Rif Yevamot 41b {Yevamot 113a continues; 112b; 113b; 112b}

41b

{Yevamot 113a continues}

אי הכי פקחת לחרש נמי ליתקון לה כתובה דא"כ מימנעה ולא נסבה ליה
יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא

If so, a normal woman to a male deaf-mute, they should also enact for her a ketuba, for if not, she will refrain and not marry him?
More than a man wants to marry, a woman wants to be taken in marriage.

האי דאמרינן פקחת לחרש דלית לה כתובה הני מילי דאינסיבא ליה מעצמה אבל אי אנסבוה ליה בי דינא וכתבו לה כתובה אית לה
כדאמרינן ההוא חרש דהוה בשיבבותיה דרב מלכיו אנסביה איתתא וכתב לה ארבע מאה זוזי מנכסיה אמר רבא מאן חכים למיעבד כי הא מילתא אלא רב מלכיו דגברא רבה הוא קסבר אילו רצה שפחה לשמשו מי לא זבנינן ליה כל שכן הכא דאיכא תרתי:

This that we say that a normal woman to a male deaf-mute, that she does not receive a ketuba, these words are where she married him herself, but if the marriage is conducted by Bet Din and they write her a ketuba, she has a ketuba.
As we say:
There was a certain deaf-mute who was in the neighborhood of Rav Malkio, who took {under Rav Malkio's direction} a woman {as a wife} and wrote her 400 zuz from his assets.
Rava said: Who is so wise to conduct such a matter except Rav Malkio, who is a great man. He maintains: If he {the deaf-mute} wished to have a maidservant to serive him, would we not allow him to buy for himself. All the more so here, where there are two reasons.

נישטת לא יוציא
אמר רבי יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בעל כרחה
אלא מה טעם אמרו אינה מתגרשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר
היכי דמי אילימא ביודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה מי נהגי בה מנהג הפקר
אלא דאינה יודעת לא לשמור גיטה ולא לשמור עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת?
והאמרי דבי רבי ינאי ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש את עצמה יצאת זו שאין לה יד לגרש את עצמה
ותנא דבי רבי ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצאת זו שמשלחה וחוזרת
לא צריכא דיודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור את עצמה דבר תורה מתגרשת דהא יודעת לשמור את גיטה ואמור רבנן לא תתגרש שמא ינהגו בה מנהג הפקר
אמר אביי דיקא נמי דקתני גבי דידה לא יוציא וגבי דידיה לא יוציא עולמית שמע מינה הא דאורייתא והא דרבנן שמע מינה

"If she becomes an imbecile, he may not send her out":
Rabbi Yitzchak said: As far as Torah law goes, a female imbecile may be divorced, just as a normal woman may be divorced against her will {thus we do not need her daat}. But for what reason did they say that she may not be divorced? So that people will not deal with her as ownerless property {take liberties with her}.
How so? If where she knows how to watch her get and knows how to care for herself, who will deal with her as ownerless property? But if you say it is where she does not know how to watch either her get and does not know how to watch herself, as a Biblical law may an imbecile be divorced?
But they said in the academy of Rabbi Yannai: "and he places it in her hand" -- she who has a "hand" to get herself divorced, to the exclusion of this one who does not have a hand to divorce herself.
And it was taught in the academy of Rabbi Yishmael: "and he sends her from his house" -- she whom he sends out and she does not return, to the exclusion of this one whom he sends out and she returns.
No, it is necessary for the case in which she knows how to guard her get but does not know how to guard herself, such that as far as Biblical law goes, she is divorced, for she knows how to guard her get, and the Sages said she should not be divorced lest they deal with her as unowned property.
Abaye said: We can indeed deduce this from careful analysis of the Mishna, for it teaches in regard to her "he should not send out" and by him it states "he cannot sent out ever." We thus deduce that this {by him} is Biblical and that is Rabbinic.
We so deduce.

{Yevamot 112b}
Mishna:

אמר רבי יוחנן בן נורי מפני מה אמרו האשה שנתחרשה יוצאה ואיש שנתחרש אינו מוציא
אמרו לו אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו

Rabbi Yochanan ben Nuri said: What did they say that a woman who becomes a deaf-mute goes out while a man who becomes a deaf-mute does not send out?
They said to him: The man who divorces is not comparable to the woman who is divorced. For the woman is divorced either with her consent or without her consent, while the man only sends out according to his consent.

העיד רבי יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שיוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שאוכלת בתרומה
אמרו לו אף זו כיוצא בה
פירוש אף זו שנשאת כשהיא פקחת ונתחרשה כיוצא בה כשם שחרשת שהשיאה אביה שאף על פי שנישואיה נישואי תורה מתגרשת כך זו הפקחת שנשאת ואחר כך נתחרשה אע"פ שנישואיה נישואי תורה מתגרשת

Rabbi Yochanan ben Godgada testified regarding the female deaf-mute whose father married her off, that she goes out with a get, and regarding the female minor, daughter of an Israelite who was married to a kohen, that she eats of teruma.
They said to him: Even this one is like her.

To explain: Even this one -- who was married off when she was a normal woman, and then became a deaf-mute -- is like her -- that is, just as the female deaf-mute whose father married her off, even though her marriage is a Biblical marriage, she may get divorced, so too this one, the normal woman who married and then became a deaf-mute, even though her marriage is a Biblical marriage, she may get divorced.

{Yevamot 113b}
Gemara:

העיד ר' יוחנן כו':
אמר רבא מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן וחזר ואמר לה כנסי שטר חוב זה הרי זו מגורשת
מי לא אמר רבי יוחנן בן גודגדא דלא בעינן דעתה דאשה הכא נמי לא בעינן דעתה דאשה
פשיטא
מהו דתימא כיון דאמר לה כנסי שטר חוב זה בטלי בטליה קא משמע לן דאם איתא דבטליה לעדים הוה אמר להו ומדלא אמר להו לא בטליה והאי דקאמר לה הכי מחמת כיסופא הוא דקאמר לה

"Rabbi Yochanan {ben Godgada} testified...":
Rava said: From the testimony of Rabbi Yochanan ben Godgada, if he {the husband} said to witnesses, "see this get that I give," and then turns to her and says "take this document of indebtedness," she is divorced. {since a woman may be divorced without her consent, or in this case, knowledge}
Does not Rabbi Yochanan ben Godgada say that we do not need her knowledge {consent}? So too here we do not need the knowledge {here, actual knowledge} of the woman.
This is obvious!
I would have though since he says "take this document of indebtedness," he has canceled it {the get}. Therefore it informs us that is he had canceled it, he would made a statement to that effect to the witnesses, and from the fact that he did not make such a statement to them, he did not cancel it, and this that he told her as he did, it was to conceal his shame that he said this to her.

{Yevamot 112b}
Mishna:

שני אחים חרשים נשואים שתי אחיות פקחות או שתי אחיות חרשות או אחת פקחת ואחת חרשת
או שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחין פקחין או לשני אחין חרשים או לשני אחים אחד חרש ואחד פקח הרי אלו פטורות מן החליצה ומן היבום
אם היו נכריות יכנסו ואם רצו להוציא יוציאו

Two brothers who are deaf-mutes who are married to two normal sisters, or to two sisters who are deaf-mutes, or to one who is a deaf-mute and one a normal woman {but they are still sisters};
or two sisters who are deaf-mutes who are married to two normal brothers, or to two brothers who are deaf-mutes, or to two brothers, one of whom is a deaf-mute and one of whom is a normal man --
they are exempt from chalitza and from yibbum.
If they {the women} were strangers, they must marry them {via yibbum, since chalitza is impossible on a deaf-mute} and then, if they wish to send them out {via divorce}, they may send them out.

שני אחים אחד פקח ואחד חרש נשואים שתי אחיות פקחות
מת חרש בעל פקחת מה יעשה פקח בעל פקחת תצא משום אחות אשה
מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל הפקחת מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם

שני אחים פקחים נשואין שתי אחיות אחת פקחת ואחת חרשת
מת פקח בעל חרשת מה יעשה פקח בעל הפקחת תצא משום אחות אשה
מת פקח בעל הפקחת מה יעשה פקח בעל החרשת מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה

Two brothers, one of whom is a normal man and one of whom is a deaf-mute, who are married to two sisters who are normal.
If the deaf-mute, who is the husband of a normal woman, dies, what should be done? As regards the normal man husband of the normal woman, she {the widow} goes out {without yibbum or chalitza} because of being the sister of the wife.
If the normal man, husband of the normal woman, dies, what should be done? The deaf-mute, husband of the normal woman, sends out his wife with a get {for the marriage was only ever valid Rabbinically, and now there is the issue of his wife being the sister of the one with whom he has the levirate bond} and his brother's wife is forbidden forever {since a deaf-mute cannot contract chalitza and he cannot perform yibbum since she is the sister of his divorcee}.

Two brothers who were normal who married two sisters, one of whom was a normal woman and one of whom was a deaf-mute.
If the normal man who is the husband of the deaf-mute died, what should be done? As regards the normal man who is husband of the normal woman, she {the widow who is a deaf-mute} goes out for being the sister of the wife.
If the normal man who is the husband of the normal woman died, what should be done? The normal man who is the husband of the deaf-mute sends out his wife with a get, and his brother's wife with chalitza.

שני אחים אחד פקח ואחד חרש נשואין שתי אחיות אחת פקחת ואחת חרשת
מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל הפקחת תצא משום אחות אשה
מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל חרשת מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם

Two brothers, one of whom is a normal man and the other who is a deaf-mute, who are married to two sisters, one of whom is a normal woman and the other who is a deaf-mute:
If the deaf-mute who is the husband of the deaf-mute dies, what should be done? As regards the normal man husband of the normal woman, she {the widow} goes out because of being the wife's sister.
If the normal man who is the husband of the normal woman dies, what should be done? The deaf-mute who is husband of the deaf-mute divorces his wife with a get {for the marriage was only Rabbinic and now the wife is the sister of one with a levirate bond}, and his brother's wife is forbidden forever.

שני אחים אחד פקח ואחד חרש נשואין שתי נכריות פקחות
מת חרש בעל פקחת מה יעשה פקח בעל פקחת או חולץ או מיבם
מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל פקחת כונס ואינו מוציא לעולם:

Two brothers, one of whom is a normal man and the other one who is a deaf-mute, who married two strangers {=non-sisters} who are normal woman:
If the deaf-mute who is the husband of the normal woman died, what should be done? The normal man husband of the normal woman either performs chalitza or yibbum.
If the normal man who is husband of the normal woman died, what should be done? The deaf-mute who is husband of the normal woman takes in {via yibbum} and does not send out ever {because yibbum is Biblical and a deaf-mute has no Biblical force to divorce}.

שני אחים פקחים נשואין שתי נכריות אחת פקחת ואחת חרשת
מת פקח בעל חרשת מה יעשה פקח בעל הפקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא
מת פקח בעל הפקחת מה יעשה פקח בעל חרשת או חולץ או מיבם

Two normal brothers who are married to two strangers {non-sisters}, one who is a normal woman and one who is a deaf-mute:
If the normal man who is the husband of the deaf-mute dies, what should be done? The normal man who is husband of the normal woman takes in {via yibbum} and if he wishes to subsequently send out, he may send out.
If the normal man who is husband of the normal woman dies, what should be done? The normal man husband of the deaf-mute either performs chalitza or yibbum.

שני אחים אחד פקח ואחד חרש נשואין שתי נכריות אחת פקחת ואחת חרשת
מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל הפקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא
מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת כונס ואינו מוציא לעולם

Two brothers, one who is a normal man and one who is a deaf-mute, who married two strangers {non-sisters}, one who is a normal woman and one who is a deaf-mute:
If the deaf-mute who is husband of the deaf-mute dies, what should be done? The normal man, husband of the normal woman takes her in {via yibbum} and if he wants to subsequently send her out, he may send her out.
If the normal man who is husband to the normal woman dies, what should be done? The deaf-mute who is husband of the deaf-mute takes her in {via yibbum} and is not able to ever send her out.

סליק פירקא
END PEREK

Rif Yevamot 41a {Niddah 52a-b; Yevamot 112b - 113a}

41a

{Niddah 52a}
Mishna:

תינוקת שהביאה שתי שערות חייבת בכל מצות האמורות בתורה וחולצת או מתיבמת
וכן תינוק שהביא שתי שערות חייב בכל מצות האמורות בתורה וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון ולא העליון אלא שדברו חכמים בלשון נקיה
תינוקת שהביאה שתי שערות אינה יכולה למאן רבי יהודה אומר משירבה השחור

A girl who brought forth two hairs is obligated in all the commandments stated in the Torah, and may perform chalitza or yibbum.
And so too a buy who brought forth two hairs is obligated in all the commandments stated in the Torah, and is fit to be a stubborn and rebellious son, from when he brings forth two hairs until his beard forms a circle -- the lower one and not the upper one, except that the Sages speak in clean language.
A girl who brings forth two hairs is not able to perform refusal. Rabbi Yehuda says: When the black {=pubic hair} predominates.

Gemara:

ולית הלכתא כר' יהודה
ואע"ג דאמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר הלכה כר' יהודה לית הלכתא כוותיה
דגרסינן בפרק מי שמת ולמיאונין לאפוקי מדר' יהודה דאמר משירבה השחור

And the halacha is not like Rabbi Yehuda. And even though Rabbi Abahu cited Rabbi Eleazar that the halacha is like Rabbi Yehuda, the halacha is not like him. For we learn in perek Mi SheMeit: And for refusals - to exclude from Rabbi Yehuda who said "when the black predominates."

אמר רב הונא ב' שערות שאמרו צריך שיהא בעיקרן גומות
רב מלכיו אמר רב אדא בר אהבה גומות אף ע"פ שאין שערות
א"ר יהודה אמר שמואל שתי שערות שאמרו אפילו אחת על הכף ואחת על הביצים

Rav Huna said: The two hairs of which they spoke, there must be follicles at their roots.
Rav Malkio cited Rav Ada bar Ahava: Follicles, even though there are no hairs {suffice}.
{Niddah 52b}
Rav Yehuda cited Shmuel: The two hairs of which they spoke, even on one the crest and one on the testes.

תניא נמי הכי שתי שערות שאמרו ואפילו אחת בגבה ואחת בכריסה אחת על קשרי אצבעותיה של יד ואחת על קשרי אצבעותיה של רגל דברי ר"ש בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון
ורבנן
אמר רב אסי עד שיהו שתי שערות במקום אחד
והלכתא כרבנן

A brayta also says so: The two hairs of which they spoke is even when one is on her back and one upon her belly; one upon the joints of her fingers and one on the joints of her toes. These are the words of Rabbi Shimon ben Yehuda man of Kefar Acco who said it in the name of Rabbi Shimon {our gemara: Yishmael}.

And the Sages?

Rav Asi said: Until she has two hairs in one place.
And the halacha is like the Sages.

תנו רבנן עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר עד שירבה השחור על הלבן
רבי יוסי אומר עד שתקיף העטרה
בן שלקית אומר עד שתכלכל
אמר ר"ש מצאני חנניה בן חכינאי בצידן ואמר לי כשאתה מגיע אצל ר' עקיבא אמור לו עד מתי הבת ממאנת ואם יאמר לך עד שתביא שתי שערות אמור לו והלא בן שלקית העיד במעמד כולכם ביבנה משתכלכל ולא אמרתם לו דבר
וכשבאתי אצל ר"ע אמר לי כלכול זה איני יודע [מהו] בן שלקית איני מכיר עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות

וכן הלכה

The Sages learnt {in a brayta}: Until when may a girl refuse? Until she brings two hairs. These are the words of Rabbi Meir.
Rabbi Yehuda says: Until the black predominates.
Rabbi Yossi says: Until a ring is formed around the nipple.
Ben Shelakit says: Until she grows hair in profusion.
Rabbi Shimon said: Chanania ben Chachinai once found me in Tzidon, and he said to me, "when you reach Rabbi Akiva say to him, 'until when may a girl refuse?' And if he says to you 'until she brings two hairs,' say to him, 'but did not Ben Shelakit testify in the assembly of all of them at Yavneh that is is when she grows hair in profusion, and they did not say anything to him {to contradict him}?' " And when I came to Rabbi Akiva, he said to me "This growing hair in profusion I do not know [what it is], and this Ben Shalakit I do not recognize. Until when does a girl refuse? Until she brings forth two hairs."

And so is the halacha.

Mishna:

שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום כמה שיעורן
כדי לכוף ראשן לעיקרן דברי רבי ישמעאל
ר"א אומר כדי לקרוץ בצפורן
ר' עקיבא אומר כדי שיהו ניטלות בזוג

The two hairs spoken about with regard to the red heifer, and by skin ailments, and those mentioned in all places, how much is there measure? In order to bend their tips to their root. These are the words of Rabbi Yishmael.
Rabbi Eliezer says: In order to be grabbed by a fingernail.
Rabbi Akiva says: Enough to be taken off with a scissors.

Gemara:

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא הלכה כדברי כולן להחמיר

Rav Chisda cited Mar Ukva: The halacha is like all of them, stringently.

END PEREK

BEGIN PEREK FOURTEEN
{Yevamot 112b}
Mishna:

חרש שנשא פקחת ופקח שנשא חרשת רצה יוציא רצה יקיים כשם שכונס ברמיזה כך מוציא ברמיזה
פקח שנשא פקחת ונתחרשה רצה יוציא רצה יקיים נשטית לא יוציא
נתחרש הוא או נשתטה לא יוציא עולמית

A {male} deaf-mute who married a normal woman, and a normal man who married a female deaf-mute, if he wishes to send her out, he may do so, and if he wishes to maintain her, he may do so. Just as he took her in via gestures, so can he send her out via gestures.
A normal man who married a normal woman, and she became a deaf-mute -- if he wants he can send her out and if he wants he can maintain her. If she becomes an imbecile, he may not send her out.
If he becomes a deaf-mute or becomes an imbecile, he may not ever send out.

Gemara:

אמר רמי בר חייא מאי שנא חרש וחרשת דתקינו להו רבנן נישואין ומ"ש שוטה ושוטה דלא תקינו להו רבנן נישואין
דתניא שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשיהם פטורות מן החליצה ומן היבום
חרש וחרשת דקיימא תקנתא דרבנן תקינו להו רבנן נישואין שוטה ושוטה דלא קיימא תקנתא דרבנן דאין אדם דר עם נחש בכפיפה לא תקינו להו רבנן נישואין:

Rami bar Chama said: What is the distinction between a male deaf-mute and a female deaf mute on the one hand, where the Rabbis enacted for them a marriage {nisuin}, and a male imbecile and a female imbecile on the other hand, where the Rabbis did not enact for them a marriage? For they learnt {in a brayta}: A {male} imbecile and a {male} minor who married wives and then died, their wives are exempt from chalitza and from yibbum. {So, why the distinction?}
A male deaf-mute and a female deaf-mute, where it is possible to carry out the enactment of the Rabbis {for two deaf people can lead a normal married life}, the Rabbis enacted for them married. A male imbecile and a female imbecile, where it is possible to carry out the enactment of the Rabbis -- for one cannot live with a serpent in the same basket -- the Rabbis did not enact for them marriage.

ומאי שנא חרש דתקינו ליה רבנן נישואין ומאי שנא קטן דלא תקינו ליה רבנן נישואין
חרש דלא אתי לכלל נישואין תקינו ליה רבנן נישואין קטן דאתי לכלל נישואין לא תקינו ליה רבנן נישואין
והרי קטנה דאתיא לכלל נישואין ותקינו לה רבנן נישואין התם שלא ינהגו בה מנהג הפקר:

And what is the distinction of a male deaf-mute on the one hand, that the Rabbis enacted for him marriage, and a male minor on the other hand, that the Rabbis did not enact for him marriage?
A male deaf mute, who would never come to the chapter of marriage {Biblically} otherwise, the Rabbis enacted for him marriage. A male minor, who will eventually come to the chapter of marriage, the Rabbis did not enact for him marriage.
But there is the case of a female minor, who who will eventually come to the chapter of marriage, and the Rabbis did enact for her marriage! There, it was so that people should not treat her as ownerless property {and take liberties with her}.

ומאי שנא קטנה דממאנת ומ"ש חרשת דלא ממאנת
דאם כן מימנעי ולא נסבי לה

ומאי שנא קטנה דאכלה בתרומה ומ"ש חרשת דלא אכלה בתרומה
דתנן העיד ר' יוחנן בן גודגדא וכו' ואילו חרשת לא אכלה
גזרה שמא יאכיל חרש לחרשת:

And what is the distinction between a female minor, on the one hand, who can "refuse," and a female deaf-mute on the other hand, who cannot refuse.
For if so {if we allowed her to refuse}
{Yevamot 113a}
men you refrain from marrying her {because at any point in life she could refuse}.

And what is the distinction between a female minor, on the one hand, who can eat teruma, and a female deaf-mute on the other hand, who cannot eat teruma? For they learnt {in a Mishnah}: "Rabbi Yochanan ben Godgada testified ... and if she is a deaf-mute, she may not each."
This is a decree lest a male deaf-mute feed to a female deaf-mute.

ומ"ש קטנה דאית לה כתובה ומאי שנא חרשת דלית לה כתובה
דאם כן מימנעי ולא נסבי לה

And what is the distinction between a female minor, on the one hand, who receives a ketuba, and a female deaf-mute on the other hand, who does not receive a ketuba? For if this were so, people would refrain from marrying her.

וקטנה דאית לה כתובה מנא לן דתנן הממאנת והשניה והאיילונית אין להן כתובה אבל יוצאה בגט יש לה כתובה
וחרשת דלית לה כתובה מנא לן דתניא חרש ושוטה שנשאו נשים פקחות אף על פי שנתפקח החרש ונשתפה השוטה אין להם עליו כלום רצו לקיימן יש להן כתובה מנה

פקח שנשא חרשת או שוטה אע"פ שכתב לה מאה מנה כתובתה קיימת מפני שהוא רוצה ליזוק בנכסיו
טעמא דרצה הא לא רצה לא
דא"כ מימנעי ולא נסבי לה

And the fact that a female minor receives a ketuba, from where do we know? For they learnt {in a Mishna}: "A woman who refuses, a woman who is a forbidden secondary {Rabbinic} relation, and an aylonit do not receive a ketuba." But a woman who goes out with a get {such as a female minor} has a ketuba.
And the fact that a female deaf-mute does not receive a ketuba, from where do we know? For they learnt {in a brayta}:

A male deaf-mute and a male imbecile who married normal women, even though the male deaf-mute and the male imbecile became normal, they {the women} do not have upon them anything. If they wish to retain them {henceforth} they have a ketuba of 100 {=1 maneh}.
A normal man who married a female deaf-mute or female imbecile, even if he writes her a ketuba of 100 maneh, her ketuba sustains, for he apparently wishes to damage his assets.

The reason is that he wishes. Thus, if he does not wish, no.
Because if so, people will refrain from marrying her.

Rif Yevamot 40b {Niddah 48b}

40b

{Niddah 48b}

ת"ר כל הנבדקות נבדקות על פי נשים
וכך היה ר' אליעזר מוסר לאשתו ורבי ישמעאל מוסר לאמו
רבי יהודה אומר לפני הפרק ולאחר הפרק נשים בודקות אותן תוך הפרק אין נשים בודקות אותן שאין משיאין ספקות על פי נשים
רבי שמעון אומר אף תוך הפרק נשים בודקות אותן ונאמנת אשה להחמיר אבל לא להקל
כיצד גדולה היא שלא תמאן קטנה היא שלא תחלוץ אבל אין נאמנת לומר קטנה היא שתמאן או גדולה היא שתחלוץ

The Sages learnt {in a brayta}: All examinations are conducted by women.
And so did Rabbi Eliezer give over to his wife {to examine}, and Rabbi Yishmael gave over to his mother.
Rabbi Yehuda says: Before the period {=of 11 years and a day} and after the period {=of 12 years and a day}, women examine them. Within the period, women do not examine them, for we do not allow doubtful women to marry based on a woman's testimony.
Rabbi Shimon says: Even within the period, women examine them.
And a woman is believed stringently, but not leniently.
How so? To say that she is an adult such that she cannot refuse or that she is a minor such that she cannot perform chalitza, but she is not believed to say that she is a minor such that she may refuse or that she is an adult such that she can perform chalitza.

אמר מר ר' יהודה אומר לפני הפרק ולאחר הפרק נשים בודקות אותן
בשלמא לפני הפרק בעיא בדיקה דאי משתכחי לאחר הפרק שומא נינהו
אלא לאחר הפרק למה לי?
והאמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אין צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין!
כי אמר רבא חזקה למיאון אבל לחליצה בעיא בדיקה
תוך הפרק אין נשים בודקות אותן קסבר תוך הפרק כלאחר הפרק לאחר הפרק דאיכא חזקה דרבא סמכינן אנשים ובדקן נשים תוך הפרק דליכא חזקה דרבא לא סמכינן אנשים ולא בדקן נשים
רש"א אף תוך הפרק נשים בודקות אותן קסבר תוך הפרק כלפני הפרק ובעיא בדיקה דאי משתכחי לאחר הפרק שומא נינהו

Master said {above}: "Rabbi Yehuda says: Before the period {time span between 11 and a day and 12 and a day} and after the period, women examine them" --
This is fine before the period, she requires examination, for if they find {hairs} then after the period they are considered a mole. But after the period, why do I need? For did not Rava say that a minor who reaches her years does not require examination, because of an assumption that she brought forth signs?! When did Rava say this assumption, as regards refusal, but for chalitza she requires an examination.
"Within the period, women do not examine them" -- he holds that within the period is like after the period. After the period, where there is the assumption of Rava, we rely upon woman and so women examine. Within the period, where there is not the assumption of Rava, we do not rely upon woman and so women do not examine.
"Rabbi Shimon says even within the period, women examine them" -- he holds that within the period is like before the period, and they require examination, for if they find them, after the period they would be considered a mole.

ונאמנת אשה להחמיר אבל לא להקל
הא מאן קתני לה אי בעית אימא רבי יהודה ואתוך הפרק
ואי בעית אימא רבי שמעון ולאחר הפרק ולית ליה חזקה דרבא

"And a woman is believed stringently but not leniently":
Who is the one who teaches this? If you wish to say so, it is Rabbi Yehuda, and within the period.
And if you want say that it is Rabbi Shimon, and after the period, and he does not hold by the assumption of Rava.

אשכחן לחד מרבוואתא דכתב הכי קיימא לן בהא כרבי שמעון דסבר תוך זמן כלפני זמן דסוגיין דפסקינא הלכתא תוך זמן כלפני זמן וכיון דר' שמעון דקיימא לן כותיה דחי חזקה דרבא שמע מינה הא חזקה דרבא דחויה היא ולא סמכינן עלה
ותו האמר רב נחמן אמר שמואל בודקין למיאונין וקיימא לן כותיה אלו דבריו של מפרש זה

We have found one of the {post-Talmudic} Rabbis who has written as follows, that we establish in this like Rabbi Shimon, who holds that within the time is like before the time, for our sugya rules that the halacha is that within the time is like before the time. And since Rabbi Shimon, who we hold like, pushes off the assumption of Rava, we deduce that this assumption of Rava is pushed off and that we do not rely upon it.
And furthermore, behold that Rav Nachman cited Shmuel that we examine for refusals, and we establish like him.
These are the words of this commentator.

ואנן לא סבירא לן הכי
חדא דהאי חזקה דרבא הלכה היא וליכא לדחוייה
דהא קא מותבינן מינה תיובתא לדרבי יהודה ופריק כי אמר רבא חזקה למיאון אבל לחליצה בעיא בדיקה ואי לאו הלכה היא לא הוה מותבינן מינה תיובתא

ועוד דהא קי"ל דר' יהודה ורבי שמעון הלכה כר' יהודה וכיון דר' יהודה אית ליה חזקה דרבא ממילא שמעי' דחזקה דרבא הלכה היא
וכ"ש דסתם מתני' ורבי אליעזר ור' ישמעאל ור' יהודה כולהו קיימי בחדא שיטתא וסבירא להו דלאחר הפרק נשים בודקות אותן דאיכא חזקה דרבא והוה ליה ר' שמעון יחיד אצל רבים וקיימא לן דאין הלכה כיחיד אצל רבים
הילכך ליתא לדר' שמעון אלא לענין תוך זמן כלפני זמן בלחוד ולא אמרינן כיון דהלכתא כותיה בהא הויא הלכתא נמי כותיה בהא דלאו מילי דתליאן בהדדי נינהו
אלא כל מילתא מינייהו קיימא באנפי נפשה ולא שייכא בחברתה

And we do not hold like this, for one thing, this assumption of Rava is halacha, and one should not reject it. For they use it to pose a rejection to Rabbi Yehuda, and they resolve that when Rava said there was an assumption, it was for refusal, but for chalitza she requires an examination, and if it were not halacha, they would not have attempted to pose from it a rejection.
And furthermore, we establish that {in case of dispute between} Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, the halacha is like Rabbi Yehuda. And since Rabbi Yehuda holds by the assumption of Rava, it is apparent that we deduce that the assumption of Rava is halacha.
And certainly since the plain Mishna, and Rabbi Eliezer, and Rabbi Yishmael, and Rabbi Yehuda all stand in one opinion and hold that after the period, women examine them, for there is the assumption of Rava, and Rabbi Shimon is an individual against the many. And we establish that the halacha is not like the individual against the many.
Therefore, we do not hold like Rabbi Shimon except in the case of within the period being like before the period and that it all {we hold like him}, and we do not say that since the halacha is like him in this, the halacha will also be like him in this, for they are not matters which depend upon one another. Rather, each matter among them we establish by itself and it has no relation to its fellow.

תדע דהא רבא הוא דאמר קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנים והוא דפסק הלכתא תוך זמן כלפני זמן והואיל וכך ליכא למשמע מהאי דסבירא לן דתוך זמן כלפני זמן למידחי חזקה דרבא אלא ודאי האי טעמא פריכא הוא וליכא למיסמך עליה
אלא ודאי מדרבי יהודה אית ליה חזקה דרבא וקיימא לן דרבי יהודה ורבי שמעון הלכה כר' יהודה
שמעינן דחזקה דרבא הלכה היא

Know that this is so, for behold, Rava is the one who said that a female minor who reached her years does not require an examination, because of an assumption that she brought forth signs. And it is he who ruled the halacha that within the period is like before the period {that is, like Rabbi Shimon}. And since this is so, we cannot infer from the fact that we hold that within the period is like before the period in order to push off the assumption of Rava. Rather, certainly this reason is answerable, and one should not rely upon it.
Rather, certainly, Rabbi Yehuda holds by the assumption of Rava, and we establish that {in case of dispute between} Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, the halacha is like Rabbi Yehuda. We therefore deduce that the assumption of Rava is indeed halacha.

וכ"ש דלא איתברר דרבי שמעון לית ליה חזקה דרבא אלא בדרך אפשר יש לומר הא דאמרינן לית ליה חזקה דרבא
דהכי קא אמרינן הא מאן קתני לה אי בעית אימא ר' יהודה ואתוך הפרק ואי בעית אימא ר"ש ולאחר הפרק ולית ליה חזקה דרבא
וכיון דאפשר דרבי יהודה קתני לה אתוך הפרק לא איתברר דר"ש לית ליה חזקה דרבא
ומכל מקום בין דסבירא ליה לרבי שמעון חזקה דרבא בין דלא סבירא ליה חזקה דרבא הלכתא היא מהני טעמי דאמרינן

And all the more so that it is entirely not clear that Rabbi Shimon does not hold by the assumption of Rava, but rather in a way of possibility, one could say this which we said that he does not hold of the assumption of Rava. For this is what we said: Which person said this Tannaitic statement in the Mishna? If you wish you can say that it is Rabbi Yehuda and is going on within the period. And if you wish you can say that it is Rabbi Shimon and going on after the period, and that he {Rabbi Shimon} does not hold by the assumption of Rava.
And since it is possible that Rabbi Yehuda taught it about within the period, it is not clear that Rabbi Shimon does not hold by the assumption of Rava.
And in any case, whether Rabbi Shimon holds by the assumption of Rava or whether he does not hold by the assumption of Rava, it {=the assumption} is halacha, for all the reasons we have said.

הילכך כל הנבדקות נבדקות על פי נשים הלכה היא בין לחליצה בין למיאון דסמכינן אחזקה דרבא

Therefore, all those undergoing examinations do so based on women, and this is the halacha, whether for chalitza or for refusal, for we rely upon the assumption of Rava.

והא דאמר רב נחמן אמר שמואל בודקין לגיטין ולקידושין ולחליצה ולמיאונין ודאי איכא לאקשויה אדרבא דאמר קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין
דאמרינן הכי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל בודקין למיאונין וקי"ל דהלכה היא היכי משכחת לה אי קודם זמן ותוך זמן הא קיימא לן דשומא נינהו ולא עבדינן בהו עובדא ואי לאחר זמן האמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין ואע"ג דבדקנוה לאחר זמן ולא אשכחן בה מידי הא איפסיקא הלכתא דחיישינן שמא נשרו
ואם כן הא דאמר רב נחמן אמר שמואל בודקין למיאונין היכי משכחת לה

And this that Rav Nachman cited Shmuel, that we examine for get and for betrothal, for chalitza and for refusal, it certainly is so that one can ask from this on Rava, who said that a female minor who reached her years does not require examination, because of an assumption that she brought forth her signs.
For we say as follows: This that Rav Nachman cited Shmuel that we examine for refusal, and we establish that this is halacha, how do we find this case? If it is before the time or within the time, we establish that it is a mole and we do not act based on it; and if after the time, Rava said that a female minor who reached her years does not require examination, because of an assumption that she brought forth hairs. And even though they examine her after a time and do not find anything, we rule that the halacha is that we worry lest they fell out.
And if so, this that Rav Nachman cited Shmuel that we examine for refusal, how do we find such a case?

ואנן עיינינן בה ואשכחנא פירוקא בסיעתא דשמיא
והדין הוא פירוקא דהאי קושיא
האי דאיפסיקא הלכתא דחיישינן שמא נשרו לא איפסיק הכי אלא היכא דקדיש תוך זמן ובעל לאחר זמן דהוה ליה ספיקא דאורייתא כדכתבינן לעיל
אבל היכא דלא בעל אחר זמן דהוו להו נישואין דרבנן לא אמרינן חיישינן שמא נשרו ולא אמר רבא דלא בדקינן לה דלא אמר רבא חזקה הביאה סימנין אלא לענין איסורא דאורייתא דעבדינן לחומרא ולא בדקינן דחיישינן שמא נשרו אבל בספיקא דרבנן בדקינן
ואי משכחינן שתי שערות לא ממאנה דהויא לה גדולה ואי לא משכחינן שתי שערות לא חיישינן שמא נשרו אלא אמרינן קטנה היא וממאנת
והיינו דאמר רב נחמן אמר שמואל בודקין למיאונין היכא דקדיש לפני זמן או תוך זמן ובעל בתוך זמן ולא בעל לאחר זמן דלאו נישואין דאורייתא נינהו אלא נישואין דרבנן נינהו
ואיפריק קושיאן כהוגן הדין הוא סברא דילן וסברא תריצא ומעליא הוא
וחזינן למקצת רבוואתא בהאי ענינא דכתבין מילי דלא מיסתברן ומשום הכי לא כתבינן להו

And we have delved into it, and we have found a resolution, with the aid of Heaven. And here is the resolution of this difficulty:
This that we rule the halacha that we worry lest they fell out, we do not rule so except where he betrothed within the time and had intercourse after the time, in which case it is a Biblical doubt, as we have written above. But, where he did not have intercourse after a time, such that the nuptials {nisuin} is Rabbinic, we do not say that we worry lest they fell out. And Rava did not say that we do not examine he, for Rava does not say that there is an assumption that she brought forth signs except by a Biblical prohibition, where we conduct ourselves stringently, and we do not examine, for we worry lest they fell out. But by a Rabbinic doubt, we examine. And then, if we find two hairs she may not refuse, for she is an adult, and if we do not find two hairs, we do not worry lest they fell out, but rather we say that she is a minor and may refuse.

And this is what Rav Nachman said in the name of Shmuel, that we examine for refusals, where he betrothed before the time or within the time, and had intercourse within the time, and did not have intercourse after the time, for in this way it is not Biblical nuptials {nisuin} but rather Rabbinic nuptials.

And we have resolved the difficulty appropriately.
This is our opinion, and it is an excellent opinion which answers.

And we have seen a few of the {post-Talmudic} Rabbis in this matter who write things which are not logical, and because of this we have not written them.

Rif Yevamot 40a {Niddah 47a continues; 47b - 48a}

40a

{Niddah 47a continues}

רבי יוסי אומר משתקיף העטרה
רבי שמעון אומר משיתמעך הכף
וכן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר שלשה סימנין נתנו חכמים באשה מלמטה וכנגדן מלמעלה פגה מלמעלה בידוע שלא הביאה שתי שערות בוחל מלמעלה בידוע שהביאה שתי שערות צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף

Rabbi Yossi says: When a ring forms around the nipple.
Rabbi Shimon says: When the kaf {mons veneris} grows lower.
{Niddah 47b}
And so did Rabbi Shimon ben Yochai say: The Sages gave three signs in a woman below and corresponding to them above. An unripe fig above, it is known that she did not bring forth two {pubic} hairs. A ripening fig above, it is known that she brought froth two hairs. A ripe fig above, it is known that the mons veneris has grown lower.

מאי כף
אמר רב הונא מקום תפוח יש באשה למעלה מאותו מקום כיון שמתגדלה מתמעך והולך

What is the kaf {mons veneris}?
Rav Huna said: There is a rounded eminence in the woman above that place. As she matures, it continuously becomes lower.

שאלו את רבי הלכה כדברי מי
א"ל הלכה כדברי כולן להחמיר
רבי יוחנן וסביא דאמרי תרוייהו הלכה כדברי כולן להחמיר
שאם הביאה אחד מן הסימנין הללו מחזקינן לה גדולה להחמיר כלומר אם היה בה אחד מכל הסימנין הללו וקדשה עצמה בחיי אביה קידושיה קדושין וצריכה גט ואין אביה מפר נדריה ואם קדשה אביה שלא לדעתה צריכה גט

They asked Rabbi: The halacha is like whom?
He said to them: The halacha is like the words of all of them, stringently.
Rabbi Yochanan and Savia both said: The halacha is like the words of all of them, stringently -- that if she brought forth one of these signs, we assume that she is an adult, stringently.
That is to say that if she had in her one of these signs and betrothed herself {to a man} in her father's lifetime, her betrothal is a betrothal and she needs a get, and her father may not nullify her vows, and if her father betroths her without her consent, she requires a get.

Mishna:

בת עשרים שנה שלא הביאה שתי שערות יביאו ראיה שהיא בת עשרים והיא איילונית לא חולצת ולא מתיבמת
בן עשרים שלא הביא שתי שערות יביא ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס לא חולץ ולא מיבם אלו דברי ב"ה
ב"ש אומרים זה וזה בני י"ח שנה
רבי אליעזר אומר הזכר כדברי בית הלל והנקבה כדברי בית שמאי שהאשה ממהרת לבא לפני האיש

A woman 20 years old who did not bring forth two {pubic} hairs -- they bring proof that she is 20 years old and she is an aylonit -- she does not perform chalitza or yibbum.
A man 20 years old who did not bring forth two {pubic} hairs -- he brings proof that he is 20 years old and he is the eunuch -- he does not perform chalitza nor yibbum.
These are the words of Bet Hillel.
Bet Shammai say: Both this and that at 18 years of age.
Rabbi Eliezer says: The male like the words of Bet Hillel and the female like the words of Bet Shammai, for the female is quicker to develop than the male.

Gemara:

ורמינהו אחד בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות
א"ר שמואל בר יצחק אמר רבי והוא שנולדו בו סימני סריס
אמר רבא דיקא נמי דקתני והוא הסריס שמע מינה

And they objected: "Both a boy nine years and a day and a man 20 years who did not bring forth two hairs {both are considered a minor}."
R' Shmuel bar Yitzchak cited Rabbi {our gemara: Rav}: And this {in our Mishna} is where the signs of being a eunuch developed in him.
Rava said: One may indeed derive this {from careful analysis of the wording of the Mishna}, for it taught "and he is the eunuch."
We so derive.

וכי לא נולדו בו סימני סריס עד כמה
תאני רבי חייא עד רוב שנותיו
כי אתו לקמיה דר' חייא אי כחיש אמר להו זילו אבריוה ואי בריא אמר להו זילו אכחשוה דהני סימנין זימנין דאתו מחמת כחישותא וזימנין דאתו מחמת בריותא
אמר רב הלכה בכוליה פירקין מעת לעת
ועולא אמר דתנן תנן דלא תנן לא תנן
כלומר שנת עשרים שלא שנינן בה ויום אחד לא בעינן מעת לעת
והילכתא כעולא דתניא כוותיה

And when he did not develop the signs of being a eunuch, until how long?
Rabbi Chiyya taught {in a brayta}: Until most of his years {middle age}.
When they came {with a possible eunuch} before Rabbi Chiyya, if he was skinny he told them "go and fatten him up," and if he was fat, he told them "go slim him down." For these signs, sometimes they come as a result being too skinny and sometimes they come as a result of being too fat.
Rav said: The halacha in all of our perek is from day to day {to calculate age}.
And Ulla said: Where this was taught, it was taught, and where it was not taught, it was not taught.
That is to say -- twenty years, where we did not learn "and one day," we do not require from time to time {thus a full amount of years, but rather parts of years count, based on the calendar year}.
And the halacha is like Ulla, for there is a brayta like him:

ר' יוסי בן כיפר אמר משום ר' אלעזר שנת עשרים שיצאו ממנו שלשים יום הרי היא כשנת כ' לכל דבריה
ואמר רב יצחק בר נחמני אמר רבי אלעזר מסתברא דרבי יוסי בן כיפר מדכולה פירקין קתני יום א' והכא לא קתני שמע מינה הלכתא כוותיה

Rabbi Yossi ben Kipper said in the name of Rabbi Eleazar: The 20th year, which thirty days went out of it, it is still like the 20th year in all its respects.

{Niddah 48a}
And Rav Yitzchak bar Nachmani cited Rabbi Eleazar: It is logical like Rabbi Yossi ben Kipper, for throughout our perek it taught "{and} 1 day" and here it did not teach it, we deduce that the halacha is like him.

NIDDAH PEREK SIX
Mishna:

בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת
בא העליון עד שלא בא התחתון אע"פ שאי אפשר רבי מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכמים אומרים או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו אפשר לבא התחתון עד שלא יבא העליון אבל אי אפשר לעליון לבא עד שלא יבא התחתון

If the lower sign came before the upper sign came, she either undergoes chalitza or yibbum.
If the upper {sign} came before the lower, even though it is not possible, Rabbi Meir says that she does not undergo either chalitza or yivvum. And the Sages say that she either undergoes chalitza or yibbum, for they said that it is possible for the lower {sign} to come before the upper, but it is not possible for the upper {sign} to come before the lower one comes.

Gemara:

אף על פי שאי אפשר והלא בא בא לרבי מאיר ואע"פ שאי אפשר לרבנן
וניתני בא עליון עד שלא בא התחתון ואנא ידענא דמשום דאי אפשר
אי לא תנא אע"פ שאי אפשר הוה אמינא רוב תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון ור"מ לטעמיה דחייש למיעוטא והני מילי בסתמא אבל היכא דבדקן ולא אשכחן מודו לר' מאיר דעליון קדים אתי קא משמע לן דאי אפשר אלא ודאי תחתון אתי ומנתר נתר
והלכתא כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים

"Even though it is not possible":
But did it not in fact come?
"It came" -- according to Rabbi Meir, "even though it is not possible" -- for the Sages.
And let us teach "if the upper {signs} develop before the lower ones" and I will know that it is because it is not possible! If it did not teach "even though it is not possible," I would have believed that the case is where the majority of the lower {signs} developed first and a minority of the upper, and Rabbi Meir is consistent in his opinion that we worry for the minority, and these words are in the general case, but where we examined and did not find, they would admit to Rabbi Meir that the upper one developed first. Therefore it informs us that it is not possible, but rather for certain the lower {signs} came and then dropped off.
And the halacha is like the Sages, for {in a case of dispute between} an individual and the many, the halacha is like the many.

דכולי עלמא מיהא אתחתון סמכינן
מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי ר' ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו' השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן אחד אף אשה בסימן א' ואימא או האי או האי כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון
תניא נמי הכי אמר ר' אליעזר בר' צדוק כך היו מפרשין ביבנה כיון שבא תחתון שוב אין משגיחין בעליון

According to everyone, however, we rely on the lower {signs}.
From where do we know this? Rav Yehuda cited Rav, and so was it taught in the academy of Rabbi Yishmael: The Scripture states {Bemidbar 5:6}:

ו דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל-חַטֹּאת הָאָדָם, לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָה; וְאָשְׁמָה, הַנֶּפֶשׁ הַהִוא.

6 Speak unto the children of Israel: When a man or woman shall commit any sin that men commit, to commit a trespass against the LORD, and that soul be guilty;

The Scripture equates a woman to a man for all punishments in the Torah -- just as a man with just a single sign {of maturity}, so too a woman with just a single sign. And perhaps you should say "either this or this," {such that either an upper or lower sign would suffice}? Like a man. Just like a man, it is the lower sign and not the upper, so too a woman, it is the lower sign and not the upper.
A brayta also says so: Rabbi Eliezer beRabbi Tzadok said: So did they explain at Yavneh: Once the lower sign comes, they no longer pay any heed to the upper.

Rif Yevamot 39b {Niddah 45b - 46a; 47a}

39b

גרסינן במסכת נדה

We learn in Masechet Niddah:

{Niddah 45b}
Mishna:

בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין
בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין
ובודקין כל שתים עשרה שנה

בן שנים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקין
בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימין
ובודקים כל שלש עשרה

קודם לזמן הזה אע"פ שאמרו יודעים אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו אין נדריהן נדר ואין הקדשן הקדש
לאחר הזמן הזה אע"פ שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהן נדר והקדישן הקדש

A girl who is 11 years and a day, her vows are examined {to see if she is aware of their significance}.
A girl who is 12 years and a day, her vows stand.
And they examine for all the 12 years {until that point}.

A boy who is 12 years and a day, his vows are examined.
A boy who is 13 years and a day, his vows stand.
And they examine all thirteen years.

Before this time, even though they say "we know towards Whom we vowed and we know towards Whom we consecrated," their vow is no vow and their consecration is no consecration.
After this time, even though they say "we do not know towards Whom we vowed and we do not know towards Whom we consecrated," their vow is a vow and their consecration is a consecration.

Gemara:

איבעיא להו תוך זמן שהוא שנת שתים עשרה לתינוקות ושנת שלש עשרה לתינוק כלפני זמן או כלאחר זמן
ואסקה רבא הלכתא תוך זמן כלפני זמן

It was a question to them: Within the time, which is the 12th year for girls and the 13th year for boys, is this like before the time or like after the time?
And Rava concludes that the halacha is that within the time is like before the time.

{Niddah 46a}

תניא בן תשע שנים ויום א' שהביא שתי שערות שומא. מבן תשע שנים ועד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שהביא שתי שערות ועדיין בו שומא
ר' יוסי בר' יהודה אומר סימן
בן שלש עשרה שנה ויום א' דברי הכל סימן

They learnt {in a brayta}: A boy 9 years and a day who brings forth two hairs, it is a mole. From 9 years until 12 years and day who brings forth two hairs and it is still on him, it is {still} a mole.
Rabbi Yossi beRabbi Yehuda says: It is a sign {of maturity}.
A boy 13 years and a day, all say it is a sign.

אמר רבא קטנה כל י"ב שנה ממאנת והולכת מכאן ואילך אינה ממאנת ואינה חולצת
אינה ממאנת אלמא גדולה היא ואי גדולה היא תחלוץ
וכי תימא מספקא ליה והא אמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין הני מילי בסתמא אבל היכא דבדקנא ולא אשכחן שתי שערות לא
אי הכי תמאן
חוששין שמא נשרו
הניחא למאן דאמר חוששין אלא למ"ד אין חוששין מאי איכא למימר
אפי' למאן דאמר אין חוששין הני מילי לענין חליצה אבל לענין מיאון חיישינן
מכלל דלמאן דאמר חוששין חלצה והא חוששין בעלמא קאמר אלא לעולם דלא בדקו ולענין חליצה חיישינן
וכי קאמר רבא חזקה למיאון אבל לחליצה בעיא בדיקה

Rava said: A female minor, all 12 years she may continue to refuse. From then on, she may not refuse and may not undergo chalitza.
"She may not refuse?" This indicates that she is an adult, and if she is an adult, she may have chalitza! And if you say this instance is a doubt to him, {this cannot be so,} behold that Rava said that a female minor who reaches the her age {of maturity} does not to be examined {for presence of pubic hairs}, for there is an assumption that she brought forth signs. These wprds are in the standard case, but if they examined and did not find two hairs, no. If so, let her refuse!
We worry lest {they came and} fell out.
This is fine according to the one who says that we so worry, but according to the one who says that we do not so worry, what is there to so?
Even according to the one who said that we do not worry, those words are in terms of chalitza, but in terms of refusal, we do worry.
Thus we derive that we worry {that the hairs fell off}, she may undergo chaliza. But we merely worry {and should this doubt be enough to allow chalitza}? Rather, in truth, the case is where they did not examine, and in terms of chalitza, we worry {and do not allow chalitza}.
And when Rava said there is a presumption, it was for refusal, but for chalitza, she requires an examination.

אמר רב דימי מנהרדעא הלכתא חוששין שמא נשרו והני מילי דקדיש תוך זמן ובעל לאחר זמן דהוי ספיקא דאורייתא אבל מעיקרא לא

Rav Dimi from Nahardea said: The halacha is that we worry lest they fell out. And these words are where he betrothed within the time and had intercourse after the time, which is Biblical doubt. But for the initial one {betrothal}, no.

{Niddah 47a}
Mishna:

משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל
פגה עודה תינוקת
בוחל אלו ימי הנעורים בזו ובזו אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה
צמל כיון שבגרה אין לאביה בה רשות

אי זה הוא סימניה
ר' יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד
רבי עקיבא אומר משיטו הדדין
בן עזאי אומר משתשחיר הפטומת
ר' יוסי אומר כדי שיתן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהה לחזור

The Sages described a parable as regards a woman: An unripe fig, a ripening fig, a ripe fig.
An unripe fig, when she is still a child.
A ripening fig, these are the days of being a maiden {neurim}.
In these and these, her father merits her find and the work of her hand, and in nullifying her vows.
A ripe fig, this is when she matures {becomes a bogeret}, her father has no domain in her.

What are her {=the bogeret's} signs?
Rabbi Yossi haGelili says: When the wrinkle arises {appears} under the breast.
Rabbi Akiva says: When the breasts hang down.
Ben Azzai says: When the ring around the nipple darkens.
Rabbi Yossi says: When one places one's hand on the nipple and it sinks and waits a bit before rising again.

Gemara:

אמר שמואל לא שיעלה הקמט ממש אלא שתחזור ידה לאחוריה ונראית כמי שעלה הקמט תחת הדד
שמואל בדק באמתיה ויהיב לה ארבע זוזי דמי בושתה
שמואל לטעמיה דאמר שמואל לעולם בהם תעבודו לעבודה נתתים ולא לבושה
שמואל מיחד להו בהדי עבדי
רב מחליף להו קמייהו כי היכי דיהבי עינייהו עלייהו
רב ששת מסר להו לערבאי ואמר להו הזהרו מישראל:

Shmuel said: Not that the wrinkle actually arises {=appears}, but rather, when she puts her hand behind her, it appears as if the wrinkle below the breast appears.
Shmuel examined his slave and gave her four zuz as payment for her embarrassment.
Shmuel is consistent with his his ruling, for Shmuel said {Vayikra 25:46}:

מו וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה--לְעֹלָם, בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ; וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו, לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. {ס}

46 And ye may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may ye take your bondmen for ever; but over your brethren the children of Israel ye shall not rule, one over another, with rigour. {S}

{literally: forever, of them you may perform work.}
For work I have given them and not for embarrassment.
Shmuel would appoint a manservant to a maidservant.
Rav {our gemara: Nachman} would switch them when they cast their eyes on one.
Rav Sheshet would give them over to Arabs, and tell them be careful {not to have intercourse} from an Israelite {but otherwise they were free to do as they pleased}.

רבי יוסי אומר כדי שיתן ידו על העוקץ כו':
אמר שמואל עוקצו של דד.

"Rabbi Yossi says: Such that one places his hand on the ukatz {nipple}...":
Shmuel said: The nipple of the breast.

תנו רבנן אלו הן סימני בגרות רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משיתקשקשו הדדין
רבי יוחנן בן ברוקא אומר משיכסיף ראש החוטם
משיכסיף אזקינה לה
אלא אמר רב אשי משיפצל ראש החוטם

The Sages learnt {in a brayta}: These are the signs of maturity {bagrut}:
Rabbi Eleazar beRabbi Tzadok says: When the breasts begin to shake {when walking} {alternatively, become stiff}.
Rabbi Yochanan ben Beroka says: When the top of the nose {Jastrow: the central circle of the oblate part of the breast} becomes white.

But when it grows white, is she not already old?
Rather Rav Ashi said: When the top of the nose splits. {alternatively -- Jastrow: When the skin of the central circle of the oblate part of the breast appears wrinkled}

Rif Yevamot 39a {Yevamot 112a}

39a


{Yevamot 112a}

הנהו שנים מודים דאתו לקמיה דרבא אמר להו רבא חלוצו לה ושרו לה תיגרא
לאלתר אמר להו רב שרביא לרבא והתניא צריכה גט וחליצה א"ל אי תניא תניא

There were two {= a couple, a levir and his yevama} who admitted {that they did not perform yibbum} who came before Rava. Rava said to them: Perform chalitza on her and dismiss her case.
Immediately, Rav Sherevia said to {them} Rava: But they learnt {in a brayta}: She requires both a get and chalitza.
He said to him: If it was so taught, it was taught.

בעי מיניה הון [בריה דרב נחמן] מרב נחמן צרתה מהו
אמר ליה וכי מפני שאנו כופין ומבקשין נעשה מעשה

Hon [the son of Rav Nachman] inquired of Rav Nachman: Her rival, what?
He said to her: And would it be that because we force or request we have done an action? {such that she would be forbidden? The yevama's declaration causes problems for herself but not for her rival.}

תנן התם בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך השמים ביני לבינך ונטולה אני מן היהודים חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה אלא האומרת טמאה אני לך תביא ראייה לדבריה השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה ונטולה אני מן היהודים יפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודים

We learnt {in a Mishna} over there: Initially they said that three women go out and take their ketuba -- one who says "I am impure to you" {for she is married to a kohen and says she has been raped}; "the Heavens are between me and you" {such that intercourse is not happening}; and "may I be taken away from the Jews {and not have intercourse with any of them". They withdrew this, so that she should not cast her eyes on another and disgrace her husband. Rather, if she says "I am impure to you," she should bring a proof to her words; "The heavens are between me and you," they make a way of request {with her husband}; and "may I be taken away from the Jews," he nullifies his portion {of the vow, such that she is still forbidden to others} and she has intercourse with him, and she is thus taken away from the Jews.

איבעיא להו נטולה אני מן היהודים לגבי יבם מהו מי מסקא אדעתה דמאית בעלה ונפלה קמי יבם ואין כופין אותו שיחלוץ לה או לא
רב אמר יבם אינו כבעל וכופין אותו שיחלוץ לה
וכן הילכתא

It was a question to them: "may I be taken away from the Jews" with regard to the levir, what {is the law}? Would it have arisen in her mind that her husband may die and she would fall before the levir, and therefore we do not force him to perform chalitza with her, or not?
Rav said: The levir is not like the husband, and we force him to perform chalitza with her.
And so is the halacha.

ונפקא מינה דלא הוי מורדת וטעמא דנדרה בחיי בעלה הא לאחר מיתת בעלה הויא מורדת
ושמעת מינה דליתא לדשמואל דאמר אין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם

And the practical import of this is that she is not considered a rebellious women. And the reason is that she vowed during her husband's lifetime; thus, after her husband's death she is a rebellious woman.
And we deduce from this that we do not hold like Shmuel who said that we do not write a letter of a rebellious woman on a woman waiting for her levir.

END PEREK THIRTEEN

Rif Yevamot 38b {111a - 112a}

HIDE/SHOW IMAGE38b

{Yevamot 111a}
Mishna:

מי שהיה נשוי שתי יתומות קטנות ומת ובא היבם על הראשונה וחזר ובא על השניה או שבא אחיו על השניה לא פסל את הראשונה וכן שתי חרשות

A man who married two {female} orphan minors and he dies, and the levir has intercourse with the first one, and then returns and has intercourse with the second one, or if his brother has intercourse with the second one,
{Yevamot 111b}
he does not invalidate the first one.
And so too two {female} deaf-mutes.

קטנה וחרשת ובא על הקטנה וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת פסל את הקטנה
בא היבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת

פקחת וחרשת בא יבם על הפקחת וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הפקחת
בא יבם על החרשת וחזר ובא על הפקחת או שבא אחיו על הפקחת פסל את החרשת

גדולה וקטנה בא יבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה לא פסל את הגדולה
בא יבם על הקטנה וחזר ובא על הגדולה או שבא אחיו על הגדולה פסל את הקטנה
ר' אליעזר אומר בכולן מלמדין את הקטנה שתמאן בו

{The levir of rivals who were} a {female} minor and a {female} deaf-mute, and he had intercourse with the minor and then returned and had intercourse with the deaf-mute, or his brother had intercourse with the deaf mute, he thereby invalidates the minor.
If the levir had intercourse with the {female} deaf-mute and then returned and had intercourse with the {female} minor or his brother had intercourse with the minor, he invalidates the deaf-mute.

A normal adult woman and a {female} deaf-mute, and the levir had intercourse with the normal woman and then returned and had intercourse with the deaf-mute or his brother had intercourse with the deaf-mute, he does not invalidate the normal woman.
If the levir had intercourse with the deaf-mute and then returns and had intercourse with the normal woman or his brother had intercourse with the normal woman, he invalidates the deaf-mute.

An adult woman and a female minor, and the levir had intercourse with the adult and then returned and had intercourse with the minor or his brother had intercourse with the minor, he does not invalidate the adult.
If the levir had intercourse with the minor and then he returns and had intercourse with the adult, or his brother than had intercourse with the adult, he invalidates the minor.
Rabbi Eliezer says: In all of them, we instruct the {female} minor to refuse him. {and then he is free to perform yibbum on the other}

Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר וכן אמר ר' אלעזר הלכה כר' אליעזר

Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Eliezer.
And so said Rabbi Eleazar: The halacha is like Rabbi Eliezer.

Mishna:

יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה
בא על יבמה גדולה תגדלנו

היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ
לאחר שלשים יום ומבקשין ממנו שיחלוץ
ובזמן שהוא מודה אפילו לאחר שנים עשר חדש כופין אותו שיחלוץ לה

הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה
לאחר מיתת בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה
ואם נתכוונה לכן אפילו בחיי בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה

A minor levir who had intercourse with his minor yevama, they should grow up together.
If he had intercourse with his adult yevama, she should bring him up.

The yevama who said within 30 days {after levirate marriage} "I have not had intercourse," they force him to perform chalitza.
After 30 days, they request of him that he perform chalitza.
And when he admits {that it is so}, even after 12 months they force him to perform chalitza.

If she vows off benefit from her brother-in-law during the lifetime of her husband, they force him to perform chalitza.
{If she so vowed} After the death of her husband, they request of him that he perform chalitza.
And if she intended this {so as to spark chalitza}, even {if she vowed} within her husband's lifetime, they {merely} request of him that he perform chalitza with her.

{Yevamot 112a}
Gemara:

ועד שכופין אותו לחלוץ נכפייה ליבם
אמר רב כשגיטה יוצא מתחת ידה שכיון שנתן לה גט קודם בעילה פסלה על ידי עצמו
תניא יבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי בין שהוא אומר בעלתי ובין שהוא אומר לא בעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר שלשים יום מבקשים ממנו שיחלוץ לה היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי הרי זו יוצאה בגט הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי צריכה גט וחליצה

And before we force him to perform chalitza, let us force him to perform yibbum!
Rav said: This is where her get comes out from under her hand {given to her by her levir -- and until now it was under the presumption that he had intercourse with her and then gave her a get, such that she is free without chalitza, but now that she never had intercourse with him, this get is not enough}, for since he gave her the get before any intercourse, he invalidates her in terms of himself.

They learnt {in a brayta}: A yevama who says within 30 days "I did not have intercourse," whether he {the levir} says "I did have intercourse" or whether he says "I did not have intercourse," they force him to perform chalitza with her. After 30 days, they request of him that he perform chalitza with her. She says "I did have intercourse" and he says "I did not have intercourse," she goes out with a get. He says "I did have intercourse" and she says
"I did not have intercourse," even though her retracts and says "I did not have intercourse," she requires a get and chalitza.

Rif Yevamot 38a {Yevamot 110a - b}

38a

{Yevamot 110a}

ושמואל סבר אף על גב דבעלה אחר שגדלה צריכה גט משני שכל הבועל על דעת קידושין הראשונים הוא בועל

And Shmuel held that even though he had intercourse with her after she grew up, she requires a get from the second husband, for whoever has intercourse does so on the basis of the initial betrothal.

ואותבינן עליה דרב מהא דתניא המקדש את הקטנה קידושיה תלויין
מאי קידושיה תלויין לאו דכי גדלה גדלו בהדה ואע"ג דלא בעל
ופריק לה מילתא דקטנה מיתלא תליא
וקיימא אי בעל אין ואי לא בעל לא

And we object to Rav from this that they learnt {in a brayta}: If one betroths a {female} minor, her betrothal is suspended.
What is meant by "her betrothal is suspended?" Does this not mean that when she matures, it {meaning the betrothal} matures with her, even though he did not have intercourse with her.
And we resolve the matter of a {female} minor is a suspended suspended, and we establish that is he had intercourse, yes, and if he did not have intercourse, no.

ולא איפסקא הכא הלכתא בהדיא
וחזינן מאן דכתב דהא מילתא ספיקא היא ועבדינן בה לחומרא דהא תניא המקדש את הקטנה קידושיה תלוין ואע"ג דשנינן לה אשינויא לא סמכינן ואי לא בעל [משגדלה] ונתקדשה לאחר צריכה גט מזה ומזה

And we do not explicitly establish the halacha here.
And we have seen one who wrote that this matter is one of doubt, and so we act stringently, for they learnt {in a brayta}: If one betroths a {female} minor, her betrothal is suspended. And even though we interpreted it {otherwise, as above}, we do not rely on interpretations, and if he did not have intercourse with her [when she matures] and she is betrothed to another {man}, she requires a get from this one and from that one.

והאי סברא סברא מעליא הוא דגרסינן בהדיא בפרק יוצא דופן בענין שתי שערות של בת
אמר רב דימי מנהרדעא הלכתא חוששין שמא נשרו והני מילי היכא דקדיש תוך זמן ובעל לאחר זמן דהויא ספיקא דאורייתא אבל מעיקרא לא כיון דקדיש ובעל תוך זמן (אבל קדיש תוך זמן) ולא בעל אחר זמן [לא] חיישינן שמא נשרו אבל בדקינן לה אי איתיאת שתי שערות אמרינן גדולה היא ולא ממאנה ואי לא אשכחן שתי שערות אמרינן עדיין קטנה היא ותצא במיאון משום דנשואי קטנה מדרבנן הוא והוה ליה ספיקא דרבנן לקולא
ושמעינן מינה דקטנה שלא מיאנה והגדילה אע"פ שלא נבעלה לאחר שגדלה אינה יוצאה במיאון אלא צריכה גט מדרבנן
וכיון דמדרבנן הוא דצריכה גט תפשי בה קדושי שני וצריכה ממנו גט

And this reasoning is an excellent reasoning. For we learn explicitly in perek Yotzei Dofen, in the matter of the two {pubic} hairs of a daughter:
Rav Dimi of Nehardea said: The halacha is that we worry lest they fell out. And these words are where he betrothed her within the time and had intercourse with her outside of the time, such that it is a Biblical doubt, but initially, no, since he betrothed and had intercourse within the time (. But if he betrothed within the time) and he did not have intercourse after the time, we [do not] worry lest they fell out, but rather we inspect her -- if she brings forth two hairs, we say she is an adult and she may not refuse, and if we do not find two hairs, we say that she is still a minor and she goes out with refusal, for the marriage of a {female} minor is Rabbinic, and it is a Rabbinic doubt in which case we act leniently.
And we deduce from this that a {female} minor who did not refuse and who grew up, even if she did not have intercourse agter she grew up, she does not go out with refuse, but rather she requires a get Rabbinically. And since it is {only} Rabbinically that she needs a get, the betrothal of the second one takes hold and she requires a get from him.

ומסתברא לן שאם רצה השני לכנסה מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא
כי ההיא דגרסינן בגיטין בפרק המגרש את אשתו לא מצאו דבר על בוריו מה הוא אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא גזירה דילמא אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין
והא נמי כיוצא בה

And it is logical to us that if the second one wishes to marry her {and stay married to her}, the first one should divorce her and the second one should marry. But for the second one to divorce and the first one to marry, no.
Just like this that we learnt in Gittin {89b}, in perek haMegaresh et Ishto: If they did not substantiate the rumor {about a prior betrothal} what? Rav Huna said: The first one divorces and the second one marries, but for the second one to divorce her and the first one to marry, no, lest they come to say that he is taking back his divorcee {that he divorced} from {a state of} betrothal.
And this {present case} too is like that.

ודוקא היכא דלא בא עליה קודם גירושי ראשון אבל בא עליה קודם גירושי ראשון אסורה לתרוייהו וצריכה גט מתרוייהו דהויא לה כאשה שהלך בעלה למדינת הים שהיא אסורה על זה ועל זה וצריכה גט מזה ומזה אבל ממזר לית בה דנישואי דרבנן נינהו ולאו נישואי תורה
והיכא דבעל לאחר שגדלה קנאה קנין גמור מדאורייתא ואינה צריכה גט משני כרב וליתא דשמואל דאמר כל הבועל על דעת קידושין הראשונים הוא בועל
והא דתניא המקדש את קטנה קידושיה תלויין מכל מקום הויא תיובתא לשמואל

And this is specifically where he did not have intercourse with her before the divorce of the first one, but if he had intercourse with her before the divorce of the first one, she is forbidden to both of them and requires a get from both of them, for it is like {the case of} the women whose husband went to an overseas country {and there was a false rumor that he died, such that she married another man}, so she is forbidden to this one and to that one and requires a get from this one and that one. But in terms of bastardy, there is none attached, for this is Rabbinic nuptials and not Biblical nuptials.
And where he had intercourse after she grew up, he "acquires" her in a full, Biblical, acquisition, and she does not require a get from the second one, like Rav. And we do not hold like Shmuel who said that whoever has intercourse does so with the original betrothal in mind.
And this that they learnt {in a brayta} that one who betroths a {female} minor, her betrothal is suspected entirely, this is a rejection to Shmuel.

Mishna:

מי שהיה נשוי שתי יתומות קטנות ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה
וכן שתי חרשות

קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה
פקחת וחרשת ביאת הפקחת פוטרת את החרשת ואין ביאת החרשת פוטרת את הפקחת
גדולה וקטנה ביאת הגדולה פוטרת את הקטנה ואין ביאת הקטנה פוטרת את הגדולה

One who was married to two {female} orphan minor and he dies, the intercourse or chalitza of one of them exempts her rival.
And so too two deaf women. {such that they are both on the same level}

A {female} minor and a {female} deaf mute -- the intercourse of one of them will not exempt her rival.
A normal woman {=non-deaf adult} and a {female} deaf-mute, the intercourse of the normal woman will exempt the deaf-mute, but the intercourse of the deaf-mute will not exempt the normal woman.
A mature woman and a {female} minor -- the intercourse of the adult will exempt the minor, but the intercourse of the minor will not exempt the adult.

Gemara:

וכן שתי חרשות
וחרשת בת חליצה היא?
והתנן חרש שנחלץ וחרשת שחלצה והחולצת מן הקטן חליצתה פסולה
אמר רב גידל אמר רב כי קתני וכן שתי חרשות אביאה אבל חרשת ודאי לאו בת חליצה היא:

"And so too two deaf women":
And is a deaf-mute woman subject to chalitza? But they learnt {in a Mishna}: A male deaf-mute who underwent chalitza and a female deaf who performed chalitza, and a woman who performed chalitza with a {male} minor, her chalitza is invalid.
Rav Gidel cited Rav: In regards to what does it teach "And so too two deaf women?" In regard to intercourse, but a female deaf-mute certainly is not subject to chaliza.

{Yevamot 110b}

קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה
כיצד התרתן
אמר רב חסדא אמר רב כונס את החרשת ומוציאה בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ
ולרבי אליעזר מלמדין את הקטנה שתמאן בו ומיבם לה לחרשת
וכן הלכתא

"A {female} minor and a female deaf-mute, the intercourse of one of them will not exempt her rival":
So how are they released?
Rav Chisda cited Rav: He takes in {via intercourse} the female deaf-mute and send her out via a get, and the female minor, he waits until she matures and then she undergoes chalitza.
And according to Rabbi Eliezer {who we ruled like earlier}, we instruct the {female} minor to refuse him and he then performs yibbum on the deaf-mute.
And so is the halacha.

Rif Yevamot 37b {Yevamot 109a continues; 110a}

37b

{Yevamot 109a continues}
Gemara:

מאי טעמא דר' אלעזר דגזר הני אטו יתומה בחיי האב
וקיימא לן כרבנן
תניא מודים חכמים לרבי אלעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה יתומה בחיי האב והחזירה שאסורה ליבם מפני שגירושיה גירושין גמורין ואין חזרתה חזרה בד"א בזמן שגירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא קטנה אבל גירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא גדולה או שגירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו ומת או חולצת או מתיבמת משום ר' אלעזר אמרו חולצת ולא מתיבמת
בעא מיניה רבא מרב נחמן צרתה מה היא ומסקנא צרתה או חולצת או מתיבמת והוא הדין לצרתה של יתומה בחיי האב לרבנן

What is the reason of Rabbi Eleazar? That he decrees on these because of the case of the {female} orphan in her father's lifetime.
And we establish like the Sages.
They learnt {in a brayta}: The Sages admit to Rabbi Eleazar by a minor whom her father married off, and then was divorced, such that she is an "orphan in her father's lifetime," and he {the husband} takes her back, that she is forbidden to the levir, for her divorce was a complete divorce while her taking back was not a {real} taking back. When are these words said? When he divorced her when she was a minor and took her back when she was a minor. But, if he divorced her when she was a minor and took her back when she was an adult, or {even} if he divorced her when she was a minor and took her back when she was a minor and she became an adult while with him, and he dies, she either undergoes chalitza or yibbum. In the name of Rabbi Eleazar they said that she undergoes chalitza but not yibbum.

Rava inquired of Rav Nachman: Her rival, what of her?
And the conclusion is that her rival either undergoes chalitza or yibbum, and so is the law for the rival of the orphan in her father's lifetime, according to the Sages.

Mishna:

שני אחין נשואין שתי אחיות יתומות קטנות ומת בעלה של אחת מהם תצא משום אחות אשה
וכן שתי חרשות גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה יוצאה משום אחות אשה
מת בעלה של גדולה ר' אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו
רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה
רבי יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה

Two brothers who married two minor orphan sisters, and the husband of one of them died, she goes out {without yibbum or chalitza} because of being the sister of the wife.
And so too two {female} deaf-mutes, an adult and a minor -- if the husband of the minor died, she goes out because of being the sister of the wife.
If the husband of the adult died, Rabbi Eliezer says: we instruct the minor to refuse him {her husband -- and then, that living husband is able to perform yibbum or chalitza}.
Rabban Gamliel says: If she refuses {her husband}, she refuses, and if not, she {the widow} should wait until she {the minor} matures, and then she {the widow} will go out for being the sister of the wife.
Rabbi Yehoshua says: Woe to him for on account of his wife and woe to him on account of his brother's wife -- he must send out his wife with a get and his brother's wife with chalitza.

{Yevamot 110a}
Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר וכן א"ר אלעזר הלכה כר' אליעזר:

Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Eliezer.
And so did Rabbi Eleazar say: The halacha is like Rabbi Eliezer.

איתמר קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת רב אמר אינה צריכה גט משני ושמואל אמר צריכה גט משני
ואוקימנא להא דאמר רב אינה צריכה גט משני כשבעלה הראשון אחר שגדלה אצלו אבל אם לא בעלה אחר שגדלה אצלו קדושי קטנה ולא כלום הוא וצריכה גט משני

It was stated {by Amoraim}: A {female} minor who did not refuse and then she grew up and married {someone else} --
Rav said: She does not require a get from the second husband.
And Shmuel said: She requires a get from the second husband.
And we establish this that Rav said that she does not require a get from the second, where the first one had intercourse with her after she grew up by him, but if he did not have intercourse with her after she grew up by him, it is betrothal of a minor and it is nothing at all, and so she requires a get from the second husband.

Rif Yevamot 37a {Yevamot 108b continues; 109a} Refusal Together With Get;

37a

{Yevamot 108b continues}
Mishna:

הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה
נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה
נתן לה גט והחזירה ומיאנה בו ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה מותרת לחזור לו
מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו
זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו
הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו כל שיצאת ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו:

If she {a minor} refused a man, he is permitted to her relatives and she is permitted to his relatives, and she is not invalidated from marrying a kohen.
If he gave her a get, he is forbidden to her relatives and she is forbidden to his relatives, and she is invalidated from marrying a kohen.
If he gave her a get and took her back, and then she refused him, and then married another man and was either widowed or divorced {from that man}, she is permitted to return to him.
If she refused him and he took her back and he then gave her a get, and then she was married to another man and was either widowed or divorced {from that man}, she is forbidden to return to him.
{Yevamot 108b}
This is the general rule: A get after refusal -- she is forbidden to return to him; refusal after a get, she is permitted to return to him.

If she refused a man and then married another man and he divorced her, and then married another {third man} and then refused him, and then married another {fourth} man and he divorced her, and then married another {fifth} man and she refused him -- every one whom she left via a get she is forbidden to return to him, but via refusal she is permitted to return to him.

Gemara:

הא מתני' אקשינן רישא אסיפא
דקתני רישא מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו טעמא דנתאלמנה או נתגרשה הא מיאנה מותרת לחזור לו אלמא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה
וקתני סיפא הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו כל שיצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא לא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה
ופריק רבי אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו
ועולא אמר כגון ששילשה בגיטין דמחזיא כגדולה ומשום הכי לא אתי מיאון דחבריה ומבטיל גיטא דידיה

Within the Mishna, the former clause contradicts the latter clause.
For the former clause teaches that "If she refused him and he took her back and he then gave her a get, and then she was married to another man and was either widowed or divorced {from that man}, she is forbidden to return to him" -- the reason is that she was widowed or divorced, implying that if she refused {that other man}, she would be permitted to return to him {the first husband}. Thus it is clear that the refusal of his fellow can nullify his get.
And the latter clause teaches that "If she refused a man and then married another man he divorced her, and then married another {third man} and then refused him, and then married another {fourth} man and he divorced her, and then married another {fifth} man and she refused him -- every one whom she left via a get she is forbidden to return to him, but via refusal she is permitted to return to him." Thus it is clear that the refusal of his fellow cannot nullify his get.
And Rabbi Eleazar resolves -- there is a break, and the one that taught this one did not teach that one.
And Ulla said: {The latter clause is} Such as where she was thrice divorced, such that she appears like an adult, and because of this, the refusal of his fellow cannot come and nullify his get.

ומאן תנא [אמר רבי אלעזר בר אידי רב ורבי] ישמעאל ברבי יוסי היא
דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מימינו בכסף שתינו?
בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו הרי שיצאת מראשון בגט ומשני במיאון מהו שתחזור לראשון שכרו אדם בארבע מאות זוז ובא ושאל את רבי עקיבא בבית האסורין ואסר ואת ר' יהודה בן בתירה בנציבין ואסר
א"ר ישמעאל בר' יוסי לא לזו הוצרכנו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש ברם כך היתה שאלה
הרי שהיתה אשת אחי אמו שהיא שניה לו ונשאה אחיו מאביו ומת מהו שתמאן עכשיו לעקור נישואין הראשונים ותתיבם צרתה יש מיאון לאחר מיתה במקום מצוה או לא שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז ובא ושאל את ר' עקיבא בבית האסורין ואסר ואת רבי יהודה בן בתירה בנציבין ואסר

And who is the Tanna {of our Mishna}? It is Rabbi Eleazar bar Iddi, Rav, and Rabbi Yishmael beRabbi Yossi . {Following the emendation of Hagahot Chavot Yair:} Rav Yehuda cited Rav: It is Rabbi Yishmael beRabbi Yossi.
For Rav Yehuda cited Rav: What is meant by {Eicha 5:4}:

ד מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ.

4 We have drunk our water for money; our wood cometh to us for price

At the time of danger, they sought this halacha -- if she went from the first one with a get and from the second with refusal, may she return to the first one. They hired a man for 400 zuz, and he came and asked Rabbi Akiva in prison and he forbade, and {asked} Rabbi Yehuda ben Beteira in Netzivin and he forbade. Rabbi Yishmel beRabbi Yossi said: Not for this {simple question} did we need -- for a prohibition carrying a penalty of karet you have permitted {a married minor who refused}, for a regular prohibition {of machzir gerushato}, would you not certainly. Rather, this was the question: If she was the wife of his mother's brother, such that she is a secondarily {Rabbinically} prohibited relation to him, and she married his paternal brother, and he dies, may she refuse now to uproot the initial marriage and then let her rival undergo yibbum. Is there refusal after death in case of precept {namely, yibbum of the rival} or not? They hired a man for 400 zuz, and he came and asked Rabbi Akiva in prison and he forbade, and {asked} Rabbi Yehuda ben Beteira in Netzivin and he forbade.

פירוש ואע"ג דקי"ל דיש מיאון לאחר מיתה הכא בשנייה לא דהא בתו לא ממאנת לאחר מיתה ותתיבם צרתה משום דרמי בר יחזקאל ה"נ אי שרייה להאי שניה למאן אחר מיתה אתו למישרא צרת בתו
וסוגין [דשמעתא] דמיאון דידיה מבטל גיטא דידיה אבל מיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה כיון דמכרת בקריצותיו וברמיזותיו אזיל משביש לה ועביד לה דממאנת ביה בחבריה ומהדר לה איהו הילכך לא אתי מיאון דחבריה ומבטיל גיטא דידיה:

To explain: And even though we establish that there is refusal after death, here by secondarily {Rabbinically} prohibited relations, no. For his daughter may not refuse after death and allow her rival to undergo yibbum {to him} because of Rami bar Yechezkel, so too here, if we permit this secondary relative to refuse after death, they will come to permit his daughter's rival.
And our sugya that states the his refusal nullifies his get but his friend's refusal does not nullify his get, since she recognizes his winks and hints, he will get to her and get her to refuse his friend and return to him. Therefore, the refusal of his friend will not come and nullify his get.

הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה כו' זה הכלל כל שיצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו:
אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב כשם שאסורה לו כך אסורה לאחיו ואף על גב דאיהו הוא דמכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אבל אחיו אינה מכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אפילו הכי גזרה אחיו אטו הוא
וכן הלכה

"If she refused a man and then married another man and he divorced her...This is the general rule - whomever she left via a get, she is forbidden to return to him":
Rav Yitzchak bar Ashian cited Rav: Just as she is forbidden to him, so is she forbidden to his brothers. And even though it is regarding him that she recognizes his hints and winks, but his brothers, she does not recognize their hints and winks, even so, it is a decree on his brothers because of him.
And so is the halacha.

{Yevamot 109a}
Mishna:

המגרש את אשתו והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר
וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר
קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה יתומה בחיי האב והחזירה אסורה ליבם

If someone divorces his wife and takes her back, she is permitted to the levir. And Rabbi Eleazar forbids.
And so too one who divorces an {female} orphan and then takes her back, she is permitted to the levir. And Rabbi Eleazar forbids.
A {female} minor whom her father married off, and she was divorced -- such that she is considered an orphan in the lifetime of her father -- and then he takes her back, she is forbidden to the levir.

Rif Yevamot 36b {Yevamot 108a}

36b

Gemara:

אמר רב יהודה ואמרי לה במתניתא תנא בראשונה היו כותבין גט מיאון לא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולית אנא בעיא להתנסבא ליה
כיון דחזו דקא נפיש דיבורא אמרי אתי לאיחלופי בגיטא תקינו הכי
ביום פלוני מיאנה פלוניתא בת פלוני בפלוני בן פלוני באנפנא

Rav Yehuda said, and some say in a brayta it was taught: Initially they wrote a document {get} certifying refusal, "I don't like him and I do not want him, and I do not wish to be married to him." Once they say that it had a lot of words, they said that it may come to be confused
{Yevamot 108a}
with a bill of divorce {get}, and so they established it as follows:
On day X, Plonit daughter of A refused Ploni son of B before us.

תנו רבנן אי זהו מיאון כל שאמרה אי אפשי בפלוני בעלי אי אפשי בקדושין שקדשוני אמי ואחי
יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו הושיבה באפריון והוליכוה מבית אביה לבית בעלה ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון
יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו אורחין מסובין בבית בעלה והיא עומדת ומשקה עליהן ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון
יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו שיגרה בעלה אצל חנוני להביא לו חפץ משלו והלכה והביאה החפץ משלו ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי אין לך מיאון גדול מזה:

The Sages learnt {in a brayta}: What is "refusal?" Any {woman} who says "I do not want Ploni my husband; I do not want the betrothal which my mother and brother betrothed me."
More than this Rabbi Yehuda said: Even if while sitting in the bridal litter and they are taking her from her father's house to the house of her husband and she says "I do not want Ploni my husband," this is {valid} refusal.
More than this Rabbi Yehuda said: Even if {wedding} guests are reclining in her husband's house and she stands and gives drink to them, and she says "I do not want Ploni my husband," this is refusal.
More than this Rabbi Yehuda {our gemara: Rabbi Yossi ben Yehuda} said: Even if her husband sent her to the shopkeeper to bring him one of his objects, and she went and brought his object, and she says "I do not want Ploni my husband," there is no greater refusal than this.

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קדושיה אינה צריכה למאן
כלומר כמי שלא נתקדשה דמיא
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס

"Rabbi Chanina ben Antigonos says: Any {female} child who is unable to guard her token of betrothal does not need to refuse":
That is to say, she is as if she never was betrothed.
Rav Yehuda cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Chanina ben Antigonos.

תנא קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת משום רבי יהודה בן בתירא אמרו נשואיה הן הן מיאוניה
איבעיא להו עמדה ונתקדשה מאי
תא שמע דתניא קטנה שלא מיאנה ועמדה ונתקדשה משום רבי יהודה בן בתירה אמרו קדושיה הן הן מיאוניה
והלכתא כר' יהודה בן בתירה ואפילו בנשואין דקמא:

A tanna taught: A {female} minor who did not refuse and went and married {another man}, in the name of Rabbi Yehuda ben Beteira they said: Her marriage is her refusal.
It was a question to them: If she arose and betrothed {rather than married}, what?
Come and here. For they learnt {in a brayta}: A {female} child who did not refuse and arose and was betrothed {to another} -- in the name of Rabbi Yehuda ben Beteira they said: Her betrothal is her refusal.
And the halacha is like Rabbi Yehuda ben Beteira, and even where the {full} marriage to the first had taken place.

ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה אלא כמפותה כו':
תניא ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואינו יורשה ואינו מטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון
רבי יהושע אומר מעשה קטנה כלום ובעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה ומטמא לה כללו של דבר הרי
היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון

"Rabbi Eliezer says: The act of a {female} minor is only considered like a seduced woman...":
They learnt {in a brayta}: Rabbi Eliezer says: The act of a {female} minor is nothing at all, and her husband is not entitled to her find or the work of her hands, not in nullifying her vows, and he does not inherit her nor does he defile himself for her {should she die and if he is a kohen}. The general rule of the matter is that she is not like his wife in any matter, except that she requires refusal.
Rabbi Yehoshua says: The act of a {female} minor is considered something, so her husband is entitles to her find and to the work of her hands, and in nullifying her vows, and he inherits her and defiles himself for her. The general rule of the matter is that she is like his wife in every matter, except that she goes out with refusal.

והלכתא כרבי יהושע חדא דרבי אליעזר ור' יהושע הלכה כרבי יהושע
ועוד דרב ושמואל תרוייהו דחו לה להא דרבי אליעזר וסברי להא דרבי יהושע

And the halacha is like Rabbi Yehoshua, firstly because {in case of dispute between} Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua, the halacha is like Rabbi Yehoshua.
And further, Rav and Shmuel both push off this of Rabbi Eliezer and hold like this of Rabbi Yehoshua.

דגרסינן בכתובות בפרק אלמנה ניזונת
רב תאני קטנה יוצאה בגט אין לה כתובה וכ"ש ממאנת ושמואל תאני ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה
ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה ממאנת לא פסלה מן האחין ולא פסלה מן הכהונה יוצאת בגט פסלה מן האחין ופסלה מן הכהונה ממאנת אינה צריכה להמתין ג' חדשים יוצאה בגט צריכה להמתין ג' חדשים
מאי קמ"ל תנינא הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו וכו' צריכה להמתין שלשה חדשים איצטריכא ליה דלא תנן
ואמרינן לימא כתנאי ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה כו' ורבי יהושע אומר מעשה קטנה כלום וכו'
לימא רב דאמר כרבי אליעזר ושמואל דאמר כרבי יהושע ואמרינן אליבא דרבי אליעזר כולי עלמא לא פליגי כלומר דלית הלכתא כוותיה
אלא כי פליגי אליבא דרבי יהושע שמואל כרבי יהושע ורב עד כאן לא קאמר ר' יהושע התם אלא מדידה לדידיה אבל מדידיה לדידה לא
ושמעינן מינה דבין לרב ובין לשמואל הא דרבי אליעזר ליתא

For we learn in Ketubot, in perek Almana Nizonet {Ketubot 100b-101a}:
Rav taught: A {female} minor who went out {of marriage} with a get does not receive a ketuba, and all the more so one who refuses. And Shmuel taught that one who refuses does not receive a ketuba, but one who goes out with a get does receive a ketuba.
And Shmuel is consistent in his opinion, for Shmuel said: one who refuses does not receive a ketuba,but one who goes out with a get does receive a ketuba; one who refuses is not invalidated from the brothers nor is she invalidated from {marrying} a kohen, but one who receives a get is invalidated from the brothers and is invalidated from {marrying} a kohen; one who refuses does not need to wait three months, but one who goes out with a get needs to wait three months.
What does this inform us? We have learnt it {in a Tannaitic source}! "One {woman} who refuses a man, he is permitted to her relatives and she is permitted to his relatives..." It is needed for the fact that she needs to wait three months, which is not taught {tnan}.
And we say: Let us say that this {Amoraic dispute} goes along the lines of a Tannaitic dispute -- Rabbi Eliezer says that the act of a {female} minor is nothing at all, and her husband is not entitled to her find, etc., and Rabbi Yehoshua says that the act of a {female} minor is considered something, etc.
Let us say that Rav said like Rabbi Eliezer and Shmuel said like Rabbi Yehoshua.
And we say that according to the opinion of Rabbi Eliezer, everybody agrees. That is to say that the halacha is not like him. Rather, when do they argue? According to Rabbi Yehoshua. Shmuel holds like Rabbi Yehoshua. And Rav -- Rabbi Yehoshua only said that there from her hand to his hand {the benefits transferred, such as the rights to her find and the work of her hand} but from his hand to her hand, no.
And we deduce from it that whether according to Rav or according to Shmuel, they do not hold of Rabbi Eliezer's opinion.

ותנן נמי מאימתי יורש אדם את אשתו קטנה בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה ובית הלל אומרים משתכנס לחופה ורבי אליעזר אומר משתבעל
ותריצנא לדרבי אליעזר משתגדיל ותבעל וקמו להו בית שמאי וב"ה בחדא שיטתא דמעשה קטנה כלום ובעל יורשה והוה ליה רבי אליעזר יחיד במקום רבים

And we learn also: From what time does a man inherit his minor wife? Bet Shammai say: Once she stands in her height {=reaches puberty}. And Bet Hillel say: Once she enters the chuppa. And Rabbi Eliezer says: Once she has intercourse.
And we answer up for Rabbi Eliezer -- when she becomes an adult and has intercourse. And Bet Shammai and Bet Hillel stand in one position, that the act of a {female} child has some substance, and so her husband inherits her, and so Rabbi Eliezer is an individual against the many.

ותנן נמי בגיטין בפרק הניזקין העיד רבי יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שיוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שאוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה
ושמעינן מהני כולהו דקטנה שלא מיאנה בעלה יורשה
וכן הלכה

And we learn also in Gittin, in perek haNizakin:
Rabbi Yochanan ben Godgada testified regarding a {female} deaf-mute whom her father married off that she goes free with a get, and regarding a {female} minor daughter of an Israelite who was married off to a kohen that she eats terma, and if she dies, her husband inherits her.
And we deduce from all of these that a {female} minor who did not refuse, her husband inherits from her.
And so is the halacha.