Rif Megillah 9a {Megillah 27b continues; 28a; 27b; 28b}

9a

{Megillah 27b continues}

אימתי שירצו יחזירוהו דברי ר"מ
וחכמים אומרים מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מד' דברים למרחץ ולבורסקי ולבית הטבילה ולבית המים
רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה
ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין לתוכו חבלים ואין פורסין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות אין עושין אותו קפנדריא שנאמר והשמותי את מקדשיכם בקדושתן הן אף כשהן שוממין
עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש:

that when they want, they can get it back. These are the words of Rabbi Meir.
And the Sages say: They can sell it as an eternal sale, except for four purposes: for a bathhouse, a tanning house, a house of immersion, and a house of water {laundry or perhaps outhouse for urination}.
Rabbi Yehuda says: They sell it to be a courtyard, and the purchases may do with it what he wishes.

{Megillah 28a}
And Rabbi Yehuda further states: A synagogue which has been destroyed, they do not give eulogies therein, nor do they twine ropes, nor do they set traps therein, nor do they dry fruits on its roof, nor do not make it into a shortcut, for it is written {Vayikra 26:31}:

לא וְנָתַתִּי אֶת-עָרֵיכֶם חָרְבָּה, וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם; וְלֹא אָרִיחַ, בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם.

31 And I will make your cities a waste, and will bring your sanctuaries unto desolation, and I will not smell the savour of your sweet odours.

That is, even when they are destroyed.

When weeds grows there, you should not cut it, in order to cause anguish.

{Megillah 27b}
Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לאדם להשתין מים בתוך ד' אמות של תפלה.
שאלו תלמידיו את רבי ינאי במה הארכת ימים אמר להם מימי לא השתנתי מים בתוך ד' אמות של תפלה ולא כניתי שם לחברי ולא בטלתי מקדוש היום אמה זקנה היתה לי ופעם אחת לא היה לי יין לקדוש היום מכרה כפה של ראשה והביאה לי יין לקידוש היום וכשמתה הניחה לו ג' מאות גרבי יין וכשמת הוא הניח לבניו ג' אלפים גרבי יין:

Rav Yehuda cited Shmuel: It is permitted for one {a man} to urinate within four cubits of prayer.
Rabbi Yannai's students asked him: For what reason did you merit long life? He said to them: In all my days, I did not urinate within four cubits of prayer, nor did I call my friend a nickname, nor did I neglect sanctifying the day {of Shabbat/Yom Tov by making kiddush}. I had an aged mother, and one time I did not have wine for sanctifying the day, and she sold her head cap and brought me wine for sanctifying the day. And when she died, she left him 300 barrels of wine. And when he died, he left his sons 3000 barrels of wine.

{Megillah 28b}

ועוד אמר ר' יהודה וכו'.
ת"ר בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין נאותין בהן ואין מטיילין בהן ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים ומכבדים אותן ומרביצים אותן
א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחרבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים מפני עגמת נפש:

"And Rabbi Yehuda further said":
The Sages learnt {in a brayta}: Synagogues and study halls, we do not conduct ourselves with levity therein. We do not eat therein, nor drink therein, nor adorn ourselves therein, nor do we travel through them, nor do we enter them in sunny days to get out of the sun and on rainy days to get out of the rain. However, we read therein and learn therein, and deliver a eulogy of the public, and we sweep them and sprinkle water on them {after sweeping}.

R' Yehuda said: When? When they are extant, but when they are destroyed, we leave them alone and weeds grow in them, in order to cause anguish.

א"ר אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויות ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש
ומאי נינהו חשבונות
דאמר רב ששת בהכ"נ שמחשבין בה חשבונות לסוף מלינין בו מת מצוה:

Rabbi Assi said: The synagogues in Bavel were made with a precondition, and even so, we do not conduct ourselves with levity therein.
And what is that? Making calculations.
For Rav Sheshet said: A synagogue in which they make "calculations," in the end {in punishment} they will keep a met mitzvah overnight.

ואין נאותין בהן
אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן:

"Nor may they adorn themselves therein":
Rava said: Chachamim and their students are permitted. For Rabbi Yehoshua ben Levi said, what is an academy {bei Rabanan}? A house {personal dwelling place, rather than academy} of the Sages.

ואין נכנסין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים
רבינא ורב אחא בר אבא הוו קיימי וקא שיילו שמעתא מרבא
אתא זילחא דמיטרא עיילי לבי כנישתא
אמרי הא דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא הוא אלא דשמעתא בעיא צילותא

"Nor may they enter when it is sunny to avoid the sun or when it is raining to avoid the rain":
Ravina and Rav Ashi went to ask a saying {in learning} from Rava. A torrent of rain came, and they entered the synagogue. They said: This that we are entering the synagogue is not because of the rain, but rather because a saying {in learning} requires clarity.

א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי וכי איצטריך אינש למיקרי גברא מבי כנישתא מאי
א"ל אי צורבא מרבנן לימא שמעתא ואי תנא הוא לימא הלכה ואי קרא הוא לימא פסוקא ואי לאו בר הכי הוא לימא לינוקא אימא לי פסוקך אי נמי נשהי פורתא וניקם:

Rav Acha son of Rava said to Rav Ashi: And when one needs to call someone from the synagogue, what should he do?
{Note: slightly different girsa here than in our gemara.}
He said to him: If he is a Torah scholar, let him say a saying {in learning a shmayta, equivalent to the reasoning behind something}, and if he knows Mishna, let him say a halacha, and if he knows mikra, let him say a pasuk, and if he is not proficient in any of this, let him say to a child that he {the child} should say his pasuk {that he is currently reading}, or alternatively, let him wait a bit and then get up.

ומספידין בתוכו הספד של רבים.
מחוי רב חסדא כגון הספדא דקאי ביה רב ששת
מחוי רב ששת כגון דקאי ביה רב חסדא
רפרם ספדה לכלתיה בבי כנישתא
אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרה דידה מיתא אתו כולי עלמא
ר' זעירא ספדיה לההוא מרבנן בבי כנישתא אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרא דידיה מיתא אתו כ"ע:

"And they make a eulogy for the public":
Rav Chisda gave an example: Such as a eulogy for someone from the house of Rav Sheshet.
Rav Sheshet gave an example: Such as a eulogy for someone from the house of Rav Chisda.
Rafram eulogized his daughter-in-law in a synagogue. He said: Either because of my honor or her honor, everyone will come.
Rabbi Zeira eulogized a certain member of the rabbinate in the synagogue. He said: He said: Either because of my honor or his honor, everyone will come.

תנן ההם ודאישתמש בתגא חלף
א"ר שמעון בן לקיש זה שמשתמש במי ששונה הלכות דאמר עולא לישתמש

They learned {tnan - in a Mishna in Pirkei Avot} there: "And one who makes use of the crown {of Torah} will perish"
Rabbi Shimon ben Lakish said: This is one who makes use of one who learns halachot. For Ulla said:

Rif Megillah 8b {Megillah 26b continues; 27a - 27b}

8b

{Megillah 26b continues}

ואמר רבא מריש הוה אמינא כורסיא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינא דמותבן ספרא עליה אמינא תשמיש קדושה הוא
ואמר רבא האי תיבותא דאירפט מעבדיה תיבותא זוטרתי שרי כורסיא אסיר כורסיא מעבדיה כורסיא זוטא שרי דרגא לכורסיא אסיר
ואמר רבא האי פריסא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינא דעייפי ליה ומנחי ספר תורה עילויה אי נמי פרסי ליה אסיפרא אמינא תשמיש קדושה:

ואמר רבא הני זיבולי דחומשי וקומטרי דספרי תשמישי קדושה נינהו ונגנזים פשיטא מהו דתימא הני לאו לכבוד עבידי לנטורי בעלמא עבידי וכאנדרונא דמיאן קמ"ל:

And Rava said: Initially, I believed that the bimah was the accoutrement of an accoutrement. When I saw that they rest the sefer upon it, I believed it was the accoutrement of holiness.
And Rava said: An ark which broke apart, to construct a smaller ark out of it is permitted. {To construct out of it} a bimah, it is forbidden. A {large broken} bimah to construct a small bimah, it is permitted. For a step up to the Bimah, it is forbidden.
And Rava said: The {inner} curtain {of the aron} is the accoutrement of an accoutrement. When I saw that they fold it and place a sefer Torah upon it, or else spread it over the sefer, I believe that it is the accoutrement of holiness.
And Rava said: These sacks for Chumashim and chests of sefarim are accouterments of holiness, and they are hidden away.
This is obvious! I would have said that these were not made for honor but rather only for protection, and it is like a corner construction for books. Therefore it informs us.

אמר מר זוטרא משמיה דרב ששת מטפחות ספרים שבלו עושין אותם תכריכים למת מצוה וזו היא גניזתן
ואמר רבא ספר תורה שבלה גונזין אותה אצל תלמיד חכם ואפילו שונה הלכות
ואמר רב אחא בר יעקב ובכלי חרס שנאמר ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים

Mar Zutra cited Rav Sheshet: Covers of sefarim which wore out, they make them into shrouds for a met mitzvah {corpse with no one else to bury it} and this is their hiding away.
And Rava said: A Torah scroll which wore out, they hide it away {by burying it} next to a Torah Scholar, even if he is {merely} a learner of halachot {Mishnayot and braytot}.
And Rav Acha bar Yaakov said: And {they bury it} in earthenware vessels, for it is written {Yirmiyahu 32:14}:

יד כֹּה-אָמַר ה צְבָקוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, לָקוֹחַ אֶת-הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה, וּנְתַתָּם, בִּכְלִי-חָרֶשׂ--לְמַעַן יַעַמְדוּ, יָמִים רַבִּים. {ס}

14 'Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: Take these deeds, this deed of the purchase, both that which is sealed, and this deed which is open, and put them in an earthen vessel; that they may continue many days. {S

{Megillah 27a}

ואמר רב פפי משמיה דרבא מבי כנישתא לבי רבנן שרי מבי רבנן לבי כנישתא אסור
ורב פפא משמיה דרבא אמר איפכא
והלכתא כרב פפי
דאמר ריב"ל בהכ"נ מותר לעשותו בהמ"ד דאלמא בית המדרש עדיף

And Rav Pappi cited Rava: Converting from a synagogue to a house of Sages {=study hall} is permitted; from a study hall to a synagogue is forbidden.
And Rav pappa cited Rava saying the opposite.
And the halacha is like Rav Pappi, for Rabbi Yehoshua ben Levi said: A synagogue, it is permitted to make it into a study hall. Thus it is clear that a study hall is better.

ת"ר מניחין תורה ע"ג תורה ותורה על גבי חומשין וחומשין על גבי נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים על גבי חומשין ולא חומשין ע"ג תורה
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום ר"ג אין מוכרין ס"ת אפילו ישן ליקח בו חדש
וא"ר יוחנן משום ר"מ אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה
ת"ר לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שאינו צריך לו
יתר על כן אמר ר"ש בן גמליאל אפילו אין לו מה יאכל ומכר ספר תורה או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם:

The Sages learnt {in a brayta}: We may place a Torah upon a Torah, and a Torah upon Chumashim, and Chumashim upon Neviim and Ketuvim, but not Neviim and Ketuvim upon Chumashim, nor Chumashim upon a Torah.
Rabba bar bar Channa cited Rabbi Yochanan who cited Rabban Gamliel: We do not sell a sefer Torah, even an old one, in order to buy a new one.
And Rabbi Yochanan cited Rabbi Meir: We do not sell a sefer Torah except to learn Torah and marry a woman.
The Sages learnt {in a brayta}: One should not sell a sefer Torah, even if he does not need it.
More than this R' Shimon ben Gamliel said: Even if he does not have what to eat and he sells his sefer Torah or his daughter {as an ama ivriya}, he will never see a sign of blessing.

וכן במותריהם.
אמר רבא לא שנו אלא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר
ומכרו והותירו נמי לא אמרן אלא שלא התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו לדוכסוסיא מותר
מאי דוכסוסיא פרשא דמתא

"And so too for their remnants {leftover money after sale}":
Rava said: They only said this where they sold it and there was left over {from the money}, but if they collected and there is left over, it is permitted.
And if they sold it and there was left over, they also did not say except for where the seven leaders of the city did not make a precondition in the assembly of the residents of the city, but if seven leaders of the city made a condition in the assembly of the residents of the city, even for a dochsusya is permitted.
What is a dochsusya? A horseman to run errands for the city.

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו להם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהם ומפרנסין בהן עניי עירם
תנ"ה בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהם ומפרנסין בה עניי עירם ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר

Rabba bar bar Channa cited Rabbi Yochanan: If the residents of one city went to another city, and they imposed upon them to give charity, they give it {to the gabbai tzedakka} and when they come {back home} they bring it {the money from the gabbai} with them and use it to provide for the poor of their own city.
A brayta also says so: If the residents of one city went to another city, and they imposed upon them to give charity, they give it {to the gabbai tzedakka} and when they come {back home} they bring it {the money from the gabbai} with them and use it to provide for the poor of their own city. And an individual who went to another city and they imposed upon him to give charity, it is given to the poor of that city.

רב הונא גזר תעניתא
על לגביה רב הונא בר חנילאי וכל בני מתיה
רמו עלייהו צדקה יהבו
כי בעו למיזל אמרי ליה ליתבינהו ניהלן מר וניזיל ונפרנס בו עניי דמאתן
אמר להו תנינא במה דברים אמורים שאין שם חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תנתן לחבר עיר
וכ"ש דעניי דידי ודידכו עלאי סמוכו:

Rav Huna declared a fast. Rav Huna bar Chanilai and all the residents of his city came to him. He imposed upon them charity, and the gave. When they wished to leave, they said to him, "let master give it to us and we will use it to provide for the poor of our city."

{Megillah 27b}
He said to them: We learnt it: "Where are these words said {that they take the charity back to the city}, when there is no chaver of the city {Talmid Chacham who involves himself in the needs of the community}, but where there is a chaver of the city, it is given to the chaver of the city. And certainly {in this case} since both the poor of my city and your city rely upon me!"

Mishna:

אין מוכרין משל רבים ליחיד מפני שמורידין אותם מקדושתם דר"מ אמרו לו א"כ אף לא מעיר גודלה לעיר קטנה
אין מוכרין בהכ"נ אלא על תנאי

They do not sell from the community to an individual, because this reduces them in their sanctity {since not so many people will be using them}. These are the words of Rabbi Meir.
They said to him: If so, also from a large city to a small city as well!

They may not sell a synagogue except on condition

Rif Megillah 8a {Bava Batra 3b; Megillah 26b}

8a

וגרסי' בפ' השותפין והנ"מ דלא חזא ביה תיוהא אבל חזא ביה תיוהא סתר ובני לה כי הא דרב אשי חזא בה תיוהא בבי כנישתא דמתא מחסיא סתרה ובנייה ולא אפקיה לפוריא מינה עד דתקין לה שופכי:

And we learn in perek haShutfin {first perek of Bava Batra, 3b}: and these words are where he did not see cracks, but if he saw cracks, he may take it down and build it. Just like this that Rav Ashi saw cracks in the synagogue of Mata Mechasia and so took it down and began to rebuild it, and did not remove his bed from there until even the gutter-pipe was constructed.

{Megillah 26b resumes}

אמר רבא האי בי כנישתא חלופא וזבונא שרי אוגורה ומשכונה אסיר
מ"ט בקדושתה קיימא כדמעיקרא
ליבני נמי חלופינהו וזבונינהו שרי אוזפינהו אסור
והנ"מ בעתיקא אבל בחדתא לית לן בה
ואפילו למ"ד הזמנה מילתא היא הנ"מ כגון בגד למת דחזי לאשתמושי ביה אבל הני כטווי לארוג דמי וליכא מאן דאסר

Rava said: A synagogue, to exchange it or sell it is permitted, but to rent it or use as collateral is forbidden.
What is the reason? It stands in its sanctity as initially.
Its bricks as well, to exchange them or sell them is permitted, while lending them is forbidden.
And this is so by old ones, but new ones {which have not yet been used for kedusha} we have no issue with it. And even according to the opinion that designation has significance, that is such as clothing for a corpse, such that it is fit for using it, but here, it is like threads to weave with, and there is no one who would forbid.

מתנה בשבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר פליגי בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי
מאן דאסר במאי תפקע קדושתה
ומאן דשרי אמר אי לאו דהוה ליה הנאה מיניה לא יהב ליה מתנה הלכך הויא ליה מתנה כזביניה והלכתא כמאן דשרי:

A present {rather than sale} done by seven leaders of the city in the assembly of the residents of the city -- Rav Acha and Ravina argue about this. One forbids and one permits. The one who forbids -- {he asks: } by what means does its sanctity leave? And the one who permits says, if there was no benefit to him, he would not have given it as a present. Therefore the present is like a sale. And the halacha is like the one who permits.

ת"ר תשמישי מצוה נזרקים תשמישי קדושה נגנזין ואלו הן תשמישי מצוה סוכה ולולב וציצית ושופר ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקאות תפילין ומזוזות ותיק של ס"ת ונרתיק של תפילין ורצועותיהן

The Sages learnt {in a brayta}: Things used for a mitzvah may be discarded, while things used for holiness are hidden away. And the following are things used for a mitzvah: succah, lulav, tzitzit, shofar. And the following are things used for holiness: sacks for seforim, for tefillin and mezuzot, a sefer Torah case, a tefillin case, and their {tefillin} straps.

Rif Megillah 7b {Megillah 26a continues; 26b}

7b

{Megillah 26a continues}
Gemara:

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן זו דברי רבי מנחם ברבי יוסי סתימתאה
אבל חכמים אומרים רחוב אין בו משום קדושה

ור' מנחם בר' יוסי מ"ט הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות
ורבנן ההוא אקראי בעלמא הוא:

Rabbi bar bar Channa cited Rabbi Yochanan: The words of the stam Mishna are those of Rabbi Menachem beRabbi Yossi. However, the Sages say that a street has no inherent holiness.

And for Rabbi Menachem beRabbi Yossi, what is the reason? Since the populace pray there on fast days and Maamadot.
And the Sages? This is mere happenstance.

בית הכנסת לוקחים תיבה.
אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יוחנן לא שאנו אלא בית הכנסת של כפרים אבל בשל כרכין כיון דמעלמא קאתו ליה הויא דרבים ולא מצו מזבני ליה
אמר רב אשי והאי בי כנישתא דמתא מחסיא אע"ג דמעלמא קאתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו לה אי בעינא מצינא לזבונא:

"{If they sold} a synagogue, they may purchase an ark":
Rav Shmuel bar Nachmani cited Rabbi Yochanan: They only learned this about the synagogue of villages, but of walled cities, since from everywhere they come to it, it belongs to the public and they are unable to sell it.
Rav Ashi said: And this synagogue in Mata Mechasia, even though from everywhere they come to it, since they come to it based on my say so, if I wish, I may sell it.

אמר רב לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפי' למשתי ביה שכרא שפיר דמי
רבינא הוה ליה ההוא תלא דבי כנישתא בארעיה
אתא לקמיה דרב אשי
אמר ליה זבניה משבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר וזבנה וזרעה
אמר רב חסדא לא לסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי משום פשיעותא

Rav said: they only learned this where it was not sold by seven good people {overseers} of the city in the assembly of the people of the city, but if seven overseers of the city sold it in the assembly of the people of the city, even {if they used the money} to purchase beer, it is fine.

{Megillah 26b}
Ravina had the ruins of the synagogue in his land-holdings. He came before Rav Ashi {to ask what to do with it}. He {Rav Ashi} said to him: purchase it from seven of the overseers of the city in the assembly of the people of the city, and plant.

Rav Chisda said: One should not pull down a synagogue until he builds another synagogue, because of neglect {such that another synagogue might not be built}.

Rif Megillah 7a {Megillah 20a continues; 25b - 26a}

7a

{Megillah 20a, Mishna, continues}

כל היום כשר לקרות את המגילה לקרות את ההלל לתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת המוספין ולמוספין ולוידוי הפרים ולוידוי מעשר ולוידוי יום הכפורים לסמיכה. לשחיטה. לתנופה. להגשה [לקמיצה] להקטרה למליקה. ולקבלה. ולהזיה. ולהשקאת סוטה. ולעריפת עגלה. ולטהר את המצורע.
כל הלילה כשר לקצור את העומר ולספירת העומר והקטר חלבים ואברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום וכל דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:

The entire day is valid for reading the megillah, for reading Hallel, for blowing the shofar, for taking of the lulav, for the Mussaf prayer, for a mussaf offering, for the confession on the bulls {sacrifice}, for the confession on {bringing} Maaser {sheni}, for the confession of {the kohen gadol on} Yom Kippur, for leaning {on the sacrificial animal}, for slaughtering {of the sacrifice}, for waving, for bringing close {to the alter}, for taking the handful of flour, for burning {of incense}, for slaughter {of birds}, for receiving {the blood of the sacrifice}, for sprinkling, for the giving a Sotah to drink, for the breaking of the neck of the calf, and to purify the leper.
The entire night is valid for harvesting the sheaves for the Omer, for the counting of the Omer, the burning of the fasts and limbs.
This is the general rule: Whatever its commandment is {to do it} in the day is valid the entire day and whatever its commandment is in the night is valid the entire night.

END PEREK TWO

PEREK FOUR BEGINS
{Megillah 25b}
Mishna:

בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בהכ"נ
בהכ"נ לוקחין תיבה תיבה לוקחין מטפחות
מטפחות לוקחין ספרים ספרים לוקחין תורה אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בהכ"נ בהכ"נ לא יקחו את הרחוב וכן במותריהן:

If the residents of a city sold a city street, they may buy a synagogue with its money.
{If they sold} a synagogue, they may buy an ark {took keep the sefer Torah in}.
An ark, they may buy wrappers {for the sifrei Torah}.
Wrappers, they may buy sefarim {Rashi: scrolls of Neviim and Ketuvim}.
Seforim, they may buy a Torah.

{Megillah 26a}
However, if they sold a Torah, the may not buy sefarim {of Neviim and Ketuvim}; sefarim, they may not buy wrappers; wrappers, they may not buy an ark; an ark, they may not buy a synagogue; a synagogue, they may not buy the street; and so too with the money left over {after making such a purchase}.

Rif Megillah 6b {Megillah 19a continues; 19b - 20a}

6b

{Megillah 19a continues}

מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו ר"מ אומר כולה ר' יהודה אומר מאיש יהודי ר' יוסי אומר מאחר הדברים האלה
אמר ר' חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה
ואפילו למ"ד מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה

"From where does one read the megillah and thus fulfill his obligation?
Rabbi Meir says: All of it.
Rabbi Yehuda says: From "Ish Yehudi" {Esther 2:5}. {the introduction of Mordechai}
Rabbi Yossi says: From "Achar haDevarim HaEleh" {Esther 3:1}. {Haman's rise to power}":
Rabbi Chelbo cited Rav Chama bar Guria who cited Rav: The halacha is like the words of the one who says "all of it." And even according to the opinion that it is from "Ish Yehuda," still all of it needs to be written.

אמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת
נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה
ונקראת אגרת שאם הטיל בה ג' חוטי גידין כשרה
שתים בב' קצות היריעה ואחת בתוך היריעה
א"ר נחמן בר יצחק ובלבד שיהו משולשין

Rabbi Chelbo cited Rav Chama bar Gurian who cited Rav: A megilla is called a sefer and it is called a letter. It is called a sefer, that if it is sewn with flax threads it is invalid, and it is called a letter, that if it has three stitches of sinew it is valid {unlike by a sefer}, two at the ends of the sheet and one within the sheet.
Rav Nachman said: And so long as every sinew is triply-stitched.

{Megillah 19b}

א"ר יוחנן הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא
ומחו ליה אמוחא לא אמרו לא יצא אלא בצבור אבל ביחיד יצא
אמר רבא ובצבור נמי לא אמרן אלא דלא מחסרא פורתא או מייתרא פורתא אשאר יריעתא אבל מחסרא פורתא או מייתרא פורתא אשאר יריעתא כיון דמחזיא כמגילה בפני עצמה אפי' בצבור נמי יצא
ואמר רבי יוחנן שיור התפר שמשיירין בתחלת היריעה וסופה הלכה למשה מסיני
ומחו ליה אמוחא לא אמרו אלא כדי שלא יקרע

Rabbi Yochanan said: If one reads a megillah written amongst Ketuvim does not fulfill.
Others repudiated him, saying: "They did not say he did not fulfill except for a public reading {with the congregation}, but for a private one he fulfilled."
Rava said: And in a public one also, they did not say this except where it is not a bit smaller or a bit larger than the other parchments, but if it is a bit smaller or a bit larger than the other parchments, since it looks like a megillah in and of itself, even in public he also fulfilled.
And Rabbi Yochanan said:The leaving over when stitching that they leave off on the top and the bottom of the parchment is a halacha leMoshe miSinai, and they repudiated him, saying that they only said this so that it does not rip.

{Megillah 20a}

Mishna:

הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן
ור' יהודה מכשיר בקטן:

אין קורין את המגילה אלא ביום לא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד הנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר

All are valid to read the megillah except for a deaf-mute {at least that it how it is usually translated}, a lunatic, and a minor.
And Rabbi Yehuda validates by a minor.

They only read the megillah {during the day reading} by day. They do not circumcise, immerse, or sprinkle, and so too a woman watching one day against a day {by niddah} should not immerse until sunrise. And all of them which were done from daybreak {before sunrise} it is valid.

Rif Megillah 6a {Gittin 7a; 6b; Megillah 17a; 19a}

6a
{Gittin 7a}

גרסי' בגיטין בפ"ק שלח ליה מר עוקבא לר' אלעזר בני אדם העומדין עלי ובידי למוסרן למלכות מהו

שרטט וכתב ליה אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי
אע"פ שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום
שלח ליה מצערן לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו
שלח ליה דום לה' והתחולל לו
דום לה' והוא יפילם לפניך חללים חללים
השכם והערב עליהם לבהמ"ד והן כלים מאליהם:
א"ר יצחק שנים כותבין בלא שרטוט שלש אין כותבין בלא שרטוט במתניתא
תנא ג' כותבין ארבע אין כותבין:

We learn in the first perek of Gittin: Mar Ukva {who was an exilarch, and thus had government connections} sent to Rabbi Eleazar: There are people who oppose me, and it is in my hand to hand to over {lemosran} to the the government. What is the law?
He made lines {because he was writing a pasuk -- and thus the tie in to the preceding} and wrote to him: {Tehillim 39:2}

ב אָמַרְתִּי-- אֶשְׁמְרָה דְרָכַי, מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי: אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם-- בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.

2 I said: 'I will take heed to my ways, that I sin not with my tongue; {N} I will keep a curb upon my mouth, while the wicked is before me.'

which means that even though an evildoer opposes me { רָשָׁע לְנֶגְדִּי} I will keep a curb on my mouth.
He {Mar Ukva} sent to him: They are tormenting me overmuch, and I do not find that I will sustain them.
He {Rabbi Eleazer} sent to him: {Tehillim 37:7}:

ז דּוֹם, לַה'-- וְהִתְחוֹלֵל-לוֹ: אַל-תִּתְחַר, בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ; בְּאִישׁ, עֹשֶׂה מְזִמּוֹת.

7 Resign thyself unto the LORD, and wait patiently for Him; {N} fret not thyself because of him who prospereth in his way, because of the man who bringeth wicked devices to pass.

{with lo interpreted to mean the evildoer}
Resign thyself unto the LORD and he will cause them to fall before you as corpses {a play on hitcholel - chalalim}
Get up early and leave late {a play on dom - dimdumei chama} because of them to the study hall and they will perish of their own accord.

{Gittin 6b}
Rabbi Yitzchak said: Two they write without lines; three they do not write without lines.
In a brayta it taught: Three they write, four they do not write {without lines}.

{Megillah 17a}
Mishna:

היתה כתובה בסם בסיקרא בקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדיפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית ובספר ובדיו:

If the Megilla was written with paint, ruddle, gum, vitriol black, on papyrus, or on rough vellum, the duty is not fulfilled, but it must be written in Assyrian characters, in a book, on good parchment, and with ink.

{Megillah 19a}
Gemara:

דפתרא מליח וקמיח ולא עפיץ
נייר מחקא:

Rough vellum: "when the hide has been already salted and soaked, but not polished."
Neyar: Glued plants.

Mishna:

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהם

מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו
ר' מאיר אומר כולה
רבי יהודה אומר מאיש יהודי
ר' יוסי אומר מאחר הדברים האלה

A resident of a {n unwalled} city who traveled to a walled city, and a resident of a walled city who traveled to an unwalled city, if he will return to his place, he reads like his place, and if not, he reads with them.

From where does one read the megillah and thus fulfill his obligation?
Rabbi Meir says: All of it.
Rabbi Yehuda says: From "Ish Yehudi" {Esther 2:5}. {the introduction of Mordechai}
Rabbi Yossi says: From "Achar haDevarim HaEleh" {Esther 3:1}. {Haman's rise to power}

Gemara:

בן עיר שהלך לכרך
אמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד ונתעכב ולא חזר
אבל אם אינו עתיד לחזור בליל י"ד קורא עמהם
דכתי' היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות
מכדי היהודים הפרזים כתיב למה לי למכתב היושבים בערי הפרזות
אלא הא קמ"ל דפרוז בן יומו נקרא פרוז ומדפרוז בן יומו נקרא פרוז מוקף בן יומו נקרא מוקף

"A resident of an unwalled city who traveled to a walled city":
Rava said: They only learned this where he intends to return on the night of the 14th, and he is held back and does not return. But, if he does not intend to return on the night of the 14th, he reads with them. For it is written {Esther 9}:

יט עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת--עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

19 Therefore do the Jews of the villages, that dwell in the unwalled towns, make the fourteenth day of the month Adar a day of gladness and feasting, and a good day, and of sending portions one to another.

Now the "Jews of the perazim {understand as unwalled towns}" is written, so why do I need to write "who live in the unwalled towns?"
Rather this informs use that one in an unwalled town just that day is called a paruz {a resident of an unwalled town}, and from the fact that one in an unwalled town just that day is called a paruz, one in a walled town just that day is called a resident of the walled town.

Rif Megillah 5b {Megillah 18b continues; 16b}

5b
{Megillah 18b continues}

תנו רבנן השמיט בה הקורא פסוק אחד לא יאמר אגמור את כולה ואחזור ואקרא את הפסוק אלא קורא מאותו פסוק ואילך

נכנס לבית הכנסת ומצא צבור שקראו חציה לא יאמר אקרא חציה עם הצבור ואחזור ואקרא חציה הראשון אלא קורא מתחלה ועד סוף:
The Sages learnt {in a brayta}: If the reader accidentally omitted a single verse, he should not say, "I will finish all of it {the megillah} and return to read {just} the verse." Rather, he should {go back and} read from that verse and on.
If he entered the synagogue and found the congregation has already read half of it, he should not say, "I will read {the second} half with the congregation and return to read the first half," but rather he should read from the beginning until the end.

ומתנמנם. היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקארו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר:
"and dozing":
how so dozing? Rav Ashi said: asleep but not asleep, awake yet not awake, such that they call to him and he responds, but it not able to respond with thought {to give a reasoned response} but if you remind him, he remembers {e.g. if you ask him while is is dozing like this, "Did you hear such and such?" he will be able to remember}.

היה כותבה דורשה ומגיהה אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא.
אוקימנא כגון דכתיבא כולה קמיה וקרי פסוקא פסוקא במגילתא דמנחה קמיה וכתב ליה דאפילו למאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה וקי"ל כרבי יוחנן דאמר אסור לכתוב אפילו אות אחת שלא מן הכתב חוץ מתפילין ומזוזות דאמרינן אביי שרא להו לבני בי רחבא למכתב תפילין ומזוזות שלא מן הכתב כמאן כי האי תנא דתניא רבי יהודה אומר משום רבינו תפילין ומזוזות נכתבין שלא מן הכתב ואין צריכין שרטוט והלכתא מזוזה צריכה שרטוט תפילין אין צריכין שרטוט ואידי ואידי נכתבות שלא מן הכתב מ"ט מיגרס גריסין:

"If he was writing it, and expounded it or corrected it, if he directed his heart he fulfilled, and if not he did not fulfill":
We establish this such that it is all written before him, and he read a verse at a time in the megillah which rested before him and then wrote it {in the other megillah}, for even according to the opinion that {one needs to read only} from "Ish Yehudi"
{Esther 2:5 and on:

ה אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ--אִישׁ יְמִינִי.

5 There was a certain Jew in Shushan the castle, whose name was Mordecai the son of Jair the son of Shimei the son of Kish, a Benjamite,

}
it still needs to be entirely written. And we establish like Rabbi Yochanan, who said that it is forbidden to write even a single letter not from what is written {that is, consulting another written text}, except for tefillin and mezuzot, for we say: "Abaye permitted the residents of Bei Rechava to write tefillin and mezuzot not consulting a written text. Like whom? Like this tanna that learnt {in a brayta}: Rabbi Yehuda says in the name of Rabbenu: tefillin and mezuzot may be written not consulting another written text, nor do they need lines."

And the halacha is that mezuzot do require lines while tefillin do not require lines, and both of them may be written without consulting another written text. What is the reason? They are on everyone's tongue.

{Megillah 16b}

וצריך לשרטוטה למגילתא דא"ר אסי מגילה צריכה שרטוט כאמתה של תורה:

And one needs to make lines for the megillah. For R' Assi said: A megillah needs lines just like an actual sefer Torah.

Rif Megillah 5a {Megillah 18a continues; 17a; 18a; 18b; Yerushalmi; 18b}

5a

{Megillah 18a continues}

והלועז ששמע אשורית יצא. ואע"ג דלא ידע מאי קאמרי יצא מידי דהוה אנשים וע"ה דלא ידעי מאי קאמרי' ואפ"ה נפקי ידי חובתייהו דהא איכא מצות קריאה ופרסומי ניסא:

"And the foreign speaker who heard it in Hebrew fulfilled":
And even though he does not know what they are saying, just as is true by women, who even though they do not understand what is being said, even so they fulfill their obligation, for there is the commandment of reading and promulgating the miracle.

{Megillah 17a}
Mishna:

קראה סירוגין ומתנמנם יצא היה כותבה ומגיהה ודורשה אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא:

If he read it intermittently {with pauses in the middle}, and dozing, he fulfilled.
If he wrote it and while doing so corrected it or expounded it, if he directed his heart {which in other contexts means either to intend to fulfill or to direct his attention to pronounce it appropriately} he fulfilled and if not he did not fulfill.

{Megillah 18a}
Gemara:

מאי סירוגין פיסקי פיסקי כגון שקורא מעט ושוהה וחוזר וקורא מעט ושוהה עד שקורא את כולה יצא:

ת"ר קראה סירוגין יצא סירוסין לא יצא:

What is meant by "intermittently?"
Making pauses, such that he reads a bit and waits, and resumes reading a bit and waits, until he reads it all - he fulfilled.

{Megillah 18b}
The Sages learnt {in a brayta}: If he read it intermittently - סירוגין - he fulfilled. Out of order - סירוסין - he did not fulfill.

ירושלמי סירוגין קטועין סירוסין קרי חדא פרא חדא
פירוש קורא אחד ומניח אחד
כגון שקורא פסוק אחד ומדלג השני וקורא פסוק ג' וחוזר וקורא הפסוק השני שדלג הקורא כה"ג לא יצא דה"ל למפרע

Yerushalmi:
סירוגין means cuts {short bursts}; סירוסין means he reads one and skips one. To explain, he reads one and omits one, such that he reads the first verse and skips the second, and reads the third verse, and returns to read the second verse which he had skipped -- in such an instance, he did not fulfill, for it is "out of order."

Bavli:
{Megillah 18b}

ר' מונא אומר משום ר' יהודה אף בסירוגין אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש
ומסקינן דלית הלכתא כר' מונא אלא אפי' שהה כדי לגמור את כולה יצא
וגבי תקיעות נמי אמרינן אמר ר' יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא ותניא כוותיה:

Rabbi Muna said in the name of Rabbi Yehuda: even by intermittent reading, if he paused long enough to have finished it all {the megillah} he must return to the beginning.
And we conclude that the halacha is not like Rabbi Muna, but rather, even if he paused long enough to have finished it all, he fulfilled.
And by blowing the shofar as well, we say {in Rosh haShana}: Rabbi Yochanan said: if he heard 9 blasts at nine hours in the day, he fulfilled. And there is a brayta in accordance with him.

תנו רבנן השמיט בה הסופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא
פירוש שהמתרגם מוסיף דברים כדי לברר טעמו של פסוק ונמצא קורא אותם הדברים על פה כך זה הקורא אם קרא פסוק או אותיות על פה יצא
ורמינן עלה דתניא היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות אם רשומן ניכר כשרה ואם לאו פסולה ומפרקינן לא קשיא הא בכולה הא במקצתה:

The Sages learnt {in a brayta}: If the scribe omitted letters or verses, and the reader read them like a meturgeman who inserts the Targum -- he fulfilled.
To explain: for the one who says the Targum {aloud in shul during the reading} adds matters in order to explicate the meaning of the verse, and thus he reads out these matters by heart; so too, this reader, if he read the verse or letters by heart he fulfilled.
And we object to this, for they learnt {in a brayta}: if there were letters blurred or ripped, if their form is identifiable, it is valid and if not, it is invalid.
And we answer that this is no problem. here was regarding all of them {that we need רשומן ניכר}; here was my a small portion of them {that reading by heart is allowed}.

Rif Megillah 4b {Megillah 17b - 18a}

4b

{Megillah 17a}
Mishna:

הקורא את המגילה למפרע לא יצא קראה על פה קראה תרגום בכל לשון לא יצא אבל קורין אותה ללועזות בלעז והלועז ששמע אשורית יצא:

If one reads the megillah out of order, he does not fulfill. If he reads it by heart, if he reads it in Targum {translation} in any language he does not fulfill.
But they read it for foreign speakers in the foreign tongue;
and a foreign speaker who hears it in Hebrew of course fulfills.

Gemara:

הקורא את המגילה למפרע לא יצא
תאנא וכן בהלל וכן בקרית שמע וכן בתפלה

"If one reads the megillah out of order, he does not fulfill":
A tanna taught: and so too by Hallel, and so too for the reading of Shema, and so too for prayer {Shemoneh Esrei}.

תפלה מנ"ל דתניא שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה
א"ר יצחק ואיתימא רבי חייא בר אבא ואמרי לה במתניתא תנא מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו י"ח ברכות על הסדר.

Prayer {=Shemoneh Esrei}, from where do we know?
For they learnt {in a brayta}: Shimon haPakoli ordered the 18 blessings before Rabban Gamliel in their order in Yavneh.
Rabbi Yitzchak, and some say Rabbi Chiyya bar Abba, and some say in a brayta it was taught: 120 elders, and among them many prophets, established the 18 blessings in their order.

מגילה מנ"ל דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים
מה עשייה למפרע לא אף זכירה למפרע לא.

How do we know megillah {must be read in order}? For it is written {Esther 9:28}:

כח וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר; וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם. {ס}

28 and that these days should be remembered and kept throughout every generation, every family, every province, and every city; and that these days of Purim should not fail from among the Jews, nor the memorial of them perish from their seed.

Just as the keeping is not out of order, so too the remembering {by reading the megillah} is not out of order.

הלל מנ"ל אמר רבא דאמר קרא ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' כשם שא"א לזרוח השמש למפרע מן המערב למזרח כך אין קורין הלל למפרע.

Hallel, how do we know?
Rava said: Because the verse stated {Tehillim 113:3}:

ג מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ עַד-מְבוֹאוֹ-- מְהֻלָּל, שֵׁם ה.

3 From the rising of the sun unto the going down thereof the LORD'S name is to be praised.

Just as it is impossible for the sun to rise out of order from the west to the east, so do they not read Hallel out of order.

קרית שמע מנ"ל דכתיב והיו שלא יקרא למפרע:

Reading of the Shema, from where do we {know}?
For it is written {Devarim 6:6}:

ו וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--עַל-לְבָבֶךָ.

6 And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;

that you should not read them out of order.

{Megillah 17b}

אבל קורין אותה ללועזות בלעז.
והוא שכתובה בלעז
ותניא גפטית לגפטים ועברית לעבריים יונית ליונים

"But they may read them to foreign speakers in foreign tongues":

{Megillah 18a}
and this is where it was written in that foreign tongue {in the megillah}.

And they learnt {in a brayta}:
Giftish to Giftim, Hebrew to Hebrews, Greek to Greeks.

Rif Megillah 4a {Taanit 15b; Rosh haShana 19b; Taanit 18a; Megillah 14a; 16b}

4a

תנן התם כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד בהון לפניו אסור ולאחריו מותר רבי יוסי אמר לפניו ולאחריו אסור.
דלא להתענאה לפניו ולאחריו מותר ר' יוסי אמר לפניו אסור ולאחריו מותר
והאידנא בטלה מגילת תענית לבד מחנוכה ופורים
ותרוייהו דלא למספד כתיב בהו במגילת תענית הלכך לפניהם ולאחריהם נמי אסור בתענית ובהספד כר' יוסי
ואע"ג דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הלכה כר' יוסי בדלא להתענאה מכלל דבדלא למספד כת"ק ס"ל דאמר לפניו אסור לאחריו מותר
אפ"ה כר' יוסי עבדינן דהא רב אשי קאמר כל שלאחריו אסור בהספד ובתענית מותר והא כר' יוסי איתיה דאי ת"ק לית ליה אחריו אסור כלל הלכך חנוכה בין לפניו בין לאחריו אסור בהספד ולגבי פורים בני י"ד אסורין נמי בט"ו בהספד ובתענית ובי"ג אסור בהספד לחודיה ובני ט"ו אסורין בתרוייהו בהספד ובתענית ובט"ז אסור בהספד:

{Taanit 15b}
They learnt over there {in Taanit 15b}: anything written in Megillat Taanit not to eulogize therein, {the day} beforehand is forbidden {as well} and after it is permitted.
Rabbi Yossi said: Both before and after it is forbidden.
Not to fast therein, before and after is permitted.
Rabbi Yossi said: Beforehand is forbidden and after it is permitted.

{Rosh haShana 19b}
And nowadays, Megillat Taanit has been nullified except for Chanukka and Purim.
And regarding both of them it is written not to eulogize therein. Therefore, before them and after them are also forbidden to fast and eulogize, like Rabbi Yossi.

{Taanit 18a}
And even though R' Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan that the halacha is like Rabbi Yossi regarding not fasting, implying that regarding not eulogizing, he holds like the Tanna Kamma, who said that before is forbidden and afterwards it permitted -- even so we act like Rabbi Yossi {and not Tanna Kamma in this regard as well}, for Rav Ashi said that in regard to everything it is forbidden afterwards to eulogize, to fast is permitted; and this goes according to Rabbi Yossi, for according to the Tanna Kamma, he has no case where afterwards is forbidden.
Therefore, Chanukka, both beforehand and afterwards it is forbidden to eulogize, and regarding Purim, those who keep the 14th {as Purim} are forbidden also on the 15th to eulogize and to fast, and on the 13th they are only forbidden in eulogizing; and those who keep the 15th are forbidden on both of them in eulogizing and fasting, and on the 16th are forbidden in eulogizing.

{Megillah 14a}

ת"ר מ"ח נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל לא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה אפילו אות אחת חוץ ממקרא מגילה
מאי דרוש א"ר חייא בר אבא א"ר יהושע בן קרחה ק"ו ומה מעבדות לחירות אומרים שירה ממות לחיים לא כ"ש
אם כן הלילא נמי נימא
א"ר יצחק לפי שאין אומרים שירה על נס הנעשה בחו"ל
מתקיף לה רב נחמן והרי יציאת מצרים דנס העשוי בחו"ל הוא וקאמרי הלילא התם כדתניא עד שלא באו לארץ ישראל הוכשרו כל הארצות לומר בהן שירה משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר בהן שירה
ר"נ אמר קריאתה זו היא הלילא
מתקיף לה רבא מי דמי בשלמא התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה הכא מאי נימא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן
הלכך לא אמרינן הלילא בפורים:

The Sages learnt {in a brayta}: 48 prophets and 7 prophetesses prophesied for Israel, and they did not take away or add to what was written to the Torah even a single letter, except for the reading of the megillah.
What did they deduce {to add this}?
R' Chiyya bar Abba cited Rabbi Yehoshua ben Korcha: A kal vachomer: If from servitude to servitude to freedom they say song {Shirah}, from death to life certainly so! {and reading the megillah is apparently equivalent.}
If so, they should also say Hallel?!
R' Yitzchak said: Because they don't say song {=Hallel} on a miracle done outside of the land of Israel.
Rav Nachman objected to this: But the exodus from Egypt was a miracle done outside of the land of Israel, and they said Hallel?!
There, it is as they learnt {in a brayta}: Until they entered the land of Israel, all the lands were acceptable to say in them Song {for miracles performed in them}; once Israel entered the land {of Israel}, all the lands were no longer acceptable to say in them Song.
Rav Nachman said: The reading {of the Megillah} is its Hallel.
Rava objected: Is it really comparable {in order to say Hallel}? All is well over there {by the exodus} to say הללו עבדי ה - and not servants to Pharaoh; here, what should he say - הללו עבדי ה and not servants to Achashverosh? We are still servants to Achashverosh?!
Therefore, we do not say Hallel on Purim.

{Megillah 16b}

אמר ר' אבא דמן יפו עשרת בני המן ועשרת בעי לממרינהו בנשימה אחת
מ"ט כולהו בהדדי נפק נשמתייהו
אמר רבי יונה אמר רבי זירא וא"ו דויזתא צריך לממתחיה בזקיפא מאי טעמא כולהו בחדא זקיפא אזדקיפו
א"ר רבי יונה בר פפא דרש ר' שילא איש כפר תמרתא כל השירות כולן אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח חוץ משירה זו שהיא אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה

Rabbi Abba of Yaffo said: The ten sons of Haman and the word "Aseret" {the ten}, one is required to say them in a single breath.
What is the reason? For all of them, their souls left at the same time {and neshima - breath and neshama - soul are related}.
Rabbi Yona cited Rabbi Zera {our gemara just has Rabbi Yochanan}: The vav of וַיְזָתָא must be elongated like a long rod.
What is the reason? For they all were hung on one gallows {thus, zekifa - zekifa}.
Rabbi Yona bar Pappa {our gemara: Rabbi Chanina bar Pappa} said: Rabbi Shela of Kefar Temarata expounded: All the {Biblical} songs are {written} half-brick upon brick and brick on top of half-brick, except for this song which is half-brick on half-brick and brick upon brick.

{Note: To explain this visually, compare Shirat haYam:



to the listing of the ten sons of Haman:


}

מאי טעמא אמר רבי אבהו כדי שלא תהא תקומה למפלתן:

What is the reason?
Rabbi Abahu said: such that there should be a subsequent rising-up to their fall.

END PEREK ONE

Rif Megillah 3b {Megillah 6b - 7b; 5b}

3b

{Megillah 6b}
Mishna:

קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני
אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים:

If they read the megillah during Adar I and then they make it a leap year {thus adding Adar II}, they read it in Adar II. The only difference between Adar I and Adar II is the reading of the megillah and gifts to the poor.

Gemara:

הא דקתני אין בין אדר הראשון לאדר השני בארבעה עשר קיימא והכי קתני
אין בין ארבעה עשר של אדר הראשון לארבעה עשר של אדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים
הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין וכן הלכתא:

This that they learnt {in the Mishna} that there is no difference between Adar I and Adar II is established in regard to the 14th, and this is what it means to say:
There is no difference between the 14th of Adar I and the 14th of Adar II except for reading of the megillah and gifts to the poor; however in terms of eulogizing and fasting, both are identical {that one should not}.
And so is the halacha.

{Megillah 7a}

ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים
תני רב יוסף שתי מנות לאדם אחד ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם

{Esther 9:22}

כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

22 the days wherein the Jews had rest from their enemies, and the month which was turned unto them from sorrow to gladness, and from mourning into a good day; that they should make them days of feasting and gladness, and of sending portions one to another, and gifts to the poor.

Rav Yosef taught: Two portions to one person; and gifts to the poor are two presents to two different people.

{Megillah 7b}

אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין הוו מחלפי סעודתן להדדי:
אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן ואמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו
מ"ט ימי משתה ושמחה כתיב בהו:

Abaye bar Avin and Rav Chanina bar Avin would switch their meals with each other {thus fulfilling mishloach manot}.
Rava said: One is obligated on Purim to drink until he cannot distinguish between "Blessed be Mordechai" and "Cursed be Haman."
And Rava said: The meal of Purim eaten at night, one does not fulfill his obligation.
What is the reason?
{Esther 9:22}:

כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

22 the days wherein the Jews had rest from their enemies, and the month which was turned unto them from sorrow to gladness, and from mourning into a good day; that they should make them days of feasting and gladness, and of sending portions one to another, and gifts to the poor.

is written about it {emphasis on days of feasting}.

{Megillah 5b}

תני רב יוסף שמחה מלמד שאסור בהספד משתה מלמד שאסור בתעני' יו"ט מלמד שאסור בעשיית מלאכה
רבא בריה דרבה אמר הספד ותענית קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואילו יו"ט לא כתיב
וכן הלכתא
דקיימא לן דהני תרי יומין דאינון ארביסר וחמיסר תרוייהו אסירי בהספד ובתענית
דכתיב במגילת תענית את יום ארבעה עשר בו ואת יום חמשה עשר בו יומי פוריא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענאה בהון

Rav Yosef taught {darshening words in the pasuk, Esther 9:19}:

יט עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת--עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

19 Therefore do the Jews of the villages, that dwell in the unwalled towns, make the fourteenth day of the month Adar a day of gladness and feasting, and a good day, and of sending portions one to another.

simcha -- this teaches that it is forbidden to eulogize {then}.
mishteh -- this teaches that it is forbidden to fast.
yom tov -- this teaches that it is forbidden to perform labor.

Rava son of Rabba said: (not) Eulogizing and (not) fasting they accepted upon themselves; labor they did not accept upon themselves. For initially {in the pasuk above, 19}, it is written simcha and mishteh and yom tov, and at the end, it is written

כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

22 the days wherein the Jews had rest from their enemies, and the month which was turned unto them from sorrow to gladness, and from mourning into a good day; that they should make them days of feasting and gladness, and of sending portions one to another, and gifts to the poor.

but yom tov is not written.
And so is the halacha. For we establish that these two days, which are the 14th and the 15th, both of them one is forbidden to engage in eulogizing and fasting, for it is written in Megillat Taanit: the 14th of it {Adar} and the 15th of it are the days of Purim, that one should not eulogize therein nor fast therein.

ואמר רבא לא נצרכה אלא לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה

And Rava said: it was only required {to list these two days} in order to forbid this for them and that for them. {the 14th for those keeping the 15th and the 15th for those keeping the 14th}

Rif Megillah 3a {Megillah 5a; 19a; 5a}

3a

{Megillah 5a}

אמר רב מגילה בזמנה קורין אותה ביחיד ושלא בזמנה קורין אותה בעשרה ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה קורין אותה בעשרה
הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי ואע"ג דחש לה רב להא דרב אסי קי"ל כרב דהא ר' יוחנן קאי כותיה דאמרי' לקמן א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ולא אמרו אלא בצבור אבל ביחיד יצא ושמעינן מינה דקורין אותה ביחיד כרב דאמר בזמנה קורין אותה ביחיד

וכתב רב האי גאון ז"ל מנהג דחזי לנא דמאן דקרי לה למגלה קורא ופושט כאגרת אבל קורא וכורך כספר תורה לא חזי לנא:

Rav said: Megillah in its time {=the 14th} they {may} read it in private and not in its time they read it with ten.
And Rav Asi said: Whether in its time or not in its time they read it with ten.
There was an incident in which Rav took into consideration this opinion of Rav Assi. And even though Rav took care to act in compliance with Rav Assi's opinion, we rule like Rav.
For Rabbi Yochanan establishes like him, for we learn later on {Megillah 19a}: Rabbi Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: If one reads the megillah which is written between other Ketuvim, he does not fulfill. And they only said this in public {with the congregation of ten} but individually, he fulfills.
And we derive from this that they read it in private like Rav, who said, in its time they read it in private.

And Rav Hai Gaon z"l wrote: it is a fitting minhag for us that one who reads the megillah should read it and unfold it like a letter, but to read it and roll it like a sefer Torah is not fitting for us.

{Megillah 5a}
Mishna:

איזו עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין פחות מכן הרי זה כפר באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין:

What is a large city? One which has ten idle people in it. Less than that, it is a village. In these they said that they push it earlier {to the day of assembly} but do not push it later.

Gemara:

תנא עשרה בטלנין של בהכ"נ:

A Tanna taught: ten idle people of the synagogue.

באלו אמרו. פירוש בקריאת מגילה ובתרומת שקלים מקדימין ולא מאחרין דכתיב ולא יעבור
אבל בסעודת פורים וסעודת ראש חדש וספק מילה וזמן עצי הכהנים וחגיגה וט' באב והקהל מאחרין ולא מקדימין
תשעה באב אקדומי פורענותא לא מקדימינן והנך דאכתי לא מטא זמן חיובייהו:

"In these they said":
To explain: in reading of the megillah and collecting of shekalim, they move it earlier but not later, for it is written ולא יעבור {as mentioned above}. But regarding the meal of Purim and the meal of Rosh Chodesh, a doubt of brit milah, and the time of the wood of Kohanim {who donated wood for the altar} and the Chagiga, the 9th of Av, and Hakhel, they delay it and do not move it earlier.
The 9th of Av, because we do not move punishment earlier, and the other because their time of obligation have not yet arrived.

Rif Megillah 2b {Megillah 3b continues; 3a - 4a; Succah 43a }

2b

{Megillah 3b continues}

ואמר ר' יהושע בן לוי כרך שאין בו עשרה בטלנין נדון ככפר ואע"ג דאתו מעלמא

And Rabbi Yehoshua ben Levi said: A kerach {walled city} which does not have ten idle people {devoting themselves to learning} is judged like a kefar {unwalled village}, and even though people come from outside {to the walled city}.

וכרך שהיה מוקף בימי יהושע אף על פי שאין לו עכשיו קורין בחמשה עשר
דתניא ר' אליעזר אומר אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן:

And a walled city which was walled in the days of Yehoshua bin Nun, even though it has none now, they read on the 15th. For they learnt {in a brayta}: Rabbi Eliezer says:
Vayikra 25:30:

ל וְאִם לֹא-יִגָּאֵל, עַד-מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה--וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר-בָּעִיר אֲשֶׁר-לא (לוֹ) חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ, לְדֹרֹתָיו: לֹא יֵצֵא, בַּיֹּבֵל.

30 And if it be not redeemed within the space of a full year, then the house that is in the walled city shall be made sure in perpetuity to him that bought it, throughout his generations; it shall not go out in the jubilee.

even though it has none now but had one before this.

{Megillah 3a}

משפחה ומשפח' למה לי
אמר רבי יוסי בר חנינא להביא משפחות כהונה ולויה שמבטלין מעבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה
תניא נמי הכי כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדן כולן מבטלין מעבודתם ובאין לשמוע מקרא מגילה
מכאן סמכו של בית ר' שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה:

Esther 9:28:

כח וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר; וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם. {ס}

28 and that these days should be remembered and kept throughout every generation, every family, every province, and every city; and that these days of Purim should not fail from among the Jews, nor the memorial of them perish from their seed.

why do I need?
Rabbi Yossi bar Chanina said: To include the families of Kohanim and Leviim who left off their {priestly} work and came to hear the reading of the Megillah.
A brayta also says so: Kohanim with their priestly duties, Leviim at their post and Israelites at their Assembly, all of them leave off of their {holy} work and come to hear the reading of the megillah.
From here those of the house of Rabbi based themselves that they left off learning Torah and came to hear the reading of the megillah.

{Megillah 3ab}

אמר רבא פשיטא לי עבודה ומקרא מגילה מקרא מגילה עדיף מדר' יוסי בר חנינא
תלמוד תורה ומקרא מגילה מקרא מגילה עדיף מדסמכו של בית רבי
תלמוד תורה ומת מצוה מת מצוה עדיף מדתניא מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה:
עבודה ומת מצוה מת מצוה עדיף מולאחותו:
מת מצוה ומקרא מגילה מאי
בתר דבעיא הדר פשטה מת מצוה עדיף דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה:

Rava said: It is obvious to me that the Temple work and reading of the Megillah, the reading of the Megillah has priority, from this of Rabbi Yossi bar Chanina.
Learning Torah and reading the megillah, the reading of the Megillah has priority, from the fact that those of the house of Rabbi relied on it to this end.
Learning Torah and the tending to a met mitzvah, a corpse that otherwise would be unattended to, the met mitzvah has priority, from that which they learnt {in a brayta}: They take off from learning Torah for bringing out the corpse and accompanying the bride.
The Temple service and a met mitzvah, the met mitzvah takes priority, from {Vayikra 21:3}:

ג וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו, אֲשֶׁר לֹא-הָיְתָה לְאִישׁ--לָהּ, יִטַּמָּא.

3 and for his sister a virgin, that is near unto him, that hath had no husband, for her may he defile himself.

Met mitzvah vs. reading of the megillah, what {takes precedence}?
After he asked it, he then resolved it -- met mitzvah takes precedence, for Master said: honor of creations {=man} is great, for it pushes off {even} negative commandments in the Torah.

{Megillah 4a}

א"ר יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס
וא"ר יהושע בן לוי חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי

Rabbi Yehoshua ben Levi said: Women are obligated in the reading of the megillah, for they too were involved in the miracle.
And Rabbi Yehoshua ben Levi said: One is required to read the megillah and night and repeat it in the day, for it is written {Tehillim 22:3}:

ג אֱלֹהַי--אֶקְרָא יוֹמָם, וְלֹא תַעֲנֶה; וְלַיְלָה, וְלֹא-דֻמִיָּה לִי.

3 O my God, I call by day, but Thou answerest not; and at night, and there is no surcease for me.

ואמר ריב"ל פורים שחל להיות בשבת
פי' יום חמשה עשר לבני כרכים שחל להיות בשבת
שואלין ודורשין בענינו של יום
דתניא וידבר משה את מועדי ה'
משה תקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג אבל מגילה בשבת לא קרינן
מאי טעמא אמר רבה הכל חייבין במקרא מגילה ואין הכל בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברה"ר והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דשופר:

And Rabbi Yehoshua ben Levi said: Purim which fell on Shabbat
to explain -- the 15th for the people in walled cities, which fell on Shabbat
they ask and expound regarding the matter of the day
For they learnt {in a brayta}:
{Vayikra 23:44}:

מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶת-מֹעֲדֵי ה, אֶל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל. {פ}

44 And Moses declared unto the children of Israel the appointed seasons of the LORD.

Moshe established for Israel that they should ask and expound the laws of Pesach on Pesach, the laws of Shavuot on Shavuot, the laws of Succot on Succot.
But Megillah on Shabbat they do not read.
What is the reason?
Rabba said: All are obligated in reading the megillah but not all are expert in the reading of megillah. It is a decree lest he take it in hand and go to an expert in order to learn, and come to carry it 4 cubits in the public domain. And this is the reason for lulav and this is the reason for shofar.

{Succah 43a}

גרסי' במסכת סוכה מפני מה אין לולב דוחה את השבת ביו"ט ראשון והלא מצוה מן התורה ואפי' בגבולין ואוקימנא משום דלא ידעינן בקביעא דירחא ומספיקא לא דחינן שבת והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה

We learn in Masechet Succah: Why does lulav not push off Shabbat on the first day of Yom Tov? Is it not a Biblical commandment, even outside the Temple? And we establish that it is because we don't really know the establishment of of the months, and from doubt we do not push off Shabbat. And this is the reason of shofar, and this is the reason of megillah.

Rif Megillah 2a {Megillah 2b continues; 3b}

2a

{Megillah 2b continues}

והיהודים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר (יום) בו ובארבעה עשר (יום) בו ונוח בחמשה עשר בו מ"ט הואיל ונעשה בו נס

{explaining why on Shushan they read on the 15th, even though it was not walled from the time of Yehoshua bin Nun:}

יח והיהודיים (וְהַיְּהוּדִים) אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן, נִקְהֲלוּ בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ, וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹ; וְנוֹחַ, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, וְעָשֹׂה אֹתוֹ, יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה.

18 But the Jews that were in Shushan assembled together on the thirteenth day thereof, and on the fourteenth thereof; and on the fifteenth day of the same they rested, and made it a day of feasting and gladness.

What is the reason? Since the miracle was done in it.

אמר ר' יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך וקורין בחמשה עשר ועד כמה אמר רבי ירמיה כמחמתן לטבריא והיינו מיל ולימא מיל הא קמ"ל דשיעורא דמיל כמחמתן לטבריא:
Rabbi Yehoshua ben Levi said: A large city, all that neighbors it, and all that is seen with it {from a distance} is judged to be the large city and reads on the 15th {if it is a walled city from the time of Yehoshua bin Nun}.
And until how far?
Rabbi Yirmeya said: As from Chamtan to Teveria, and this is a mil.
So let him have said a mil?!
This informs us that the measure of a mil is as from Chamtan to Teveria.

{Megillah 3b}

וא"ר יהושע בן לוי כרך שישב ואח"כ הוקף נידון ככפר
מ"ט ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה
מושב שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף

And Rabbi Yehoshua ben Levi said: A large city which was settled and afterwards walled is judged as a {n unwalled} town.
What is the reason?
{Vayikra 25:29}

כט וְאִישׁ, כִּי-יִמְכֹּר בֵּית-מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה--וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ, עַד-תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ: יָמִים, תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ.

29 And if a man sell a dwelling-house in a walled city, then he may redeem it within a whole year after it is sold; for a full year shall he have the right of redemption.

Thus, a settlement that was walled and afterwards settled, and not that it was settled and afterwards walled.

Rif Megillah 1a {Megillah 2a}

1a

{Megillah 2a}
Mishna:

מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר לא פחות ולא יותר
כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר
כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר
אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה

The megillah is read on the 11th {of Adar}, on the 12th, on the 13th, on the 14th, on the 15th, no more and no less.
Cities which were surrounded by walls from the time of Yehoshua bin Nun read on the 15th.
Villages and large {unwalled} cities read on the 14th, except that the villages are moved up earlier to the time of assembly {at the nearby large city, so that they can hear the reading}.

כיצד חל להיות בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפין חומה למחר
חל להיות בשלישי וברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפין חומה למחר
חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפין חומה למחר
חל להיות בערב שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפין חומה בו ביום
חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפין חומה למחר
חל להיות בא' בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפין חומה למחר

How so?
{Note: the days of assembly are Monday and Thursday}
If it {the 14th} fell on a Monday, villages and large cities read on that day, and walled cities the next day {Tuesday, the 15th}.
It it fell on a Tuesday or a Wednesday, villages hear earlier at the day of assembly {that is, Monday, which is the 13th or the 12th, respectively}, and the large cities read on that day {the 14th}, and walled cities the next day {the 15th}.
If it fell on a Thursday {then it is the same as a Monday}, villages and large cities read on that day, and walled cities the next day {Friday, the 15th}.
If it fell on a Friday, the villages hear earlier at the day of assembly {that is, Thursday, the 13th}, and large cities and walled cities on that day {walled cities not reading on the next day since they will not read on Shabbat}.
If it fell on Shabbat, villages and large cities hear earlier at the day of assembly {Thursday, the 12th} and walled cities the next day {that is, Sunday the 15th}.
If it fell on a Sunday, villages hear earlier on the day of assembly {Thursday the 11th}, large cities on that day {the 14th}, and walled cities the next day {the 15th}.

Rif Megillah 1b {Megillah 2a continues; 2b}

1b

{Megillah 2a continues}
Gemara:

מגילה נקראת
היכא רמיזא
אמר רב שמן בר אבא לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם
זמנים הרבה תקנו להם חכמים
ואימא ארביסר וחמיסר
א"כ לימא קרא זמנם מאי זמניהם ש"מ הרבה
ואימא תריסר ותליסר תליסר זמן קהלה לכל היא ולא צריך קרא לרבויי
ואימא שיתסר ושיבסר אמר קרא ולא יעבור:

"The megillah is read {on one of these possible days}...":
Where is this hinted at?
Rav Shemen bar Abba said: {Esther 9:31}:

ל וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֶל-שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה--מַלְכוּת, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: דִּבְרֵי שָׁלוֹם, וֶאֱמֶת.	30 And he sent letters unto all the Jews, to the hundred twenty and seven provinces of the kingdom of Ahasuerus, with words of peace and truth,
לא לְקַיֵּם אֶת-יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם, כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל-נַפְשָׁם, וְעַל-זַרְעָם: דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת, וְזַעֲקָתָם.	31 to confirm these days of Purim in their appointed times, according as Mordecai the Jew and Esther the queen had enjoined them, and as they had ordained for themselves and for their seed, the matters of the fastings and their cry.

{בִּזְמַנֵּיהֶם} - many {different} appointed times did the Sages establish for them.

And say this refers to the 14th and 15th? If so, the verse should state בזמנם. Why בזמניהם? We thus deduce many {days}.
And say it is the 12th and the 13th {for these additional two}? The 13th was a time of gathering for all
{as we see in Esther 9:

א וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ, אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, לְהֵעָשׂוֹת: בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם.	1 Now in the twelfth month, which is the month Adar, on the thirteenth day of the same, when the king's commandment and his decree drew near to be put in execution, in the day that the enemies of the Jews hoped to have rule over them; whereas it was turned to the contrary, that the Jews had rule over them that hated them;
ב נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם, בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, לִשְׁלֹחַ יָד, בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם; וְאִישׁ לֹא-עָמַד לִפְנֵיהֶם, כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עַל-כָּל-הָעַמִּים.	2 the Jews gathered themselves together in their cities throughout all the provinces of the king Ahasuerus, to lay hand on such as sought their hurt; and no man could withstand them; for the fear of them was fallen upon all the peoples.

}
and thus does not need a {derasha on a} verse to include it.
And say {that the two additional days are} the 16th and the 17th?
The verse states {in perek 9}:

כז קִיְּמוּ וקבל (וְקִבְּלוּ) הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל-זַרְעָם וְעַל כָּל-הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא יַעֲבוֹר--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם: בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה.

27 the Jews ordained, and took upon them, and upon their seed, and upon all such as joined themselves unto them, so as it should not fail, that they would keep these two days according to the writing thereof, and according to the appointed time thereof, every year;

{taken midrashically to mean "and it should not pass}

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן זו דברי ר"ע סתימתאה דדריש זמן זמנם זמניהם
אבל חכמים אומרים בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה

כלומר הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי שיחלק להם מעות פורים אין קורין אותה אלא בזמנה

ויש שגורסין הואיל ומסתכנין בה כלומר באותו העת שהיו ישראל מעמידין דתיהם ואין באין לידי סכנה היו קורין אותה באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר אבל בזמן הזה שמסתכנין ישראל בדתיהם אין קורין אותה אלא בזמנה שהן ארבעה עשר וחמשה עשר
וכן הלכתא:

Rabba bar bar Chana cited Rabbi Yochanan: These are the words of Rabbi Akiva as the stam Mishna, that he makes the type of derivation of {extra letters in each of these forms, progressing} זמן זמנם זמניהם. But the Sages say that nowadays, since they look to it, we only read it in its time {the 14th or 15th}.

That is to say {giving a definition of ומסתכלין}: Since the eyes of the poor lift to the reading of the megillah such that they apportion to them the money of Purim, they only read it in its time.

And there are those who have the girsa of ומסתכנין {with a nun rather than a lamed} in it. That is to say, at that time, Israel kept their religious laws and did not come to danger, so they would read it on the 11th, the 12th, the 13th {as well}. However, nowadays, that Israel endangers themselves in keeping their religious laws, they only read it in its time, which is the 14th and the 15th.
And so is the halacha.

{Megillah 2b}

כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר
מנ"ל אמר רב דאמר קרא על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר
ומדפרזים בארבעה עשר מוקפין חומה בחמשה עשר
ושושן אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר דכתיב

"Cities walled from the time of Yehoshua bin Nun read on the 15th":
From where do we derive these words?
Rav {our gemara: Rava} said: For the verse states {Esther 9:19}:

יט עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת--עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

19 Therefore do the Jews of the villages, that dwell in the unwalled towns, make the fourteenth day of the month Adar a day of gladness and feasting, and a good day, and of sending portions one to another.

and since the unwalled cities are on the 14th, the walled cities are on the 15th.
And Shushan, even though it was not walled from the days of Yehoshua bin Nun, they read in it on the 15th, for it is written

Rif Taanit 10b {Taanit 30a; Bava Batra 60b; Taanit 26b}

10b

{Taanit 30a}

ולא יאכל בשר ולא ישתה יין:
תניא אבל אוכל הוא בשר מליח ושותה יין מגתו

בשר מליח עד כמה
אמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל כ"ז שהוא כשלמים יין מגתו עד כמה כל זמן שהוא תוסס
דתניא יין תוסס אין בו משום גלוי
וכמה תסיסתו ג' ימים

"Nor may he eat meat nor drink wine":
They learnt {in a brayta}: But he may eat salted meat and drink wine from his vat.

Salted meat, until what? Rav Chanina bar Kahana cited Shmuel: So long as it is like the Shelamim {salted for three days, as long as the Shelamim may be eaten}.
Wine from his vat, until when? As long as it is fermenting, for they learnt {in a brayta}, fermenting wine does not have an issue of being left standing uncovered, and how much is its period of fermentation? Three days.

אמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של ר' יהודה בר' אלעאי ערב ט' באב מביאין לו פת חריבה במלח ושורה אותה במים ויושב בין תנור וכירים ואוכלה ושותה אחריה קיתון של מים ודומה כמי שמתו מוטל לפניו:

Rav Yehuda cited Rav: Such was the custom of Rabbi Yehuda beRabbi Illai: on erev 9th of Av, they would bring him dry bread with salt, and he would immerse it in water, and sit between the oven and stove and eat it, and he would drink afterwards a jug of water, and his manner was like one whose dead relative lay before him.

גרסי' בסוף חזקת הבתים
תנו רבנן כשחרב הבית באחרונה נהגו פרושים שבישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין
נטפל להן ר' יהושע בן חנניה
אמר להן בני מנין לכם
אמרו לו נאכל בשר שהיו מקריבין ממנו ע"ג המזבח ועכשיו בטל
נשתה יין שהיו מנסכין ממנו על גבי המזבח ועכשיו בטל
אמר להם א"כ לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות
אמרו לו אפשר בפירות
אמר להם פירות לא נאכל שכבר בטלו הבכורים.
אמרו לו אפשר בפירות אחרות
אמר להם מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים
מיד שתקו
אמר להם בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר א"א שכבר נגזרה גזירה להתאבל יתר מדאי א"א שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב הצבור יכולין לעמוד בה
אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בה דבר מועט

וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה
אמר רב חסדא וכנגד הפתח.

We learn at the end of Chezkat haBatim {Bava Batra 60b}
The Sages learnt {in a brayta}: When the Temple was last destroyed, the ascetics in Israel adopted a custom not to eat meat and not to drink wine {ever}.
Rabbi Yehoshua ben Chanania conversed with them.
He said to them: My sons, where do you get this?
They said to him: Shall we eat meat, where they used to sacrifice from it on the altar, and now it is nullified?! Shall we drink wine, which they used to pour libations of it on the altar, and now it is nullified?!
He said to them: If so, we should not eat bread because the meal-offerings were nullified.
They said to him: It is possible to make do with fruit.
He said to them: Fruits we should not eat, for the bikkurim {first fruits} were nullified.
They said to him: It is possible with other fruits.
He said to them: We should not drink water, for the water libation has been already nullified.
Immediately, they were quiet {and had no answer}.
He said to them: My sons, come and I will tell you: Not to mourn whatsoever is not possible, for a decree has already been decreed. To mourn overmuch is not possible, for we do not decree on the community unless the majority {perhaps multitude} of the community is able to handle it. Rather, so said the Sages: One should whitewash his house with lime but leave a little bit {untreated}.

And how much? Rav Yosef said: A cubit by a cubit.
Rav Chisda said: And opposite the door.

עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר בה דבר מועט מאי היא אמר רב פפא כסא דהרסנא.
עושה אשה תכשיטיה ומשיירת בה דבר מועט מאי היא אמר רב בת צידעא

A man may prepare all the needs of a banquet and leave out a little bit.
What is it? Rav Papa said: The hors d'oeuvre of salted fish.
A woman may make {put on} all her ornaments, and leave out a little bit.
What is it? Rav said: on the temples.

אם אשכחך ירושלם וגו' תדבק לשוני לחכי וגו' מאי על ראש שמחתי
א"ר יצחק זה אפר מקלה שבראשי חתנים
א"ל רב פפא לאביי היכא מנח ליה
א"ל במקום תפילין דכתיב לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר

{Tehillim 137}:

ה אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי.	5 If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget her cunning.
ו תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי-- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-- עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.	6 Let my tongue cleave to the roof of my mouth, if I remember thee not; {N} if I set not Jerusalem above my chiefest joy.

What is meant by al rosh simchati -- {at the head of my joy}?
R' Yitzchak said: This is the crushed ash {placed} on the heads of bridegrooms.
Rav Papa said to Abaye: Where should he place it?
He {=Abaye} said to him: In the place of tefillin, for it is written {Yeshaya 61:3}:

ג לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן, לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל--מַעֲטֵה תְהִלָּה, תַּחַת רוּחַ כֵּהָה; וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק, מַטַּע יְהוָה לְהִתְפָּאֵר.

3 To appoint unto them that mourn in Zion, to give unto them a garland for ashes, the oil of joy for mourning, the mantle of praise for the spirit of heaviness; that they might be called terebinths of righteousness, the planting of the LORD, wherein He might glory.

{where efer and pe`er are anagrams; and pe`er is the place of tefillin.

תנן התם מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ובכל מקום תלמידי חכמים בטלין
רשב"ג אומר לעולם יעשו כל אדם עצמן כתלמידי חכמים

תניא רשב"ג אומר יעשו כל אדם עצמן כתלמידי חכמים כדי שיתענו
ר"ג אומר כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה לעולם
ר"ע אומר כל האוכל ושותה בתשעה באב כאילו אוכל ושותה ביום הכפורים
וחכ"א כל האוכל ושותה בט"ב אינו רואה בשמחתה של ירושלים וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנא' שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה וגו' וכל האוכל בשר ושותה יין בערב ט"ב עונותיו חקיקין לו על עצמותיו שנא' ותהי עונותם על עצמותם:

They learn over there {in a Mishna in Pesachim 54b}: In a place where they are accustomed to do work on the 9th of Av, we may do so. In a place where they are accustomed not to do work on the 9th of Av, we do not do so.
And in every place, Torah scholars cease {from doing work on the 9th of Av}.
Rabban Shimon ben Gamliel says: A man may always make himself like a Torah scholar {and not do work on the 9th of Av, and is not mechzeh keyuhara}.

They learnt {in a brayta}:
Rabban Shimon ben Gamliel says: Everyone should make himself like a Torah scholar {in this regard} so as to afflict himself.
Rabban Gamliel says: Anyone who works on the 9th of Av will never see a sign of blessing.
Rabbi Akiva says: Whoever eats and drinks on the 9th of Av is as if he ate and drank on Yom Kippur.
And the Sages say: Whoever eats and drinks on the 9th of Av will not see of the joy of Yerushalayim, and whoever mourns for Yerushalayim will merit to see its joy, for it is written {Yeshaya 66:10}:

י שִׂמְחוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל-אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.

10 Rejoice ye with Jerusalem, and be glad with her, all ye that love her; rejoice for joy with her, all ye that mourn for her;

And anyone who eats meat and drinks wine on erev the 9th of Av, his sins are engraved on his bones, for it is written {Yechezkel 32}:

כז וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת-גִּבּוֹרִים, נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים: אֲשֶׁר יָרְדוּ-שְׁאוֹל בִּכְלֵי-מִלְחַמְתָּם וַיִּתְּנוּ אֶת-חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, וַתְּהִי עֲו‍ֹנֹתָם עַל-עַצְמוֹתָם--כִּי-חִתִּית גִּבּוֹרִים, בְּאֶרֶץ חַיִּים.

27 And they that are inferior to the uncircumcised shall not lie with the mighty that are gone down to the nether-world with their weapons of war, whose swords are laid under their heads, and whose iniquities are upon their bones; because the terror of the mighty was in the land of the living.

{Ran points out the connection to drinking wine in the gemara about how drinking different kinds of wine impacts the bones in various ways.}

{Taanit 26b}

אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהם בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו וכל הכלים טעונין טבילה ובנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן:

Rabban Shimon ben Gamliel said: There were not festivals for Israel comparable to the 15th of Av and Yom Kippur, that on these days the Jewish maidens would go out with borrowed white garments, so as not to embarrass she who has none. And all this clothing had to be previously immersed. And the Jewish maidens would go out and dance in the vineyards, and what did they say? "Young man, lift up your eyes and see what you choose for yourself. Do not cast your eyes on beauty but rather cast your eyes on family." And so it states {Shir haShirim 3:11}:

יא צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ. {ס

11 Go forth, O ye daughters of Zion, and gaze upon king Solomon, even upon the crown wherewith his mother hath crowned him in the day of his espousals, and in the day of the gladness of his heart.

"his espousals" -- this is the giving of the Torah.
"and in the day of the gladness of his heart" -- this is the building of the Temple. May it be Your Will that the Temple be rebuilt speedily in our days. Amen.

END PEREK
END MASECHET