Rif Yevamot 36a {Yevamot 107b}

36a

{Yevamot 107b}

איתיביה רבא לעולא כל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתיבמת
אמאי תמאן השתא ותעקרינהו לנשואין קמאין ותתיבם צרתה

Rava objected to Ulla {from a brayta}: All {women} who are able to refuse and did not refuse, her rival undergoes chalitza and not yibbum.
But why? Let her refuse now and uproot her original marriage, and thus let her rival undergo yibbum!

ופריק צרת ערוה שאני דתני רמי בר יחזקאל מיאנה בבעל מותרת לאביו מיאנה ביבם אסורה לאביו אלמא בשעת נפילה נראית ככלתו הכא נמי בשעת נפילה נראית כצרת בתו
והלכתא כעולא

And he resolves: The rival of an incestuous relation is different.
For Rami bar Yechezkel taught: If she refused with her husband, she is permitted to his father; if she refused with her levir, she is forbidden to his father.
Thus it is clear that at the time of falling {before the levir} she was like his daughter-in-law. So too here, at the time of her falling, she appeared like the rival of his daughter.
And the halacha is like Ulla.

א"ר מיאנה בזה אסורה לאחיו מידי דהוה אבעלת הגט בעלת הגט לאו כיון דאיתסרה לה לחד איתסרה לכולהו הכא נמי לא שנא
ושמואל אמר מיאנה בזה מותרת לאחיו ולא דמיא לבעלת הגט בעלת הגט הוא דקא דחי לה הכא איהי קא דחיא (נפשה) [ליה] דקא אמרה ליה לא רעינא בך ולא צבינא בך בך הוא דלא רעינא הא באחוך רעינא
והלכתא כשמואל דקאי ר' יוחנן כותיה דכי אתא רבין א"ר יוחנן מיאנה בזה מותרת לאחיו
וכן הלכתא:

Rav said: If she "refused" this one {of the levirs}, she is forbidden to his brothers, just as is true by the woman who received a get {from a levir}. A woman who received a get, once she is forbidden to {this} one she is forbidden to all of them, so too here, it makes no difference.

And Shmuel said: If she "refused" this one {of the levirs}, she is permitted to his brothers, and it is not comparable to a woman who received a get {from a levir}. A woman who received a get, it is the get that pushes her away, while here it is he who she pushes away, for she tells him, "I do not want you, and do not wish to be with you." It is he that she does not want, but his brothers, she does want.
And the halacha is like Shmuel, for Rabbi Yochanan establishes like him, for when Rabin came, he cited Rabbi Yochanan that "if she refuses this one, she is permitted to his brothers."
And so is the halacha.

בית שמאי אומרים בפניו כו'
עד כאן לא קאמרי בית הלל אלא דלא בעינן מומחין אבל שלשה בעינן דתנן החליצה והמיאונין בשלשה
ותניא נמי הכי מיאון בית שמאי אומרים בבית דין ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין אלו ואלו מודים שצריך שלשה
ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר ברבי שמעון מכשירין בשנים אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הלכה כאותו הזוג

"Bet Shammai say: Before him...":
Until this point Bet Hillel did not say, except that we do not require experts, but three {judges} we require, for they learnt in a Mishna: Chalitza and refusal is with three.
And a brayta also says so: Refusal -- Bet Shammai say in Bet Din and Bet Hillel say in bet Din or not in Bet Din. Both of them admit that they require three {judges}. Rabbi Yossi son of Rabbi Yehuda and Rabbi Eleazar son of Rabbi Shimon validate with two.
Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: The halacha is like that pair.

Mishna:

אי זו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן
ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן
ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה אלא כמפותה בת ישראל לכהן הלא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה

Who is the {female} minor who is required to "refuse?" Anyone who her mother or brother married her off with her consent. If they married her off against her will, she does not need to refuse.
Rabbi Chanina ben Antigonos says: Any {female} child who is not able to guard her token of betrothal does not need to refuse.
Rabbi Eliezer says: The act of a {female} minor is not considered anything, but she is rather like a seduced woman. Thus, if a daughter of an Israelite and married to a kohen, she may not eat of teruma. If the daughter of a kohen to an Israelite, she may eat of teruma.

Rif Yevamot 35b: The Order of Chalitza; Yevamot 107a - b: Parameters of Refusal

35b

THE ORDER OF CHALITZA

סידור חליצה:
ברישא צריכין בית דין למקבע דוכתא ביממא ועבדין סנדלא דאית ליה עקב ושנאצי ודלא תאפיר בכיתנא ומשוי ליה ברגליה דימינא ומקרו ליבמה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי כלשון הזה בלשון הקדש ומקרו ליבם לא חפצתי לקחתה וצריך יבם לדחוסי רגליה בארעא ואתיא יבמה ושריא שנאצי דסנדלא ושלפא ליה מרגליה ושדיא רוקא על ארעא מפומה קמי יבם וצריכין דיינין למיחזי רוקא כד נפיק מפומה ובתר הכין מקרו לה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל
וכל דיתבין תמן ענו בתרה חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל תלתא זימני וכד כתב גט חליצה צריך לסרגוליה במסרגולא ולא בדיותא וצריך למיכתב במותב תלתא כחדא הוינא ומיחתם עליה תלתא ובלבד שיודעין להקרות

The order of chalitza: In the beginning, Bet Din requires to establish a place in the daytime and make {/get} a sandal which has a heel and straps, and which is not sewn with flax and place it on his right leg, and read out for the yevama מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי -- "My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me" in those words in the Holy Tongue {=Hebrew}. And they read out for the levir לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ -- "I like not to take her." And the levir must press his foot on the ground, and the yevama comes and loosens the straps of the sandal and removes it from his foot, and casts spittle on the ground from her mouth in front of the levir. And the judges must see the spittle as it leaves her mouth. And after this they read out for her כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו -- "So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house" {and} וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל -- "And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed."
And all sitting there exclaim after her "him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed," three times. And when he writes a document certifying the chalitza, he needs to draw lines on it with a tracer {a reed used to trace these lines} and not with ink, and he needs to write "in a sitting of three as one {=together} we were," and the three of them sign on it, so long as they know how to read.

ודין הוא גט חליצה:
ביום פלוני דהוא יום כדין לירח פלוני דהוא כדין וכדין לבריאת עולם למנינא דרגילנא לממני במתא פלוניתא אנחנו דייני דמקצתנא חתימין לתתא במותב תלתא כחדא הוינא יתבין בבי דינא וסליקת קדמנא פלוניתא בת פלוני ארמלת פלוני והקריבת לקדמנא גברא חד דשמיה פלוני בר פלוני וכן אמרה לנו פלונית דא פלוני בר פלוני אחוהי דפלוני דנא מאבוה הוינא נסיבנא ליה ושכיב וחיי לרבנן וכל ישראל שבק ובר וברת ירית ומחסין ומקים שמא בישראל לא שבק והדין פלוני אחוהי חזי ליבומי יתי
כען רבנן דייני אמרו ליה אי צבי ליבומי יתי ייבם ואי לא ליטלע לי קדמיכון רגליה דימינא ואשרי סיניה מעל רגליה ואירוק באנפוהי ואישתמודענוה לפלונית דא דהויא אינתתיה דפלוני מיתנא ואישתמודענוהי לפלוני דנא דאחוהי דפלוני מאבוהי הוא ואמרנא ליה אי צבית ליבומי יתה תא יבם ואי לא אטלע לה קדמנא רגלך דימינא ותשרי סינך מעל רגלך ותירוק באנפך ועני ואמר לית אנא צבי ליבומי יתה מיד אקרינוהא לפלונית דא מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי ואף להאי פלוני אקרינא ליה לא חפצתי לקחתה ואטלע לה רגליה דימינא ושרת סיניה מעל רגליה ורקת באפוהי רוקא דאיתחזי לנא מפומה על ארעא ותוב אקרינוה לפלוני דא ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ותוב אקרינוה ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל ואנחנא דייני וכל דהוו יתבי קמן ענינא בתרה חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל תלתא זימני
ומדאתעביד עובדא דנא קדמנא שרינוה לפלונית דא למהך להתנסבא לכל מאן דתציבי ואינש לא ימחה בידה מן יומא דנן ולעלם ובעית מיננא פלונית דא גיטא דחליצותא דנא וכתבנא וחתמנא ויהבנא לה לזכות כדת משה וישראל:
וחתמין תלתא עליה. ולא בעיא לאמתוני בתר חליצה תלתא ירחי אלא שריא לאלתר לאינסובא לכל מאן דבעיא ואין אומר דבריו אלא בעמידה:

And this is {the text of} the document certifying chalitza:
{Note: I use Plonit and Ploni for the yevama and yavam, and letters otherwise.}
On {weekday} day X which is day Y to month Z, which is such-and-such {year} to the count that we are used to counting in city A, we the judges some of whom are signed below {presumably because three sign and the chalitza is best done with five judges} in a sitting of three as one were sitting in the court, and there came out before us Plonit daughter of C {her father} the widow of D {her deceased husband}. And she brought before us a certain man whose name is Ploni son of F {his father}, and so did this Plonit say to us:

D {the deceased} son of G {his father}, the brother of this Ploni {the yavam} from his father {thus, a paternal brother} -- I was married to him and he died, and he left life to the Sages and all of Israel, and a son or daughter as heir to inherit and establish a name in Israel he did not leave, and this Ploni {the yavam} his brother is fit to perform yibbum upon me.
Now, Sages, judges, say to him that if he wishes to perform yibbum upon me, he should perform yibbum, and if not, let me loosen for myself before you his right foot and free his shoe from upon his foot, and I will spit before him.

And we knew this Plonit that she was the wife of the deceased D, and we knew that this Ploni was the paternal brother of D. And we said to him {Ploni}, "If you wish to perform yibbum upon her, perform yibbum, and if not, she shall loosen before us your right foot and release your shoe from upon your foot, and she shall spit before you." And he spoke up and he said "I do not wish to perform yibbum upon her."
Immediately, we read out for this Plonit מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי -- "My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me."
And even to this Ploni, we read out for him לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ -- "I like not to take her." And she loosened his right foot and released his shoe from upon his foot, and spat before him spittle which was seen by us, from her mouth, upon the ground. And we further read out for this Ploni[t] {based on the word da rather than dein, and based on the verse which says that she says it, it must be Plonit, rather than Ploni here} : כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו -- "So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house" and we further read out for her וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל -- "And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed." And we the judges, and all who were sitting before us, spoke up after her "him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed," three times.
And once this ceremony was done before us, we permitted this Plonit to go to marry anyone she desires, and no man may protest her from doing this, from this day and forever.
And this Plonit requested this document certifying chalitza from us, and we have written it and signed it, and given it to her for benefit, like the law of Moshe and Israel.

And three sign upon it.

And she does not need to wait three months, but rather is permitted immediately to marry anyone she wishes to. And he only says his words while standing.

מצות יבום: אילו מאן דשכיב בלא זרעא ואית ליה אחא מן אבוהי דה"ל ישיבה בעולמו כדכתיב כי ישבו אחים יחדו מחייב איהו ליבומי לאנתתיה וכד בעי ליבומי ליקדיש והדר מיבם דאמר רב מצות יבום מקדש והדר בועל שנאמר ולקחה לו לאשה ויבמה ומקמי הכי הוה כתובת יבמה על נכסי בעלה הראשון והשתא תקינו לה רבנן משני שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:

The commandment of yibbum:
If there is a man who died without children, and he has a paternal brother who had "dwelling" in his world {that is, he lived the same time as him}, as is written {Devarim 25:5}

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

then he {=the levir} is required to perform yibbum on his {deceased brother's} wife. And when he wishes to perform yibbum, he first betrothes and then performs yibbum {via intercourse}, for Rav said that the precept of yibbum is to first betroth and then have intercourse, for it is written

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

And before this, the ketuba of the yevama was on the assets of her first husband, and now the Sages established for her from the second one, so that she will not be easy in his eyes to send out.

כתובת יבום: ביום פלוני דהוא כדין לירח פלוני וכו' איך פלוני בר פלוני אתא לקדמנא וכן אמר לנא אחי דמן אבא שכיב וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ובר וברת ומורית ומחסין ומוקים שמא בישראל לא שבק ושבק ההיא איתתא דשמה פלונית בת פלוני דממתא פלונית וחזי לי מדאורייתא ליבומי יתה כדכתיב בספר אורייתא דמשה יבמה יבא עליה
וצביאת פלונית דא ואתיבמת לפלוני בר פלוני יבמה בדיל לאוקמי שמא בישראל כדכתיב והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ודין נדוניא די הנעלת פלוניתא דא מבית אבוה לבית יבמה כדין וכדין וכתב לה פלוני לפלונית יבמתיה עשרים וחמשה זוז דחזון לה דהוו כתיבן בכתובתה דכתב לה בעלה קמאה ואוסיף לה מדיליה כדין וכדין וקביל עליה פלוני דנא אחריות ותוספת כתובתא דא ועל ירתיה בתריה ממקרקעי ומטלטלי אפילו מגלימא דעל כתפיה וכו' כדכתבינן בשטרי כתובות דעלמא:

The ketuba of levirate marriage:
On {week}day X which is such-and-such to month Y ... how Ploni son of A came before us, and so did he say to us:
My paternal brother died, and left life to the Sages and all of Israel, and a son or daughter to be an heir and to inherit and to establish a name in Israel he did not leave, and he left a woman {/wife} whose name is Plonit daughter of B from the city of C, and she is fit Biblically to perform yibbum upon her, as is written in the book of the Torah of Moshe:

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

And this Plonit desires to undergo yibbum to Ploni son of A her brother-in-law, in order to establish the name {of the deceased} in Israel, as is written

ו וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל.

6 And it shall be, that the first-born that she beareth shall succeed in the name of his brother that is dead, that his name be not blotted out of Israel.

And this is the nedunia {dowry} that this Plonit brings from her father's house, such-and-such {value}. And Ploni writes to Plonit his sister-in-law 25 zuz which are fit to her, which were written in her ketuba which her first husband wrote to her. And he adds of his own such-and-such {value}. And this Ploni accepts upon himself responsibility and the additional amounts of this ketuba and upon his heirs after him, from his land and movable property, and even from the shirt off his back, etc...
as we write in the general case of ketuba.
END THE ORDER OF CHALITZA

BEGIN PEREK THIRTEEN
{Yevamot 107a}
Mishna:

בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות ובה"א ארוסות ונשואות
בש"א בבעל ובה"א בבעל וביבם
בש"א בפניו ובה"א בפניו ושלא בפניו
בש"א בב"ד ובה"א בב"ד ושלא בב"ד
אמרו ב"ה לב"ש ממאנת והיא קטנה אפילו ד' או ה' פעמים אמרו להן ב"ש אין בנות ישראל הפקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא:

Bet Shammai say: We do not allow "refusal" except for betrothed women {who were married off by mother/brother when they were minors}.
And Bet Hillel say: Betrothed and married.

Bet Shammai say: With the husband {they may refuse}.
And Bet Hillel say: With the husband or with the levir.

Bet Shammai say: Before him.
And Bet Hillel say: Before him and not before him.

Bet Shammai say: In Bet Din.
And Bet Hillel say: In Bet Din and not in Bet Din.

Bet Hillel said to Bet Shammai: She may refuse when a minor, even four or five times.
Bet Shammai said to them: The daughters of Israel are not ownerless. Rather, she may refuse and wait until she grows up, and then refuse {when an adult} and then marry.

Gemara:

אמר ר' הושעיא ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו
לומר דאע"ג דממאנת למאמרו ולא בעיא גיטא צריכה חליצה לזיקתו
מ"ט מאמר וביאה דאיהו עבד בה מציא עקרה זיקה דרחמנא רמא עלה לא מציא עקרה
עולא אמר ממאנת אף לזיקתו ולא בעיא חליצה מ"ט נשואין קמאין קא עקרה
והלכת' כותיה

Rabbi Hoshaya said: She may refuse to his {the levir's} maamar {that is, after his Rabbinic betrothal} but may not refuse to his levirate bond.
This is saying that even though she may refuse his maamar {and in a non-levirate case this would sever it entirely} and does not require a get, she {still} needs chalitza for his levirate bond.
What is the reason? Maamar and intercourse that he performs with her, it can thus uproot, but levirate bond which the All-Merciful casts upon her, it is not able to uproot.

{Yevamot 107b}
Ulla said: She may even refuse to his levirate bond.
What is the reason? She is uprooting her initial marriage {to the deceased}.
And the halacha is like him. {like Ulla.}

Rif Yevamot 35a {Yevamot 106b} The Structure of Chalitza

35a

{Yevamot 106b}
Mishna:

מצות חליצה בא הוא ויבמתו לב"ד והן נותנין לו עצה ההוגנת לו שנאמר וקראו לו זקני עירו ודברו אליו
והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי
והוא אומר לא חפצתי לקחתה
ובלשון הקדש היו אומרים
ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו
רוק שנראה לדיינים
וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו
עד כאן היו מקרין אותו

The commandment of chalitza -- he and his sister-in-law come to Bet Din, and they give advice which is appropriate for him, for it is stated {Devarim 25:8}

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

And she says {from the previous verse}:

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

And he says

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

And they speak this in Hebrew.

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

-- spittle which is visible to the judges.

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

Until this point they used to read.

וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עכו וגמר את כל הפרשה הוחזקו להיות מקרין את כל הפרשה

ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל
מצוה בדיינים ולא מצוה בתלמידים
ר' יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל

And once Rabbi Horkenos, under the terebinth in Kefar Akko caused the entire parsha {section} to be read, they established it to read the entire parsha. {to the end of pasuk 10, which has a setuma present.}

י וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל. {ס}

10 And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed.

This is a commandment on the judges and not a commandment upon the students.
Rabbi Yehuda says: It is a commandment upon all standing there, to say "him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed."

Gemara:

נותנין לו עצה ההוגנת לו
מאי עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך:

"they give advice which is appropriate for him":
What is "advice which is appropriate for him?" That if he is young and she is old, or if he is old and she is young, they tell him "What have you to do with a child?" "What have you to do with an older woman?" "Go to one such as yourself and to not bring strife into your house."

גרסי' בסנהדרין בפרק שלישי והיבמה הולכת אחר היבם להתירה א"ר אמי אפי' מטבריא לציפורי שנאמר וקראו לו זקני עירו ולא זקני עירה:

We learn in Sanhedrin, in the third perek:
And the yevama goes after the levir to free her.
Rabbi Ami said: Even from Teveriah to Tzippori, for it is written

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

And not the elders of her city.

{Yevamot 106b resumes}

אמר רב יהודה מצות חליצה קוראה וקורא חולצת ורוקקת וקוראה מאי קמ"ל מתניתין היא
הא קמ"ל דמצוה הכי ואי אפיך לית לן בה

Rav Yehuda said: The {order of the} commandment of chalitza is that she reads, he reads, she loosens and spits, and then she reads.
What does this inform us? This is, after all, our Mishna! This informs us that it is a precept {mitzvah = lechatchila} to do so, and if it is reversed, it matters not to us.

אמר אביי האי מאן דמקרי גט חליצה לא ליקרייה לדידה לא לחודיה אבה יבמי לחודיה
דמשמע אבה יבמי
אלא לא אבה יבמי בבת אחת
ולא ליקרייה לדידיה לא לחודיה חפצתי לקחתה לחודיה דמשמע חפצתי לקחתה אלא לא חפצתי לקחתה בבת אחת
רבא אמר אסוקי מילתא לית לן בה

Abaye said: If someone reads a document of chalitza {dictating the chalitza formula}, he should not read for her לֹא by itself and אָבָה יַבְּמִי by itself. For that would imply that אָבָה יַבְּמִי {he desires to perform yibbum unto me}. Rather, {he should read} לֹא אָבָה יַבְּמִי at one time. And he should not read to him לֹא by itself and חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ by itself, which would imply that he does want to take her. Rather, {he should read} לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ at one time.
Rava said: This is just the closing {our gemara: איפסוקי מילתא = pausing; and so Tosafot} of the sentence, and we do not care about that.

רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא מצטער ומקרי לה לא אבה יבמי אמר ליה לא סבר לה מר להא דרבא דאמר אסוקי מילתא לית לן בה
אמר ליה מודה רבא בלא אבא יבמי דאסוקי מילתא הוא כר' זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו הכא נמי אם ראוי למיקרייה בבת אחת לא מעכבא קריאתה ואי לא מעכבא:

Rav Ashi found Rav Kahana was taking pains to read it לא אבה יבמי {at once}. He said to him: Does Master not hold like that of Rava who said that in closing of sentences, we do not worry about it? He said to him: Rava admits by לא אבה יבמי since it is the closing of the sentence {and so לא might join to the previous segment}.
Like Rabbi Zera who said that whatever is fit for mixing, mixing does not prevent {its validity and is not required} and whatever is not fit for mixing, mixing prevents it. So too here, if it is possible to read it at once, its reading does not stand in the way, and if not, it does stand in the way.

אמר אביי האי מאן דכתב גיטא דחליצה צריך למכתב הכי אקרינוה לדידה מן מאן יבמי ועד יבמי ואקרינוהי לדידיה מן לא עד לקחתה ואקרינוה לדידה מן ככה ועד חלוץ הנעל

Abaye said: The one who writes a document of chalitza needs to write as follows: We read out to her from

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

until

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

and we read for him from

husband's brother unto me.'
ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.	8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

until

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

and we read out from her from

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

until

י וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל. {ס}

10 And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed.

מר זוטרא משרטט וכתיב לכולה פרשה מתקיף לה מר בר רב אשי היכי כתיב כולה פרשה והא לא ניתן ליכתב והלכתא כמר זוטרא:

Mar Zutra would draw lines and write the entire section.
Mar son of Rava Ashi objected to this: How could you write out the entire section? But it is not given over to be written?
And the halacha is like Mar Zutra.

אמר אביי רוק שקלטתו הרוח ולא כלום הילכך הוא ארוך והיא גוצה וקלטתו הרוח איכא בפניו היא ארוכה והוא גוץ בעינן עד דמטי להדי אפיה והדר אזיל
אמר רבא צריכי דייני למיחזי רוקא כד נפיק מפומה דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה

Abaye said: Spittle which the wind carried away is not anything. Therefore, if he is tall and she is short and the wind carried it away, there is

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

{=before him, since the spittle is before him -- befanav -- when it leaves her mouth.} If she is tall and he is short, we require that it reaches the level of his face before it goes {away}.
Rava said: The judges need to see the spittle as it leaves the mouth of the yevama, for it is written

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence {lit. to the eyes} of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

(אמר רבא אכלה תומא ורקקה או אכלה גרגישתא ורקקה ולא כלום הוא מ"ט וירקה מעצמה בעינן וליכא):

(Rava said: If she ate garlic that spat, or if she ate a clod of earth and spat, this is nothing. What is the reason?

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

from herself {her own cause} we require and there is not.)

ונקרא שמו בישראל
מצוה בדיינין
תניא א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני רבי טרפון באה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם ואמרו חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל:

"'And his name shall be called in Israel...' - This is a precept for the judges.":

They learnt {in a brayta}: Rabbi Yehuda said: One time we were sitting before Rabbi Tarfon. A yevama came to perform chalitza, and he {Rabbi Tarfon} said to us: All of you should shout out and say "him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed, him that had his shoe loosed."
END PEREK

Rif Yevamot 34b {Yevamot 105b - 106a}

34b

{Yevamot 105b}

חלצה בשנים או בשלשה ונמצא וכו':
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אין הלכה כאותו הזוג דאפילו דאיעבד בתרי חליצתה פסולה וכן הלכה:

"If she performed chalitza with two or three and it turned out...":
Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: The halacha is not like that pair, for even if after the fact, with two {judges} her chalitza is invalid.
And so is the halacha.

ת"ר חליצה מוטעת כשרה
ואי זו היא חליצה מוטעת
אמר רבי שמעון בן לקיש כגון שאומרין חלוץ לה ובכך אתה כונסה
אמר לו רבי יוחנן אני שונה בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצתה פסולה ואת אמרת חליצתה כשרה
אלא היכי דמי חליצה מוטעת שהיא כשרה כגון שאומרים לו חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז
תניא נמי הכי חליצה מוטעת כשרה ואי זו היא מוטעת כגון שאומרים לו חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז
ומעשה באשה אחת שנפלה לפני יבם שאינו הגון לה ואמרו לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז בא מעשה לפני ר' חייא והכשיר

The Sages learnt {in a brayta}: A chalitza under false assumptions is valid.
And what is a chalitza under false assumptions?
Rabbi Shimon ben Lakish said: Such as where they tell him: Perform chalitza with her, and with that you will take her in {as a wife}.
Rabbi Yochanan said to him: I repeat {a brayta}: where he had intent and she did not have intent, and where she had intent and he did not have intent, her chalitza is invalid. And you {now} say her chalitza is valid!
Rather, what is a chalitza under false assumptions which is valid? Such as they tell him perform chalitza on her on condition that she gives you 200 zuz.
A brayta also says so: A chalitza under false assumptions is valid. And what is a chalitza under false assumptions? Such as they say to him perform chalitza on her on condition that she gives you 200 zuz.
And there was an incident with a certain woman who fell before her levir who was not appropriate for her, and they said to him "perform chalitza to her on condition that she gives you 200 zuz." The incident came before Rabbi Chiyya and he validated.

{Yevamot 106a}

ההיא איתתא דאתאי לקמיה דר' חייא בר אבא דהות כעורה וקא בעי יבם ליבמה למיכליה לממונה
אמר לה בתי לא ניחא לך
אמרה ליה לא
א"ל חלוץ לה ובכך אתה כונסה
לבתר דחליץ לה אמר ליה השתא מינך איפסילא לה זיל חלוץ לה חליצה מעליא כי היכי דתשרי לעלמא

There was a certain woman who came before Rabbi Chiyya bar Abba, who was ugly, and the levir wished to perform yibbum on her in order to consume her money. He {Rabbi Chiyya bar Abba} said to her: My daughter, do you like him? She said to him: No. He said to him {the levir}: Perform chalitza and with this you will take her in {=wed her}. After he {=the levir} performed chalitza on her, he said to him: Now, from you she is invalidated {to marry}. Now go and perform chalitza on her a perfect chalitza such that she should be permitted to the world.

ת"ר חליצה מוטעת כשרה גט מוטעה פסול חליצה מעושה פסולה גט מעושה כשר
היכי דאמי אילימא דאמר רוצה אני אפילו חליצה נמי אי דלא אמר רוצה אני אפילו גט נמי לא
ה"ק חליצה מוטעת לעולם כשרה וגט מוטעה לעולם פסול חליצה מעושה וגט מעושה זמנין כשר וזמנין פסול
ולא קשיא הא דאמר רוצה אני והא דלא אמר רוצה אני

The Sages learnt {in a brayta}: Chalitza under false assumptions is valid; A get under false assumptions is invalid. A coerced chalitza is invalid; a coerced get is valid.
How so {this ruling about coercion}? If you say that he said "I wish," even chalitza also. If he did not say "I wish," even a get also no.
This is what it means to say: A chalitza under false assumptions is always valid, and a get under false assumptions is always invalid. A coerced chalitza and a coerced get, sometimes they are valid and sometimes they are invalid. And it is no contradiction -- here is where he said "I wish" and here is where he did not say "I wish."

דתניא יקריב אותו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו ת"ל לרצונו
הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
וכן אתה אומר בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני

For they learnt {in a brayta}:
{

ג אִם-עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן-הַבָּקָר, זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ; אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, יַקְרִיב אֹתוֹ, לִרְצֹנוֹ, לִפְנֵי ה.

3 If his offering be a burnt-offering of the herd, he shall offer it a male without blemish; he shall bring it to the door of the tent of meeting, that he may be accepted before the LORD.

}
yakriv oto - this teaches that they force him. Perhaps against his will. Therefore it teaches lirtzono {willingly}. How so? They force him until he says "I wish." And so do you say by divorce documents of women, they force him until he says "I wish."

אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא חולצין אע"פ שאין מכירין וממאנין אע"פ שאין מכירין
לפיכך אין כותבין גט חליצה אלא א"כ מכירין ואין כותבין גט מיאון אלא אם כן מכירין
חיישינן לב"ד טועין דילמא לא דייקי בתר עדים
ורבא דידיה אמר אין חולצין אלא אם כן מכירין ואין ממאנין אלא אם כן מכירין לפיכך כותבין גט חליצה אע"פ שאין מכירין וכותבין גט מיאון אע"פ שאין מכירין

ולא חיישינן לב"ד טועין מ"ט דבי דינא בתר בי דינא הוא דלא דייקי אבל בתר עדים דייקי וכבר כתבנוהו בפרק יש נוחלין והלכה כרבא:

Rava cited Rav Sechora who cited Rav Huna: They orchestrate chalitza even though they {bet Din} don't recognize the parties, and they orchestrate a refusal {of a girl of married who now reached maturity, who was married off as a minor by her mother/brother} even though they do not recognize them. Therefore, they do not write a document certifying a chalitza unless they {the writers of the document} recognize them and they {the writers of the document} do not write a document certifying refusal unless they recognize them. We fear for a Bet Din in error, lest they did not were not careful with regard to the witnesses.

And Rava himself said that they do not orchestrate chalitza unless they {Bet Din} recognize the parties, and they {Bet Din} do not orchestrate a refusal unless they recognize the parties. Therefore they write a document certifying a chalitza even though they {the writers} do not recognize them and they write a document certifying the refusal even though they {the writers} do not recognize them. And we do not feer for an erroneous Bet Din. What is the reason? For a Bet Din in regard to another Bet Din, that is where they are not careful, but after witnesses, they are careful. And we have already written this in perek Yesh Nochalin.
And the halacha is like Rava.

Rif Yevamot 34a {104a continues; 104b; 105a; 104b; 105b} Spitting; Speaking; The Act of a Minor

34a

{Yevamot 104a continues}
Mishna:

חלצה ורקקה ולא קראה חליצתה כשרה
קראה ורקקה ולא חלצה חליצתה פסולה
חלצה וקראה אבל לא רקקה רבי אליעזר אומר חליצתה פסולה ר' עקיבא אומר חליצתה כשרה
אמר רבי אליעזר ככה יעשה דבר שהוא מעשה מעכב
אמר ליה רבי עקיבא משם ראיה ככה יעשה לאיש דבר שהוא מעשה באיש

If she removed the shoe and spat, but did not read {the formula of chalitza} her chalitza is valid.
If she read and spat, but did not remove, her chalitza is invalid.
If she removed and read, but did not spit, Rabbi Eliezer says her chalitza is invalid; Rabbi Akiva says her chalitza is valid.

{Yevamot 104b}
Rabbi Eliezer said: {Devarim 25:9}:

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

That which is an action stands in the way.
Rabbi Akiva said to him: From there you bring a proof? {Continuing to read from the same verse:}

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

{Only} something which is an action done to the man.

Gemara:

שלחו ליה לאבוה דשמואל יבמה שרקקה תחלוץ
מכלל דאיפסלא לה מאחים
ואיכא דאמרי הכי שלחו ליה יבמה שרקקה תחלוץ ואינה צריכה לרוק פעם אחרת דכסדרן לא מעכבא
דתניא בין שהקדים חליצה לרקיקה ובין שהקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי

They sent {this ruling} to the father of Shmuel: A yevama who spits {even not part of a chalitza ceremony} must do chalitza {rather than yibbum}.
We deduce that she is thus invalidated from the brothers {for yibbum with this spit}.
And some {variants} say that they sent this to him: A yevama who spits undergoes chalitza and does not need to spit another time, for we do not require that it be in order.
For they learnt {in a brayta}: Whether removing of the shoe {chalitza} came before spitting, or whether spitting came before removing of the shoe, that which was done was done.

{Yevamot 105a}

שלחו ליה לאבוה דשמואל יבמה שרקקה דם תחלוץ שאי אפשר לדם בלא צחצוחי רוק ודוקא במוצצת אבל בשותתת לא וגידמת חולצת בשיניה דלא כתיב וחלצה בידה:

They sent to the father of Shmuel: A yavama who spat blood should do chalitza, for it is impossible to have the blood without some droplets of spit. And specifically where she casts it out, but where it flows out, no.
And a woman with amputated arms should perform chalitza with her teeth, for it is not writtenוְחָלְצָה with her hands {but just וְחָלְצָה}.

{Yevamot 104b}
Mishna:

החרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת מן הקטן חליצתה פסולה
קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה פסולה
חלצה בשנים או בשלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול חליצתה פסולה ורבי שמעון ור' יוחנן הסנדלר מכשירין
ומעשה שחלצה בינו לבינה בבית האסורין ובא מעשה לפני ר"ע והכשיר

The {male} deaf-mute who underwent chalitza and the {female} deaf-mute who performed chalitza, and she who received chalitza from a {male} minor, her chalitza is invalid.
A {female} minor who performed chalitza must perform chalitza when she becomes an adult, and if she does not perform chalitza then, her chalitza is invalid.
If she performed chalitza with two or with three {people present} and it turns out that one of them is a relative or is invalid {as a judge}, her chalitza is invalid. And Rabbi Shimon and Rabbi Yochanan haSandler validate.
And there was an incident in which she performed chalitza with just he and she present, in the prison, and the incident came before Rabbi Akiva and he validated.

Gemara:

החרש שנחלץ והחרשת שחלצה חליצתן פסולה
אמרי דבי ר' ינאי לפי שאינן באמר ואמרה
ומתני' דקתני חלצה ורקקה אבל לא קראה חליצתה כשירה בדיכלה למיקרי כדר' זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו

"The {male} deaf-mute who underwent chalitza and the {female} deaf-mute who performed chalitza ... her chalitza is invalid":
They said in the academy of Rabbi Yannai: Because they are not within the realm of amar and amra.
{A reference to the pesukim:

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.	7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'
ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.	8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';
ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.	9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

}
And our Mishna which teaches that if she removes the shoe and spits but does not read, her chalitza is valid is where she is capable of reading, like Rabbi Zera who said that whatever is able to be mixed {for the mincha offering}, mixing does not hold back from it {s being valid} and whatever is not capable of being mixed, mixing does hold back from it.

{Yevamot 105b}

והחולצת מן הקטן חליצתה פסולה
אמר ר"י אמר רב זו דברי רבי מאיר אבל חכ"א אין חליצת קטן כלום דאפי' לגבי אחים לא פסלה אלא עדיין היא זקוקה ליבום:

"and she who received chalitza from a {male} minor, her chalitza is invalid":
Rav Yehuda cited Rav: These are the words of Rabbi Meir, but the Sages say that the chalitza of a minor is not anything -- that even in respect to the brothers, she is not invalidated but rather she is still bound for yibbum.

קטנה שחלצה תחלוץ לכשתגדיל ואם לא חלצה חליצתה פסולה
אמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר' מאיר דאמר מקשינן אשה לאיש אבל חכ"א איש כתוב בפרשה אבל אשה בין גדולה בין קטנה
רבא אמר עד שתגיע לעונת הנדרים
והלכתא עד שתביא שתי שערות

"A {female} minor who performed chalitza should perform chalitza when she becomes an adult, and if she does not perform chalitza then, her chalitza is invalid":
Rav Yehuda cited Rav: These are the words of Rabbi Meir, who said that he link the laws of a woman to a man. But the Sages say "ish" {a man} is written in the parsha but a woman, whether an adult or a minor.
Rava said: Until she reaches the age of oaths {that her oaths take hold}.
And the halacha is until she brings forth two {pubic} hairs.

Rif Yevamot 33b {101a - 104b}

33b

דסבירא ליה לאמימר דמ"אן דאיפ"סיקא רג"ליה מארכ"ובה ולמ"טה דבע"י לתרו"צי לשא"רא ע"ל אר"עא וח"ליץ וכ"ן נ"מי בד"לא איפס"יקא רג"ליה בעי לתרוצה על ארעא וחליץ כדקאמר בהדיא מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה והאי דמסגי אלוחתא דכרעיה לא מצי לתרוצי לכרעיה על ארעא הילכך לא חליץ דקתני מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה לאו דנקטעה רגלו אלא כגון שקשר רצועות מנעל למטה מארכובה ושמעינן מינה דשוקו נמי מעל רגלו קרינא ביה וכיון שהתירתן יבמה משם מעל רגלו קרינא ביה

For Amemar holds that {portion marked in red, perhaps remove} one whose leg is cut off from the knee and below, that he needs to keep the remainder {=stump} straight {flat} upon the ground do chalitza, and so too also when his leg is not cut off he needs to place his leg straight on the ground and undergo chalitza, as he stated explicitly, "one who undergoes chalitza needs to press down his foot," and one who walks on the upper part of his foot is not able to put his foot straight on the ground. Therefore, he cannot undergo chalitza.
This that it taught {in the Mishna} "from the knee and below, her chalitza is valid" is not that his leg was cut off, but rather such that he tied the straps of the sandal lower than the knee, and we deduce from it that his calf is also called "from upon his leg," and once the yevama loosens it from there, we call it "from upon his leg."

{referring to Devarim 25:9:

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

}

והכי גרסינן בירושלמי אמר רב ביני מתניאתא בקשור מן הארכובה ולמטה
וגרסינן נמי התם עיקר חליצה התרת הרצועות וכיון דהתירתן מעל שוקו משום מצוה הוא דמעל רגלו אמר רחמנא ושוקו מעל רגלו הוא

And so do we learn in Yerushalmi: Rav Bini said: Our Mishna refers to where it is tied from the knee and below. And we also learn there: The basic aspect of chalitza is the loosening of the straps, and once she loosens them from upon his calf for the sake of the commandment, this is the "from upon his leg" which the All-Merciful said. And his calf is thus considered "from upon his leg."

הילכך לא קשיא לדאמימר ולא מידי דליכא בין מימרא דיליה ובין מתני' דקתני מארכובה ולמטה חליצתה כשרה פלוגתא דמתניתין טעמא לחוד וטעמיה דאמימר לחוד
והאי דקאמר רב אשי נמי למאי דקאמר אמימר לא שמעינן מינה דלא סבירא ליה דאי לא הוה סבירא ליה כאמימר הוה אמר בהדיא דלית הלכתא כאמימר ומדלא אמר הכי לא מצינן למידחי שמעתא דאמימר בכי הא מילתא קלישתא הילכך איתא לדאמימר

Therefore, this is no question to Amemar at all, for there is not between his statement and between the Mishna of "from the knee and below her chalitza is valid" any contradiction. For the Mishna's reason is in one direction and the reason of Amemar is in another, tangential direction.
And this that Rav Ashi stated as well, "according to that which Amemar said...," we do not deduce from it that he does not hold by it, for if he did not hold like Amemar, he would have said explicitly that the halacha is not like Amemar. And from the fact that he did not say so, we do not find to push off the statement of Amemar with these weak words. Therefore, we do hold by this of Amemar.

{Yevamot 101a}
Mishna:

חלצה בסנדל שאינו שלו בסנדל של עץ בשל שמאל בימין חליצתה כשרה
חלצה בגדול שהוא יכול להלך בו בקטן שחופה את רוב רגלו חליצתה כשרה (ור"א פוסל)
חלצה בלילה חליצתה כשרה ור"א פוסל בשמאל חליצתה פסולה ור"א מכשיר

If she performed the chalitza with a sandal which is not his, with a sandal of wood, of the left foot on the right foot, her chalitza is valid.
If she performed the chalitza with one {a sandal} which is too large yet he is able to walk with it, with a small one which yet covers the majority of his foot, her chalitza is valid. (And Rabbi Eleazar? invalidates.)
{Yevamot 104a}
If she performed the chalitza at night, her chalitza is valid.
And Rabbi Eleazar invalidates.
With the left, her chalitza is invalid. And Rabbi Eleazar validates.

{Yevamot 103b}
Gemara:

ת"ר נעלו אין לי אלא נעלו נעל של כל אדם מנין תלמוד לומר נעל מ"מ א"כ מה תלמוד לומר נעלו הראוי לו פרט לגדול שאינו יכול להלך בו ולקטן שאינו חופה את רוב רגלו ופרט לסנדל המסוליים שאין לו עקב

The sages learnt Devarim 25:9:

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

I only have his sandal {as valid}. The sandal of any man, from where? Therefore it informs us naal {like the repetition הַנָּעַל in th next verse}, informing us that it is valid in any event. If so, why does it inform us naalo, "his sandal?" A sandal which is fit for him, to the exclusion of a large on which he is not able to walk in and to a small one which does not cover the majority of his foot, and to the exclusion of a sandal which has a sole but does not have a heel.

אביי הוה יתיב קמיה דרב יוסף אתאי ההיא איתתא לחלוץ
אמר ליה הב ליה סנדלך יהב ליה דשמאלא
אמר ליה אימור דאמור רבנן דאיעבד לכתחלה מי אמור
אי הכי בסנדל שאינו שלו נמי אימור דאמור רבנן דאיעבד לכתחלה מי אמור
אמר ליה הכי קאמינא לך הב ליה ואקני ליה
וכן הלכה:

Abaye was sitting before Rav Yosef when a certain woman came in to perform chalitza.
He {Rav Yosef} said to him {Abaye}: Give him {the levir} your left sandal.
He said to him: If you say that the Sages said this in a bedieved case {that after the fact it is valid}, fine, but who says that it may be done ab initio?
If so, with a sandal which is not his, say also that the Sages said after the fact is fine, but ab initio who said?
He said to him: This is what I was saying to you: Give it to him and transfer possession of it to him.
And so is the halacha.

סנדל של עץ חליצתה כשרה
ודוקא במחופה עור אבל שאינו מחופה עור אפילו דאיעבד נמי לא:

"A sandal of wood, her chalitza is valid":
And specifically where it was covered in leather, but not covered in leather, even after the fact, no.

{Yevamot 104b}

רבא בר חייא קטפסאה עבד עובדא במוק וביחידי ובלילה
אמר שמואל כמה רב גובריה דעבד כיחידאה
דתניא אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי אני ראיתי את רבי ישמעאל בן אלישע שחלץ במוק וביחידי ובלילה
למימרא דלית הילכתא כותיה

Rava bar Chiyya of Ketesfa {=Ketesifon} in practice conducted {a chalitza} with a felt sock, alone {with no others present}, and at night.
Shmuel said: How great is his force {authority}, for he acted like an individual {against majority opinion}.
For they learnt {in a brayta}: Rabbi Yishmael beRabbi Yossi said: I have seen Rabbi Yishmael ben Elisha conduct a chalitza with a felt sock, alone, at night.
To tell us that the halacha is not like him.

Rif Yevamot 33a {Yevamot 102b continues; 103a} Material For The Chalitza Sandal; Position for Chalitza

33a

{Yevamot 102b continues}

אמר רב יהודה אמר רב סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו משום שנאמר ואנעלך תחש
בעא מיניה ר' אלעזר מרב הוא של עור ותרסיותיו של שער מהו
אמר ליה מי לא קרינא ביה ואנעלך תחש
אי הכי אפילו כולו שער נמי
אמר ליה ההוא קורקא מיקרי
הא דתנן באנפליא חליצתה פסולה אוקמא רבא באנפליא של בגד אבל באנפליא של עור חליצתה כשרה

Rav Yehuda cited Rav: A sandal sewn with flax, we do not perform chalitza with it, for it is stated {Yechezkel 16:10}:

י וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה, וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ; וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ, וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.

10 I clothed thee also with richly woven work, and shod thee with sealskin, and I wound fine linen about thy head, and covered thee with silk.

{implying that naal is done with leather}.
Rabbi Eleazar inquired of Rav: If it is made of leather and its straps of animal hair, what Pis the law}?
He said to him: Would we not call {/apply} to this {Yechezkel 16:10}:

י וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה, וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ; וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ, וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.

10 I clothed thee also with richly woven work, and shod thee with sealskin, and I wound fine linen about thy head, and covered thee with silk.

? {We can and so it would be valid.}
"If so, even if all of it was animal hair, as well!"
He said to him: That is called kurka {a slipper}.

This that they taught {tnan}: felt socks, her chalitza is invalid, Rava established it with socks of cloth, but socks of leather, her chalitza is valid.

{Yevamot 103a}

תניא החולצת מן הגדול בין עומד בין יושב בין מוטה והחולצת מן הסומא חליצתה כשרה

They learnt {in a brayta}: A woman who underwent chalitza from an adult, whether he was standing or sitting or reclining, and a woman who underwent chalitza from a blind man, her chalitza is valid.

אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה
נסחא אחרינא לתרוצי לכרעיה
אמר ליה רב אשי לאמימר והתניא בין עומד בין יושב בין מוטה
אמר ליה ולעולם דדחיס ליה לכרעיה
אמר אמימר האי מאן דמסגי אלוחתא דכרעיה לא לחלוץ
אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לא בר אבין חליץ ולא בר קפין חליץ

Amemar said: If someone performs chalitza, he needs to press down his foot.
Another textual variant: To make his foot straight.
Rav Ashi said to Amemar: But they learnt {in a brayta}: Whether standing, sitting, or reclining!
He said to him: Yes, so long as he presses down with his foot.

Amemar said: One who walks on the upper side of his foot {due to a deformity} should not undergo chalitza.
Rav Ashi said: According to what Amemar said, Bar Avin could not undergo chalitza and Bar Kappin could not undergo chalitza.

איכא למאן דאמר לית הלכתא כאמימר מדאמר רב אשי למאי דקאמר אמימר מכלל דאיהו לא סבירא ליה
ועוד דהא תנן מארכובה ולמעלה חליצתה פסולה מארכובה ולמטה חליצתה כשרה

ואנן לא סבירא לן הכי דאי איתיה להאי סברא הוה ליה אמימר מפליג אמתניתין וליכא למימר דפליג אמימר אמתניתין
ועוד אי פליג אמתניתין הוה מותבינן ליה תיובתא מינה ומדלא אותבינן עליה מינה שמעינן מינה דמתני' טעמא לחוד ואמימר טעמיה לחוד

There is according to one {posek} who said that the halacha is not like Amemar, from the fact that Rav Ashi said "according to what Amemar said..." we can derive that he does not hold like him. And furthermore, this that they learnt {in the Mishna}: from the knee and higher, the chalitza is invalid, and from the knee down the chalitza is valid.

And we do not hold so, for if this reasoning were so, Amemar would be arguing on our Mishna, and we cannot say that Amemar is arguing on our Mishna. And furthermore, if he were arguing on our Mishna, they would have retorted to him with a tiyuvta {conclusive disprove} from it, and from the fact that they do not so reject him based on it, we deduce from this that our Mishna has one reasoning and Amemar has a different, non-conflicting reasoning.

Rif Yevamot 33a {Yevamot 102b continues; 103a} Material For The Chalitza Sandal; Position for Chalitza

33a

{Yevamot 102b continues}

אמר רב יהודה אמר רב סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו משום שנאמר ואנעלך תחש
בעא מיניה ר' אלעזר מרב הוא של עור ותרסיותיו של שער מהו
אמר ליה מי לא קרינא ביה ואנעלך תחש
אי הכי אפילו כולו שער נמי
אמר ליה ההוא קורקא מיקרי
הא דתנן באנפליא חליצתה פסולה אוקמא רבא באנפליא של בגד אבל באנפליא של עור חליצתה כשרה

Rav Yehuda cited Rav: A sandal sewn with flax, we do not perform chalitza with it, for it is stated {Yechezkel 16:10}:

י וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה, וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ; וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ, וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.

10 I clothed thee also with richly woven work, and shod thee with sealskin, and I wound fine linen about thy head, and covered thee with silk.

{implying that naal is done with leather}.
Rabbi Eleazar inquired of Rav: If it is made of leather and its straps of animal hair, what Pis the law}?
He said to him: Would we not call {/apply} to this {Yechezkel 16:10}:

י וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה, וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ; וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ, וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.

10 I clothed thee also with richly woven work, and shod thee with sealskin, and I wound fine linen about thy head, and covered thee with silk.

? {We can and so it would be valid.}
"If so, even if all of it was animal hair, as well!"
He said to him: That is called kurka {a slipper}.

This that they taught {tnan}: felt socks, her chalitza is invalid, Rava established it with socks of cloth, but socks of leather, her chalitza is valid.

{Yevamot 103a}

תניא החולצת מן הגדול בין עומד בין יושב בין מוטה והחולצת מן הסומא חליצתה כשרה

They learnt {in a brayta}: A woman who underwent chalitza from an adult, whether he was standing or sitting or reclining, and a woman who underwent chalitza from a blind man, her chalitza is valid.

אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה
נסחא אחרינא לתרוצי לכרעיה
אמר ליה רב אשי לאמימר והתניא בין עומד בין יושב בין מוטה
אמר ליה ולעולם דדחיס ליה לכרעיה
אמר אמימר האי מאן דמסגי אלוחתא דכרעיה לא לחלוץ
אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לא בר אבין חליץ ולא בר קפין חליץ

Amemar said: If someone performs chalitza, he needs to press down his foot.
Another textual variant: To make his foot straight.
Rav Ashi said to Amemar: But they learnt {in a brayta}: Whether standing, sitting, or reclining!
He said to him: Yes, so long as he presses down with his foot.

Amemar said: One who walks on the upper side of his foot {due to a deformity} should not undergo chalitza.
Rav Ashi said: According to what Amemar said, Bar Avin could not undergo chalitza and Bar Kappin could not undergo chalitza.

איכא למאן דאמר לית הלכתא כאמימר מדאמר רב אשי למאי דקאמר אמימר מכלל דאיהו לא סבירא ליה
ועוד דהא תנן מארכובה ולמעלה חליצתה פסולה מארכובה ולמטה חליצתה כשרה

ואנן לא סבירא לן הכי דאי איתיה להאי סברא הוה ליה אמימר מפליג אמתניתין וליכא למימר דפליג אמימר אמתניתין
ועוד אי פליג אמתניתין הוה מותבינן ליה תיובתא מינה ומדלא אותבינן עליה מינה שמעינן מינה דמתני' טעמא לחוד ואמימר טעמיה לחוד

There is according to one {posek} who said that the halacha is not like Amemar, from the fact that Rav Ashi said "according to what Amemar said..." we can derive that he does not hold like him. And furthermore, this that they learnt {in the Mishna}: from the knee and higher, the chalitza is invalid, and from the knee down the chalitza is valid.

And we do not hold so, for if this reasoning were so, Amemar would be arguing on our Mishna, and we cannot say that Amemar is arguing on our Mishna. And furthermore, if he were arguing on our Mishna, they would have retorted to him with a tiyuvta {conclusive disprove} from it, and from the fact that they do not so reject him based on it, we deduce from this that our Mishna has one reasoning and Amemar has a different, non-conflicting reasoning.

Rif Yevamot 32b {Yevamot 101b continues; 102a - b} Judges, Shoes By Chalitza; A Yevama Who Grew Up Among the Brothers

32b

{Yevamot 101b continues}

אמר רבא צריכי דיינין למיקבע דוכתא דכתיב ועלתה יבמתו השערה
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדו עובדא בחמשה
כמאן כרבי יהודה והא הדר ביה ר' יהודה
לפרסומי מילתא בעלמא

Rava said: The judges need to establish a place, for it is written {Devarim 25:7}:

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

Rav Pappa and Rav Huna son of Rav Yehoshua conducted themselves in practice with five. Like whom? Like Rabbi Yehuda? But Rabbi Yehuda retracted! Rather, only to make the matter well-known.

אמר רב כהנא הוה קאימנא קמיה דרב יהודה אמר לי תיב אזירזא דקני למלויי חמשה לפרסומי מילתא
רב שמואל הוה קאי קמיה דרב יהודה אמר ליה סק ותא לזירזא דקני למלויי חמשה לפרסומי מילתא
א"ל תנינא בבית דין של ישראל ולא בבית דין של גרים ואנא גר אנא
אמר רב יהודה כגון רב שמואל בר יהודה מרענא שטרא דממונא אפומיא

Rav Kahana said: I was standing before Rav Yehuda. He said to me "sit on the bundle of reeds mat to fill out the five, in order to make the matter well-known."
Rav Shmuel {our gemara: Rav Shmuel bar Yehuda was} was standing before Rav Yehuda. He said to him: Come, get onto this bundle of reeds to fill out the five, to make the matter well-known."He said to him: "We have learnt {in a brayta} -- in a bet Din of Israelites and not in a bet Din of converts," and I am a convert.
Rav Yehuda said: Such as Rav Shmuel bar Yehuda, I would declare impaired a monetary deed {shtar}.

{Yevamot 102a}

אמר רבא גר דן את חבירו דבר תורה דכתיב שום תשים עליך מלך
עליך הוא דבעיא מקרב אחיך אבל גר דן את חבירו
ואם היתה אמו מישראל דן ואפילו ישראל
ולענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל מאי טעמא תרי בישראל כתיבי

Rava said: A convert may, according to Biblical law, judge his fellow {convert}, for it is written {Devarim 17:15}:

טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.

15 thou shalt in any wise set him king over thee, whom the LORD thy God shall choose; one from among thy brethren shalt thou set king over thee; thou mayest not put a foreigner over thee, who is not thy brother.

Upon you is where he is required to be "from among thy brethren," but a convert may judge his fellow {convert}.
And if his mother was from an Israelite {but converted, presumably because her mother was not Jewish}, he may judge even an Israelite. And in terms of chalitza, {the convert may not judge} until both his mother and father are from Israelites. What is the reason? For twice it is written בְּיִשְׂרָאֵל -- "in Israel."

חלצה במנעל חליצתה כשרה
אמר רבא אמר רב כהנא אמר רב [אסי] אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל לכתחילה שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל
ומנעל לכתחילה מ"ט לא
גזירה משום מנעל המרופט אי נמי משום חצי מנעל

"If he performed chalitza on her with a {foot-covering} shoe, it is valid":
Rava {our gemara: Rabba} cited Rav Kahana who cited Rav [Assi]: If {the prophet} Eliyahu would come and tell us that we may perform chalitza with a {foot-covering} shoe -- ab initio {lechatchila} -- we listen to him. That we do not perform chalitza with a sandal, we do not listen to him, for the nation is already accustomed to use the sandal.

And the shoe, ab initio, why not? As a decree because of a flabby {or burst} shoe; alternatively because of half a shoe.

אמר רב אי לאו דחזיתיה לחביבי דחלץ בסנדלא דאית ליה שנאצי אנן לא הוה חליצנא אלא בסנדלא דטייעא
מ"ט משום דמיהדק טפי
והאי דידן אף ע"ג דאית ביה חומרתא קטרינן ביה מיתנא כי היכי דתיהוי חליצה מעלייתא
פירוש סנדלא דטייעא כגון האי דקארו ליה ישמעאלים תאסומ"א דעביד ליה לפי מדת איסתוירא דכרעיה ועביד ליה חומרתא ומכניף רצועות דסנדל כולה ומעייל להו בחומרתא וכד בעי מעייק ליה וכד בעי מרווח ליה

Rav said: Had I not seen my uncle {R' Chiyya} conduct a chalitza with a sandal that had laces, I would not conduct a chalitza except with an Arabian sandal. What is the reason? Because it {the Arabian sandal} can be more firmly fastened.
And this {sandal} of ours, even though it has a knot, a strap also should be tied to it such that it should be the best possible chalitza {which involves first untying the strap and then removing the shoe}.
To explain an Arabian sandal: Such as this which the Ishmaelites call tasoma which is made for him according to the measure of the ankle of the leg and they make for him a knot and fold in the straps of the entire sandal and enter it into the knot, and when he wishes to he can tighten it, and when he wishes to he can loosen it.

אמר רב יהודה אמר רב התרת יבמה לשוק בשמיטת רוב העקב
מיתיבי התיר רצועות מנעל וסנדל או ששמט רוב הרגל חליצתה פסולה
טעמא דשמט הוא הא שמטה היא חליצתה כשרה רוב הרגל אין רוב העקב לא
לא היינו רוב הרגל היינו רוב העקב
ואמאי קרו ליה רוב העקב משום דכולה חילא דכרעא עליה דחיס
מסייע ליה לרבי ינאי דאמר רבי ינאי בין שהתיר הוא ושמטה היא בין שהתירה היא ושמט הוא חליצתה פסולה עד שתתיר היא ותשמיט היא וכן הלכה:

Rav Yehuda cited Rav: You permit a yevama to the market {to marry a stranger} with the release of most of the heel.
They objected {from a brayta}: If the straps of the {foot-covering} shoe or the sandal were untied or if he removed it from most of the foot, her chalitza is invalid.
The reason is because he removed it, but if she removed it, her chalitza is valid; most of the foot, yes, but most of the heel, no!
No. The phrase "most of the foot" is equal to the phrase "most of the heel." And why do they call it "most of the heel?" Because all the weight of the foot rests upon it.

This supports Rabbi Yannai. For Rabbi Yannai said: Whether he loosened it and she removed it or whether he loosened it and he removed it, her chalitza is invalid, until she loosens it and she removes it.
And so is the halacha.

{Yevamot 102b}

אמר רב יהודה אמר רב יבמה שגדלה בין האחים מותרת לינשא לאחד מהם ואין חוששין שמא חלצה לאחד מהן
טעמא דלא חזינא הא חזינא חיישינן
שמא כיוונה
ואע"ג דתניא בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצתה פסולה עד שיתכוונו שניהן כאחת הני
מילי למישרייה לעלמא אבל לאחין מיפסלה

Rav Yehuda cited Rav: A yevama who grew up among the brothers, she is permitted to marry one of them, and we do not fear that {as a friendly service} she had at some point performed chalitza {by removing the sandal} of one of them.
The implication of this is that the reason is that we did not see {her do that}, implying that had we seen this, we would worry. {But why? Surely intent in the matter matters!} Perhaps she had intent. And even though they learnt {in a brayta}: Whether he has intention and she does not have intention, or whether she has intention and he did not have intention, her chalitza is invalid, until both of them intend -- these words are to permit her to the world, but {even without this} to the brothers, she is invalidated.

{Note: this either represents a reworking of the gemara based on a specific understanding, or else a different girsa of the gemara.}

Rif Yevamot 32a {Yevamot 97b continues; 101a} Twin Converts; The Judges and Sandal of Chalitza

32a

{Yevamot 97b continues}

תניא שני אחין תאומין גרים וכן משוחררין לא חולצין ולא מיבמין ואין חייבין משום אשת אח
היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה לא חולצין ולא מיבמין אבל חייבין משום אשת אח
היתה הורתן בקדושה ולידתן בקדושה הרי הן כישראל לכל דבריהן:

They learnt {in a brayta}: Two twin brothers who are converts, and so too who are freed, they do not perform chalitza not yibbum, nor are they liable for their brother's wife.
If their conception was not in holiness but their birth was in holiness, they do not perform chalitza nor yibbum, but they are liable for their brother's wife.
If their conception was in holiness and their birth was in holiness, they are like Israelites in all respects.

END PEREK
BEGIN PEREK TWELVE

{Yevamot 101a}
Mishna:

מצות חליצה בשלשה דיינין ואפילו ג' הדיוטות
חלצה במנעל חליצתה כשרה באנפליא חליצתה פסולה סנדל שיש לו עקב כשר שאין לו עקב פסול מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה:

The commandment of chalitza is with three judges, and even three laymen.
If he performed chalitza on her with a shoe {rather than a sandal} her chalitza is valid. With a sock, her chalitza is invalid. A sandal which has a heel, it is valid; which does not have a heel, it is invalid. If {the shoe is worn} from the knee down, her chalitza is valid; from the knee up, her chalitza is invalid.

Gemara:

ומאחר דאפילו הדיוטות דיינין למה לי
הא קמ"ל דבעי' שיודעין להקרות כעין דיינין
תנינא להא דתנו רבנן מצות חליצה בשלשה שיודעין להקרות ר' יהודה אומר בחמשה
אמר רבא אמר ר"נ הלכה מצות חליצה בשלשה הואיל וסתם לן תניא כוותיה במקום מחלוקת דתנן סמיכת זקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר בחמשה החליצה והמיאונין בשלשה ולא קא מפליג רבי יהודה ש"מ הדר ביה

And now that even laymen {are allowed}, why mention judges? This informs us that they need to be able to read {dictate the texts} like judges.
We learned this. For the Sages learnt {in a brayta}: The commandment of chalitza is with three who know how to read. Rabbi Yehuda says: With five.

Rava cited Rav Nachman: The halacha is that the commandment of chalitza is with three, since the Tanna {of our Mishna} stated it plainly even in the place of existing controversy.For they learn {tnan}: "The laying on of hands of elders and the breaking of the neck of the calf is with three -- these are the words of Rabbi Yossi. Rabbi Yehuda says: With five. The chalitza and refusal are with three." And Rabbi Yehuda does not argue. We may thus deduce that he retracted in this.

Rif Yevamot 31b {Yevamot 97a-b} Marrying Relatives After Rape, Seduction; Impact of Conversion, Manumission On Yibbum and Chalitza

31b

BEGIN PEREK ELEVEN
{Yevamot 97a}
Mishna:

נושאין על האנוסה ועל המפותה
והאונס והמפתה על הנשואה חייב
נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו
רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו

A man may marry upon {=the close relative of} a raped woman {whom he raped} and upon a woman he seduced. And one who raped or seduced upon {=a relative of} a married woman {=his wife}, he is liable.

A man may marry the woman raped by his father and the woman seduced by his father, the woman raped by his son and the woman seduced by his son.
Rabbi Yehuda forbids the woman raped by his father and the woman seduced by his father.

Gemara:

תנינא להא דתנו רבנן אנס אשה מותר לישא בתה נשא אשה אסור לישא בתה והא דתנן הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה מדרבנן ומתני' דתנן נושאין לכתחילה לאחר מיתה תנא:

We have learnt this, for the Sages learnt {in a brayta}: If he raped a woman, he is permitted to marry her daughter; if he married a woman, he is forbidden to marry her daughter.
And this that they learnt {tnan}: If one is suspected of intercourse with a woman, he is forbidden to her mother and to her daughter, and to her sister -- this is Rabbinic.
And the Mishna which taught "they may marry" -- with the implication of ab initio -- is teaching this after death {of the woman}.

מנא הני מילי דמי שאנס אשה מותר לישא בתה
דת"ר בכולן נאמרה שכיבה וכאן נאמרה קיחה ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה לומר לך דרך ליקוחין אסרה תורה
רבא אמר אנס אשה מותר לישא בתה מהכא ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן הא בת בנה דידה ובת בתה דידה גלי וכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה וגו'
הא כיצד כאן באונסין וכאן בנשואין איפוך אנא עריות שאר כתיב בהו בנשואין איכא שאר באונסין ליכא שאר:

From where are these words that one who raped a woman is permitted to marry her daughter? For the Sages learnt {in a brayta}: Regarding all of them is stated shechiva {"sleeping"} and here is stated "taking" -- Vayikra 20:14:

יד וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת-אִשָּׁה וְאֶת-אִמָּהּ--זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ, וְאֶתְהֶן, וְלֹא-תִהְיֶה זִמָּה, בְּתוֹכְכֶם.

14 And if a man take with his wife also her mother, it is wickedness: they shall be burnt with fire, both he and they; that there be no wickedness among you.

To tell you that way of taking {=marrying} the Torah forbade.
Rava said: If he raped a woman, he is permitted to marry her daughter, from here: {Vayikra 18:10}:

י עֶרְוַת בַּת-בִּנְךָ אוֹ בַת-בִּתְּךָ, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן: כִּי עֶרְוָתְךָ, הֵנָּה. {ס}

10 The nakedness of thy son's daughter, or of thy daughter's daughter, even their nakedness thou shalt not uncover; for theirs is thine own nakedness. {S}

Thus the daughter of her son and the daughter of her daughter you may uncover. But it is written {same perek}:

יז עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ, לֹא תְגַלֵּה: אֶת-בַּת-בְּנָהּ וְאֶת-בַּת-בִּתָּהּ, לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ--שַׁאֲרָה הֵנָּה, זִמָּה הִוא.

17 Thou shalt not uncover the nakedness of a woman and her daughter; thou shalt not take her son's daughter, or her daughter's daughter, to uncover her nakedness: they are near kinswomen; it is lewdness.

How so? Here where they were raped and here where they were married.
But {why not} reverse it! Regarding forbidden {incestuous} relations it is written "kin" {שאר}. By marriage there is kin, whereas by those who are raped, there are not kin {to him}.

{Yevamot 97b}
Mishna:

הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מיבמין ואפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן השפחה שנשתחררו בניה עמה:

A convertess who sons converted with her, {if one of these sons should die} they do not perform chalitza nor yibbum, and even if the conception of the first one was not in holiness {before her conversion} and his birth was in holiness, while the second one's conception and birth was in holiness; and so too a bondwoman whose children were freed with her.

Gemara:

בני יודן אמתא אישתחררו
שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי דהדדי
אמר ליה רבא והא רב ששת אסר
א"ל הוא אסר ואנא שרינא
מן האב ולא מן האם כולי עלמא לא פליגי דשרי
מן האם ולא מן האב כולי עלמא לא פליגי דאסור
כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי בתר אבא שדינן ליה דהא בני פלניא קרו ליה ומאן דאסר קרו ליה נמי בני פלניתא

וא"ד פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחים מן האם

The sons of of Yudan the bondwoman were freed. Rav Acha bar Yaakov permitted them to marry each other's wives {since the previous family bond was dissolved}.
Rava said to him: But Rav Sheshet forbade.
He said to him: He forbade but I permit.

{Convert brothers} From the same father and not from the same mother, all agree that it is permitted. From the same mother and not from the same father , all agree that it is forbidden. When do they argue? From both the mother and the father. The one who permits casts him after the father, for they call him son of Ploni. And the one who forbids -- they also call him son of Plonit.

And some some that Rav Acha bar Yaakov argues even by brothers from the same mother.

מאי טעמא גר שנתגייר כקטן שנולד דאמי ואקשינן ליה לרב אחא בר יעקב ופריק ואף על פי כן כיון דלא אפסיקא הלכתא כוותיה בהדיא עבדינן לחומרא כרב ששת

What is the reason? A convert who converts is like a newborn child. And we ask on Rav Acha bar Yaakov and resolve. And even so, since we do not explicitly rule the halacha in accordance with him, we act stringently like Rav Sheshet.