Rif Bava Kamma 37a {104a - b}

37a

{Bava Kamma 104a}

ואם תאמר משנתינו דקתני לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו התם בממציא לו שליח דאמר ליה הכי אית לי זוזא גבי פלניא ולא קא משדר להו ניהלי איתחזי ליה דלמא איניש הוא דלא משכח לשדורי לי

והלכתא כרב חסדא דקיימי רבי יוחנן ורבי אלעזר כוותיה והוה ליה רבה יחיד אצל רבים ולית הלכתא כוותיה
אלא מיהו הנ"מ היכא דבעי מאן דאיתיה לממונא בידיה למיתביה ניהליה
דכיון דשליח הנעשה בעדים הוי שליח אי יהבינהו ניהליה ונאנסו לא מחייב באחריותייהו
אבל אי לא בעי ההוא דאיתיה לממונא בידיה למיתבינהו ניהליה אהאי שליחות לא כייפינן ליה בדינא למיתבינהו ניהליה
דהא אמרי נהרדעי כל אורכתא דלא כתיב בה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך לאו אורכתא היא דא"ל לאו בעל דברים דידי את:

And if you bring up our Mishna which taught "HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT," there was where the agent was placed before him {rather than appointed}, that he said to him, "I have zuzim by Ploni {the robber}, who is not sending them to me. Appear before him, for perhaps he has found no one with whom to forward it."

And the halacha is like Rav Chisda, for Rabbi Yochanan and Rabbi Eleazar establish like him, and so Rabbi is an individual against the many, and the halacha is not like him.

However, these words are where the one who has the money in his hands wishes to give it over via him, for since an agent made before witnesses is an agent, if he gives it via him and a mishap occurs, he is not liable in their responsibility. But if that person who has the money in his hands does not wish to give it over via him, upon such agency we do not compel him with judgment to return it to him, for behold, they {=the scholars} in Nehardea say: An assignment which does not contain the words, 'Go forth and take legal action so that you may acquire title to it and secure the claim for yourself' is of no validity, the reason being that the defendant might say to him: 'You have no claim against me'.

אמר רב יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומין עליה
ורבי יוחנן אמר עדים חתומין עליה משלחין
והלכתא כשמואל.
וליתא לדר' יוחנן בהא

Rav Yehuda cited Shmuel: {Bava Kamma 104b}
it is not right to forward {trust} money through a person whose power of attorney is authenticated by a mere figure, even if witnesses are signed on it.
And Rabbi Yochanan said: If witnesses are signed on it {to identify the authentication} it may be forwarded.
And the halacha is like Shmuel. And it is not like Rabbi Yochanan in this.

ולשמואל מאי תקנתיה
כי הא דרבי אבא הוה מסיק ביה זוזי ברב יוסף בר חמא
א"ל לרב ספרא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי
אמר ליה ר' אמי כתב לך התקבלתי
א"ל לא
אמר ליה זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי
לסוף אמר ליה אי כתב לך נמי התקבלתי ולא כלום הוא דלמא אדאתית שכיב ר' אבא ונפלי זוזי קמי יתמי והתקבלתי דרבי אבא ולא כלום הוא
א"ל ואלא מאי תקנתא

And according to Shmuel, what is its fix?
Like this of Rabbi Abba, who was owed money by Rav Yosef bar Chama. He said to Rav Safra: When you go there, bring it to me.
Rabbi Ammi {our gemara: Rava, who was Rav Yosef bar Chama's son} said to him: Did he give you a written statement "accept for me"? {such that by your accepting the money he will be deemed to have received it?}
He {=Rav Safra} said to him: No.
He said to him {=Rav Safra} : Go back to the start, and he should write for you "I have received" {by your accepting}.
In the end, he said to him: If he wrote for you as well, "I have received," it would be nothing, for perhaps before you come back, Rabbi Abba would have died, and the money would have fallen before the heirs, and the "accept for me" of Rabbi Abba would be deemed nothing.
He {=Rav Safra} said to him: Then what is its fix?

Rif Bava Kamma 36b {102b - 103a; 104a}

36b

{Bava Kamma 102b}

אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לבעל המעות
וכן אם נתן לו מעות לקנות לו בהן חטין לאכילה וקנה לו שעורים אם פחתו פחתו לשליח ואם הותירו הותירו לבעל המעות דלא אמרינן הותירו לאמצע אלא כשנתן לו מעות בתורת שותפות ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין שעורין ולקח בהן חטין אבל שלא בתורת שותפות בין לסחורה בין לאכילה אליבא דר' יהודה חד דינא הוא אם הותירו הותירו לבעל המעות ואם פחתו פחתו לשליח וכן הלכתא.

and if they went down in value, they went down in value for the agent, for he is changing, while if they increased, they increased for the owner of the money.
And so too if he gave him money to buy wheat for eating, and he acquired barley: if they went down in price, they went down in price for the agent, and if they increased, they increased for the owner of the money, for we do not say that they increased for the middle {to be split} except where he gave him the money under the status of partnership to acquire with them wheat, and he acquired with them barley, or barley and he acquired with them wheat. But not under the status of partnership, whether for merchandise or for eating, according to Rabbi Yehuda, they have a single law: if they increased, they increased for the owner of the money, while if they decreased, they decreased for the agent.
And so is the halacha.

ת"ר הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין אותו למכור ואם אמר לו ע"מ כן כופין אותו למכור
מאי קאמר
אמר אביי ה"ק הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין את המוכר למכור ואם א"ל ע"מ כן כופין את המוכר למכור
פירוש כגון ראובן שקנה שדה משמעון וא"ל ללוי קניתיה וכתב לו שטר מכר בשם לוי ואחר כן חזר וא"ל אותה השדה שקניתי ממך ואמרתי לך ללוי קניתיה לא ללוי קניתיה אלא לעצמי קניתיה ועכשיו כתוב לי שטר מכר בשמי אין מחייבין את המוכר לכתוב לו שטר אחר של מכר בשמו
ואם אמר לו בתחלה שדה זו לעצמי אני קונה אותה ואני כותב שטר מכר בשם לוי כדי שלא יודע כי לעצמי קניתיה ולאחר זאת תכתוב לי שטר מכר בשמי כופין את המוכר לכתוב לו שטר אחר בשמו ואפילו אמר לעדים בפני המוכר שטר אחר עוד תכתבו לי על שדה זו מחייבין את המוכר לכתוב לו שטר אחר בשמו:

The Sages learnt {in a brayta}: If one man buys a field in the name of another, he cannot compel the latter to sell it to him; but if he explicitly made this stipulation with the vendor he could force him to sell.
What is the intent of this?
Abaye said: This is what it means to say: If one man buys a field from another in the name of the his fellow, we do not force the seller to sell. And if he explicitly made this stipulation {that it be in the name of his fellow}, we force the seller to sell.
To explain: Such as Reuven acquired a field from Shimon, and said to him "I am acquiring it on behalf of Levi," and he wrote him a deed of sale in the name of Levi, and afterward he turned around and said to him, "that field that I acquired from you and said to you that I was acquiring it on behalf of Levi, I was not acquiring it on behalf of Levi but rather I was acquiring it for myself. And now, write me a deed of sale in my name," we do not require the seller to write him another deed of sale in his name.
And if he told him initially "this field I am acquiring for myself, and I will write a deed of sale in the name of Levi so that that one will not know that I am acquiring it for myself," and after that, write me a deed of sale in my name, we force the seller to write him another deed in his name. And even if he said to witnesses before the seller "yet another deed write for me on this field," we compel the seller to write for him another deed in his name.

{Bava Kamma 103a}

רב כהנא יהיב זוזי אכיתנא
לסוף אייקר כיתנא
זבנוה ניהליה מרואתא דכיתנא
אתא לקמיה דרב
א"ל איזיל אשקול זוזי
א"ל אי כי קא מזבני ליה לכיתנא אמרי האי כיתנא דכהנא הוא זיל שקול ואי לא תשקול
רב לטעמיה דאמר רב עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים
ולית הלכתא כוותיה דרב
דקי"ל כרבי ינאי דאמר בפרק איזהו נשך מה לי הן ומה לי דמיהן:

Rav Kahana gave money for flax. In the end, flax went up in price {before he got it in his hands}. The owners of the flax sold the flax {to someone else, on his behalf}. He came before Rav. He {=Rav Kahana} said to him: Shall I go and take the money {they accepted}? He said to him: If when they sold the flax, they said "this flax is of Kahana," go and take, and if not, do not take.

Rav is consistent in his opinion, for he said that advance payment {at present price} may be made for {future delivery} of products but no advance payment may be made in actual money. {for that appears like ribbis}
And the halacha is not like Rav. For we establish like Rabbi Yannai, who said in perek Eizehu Neshech: What is the difference to me them or their money?

Mishna:

הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפי' למדי
ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל נותן הוא לשליח בית דין
ואם מת יחזיר ליורשיו:

IF ONE MAN ROBBED ANOTHER TO THE EXTENT OF A PERUTAH AND TOOK [NEVERTHELESS] AN OATH [THAT HE DID NOT DO SO], HE WOULD HAVE TO CONVEY IT PERSONALLY TO HIM [EVEN AS FAR AS] TO MEDIA.
HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT, THOUGH HE MAY GIVE IT TO THE SHERIFF OF THE COURT OF LAW.
IF THE PLAINTIFF DIED, THE ROBBER WOULD HAVE TO RESTORE IT TO THE HEIRS.

{Bava Kamma 104a}

Gemara:

ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו:
איתמר שליח שעשאו בעדים
רב חסדא אמר הוי שליח
ורבה אמר לא הוי שליח

ר"י ור"א דאמרי תרוייהו שליח שעשאו בעדים הוי שליח

"HE MAY GIVE IT NEITHER TO HIS SON NOR TO HIS AGENT":
It was stated {by Amoraim}:
Where an agent was appointed in the presence of witnesses {to receive}:
Rav Chisda said: He is an agent. {and he may give to him}
And Rabba said: He is not an agent.

Rabbi Yochanan and Rabbi Eleazar both said: an agent who was appointed in the presence of witnesses is an agent.

Rif Bava Kamma 36a {100b - 101a; 102a - b}

36a

{Bava Kamma 100b, Mishna continues}

יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה
ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח:

IS GREATER THAN HIS OUTLAY THE OWNER WOULD GIVE HIM ONLY THE OUTLAY, WHEREAS IF THE OUTLAY WAS GREATER THAN THE INCREASE IN VALUE HE WOULD HAVE TO PAY HIM THE AMOUNT OF THE INCREASE.

לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו
רבי יהודה אומר אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח:

TO DYE RED AND HE DYED IT BLACK, OR TO DYE BLACK AND HE DYED IT RED, RABBI MEIR SAYS: HE WOULD HAVE TO PAY [THE OWNER] FOR THE VALUE OF HIS WOOL.
RABBI YEHUDA SAYS: IF THE INCREASE IN VALUE IS GREATER THAN THE OUTLAY, THE OWNER WOULD PAY THE DYER HIS OUTLAY, WHEREAS IF THE OUTLAY EXCEEDED THE INCREASE IN VALUE HE WOULD HAVE TO PAY HIM NO MORE THAN THE INCREASE.

Gemara:

מאי כעור
אמר רב נחמן אמר [רבה] בר אבוה שצבעו כלבוס:

What is KA'UR? Rav Nachman cited [Rabba] bar Avuah: That a "copper" dyed it.

{Bava Kamma 101a}

תנו רבנן הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא ועשה מהן ספסל ספסל ועשה מהן כסא
רבי מאיר אומר נותן לו דמי עצים
רבי יהודה אומר אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח
ומודה רבי מאיר בנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא נאה ועשה מהן כסא כעור ספסל נאה ועשה מהן ספסל כעור אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את השבח
והלכתא כרבי יהודה:

The Sages learnt {in a brayta}: If one gave pieces of wood to a joiner to make a chair and he made a bench out of them, or to make a bench and he made a chair out of them: Rabbi Meir says: he {=the joiner} will give him {=the owner} the value of the wood. Rabbi Yehuda says: if the increase in value exceeds his outlay the owner would pay the joiner his outlay, whereas if the outlay exceeds the increase in value he would have to pay him no more than the increase.
And Rabbi Meir agrees where he gave wood to a joiner to make a handsome chair out of and he made an ugly chair out of them, or to make a handsome bench and he made an ugly one if the increased value would exceed the outlay the owner would pay the joiner the amount of his outlay, whereas if the outlay exceeded the increase in value he would have to pay him no more than the amount of the increase.
And the halacha is like Rabbi Yehuda.

איבעיא להו יש שבח סממנין על גבי הצמר או אין שבח סממנין על גבי הצמר
היכי דמי אי דגזל סממנין ודייקינהו ותרינהו וצבע בהו תיפוק לי דהא קננהו בשינוי
לא צריכא כגון דגזל צמר וסממנין שרויין דחד וצבעיה לההוא צמר בהנך סממנין וקא מהדר ליה ניהליה לצמר ואייקר ליה בדמי לא קא מיבעיא לן דהא יש שבח סממנין
אלא כי קא מיבעי לן דזל ציבעא מאי
מי אמרי' יש שבח סממנין על גבי הצמר והא קא מהדר ליה
או דלמא אין שבח סממנין על גבי הצמר וצמר קא מהדר ליה וסממנין לא קמהדר ליה
אי נמי כגון דצמר דחד וסממנין דחד ואתא קוף צבעיה להאי צמר מהני סממנין יש שבח סממנין על גבי הצמר ואמר ליה הב לי סממנאי דגבך נינהו
או דלמא אין שבח סממנין על גבי הצמר ואמר ליה לית לך גבאי ולא מידי
ולא איפשיטא:

It was a question to them: Is the improvement effected by colors an item independent of the wool, or is the improvement effected by colors not a item independent of the wool? How so {the question}? If he stole pigments, crushed them and dyed with them, exclude this because he has acquired them with the modification. No, it is necessary, such as where he stole wool and already-dissolved pigments of one person, and dyed that wool with those pigments, and then returned the wool to that person, and he improved their value.
It is no question to us, for behold there is an improvement to the pigments. But where is it a question to us, that colored wool has gone down {in price, and the price of the increase in the wool is less than the price of the dyes}. Do we say that there is an increase of the dyes upon the wool, and behold he has returned them to him. Or perhaps there is no increase of dyes upon wool and he is returning him wool but the pigments he is not returning to him?

Alternatively, such as wool of one person and pigments of another, and an ape comes and dyes this wool from these pigments, {do we say that} there is increase to the pigments upon the wool, and he may say to him, "give me my pigments which are by you," or perhaps there is no increase of pigments upon the wool, and he may say to him, "I have absolutely nothing by you?"
And it is not resolved.

{Bava Kamma 102a}

ת"ר הנותן מעות לשלוחו ליקח בהן חטין ולקח בהן שעורין שעורין ולקח בהן חטין
תנא חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו
ותניא אידך אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע

א"ר יוחנן לא קשיא הא רבי מאיר דאמר קננהו בשינוי והא ר' יהודה דאמר לא קני להו בשינוי
ורבי אלעזר אמר הא והא רבי מאיר ולא קשיא כאן לאכילה כאן לסחורה
וכיון דקי"ל כרבי יהודה חזינן אם לסחורה נתן לו בתורת שותפות אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לאמצע דאפילו לר"מ כיון דלסחורה יהבינהו ניהליה לא קני לה בשינוי ואם לא נתן לו בתורת שותפות אלא לקנות בהן חטין לסחורה לא יטול ממנה כלום

The Sages learnt {in a brayta}: If one gave money to his agent {Bava Kamma 102b} to purchase with them wheat, and he purchased with barley; barley and he purchased with them wheat:
One tanna taught: if there was a loss, the loss would be sustained by him {=the agent}, and so also if there was a profit, the profit would be enjoyed by him.
And another tanna taught: if there was a loss, he would sustain the loss, but if there was a profit, the profit would be divided between them.

Rabbi Yochanan said: This is no contradiction. This is Rabbi Meir, who said that a change transfers ownership, while this is Rabbi Yehuda, who said that a change does not transfer ownership.

And Rabbi Eleazar said: Both this and that are Rabbi Meir, and it is no contradiction: Here is for eating, while here is for merchandise.

And since we establish like Rabbi Yehuda, we see: If he gave it {=the money} to him for the purpose of merchandise, it is under the status of partnership, such that if there was a loss, the loss would be sustained by the agent, because he was the one who changed, while if it increased, it increases for the middle {to be divided by them}, for even according to Rabbi Meir, since he gave it to him for merchandise, he did not acquire it via change. And if he did not give it to him under the status of partnership, but rather to acquire with them wheat for merchandise, he should not take from it anything:

Rif Bava Kamma 35b {98b - 100b}

35b

{Bava Kamma 98b}

ושיברן פטור
מ"ט אומן קונה בשבח כלי
ואסקא רבא דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי
ושמעינן מיניה דליתא לדרב אסי אלא חייב לשלם דמי שידה
וכן הלכתא:

and then {after constructing them} broke them, he is exempt.
What is the reason? A craftsman acquires title to the increase in the vessel.
{Bava Kamma 99a}
And Rava concludes: All agree that a craftsman does not acquire title to the increase in the vessel.
And we deduce from this that we do not rule like Rav Assi, but rather he is liable to pay the value of the box.
And so is the halacha.

{Bava Kamma 99b}

תנו רבנן המוליך חטיו לטוחן ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן חייב לשלם קמח לנחתום ועשאו פת ניפולין בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כנושא שכר:

The Sages learnt {in a brayta}: If one brought wheat to be ground and the miller omitted to moisten it and he made it into branflour or coarse bran, or if flour to a baker and he made out of it bread which crumbled, or an animal to a slaughterer and he rendered it nevelah, he is liable, for he is like a worker who receives hire.

אמר רבי יוחנן טבח אומן שקלקל חייב
והוא דעבד בשכר דאמר רבי זירא הרוצה שיתחייב לו טבח יקדים לו דינר:
אבל אומן דעביד בחנם פטור
כי ההוא גברא דאתא לקמיה דרבי יוחנן ואמר ליה זיל אייתי ראיה דמומחית לתרנגולי ופטירת:

Rabbi Yochanan said: An expert slaughterer who did not carry out the slaughter properly would be liable to pay.
And this is where he worked for hire. For Rabbi Zera said: If one wants the slaughterer to become liable to him, he should give him a dinar beforehand.
But an expert who works for free is exempt. Like the certain person who came before Rabbi Yochanan, and he said to him, "Go and bring evidence that you are skilled to slaughter hens, and I will declare you exempt."

המראה דינר לשולחני ונמצא רע
תני חדא אומן ה"ז פטור הדיוט ה"ז חייב
ותניא אידך בין אומן בין הדיוט חייב
אמר רב פפא כי תניא ההיא אומן הרי זה פטור כגון דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר כלל:

If one showed a dinar to a moneychanger {who recommended it as good} and it was found to be bad:
One Tannaitic source taught: An expert, he is exempt; a normal person, he is liable.
And another brayta: Whether an expert or a normal person, he is liable.

Rav Pappa said: When that brayta taught that an expert is exempt, it is such Dancho and Issar {Rashi: renowned experts} who need no instruction at all. {See parshablog post on this translation, which I believe to be incorrect.}

ההיא איתתא דאחזיא ליה דינרא לרבי חייא אמר לה שפירא הוא לסוף אתאי אמרה ליה אזלי אחויתיה ואמרו לי דסניא הוא ולא קא נפיק לי
א"ל לרב זיל חלפיה ניהלה וכתוב אפינקסך דין עסק ביש:

There was a certain woman who showed a dinar to Rabbi Chiyya. He said to her: It is fine. In the end, she came and said to him: I went and showed it around, and they said to me that it is a bad one, and I could not use it.
He said to Rav: Go and switch it for her, and write in the register that this was a bad business.

והא רבי חייא לא צריך למגמר
ר' חייא לפנים משורת הדין הוא דעבד כדתני רב יוסף
והודעת להם זה בית חייהם
את הדרך זה גמילות חסדים
ילכו זה ביקור חולים.
בה זו קבורה.
ואת המעשה זה הדין.
אשר יעשון זה לפנים משורת הדין.

But surely Rabbi Chiyya needed no instruction? {And thus would not be liable in this error he made?} Rabbi Chiyya was conducting himself further than the requirements of the law, as Rav Yosef taught: {Shemot 18:20

כ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.

20 And thou shalt teach them the statutes and the laws, and shalt show them the way wherein they must walk, and the work that they must do.

}

"and shalt show them" -- {Bava Kamma 100a} this is the source of their livelihood;
"the way" -- this is deeds of lovingkindness;
"they must walk" -- this is the visitation of the sick;
"wherein" -- this is burial;
"and the work" -- this is the law;
"that they must do" -- this is further than the requirements of the law.

רשב"ל אחוי דינרא לרבי אלעזר אמר ליה מעליא הוא אמר חזי דעלך קא סמיכנא
א"ל אמאי דאי משתכח בישא בעינא לשלומי לך והא את הוא דאמרת מאן דדאין דינא דגרמי ר"מ
מאי לאו ר"מ ולא סבירא לך כוותיה
א"ל לא ר"מ וסבירא לן כוותיה
דתנן מחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור נתייאש ממנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותו:

Rabbi Shimon ben Lakish showed a dinar to Rabbi Eleazar. He told him it was fine. He {=Resh Lakish} said: See that I am relying upon you.
He said to him: Why? That if it is found bad I would have to exchange it? But it is you who said that the one who maintains that we judge the law of indirect consequences is Rabbi Meir? Does this not mean that it is {only} Rabbi Meir and we do not maintain like him?
He said to him: No, it is Rabbi Meir, and we do hold like him. For they learnt {tnan}: If the fence of a vineyard {near a field of crops} is broken through, {Bava Kamma 100b} we say to him {the owner of the vineyard} "fence in." But if he abandons it and does not fence in, he would render the produce proscribed and would incur full responsibility.

שמעינן מינה דהדיוט לא מיחייב לשלומי עד דמודע ליה דעליה קא סמיך דאי לא מודע ליה מצי א"ל לא ידענא דעלי קא סמכת ואי מוכחא דעליה קא סמיך לא צריך לאודועיה

We deduce from this that a normal person is not liable to pay until he is informed that one is relying upon him. For if he does not inform him of this, he is able to say to him, I did not know that you were relying upon me. And if it is apparent that one is relying upon him, one need not {explicitly} inform him.

Mishna:

נתן צמר לצבע והקדיחתו היורה נותן לו דמי צמרו
צבעו כעור אם השבח

IF WOOL WAS GIVEN TO A DYER AND THE CAULDRON BURNT IT, HE WOULD HAVE TO PAY THE OWNER THE VALUE OF HIS WOOL.
BUT IF HE DYED IT KA'UR, THEN IF THE INCREASE IN VALUE

Rif Bava Kamma 35a {97a - 98b}

35a

{Bava Kamma 97b}

מטבע היוצא באותה שעה
ושמואל אמר יכול לומר לו לך והוציאו במישן
אמר רב נחמן מסתברא מילתא דשמואל דאית ליה אורחא למישן אבל לית ליה אורחא למישן לא:

with the coin that had currency at that time,.
And Shmuel said: he can say to him {=the creditor} 'Go forth and spend it in Meshan.'
Rav Nachman said: The position of Shmuel is logical where he had occasion to go to Meshan, but if he did not have occasion to go to Meshan, no.

בעא מיניה רבא מרב חסדא המלוה את חברו על המטבע והוסיפו עליו מהו
א"ל נותן לו מטבע היוצא באותה שעה
א"ל ואי כי נפיא
א"ל אין
א"ל ואפי' כי תירטא
א"ל אין
והא קא זילי פירי
אמר רב אשי ניחזי אנן אי מחמת טיבעא זול מנכי ליה ואי מחמת תרעא זול לא מנכי ליה
והא קא שבח לענין נסכא
אלא כי הא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדו עובדא בזוזא דאגרדמים טייעא עד עשרה בתמניא

Rava inquired of Rav Chisda: If he lent to his fellow on {condition of repayment by} a certain coin, and that coin meanwhile was made heavier {/more valuable}, what is the law?
He {=Rav Chisda} said: He gives him coins that have currency at that time.
He {=Rava} said to him: Even if the new coin be of the size of a sieve?
He {=Rav Chisda} said to him: Yes.
He {=Rava} said to him: Even if it be of the size of a 'tirtia'!? {=a ring of a certain size}
He {=Rav Chisda} said to him: Yes.
But in such circumstances would not the products have become cheaper {and it would be usury}?
Rav Ashi said: We should see if it was through the {increased weight of} coin that prices ropped we would have to deduct {from the payment accordingly},
{Bava Kamma 98a}
but if it was through the market supplies that prices dropped, we would not have to deduct anything.

But he {=the creditor} would benefit in terms of the {added} metal?!
Rather, like this, that Rav Pappa and Rav Huna son of Rav Yehoshua acted in practice {ruling in a case} regarding zuzim, according to {information from} an Arabian agoran {market commissioner} with for 10 {coins} for 8 {coins}.

פירוש כגון דהוה ליה גביה חבריה מאה זוזי כל זוזא מינייהו אית ביה תמניא פריטי ואוסיפו עליה השתא ועבדוניה לכל זוזא עשרה פריטי חזינן אי לא קא זילי פירי מחמת ההיא תוספת אלא תרעא כדקאי קאי יהיב ליה השתא מאה זוזי מהאי טיבעא דהוא סכום כל מה דאית ליה גביה מההוא טיבעא קמא ולא מנכי ליה כלום
ואע"ג דקא שבח לענין נסכא חומשא מלבר דאינון תרתי פריטי בכל [זוזא] כיון דליכא גביה שבחא לענין פירי לא איכפת לן בההיא תוספת חומשא דאיכא בנסכא
והיינו דקאמר רב חסדא נותן לו מטבע היוצא באותה שעה

To explain, such that he had by his fellow 100 zuz, each zuz has within it 8 pritin {small silver coins}, and now there were added to it, such that each zuz has 10 pritin -- we see: if the products did not become cheaper because of that addition, but rather the market-price remained in place, then he gives him now 100 zuz from that coin, which is the sum of all that he had from that original coin, and does not deduct from it all at. And Even though it increased in terms of metal 1/5 from the outside, which it 2 pritin to each [zuz], since there is not by it an increase in terms of produce, it matters not to us that increase of 1/5 that there was in the metal. And this is what Rav Chisda said: He gives him a coin which is current at that time.

ואי קא זילי פירי מחמת ההיא תוספת אפילו לא אוסיפו עליה אלא כל שהוא מגבי ליה מהאי טיבעא כוותיה ואי אוסיפו עליה טפי מחומשא אע"ג דלא קא זילי פירי לא יהיב מהא טיבעא דנפיק אלא כשיעורא דאית ליה מטיבעא קמא וכ"ש אי קא זילי פירי דמנכי ליה כל דהוא טופיאנאה דאוסיפו ליה עד גמירא
והוא הדין למלוה את חברו על המטבע ופחתו ממנו והוא הדין נמי במקום שנושאין ונותנין בכספים של משקל ופוחתו מן הכסף שבהן או שהוסיפו עליו הכל ענין אחד הוא:

And if the price of produce goes down because of that increase, even if they only increased it a slight about, he collects from that coin like it; and if they added upon it more than 1/5th, even though the price of produce did not go down, he does not give from that coin which goes out {=is current} except in accordance with the measure that he had from the first coin; and all the more so if the price of produce went down, that he deducts all the surplus which was added to it until completion.
And the same is the law for one who lent his fellow upon {=to be paid back in} a certain coin, and they reduce from it {, the coin}, and so is the law as well where they engage in trade in coins of weight, and they reduce from the silver in them or they add upon it, all is the same matter.

הא דאמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור והצורם באוזן פרתו של חבירו פטור והשורף שטרותיו של חבירו פטור לית הלכתא כוותיה בכלהו
דהא אסיקנא אמר אמימר למאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא ולמאן דלא דאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי ניירא בעלמא הוה עובדא וכפייה רפרם לרב אשי ואגבייה כי כשורא לצלמי
וכן הלכתא

This that Rabba said: He who throws a coin of his fellow into the great sea {=the Mediterranean} is exempt; and he who splits the ear of another's cow {making it invalid for the altar} is exempt; and one who destroyed by fire deeds {of credit} of his fellow is exempt -- the halacha is not like him in all of them. {Rather, he is liable.}
For behold we conclude {Bava Kamma 98b}:
Amemar said: According to the one {=Rabbi Meir} who maintains that we judge the law of indirect cause, he may collect in this the value of a perfect shtar, while according to the one who does not maintain that we judge the law of indirect cause, he may only collect the value of the paper. There was an incident and Rafram compelled Rav Ashi to order collection of it as a beam fit for decorative mouldings. And so is the halacha.

אלא מיהו ה"מ היכא דקא מודי ליה דקושטא קא טעין עליה ומחמת דשריף ליה לשטריה הוא דלא מצי גבי ליה
אבל היכא דלא קא מודי ליה דקושטא קא טעין אי נמי מודי ליה ולאו מחמת דשריף ליה לא מצי גבי לא מיחייב
כדאמרינן מתקיף ליה רמי בר חמא היכי דמי אי איכא סהדי דחתימי עלה דידעי מאי הוה כתיב בשטרא ניכתוב ליה שטרא אחרינא ואי דליכא סהדי מנא ידעינן
אמר רבא תהא במאמינו:

However, these words are where he admits to him that it is truth that he argues upon him, and since he burnt his shtar, that is why he cannot collect. But where he does not admit that he is arguing truthfully, or alternatively, where he admits to him, but it is not because it was burnt that he cannot collect, he is not liable. As we say:
Rami bar Chama objected to him: How so? If there are witnesses who signed upon upon it that know what was written, let them write him another shtar! And if there are no witnesses, from where do we know {the contents}?
Rava said: Where he believes him {as to the contents}.

פירות והרקיבו משלם כשעת הגזלה
והא תניא פירות והרקיבו אומר לו הרי שלך לפניך
אמר רב פפא לא קשיא כאן שהרקיבו כולן כאן שהרקיבו מקצתן

"FRUITS AND THEY ROTTED, HE WOULD PAY ACCORDING TO THE TIME OF THE ROBBERY":
But they learnt {in a brayta}: Fruits and they rotted, he may say to him "here are yours before you?"
Rav Pappa said: This is no contradiction. Here is where all of them rotted, and here is where parts of them rotted.

Mishna:

נתן לאומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם
נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקלקל חייב לשלם:

הבנאי שקבל עליו את הכותל לסותרו ושיבר את האבנים או שהזיקן חייב לשלם
היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר פטור
ואם מחמת המכה חייב:

IF AN OWNER GAVE CRAFTSMEN [SOME ARTICLES] TO SET IN ORDER AND THEY SPOILT THEM, THEY WOULD BE LIABLE TO PAY.
WHERE HE GAVE A JOINER A CHEST, A BOX OR A CUPBOARD SET IN ORDER AND HE SPOILT IT, HE WOULD BE LIABLE TO PAY.

IF A BUILDER UNDERTOOK TO PULL DOWN A WALL AND BROKE THE STONES OR DAMAGED THEM, HE WOULD BE LIABLE TO PAY;
IF WHILE HE WAS PULLING DOWN THE WALL ON ONE SIDE ANOTHER PART FELL ON ANOTHER SIDE, HE WOULD BE EXEMPT;
AND IF IT WAS CAUSED THROUGH THE KNOCKING, HE WOULD BE LIABLE.

Gemara:

אמר רב אסי לא שנו אלא שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעוץ בהן מסמר ושיברן
אבל נתן לחרש עצים לעשות מהן שידה תיבה ומגדל ועשה מהן שידה תיבה ומגדל

Rav Assi said: They only learned this where he gave to the joiner a box, a chest, or a cupboard to knock a nail in and {while doing so} he broke them. But if he gave to the joiner timber to make a chest, a box or a cupboard and he had made the box, the chest or the cupboard,

Rif Bava Kamma 34b {96b - 97a}

34b

{Bava Kamma 96b}
Gemara:

אמר רב פפא לא הזקינה ממש אלא אפי' כחשה
והא אנן הזקינה תנן אמרי כחשה כעין הזקינה
מה הזקינה דלא הדרה אף כחשה דלא הדרה אבל כחשה דהדרה אומר לו הרי שלך לפניך:

Rav Pappa said: The expression IT BECAME OLD does not necessarily mean that it actually became old, for [the same law would apply] even where it had otherwise deteriorated. But do we not expressly learn IT BECAME OLD? This indicates that the deterioration has to be equivalent to its becoming old, where it will no more recover health. But a deterioration where it will recover health, he may say to him, "behold, yours is before you."

רבי מאיר אומר אומר לו בעבדים הרי שלך לפניך:
אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב הלכה כרבי מאיר
ולית הלכתא כותיה דקי"ל עבדא כמטלטלי דמי:

"RABBI MEIR SAYS THAT IN THE CASE OF SLAVES HE MIGHT SAY TO THE OWNER, 'HERE TAKE YOUR OWN'":
Rav Chanina bar Avdimi cited Rav: The halacha is like Rabbi Meir.
And the halacha is not like him, for we establish that slaves are like movable objects.

{Bava Kamma 97a}

אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור והוא שלא בטלו ממלאכה
מ"ט ניחא ליה לאיניש דלא ניסתרו עבדיה:

Rav Daniel bar Rav Katina cited Rav: if a man forcibly seizes another's slave and makes him perform some work, he would be exempt {from any payment}.
And this where he did not make his neglect his work {for his owner}. What is the reason: A person is pleased that his slave should not become prone to idleness.

רב יוסף בר חמא הוה תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו מלאכה
א"ל רבא בריה מ"ט עביד מר הכי
אמר ליה דאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור
א"ל ה"מ היכא דלא מסיק בהו זוזי מר כיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית
תדע דהא אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצרו צריך להעלות לו שכר
א"ל הדרי בי:

{Our gemara: people of the house of} Rav Yosef bar Chama used to seize slaves of people who owed them money, and make them perform some work.
Rava his son {this is Rava} said to him: Why does Master do so?
He said to him: For Rav Daniel bar Rav Katina cited Rav: if a man forcibly seizes another's slave and makes him perform some work, he would be exempt {from any payment}.
He {=Rava} said to him: These words are where he has no money claim against the owner, but Master, since you have a money claim against the owner, it looks like usury. Know this, for behold, Rav Yosef bar Minyumi cited Rav Nachman: Even though the Rabbis decided that one who occupies another's premises without his consent is not liable to pay him rent, if he lent money to another and then occupied his premises he would have to pay him rent.
He said to him: I retract.

איתמר התוקף ספינתו של חבירו ועשה בו מלאכה
[אמר רב] אם רצה שכרה נוטל רצה פחתה נוטל
ושמואל אמר אינו נוטל אלא פחתה
אמר רב פפא ולא פליגי הא דעבידא לאגרא והא דלא עבידא לאגרא
ואי בעית אימא הא והא דעבידא לאגרא
ולא קשיא הא דנחית לה בתורת אגרא והא דנחית לה בתורת גזלנותא:

It was stated {by Amoraim}: If one forcibly seizes another's ship and performs some work with it:
[Rav said:] If he {=the owner} wishes, he may take its hire, and if he wishes, he may demand payment for its wear and tear.
And Shmuel said: He may demand only for its wear and tear.
Rav Pappa said: They do not argue. Here is where it {=the ship} was made {or: was regularly} for hire, where here is where is was not made for hire. And if you want, say that here and here, where it was made for hire, and it is no contradiction. Here, where possession was taken of it with the intention of paying the hire, and here, where possession was taken of it with the intention of robbery.

גזל מטבע ונסדק וכו'
אמר רב הונא נסדק נסדק ממש נפסל שפסלתו מלכות
ורב יהודה אמר אפילו פסלתו מלכות נמי היינו נסדק
אלא היכי דמי נפסל שפסלתו מדינה זו ויוצא במדינה אחרת

"IF HE MISAPPROPRIATED A COIN AND IT BECAME CRACKED...":
Rav Huna said: IT BECAME CRACKED means that it actually cracked, [and] IT WENT OUT OF USE {/became invalid} means that the Government declared it obsolete.
And Rav Yehuda said: where the Government declared the coin obsolete it would be tantamount to its being cracked. Rather, how so IT WENT OUT OF USE? The inhabitants of a particular province rejected it while it was still in circulation in another province.

איתמר המלוה את חבירו על המטבע ונפסל המטבע
אמר רב נותן לו

It was stated {by Amoraim}:
If a man lends his fellow on {condition that it should be repaid in} a certain coin, and that coin became obsolete:
Rav said: He gives him

Rif Bava Kamma 34a {96b}

34a

{Bava Kamma 96b}

ואמר רב פפא האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועבדה זוזי לא קני
מ"ט הדר עביד לה נסכא
זוזי ועבד להו נסכא קני
מאי אמרת הדר עביד להו זוזי הנהו זוזי אחריני נינהו

שמעינן מהא דרב פפא דשינוי החוזר לברייתו לא הוי שינוי
ולפיכך לא קני
וכן הלכתא
הלכך מתני' דקתני הגוזל עצים ועשאן כלים משלם כשעת הגזילה עצים ושיפן נינהו כגון בוכאני
וכדאוקמא רב אשי דהוא בתרא:

And Rav Pappa said: If one misappropriated bullion of silver from another and converted it into coins, he would not acquire title to them. What is the reason? He could again convert them into bullion. If out of coins he made bullion he would acquire title to it. What will you say? That he can again convert them into coins, these are other coins.

We deduce from this of Rav Pappa that a change which can be returned to its natural state is not a change, and therefore he does not acquire.
And so is the halacha.
Therefore, our Mishna which teaches IF ONE MISAPPROPRIATES PIECES OF WOOD AND MAKES UTENSILS OUT OF THEM ... HE HAS TO PAY FOR THEM IN ACCORDANCE WITH [THEIR VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY, these are pieces which he planed, such as clubs {see Bava Kamma 93b}, and as Rav Ashi establishes it, for he is later.

זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה
כל לאיתויי מאי לאיתויי הא דאמר רבי אלעאי דאמר רבי אלעאי גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר:

"THIS IS THE GENERAL PRINCIPLE: ALL ROBBERS HAVE TO PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE OF THE MISAPPROPRIATED ARTICLES AT] THE TIME OF THE ROBBERY":
"All" is to include what? To include that which Rabbi Illai said. For Rabbi Illai said: If a thief misappropriated a lamb which became a ram, or a calf which became an ox, as the animal underwent a change while in his hands he would acquire title to it, so that if he subsequently slaughtered or sold it, it was his which he slaughtered and it was his which he sold.

ההוא גברא דגזל תורי מחבריה
אזל כרב בהו כרבא וזרע בהו זרע
לסוף אהדרינהו למרייהו
אתא לקמיה דרב נחמן
אמר להו זילו שומו שבחא דאשבח
אמר ליה רבא תורי אשבח ארעא לא אשבח
אמר ליה פלגא שבחא קאמינא
אמר ליה סוף סוף גזלה היא והדרה בעינה דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה
אמר ליה האי איניש גזלנא עתיקא הוא ובעינא דאיקנסיה

מהא שמעינן דקנסינן בכי האי גוונא ואפי' בחוץ לארץ דהא רב נחמן בבבל הוה וקא קנס
ועוד דגרסינן בפרק נגמר הדין
תניא אמר רבי אליעזר בן יעקב שמעתי שבית דין היו מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה:

There was a certain person who stole a yoke of oxen from his fellow went and did some ploughing with them and also sowed with them some seeds and at last returned them to their owner. It came before Rav Nachman. He said to them: Go forth and appraise the increment {to the field}. Rava said to him: Were only the oxen instrumental in the increment, and did the land contribute nothing to the increment?
He {=Rav Nachman} said to him: I surely meant only half of it.
He {=Rava} said to him: In the end anyway, since the oxen were misappropriated they merely have to be returned intact, as we have indeed learnt: ALL ROBBERS HAVE TO PAY IN ACCORDANCE WITH [THE VALUE] AT THE TIME OF THE ROBBERY.
He {=Rav Nachman} said to him: That person is a notorious robber, and I want to penalize him.

From here we derive that we fine in such a case, and even outside the land {of Israel}, for Rav Nachman was in Bavel and he fined. And furthermore, we learned in perek Nigmar HaDin: They learnt {in a brayta}: Rabbi Eliezer ben Yaakov said: I heard that a bet din can hit and impose penalties not from the Torah, and not as a violation of the words of the Torah, but in order to make a fence for the Torah.

Mishna:

גזל בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה
ר' מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך

גזל מטבע ונסדק פירות והרקיבו יין והחמיץ משלם כשעת הגזילה
גזל מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה ונעבדה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח או שהיתה יוצאה ליסקל אומר לו הרי שלך לפניך:

IF ONE MISAPPROPRIATED AN ANIMAL AND IT BECAME OLD, OR SLAVES AND THEY BECAME OLD, HE WOULD HAVE TO PAY ACCORDING TO [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY. RABBI MEIR SAYS: IN THE CASE OF SLAVES HE MIGHT SAY TO THE OWNER: HERE, TAKE YOUR OWN.

IF HE MISAPPROPRIATED A COIN AND IT BECAME CRACKED, FRUITS AND THEY BECAME STALE OR WINE AND IT BECAME SOUR, HE WOULD HAVE TO PAY ACCORDING TO [THE VALUE AT] THE TIME OF THE ROBBERY.
IF THE COIN WENT OUT OF USE, THE TERUMAH BECAME DEFILED, THE LEAVEN FORBIDDEN [FOR ANY USE BECAUSE] PASSOVER HAD INTERVENED, OR IF THE ANIMAL [HE MISAPPROPRIATED] BECAME THE INSTRUMENT FOR THE COMMISSION OF A SIN OR IT BECAME OTHERWISE DISQUALIFIED FROM BEING SACRIFICED UPON THE ALTAR, OR IF IT WAS TAKEN OUT TO BE STONED, HE CAN SAY TO HIM: 'HERE, TAKE YOUR OWN.'