט תחת הדד
שמואל בדק באמתיה ויהיב לה ארבע זוזי דמי בושתה
שמואל לטעמיה דאמר שמואל לעולם בהם תעבודו לעבודה נתתים ולא לבושה
שמואל מיחד להו בהדי עבדי
רב מחליף להו קמייהו כי היכי דיהבי עינייהו עלייהו
רב ששת מסר להו לערבאי ואמר להו הזהרו מישראל:

Shmuel said: Not that the wrinkle actually arises {=appears}, but rather, when she puts her hand behind her, it appears as if the wrinkle below the breast appears.
Shmuel examined his slave and gave her four zuz as payment for her embarrassment.
Shmuel is consistent with his his ruling, for Shmuel said {Vayikra 25:46}:

מו וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה--לְעֹלָם, בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ; וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו, לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. {ס}

46 And ye may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may ye take your bondmen for ever; but over your brethren the children of Israel ye shall not rule, one over another, with rigour. {S}

{literally: forever, of them you may perform work.}
For work I have given them and not for embarrassment.
Shmuel would appoint a manservant to a maidservant.
Rav {our gemara: Nachman} would switch them when they cast their eyes on one.
Rav Sheshet would give them over to Arabs, and tell them be careful {not to have intercourse} from an Israelite {but otherwise they were free to do as they pleased}.

רבי יוסי אומר כדי שיתן ידו על העוקץ כו':
אמר שמואל עוקצו של דד.

"Rabbi Yossi says: Such that one places his hand on the ukatz {nipple}...":
Shmuel said: The nipple of the breast.

תנו רבנן אלו הן סימני בגרות רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משיתקשקשו הדדין
רבי יוחנן בן ברוקא אומר משיכסיף ראש החוטם
משיכסיף אזקינה לה
אלא אמר רב אשי משיפצל ראש החוטם

The Sages learnt {in a brayta}: These are the signs of maturity {bagrut}:
Rabbi Eleazar beRabbi Tzadok says: When the breasts begin to shake {when walking} {alternatively, become stiff}.
Rabbi Yochanan ben Beroka says: When the top of the nose {Jastrow: the central circle of the oblate part of the breast} becomes white.

But when it grows white, is she not already old?
Rather Rav Ashi said: When the top of the nose splits. {alternatively -- Jastrow: When the skin of the central circle of the oblate part of the breast appears wrinkled}

Rif Yevamot 39a {Yevamot 112a}

39a


{Yevamot 112a}

הנהו שנים מודים דאתו לקמיה דרבא אמר להו רבא חלוצו לה ושרו לה תיגרא
לאלתר אמר להו רב שרביא לרבא והתניא צריכה גט וחליצה א"ל אי תניא תניא

There were two {= a couple, a levir and his yevama} who admitted {that they did not perform yibbum} who came before Rava. Rava said to them: Perform chalitza on her and dismiss her case.
Immediately, Rav Sherevia said to {them} Rava: But they learnt {in a brayta}: She requires both a get and chalitza.
He said to him: If it was so taught, it was taught.

בעי מיניה הון [בריה דרב נחמן] מרב נחמן צרתה מהו
אמר ליה וכי מפני שאנו כופין ומבקשין נעשה מעשה

Hon [the son of Rav Nachman] inquired of Rav Nachman: Her rival, what?
He said to her: And would it be that because we force or request we have done an action? {such that she would be forbidden? The yevama's declaration causes problems for herself but not for her rival.}

תנן התם בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך השמים ביני לבינך ונטולה אני מן היהודים חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה אלא האומרת טמאה אני לך תביא ראייה לדבריה השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה ונטולה אני מן היהודים יפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודים

We learnt {in a Mishna} over there: Initially they said that three women go out and take their ketuba -- one who says "I am impure to you" {for she is married to a kohen and says she has been raped}; "the Heavens are between me and you" {such that intercourse is not happening}; and "may I be taken away from the Jews {and not have intercourse with any of them". They withdrew this, so that she should not cast her eyes on another and disgrace her husband. Rather, if she says "I am impure to you," she should bring a proof to her words; "The heavens are between me and you," they make a way of request {with her husband}; and "may I be taken away from the Jews," he nullifies his portion {of the vow, such that she is still forbidden to others} and she has intercourse with him, and she is thus taken away from the Jews.

איבעיא להו נטולה אני מן היהודים לגבי יבם מהו מי מסקא אדעתה דמאית בעלה ונפלה קמי יבם ואין כופין אותו שיחלוץ לה או לא
רב אמר יבם אינו כבעל וכופין אותו שיחלוץ לה
וכן הילכתא

It was a question to them: "may I be taken away from the Jews" with regard to the levir, what {is the law}? Would it have arisen in her mind that her husband may die and she would fall before the levir, and therefore we do not force him to perform chalitza with her, or not?
Rav said: The levir is not like the husband, and we force him to perform chalitza with her.
And so is the halacha.

ונפקא מינה דלא הוי מורדת וטעמא דנדרה בחיי בעלה הא לאחר מיתת בעלה הויא מורדת
ושמעת מינה דליתא לדשמואל דאמר אין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם

And the practical import of this is that she is not considered a rebellious women. And the reason is that she vowed during her husband's lifetime; thus, after her husband's death she is a rebellious woman.
And we deduce from this that we do not hold like Shmuel who said that we do not write a letter of a rebellious woman on a woman waiting for her levir.

END PEREK THIRTEEN

Rif Yevamot 38b {111a - 112a}

HIDE/SHOW IMAGE38b

{Yevamot 111a}
Mishna:

מי שהיה נשוי שתי יתומות קטנות ומת ובא היבם על הראשונה וחזר ובא על השניה או שבא אחיו על השניה לא פסל את הראשונה וכן שתי חרשות

A man who married two {female} orphan minors and he dies, and the levir has intercourse with the first one, and then returns and has intercourse with the second one, or if his brother has intercourse with the second one,
{Yevamot 111b}
he does not invalidate the first one.
And so too two {female} deaf-mutes.

קטנה וחרשת ובא על הקטנה וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת פסל את הקטנה
בא היבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת

פקחת וחרשת בא יבם על הפקחת וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הפקחת
בא יבם על החרשת וחזר ובא על הפקחת או שבא אחיו על הפקחת פסל את החרשת

גדולה וקטנה בא יבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה לא פסל את הגדולה
בא יבם על הקטנה וחזר ובא על הגדולה או שבא אחיו על הגדולה פסל את הקטנה
ר' אליעזר אומר בכולן מלמדין את הקטנה שתמאן בו

{The levir of rivals who were} a {female} minor and a {female} deaf-mute, and he had intercourse with the minor and then returned and had intercourse with the deaf-mute, or his brother had intercourse with the deaf mute, he thereby invalidates the minor.
If the levir had intercourse with the {female} deaf-mute and then returned and had intercourse with the {female} minor or his brother had intercourse with the minor, he invalidates the deaf-mute.

A normal adult woman and a {female} deaf-mute, and the levir had intercourse with the normal woman and then returned and had intercourse with the deaf-mute or his brother had intercourse with the deaf-mute, he does not invalidate the normal woman.
If the levir had intercourse with the deaf-mute and then returns and had intercourse with the normal woman or his brother had intercourse with the normal woman, he invalidates the deaf-mute.

An adult woman and a female minor, and the levir had intercourse with the adult and then returned and had intercourse with the minor or his brother had intercourse with the minor, he does not invalidate the adult.
If the levir had intercourse with the minor and then he returns and had intercourse with the adult, or his brother than had intercourse with the adult, he invalidates the minor.
Rabbi Eliezer says: In all of them, we instruct the {female} minor to refuse him. {and then he is free to perform yibbum on the other}

Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר וכן אמר ר' אלעזר הלכה כר' אליעזר

Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Eliezer.
And so said Rabbi Eleazar: The halacha is like Rabbi Eliezer.

Mishna:

יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה
בא על יבמה גדולה תגדלנו

היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ
לאחר שלשים יום ומבקשין ממנו שיחלוץ
ובזמן שהוא מודה אפילו לאחר שנים עשר חדש כופין אותו שיחלוץ לה

הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה
לאחר מיתת בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה
ואם נתכוונה לכן אפילו בחיי בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה

A minor levir who had intercourse with his minor yevama, they should grow up together.
If he had intercourse with his adult yevama, she should bring him up.

The yevama who said within 30 days {after levirate marriage} "I have not had intercourse," they force him to perform chalitza.
After 30 days, they request of him that he perform chalitza.
And when he admits {that it is so}, even after 12 months they force him to perform chalitza.

If she vows off benefit from her brother-in-law during the lifetime of her husband, they force him to perform chalitza.
{If she so vowed} After the death of her husband, they request of him that he perform chalitza.
And if she intended this {so as to spark chalitza}, even {if she vowed} within her husband's lifetime, they {merely} request of him that he perform chalitza with her.

{Yevamot 112a}
Gemara:

ועד שכופין אותו לחלוץ נכפייה ליבם
אמר רב כשגיטה יוצא מתחת ידה שכיון שנתן לה גט קודם בעילה פסלה על ידי עצמו
תניא יבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי בין שהוא אומר בעלתי ובין שהוא אומר לא בעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר שלשים יום מבקשים ממנו שיחלוץ לה היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי הרי זו יוצאה בגט הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי צריכה גט וחליצה

And before we force him to perform chalitza, let us force him to perform yibbum!
Rav said: This is where her get comes out from under her hand {given to her by her levir -- and until now it was under the presumption that he had intercourse with her and then gave her a get, such that she is free without chalitza, but now that she never had intercourse with him, this get is not enough}, for since he gave her the get before any intercourse, he invalidates her in terms of himself.

They learnt {in a brayta}: A yevama who says within 30 days "I did not have intercourse," whether he {the levir} says "I did have intercourse" or whether he says "I did not have intercourse," they force him to perform chalitza with her. After 30 days, they request of him that he perform chalitza with her. She says "I did have intercourse" and he says "I did not have intercourse," she goes out with a get. He says "I did have intercourse" and she says
"I did not have intercourse," even though her retracts and says "I did not have intercourse," she requires a get and chalitza.

Rif Yevamot 38a {Yevamot 110a - b}

38a

{Yevamot 110a}

ושמואל סבר אף על גב דבעלה אחר שגדלה צריכה גט משני שכל הבועל על דעת קידושין הראשונים הוא בועל

And Shmuel held that even though he had intercourse with her after she grew up, she requires a get from the second husband, for whoever has intercourse does so on the basis of the initial betrothal.

ואותבינן עליה דרב מהא דתניא המקדש את הקטנה קידושיה תלויין
מאי קידושיה תלויין לאו דכי גדלה גדלו בהדה ואע"ג דלא בעל
ופריק לה מילתא דקטנה מיתלא תליא
וקיימא אי בעל אין ואי לא בעל לא

And we object to Rav from this that they learnt {in a brayta}: If one betroths a {female} minor, her betrothal is suspended.
What is meant by "her betrothal is suspended?" Does this not mean that when she matures, it {meaning the betrothal} matures with her, even though he did not have intercourse with her.
And we resolve the matter of a {female} minor is a suspended suspended, and we establish that is he had intercourse, yes, and if he did not have intercourse, no.

ולא איפסקא הכא הלכתא בהדיא
וחזינן מאן דכתב דהא מילתא ספיקא היא ועבדינן בה לחומרא דהא תניא המקדש את הקטנה קידושיה תלוין ואע"ג דשנינן לה אשינויא לא סמכינן ואי לא בעל [משגדלה] ונתקדשה לאחר צריכה גט מזה ומזה

And we do not explicitly establish the halacha here.
And we have seen one who wrote that this matter is one of doubt, and so we act stringently, for they learnt {in a brayta}: If one betroths a {female} minor, her betrothal is suspended. And even though we interpreted it {otherwise, as above}, we do not rely on interpretations, and if he did not have intercourse with her [when she matures] and she is betrothed to another {man}, she requires a get from this one and from that one.

והאי סברא סברא מעליא הוא דגרסינן בהדיא בפרק יוצא דופן בענין שתי שערות של בת
אמר רב דימי מנהרדעא הלכתא חוששין שמא נשרו והני מילי היכא דקדיש תוך זמן ובעל לאחר זמן דהויא ספיקא דאורייתא אבל מעיקרא לא כיון דקדיש ובעל תוך זמן (אבל קדיש תוך זמן) ולא בעל אחר זמן [לא] חיישינן שמא נשרו אבל בדקינן לה אי איתיאת שתי שערות אמרינן גדולה היא ולא ממאנה ואי לא אשכחן שתי שערות אמרינן עדיין קטנה היא ותצא במיאון משום דנשואי קטנה מדרבנן הוא והוה ליה ספיקא דרבנן לקולא
ושמעינן מינה דקטנה שלא מיאנה והגדילה אע"פ שלא נבעלה לאחר שגדלה אינה יוצאה במיאון אלא צריכה גט מדרבנן
וכיון דמדרבנן הוא דצריכה גט תפשי בה קדושי שני וצריכה ממנו גט

And this reasoning is an excellent reasoning. For we learn explicitly in perek Yotzei Dofen, in the matter of the two {pubic} hairs of a daughter:
Rav Dimi of Nehardea said: The halacha is that we worry lest they fell out. And these words are where he betrothed her within the time and had intercourse with her outside of the time, such that it is a Biblical doubt, but initially, no, since he betrothed and had intercourse within the time (. But if he betrothed within the time) and he did not have intercourse after the time, we [do not] worry lest they fell out, but rather we inspect her -- if she brings forth two hairs, we say she is an adult and she may not refuse, and if we do not find two hairs, we say that she is still a minor and she goes out with refusal, for the marriage of a {female} minor is Rabbinic, and it is a Rabbinic doubt in which case we act leniently.
And we deduce from this that a {female} minor who did not refuse and who grew up, even if she did not have intercourse agter she grew up, she does not go out with refuse, but rather she requires a get Rabbinically. And since it is {only} Rabbinically that she needs a get, the betrothal of the second one takes hold and she requires a get from him.

ומסתברא לן שאם רצה השני לכנסה מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא
כי ההיא דגרסינן בגיטין בפרק המגרש את אשתו לא מצאו דבר על בוריו מה הוא אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא גזירה דילמא אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין
והא נמי כיוצא בה

And it is logical to us that if the second one wishes to marry her {and stay married to her}, the first one should divorce her and the second one should marry. But for the second one to divorce and the first one to marry, no.
Just like this that we learnt in Gittin {89b}, in perek haMegaresh et Ishto: If they did not substantiate the rumor {about a prior betrothal} what? Rav Huna said: The first one divorces and the second one marries, but for the second one to divorce her and the first one to marry, no, lest they come to say that he is taking back his divorcee {that he divorced} from {a state of} betrothal.
And this {present case} too is like that.

ודוקא היכא דלא בא עליה קודם גירושי ראשון אבל בא עליה קודם גירושי ראשון אסורה לתרוייהו וצריכה גט מתרוייהו דהויא לה כאשה שהלך בעלה למדינת הים שהיא אסורה על זה ועל זה וצריכה גט מזה ומזה אבל ממזר לית בה דנישואי דרבנן נינהו ולאו נישואי תורה
והיכא דבעל לאחר שגדלה קנאה קנין גמור מדאורייתא ואינה צריכה גט משני כרב וליתא דשמואל דאמר כל הבועל על דעת קידושין הראשונים הוא בועל
והא דתניא המקדש את קטנה קידושיה תלויין מכל מקום הויא תיובתא לשמואל

And this is specifically where he did not have intercourse with her before the divorce of the first one, but if he had intercourse with her before the divorce of the first one, she is forbidden to both of them and requires a get from both of them, for it is like {the case of} the women whose husband went to an overseas country {and there was a false rumor that he died, such that she married another man}, so she is forbidden to this one and to that one and requires a get from this one and that one. But in terms of bastardy, there is none attached, for this is Rabbinic nuptials and not Biblical nuptials.
And where he had intercourse after she grew up, he "acquires" her in a full, Biblical, acquisition, and she does not require a get from the second one, like Rav. And we do not hold like Shmuel who said that whoever has intercourse does so with the original betrothal in mind.
And this that they learnt {in a brayta} that one who betroths a {female} minor, her betrothal is suspected entirely, this is a rejection to Shmuel.

Mishna:

מי שהיה נשוי שתי יתומות קטנות ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה
וכן שתי חרשות

קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה
פקחת וחרשת ביאת הפקחת פוטרת את החרשת ואין ביאת החרשת פוטרת את הפקחת
גדולה וקטנה ביאת הגדולה פוטרת את הקטנה ואין ביאת הקטנה פוטרת את הגדולה

One who was married to two {female} orphan minor and he dies, the intercourse or chalitza of one of them exempts her rival.
And so too two deaf women. {such that they are both on the same level}

A {female} minor and a {female} deaf mute -- the intercourse of one of them will not exempt her rival.
A normal woman {=non-deaf adult} and a {female} deaf-mute, the intercourse of the normal woman will exempt the deaf-mute, but the intercourse of the deaf-mute will not exempt the normal woman.
A mature woman and a {female} minor -- the intercourse of the adult will exempt the minor, but the intercourse of the minor will not exempt the adult.

Gemara:

וכן שתי חרשות
וחרשת בת חליצה היא?
והתנן חרש שנחלץ וחרשת שחלצה והחולצת מן הקטן חליצתה פסולה
אמר רב גידל אמר רב כי קתני וכן שתי חרשות אביאה אבל חרשת ודאי לאו בת חליצה היא:

"And so too two deaf women":
And is a deaf-mute woman subject to chalitza? But they learnt {in a Mishna}: A male deaf-mute who underwent chalitza and a female deaf who performed chalitza, and a woman who performed chalitza with a {male} minor, her chalitza is invalid.
Rav Gidel cited Rav: In regards to what does it teach "And so too two deaf women?" In regard to intercourse, but a female deaf-mute certainly is not subject to chaliza.

{Yevamot 110b}

קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה
כיצד התרתן
אמר רב חסדא אמר רב כונס את החרשת ומוציאה בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ
ולרבי אליעזר מלמדין את הקטנה שתמאן בו ומיבם לה לחרשת
וכן הלכתא

"A {female} minor and a female deaf-mute, the intercourse of one of them will not exempt her rival":
So how are they released?
Rav Chisda cited Rav: He takes in {via intercourse} the female deaf-mute and send her out via a get, and the female minor, he waits until she matures and then she undergoes chalitza.
And according to Rabbi Eliezer {who we ruled like earlier}, we instruct the {female} minor to refuse him and he then performs yibbum on the deaf-mute.
And so is the halacha.

Rif Yevamot 37b {Yevamot 109a continues; 110a}

37b

{Yevamot 109a continues}
Gemara:

מאי טעמא דר' אלעזר דגזר הני אטו יתומה בחיי האב
וקיימא לן כרבנן
תניא מודים חכמים לרבי אלעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה יתומה בחיי האב והחזירה שאסורה ליבם מפני שגירושיה גירושין גמורין ואין חזרתה חזרה בד"א בזמן שגירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא קטנה אבל גירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא גדולה או שגירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו ומת או חולצת או מתיבמת משום ר' אלעזר אמרו חולצת ולא מתיבמת
בעא מיניה רבא מרב נחמן צרתה מה היא ומסקנא צרתה או חולצת או מתיבמת והוא הדין לצרתה של יתומה בחיי האב לרבנן

What is the reason of Rabbi Eleazar? That he decrees on these because of the case of the {female} orphan in her father's lifetime.
And we establish like the Sages.
They learnt {in a brayta}: The Sages admit to Rabbi Eleazar by a minor whom her father married off, and then was divorced, such that she is an "orphan in her father's lifetime," and he {the husband} takes her back, that she is forbidden to the levir, for her divorce was a complete divorce while her taking back was not a {real} taking back. When are these words said? When he divorced her when she was a minor and took her back when she was a minor. But, if he divorced her when she was a minor and took her back when she was an adult, or {even} if he divorced her when she was a minor and took her back when she was a minor and she became an adult while with him, and he dies, she either undergoes chalitza or yibbum. In the name of Rabbi Eleazar they said that she undergoes chalitza but not yibbum.

Rava inquired of Rav Nachman: Her rival, what of her?
And the conclusion is that her rival either undergoes chalitza or yibbum, and so is the law for the rival of the orphan in her father's lifetime, according to the Sages.

Mishna:

שני אחין נשואין שתי אחיות יתומות קטנות ומת בעלה של אחת מהם תצא משום אחות אשה
וכן שתי חרשות גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה יוצאה משום אחות אשה
מת בעלה של גדולה ר' אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו
רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה
רבי יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה

Two brothers who married two minor orphan sisters, and the husband of one of them died, she goes out {without yibbum or chalitza} because of being the sister of the wife.
And so too two {female} deaf-mutes, an adult and a minor -- if the husband of the minor died, she goes out because of being the sister of the wife.
If the husband of the adult died, Rabbi Eliezer says: we instruct the minor to refuse him {her husband -- and then, that living husband is able to perform yibbum or chalitza}.
Rabban Gamliel says: If she refuses {her husband}, she refuses, and if not, she {the widow} should wait until she {the minor} matures, and then she {the widow} will go out for being the sister of the wife.
Rabbi Yehoshua says: Woe to him for on account of his wife and woe to him on account of his brother's wife -- he must send out his wife with a get and his brother's wife with chalitza.

{Yevamot 110a}
Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר וכן א"ר אלעזר הלכה כר' אליעזר:

Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Eliezer.
And so did Rabbi Eleazar say: The halacha is like Rabbi Eliezer.

איתמר קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת רב אמר אינה צריכה גט משני ושמואל אמר צריכה גט משני
ואוקימנא להא דאמר רב אינה צריכה גט משני כשבעלה הראשון אחר שגדלה אצלו אבל אם לא בעלה אחר שגדלה אצלו קדושי קטנה ולא כלום הוא וצריכה גט משני

It was stated {by Amoraim}: A {female} minor who did not refuse and then she grew up and married {someone else} --
Rav said: She does not require a get from the second husband.
And Shmuel said: She requires a get from the second husband.
And we establish this that Rav said that she does not require a get from the second, where the first one had intercourse with her after she grew up by him, but if he did not have intercourse with her after she grew up by him, it is betrothal of a minor and it is nothing at all, and so she requires a get from the second husband.

Rif Yevamot 37a {Yevamot 108b continues; 109a} Refusal Together With Get;

37a

{Yevamot 108b continues}
Mishna:

הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה
נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה
נתן לה גט והחזירה ומיאנה בו ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה מותרת לחזור לו
מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו
זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו
הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו כל שיצאת ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו:

If she {a minor} refused a man, he is permitted to her relatives and she is permitted to his relatives, and she is not invalidated from marrying a kohen.
If he gave her a get, he is forbidden to her relatives and she is forbidden to his relatives, and she is invalidated from marrying a kohen.
If he gave her a get and took her back, and then she refused him, and then married another man and was either widowed or divorced {from that man}, she is permitted to return to him.
If she refused him and he took her back and he then gave her a get, and then she was married to another man and was either widowed or divorced {from that man}, she is forbidden to return to him.
{Yevamot 108b}
This is the general rule: A get after refusal -- she is forbidden to return to him; refusal after a get, she is permitted to return to him.

If she refused a man and then married another man and he divorced her, and then married another {third man} and then refused him, and then married another {fourth} man and he divorced her, and then married another {fifth} man and she refused him -- every one whom she left via a get she is forbidden to return to him, but via refusal she is permitted to return to him.

Gemara:

הא מתני' אקשינן רישא אסיפא
דקתני רישא מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו טעמא דנתאלמנה או נתגרשה הא מיאנה מותרת לחזור לו אלמא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה
וקתני סיפא הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו כל שיצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא לא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה
ופריק רבי אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו
ועולא אמר כגון ששילשה בגיטין דמחזיא כגדולה ומשום הכי לא אתי מיאון דחבריה ומבטיל גיטא דידיה

Within the Mishna, the former clause contradicts the latter clause.
For the former clause teaches that "If she refused him and he took her back and he then gave her a get, and then she was married to another man and was either widowed or divorced {from that man}, she is forbidden to return to him" -- the reason is that she was widowed or divorced, implying that if she refused {that other man}, she would be permitted to return to him {the first husband}. Thus it is clear that the refusal of his fellow can nullify his get.
And the latter clause teaches that "If she refused a man and then married another man he divorced her, and then married another {third man} and then refused him, and then married another {fourth} man and he divorced her, and then married another {fifth} man and she refused him -- every one whom she left via a get she is forbidden to return to him, but via refusal she is permitted to return to him." Thus it is clear that the refusal of his fellow cannot nullify his get.
And Rabbi Eleazar resolves -- there is a break, and the one that taught this one did not teach that one.
And Ulla said: {The latter clause is} Such as where she was thrice divorced, such that she appears like an adult, and because of this, the refusal of his fellow cannot come and nullify his get.

ומאן תנא [אמר רבי אלעזר בר אידי רב ורבי] ישמעאל ברבי יוסי היא
דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מימינו בכסף שתינו?
בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו הרי שיצאת מראשון בגט ומשני במיאון מהו שתחזור לראשון שכרו אדם בארבע מאות זוז ובא ושאל את רבי עקיבא בבית האסורין ואסר ואת ר' יהודה בן בתירה בנציבין ואסר
א"ר ישמעאל בר' יוסי לא לזו הוצרכנו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש ברם כך היתה שאלה
הרי שהיתה אשת אחי אמו שהיא שניה לו ונשאה אחיו מאביו ומת מהו שתמאן עכשיו לעקור נישואין הראשונים ותתיבם צרתה יש מיאון לאחר מיתה במקום מצוה או לא שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז ובא ושאל את ר' עקיבא בבית האסורין ואסר ואת רבי יהודה בן בתירה בנציבין ואסר

And who is the Tanna {of our Mishna}? It is Rabbi Eleazar bar Iddi, Rav, and Rabbi Yishmael beRabbi Yossi . {Following the emendation of Hagahot Chavot Yair:} Rav Yehuda cited Rav: It is Rabbi Yishmael beRabbi Yossi.
For Rav Yehuda cited Rav: What is meant by {Eicha 5:4}:

ד מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ.

4 We have drunk our water for money; our wood cometh to us for price

At the time of danger, they sought this halacha -- if she went from the first one with a get and from the second with refusal, may she return to the first one. They hired a man for 400 zuz, and he came and asked Rabbi Akiva in prison and he forbade, and {asked} Rabbi Yehuda ben Beteira in Netzivin and he forbade. Rabbi Yishmel beRabbi Yossi said: Not for this {simple question} did we need -- for a prohibition carrying a penalty of karet you have permitted {a married minor who refused}, for a regular prohibition {of machzir gerushato}, would you not certainly. Rather, this was the question: If she was the wife of his mother's brother, such that she is a secondarily {Rabbinically} prohibited relation to him, and she married his paternal brother, and he dies, may she refuse now to uproot the initial marriage and then let her rival undergo yibbum. Is there refusal after death in case of precept {namely, yibbum of the rival} or not? They hired a man for 400 zuz, and he came and asked Rabbi Akiva in prison and he forbade, and {asked} Rabbi Yehuda ben Beteira in Netzivin and he forbade.

פירוש ואע"ג דקי"ל דיש מיאון לאחר מיתה הכא בשנייה לא דהא בתו לא ממאנת לאחר מיתה ותתיבם צרתה משום דרמי בר יחזקאל ה"נ אי שרייה להאי שניה למאן אחר מיתה אתו למישרא צרת בתו
וסוגין [דשמעתא] דמיאון דידיה מבטל גיטא דידיה אבל מיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה כיון דמכרת בקריצותיו וברמיזותיו אזיל משביש לה ועביד לה דממאנת ביה בחבריה ומהדר לה איהו הילכך לא אתי מיאון דחבריה ומבטיל גיטא דידיה:

To explain: And even though we establish that there is refusal after death, here by secondarily {Rabbinically} prohibited relations, no. For his daughter may not refuse after death and allow her rival to undergo yibbum {to him} because of Rami bar Yechezkel, so too here, if we permit this secondary relative to refuse after death, they will come to permit his daughter's rival.
And our sugya that states the his refusal nullifies his get but his friend's refusal does not nullify his get, since she recognizes his winks and hints, he will get to her and get her to refuse his friend and return to him. Therefore, the refusal of his friend will not come and nullify his get.

הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה כו' זה הכלל כל שיצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו:
אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב כשם שאסורה לו כך אסורה לאחיו ואף על גב דאיהו הוא דמכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אבל אחיו אינה מכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אפילו הכי גזרה אחיו אטו הוא
וכן הלכה

"If she refused a man and then married another man and he divorced her...This is the general rule - whomever she left via a get, she is forbidden to return to him":
Rav Yitzchak bar Ashian cited Rav: Just as she is forbidden to him, so is she forbidden to his brothers. And even though it is regarding him that she recognizes his hints and winks, but his brothers, she does not recognize their hints and winks, even so, it is a decree on his brothers because of him.
And so is the halacha.

{Yevamot 109a}
Mishna:

המגרש את אשתו והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר
וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר
קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה יתומה בחיי האב והחזירה אסורה ליבם

If someone divorces his wife and takes her back, she is permitted to the levir. And Rabbi Eleazar forbids.
And so too one who divorces an {female} orphan and then takes her back, she is permitted to the levir. And Rabbi Eleazar forbids.
A {female} minor whom her father married off, and she was divorced -- such that she is considered an orphan in the lifetime of her father -- and then he takes her back, she is forbidden to the levir.

Rif Yevamot 36b {Yevamot 108a}

36b

Gemara:

אמר רב יהודה ואמרי לה במתניתא תנא בראשונה היו כותבין גט מיאון לא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולית אנא בעיא להתנסבא ליה
כיון דחזו דקא נפיש דיבורא אמרי אתי לאיחלופי בגיטא תקינו הכי
ביום פלוני מיאנה פלוניתא בת פלוני בפלוני בן פלוני באנפנא

Rav Yehuda said, and some say in a brayta it was taught: Initially they wrote a document {get} certifying refusal, "I don't like him and I do not want him, and I do not wish to be married to him." Once they say that it had a lot of words, they said that it may come to be confused
{Yevamot 108a}
with a bill of divorce {get}, and so they established it as follows:
On day X, Plonit daughter of A refused Ploni son of B before us.

תנו רבנן אי זהו מיאון כל שאמרה אי אפשי בפלוני בעלי אי אפשי בקדושין שקדשוני אמי ואחי
יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו הושיבה באפריון והוליכוה מבית אביה לבית בעלה ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון
יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו אורחין מסובין בבית בעלה והיא עומדת ומשקה עליהן ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון
יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו שיגרה בעלה אצל חנוני להביא לו חפץ משלו והלכה והביאה החפץ משלו ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי אין לך מיאון גדול מזה:

The Sages learnt {in a brayta}: What is "refusal?" Any {woman} who says "I do not want Ploni my husband; I do not want the betrothal which my mother and brother betrothed me."
More than this Rabbi Yehuda said: Even if while sitting in the bridal litter and they are taking her from her father's house to the house of her husband and she says "I do not want Ploni my husband," this is {valid} refusal.
More than this Rabbi Yehuda said: Even if {wedding} guests are reclining in her husband's house and she stands and gives drink to them, and she says "I do not want Ploni my husband," this is refusal.
More than this Rabbi Yehuda {our gemara: Rabbi Yossi ben Yehuda} said: Even if her husband sent her to the shopkeeper to bring him one of his objects, and she went and brought his object, and she says "I do not want Ploni my husband," there is no greater refusal than this.

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קדושיה אינה צריכה למאן
כלומר כמי שלא נתקדשה דמיא
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס

"Rabbi Chanina ben Antigonos says: Any {female} child who is unable to guard her token of betrothal does not need to refuse":
That is to say, she is as if she never was betrothed.
Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Chanina ben Antigonos.

תנא קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת משום רבי יהודה בן בתירא אמרו נשואיה הן הן מיאוניה
איבעיא להו עמדה ונתקדשה מאי
תא שמע דתניא קטנה שלא מיאנה ועמדה ונתקדשה משום רבי יהודה בן בתירה אמרו קדושיה הן הן מיאוניה
והלכתא כר' יהודה בן בתירה ואפילו בנשואין דקמא:

A tanna taught: A {female} minor who did not refuse and went and married {another man}, in the name of Rabbi Yehuda ben Beteira they said: Her marriage is her refusal.
It was a question to them: If she arose and betrothed {rather than married}, what?
Come and here. For they learnt {in a brayta}: A {female} child who did not refuse and arose and was betrothed {to another} -- in the name of Rabbi Yehuda ben Beteira they said: Her betrothal is her refusal.
And the halacha is like Rabbi Yehuda ben Beteira, and even where the {full} marriage to the first had taken place.

ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה אלא כמפותה כו':
תניא ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואינו יורשה ואינו מטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון
רבי יהושע אומר מעשה קטנה כלום ובעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה ומטמא לה כללו של דבר הרי
היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון

"Rabbi Eliezer says: The act of a {female} minor is only considered like a seduced woman...":
They learnt {in a brayta}: Rabbi Eliezer says: The act of a {female} minor is nothing at all, and her husband is not entitled to her find or the work of her hands, not in nullifying her vows, and he does not inherit her nor does he defile himself for her {should she die and if he is a kohen}. The general rule of the matter is that she is not like his wife in any matter, except that she requires refusal.
Rabbi Yehoshua says: The act of a {female} minor is considered something, so her husband is entitles to her find and to the work of her hands, and in nullifying her vows, and he inherits her and defiles himself for her. The general rule of the matter is that she is like his wife in every matter, except that she goes out with refusal.

והלכתא כרבי יהושע חדא דרבי אליעזר ור' יהושע הלכה כרבי יהושע
ועוד דרב ושמואל תרוייהו דחו לה להא דרבי אליעזר וסברי להא דרבי יהושע

And the halacha is like Rabbi Yehoshua, firstly because {in case of dispute between} Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua, the halacha is like Rabbi Yehoshua.
And further, Rav and Shmuel both push off this of Rabbi Eliezer and hold like this of Rabbi Yehoshua.

דגרסינן בכתובות בפרק אלמנה ניזונת
רב תאני קטנה יוצאה בגט אין לה כתובה וכ"ש ממאנת ושמואל תאני ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה
ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה ממאנת לא פסלה מן האחין ולא פסלה מן הכהונה יוצאת בגט פסלה מן האחין ופסלה מן הכהונה ממאנת אינה צריכה להמתין ג' חדשים יוצאה בגט צריכה להמתין ג' חדשים
מאי קמ"ל תנינא הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו וכו' צריכה להמתין שלשה חדשים איצטריכא ליה דלא תנן
ואמרינן לימא כתנאי ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה כו' ורבי יהושע אומר מעשה קטנה כלום וכו'
לימא רב דאמר כרבי אליעזר ושמואל דאמר כרבי יהושע ואמרינן אליבא דרבי אליעזר כולי עלמא לא פליגי כלומר דלית הלכתא כוותיה
אלא כי פליגי אליבא דרבי יהושע שמואל כרבי יהושע ורב עד כאן לא קאמר ר' יהושע התם אלא מדידה לדידיה אבל מדידיה לדידה לא
ושמעינן מינה דבין לרב ובין לשמואל הא דרבי אליעזר ליתא

For we learn in Ketubot, in perek Almana Nizonet {Ketubot 100b-101a}:
Rav taught: A {female} minor who went out {of marriage} with a get does not receive a ketuba, and all the more so one who refuses. And Shmuel taught that one who refuses does not receive a ketuba, but one who goes out with a get does receive a ketuba.
And Shmuel is consistent in his opinion, for Shmuel said: one who refuses does not receive a ketuba,but one who goes out with a get does receive a ketuba; one who refuses is not invalidated from the brothers nor is she invalidated from {marrying} a kohen, but one who receives a get is invalidated from the brothers and is invalidated from {marrying} a kohen; one who refuses does not need to wait three months, but one who goes out with a get needs to wait three months.
What does this inform us? We have learnt it {in a Tannaitic source}! "One {woman} who refuses a man, he is permitted to her relatives and she is permitted to his relatives..." It is needed for the fact that she needs to wait three months, which is not taught {tnan}.
And we say: Let us say that this {Amoraic dispute} goes along the lines of a Tannaitic dispute -- Rabbi Eliezer says that the act of a {female} minor is nothing at all, and her husband is not entitled to her find, etc., and Rabbi Yehoshua says that the act of a {female} minor is considered something, etc.
Let us say that Rav said like Rabbi Eliezer and Shmuel said like Rabbi Yehoshua.
And we say that according to the opinion of Rabbi Eliezer, everybody agrees. That is to say that the halacha is not like him. Rather, when do they argue? According to Rabbi Yehoshua. Shmuel holds like Rabbi Yehoshua. And Rav -- Rabbi Yehoshua only said that there from her hand to his hand {the benefits transferred, such as the rights to her find and the work of her hand} but from his hand to her hand, no.
And we deduce from it that whether according to Rav or according to Shmuel, they do not hold of Rabbi Eliezer's opinion.

ותנן נמי מאימתי יורש אדם את אשתו קטנה בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה ובית הלל אומרים משתכנס לחופה ורבי אליעזר אומר משתבעל
ותריצנא לדרבי אליעזר משתגדיל ותבעל וקמו להו בית שמאי וב"ה בחדא שיטתא דמעשה קטנה כלום ובעל יורשה והוה ליה רבי אליעזר יחיד במקום רבים

And we learn also: From what time does a man inherit his minor wife? Bet Shammai say: Once she stands in her height {=reaches puberty}. And Bet Hillel say: Once she enters the chuppa. And Rabbi Eliezer says: Once she has intercourse.
And we answer up for Rabbi Eliezer -- when she becomes an adult and has intercourse. And Bet Shammai and Bet Hillel stand in one position, that the act of a {female} child has some substance, and so her husband inherits her, and so Rabbi Eliezer is an individual against the many.

ותנן נמי בגיטין בפרק הניזקין העיד רבי יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שיוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שאוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה
ושמעינן מהני כולהו דקטנה שלא מיאנה בעלה יורשה
וכן הלכה

And we learn also in Gittin, in perek haNizakin:
Rabbi Yochanan ben Godgada testified regarding a {female} deaf-mute whom her father married off that she goes free with a get, and regarding a {female} minor daughter of an Israelite who was married off to a kohen that she eats terma, and if she dies, her husband inherits her.
And we deduce from all of these that a {female} minor who did not refuse, her husband inherits from her.
And so is the halacha.

Rif Yevamot 36a {Yevamot 107b}

36a

{Yevamot 107b}

איתיביה רבא לעולא כל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתיבמת
אמאי תמאן השתא ותעקרינהו לנשואין קמאין ותתיבם צרתה

Rava objected to Ulla {from a brayta}: All {women} who are able to refuse and did not refuse, her rival undergoes chalitza and not yibbum.
But why? Let her refuse now and uproot her original marriage, and thus let her rival undergo yibbum!

ופריק צרת ערוה שאני דתני רמי בר יחזקאל מיאנה בבעל מותרת לאביו מיאנה ביבם אסורה לאביו אלמא בשעת נפילה נראית ככלתו הכא נמי בשעת נפילה נראית כצרת בתו
והלכתא כעולא

And he resolves: The rival of an incestuous relation is different.
For Rami bar Yechezkel taught: If she refused with her husband, she is permitted to his father; if she refused with her levir, she is forbidden to his father.
Thus it is clear that at the time of falling {before the levir} she was like his daughter-in-law. So too here, at the time of her falling, she appeared like the rival of his daughter.
And the halacha is like Ulla.

א"ר מיאנה בזה אסורה לאחיו מידי דהוה אבעלת הגט בעלת הגט לאו כיון דאיתסרה לה לחד איתסרה לכולהו הכא נמי לא שנא
ושמואל אמר מיאנה בזה מותרת לאחיו ולא דמיא לבעלת הגט בעלת הגט הוא דקא דחי לה הכא איהי קא דחיא (נפשה) [ליה] דקא אמרה ליה לא רעינא בך ולא צבינא בך בך הוא דלא רעינא הא באחוך רעינא
והלכתא כשמואל דקאי ר' יוחנן כותיה דכי אתא רבין א"ר יוחנן מיאנה בזה מותרת לאחיו
וכן הלכתא:

Rav said: If she "refused" this one {of the levirs}, she is forbidden to his brothers, just as is true by the woman who received a get {from a levir}. A woman who received a get, once she is forbidden to {this} one she is forbidden to all of them, so too here, it makes no difference.

And Shmuel said: If she "refused" this one {of the levirs}, she is permitted to his brothers, and it is not comparable to a woman who received a get {from a levir}. A woman who received a get, it is the get that pushes her away, while here it is he who she pushes away, for she tells him, "I do not want you, and do not wish to be with you." It is he that she does not want, but his brothers, she does want.
And the halacha is like Shmuel, for Rabbi Yochanan establishes like him, for when Rabin came, he cited Rabbi Yochanan that "if she refuses this one, she is permitted to his brothers."
And so is the halacha.

בית שמאי אומרים בפניו כו'
עד כאן לא קאמרי בית הלל אלא דלא בעינן מומחין אבל שלשה בעינן דתנן החליצה והמיאונין בשלשה
ותניא נמי הכי מיאון בית שמאי אומרים בבית דין ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין אלו ואלו מודים שצריך שלשה
ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר ברבי שמעון מכשירין בשנים אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הלכה כאותו הזוג

"Bet Shammai say: Before him...":
Until this point Bet Hillel did not say, except that we do not require experts, but three {judges} we require, for they learnt in a Mishna: Chalitza and refusal is with three.
And a brayta also says so: Refusal -- Bet Shammai say in Bet Din and Bet Hillel say in bet Din or not in Bet Din. Both of them admit that they require three {judges}. Rabbi Yossi son of Rabbi Yehuda and Rabbi Eleazar son of Rabbi Shimon validate with two.
Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: The halacha is like that pair.

Mishna:

אי זו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן
ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן
ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה אלא כמפותה בת ישראל לכהן הלא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה

Who is the {female} minor who is required to "refuse?" Anyone who her mother or brother married her off with her consent. If they married her off against her will, she does not need to refuse.
Rabbi Chanina ben Antigonos says: Any {female} child who is not able to guard her token of betrothal does not need to refuse.
Rabbi Eliezer says: The act of a {female} minor is not considered anything, but she is rather like a seduced woman. Thus, if a daughter of an Israelite and married to a kohen, she may not eat of teruma. If the daughter of a kohen to an Israelite, she may eat of teruma.

Rif Yevamot 35b: The Order of Chalitza; Yevamot 107a - b: Parameters of Refusal

35b

THE ORDER OF CHALITZA

סידור חליצה:
ברישא צריכין בית דין למקבע דוכתא ביממא ועבדין סנדלא דאית ליה עקב ושנאצי ודלא תאפיר בכיתנא ומשוי ליה ברגליה דימינא ומקרו ליבמה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי כלשון הזה בלשון הקדש ומקרו ליבם לא חפצתי לקחתה וצריך יבם לדחוסי רגליה בארעא ואתיא יבמה ושריא שנאצי דסנדלא ושלפא ליה מרגליה ושדיא רוקא על ארעא מפומה קמי יבם וצריכין דיינין למיחזי רוקא כד נפיק מפומה ובתר הכין מקרו לה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל
וכל דיתבין תמן ענו בתרה חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל תלתא זימני וכד כתב גט חליצה צריך לסרגוליה במסרגולא ולא בדיותא וצריך למיכתב במותב תלתא כחדא הוינא ומיחתם עליה תלתא ובלבד שיודעין להקרות

The order of chalitza: In the beginning, Bet Din requires to establish a place in the daytime and make {/get} a sandal which has a heel and straps, and which is not sewn with flax and place it on his right leg, and read out for the yevama מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי -- "My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me" in those words in the Holy Tongue {=Hebrew}. And they read out for the levir לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ -- "I like not to take her." And the levir must press his foot on the ground, and the yevama comes and loosens the straps of the sandal and removes it from his foot, and casts spittle on the ground from her mouth in front of the levir. And the judges must see the spittle as it leaves her mouth. And after this they read out for her כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו -- "So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house" {and} וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל -- "And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed."
And all sitting there exclaim after her "him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed," three times. And when he writes a document certifying the chalitza, he needs to draw lines on it with a tracer {a reed used to trace these lines} and not with ink, and he needs to write "in a sitting of three as one {=together} we were," and the three of them sign on it, so long as they know how to read.

ודין הוא גט חליצה:
ביום פלוני דהוא יום כדין לירח פלוני דהוא כדין וכדין לבריאת עולם למנינא דרגילנא לממני במתא פלוניתא אנחנו דייני דמקצתנא חתימין לתתא במותב תלתא כחדא הוינא יתבין בבי דינא וסליקת קדמנא פלוניתא בת פלוני ארמלת פלוני והקריבת לקדמנא גברא חד דשמיה פלוני בר פלוני וכן אמרה לנו פלונית דא פלוני בר פלוני אחוהי דפלוני דנא מאבוה הוינא נסיבנא ליה ושכיב וחיי לרבנן וכל ישראל שבק ובר וברת ירית ומחסין ומקים שמא בישראל לא שבק והדין פלוני אחוהי חזי ליבומי יתי
כען רבנן דייני אמרו ליה אי צבי ליבומי יתי ייבם ואי לא ליטלע לי קדמיכון רגליה דימינא ואשרי סיניה מעל רגליה ואירוק באנפוהי ואישתמודענוה לפלונית דא דהויא אינתתיה דפלוני מיתנא ואישתמודענוהי לפלוני דנא דאחוהי דפלוני מאבוהי הוא ואמרנא ליה אי צבית ליבומי יתה תא יבם ואי לא אטלע לה קדמנא רגלך דימינא ותשרי סינך מעל רגלך ותירוק באנפך ועני ואמר לית אנא צבי ליבומי יתה מיד אקרינוהא לפלונית דא מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי ואף להאי פלוני אקרינא ליה לא חפצתי לקחתה ואטלע לה רגליה דימינא ושרת סיניה מעל רגליה ורקת באפוהי רוקא דאיתחזי לנא מפומה על ארעא ותוב אקרינוה לפלוני דא ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ותוב אקרינוה ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל ואנחנא דייני וכל דהוו יתבי קמן ענינא בתרה חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל תלתא זימני
ומדאתעביד עובדא דנא קדמנא שרינוה לפלונית דא למהך להתנסבא לכל מאן דתציבי ואינש לא ימחה בידה מן יומא דנן ולעלם ובעית מיננא פלונית דא גיטא דחליצותא דנא וכתבנא וחתמנא ויהבנא לה לזכות כדת משה וישראל:
וחתמין תלתא עליה. ולא בעיא לאמתוני בתר חליצה תלתא ירחי אלא שריא לאלתר לאינסובא לכל מאן דבעיא ואין אומר דבריו אלא בעמידה:

And this is {the text of} the document certifying chalitza:
{Note: I use Plonit and Ploni for the yevama and yavam, and letters otherwise.}
On {weekday} day X which is day Y to month Z, which is such-and-such {year} to the count that we are used to counting in city A, we the judges some of whom are signed below {presumably because three sign and the chalitza is best done with five judges} in a sitting of three as one were sitting in the court, and there came out before us Plonit daughter of C {her father} the widow of D {her deceased husband}. And she brought before us a certain man whose name is Ploni son of F {his father}, and so did this Plonit say to us:

D {the deceased} son of G {his father}, the brother of this Ploni {the yavam} from his father {thus, a paternal brother} -- I was married to him and he died, and he left life to the Sages and all of Israel, and a son or daughter as heir to inherit and establish a name in Israel he did not leave, and this Ploni {the yavam} his brother is fit to perform yibbum upon me.
Now, Sages, judges, say to him that if he wishes to perform yibbum upon me, he should perform yibbum, and if not, let me loosen for myself before you his right foot and free his shoe from upon his foot, and I will spit before him.

And we knew this Plonit that she was the wife of the deceased D, and we knew that this Ploni was the paternal brother of D. And we said to him {Ploni}, "If you wish to perform yibbum upon her, perform yibbum, and if not, she shall loosen before us your right foot and release your shoe from upon your foot, and she shall spit before you." And he spoke up and he said "I do not wish to perform yibbum upon her."
Immediately, we read out for this Plonit מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי -- "My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me."
And even to this Ploni, we read out for him לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ -- "I like not to take her." And she loosened his right foot and released his shoe from upon his foot, and spat before him spittle which was seen by us, from her mouth, upon the ground. And we further read out for this Ploni[t] {based on the word da rather than dein, and based on the verse which says that she says it, it must be Plonit, rather than Ploni here} : כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו -- "So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house" and we further read out for her וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל -- "And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed." And we the judges, and all who were sitting before us, spoke up after her "him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed," three times.
And once this ceremony was done before us, we permitted this Plonit to go to marry anyone she desires, and no man may protest her from doing this, from this day and forever.
And this Plonit requested this document certifying chalitza from us, and we have written it and signed it, and given it to her for benefit, like the law of Moshe and Israel.

And three sign upon it.

And she does not need to wait three months, but rather is permitted immediately to marry anyone she wishes to. And he only says his words while standing.

מצות יבום: אילו מאן דשכיב בלא זרעא ואית ליה אחא מן אבוהי דה"ל ישיבה בעולמו כדכתיב כי ישבו אחים יחדו מחייב איהו ליבומי לאנתתיה וכד בעי ליבומי ליקדיש והדר מיבם דאמר רב מצות יבום מקדש והדר בועל שנאמר ולקחה לו לאשה ויבמה ומקמי הכי הוה כתובת יבמה על נכסי בעלה הראשון והשתא תקינו לה רבנן משני שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:

The commandment of yibbum:
If there is a man who died without children, and he has a paternal brother who had "dwelling" in his world {that is, he lived the same time as him}, as is written {Devarim 25:5}

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

then he {=the levir} is required to perform yibbum on his {deceased brother's} wife. And when he wishes to perform yibbum, he first betrothes and then performs yibbum {via intercourse}, for Rav said that the precept of yibbum is to first betroth and then have intercourse, for it is written

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

And before this, the ketuba of the yevama was on the assets of her first husband, and now the Sages established for her from the second one, so that she will not be easy in his eyes to send out.

כתובת יבום: ביום פלוני דהוא כדין לירח פלוני וכו' איך פלוני בר פלוני אתא לקדמנא וכן אמר לנא אחי דמן אבא שכיב וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ובר וברת ומורית ומחסין ומוקים שמא בישראל לא שבק ושבק ההיא איתתא דשמה פלונית בת פלוני דממתא פלונית וחזי לי מדאורייתא ליבומי יתה כדכתיב בספר אורייתא דמשה יבמה יבא עליה
וצביאת פלונית דא ואתיבמת לפלוני בר פלוני יבמה בדיל לאוקמי שמא בישראל כדכתיב והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ודין נדוניא די הנעלת פלוניתא דא מבית אבוה לבית יבמה כדין וכדין וכתב לה פלוני לפלונית יבמתיה עשרים וחמשה זוז דחזון לה דהוו כתיבן בכתובתה דכתב לה בעלה קמאה ואוסיף לה מדיליה כדין וכדין וקביל עליה פלוני דנא אחריות ותוספת כתובתא דא ועל ירתיה בתריה ממקרקעי ומטלטלי אפילו מגלימא דעל כתפיה וכו' כדכתבינן בשטרי כתובות דעלמא:

The ketuba of levirate marriage:
On {week}day X which is such-and-such to month Y ... how Ploni son of A came before us, and so did he say to us:
My paternal brother died, and left life to the Sages and all of Israel, and a son or daughter to be an heir and to inherit and to establish a name in Israel he did not leave, and he left a woman {/wife} whose name is Plonit daughter of B from the city of C, and she is fit Biblically to perform yibbum upon her, as is written in the book of the Torah of Moshe:

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

And this Plonit desires to undergo yibbum to Ploni son of A her brother-in-law, in order to establish the name {of the deceased} in Israel, as is written

ו וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל.

6 And it shall be, that the first-born that she beareth shall succeed in the name of his brother that is dead, that his name be not blotted out of Israel.

And this is the nedunia {dowry} that this Plonit brings from her father's house, such-and-such {value}. And Ploni writes to Plonit his sister-in-law 25 zuz which are fit to her, which were written in her ketuba which her first husband wrote to her. And he adds of his own such-and-such {value}. And this Ploni accepts upon himself responsibility and the additional amounts of this ketuba and upon his heirs after him, from his land and movable property, and even from the shirt off his back, etc...
as we write in the general case of ketuba.
END THE ORDER OF CHALITZA

BEGIN PEREK THIRTEEN
{Yevamot 107a}
Mishna:

בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות ובה"א ארוסות ונשואות
בש"א בבעל ובה"א בבעל וביבם
בש"א בפניו ובה"א בפניו ושלא בפניו
בש"א בב"ד ובה"א בב"ד ושלא בב"ד
אמרו ב"ה לב"ש ממאנת והיא קטנה אפילו ד' או ה' פעמים אמרו להן ב"ש אין בנות ישראל הפקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא:

Bet Shammai say: We do not allow "refusal" except for betrothed women {who were married off by mother/brother when they were minors}.
And Bet Hillel say: Betrothed and married.

Bet Shammai say: With the husband {they may refuse}.
And Bet Hillel say: With the husband or with the levir.

Bet Shammai say: Before him.
And Bet Hillel say: Before him and not before him.

Bet Shammai say: In Bet Din.
And Bet Hillel say: In Bet Din and not in Bet Din.

Bet Hillel said to Bet Shammai: She may refuse when a minor, even four or five times.
Bet Shammai said to them: The daughters of Israel are not ownerless. Rather, she may refuse and wait until she grows up, and then refuse {when an adult} and then marry.

Gemara:

אמר ר' הושעיא ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו
לומר דאע"ג דממאנת למאמרו ולא בעיא גיטא צריכה חליצה לזיקתו
מ"ט מאמר וביאה דאיהו עבד בה מציא עקרה זיקה דרחמנא רמא עלה לא מציא עקרה
עולא אמר ממאנת אף לזיקתו ולא בעיא חליצה מ"ט נשואין קמאין קא עקרה
והלכת' כותיה

Rabbi Hoshaya said: She may refuse to his {the levir's} maamar {that is, after his Rabbinic betrothal} but may not refuse to his levirate bond.
This is saying that even though she may refuse his maamar {and in a non-levirate case this would sever it entirely} and does not require a get, she {still} needs chalitza for his levirate bond.
What is the reason? Maamar and intercourse that he performs with her, it can thus uproot, but levirate bond which the All-Merciful casts upon her, it is not able to uproot.

{Yevamot 107b}
Ulla said: She may even refuse to his levirate bond.
What is the reason? She is uprooting her initial marriage {to the deceased}.
And the halacha is like him. {like Ulla.}

Rif Yevamot 35a {Yevamot 106b} The Structure of Chalitza

35a

{Yevamot 106b}
Mishna:

מצות חליצה בא הוא ויבמתו לב"ד והן נותנין לו עצה ההוגנת לו שנאמר וקראו לו זקני עירו ודברו אליו
והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי
והוא אומר לא חפצתי לקחתה
ובלשון הקדש היו אומרים
ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו
רוק שנראה לדיינים
וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו
עד כאן היו מקרין אותו

The commandment of chalitza -- he and his sister-in-law come to Bet Din, and they give advice which is appropriate for him, for it is stated {Devarim 25:8}

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

And she says {from the previous verse}:

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

And he says

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

And they speak this in Hebrew.

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

-- spittle which is visible to the judges.

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

Until this point they used to read.

וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עכו וגמר את כל הפרשה הוחזקו להיות מקרין את כל הפרשה

ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל
מצוה בדיינים ולא מצוה בתלמידים
ר' יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל

And once Rabbi Horkenos, under the terebinth in Kefar Akko caused the entire parsha {section} to be read, they established it to read the entire parsha. {to the end of pasuk 10, which has a setuma present.}

י וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל. {ס}

10 And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed.

This is a commandment on the judges and not a commandment upon the students.
Rabbi Yehuda says: It is a commandment upon all standing there, to say "him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed."

Gemara:

נותנין לו עצה ההוגנת לו
מאי עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך:

"they give advice which is appropriate for him":
What is "advice which is appropriate for him?" That if he is young and she is old, or if he is old and she is young, they tell him "What have you to do with a child?" "What have you to do with an older woman?" "Go to one such as yourself and to not bring strife into your house."

גרסי' בסנהדרין בפרק שלישי והיבמה הולכת אחר היבם להתירה א"ר אמי אפי' מטבריא לציפורי שנאמר וקראו לו זקני עירו ולא זקני עירה:

We learn in Sanhedrin, in the third perek:
And the yevama goes after the levir to free her.
Rabbi Ami said: Even from Teveriah to Tzippori, for it is written

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

And not the elders of her city.

{Yevamot 106b resumes}

אמר רב יהודה מצות חליצה קוראה וקורא חולצת ורוקקת וקוראה מאי קמ"ל מתניתין היא
הא קמ"ל דמצוה הכי ואי אפיך לית לן בה

Rav Yehuda said: The {order of the} commandment of chalitza is that she reads, he reads, she loosens and spits, and then she reads.
What does this inform us? This is, after all, our Mishna! This informs us that it is a precept {mitzvah = lechatchila} to do so, and if it is reversed, it matters not to us.

אמר אביי האי מאן דמקרי גט חליצה לא ליקרייה לדידה לא לחודיה אבה יבמי לחודיה
דמשמע אבה יבמי
אלא לא אבה יבמי בבת אחת
ולא ליקרייה לדידיה לא לחודיה חפצתי לקחתה לחודיה דמשמע חפצתי לקחתה אלא לא חפצתי לקחתה בבת אחת
רבא אמר אסוקי מילתא לית לן בה

Abaye said: If someone reads a document of chalitza {dictating the chalitza formula}, he should not read for her לֹא by itself and אָבָה יַבְּמִי by itself. For that would imply that אָבָה יַבְּמִי {he desires to perform yibbum unto me}. Rather, {he should read} לֹא אָבָה יַבְּמִי at one time. And he should not read to him לֹא by itself and חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ by itself, which would imply that he does want to take her. Rather, {he should read} לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ at one time.
Rava said: This is just the closing {our gemara: איפסוקי מילתא = pausing; and so Tosafot} of the sentence, and we do not care about that.

רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא מצטער ומקרי לה לא אבה יבמי אמר ליה לא סבר לה מר להא דרבא דאמר אסוקי מילתא לית לן בה
אמר ליה מודה רבא בלא אבא יבמי דאסוקי מילתא הוא כר' זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו הכא נמי אם ראוי למיקרייה בבת אחת לא מעכבא קריאתה ואי לא מעכבא:

Rav Ashi found Rav Kahana was taking pains to read it לא אבה יבמי {at once}. He said to him: Does Master not hold like that of Rava who said that in closing of sentences, we do not worry about it? He said to him: Rava admits by לא אבה יבמי since it is the closing of the sentence {and so לא might join to the previous segment}.
Like Rabbi Zera who said that whatever is fit for mixing, mixing does not prevent {its validity and is not required} and whatever is not fit for mixing, mixing prevents it. So too here, if it is possible to read it at once, its reading does not stand in the way, and if not, it does stand in the way.

אמר אביי האי מאן דכתב גיטא דחליצה צריך למכתב הכי אקרינוה לדידה מן מאן יבמי ועד יבמי ואקרינוהי לדידיה מן לא עד לקחתה ואקרינוה לדידה מן ככה ועד חלוץ הנעל

Abaye said: The one who writes a document of chalitza needs to write as follows: We read out to her from

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

until

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

and we read for him from

husband's brother unto me.'
ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.	8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

until

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

and we read out from her from

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

until

י וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל. {ס}

10 And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed.

מר זוטרא משרטט וכתיב לכולה פרשה מתקיף לה מר בר רב אשי היכי כתיב כולה פרשה והא לא ניתן ליכתב והלכתא כמר זוטרא:

Mar Zutra would draw lines and write the entire section.
Mar son of Rava Ashi objected to this: How could you write out the entire section? But it is not given over to be written?
And the halacha is like Mar Zutra.

אמר אביי רוק שקלטתו הרוח ולא כלום הילכך הוא ארוך והיא גוצה וקלטתו הרוח איכא בפניו היא ארוכה והוא גוץ בעינן עד דמטי להדי אפיה והדר אזיל
אמר רבא צריכי דייני למיחזי רוקא כד נפיק מפומה דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה

Abaye said: Spittle which the wind carried away is not anything. Therefore, if he is tall and she is short and the wind carried it away, there is

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

{=before him, since the spittle is before him -- befanav -- when it leaves her mouth.} If she is tall and he is short, we require that it reaches the level of his face before it goes {away}.
Rava said: The judges need to see the spittle as it leaves the mouth of the yevama, for it is written

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence {lit. to the eyes} of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

(אמר רבא אכלה תומא ורקקה או אכלה גרגישתא ורקקה ולא כלום הוא מ"ט וירקה מעצמה בעינן וליכא):

(Rava said: If she ate garlic that spat, or if she ate a clod of earth and spat, this is nothing. What is the reason?

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

from herself {her own cause} we require and there is not.)

ונקרא שמו בישראל
מצוה בדיינין
תניא א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני רבי טרפון באה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם ואמרו חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל:

"'And his name shall be called in Israel...' - This is a precept for the judges.":

They learnt {in a brayta}: Rabbi Yehuda said: One time we were sitting before Rabbi Tarfon. A yevama came to perform chalitza, and he {Rabbi Tarfon} said to us: All of you should shout out and say "him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed."
END PEREK