Rif Ketubot 40b {80b; 82a - b; 80b; 82b; 78a - b}

40b

{Ketubot 80b}

Mishna:

כנסה סתם הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון:

If he {the levir} married her plainly, she is as his wife in all respects, except that her ketuba is upon the assets of her first husband.

{Ketubot 82a}
Gemara:

לכל דבר למאי הלכתא
א"ר יוסי בר' חנינא לומר שמגרשה בגט ומחזירה דא"ק ולקחה לו לאשה כיון שלקחה נעשית כאשתו:

"In all respects":
To what halachic end?
Rabbi Yossi beRabbi Chanina said: To say that he divorces her with a get and can take her back {in marriage}.

{Ketubot 82b}
For Scriptures stated {Devarim 25:5}:

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

that once he marries her, she is as his wife.

ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון
ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה

"Except that her ketuba is upon the assets of her first husband":
And if she does not have from the first one, the Sages enacted for her from the second, so that she should not be light in his eyes to divorce.

{Ketubot 80b}
Mishna:

לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השולחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה
וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת ליך על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה
גרשה אין לה אלא כתובה החזירה הרי היא ככל הנשים ואין לה אלא כתובתה

He may not say, "Behold, your ketuba is lying on the table," but rather all his assets {inherited from his deceased brother} are pledged towards her ketuba.
And so too a man may not say, "Behold, your ketuba is lying for you on the table," but rather all his assets are pledged towards her ketuba.
If he divorced her, she only gets the ketuba. If he took her back, she is like all other women, and she only has her ketuba.

{Ketubot 82b}
Gemara:

ת"ר בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה והיו מזקינין ולא היו נושאין נשים התקינו שיהו מניחין אותה בבית אביה כשהיה בעלה כועס עליה אומר לה לכי אצל כתובתיך התקינו שיהו מניחין אותה בבית חמיה עשירות היו עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב עניות היו עושות אותה עביט של מימי רגלים ועדיין כשהיה כועס אומר לה טלי כתובתיך וצאי עד שבא שמעון בן שטח והתקין שיהא כותב לה כל נכסאי אחראין לכתובתיך:

The Sages learnt {in a brayta}: Initially they {simply} wrote {rather than pledging all the land} for a virgin 200 and for a widow 100, and they {=the men} were getting old without marrying wives {because no woman would agree to this}. They enacted that they leave the ketuba amount in her father's house. But then, when her husband became angry with her, he would say "go to your ketuba" {in your father's house, and thus divorce was too easy, with the money on hand}. They then enacted that they would deposit it in her father-in-law's house. Wealthy women converted it into baskets of silver and of gold, while poor women would make of it tubs for urine {other girsaot, brass tubs}. And still, when he was angry, he would say to her, "take your ketuba and go." Until Shimon ben Shetach came and enacted that he would write to her, "all of my assets are pledged towards paying your ketuba."

האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס.
[לפי שראיתי אותה סתומה אצל החכמים וראיתי בה לאחד מהם פירוש כתב אותו בחבורו וז"ל]
הדא מתני' וגמ' דיליה חזינן ביה פירוש מסותם הרבה והריני מפרש בדרך קצרה כדי לברר מקום הספק
האשה שנפלו לה נכסים בירושה או במתנה עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה בנכסים הללו הואיל ובזכותה נפלו אע"פ שעכשיו ארוסה מוכרת ונותנת כשהיא ארוסה לכתחלה
והאי דקתני שאם מוכרת לאו דיעבד הוא אלא לכתחלה יש לה למכור וליתן במתנה וכל מה שהיא מוכרת בנכסים הללו שנפלו בזכותה הרי הוא קיים דהא כל היכא דלית לה למכור לכתחלה קתני לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים דיעבד וכל היכא דלא קתני לא תמכור אף על גב דקתני שאם מוכרת ונותנת קיים לכתחלה הוא
ובהאי פירושא ריהטא הלכתא כולה ומיבררא כהוגן בלא קושיא

"The woman to whom fell assets before she was betrothed":
[Because I have seen it closed by the Sages, and I have seen in it, to one of them, an explanation, he wrote in his writings, and this is his language:]
This Mishna and its gemara, we have seen in it many closed explanations, and behold I will explain it in a short manner in order to explain the point of doubt:
The woman to whom fell assets via inheritance or gift before she was betrothed, Bet Shammai and Bet Hillel agree about these assets that since it fell into her acquisition, even though now she is a betrothed woman, she may still, ab initio, sell and give it when she is a betrothed woman. And this which it taught "she sells" is not intended only after the fact {bedieved} but even ab initio, she has the ability to sell and give it as a gift. And all that she sells of these assets which fell to her to acquire, that transaction stands {and is valid}. For wherever it is such that ab initio she should not sell, the Mishna would state "she should not sell, and if she sold or gave it, it is valid" after the fact. And wherever it does not teach "she should not sell," even though it stated that "if she sold or gave, it is valid," what is intended is ab initio.
And with this explanation, the halacha runs swiftly in its entirety and it is elucidated appropriately, without difficulty.

ובבא תניינא שאם נפלו לה לאחר שנתארסה דמספקא מלתא דאימור בזכותה דידה נפלו ואימר בזכותיה נפלו לכתחלה לא תמכור כשהיא ארוסה ואי מכרה ונתנה קיים

And the second gate, that if assets fell to her after she was betrothed, that the matter is doubtful, for one could say that they fell to her to acquire and one could say they fell to him to acquire, then ab initio she should not sell when she is betrothed, and if she sold or gave, it is valid.

בבא תליתאה שאם נפלו לה משנשאת הכל מודים שאם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות

The third gate, that if they fell to her after she was fully married, all agree that if she sold or gave, the husband takes them out from the hands of the purchasers.

בבא רביעאה שאם נפלו לה נכסים כשהיא ארוסה ואחר כך נשאת וקאמר ר"ג שאם מכרה ונתנה קיים לפי מה שפירשו שיש לה למכור לכתחלה

The fourth gate, that if she assets fell to her when she was betrothed, and afterwards she was fully married -- Rabban Gamliel said that if she sold or gave, it is valid, according to what they explained that she can sell ab initio.

ובבא חמישאה א"ר יהודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה [באשה] לא יזכה בנכסים

And the fifth gate: Rabbi Yehuda said: They said before Rabban Gamliel: Since he acquired [the woman], does he not acquire the assets?

{Ketubot 78a}

ואמרינן בגמרא איבעי להו רבי יהודה לכתחלה קאי או אדיעבד קאי
פירוש ארישא קאי דקתני מוכרת לכתחלה או על בבא תניינא קאי דקתני לא תמכור לכתחלה ואם מכרה ונתנה קיים דיעבד

And we say in the gemara: It was a question to them: Is Rabbi Yehuda going on ab initio or on after the fact?
To explain: On the first part {resha} is he {Rabbi Yehuda} going, that they taught "she sell ab initio," or is he going on the second gate, that they taught "she should not sell" ab initio "and if she sold or gave, it is valid" after the fact?

{Ketubot 78b}

ת"ש דתניא א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל והארוסה אשתו והנשואה אשתו מה הנשואה שנפלו לה משנשאת ומכרה מכרה בטל אף הארוסה נמי שנפלו לה משנתארסה אם מכרה כשהיא ארוסה יהא מכרה בטל (ואמר להן אף זו שנפלו לה משנתארסה לכתחלה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ויהא מכרה בטל אפי' דיעבד) אמר להן על החדשים אנו בושים

Come and hear: For they learnt {in a brayta}: Rabbi Yehuda said: They said before Rabban Gamliel: Since the betrothed woman is his wife and the married woman is his wife, just as the married woman to whom they {=the assets} fell after she was married, and she sells, her sale is nullified, so too the betrothed woman as well, to whom they fell after she was betrothed, if she sold it when she was a betrothed woman, her sale should be nullified. (*And he said to them: Even this one to whom they fell after she was betrothed, she should not sell, but if she sold or gave, it is valid. They said to him: Since he acquired the woman, should he not also acquire the assets, and so her sale should be nullified even after the fact.*) He said to them: "Upon the new ones we are ashamed."

פירוש שנפלו לה משנשאת אנו בושים שביטלנו את מכירתה
אלא שאתם רוצים לגלגל עלינו את הישנים שנפלו לה עד שלא נשאת ומכרה עד שלא נשאת ש"מ אדיעבד קאי ש"מ

To explain: That they fell to her after she was married, we are ashamed, that we nullify her sale.
"But now you wish to roll upon us the old ones?" -- which fell to her before she was married and she sold them before being married.
We deduce from this that it {Rabbi Yehuda} was going on the case of after the fact {=the second gate}.

ר"ח ב"ע אומר לא כך השיבן אלא כך השיבן ר"ג היאך אתם מדמין ארוסה לנשואה לא אם אמרתם בנשואה שבעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה יזכה נמי בנכסיה ומכרה בטל תאמרו בארוסה שאין בעלה זכאי במציאתה ומעשה ידיה ובהפרת נדריה ולפיכך מכירתה קיימת
אמרו לו רבי עד שלא נשאת ונשאת מהו
אמר להן אף זו לא תמכור לכתחלה ואם מכרה ונתנה קיים
אמרו לו הואיל ונשאת וזכה באשה לא יזכה בנכסים ואיך יהא מכרה קיים בדיעבד אפי' בדיעבד נמי יהא מכרה בטל שהרי זכה בה ויזכה נמי בנכסים
אמר להן על הראשונים אנו בושים שנפלו לה משנשאת אלא שאתם מגלגלים עלינו

Rabbi Chanina ben Akavia says: This was not how he retorted, but rather, so retorted Rabban Gamliel: How do you compare a betrothed woman to a married woman? Do you not say by a married woman that the husband has rights to her find and her handiwork, and in the nullification of her vows? He merits as well in her assets, and so her sale is invalid. But you would say by a betrothed woman that her husband does not have rights to her find, her handiwork, or nullification of her vows. Therefore, her sale is valid!
They said to him: Rabbi, if {they fell to her} before she was married, and she married, what is the law?
He said to them: Even this one should not sell ab initio, but if she sold or gave, it is valid.
They said to him: Since he married her and acquired a wife, does he not also acquire the assets. As such, why should the sale by valid after the fact? Even after the fact, the sale should be nullified, for behold he has acquired her, so he should also acquire the assets.
He said to them: Upon the first ones we are ashamed -- which fell to her after she was married -- and yet you would roll upon us

Rif Ketubot 40a {82a; 81a - b; 80b; 82a}

40a

א"ל מאי דעתיך אי משום נכסי בנכסי פליגנא לך
א"ר יוסף כיון דאמור רבנן לא ליזבון אע"ג דזבין לא הוי זביניה זביני
דתניא מי שמת והניח שומרת יבם והניח נכסים במאה מנה אע"פ שכתובתה אינה אלא מנה לא ימכור שכל נכסיו אחראין לכתובתה:

He {the levir} said to him {his brother}: What are you thoughts? If it is because of assets, I will split the assets with you.
Rav Yosef said: Since the Sages said not to sell, even though he sold, his sale is not a sale. For they learnt {in a brayta}: One who died and left a woman waiting for her levir and he lest assets worth 100 maneh, even though her ketuba is only a single maneh, he may not sell the property, for all the assets are pledged to her ketuba.

{Ketubot 82a}

כי אתא רבין אמר ר"ל בין יבם ואח"כ חלק בין חלק ואח"כ יבם לא עשה כלום והלכתא לא עשה כלום:

When Rabin came, he cited Resh Lakish: Whether he performed yibbum and afterwards divided, or whether he divided and afterwards performed yibbum, he did not accomplish anything.
And the halacha is that he did not accomplish anything.

{Ketubot 81a}

תניא רבי אבא אומר שאלתי את סומכום הרוצה שימכור בנכסי אחיו כיצד יעשה
אם כהן הוא יעשה סעודה ויפייס ואם ישראל הוא מגרשה בגט ומחזירה
תניא הרי שהיה נושה באחיו מנה ומת והניח שומרת יבם לא יאמר הואיל ואני יורש החזקתי אלא מוציאין מידו ויקח מהן קרקע והוא אוכל פירות
הא מתניתא ר"מ היא דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה ואע"ג דלית הלכתא כוותיה כיון דתקינו רבנן השתא למגבה כתובה ממטלטלי עבדינן כוותיה

They learnt {in a brayta}: Rabbi Abba says: I ask Sumchus {Symmachus}: One {levir} who wishes to sell his brother's assets, how should he act? {The answer:} If he is a kohen, he should make a banquet and persuade {to secure his wife's consent}. And if he is an Israelite, he may divorce her with a get and then take her back.
{Ketubot 81b}
They learnt {in a brayta}: If a man was owed a maneh by his brother and then died, leaving his widow waiting for her levir, he {the levir} may not say, "since I am the heir I have acquired {the maneh of debt}," but rather they take it out of his hands, and purchase with it land, and he eats the fruits.
This brayta is in accordance with Rabbi Meir who says that movable objects are under lien to the ketuba. And even though the halacha is not like him, since the Sages nowadays have enacted to collect the ketuba from movable objects, we act in accordance with him.

{Ketubot 80b}
Mishna:

הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות
פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות
המחוברין לקרקע א"ר מאיר שמין אותן כמה הן יפין בפירות וכמה הן יפין בלא פירות והמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות
וחכמים אומרים פירות המחוברין לקרקע שלו והתלושין מן הקרקע כל הקודם בהן זכה בהן קדם הוא זכה קדמה היא ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

If his brother left money, land should be bought with it and he eats the fruits.
Fruits separated from the ground, land should be acquired with them and he eats the fruits {of that new land}. Connected to the ground -- Rabbi Meir says: We assess them {=the land}, how much they are worth with fruits and how much they are worth without fruits, and with the value of the extra, {new} land should be acquired, and he eats the fruits {of the new land}. And the Sages say: Fruits connected to the ground are his and those separated from the ground, whoever is first to them acquires them -- if he is first, he acquired; if she is first, land should be acquired with them and he eats the fruits {of this new land}.

{Ketubot 82a}
Gemara:

פירות המחוברין לקרקע שלו
והא כל נכסיו אחראין לכתובתה אמר ריש לקיש תני שלה

"Fruit connected to the ground are his":
But all his {=the deceased's landed} assets are pledged to pay her ketuba!
Resh Lakish said: Read {in the Mishna, instead} "are hers."

Rif Ketubot 39b {80b - 81a}

39b

{Ketubot 80b continues}
Gemara:

איבעיא להו שומרת יבם שמתה מי קוברה
יורשי הבעל קברי לה דירתי כתובתה או דילמא יורשי האב קברי לה דקא ירתי נכסים הנכנסין והיוצאין עמה
א"ר עמרם ת"ש דתניא שומרת יבם שמתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה
ש"מ יורשי הבעל חייבין בקבורתה
אמר אביי אף אנן נמי תנינא אלמנה ניזונית מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אי זו היא אלמנה שיש לה שני יורשין הוי אומר זו שומרת יבם:

It was a question to them: A woman waiting on her levir {to perform yibbum or chalitza} who died, who buries her? Do the heirs of the husband bury her, for they inherit her ketuba, or perhaps do the heirs of the father bury her, for they inherit the assets which enter and leave with her?
Rav Amram said: Come and here -- for they learnt {in a brayta}, "A woman waiting on her levir who died,
{Ketubot 81a}
her heirs, those who inherit her ketuba, are obligated in her burial." We deduce from this that the heirs of the husband are obligated in her burial.
Abaye said: We too learnt in {in a Mishna}: A widow is provided for from the assets of the orphans and her handiwork is theirs, and they are not obligated in her ketuba. Her heirs, those who inherit her ketuba, are obligated in her burial. Who is the widow who has two sets of heirs? Say this is the woman waiting on her levir.

ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בפומבדיתא בעא אחוה למפסלה בגיטא (מיניה)ש

There was a man to whom fell before him a yevama in Pumbedita. His {younger} brother wished to invalidate her {to marry this man} via a get.

Rif Ketubot 39a {80a}

39a

מתניתין בנכסי מלוג אבל בנכסי צאן ברזל כל שבח ששבחו נכסים בין מחמת הוצאה בין שלא מחמת הוצאה דבעל הוי כדתנן אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו
ואמרינן נמי בגמ' ביבמות פרק אלמנה לכהן גדול אמר רב יהודה הכניסה לו שני כלים באלף זוז ושבחו ועמדו על שני אלפים זוז אחד נוטלתו בכתובתה ואחד נוטלתו בדמים ונוטלתו משום שבח בית אביה

Our Mishna is about assets which are melog, but assets which are iron sheep, all appreciation which the assets appreciate, whether because of the expenditure {invested in them} or not because of the expenditure, belong to the husband, as we learnt {in a Mishna}: If they died, they died to him and if they increased, they increased to him.

And we also say in the gemara in Yevamot, perek Almana leChohen Gadol: Rav Yehuda said: If she brought in to him {to marriage} two vessels worth 1000 zuz and they appreciated and stood at a value of 2000 zuz, one of them she takes with her ketuba and one of them she takes in exchange for money, and she is entitled to take it {in exchange} because of the pride of her father's house.

מסתברא לן מתניתין דקתני מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל כשהבעל רוצה לגרשה אבל במורדת על בעלה בין אכל בין לא אכל ישבע כמה הוציא ויטול דלא יהא אלא מתנה הוא דיהיב לה הא אמרי' כי אקנה לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא למשקל ולמיפק לא אקני לה
הלכך בין אכל בין לא אכל ישבע כמה הוציא ויטול
והוא שהיתה הוצאה כנגד השבח אבל אם ההוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח ובשבועה (שלא הוציא פחות משיעור שבח) וכדאמר רבא:

It is logical to us that our Mishna which teaches "what he expended, he expended and what he ate, he ate," is where the husband wishes to divorce her, but if a woman rebels against her husband, then whether he ate or did not eat, he swears how much he expended and takes it, for this should only be considered a gift he gave her, and we may say that when he gave it over to her, he did it with the thought to keep it before him; with the thought that she should take it and go, he did not give to it her.
Therefore, whether he ate or did not eat, he swears how much he expended, and he takes.
And this is where the expenditure corresponds to the appreciation, but if the expenditure is greater than the appreciation, he only has the part of the expenditure which corresponds to the appreciation, and with an oath (*that he did not expend less that the measure of the appreciation*), and as Rava said.

{Ketubot 80a}

איבעיא להו בעל שהוריד אריסין תחתיו מהו אדעתא דארעא נחית וארעא לאריסא קיימא או דילמא אדעתא דבעל נחית איסתליק ליה בעל אסתלקו להו אריסין
ואסיקנא אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינן אי בעל אריס הוא איסתליק ליה בעל אסתלקו להו אריסין ואי בעל לאו אריס הוא ארעא לאריסא קיימא:

It was a question to them: A husband who send down tenant farmers {who pay a fixes percentage of the crops as rent} in his place, what is the law? Did he {the tenant farmer} go with the thought of the land, and the land remains for the tenant farmer? Or perhaps with the thought of the husband, such that where the husband is removed {by forfeiting his claim, by consuming some}, the tenant farmers are also removed?
And we conclude: Rav Huna son of Rav Yehoshua said: We see -- if the husband is a tenant farmer himself, when the husband is removed, the tenant farmers are removed. And if the husband is not a tenant farmer, the land stands for the tenant farmer.

איבעיא להו בעל שמכר קרקע לפירות מהו
מי אמרינן מאי דקני אקני ליה או דילמא כי תקינו רבנן משום רווח ביתא אבל לזבוני לא
יהודה בר מרימר משמיה דרבא אמר מה שעשה עשוי
רב פפי משמיה דרבא אמר לא עשה כלום
א"ר פפא הא דיהודה בר מרימר לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר
דההיא אתתא דעיילא ליה לגברא תרתי אמהתא אזל גברא נסב אתתא אחריתי עייל לה חדא מנייהו אתיא לקמיה דרבא צווחא ולא אשגח בה מאן דחזא סבר מה שעשה עשוי ולא היא משום רווח ביתא הוא והא קרווח דאיכא אחריתי
והלכתא בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה כלום
מאי טעמא אביי אמר חיישינן שמא תכסיף
רבא אמר משום רווח ביתא
מאי בינייהו איכא בינייהו ארעא דמקרבא למתא אי נמי בעל אריס הוא אי נמי זוזי וקעביד בהו עסקא
והלכתא כרבא

It was a question to them: A husband who sold the land in terms of rights to the fruits, what is the law? Do we say that what was acquired he can transfer ownership of? Or perhaps, the Sages enacted because of {Ketubot 80b} providing for the comfort of his home, but to sell, no?
Yehuda bar Meremar, citing Rava, said: What was done was done.
Rav Papi citing Rava said: He did not do anything {that had an effect}.
Rav Pappa said: This of Yehuda bar Meremar was not stated explicitly, but rather was inferred.
For there was a woman who brought in two her husband {in marriage} with her two maidservants. The husband went and married another woman {in addition}, and he assigned to her one of them {the maidservants}. She came before Rava, crying, and he paid her no heed. One who saw this thought that what was done was done, but it was not so. Rather, it was for the purpose of the comfort of the house, and there is still this comfort for the house, for there is another one. {In our gemara, this statement "for there is another one" is not present, such that one could interpret this as that this assigned maidservant still performs household duties. With these words in place, that interpretation is excluded. These may well have been inserted by Rif.}
And the halacha is that a husband who sold land in terms of fruit rights did not accomplish anything. What is the reason?
Abaye said: We worry lest it {the land} deteriorate {because of over-farming}.
Rava said: Because of comfort of the house.
What is the practical distinction between them?
This is the practical distintion? Land which is close to the town {where one can see how the land is treated}. Alternatively, where the husband is a tenant farmer {for the person to whom the fruit rights were sold}. Alternatively, where the husband receives money and uses it to engage in trade {such that there is comfort for the house, so Rava would permit}.
And the halacha is like Rava.

Mishna:

שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב"ש וב"ה שהיא מוכרת ונותנת וקיים
מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין [והיוצאין] עמה בש"א יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב וב"ה אומרים נכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב

A woman waiting for her levir {to perform yibbum or chalitza} to whom fell assets: Bet Shammai and Bet Hillel agree that she can sell and give, and it is valid.
If she died, what should be done with her ketuba and with the assets which entered and left with her {that is, melog}? Bet Shammai say: The heirs of the husband split it with the heirs of the {=her} father. And Bet Hillel say: The {iron sheep} assets stay in their present possession, the ketuba remains in the possession of the heirs of the husband, and the {melog} assets which enter and leave with her in the possession of the heirs or the father.

Rif Ketubot 38b {79b - 80a}

38b
{Ketubot 79b}

Mishna:

נפלו לה עבדים ושפחות זקנים ימכרו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות
רשב"ג אומר לא תמכור משום שבח בית אביה

נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכור לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות
רשב"ג אומר לא תמכור משום שבח בית אביה

If older servants and maidservants fell to her, they should be sold, and acquire with them land, and he eats the fruits.
R' Shimon ben Gamliel says: She need not sell, because of the pride of her father's house.

If old olive trees and vines fell to her, he should sell the trees and acquire with them land, and he eats the fruits.
R' Shimon ben Gamliel says: She need not sell, because of the pride of her father's house.

Gemara:

א"ר כהנא אמר רב מחלוקת בשדה שאינה שלה דרבנן סברי כיון דלית לה קרקע תמכור משום דקא כליא קרנא אבל בשדה שלה לא תמכור משום שבח בית אביה

ירושלמי מתני' בשאין עושין כדי טפולה אבל אם עושין לא תמכור שעדיין שבח בית אביה קיים

Rav Kahana cited Rav: The dispute is by a field which is not heard. For the Sages hold that since she does not have land, she should sell, because the principal. But in her own field, she should not sell, because of the pride of her father's house.

Yerushalmi:
Out Mishna is where they do not produce enough to offset the effort involved in them, but if they do, she need not sell, for the pride of her father's house is extant.

Mishna:

המוציא הוצאות על נכסי אשתו הוציא הרבה ואכל קימעא קימעא ואכל הרבה מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל
הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול

If he has expended expenditures for the {melog} assets of his wife, then whether he has expended much and eaten a little, or expended a little and eaten a lot, that which he has expended he has expended, and that which he has eaten he has eaten {and they cancel each other out}.
If he has expended but not eaten, he should swear how much he has expended and take {compensation}.

Gemara:

וכמה קימעא אמר רב אסי אפילו גרוגרת אחת והוא שאכלה דרך כבוד:
לא אכלה דרך כבוד מאי
אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא חד אמר בכאיסר וחד אמר בדינר
אמרי דייני דפומבדיתא עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמורות
וכן הלכתא

And how much is a little? Rav Assi said: Even a dried fig, and this is where he ate it in a dignified manner.
{Ketubot 80a}
If he did not eat it in a dignified manner, what?
Ulla said: Two Amoraim argue about this in the West {Eretz Yisrael}. One said: The value of an issar. And one said: The value of a dinar.
The judges of Pumbedita said: Rav Yehuda acted in a practical case by bundles of vine shoots {which the husband used up}.
And so is the halacha.

א"ר יעקב א"ר חסדא המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה כמוציא על נכסי אחר [ברשות דמי]
מ"ט עבוד רבנן תקנתא כי היכי דלא נפסדינהו
ההיא אתתא דנפלו לה ארבע מאה זוזי בי חוזאי אזל גברא אפיק שית מאה ואייתי ארבע מאה בהדי דקא אתי איצטריך ליה זוזי אפיק מינייהו אתו לקמיה דרבי אמי אמר להו מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל
אמרו ליה רבנן הני מילי דקא אכיל פירי האי קרנא קא אכיל והוצאה היא אם כן הוה ליה הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול:

Rav Yaakov cited Rav Chisda: If he expended expenditures for the {melog} assets of his minor wife, he is in the same legal position as one who expended for the assets of another {, a stranger, and thus she must compensate him for any expenditures}. What is the reason? The Sages made an enactment such that they do not deteriorate.
There was a woman to whom fell 400 zuz in Bei Choza'ei {a town}. Her husband went and took 600 {on his journey} and brought back the 400 with him. As he was coming {back}, he required zuzim {plural; our gemara has: one zuz} and he took it from them {the 400}. They came before Rabbi Ami. He said to them: That which he expended, he expended, and that which he ate, he ate. The Sages asid to him: These words are where he ate fruits, but here he ate the principal!
"If so, it is an expenditure, and it is to him a case of 'he expended and did not eat,' such that he swears how much he expended and then takes."

הוציא ולא אכל ישבע וכו'
אמר רב אסי והוא שהיה השבח נגד ההוצאה
למאי הלכתא אמר אביי שאם היה השבח יתר על ההוצאה נוטל הוצאה בלא שבועה
אמר ליה רבא אם כן אתי לאיערומי
אלא אמר רבא שאם היתה הוצאה יתרה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח ובשבועה.

"If he expended and did not eat, he swears...":
Rav Assi said: And this is where the appreciation corresponds to the expenditure?
To what halachic impact?
Abaye said: That if the appreciation is greater than the expenditure, he takes the expenditure without an oath.
Rava said to him: If so, he will come to act cunningly {and claim a bit less than the appreciation}.
Rather, Rava said: That if the expenditure is greater than the appreciation, he only has the expenditure which corresponds to the appreciation, and that with an oath.

Rif Ketubot 38a {Ketubot 79a continues; 79b}

38a

{Ketubot 79a continues, Mishna}

המחוברין לקרקע אמר רבי מאיר שמין אותן כמה הן יפים בפירות וכמה הן יפים בלא פירות והמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות
וחכ"א פירות המחוברין לקרקע שלו והתלושין מן הקרקע שלה וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

רש"א מקום שיפה כחו בכניסתה הורע כחו ביציאתה מקום שהורע כחו בכניסתה יפה כחו ביציאתה כיצד פירות המחוברין לקרקע בכניסתה שלו וביציאתה שלה והתלושין מן הקרקע בכניסתה שלה וביציאתה שלו:

Those {fruits} which are connected to the ground, Rabbi Meir said we assess them how much they {=the land} are worth with fruits and how much they are worth without fruits, and the extra value is used to buy land, and he eats fruits {of that land}.
And the Sages say: Fruits which are connected to the land are his, while those separated from the land are hers, and with them land is purchased and her eats fruits {of that new land}.

Rabbi Shimon said: In the place where his strength is greater at her entrance {to marriage}, his strength is worse at her going out; at the place where his strength is worse at her entrance, his strength is greater at her going out.
How so? Fruits connected to the land, at her entrance are his and at her exit are hers; and those separated from the ground, at her entrance are hers and at her exit are his.

Gemara:

פשיטא אמר חד מינייהו נזבון ארעא ואמר אידך נזבון בתי זבני ארעא
בתי ודיקלי בתי
דיקלי ואילני דיקלי
אילני וגופני אילני
אבא זרדתא ופירא דכוארי אמרי לה פירא ואמרי לה קרנא
כללא דמילתא גזעו מחליף פירא אין גזעו מחליף קרנא

It is obvious that if one of them says "let us buy land" and the other says "let us buy houses," they should buy land. Houses vs. date-trees, houses. Date trees vs. other {fruit} trees, date-trees. Other {fruit} trees vs. vines, other trees. A thicket of sorb {only useful for the wood and without value after the wood is cut} and a fish pond, some say that it is fruit {with no capital for the woman, and so she can veto it} and some say it is capital {such that she cannot}. The general rule of the matter: If the stump grows new shoots, it is fruit; if it does not grow new shoots, it is capital.

נסחא אחרינא גזעו מחליף קרנא אין גזעו מחליף פירא
הלכך כל היכא דקתני ילקח בו קרקע אין קונין אלא דבר שגזעו מחליף

Another nusach {which accords with the text in our gemara}: If the stump grown new shoots, it is capital; if the stump does not grow new shoots, it is fruit.
Therefore, wherever it teaches "land should be purchased with it," we only purchase that which its stump grows new shoots.

{Ketubot 79b}

תניא ולד בהמת מלוג לבעל ולד שפחת מלוג לאשה חנניה אומר עשו ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג דשקיל ליה בעל

מ"ט דרבנן קא סברי חיישינן למיתה הלכך (ולד) בהמת מלוג דאי מיתה איכא עורה ולא כליא קרנא הוי ולדה לבעל (ולד) שפחת מלוג דאי מיתה כליא קרנא הוי ולדה לאשה וחנניא סבר לא חיישינן למיתה אלא אפילו ולד שפחת מלוג לבעל
א"ר הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניה
אמר רבא ומודה חנניה שאם נתרגשה נותנת דמים ונוטלתן משום שבח בית אביה

They learnt {in a brayta}: The young born of an animal which is melog is to the husband; the child of a maidservant who is melog is to the woman. Chanania {our gemara: Chanania the son of Yoshiah's brother} says: Treat the child of the maidservant who is melog like the young of an animal which is melog, that the husband takes it.
What is the reason? For the Sages worry about the eventuality of death. Therefore, (*the young of *) the animal which is melog, which if it dies, there is still its hide, such that the principle does not disappear, the young will be to the husband. (*the young of *) The maidservant who is melog, who if she dies, the principle disappear, the child will be to the woman. And Chanania holds that we do not worry about the eventuality of death, but rather, even the child of a maidservant who is melog goes to the husband.
Rav Huna bar Chiyya cited Shmuel: The halacha is like Chanania.
Rava said: And Chanania admits that if she is divorced, she gives the value {of the children of the maidservant} and takes them, because of the pride of her father's house.

{Ketubot 79a}

אמר רבי זירא א"ר ינאי ואמרי לה א"ר זירא א"ר אושעיא א"ר ינאי הגונב ולד בהמת נכסי מלוג משלם תשלומי כפל לאשה לדברי הכל
מאי טעמא פירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן
ואי קשיא לך הא דתנן ר' יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירות וכו'
ות"ר אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות הכניסה לו קרקע ועשתה לו פירות הרי הן פירות מכר פירות ולקח בהן קרקע ועשה פירות הן הן פירי פירות דאלמא יש לבעל פירי פירות והכא אמרינן פירי תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן לא קשיא שאני הכא דקא שקיל ליה לפירא גופיה ומש"ה לא שקיל ליה לכפל דה"ל פירא דפירא אבל היכא דזבין ליה לפירי וזבין בהו ארעא אי לא שקיל לפירא אשתכח דלא שקיל לא פירא ולא פירא דפירא הילכך שקיל להו פירא דפירא דבמקום פירא קיימי

Rabbi Zera cited Rabbi Yannai, and some say Rabbi Zera cited Rabbi Oshia who cited Rabbi Yannai: One who steals
{Ketubot 79b}
the young of an animal which is an asset of melog pays the double fine to the woman, according to everyone.
What is the reason? Fruits the Sages enacted for him, but they did not enact for him fruits of fruits.
And if it is difficult for you that which they learnt {in a Mishna}, "Rabbi Yehuda says that he always eats fruits, etc.," and the Sages learnt {in a brayta}, "these are fruits and these are fruits of fruits: if she brought in {to marriage} to him fruits, these are fruits; if he sold the fruits and he purchased with them land, and they made fruits, these are fruits of fruits," such that it is clear that the husband does have fruits of fruits, yet here we say that the Sages enacted for him fruits, but they did not enact for him fruits of fruits! This is no contradiction. Here is is different, for he takes the actual fruit itself, and because of that, he does not take the double fine, which would be the fruit of the fruit. But where he sold the fruit and acquired with it land, if he did not then take the fruits {of that new field}, it would end up a situation such that he did not take either the fruit or the fruit of the fruit {for he has absolutely no benefit from the field}! Therefore, he takes the fruit of the fruit, for they stand in place of the fruit.

{Ketubot 79b}

אמר רבא א"ר נחמן הכניסה לו עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ודקל לפירותיו אוכל והולך עד שתכלה הקרן
פירוש אפילו לא היה לה אלא חלב וגיזה וביצה בלבד וכן לא היו לה בדקל אלא פירותיו בלבד
א"ר נחמן עיילא ליה גלימא פירא הוי ומכסי בה עד דבלי:

פירות התלושין מן הקרקע
וקי"ל כר' שמעון

Rava cited Rav Nachman: If she brought in {to marriage} to him a goat for milking, a sheep for shearing, a hen for its eggs, a date-tree for its fruits, he continues to eat until the capital is consumed.
To explain: Even if she only to her had the milk, shearing, and egg. And so too there is not to her in the date-tree except for his fruits.

Rav Nachman said: If she {when entering marriage} brought in to him a cloak, it is considered produce and he may continue to used it to cover himself until it wears out.

"Fruits separated from the ground":
And we establish like Shimon.

Rif Ketubot 37b {Ketubot 79a}

37b

{Ketubot 79a}

מיתיבי הרוצה שתבריח נכסיה מבעלה כיצד היא עושה כותבת שטר פסים לאחר דברי ר' שמעון [ב"ג] וחכ"א רצה משחק בה עד שתכתוב לו מהיום ולכשארצה
טעמא דכתבה ליה הכי הא לא כתבה ליה הכי קננהו לוקח
א"ר זירא ל"ק הא בכולן הא במקצתן במקצתן עד דכתבה ליה הכי אבל בכולן אפי' לא כתבה לו הכי לא קננהו
כדגרסי' בפ' מי שמת חמשה עד שיכתבו כל נכסיהן וחדא מינייהו המברחת נכסיה מבעלה ואי לא קננהו לוקח נקנינהו בעל
אמר אביי עשאום כנכסים שאין ידועין לבעל ואליבא דר' שמעון
ושמעינן מינה דהלכתא כר' שמעון

They objected: If she wants to keep her assets away from her husband, how should she act? She writes a contract of trust to another {=to a stranger}. These are the words of R' Shimon [ben Gamliel]. And the Sages say: If he wishes, he {=the deed-holder} may laugh at her, until she writes to him from today, and when I wish.
The reason is that she wrote to him such. Thus, if she did not write to his thus, the buyer would acquire!
Rabbi Zera said: This is no question. Here is by all of them, while here is by some of them. By some of them, until she writes him such. But all of them, even if she writes him such, he does not acquire them. As we learn in perek mi shemet, "Five, until they write all of their assets," and one of them is the woman who wishes to keep her assets away from her {future} husband, and if the buyer does not acquire them, the husband acquires them.
Abaye said: They {assets which are thus fictitiously transferred} are made {treated} like assets which are not known to the husband, and according to Rabbi Shimon.
And we deduce from here that the halacha is like Rabbi Shimon.

Mishna:

נפלו לה נכסים ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

If assets fell to her {the married woman}, land should be purchased with it, and he should eat the fruits. If {what fell to her was} fruits separated from the ground, land should be purchased with it and he should eat the fruits.

Rif Ketubot 37a {78 - 79a}

37a

Mishna:

נפלו לה משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות
עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים
אמר רבי חנניא בן עקביא אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים
אמר להם בחדשים אנו בושים ואתם מגלגלין עלינו את הישנים

If they {=the assets} fell to her after she was married, both they and they agree that if she sold or gave, the husband takes out from the hand of the buyers. Before she was married and then she married, Rabban Gamliel says: If she sold or gave, it is valid.
Rabbi Chanania ben Akavia said: They said before Rabban Gamliel: Since he acquired the woman, does he not also acquire the assets?
He said to them: We are embarrassed about the new ones, and you are rolling upon us the old ones?

{Ketubot 78b}
Gemara:

לימא תנינא לה לתקנת אושא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות
לא מתניתין בחייה ולפירות תקנת אושא בגופה שבקרקע ולאחר מיתה

Let us say that we are learning here about the enactment at Usha, for Rabbi Yossi beRabbi Chanina said: At Usha they enacted that a woman who sold the assets of melog in her husbands lifetime and then dies, the husband takes out of the hand of the buyers.
No. Out Mishna is within her lifetime and is about the fruits. The enactment of Usha is about the body of the land, and after her death.

{Ketubot 78a}
Mishna:

רבי שמעון חולק בין נכסים [לנכסים] (ידועים לשאינן ידועים)
נכסים הידועים לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל ושאין ידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים

Rabbi Shimon distinguishes between assets [and assets] (*which are known to assets which are not known*).
Assets which are known to the husband she may not sell, and if she sold or gave, it is null. And those not known to the husband, she may not sell, but if she sold or gave, it is valid.

{Ketubot 78b}
Gemara:

אלו הן ידועין ואלו הן שאין ידועין
א"ר יוסי בר' חנינא ידועים מקרקעי שאין ידועים מטלטלי
רבי יוחנן אמר אלו ואלו ידועין הן אלא שאין ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים

Which are the known and which are the unknown?
Rabbi Yossi beRabbi Chanina said: Known ones are land and unknown ones are movable objects.
Rabbi Yochanan said: Both these and these are known. Rather, unknown is anything that she dwells here and assets fell to her in an overseas country.

ההיא אתתא דבעיא דתברחינהו לנכסה מגברא כתבתינהו לברתה לסוף אנסיבא ואגרשה
אתאי לקמיה דרב נחמן
קרעיה רב נחמן לשטרא
אמר לא שביק איניש נפשיה ויהיב אפילו לברתיה

There was a certain woman who wished to deprive her assets from her husband. She wrote it to her daughter. Afterwards, she was married, and then divorced.
{Ketubot 79a}
They came before Rav Nachman. Rav Nachman tore up the contract {with her daughter}. He said: a person does not abandon himself and give, even to his daughter. {Thus, this form of evasion is invalid.}

Rif Ketubot 36b {77b - 78b}

36b
{Ketubot 77b continues}

מכריז רבי יוחנן הזהרו מזבובי בעלי ראתן
ר' זעירא לא הוה יתיב בזיקיה
רבי אליעזר לא הוה עייל באהליה
רבי אמי ורבי אסי לא הוי אכלי מביעי דההוא מבואה
ריב"ל מכרך בהו ועסק בתורה

Rabbi Yochanan warned against the flies of those afflicted with raatan {who could transfer the illness.}
Rabbi Zeira did not sit in the same current of air as him.
Rabbi Eliezer did not enter his tent.
Rabbi Ami and Rabbi Assi did not eat of eggs coming from his alleyway.
Rabbi Yehoshua ben Levi attached himself to them and engaged in Torah study.

הדרן עלך המדיר את אשתו

{Ketubot 78a}
BEGIN PEREK EIGHT
Mishna:

האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים
נפלו לה נכסים משנתארסה ב"ש אומרים תמכור בית הלל אומרים לא תמכור
אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים
אמר רבי יהודה [אמרו] לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא זכה בנכסים
אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים

A woman to whom fell assets before she was betrothed, Bet Shammai and Bet Hillel agree that she may sell and give and it is legally valid.
If assets fell to her from when she was betrothed, Bet Shammai say she may sell and Bet Hillel say she may not sell.
Both of them agree that if she did sell or give, it is valid.
Rabbi Yehuda said: They said before Rabban Gamliel: Since he gained possession {lit. he merited} the woman, does he not also gain possession of the assets?
He said to them: Upon the new possessions {attained after full marriage} we are embarrassed {to offer an explanation why the husband gets it}, and yet you wish to roll upon us the old possessions?

{Ketubot 78b}
Gemara:

תניא ר' יהודה אומר אמרו לפני רבן גמליאל הואיל והארוסה אשתו והנשואה אשתו מה נשואה מכרה בטל אף ארוסה מכרה בטל
אמר להם אף הנשואה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים
אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים
אמר להן על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים

They learnt {in a brayta}: Rabbi Yehuda says: They said before Rabban Gamliel: Since the betrothed woman is his wife and the {fully} married woman is his wife, just as the married woman's sale is nullified, so too the betrothed woman's sale is nullified.
He said to them: Even the married woman may not sell, but if she sells or gives, it is valid.
They said to him: Since he he gained possession {lit. he merited} the woman, does he not also gain possession of the assets?
He said to them: Upon the new possessions {attained after full marriage} we are embarrassed {to offer an explanation why the husband gets it}, and yet you wish to roll upon us the old possessions?

רב ושמואל דאמרי תרוייהו בין שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות דתניא רבותינו חזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות
וכן הלכתא

Rav and Shmuel both say that whether assets fell to her before she was betrothed or whether they fell to her from when she was betrothed, and then she was {fully married}, the husband may take it out of the hands of the buyers. For they learnt {in a brayta}: Our Rabbis returned and counted {/voted} -- whether they fell to her before she was betrothed or whether they fell to her from when she was betrothed, and then she was married, the husbands may take it from the hands of the buyers.
And so is the halacha.

Rif Ketubot 36a {77a - b}

36a

{Ketubot 77a}

ונכפה כמומין שבסתר דמי
וה"מ דקביע ליה זמן אבל לא קביע ליה זמן כמומין שבגלוי דמי

And epilepsy is like a concealed blemish.
And these words are where is occurs as fixed periods. But if it does not occur at fixed periods {but can occur whenever}, it is like a revealed blemish.

Mishna:

האיש שנולדו לו מומין אין כופין אותו להוציא
רבן [שמעון בן] גמליאל אומר במה דברים אמורים במומין קטנים אבל במומין גדולים כופין אותו להוציא
אלו הן מומין גדולים פי' רבן גמליאל נסתמא עינו נקטעה ידו נשברה רגלו

A man in whom blemishes arose, we do not force him to divorce.
Rabban [Shimon ben] Gamliel says: Where are these words said? By small blemishes, but by large blemishes, we force him to divorce.
{In our gemara, the following is labeled as a gemara, and it is attributed to Rabban Shimon ben Gamliel, rather than Rabban Gamliel. Which could account for the missing [Shimon ben] above, as well.}
What are these "large" blemishes? Rabban Gamliel explained: His eye is blinded, his hand cut off, his leg broken.

Gemara:

איתמר א"ר יעקב בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל
ורבא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים
והלכה כרב נחמן דקיימא לן הלכה כרב נחמן בדיני

It was stated {by Amoraim}:
Rav Yaakov bar Acha cited Rabbi Yochanan: The halacha is like Rabban Shimon ben Gamleil.
And Rava cited Rav Nachman: The halacha is like the Sages.
The halacha is like Rav Nachman, for we establish that the halacha is like Rav Nachman by dinim.

Mishna:

ואלו שכופין אותן להוציא מוכה שחין ובעל פוליפוס והמקמץ והמצרף נחושת והבורסי בין שהיו בם עד שלא נשאו ובין משנשאו נולדו
ועל כולן א"ר מאיר אע"פ שהתנה עמה יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לסבול ועכשיו אין אני יכולה [לקבל] וחכמים אומרים מקבלת היא על כרחה חוץ ממוכה שחין מפני שהיא ממקתו
ומעשה בצידון בבורסי שמת והיה לו אח בורסי אמרו חכמים יכולה היא שתאמר לאחיך הייתי יכולה לקבל ולך איני יכולה לקבל

And these we compel to divorce: A man afflicted with boils, one who has a polypus, one who gathers {objectionable material}, a coppersmith, a tanner, when he was in such a condition before he married or whether after he married this condition came about.
And on all of these, Rabbi Meir said: Even though he stipulated with her, she is able to say, "I thought that I would be able to bear it, and know, I am not able to endure it.
And the Sages say: She endures it against her will, except for the man afflicted with boils, for she will sap his energy.
And there was an incident in Tzidon of a tanner who died {without children}, and he had a brother who was a tanner. The Sages said: She is able to say, "to your brother I was able to endure, but to you, I am unable to endure."

Gemara:

מאי בעל פוליפוס
אמר רב יהודה אמר שמואל ריח החוטם
במתניתא תנא ריח הפה
מאי מקמץ
אמר רב זה המקמץ צואת כלבים
מצרף נחשת זה החותך נחשת מעיקרו:

What is meant by "one who has a polypus?"
Rav Yehuda cited Shmuel: A {bad} nasal odor.
In a brayta it was taught: A mouth odor.

What is "a collector?"
Rav said: This is one who collects dog feces.

"A copper smith":
This is one who cuts copper from its source. {that is, a miner}

ומעשה בצידון בבורסי שמת:
גרסינן פרק אלו הן הלוקין
אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה מנין ליבמה שנפלה לפני יבם מוכה שחין שאין חוסמין אותה שנאמר לא תחסום שור בדישו וסמיך ליה כי ישבו אחים יחדו:

"And there was an incident in Tzidon with a tanner who died":
We learn in perek Elu Hen haLokin:
Rav Sheshet said in the name of Rabbi Eleazar ben Azariah: How do we know that a yevama who fell before her brother-in-law who is afflicted with boils, that we do not muzzle her {and compel her to marry him}? For it is stated {Devarim 25:4}:

ד לֹא-תַחְסֹם שׁוֹר, בְּדִישׁוֹ. {ס}

4 Thou shalt not muzzle the ox when he treadeth out the corn. {S}

and juxtaposed to this {in the very next verse} is:

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

אמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה
אזיל רבי אליעזר אמרה לשמעתא קמיה דשמואל אמר אכסוה שערי לאלעזר עד שכופין אותו להוציא יכפוהו לזון
והלכתא כשמואל
ואע"ג דאיתמר נמי משום דרבי יוחנן כוותיה דרב הא דחייה רבי זירא ואמר על דא אכסוה שערי לאלעזר בבבל

Rav said: If he says, "I will not maintain nor support {my wife}," he divorces and grants the ketuba.
Rabbi Eliezer went and said this statement over before Shmuel. He said, "feed barley {=animal fodder} to Eleazar -- before you go and force him to divorce, force him to maintain her!"
And the halacha is like Shmuel.
And even though it was stated also in the name of Rabbi Yochanan like him {Rav}, behold Rabbi Zera pushed it off and said that on this {statement}, they fed barley to Eleazar in Bavel.

א"ר יהודה א"ר אשי אין מעשין אלא לפסולות
כי אמריתה קמיה דשמואל אמר כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין אבל נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אין כופין אותו
(ורב תחליפא בר אבימי אמר שמואל אפילו נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה כופין אותו להוציא)
וכולהו בין הני דרבנן דתנן במתני' שכופין אותן להוציא ובין הני דאורייתא כגון אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט כולהו היו כייפינן להו בשוטים דבדברים לא יוסר עבד
וכל הני דמדרבנן אי אמרה הוינא בהדיה שבקינן לה בר ממוכה שחין ומי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה
מוכה שחין אי אמרה דיירנא בהדיה בסהדי שבקינן לה
ומי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אע"ג דאמרה דיירנא בהדיה בסהדיה לא שבקינן לה אלא יוציא ויתן כתובה ומותרת לינשא לאחר אע"פ שאין לו בנים
כדגרסי' בפ' הבא על יבמתו
ת"ר נשאת לראשון ולא היו לו בנים לשני ולא היו לו בנים לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים ואם נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה:

Rav Yehuda cited Rav Ashi {this makes no chronological sense; emend to our gemara's Rav Assi, or to Rosh's Rav}: We do not force {divorce} except to invalid {/tainted} women.
When this was stated before Shmuel, he said: Such as a widow to a kohen gadol, a divorcee or chalutza to a regular kohen, a bastardess and female descendant of Gibeonites to an Israel, the daughter of an Israelite to a bastard or to a descendant of Gibeonites. However, if he married a woman and remained with her for 10 years and she did not bear children, we do not force him.

(*And Rav Tachlifa bar Avimi cited Shmuel: Even if he married a woman and remained with her for 10 years and she did not bear children, we force him to divorce. *)

And all of them, whether the Rabbinic ones which we taught in the Mishna that we force them to divorce, and whether the Biblical ones, such as a widow to a kohen gadol, a divorcee or chalutza to a normal kohen, all of them they force them with whips, for {Mishlei 29:19}:

יט בִּדְבָרִים, לֹא-יִוָּסֶר עָבֶד: כִּי-יָבִין, וְאֵין מַעֲנֶה.

19 A servant will not be corrected by words; for though he understand, there will be no response.

{Ketubot 77b}
And all the Rabbinic ones, if she said "I wish to be with him," we leave her, with the exception of one afflicted with boils, and one who married a woman and remained with her 10 years, and she did not bear children.
One {= a man} afflicted with boils, if she says "I will dwell with him with witnesses," we leave her. And one who married a woman and remained with her ten years, and she did not bear children, even though she says "I will dwell with him with witnesses," we do not leave her, but rather he divorces and grants the ketuba. And she is permitted to marry another, even though he does not have children, and we learn in perek haba al yevimto: The Sages learnt {in a brayta}: If she was married to the first one and he did not have children, to the second and he did not have children, then to the third one she should not marry, except to one who already has children. And if she marries one who does not have children, she goes out {of the marriage} without a ketuba.

תניא א"ר יוסי סח לי זקן אחד מאנשי ירושלים כ"ד מיני מוכה שחין הן וכולן אמרו חכמים תשמיש המטה קשה להם ולבעלי ראתן קשה מכולן
ממאי הוי
דתניא הקיז דם ושמש הויין לו בנים נכפין הקיזו שניהם ושמשו הויין להם בנים בעלי ראתן

They learnt {in a brayta}: Rabbi Yossi said: An old man from the residents of Yerushalayim told me: There are 24 types of afflictions of boils, and on all of them, the Sages said that intercourse is harmful for them, and to those afflicted by raatan {Rashi: A person having an insect in his brain; Jastrow: one of the skin diseases causing nervous trembling and extreme debility of the body}, it is more harmful than all the rest.
What is the cause of it? For they learnt {in a brayta}: If he was cupped {blood-let} and had intercourse, he will have feeble children. If both of them were cupped and they had intercourse, they will have children who have raatan.

Rif Ketubot 35b {76a - b}

35b

{Ketubot 76a}
Gemara:

אמר שמואל המחליף פרה בחמור משך בעל החמור את הפרה ולא הספיק בעל הפרה למשוך החמור עד שמת חמורו על בעל החמור להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת הפרה
מאי טעמא כל שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראיה
ותנא תונא כלה
מיתיבי מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה משני צדדין טרפה נמצא עליה קורט דם בידוע שהיא לפני שחיטה לא נמצא עליה קורט דם בידוע שהיא לאחר שחיטה הוגלד פי המכה בידוע שהיא שלשה ימים קודם שחיטה לא הוגלד פי המכה המוציא מחבירו עליו הראיה ואי לא יהיב טבח דמי בעל הבהמה בעי לאיתויי ראיה ומפיק אמאי ספיקא ברשות טבח אתייליד ופריק דיהיב טבח דמי ומאי פסקא סתמא דמילתא כמה דלא יהיב איניש זוזי לא יהיבי ליה חיותא

Shmuel said {in our gemara, Rav Yehuda cited Shmuel}: If someone exchanges his cow with another person's donkey, if the owner of the donkey pulls the cow {to acquire it} and the owner of the cow did not get a chance to pull the donkey before his donkey died, it is upon the {first} owner of the donkey to bring a proof that his donkey was alive at the time of the pulling of the cow.
What is the reason? Whoever has the doubt come into being in his domain, it is upon him to bring a proof.
And our Tanna taught about a bride {the same thing}.
{Ketubot 76b}
They raised an objection: A needle found in the thick walls of the second stomach, from one of its sides {it protrudes}, it is kosher, but from two sides, it is not kosher. If a drop of blood was found upon it {the needle}, it is known that it was before slaughtering {and therefore it is not kosher}. If a drop of blood was not found upon it, it is known that it was after slaughtering. If the top of the wound was covered with a crust, it is known that it was three days before the slaughter. If the top of the wound was not covered with crust, he who wishes to take out {collect} from his friend, upon him is the burden of proof. And if the slaughterer did not bring the price of the animal {to the initial owner}, the owner of the animal is required to bring a proof and take out.
But why? The doubt came into being while in the domain of the butcher?
And he resolves it: Where the butcher gave the money.
And is this so categorically true? Yes, for the plain matter is that so long as a person does not give over the money, the other does not give over the animal.

איכא מאן דאמר דליתא הא דשמואל דהא אותבינן עליה ואף על גב דפריק ההוא פירוקא שנויא בעלמא הוא ולא סמכינן עליה אלא בין שנולד ספק ברשותו בין שלא נולד ספק ברשותו המוציא מחבירו עליו הראיה ואי לא יהיב טבח דמי בעל בהמה בעי לאיתויי ראיה
ואיכא מאן דאמר האי מתניתין דכלה כיון דמסייע ליה לשמואל ממילא שמעינן דהאי פירוקא דשמואל דוקא הוא ולאו שנויא בעלמא הוא דאי לא תימא הכי קשיא הלכתא אהלכתא
הילכך הלכה כשמואל:

There is one {post-Talmudic authority} who said that we do not hold like Shmuel, for we raised an objection to him. And even though he offers a resolution, this is just an excuse {it is a שנויא}, and we do not rely upon it. Rather, whether the doubt comes into being in his domain or whether the doubt does not come into being in his domain, he who wishes to take out money from his friend, upon him is the burden of proof. And thus if the butcher did not give the money, the owner of the animal must bring the proof.

And there is one who said that this Mishna of ours about the bride, since it supports Shmuel, perforce we deduce that this resolution of Shmuel is specific, and it is not a mere excuse. For if you do not say this, you have a contradiction between two halachic conclusions.
Therefore, the halacha is like Shmuel.

וחכמים אומרים במד"א במומין שבסתר:
אמר רב נחמן

"And the Sages say: Where are these words said? By concealed blemishes":
Rav Nachman said:

Rif Ketubot 35a {74a; 75a - b}

35a

{Ketubot 74a continues}

צריכה הימנו גט חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות:
(הג"ה אבל המקדש במלוה או על תנאי אינה צריכה ממנו גט מ"ט בההוא לא טעו אינשי אבל בהנך טעו אינשי עד כאן):

she required a get from him. There is a presumption that a man does not make his intercourse an intercourse of harlotry.
(Gloss: However, if one betrothed with a loan, or on condition, she does not require a get from him. What is the reason? In this, people do not make a mistake, but in that, people make a mistake. End gloss.)

{Ketubot 75a}

שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים:
תנא הוסיפו עליהן בנשים ריח רע וזיעה וריח הפה ושומא וקול עבה ודדיה גסים טפח יתר מחברותיה וטפח בין דד לדד ונשיכת כלב ונעשה מקומו צלקת
תניא שומא שיש בה שער הרי זו מום אין בה שער גדולה הרי זו מום קטנה אין זו מום ואי זו היא גדולה פירש רבי שמעון בן גמליאל עד כאיסר האיטלקי:

"For all blemishes which invalidate by kohanim invalidate by women":
A tanna taught: They added upon them {=these blemishes} by women a bad odor, {excessive} perspiration, and bad breath, a mole, a thick {/deep} voice, breasts a handbreadth larger than her friends, a handbreadth between one breast and the other breast, and a dog bite where the place of the bite became a scar.
They learnt {in a brayta}: A mole which has hair upon it is a blemish. If there is no hair upon it, if it is large it is a blemish, but if it is small, it is not a blemish. And what is "large?" Rabbi Shimon ben Gamliel explain: Such that it is the size of an Italian isar {a coin}.

Mishna:

היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו בה מומין אלו ונסתחפה שדהו נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות דברי ר"מ
וחכמים אומרים במה דברים אמורים במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון
ואם יש מרחץ באותה העיר אפי' במומין שבסתר אינו יכול לטעון מפני שבודק בקרובותיו

If there were blemishes upon her while she was yet in her father's house, the father must bring a proof that these blemishes came upon her from after she was betrothed, such that it is his {=the husband's} field which has been inundated. If she entered into the husband's domain {via marriage}, the husband must bring a proof that before she was betrothed there were these blemishes, such that his acquisition was an erroneous acquisition. These are the words of Rabbi Meir.
And the Sages say: Where are these words said: By concealed blemishes,
{Ketubot 75b}
but exposed blemishes, he is not able to plead this.
And if there is a bathhouse in that city, even concealed blemishes, he is not able to plead this, for he checks this out via his {female} relatives.

Rif Ketubot 34b {73b - 74a}

34b

תנאי כיון דהדר וכנסה סתם ולא קפיד ליה אתנאיה אמרינן אחולי אחליה לתנאיה
אבל טעות אשה אחת גרידתא כגון שקדש על תנאי ובעל לאלתר דלא מצית למימר אחולי אחליה לתנאיה דכחד עובדא הוא וכמאן דאתנו בבעילה דמי אפי' רב מודה דלא צריכא גיטא מיניה משום דקדושי טעות הן שעל דעת תנאו בעל

condition, since he turned around and married her without stipulation and was not insistent upon his condition, we say that he forgave his condition.
But an error on a single woman by herself, such that he betrothed on condition and had intercourse immediately, such that we cannot find to say that he forgave his condition, for it is like a single incident, and he is like one who made a condition in his intercourse, even Rav would admit that she does not require a get from him, for it is erroneous betrothal, for he had intercourse with his condition in mind.

ודייקינן להאי פירושא מדקתני בטעות אשה אחת כעין שתי נשים כנסה וקתני בטעות אשה אחת גרידתא ובעל דאלמא כנסה לאחר זמן משמע ובעל לאלתר הלכך כדכנסה לאחר זמן ולא קא קפיד בתנאיה בשעת כניסה ולא קא בדיק אי איתיה לתנאיה או לא אמרינן אחולי אחליה לתנאיה אבל קידש ובעל לאלתר מוכח מילתא דאדעתא דתנאי בעל וכמאן דאתני בבעילה דמי ולא אמרינן אחולי אחליה לתנאיה

And we deduce this explanation from that which we taught {katani}, by an error of one woman like by two woman, "he married her," and we taught, by an error of a single woman alone, "and he had intercourse." Thus it is clear that his marriage implies after a time and his intercourse is immediate. Therefore, where he betrothed her after a time and was not insistent upon his condition at the time of marriage, and did not investigate if there is to his condition or not, we say that he forgave his condition. However, if he betrothed and had intercourse immediately, the matter proves that it was with his condition in mind that he had intercourse, and he is like one who made a condition in his intercourse, and so we do not say that he dismissed his condition.

ודייקינן נמי מדקתני במתניתין ובפלוגתא דרב ושמואל דתרוייהו (סברי) טעות אשה אחת כעין שתי נשים נינהו וכנסה סתם טעמא דכנסה סתם הא לא כנסה סתם אלא קפיד ובדיק לתנאיה בשעת כניסה אפילו רב מודה דלא בעיא גיטא מיניה דעל תנאו בעל וקדושי טעות הן והיינו טעות אשה אחת גרידתא והיכא דקדיש ובעל לאלתר נמי דכוותה הוא וחד טעמא הוא
והני תיובתא דכולהו דקא מותיב ליה אביי לרב לית בהו אלא לשון בעילה למימרא דאפילו לאלתר בעל פליגי
ופריק רב להנהו תיובתא כולהו

And we derive it as well from this that we taught in our Mishna, and in the dispute of Rav and Shmuel, that both of them (hold that) an error affecting one woman which is like by two woman, is where he married her without stipulation. The reason is that he married her without stipulation. Thus, if he did not marry her without stipulation, but rather was insistent and investigated his condition at the time of marriage {nisuin} even Rav would agree that she does not require a get from him, for he had intercourse with his condition in mind, and they are erroneous betrothal. And this is the error for a single woman, by herself. And where he betrothed and then had intercourse immediately, it is also like it, and they share the same reason.
And in all of these objections which Abaye poses to Rav {emend to Rava}, they only utilize the language of intercourse, so as to say that even if he had intercourse immediately, they argue. And Rav {emend to Rava} resolves all of these objections.

{Ketubot 74a}

וקא מסייע ליה מדר' יוחנן דאמר רב אחא בר יעקב אמר ר' יוחנן המקדש על תנאי ובעל אינה צריכה ממנו גט ושמעת מינה דהדא היא טעות אשה אחת גרידתא דלא צריכה גיטא משום דמקח טעות הוא
אלו דברי רבא ואפילו הכי לית הלכתא כוותיה

And there is support to him {to Rava} from Rabbi Yochanan, for Rav Acha bar Yaakov cited Rabbi Yochanan: If one betrothed on condition and had intercourse, she does not require from him a get, and we deduce from this that this is the error of a single woman by herself, that she does not need a get because it is an erroneous transaction.
(And) these are the words of Rava.
And even so, the halacha is not like him.

דהא אסקינן אמר רב כהנא משמיה דעולא המקדש על תנאי ובעל צריכה ממנו גט זה היה מעשה ולא היה כח בחכמים להוציאה בלא גט ולאפוקי מהאי תנא
דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפשה מותרת ואיזו זו שקדושיה קדושי טעות שאפילו בנה מורכב על כתפה ממאנת והולכת לה
אלמא ליתא לדרבי ישמעאל

For we conclude: Rav Kahana said in the name of Ullah: If one betroths on condition and then has intercourse, she requires from him a get. The was an incident, and there was not power in the Sages to take her out without a get. And this is to the exclusion of that Tanna. For Rav Yehuda cited Shmuel in the name of Rabbi Yishmael: {Bemidbar 5:13}

יג וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, שִׁכְבַת-זֶרַע, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה; וְעֵד אֵין בָּהּ, וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה.

13 and a man lie with her carnally, and it be hid from the eyes of her husband, she being defiled secretly, and there be no witness against her, neither she be taken in the act; {translate instead: she was not seized = raped}

{there} she is forbidden. Thus, if she was seized {against her will}, she is permitted. And you have another one, who even though she was not seized {that is, raped}, she is permitted. And who is that? This is one whose betrothal was an erroneous betrothal, such that even if her son rides on her shoulder, she should refuse and go off for herself.
Thus it is clear that we do not hold like Rabbi Yishmael.

וגרסי' תו בפ' בא סימן התחתון בענין תינוקת שהביאה שתי שערות אינה יכולה למאן
רבי יהודה אומר עד שירבה השחור
אמר רבי אבהו אמר ר"א הלכה כר' יהודה
ומודה רבי יהודה שאם נבעלה לאחר שהביאה שתי שערות שוב אינה יכולה למאן
חבריה דרב כהנא סבור למעבד עובדא כר' יהודה ואע"ג דנבעלה
אמר להו רב כהנא לא כך היה מעשה בבתו של רבי ישמעאל שבאה לבית המדרש למאן ובנה מורכב על כתפה ואותו היום הוזכרו דברי רבי ישמעאל ורבתה בכיה בבית המדרש
אמרו דבר שאמר אותו צדיק יכשל בו זרעו דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפשה מותרת ואי זו זו שקדושיה קדושי טעות שאפילו בנה מורכב על כתפה ממאנת והולכת לה
ונמנו וגמרו עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות פריש ולא עביד עובדא:

And we learn further in perek Ba Siman haTachton {Niddah, perek 6} in the matter of a girl who brings forth two hairs, she is not able to refuse. Rabbi Yehuda says: Until the black is numerous.
Rabbi Abahu cited Rabbi Eleazar: The halacha is like Rabbi Yehuda.
And Rabbi Yehuda admits that if she had intercourse after she brought forth two hairs, she may no longer refuse {the marriage so as to nullify it}.
The colleagues of Rav Kahana thought to act in an actual case like Rabbi Yehuda, even though she had had intercourse.
Rav Kahana said to them: Was this not the incident with the daughter of Rabbi Yishmael, that she came to the Bet Midrash to refuse, with her son riding on her shoulder, and that day mention was made of the words of Rabbi Yishmael, and there was much crying in the Bet Midrash. They said: The matter which that righteous person said, his children stumble upon. For Rav Yehuda cited Shmuel in the name of Rabbi Yishmael: {Bemidbar 5:13}

יג וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, שִׁכְבַת-זֶרַע, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה; וְעֵד אֵין בָּהּ, וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה.

13 and a man lie with her carnally, and it be hid from the eyes of her husband, she being defiled secretly, and there be no witness against her, neither she be taken in the act; {translate instead: she was not seized = raped}

{there} she is forbidden. Thus, if she was seized {against her will}, she is permitted. And you have another one, who even though she was not seized {that is, raped}, she is permitted. And who is that? This is one whose betrothal was an erroneous betrothal, such that even if her son rides on her shoulder, she should refuse and go off for herself.
And they counted and they learned {/taught}: Until when may the daughter betroth? Until she brings forth two hairs. They separated and did not act in practice {like Rabbi Yishmael}.

אמר רב יוסף בר אבא אמר רבי מנחם אמר רבי אבא המקדש בפחות משוה פרוטה ובעל

Rav Yosef bar Abba cited Rabbi Menachem who cited Rabbi Abba {our gemara: Ammi}: If one betrothed with less than the value of a pruta and then had intercourse,

Rif Ketubot 34a

34a

ואיכא מינייהו מאן דפריש כגון שקדש אחת על תנאי שאין עליה נדרים ומינה אחר כן שליח לקדש אשה אחרת והטעוהו וקדשו לו אשה ראשונה בסתם
ודברים אלו כולן אין הדעת סובלתן

And there is of them one who explains such that he betrothed one on condition that she does not have upon her vows, and appointed afterwards an agent to betroth another woman, and he erred and betrothed for him the first woman, without stipulation.
And all of these matters, the mind does not bear them.

ואנן הכי אסתבר לן פירוש הא שמעתא
איתמר קדשה על תנאי וכנסה סתם רב אמר צריכה ממנו גט ושמואל אמר אין צריכה ממנו גט
אמר רבא מחלוקת רב ושמואל בטעות שתי נשים כגון שקדש אשה אחת על תנאי וחזר וקדש אשה אחרת סתם ואח"כ כנס את הראשונה סתם
רב סבר כיון שחזר וקידש אשה אחרת סתם ולא הקפיד והתנה עליה כמו שהקפיד והתנה על הראשונה ש"מ אחולי אחליה לתנאי דאתני עלה דקמייתא
תדע שהרי כנסה סתם ולא אדכריה לתנאיה הלכך אי איכא עלה נדרים לא אמרינן קדושי טעות הוו ולא בעיא גיטא מיניה אלא כדבעי לאפוקה משום הדין תנאה אמרי' מיהדר הוא דקהדר ביה השתא מההיא מחילה וצריכה גיטא מיניה

And we explain this gemara as follows:
It was stated {by Amoraim}: If he betrothed on condition and married without stipulation, Rav said she requires from him a get and Shmuel said that she does not require from him a get.
Rava said: The dispute between Rav and Shmuel is by an error affecting two women, such that he betrothed one woman on condition and turned around and betrothed another woman without stipulation, and afterwards married {via nisuin} the first one without stipulation.
Rav held that since he turned around and betrothed another woman without stipulation and was not insistent to make a condition by her as he was insistent to make a stipulation for the first one, we deduce from this that he nullified his condition which he initially stipulated.
Know this, for behold he married her {this first one, via nisuin} without stipulation, and made no mention of his condition. Therefore, if she has vows upon her, we do not say that this is an erroneous betrothal, and we do not require a get from him. Rather, when he wishes to send her out because of this condition, we say that he is now reversing himself from his previous nullification, and therefore she requires from him a get.

ושמואל סבר אע"ג דקדיש ליה אשה אחרת סתם לא אמרינן מיהדר הדר ביה מתנאיה דהיאך ואחוליה אחליה לגבי דידה ואע"ג דכניס לה סתם וקא בעיל לה תנאו קיים דכל בועל על דעת תנאו הוא בועל וקידושיו קדושי טעות הן ואינה צריכה ממנו גט

And Shmuel held that even though he betrothed another woman without stipulation, we do not say that he because he retracted from condition for this one that he would forgive it for her {the first one}, and even though he married her {the first wife} without stipulation and had intercourse with her, his condition still stands, for all who have intercourse have intercourse with their condition in mind, and his betrothal was a mistaken betrothal, and so she does not require from him a get.

אבל אם לא קידש אלא אשה אחת ע"מ שאין עליה נדרים אע"פ שכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים אפילו לרב אינה צריכה ממנו גט דלא אמרי' בה אחולי לתנאיה אלא קדושי טעות הוו ואינה צריכה ממנו גט דלא אחליה לקפידא דיליה לגבי אתתא אחריתי דנימא כי היכי דלא קפיד אהאיך ה"נ לא קפיד אהאיך קמייתא ואחוליה אחליה לקפידא קמא דקפיד ואתני עלה

However, if he only betrothed a single woman on condition that she had no vows upon her, even though he married her {via nisuin} without stipulation and they found vows upon her, even according to Rav she does not require from him a get, for we do not say that he forgave his condition, but rather it is mistaken betrothal, and she does not require from him a get, for he did not dismiss his insistence for another woman, so as to say that just as he is not insistent on this one {the second}, so too he is not insistent on this first one, such that he dismissed his initial insistence when he was insistent and made a condition upon her.

א"ל אביי והא מתניתין דקתני כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים דכטעות אשה אחת דמי וקמותבינן מינה תיובתא לשמואל אלמא איפליגו רב ושמואל בטעות אשה אחת

Abaye said to him: But our Mishna which states that he married her without stipulation and he found vows upon her, which is like error in one woman, and we deduce from this a refutation to Shmuel. Thus it is clear that Rav and Shmuel argue by an error affecting one woman.

איכא מאן דקשיא ליה מ"ט קאמרינן אמתניתין דכטעות אשה אחת דמי ולא אמרי' דטעות אשה אחת היא
וטעמא דמילתא משום דלא קתני בה בהדיא המקדש את האשה ע"מ שאין עליה נדרים וכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה אלא רב הוא דקא פריש לה הכי ובטיל ליה האי מימרא דרבא

There is one to whom it is difficult, why we say upon the Mishna that it is "like" an error affecting one woman, and we do not say that it "is" an error affecting one woman.
And the reason of the matter is that since it does not say it explicitly, "one who betrothed a woman on condition that she has no vows upon her, and then married her without stipulation, and vows are found upon her, she divorces without a ketuba," but rather it is Rav who explains it so, and this nullifies the statement of Rava.

והדר רבא וקאמר מחלוקת בטעות אשה אחת כעין שתי נשים דכי היכי דשתי נשים אע"ג דקדיש לחדא על תנאי כיון דהדר וקדיש לאידך סתם אחולי אחליה לתנאיה ה"נ באשה אחת אע"ג דקדיש לה על

And Rava retracts and says that the dispute is by a single woman who is like two women, for where there are two women, even though he betrothed one of them on condition, since he turned around and betrothed the other one without stipulation, his condition is nullified, then so too by one woman, even though he betrothed her on condition

Rif Ketubot 33b {Ketubot 72b continues; 73b}

33b

{Ketubot 72b continues}

ושמואל אמר אין צריכה ממנו גט

And Shmuel said: She does not require from him a get.

{Ketubot 73b}

אמר רבא מחלוקת דרב ושמואל בטעות שתי נשים
מדהוה ליה למידק ולא דק אחולי אחיל לתנאיה אבל בטעות אשה אחת דברי הכל אינה צריכה ממנו גט
אמר ליה אביי והא מתני' דכטעות אשה אחת דמי וקא מותיב מינה תיובתא
אלא אמר רבא מחלוקת בטעות אשה אחת כעין שתי נשים אבל בטעות אשה אחת גרידתא דברי הכל אינה צריכה ממנו גט

Rava {our gemara: Rabba} said: The dispute between Rav and Shmuel is by an error {where the man mistakenly thought she had no vows} affecting two women. Since he should have been careful and he was not careful, his stipulation is nullified. But by one woman, all say that she does not require from him a get.
Abaye said: But our Mishna appears to deal with the case of error by one woman, and was brought as a disproof {tiyuvta}!
Rather, Rava {our gemara: Rabba} said: The dispute is by an error affecting one woman in a situation similar to two women, but by an error affecting one woman by herself, all agree that she does not require from him a get.

הא שמעתא צריכינן לפרושה דחזינן בה כמה רבוותא דשקלי וטרו בה ולא סלקא לחד מינייהו כהוגן
דאיכא מינייהו דפריש טעות שתי נשים כגון שקדש שתי נשים חדא על תנאי וחדא שלא על תנאי וטעה הי מינייהו הוי קידושין על תנאי והי מינייהו קדושין גמורין וכנס אותה שהיו קדושיה על תנאי סתם ולא דק כי איתיה לתנאיה אי לא בהא אמרינן מידע ידע ובריר ליה שקידש אחת על תנאי והוה ליה למידק ולא דק רב סבר מגו דלא דק אחליה לתנאיה וכו' וקאמר בטעות אשה אחת כעין שתי נשים שיש בדבר ספק בין שתי המדות דהוה ליה למידק ולא דק כמה שיש בב' נשים אבל אשה גרידתא שאין שם ספק דהוה ליה למידק בה
הדין הוא פירושה דפריש ולא קא פריש מאי ניהו שתי המדות ומאי ספק דאית בה

This portion of gemara, we need to explain it, for we see in it that many {post-Talmudic} Rabbis ask and answer on it, and it does not come out for any one of them appropriately.
For there is one of them who explains "an error affecting two women" such that he betrothed two women, one on condition and one not on condition, and he erred {/forgot} in terms of which one was betrothal on condition and which one was with complete betrothal, and he took in in marriage {via nisuin} without stipulation the one who had betrothal on condition. And he was not exact in whether his condition applied or not. In this, we say that it is known and clear to him that he betrothed one on condition, and he should have been exacting, and was not exact -- Rav said that since he was not exact, his condition is nullified, etc.. And it states that with a single woman similar to two women, such that there is in the matter a doubt between the two qualities, such that he should have been exact and was not exact, just as is by two woman. But a woman by herself, where there is no doubt, such that he should have been exact by her.

The is the explanation that he explained. But he did not explain what these two qualities are, and what doubt there is in her.

ואיכא מינייהו מאן דפריש בטעות אשה אחת כעין ב' נשים כגון שקדש אשה אחת ע"מ שאין עליה נדרים וגרשה לימים חזר
וקדשה וכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים

And there is of them one who explains "an error by one woman like by two women" such that he betrothed one woman on condition that she does not have upon her vows, and he divorces her. Then, after a time, he returns and betroths her and marries her without stipulation, and vows are found upon her.

Rif Ketubot 33a {72b - 73b; 72b}

33a

{Ketubot 72b continues}

אמר רבא לא תימא דליכליה אריא לסבא ולבריה אלא כגון דאמרה ליכליה אריא לסבא באפי בריה:

Rava said: Not that she says that a lion should eat grandfather {her father-in-law} and his son, but rather such as she says a lion should eat grandfather, in his son's presence.
{Compare with our gemara, which omits the former portion of Rava's statement.}

ר' טרפון אמר אף הקולנית
א"ר יהודה אמר שמואל במשמעת קולה על עסקי תשמיש כגון דתבעה ליה בפה בקול רם:

Rabbi Tarfon says: Even the kolanit {screamer?}.
Rav Yehuda cited Shmuel: Where she makes her voice heard about matters of intercourse, such as where she requests him vocally, with a loud voice.

גרסי' בסוטה בפ' ארוסה איבעיא להו עוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה או לא ואסיקנא צריכה
ירושלמי תמן תנן נשים שאמרו יוצאות בלא כתובה צריכות התראה ואם לא התרה בהן יוציא ויתן כתובה ולא מנה ומאתים אלא אפילו אלף דינר מאבדת הכל ונוטלת בליות שבפניה ויוצאה

We learn in Sotah, in perek Arusa:
It was a question to them: If she violated the "law," does she require warning to deprive her of her ketuba or not? And we conclude that she does need it.
Yerushalmi, there: They learnt {tnan}: Women about whom they said go out without their ketuba require forewarning {to lose the ketuba}, and if he did not warn them, he divorces and grants the ketuba. And not just 100/200, but even 1000 dinar, she loses it all, and takes the worn out clothing which is before her and goes out.

Mishna:

המקדש האשה ע"מ שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת
כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה
על מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת
כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה
שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים

If one betrothed a woman on condition that she did not have upon her vows, and vows are found upon her, she is not betrothed.
If he took her in without stipulation and vows are found upon her, she goes out without her ketuba.
On condition that she has no flaws and flaws are found upon her, she is not betrothed.
If he took her in without stipulation and flaws are found upon her, she goes out without her ketuba.
For all flaws which invalidate kohanim 'invalidate' women.

{Ketubot 73a}

Gemara:

כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה
כתובה הוא דלית לה הא גיטה בעיא
מ"ש כתובה דלא דאמר אי אפשי באשה נדרנית גט נמי לא תיבעי
אמר רבה גט מדבריהם
וכן א"ר חסדא גט מדבריהם
רבא אמר תנא ספוקי מספקא ליה גבי ממונא לקולא גבי איסורא לחומרא

"If he took her in without stipulation and vows are found upon her, she goes out without her ketuba":
Her ketuba is what she does not have. {Implying} however, she requires a get.
{Ketubot 73b}
Why is a ketuba different, in that he says "I do not want a woman who vows?" A get as well she should not require!
Rabba said: A get is required {only} Rabbinically.
And so did Rav Chisda say: A get is required {only} Rabbinically.
Rava said: The Tanna had a doubt, and so by monetary matters he ruled leniently, while by matters of prohibition, he ruled stringently.

{Ketubot 72b}

א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק באלו נדרים אמרו שלא תאכל בשר ושלא תשתה יין ושלא תתקשט בבגדי צבעונין
תניא נמי הכי באלו נדרים אמרו שלא תאכל בשר ושלא תשתה יין ושלא תתקשט בבגדי צבעונין
ודוקא נדרים אלו שיש בהם עינוי נפש דקפדי בהו אינשי אבל נדרים שאין בהן עינוי נפש כגון קליות ואגוזים וכיוצא בהן שאין בהם עינוי נפש ולא קפדי בהו אינשי אינה יוצאה בלא כתובה אף על גב דקפיד בהו איהו כיון דלא קפדו בהו אינשי לא הוה קפידיה קפידא

Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: {Only} in these vows did they speak: that she should not eat meat, that she should not drink wine, and that she should not adorn herself with colored clothing.
A brayta also said so: In these vows did they speak: that she should not eat meat, that she should not drink wine, and that she should not adorn herself with colored clothing.
And specifically these vows which involve affliction of the soul, since people take exception to them, but vows which do not involve affliction of the soul, such as roasted grain and nuts, and the like, where there is no affliction of the soul and people do not take exception to them, she does not go out without her ketuba, even though he personally does take exception to it, for since people in general do not take exception to it, his taking exception is not considered an exception.

איתמר קדשה על תנאי וכנסה סתם אמר רב צריכה ממנו גט

It was stated {by Amoraim}:
If he betrothed her on condition and then took her in {in marriage} without delineating any condition --
Rav said: She requires from him a get.