Rif Megillah 11a {Megillah 31a continues; 31b}

11a

{Megillah 31a continues}

ביום טוב האחרון של חג כל הבכור ומפטירין ויהי ככלות שלמה
ולמחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה לפני מזבח ה'.
ס"א ויהי אחרי מות משה:
אמר רב נחמן בר אבא שבת שחלה להיות בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי קרינן ראה אתה אומר אלי ואפטורי בניסן העצמות היבשות בחג בתשרי והיה ביום ההוא ביום בא גוג:

On the last Yom Tov of Succot {=Shemini Atzeret, they read Devarim 15:19}

יט כָּל-הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ, הַזָּכָר--תַּקְדִּישׁ, לַה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ, וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ.

19 All the firstling males that are born of thy herd and of thy flock thou shalt sanctify unto the LORD thy God; thou shalt do no work with the firstling of thine ox, nor shear the firstling of thy flock.

and they read the haftara of I Kings 9:1:

א וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-ה וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל-חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת. {פ}

1 And it came to pass, when Solomon had finished the building of the house of the LORD, and the king's house, and all Solomon's delight which he was pleased to do, {P}

and the next day {Simchat Torah} they read veZot haBeracha and read the haftara of I Kings 8:22:

כב וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה, לִפְנֵי מִזְבַּח ה, נֶגֶד, כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל; וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, הַשָּׁמָיִם.

22 And Solomon stood before the altar of the LORD in the presence of all the congregation of Israel, and spread forth his hands toward heaven;

Other sefarim: Yehoshua 1:

א וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה--עֶבֶד ה; וַיֹּאמֶר ה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר.

1 Now it came to pass after the death of Moses the servant of the LORD, that the LORD spoke unto Joshua the son of Nun, Moses' minister, saying:

Rav Nachman bar Abba said: Shabbat which fell on Chol haMoed, whether during Nissan or Tishrei, we read {Shemot 33:12}:

יב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה, רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי, אֵת אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח עִמִּי; וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, וְגַם-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי.

12 And Moses said unto the LORD: 'See, Thou sayest unto me: Bring up this people; and Thou hast not let me know whom Thou wilt send with me. Yet Thou hast said: I know thee by name, and thou hast also found grace in My sight.

and read the haftara during Nissan of the dry bones {Yechezkel 37} and in Succot in Tishrei, Yechezkel 38:18:

יח וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--נְאֻם, אֲדֹנָי ה: תַּעֲלֶה חֲמָתִי, בְּאַפִּי.

18 And it shall come to pass in that day, when Gog shall come against the land of Israel, saith the Lord GOD, that My fury shall arise up in My nostrils.

Mishna:

בחנוכה בנשיאים
בפורים ויבא עמלק
בראשי חדשים ובראשי חדשיכם
במעמדות במעשה בראשית
בתעניות קללות וברכות אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן
בשני ובה' ובשבת במנחה קורין כסדרן ואינו עולה להם לחשבון שנא' וידבר משה את מועדי ה' מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו:

On Chanukka, in the Princes {pashat Naso}. On Purim, {Shemot 17:18}:

ח וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם.

8 Then came Amalek, and fought with Israel in Rephidim.

On Rosh Chodesh {Bemidbar 28:11}:

יא וּבְרָאשֵׁי, חָדְשֵׁיכֶם--תַּקְרִיבוּ עֹלָה, לַה: פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם.

11 And in your new moons ye shall present a burnt-offering unto the LORD: two young bullocks, and one ram, seven he-lambs of the first year without blemish;

On Maamadot, in the account of Creation {the beginning of Bereishit}.

On fast days, curses and blessings, and we don't break {end an aliya} in the curses, but rather one person reads them all.

On Monday, Thursday, and Shabbat Mincha, we read from the normal order {of the next week's reading}, and this {reading} does not count to the accounting {but rather, it is when we read it the next week}, for it is written {Vayikra 23:44}:

מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶת-מֹעֲדֵי ה, אֶל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל. {פ}

44 And Moses declared unto the children of Israel the appointed seasons of the LORD. {P}

Their precept is that they read each one in its time.

Gemara:

בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות דזכריה
ואי מקלעי שתי שבתות שבת ראשונה בנרות דזכריה ובשבת שניה בנרות דשלמה:

בפורים קורין ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם ואי מיקלע בשבת מפטירין והיה מידי חדש בחדשו:

א"ר הונא ר"ח שחל להיות באחד בשבת מאתמול מפטירין ויאמר לו יהונתן מחר חדש ואמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב (אשי) ר"ח אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי ובתשעה באב קורין כי תוליד בנים ובני בנים ומפטירין אסוף אסיפם נאם ה':

On Chanukka, in Naso, and they read the haftara in the lamps of Zecharia {Zecharia 3, starting with Zecharia 2:14}. And if it falls on two Shabbatot {since Chanukka is 8 days}, on the first Shabbat with the lamps of Zecharia and on the second Shabbat with the lamps of Shlomo {I Kings 7:40}.

"On Purim, they read {Shemot 17:8}:

ח וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם.

8 Then came Amalek, and fought with Israel in Rephidim.

On Rosh Chodesh {Bemidbar 28:11}:

יא וּבְרָאשֵׁי, חָדְשֵׁיכֶם--תַּקְרִיבוּ עֹלָה, לַה: פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם.

11 And in your new moons ye shall present a burnt-offering unto the LORD: two young bullocks, and one ram, seven he-lambs of the first year without blemish;

"
and if it {Rosh Chodesh} falls on Shabbat, they read the haftara of {Yeshaya 66:23}

כג וְהָיָה, מִדֵּי-חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וּמִדֵּי שַׁבָּת, בְּשַׁבַּתּוֹ; יָבוֹא כָל-בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי, אָמַר ה.

23 And it shall come to pass, that from one new moon to another, and from one sabbath to another, shall all flesh come to worship before Me, saith the LORD.

Rav Huna said: If Rosh Chodesh fell on Sunday, the previous day they read the haftara of {I Shmuel 20:18}:

יח וַיֹּאמֶר-לוֹ יְהוֹנָתָן, מָחָר חֹדֶשׁ; וְנִפְקַדְתָּ, כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ.

18 And Jonathan said unto him: 'To-morrow is the new moon; and thou wilt be missed, thy seat will be empty.

{Megillah 31b}
And Rav Yehuda son of Rav Shmuel bar Shelat cited Rav (*Ashi): Rosh Chodesh Av which falls on Shabbat, they read the haftara of {Yeshaya 1:14}:

יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא.

14 Your new moons and your appointed seasons My soul hateth; they are a burden unto Me; I am weary to bear them.

and on Tisha BeAv they read {Devarim 4:25}:

כה כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה-אֱלֹקֶיךָ, לְהַכְעִיסוֹ.

25 When thou shalt beget children, and children's children, and ye shall have been long in the land, and shall deal corruptly, and make a graven image, even the form of any thing, and shall do that which is evil in the sight of the LORD thy God, to provoke Him;

and the haftara of {Yirmeyahu 8:13}:

יג אָסֹף אֲסִיפֵם, נְאֻם-ה; אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה, וְהֶעָלֶה נָבֵל--וָאֶתֵּן לָהֶם, יַעַבְרוּם.

13 I will utterly consume them, saith the LORD; there are no grapes on the vine, nor figs on the fig-tree, and the leaf is faded; and I gave them that which they transgress.

בתעניות ברכות וקללות אין מפסיקין בקללות
מנה"מ אמר רב אחא בר גמדא א"ר סימאי דא"ק מוסר ה' בני אל תמאס
ר"ש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות
אלא היכי עביד
תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהם

"On fasts {they read the parsha of} blessings and curses. they do not break off {an aliya} in the curses":
From where do we know this? Rav Acha bar Gamda cited Rav Simai: For Scriptures states {Mishlei 3:11}:

יא מוּסַר ה, בְּנִי אַל-תִּמְאָס; וְאַל-תָּקֹץ, בְּתוֹכַחְתּוֹ.

11 My son, despise not the chastening of the LORD, neither spurn thou His correction;

Rabbi Shimon {our gemara: Resh Lakish} said: Because we do not say a blessing {for the aliyah} on punishments.
Rather, what should he do?
A tanna taught: When he begins {the aliyah}, the should begin with the verse before them, and when he concludes, he should conclude with the verse after them.

אמר אביי לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל בקללות של משנה תורה פוסק
מ"ט אמר אביי הללו בלשון רבים והללו בלשון יחיד הללו משה מפי הגבורה אמרן והללו משה מפי עצמו אמרן

Abaye said: They only learned this about the curses in Vayikra, but the curses in Devarim, he does end off {on curses}.
What is the reason? Abaye said: These {in Vayikra} were said in plural form while these were {only} said in singular form; these {in Vayikra} Moshe said {repeated} from the mouth of the Almighty, while these Moshe said them of himself.

תניא ר"ש בן אלעזר אומר עזרא תקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה
מ"ט
אמר אביי ואיתימא ר"ש בן לקיש כדי שתכלה שנה וקללותיה
דעצרת נמי ר"ה לאילן הוא כדתנן ובעצרת על פירות האילן:

They learnt {in a brayta}: R' Shimon ben Eleazar says: Ezra instituted for Israel that they read the curses in Vayikra before Shavuot and those in Devarim before Rosh haShana.
What is the reason?
Abaye, and some say Rabbi Shimon ben Lakish said: So that the year and its curses will be finished.
For Shavuot is also the Rosh haShana for trees, as we learn {in a Mishna}: and on Shavuot for the fruits of the tree.

בשני ובחמישי.
ת"ר מקום שמפסיקין בשבת בשחרית שם קורין במנחה בשבת במנחה בשני בשני בחמישי בחמישי לשבת הבאה ד"ר מאיר

"On Monday and Thursday {they read the normal reading of next week's parsha}":
The Sages learnt {in a brayta}: In the place where they leave off on Shabbat in Shacharit, there they read on Shabbat Mincha; {where they stopped off} on Shabbat Mincha, {that is where they pick up} on Monday; on Monday, {that is where they pick up} on Thursday; on Thursday, {that is where they pick up} on the next Shabbat. These are the words of Rabbi Meir.

Rif Megillah 10b {Megillah 30b; 31a; Succah 55a}

10b

{Megillah 30b}
Mishna:

בפסח קורין בפרשת המועדות שבתורת כהנים
בעצרת שבעה שבועות תספר לך
בר"ה בחדש השביעי באחד לחדש
ביוה"כ אחרי מות
ביום הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ובשאר ימות החג קוראין בקרבנות החג

On Pesach they read the parsha of Festivals in Vayikra.
{Rashi: Vayikra 22:26:

כו וַיְדַבֵּר ה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.	26 And the LORD spoke unto Moses, saying:
כז שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ; וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וָהָלְאָה, יֵרָצֶה, לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה.	27 When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, then it shall be seven days under the dam; but from the eighth day and thenceforth it may be accepted for an offering made by fire unto the LORD.

which continues in Vayikra 23:

ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם.	4 These are the appointed seasons of the LORD, even holy convocations, which ye shall proclaim in their appointed season.
ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ--בֵּין הָעַרְבָּיִם: פֶּסַח, לַה.	5 In the first month, on the fourteenth day of the month at dusk, is the LORD'S passover.

etc.
}

On Shavuot: {Devarim 16:9}

ט שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.

9 Seven weeks shalt thou number unto thee; from the time the sickle is first put to the standing corn shalt thou begin to number seven weeks.

On Rosh haShana: {Vayikra 23:24}

כג וַיְדַבֵּר ה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.	23 And the LORD spoke unto Moses, saying:
כד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ.	24 Speak unto the children of Israel, saying: In the seventh month, in the first day of the month, shall be a solemn rest unto you, a memorial proclaimed with the blast of horns, a holy convocation.

On Yom Kippur {Vayikra 16}:

א וַיְדַבֵּר ה, אֶל-מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן--בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-ה, וַיָּמֻתוּ.

1 And the LORD spoke unto Moses, after the death of the two sons of Aaron, when they drew near before the LORD, and died;

On the first day of Succot they read the parsha of Festivals in Vayikra, and the rest of the days of Succot, they read about the sacrifices of Succot {Rif will define this later}.

{Megillah 31a}
Gemara:

בפסח קורין בפרשת המועדות שבתורת כהנים
והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא
ומפטירין ביום הראשון בפסח גלגל ובשני פסח יאשיהו וביו"ט האחרון וידבר דוד ולמחר עוד היום בנוב לעמוד:

"On Pesach, they read the parsha of the Festivals in Vayikra":
And nowadays, the world is accustomed to read "Meshach Tora, Kadesh beKaspa, Pesal beMadbera, Shelach Buchra."

{lit. pull [/lead] a bull, sanctify/marry via coin, sculpt in the wilderness, send the firstborn. These 8 words refer to eight different readings:
Day 1: Meshach {pull}: {Shemot 12:21}

כא וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מִשְׁכוּ, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם--וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח.

21 Then Moses called for all the elders of Israel, and said unto them: 'Draw out, and take you lambs according to your families, and kill the passover lamb.

Day 2: Tora {a bull}: this is the parsha of Festivals in Vayikra, mentioned above. Vayikra 22:26

כו וַיְדַבֵּר ה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.	26 And the LORD spoke unto Moses, saying:
כז שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ; וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וָהָלְאָה, יֵרָצֶה, לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה.	27 When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, then it shall be seven days under the dam; but from the eighth day and thenceforth it may be accepted for an offering made by fire unto the LORD.

Day 3: Kadesh = sanctify: Shemot 13:1:

א וַיְדַבֵּר ה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.	1 And the LORD spoke unto Moses, saying:
ב קַדֶּשׁ-לִי כָל-בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל-רֶחֶם, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל--בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה: לִי, הוּא.	2 'Sanctify unto Me all the first-born, whatsoever openeth the womb among the children of Israel, both of man and of beast, it is Mine.'

Day 4: beKaspa = with coin: Shemot 22:24:

כד אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ--לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ.

24 If thou lend money to any of My people, even to the poor with thee, thou shalt not be to him as a creditor; neither shall ye lay upon him interest.

Day 5: Pesal = sculpt: Shemot 34:1:

א וַיֹּאמֶר ה אֶל-מֹשֶׁה, פְּסָל-לְךָ שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים; וְכָתַבְתִּי, עַל-הַלֻּחֹת, אֶת-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עַל-הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ.

1 And the LORD said unto Moses: 'Hew thee two tables of stone like unto the first; and I will write upon the tables the words that were on the first tables, which thou didst break.

Day 6: beMadbera = in the wilderness: במדבר סיני in Behaalotecha: Bemidbar 9:1:

א וַיְדַבֵּר ה אֶל-מֹשֶׁה בְמִדְבַּר-סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן--לֵאמֹר.	1 And the LORD spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, in the first month of the second year after they were come out of the land of Egypt, saying:
ב וְיַעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַפָּסַח, בְּמוֹעֲדוֹ.	2 'Let the children of Israel keep the passover in its appointed season.

Day 7: Shelach = send out: Beshalach: Shemot 13:17:

יז וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה.

17 And it came to pass, when Pharaoh had let the people go, that God led them not by the way of the land of the Philistines, although that was near; for God said: 'Lest peradventure the people repent when they see war, and they return to Egypt.'

Day 8: Buchra = the firstborn. Devarim 15:19:

יט כָּל-הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ, הַזָּכָר--תַּקְדִּישׁ, לַה אֱלֹקֶיךָ: לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ, וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ.

19 All the firstling males that are born of thy herd and of thy flock thou shalt sanctify unto the LORD thy God; thou shalt do no work with the firstling of thine ox, nor shear the firstling of thy flock.

}
and they read the haftara on the first day of Pesach, Galgal {Yehoshua 5:2}:

ב בָּעֵת הַהִיא, אָמַר ה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, עֲשֵׂה לְךָ, חַרְבוֹת צֻרִים; וְשׁוּב מֹל אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שֵׁנִית.

2 At that time the LORD said unto Joshua: 'Make thee knives of flint, and circumcise again the children of Israel the second time.'

{in which they kept Pesach after circumcising themselves}

and on the second day of Pesach, Yoshiyahu,
{II Kings 23, which contains in 23:21-25 the following:

כא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר, עֲשׂוּ פֶסַח, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם--כַּכָּתוּב, עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה.	21 And the king commanded all the people, saying: 'Keep the passover unto the LORD your God, as it is written in this book of the covenant.'
כב כִּי לֹא נַעֲשָׂה, כַּפֶּסַח הַזֶּה, מִימֵי הַשֹּׁפְטִים, אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל; וְכֹל, יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל--וּמַלְכֵי יְהוּדָה.	22 For there was not kept such a passover from the days of the judges that judged Israel, nor in all the days of the kings of Israel, nor of the kings of Judah;
כג כִּי, אִם-בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ, יֹאשִׁיָּהוּ: נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה, לַה--בִּירוּשָׁלִָם.	23 but in the eighteenth year of king Josiah was this passover kept to the LORD in Jerusalem.

}

and on the last day of Pesach, II Shmuel 22:1f:

א וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, {ס} בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ {ר} מִכַּף כָּל-אֹיְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל. {ס}

1 And David spoke unto the LORD the words of this song in the day that the LORD delivered him out of the hand of all his enemies, and out of the hand of Saul;

and on the next day {Yom Tov Sheni}, Yeshaya 10:32f:

לב עוֹד הַיּוֹם, בְּנֹב לַעֲמֹד; יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית- (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם. {פ}

32 This very day shall he halt at Nob, shaking his hand at the mount of the daughter of Zion, the hill of Jerusalem. {P}

בעצרת ביום הראשון בחדש השלישי ומפטירין במרכבה
וביום טוב שני שבעה שבועות ומפטרין בחבקוק:

On Shavuot, on the first day, Shemot 19:

א בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.

1 In the third month after the children of Israel were gone forth out of the land of Egypt, the same day came they into the wilderness of Sinai.

and they read the haftara of the Chariot, Yechezkel 1:

א וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, וַאֲנִי בְתוֹךְ-הַגּוֹלָה, עַל-נְהַר-כְּבָר; נִפְתְּחוּ, הַשָּׁמַיִם, וָאֶרְאֶה, מַרְאוֹת אֱלֹהִים.

1 Now it came to pass in the thirtieth year, in the fourth month, in the fifth day of the month, as I was among the captives by the river Chebar that the heavens were opened, and I saw visions of God.

and on the second day of Yom Tov, "seven weeks," Devarim 16:9:

ט שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.

9 Seven weeks shalt thou number unto thee; from the time the sickle is first put to the standing corn shalt thou begin to number seven weeks.

and they read the haftara of Chabakkuk:

בר"ה ביו"ט הראשון וה' פקד את שרה ומפטירין בחנה
וביום שני ויהי אחר הדברים האלה והאלהי' נסה את אברהם ומפטיר הבן יקיר לי אפרים

On Rosh haShana, on the first day of Yom Tov, {Bereishit 21}:

א וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ ה לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.

1 And the LORD remembered Sarah as He had said, and the LORD did unto Sarah as He had spoken.

and they read the haftara about Chana {in the beginning of sefer Shmuel, where she requests a son.}
And on the second day, {Bereishit 22}:

א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.

1 And it came to pass after these things, that God did prove Abraham, and said unto him: 'Abraham'; and he said: 'Here am I.'

and they read the haftara of {Yirmeyahu 31}:

יט הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים--כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-ה. {ס}

19 Is Ephraim a darling son unto Me? Is he a child that is dandled? For as often as I speak of him, I do earnestly remember him still; therefore My heart yearneth for him, I will surely have compassion upon him, saith the LORD. {S}

ביוה"כ שחרית קוראין אחרי מות ומפטירין כי כה אמר רם ונשא במנחה בעריות ומפטיר ביונה בן אמתי:

On Yom Kippur, in Shacharit, they read Acharei Mot and read the haftara of {Yeshaya 57:15}:

טו כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ--מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, אֶשְׁכּוֹן; וְאֶת-דַּכָּא, וּשְׁפַל-רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.

15 For thus saith the High and Lofty One that inhabiteth eternity, whose name is Holy: I dwell in the high and holy place, with him also that is of a contrite and humble spirit, to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite ones.

In Mincha, the parsha of illicit relations {Vayikra 18} and they read the haftara of {the sefer} of Yonah ben Amitai.

בחג בשני ימים טובים הראשונים קורין בפרשת המועדות שבתורת כהנים ומפטירין הנה יום בא לה' וביום טוב שני מפטירין ויקהלו אל המלך שלמה ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג:

On Succot, on the first two days of Yom Tov, the read the parsha of Festivals in Vayikra and read the haftara of Zechariah 14:

א הִנֵּה יוֹם-בָּא, לה; וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ, בְּקִרְבֵּךְ.

1 Behold, a day of the LORD cometh, when thy spoil shall be divided in the midst of thee.

and on the second day of Yom Tov they read the haftara of I Kings 8:

ב וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג--הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.

2 And all the men of Israel assembled themselves unto king Solomon at the feast, in the month Ethanim, which is the seventh month.

and the rest of the days of Succot they read in the sacrifices of Succot.

{Succah 55a}
{In terms of reading the sacrifices of Succot:}

גרסינן בסוכה בפרק אחרון אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגין דלוגי
וקא פריש גאון כך מנהג בשתי ישיבות ביום ראשון וביום שני שהם שני ימים טובים קורין ובחמשה עשר בלבד
וביום שלישי שהוא חולו של מועד קורא כהן וביום השני ולוי קורא ביום השלישי וישראל קורא וביום השלישי והרביעי קורא וביום השני וביום השלישי
ויום רביעי כהן קורא וביום השלישי ולוי קורא וביום הרביעי וישראל קורא וביום הרביעי והרביעי קורא וביום השלישי וביום הרביעי ועל פי הסדר הזה קורין בכל יום ויום עד יום שביעי

We learn in the last perek of Succot that Amemar established in Nehardea that they skipped.
And the Gaon explained: Such was the custom in the two yeshivot, that one the first day and the second day, which are the two days of Yom Tov, they would read {Bemidbar 29:12} {referring to the first day}:

יב וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ; וְחַגֹּתֶם חַג לַה, שִׁבְעַת יָמִים.

12 And on the fifteenth day of the seventh month ye shall have a holy convocation: ye shall do no manner of servile work, and ye shall keep a feast unto the LORD seven days;

only. {up to and including pasuk 16, since pasuk 17 begins "and on the second day"}

And on the third day, which is Chol haMoed, the Kohen reads "and on the second day" {pasuk 17-19}, the levi reads "and on the third day" {pasuk 20-22}, and the yisrael reads "and on the third day" {thus skipping back, which is dilug}, and the fourth reads "and on the second day" and "and on the third day."

And on the fourth day, the kohen reads "and on the third day," the levi reads "and on the fourth day," the yisrael reads "and on the fourth day," and the fourth individual reads "and on the third day" and "and on the fourth day."

And in this order they read every single day until the 7th day.

Rif Megillah 10a {Megillah 29b continues; 30a - 30b}

10a

{Megillah 29b continues}

של יום ואח' בשל ראש חדש ובאח' בשל חנוכה.

in one of them about Rosh Chodesh, and in one of them of Chanukka.

וראש חדש טבת שחל להיות בחול
אמר רבי יצחק נפחא קרו תלתא בראש חדש וחד קרי בחנוכה
וכן הלכתא

And Rosh Chodesh Tevet that fell on a weekday:
Rabbi Yitzchak Nafcha said: Two {of the three aliyot} read about Rosh Chodesh and one reads {the reading for} Chanukka.

{Megillah 30a}

וראש חדש אדר שחל להיות בואתה תצוה
אמר אביי קרו שיתא בואתה תצוה ועשית כיור נחשת וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור נחושת
וקיימא לן כוותיה.

And if Rosh Chodesh Adar fell on parshat Tetzaveh:
Abaye said: Six should read parshat Tetzaveh until ועשית כיור נחשת {Shemot 30:18, which a bit into parshat Ki Tisa, which started Shemot 30:11}, and one returns and reads from Ki Tisa {Shemot 30:11} until ועשית כיור נחשת {Shemot 30:18}.
And we hold like him.

חל להיות בכי תשא עצמה
אמר אביי קרו שיתא מכי תשא עד ויקהל וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור.
תניא כוותיה דאביי חל להיות בכי תשא עצמה קורין אותה וכופלין אותה:

If it fell on Ki Tisa itself:
Abaye said: The six read from Ki Tisa until Vayakhel {i.e. the entire parsha} and one reads from Ki Tisa until ועשית כיור נחשת {Shemot 30:18}.

איתמר ראש חודש אדר שחל להיות בערב שבת
רב אמר מקדימין וקורין בשבת שעברה
ושמואל אמר מאחרין
וקי"ל כרב:

It was stated {by Amoraim}:
Rosh Chodesh Adar which fell on Friday:
Rav said: They move it earlier to the previous Shabbat.
And Shmuel said: They delay it {until the next day, Shabbat}.
And we establish like Rav.

בשניה זכור:
איתמר פורים שחל להיות ערב שבת
רב אמר מקדימין ושמואל אמר מאחרין
והלכתא כרב
ואפילו בני חמשה עשר שחל פורים שלהן להיות בשבת מקדימין וקורין בשבת שעברה:

"On the second {week}, Zachor":
It was stated {by Amoraim}:
Purim which fell on a Friday:
Rav said: they move {the reading of Zachor} earlier {to the previous Shabbat}.
And Shmuel said: They move it later.
And the halacha is like Rav.
And even those who read on the 15th, that their Purim falls out on Shabbat, even so they read it earlier on the past Shabbat.

בשלישית פרה אדומה:
תנו רבנן ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן
ואיזה היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ואפי' בע"ש.

"On the third, Parah Aduma":
The Sages learnt {in a brayta}:
Rosh Chodesh Adar which fell on Shabbat, they read from Ki Tisa and read the haftara of Yehoyada HaKohen.
And what is the first Shabbat {/week}? Whatever Rosh Chodesh falls therein, and even on Friday.

בשניה זכור ומפטירין כה אמר ה' צבאות פקדתי
ואיזה היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפי' בערב שבת:

On the second {week}, Zachor -- and they read the haftara of {1 Shmuel 15:2f}:

ב כֹּה אָמַר, ה צְבָאוֹת, פָּקַדְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל--אֲשֶׁר-שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם.

2 Thus saith the LORD of hosts: I remember that which Amalek did to Israel, how he set himself against him in the way, when he came up out of Egypt.

And what is the second week? Whatever Purim falls therein, even on Friday.

בשלישית פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם מים טהורים
ואיזו היא שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריו:

On the third {week}, Para Aduma -- and they read the haftara of {Yechezkel 36:25}:

כה וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם: מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם, אֲטַהֵר אֶתְכֶם.

25 And I will sprinkle clean water upon you, and ye shall be clean; from all your uncleannesses, and from all your idols, will I cleanse you.

And what is the third? Whatever is juxtaposed to Purim, following it.

משכחת לה כשחל ר"ח ניסן באמצע שבת אבל אם חל ר"ח ניסן להיות בשבת הויא שלישית הסמוכה לר"ח ניסן.

We find this when Rosh Chodesh Nissan falls in the middle of the week, but if Rosh Chodesh Nissan falls on Shabbat, the third {week} is the one juxtaposed to Rosh Chodesh Nissan.

ברביעית החדש הזה ומפטירין כה אמר ה' אלהים בראשון באחד לחדש
ואיזו היא שבת רביעית כל שחל ר"ח ניסן להיות בתוכה ואפי' בע"ש.

On the fourth {week} "Hachodesh Hazeh" and they read the haftara of {Yechezkel 45:18f}:

יח כֹּה-אָמַר, אֲדֹנָי ה, בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, תִּקַּח פַּר-בֶּן-בָּקָר תָּמִים; וְחִטֵּאתָ, אֶת-הַמִּקְדָּשׁ.

18 Thus saith the Lord GOD: In the first month, in the first day of the month, thou shalt take a young bullock without blemish; and thou shalt purify the sanctuary.

{Megillah 30b}
and what is the fourth week? Whatever Rosh Chodesh Nissan falls therein, and even on Friday.

בחמישית חוזרין לסדרן
לסדר מאי
א"ר אמי לסדר פרשיות
ור' ירמיה אמר לסדר הפטרות
וקי"ל כר' ירמיה:

"On the fifth, they return to their order":
To the order of what?
Rabbi Ami said: To the order {seder} of parshiyot. {implying that we skip the regular reading}
And Rabbi Yirmiyah said: To the order of {regular} haftarot.
And we establish like Rabbi Yirmiyah.

ירושלמי ר' אבא בשם ר' חייא בר אשי אמר אין מפסיקין בין פורים לפרה
ר' לוי אמר אין מפסיקין בין פרה להחדש
וסימן כל הפרשיות הללו בין הכוסות האלו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה
ובדין הוא שיקדים החדש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני ימים בניסן נשרפה פרה אדומה ולמה הקדימוה מפני שהיא טהרתן של ישראל:

Yerushalmi:
Rabbi Abba cited Rabbi Chiyya bar Ashi: We do not skip {a week} between Purim to parshat Parah.
Rabbi Levi said: We do not skip between Parah {the third week} to HaChodesh {the fourth}.
And as a mnemonic: All these parshiyot, just as all these cups {of wine on Pesach}, if he wants to drink he may drink, between the third and fourth he may not drink.
{And one might say this is because:} And in sooth, haChodesh should have preceded Para, for on the first of Nissan the Mishkan was erected, and on the second of Nissan the Para Aduma was burnt. And why was Para placed first? Because it was the purification of Israel.

נקוט האי סימנא בידך כד מקלע ר"ח אדר הסמוך לניסן בשבת או בשני בשבת או ברביעי בשבת או בשישי בשבת צריכין לאפסוקי בהדין פרשיות וסימן זבד"ו
והדין פרטא דמילתא כד מיקלע ביום שבת מפסיקין בחמיסר באדר וסימן זט"ו
וכד מיקלע בתרין בשבא מפסיקין בשיתא באדר וסימן ב"ו
וכד מקלע בארבע בשבא מפסיקין בד' באדר וסימן ד"ד
וכד מיקלע בשיתא בשבא מפסיקין בתרין ובשיתא עשר באדר וסימן ובי"ו:

Seize this mnemonic in your hand: When Rosh Chodesh Adar which ajoins Nissan falls on Shabbat, Monday, Wednesday or Friday, they will need to skip within these parshiyot, and the mnemonic is "Zavdu" - זבדו. {which connotes the days of the week - 7, 2, 4, 6}
And this is the breakdown of the matter. When it arrives on the day of Shabbat, they skip on the 15th of Adar {which is Shabbat}, and the mnemonic is זט"ו - Zatu {connoting the day of the week followed by the day of the month - 7, 15}
And when it arrives on Monday, they skip on the 6th of Adar and the mnemonic is Bo - ב"ו {that is, 2nd of the week, 6th of the month}.
And when it arrives on Wednesday, they skip on the 4th of Adar, and the mnemonic is Dad ד"ד {the 4th of the week, the 4th of the month}.
And when it arrives on Friday, they skip on the 2nd and 16 of Adar, and the mnemonic is Ubyo - ובי"ו - {the 6th of the week, 2nd of the month, 16th of the month}.

Rif Megillah 9b {Megillah 28b continues; 29a - 29b}

9b

{Megillah 28b continues}

איניש במאן דתני ארבעה ולא ישתמיש איניש במאן דמתני ארבעה
פירוש דתאני ארבעה מי ששונה ארבעה סדרי משנה ופירוש דמתני מי שגמר תלמוד ארבעה סידרי:

One should make use of one who is tani four and not one who is matni four.
The explanation of "one who is tani four" = one who learns the four orders of Mishna, and the explanation of "one who teaches four" = one who learns the Talmud of the four orders.
{The typical understanding is "one who learns" vs. "one who teaches."}

{Megillah 29a}

ת"ר מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה בד"א בשאין לו כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין
וכמה כ"צ
אמר רב שמואל בר אויא משמיה דרב תליסר אלפי גברי ושתא אלפי שיפורי
והנ"מ לדקרי ותני אבל דמתני לית ליה שעורא:

The Sages learnt {in a brayta}: We leave off studying Torah to bring out the dead and bring in the bride. Where are these words said? When they do not have what they need {to do this accompanying} but when it has all that it needs, they do not leave off studying.
And how much is "all that it needs?"
Rav Shmuel bar Avya cited Rav: 13,000 men and 6000 shofar blowers.
And these words are {to honor} someone who knows Mikra or Mishna, but one who knows gemara {following Rif's previous definition}, there is no {upper} measure.

ואין עושין אותה קפנדריא
מאי קפנדריא כמאן דאמר אדמקיפנא [אדרי] אהדר ואעול בהא
אמר ר"נ אמר רבה בר אבהו הנכנס לבהכ"נ על מנת שלא לעשות קפנדריא מותר לעשות קפנדריא:

"Nor may they make it a kapandaria {shortcut}":
What is a kapandaria? Like one who says, "rather than circling around {thus accounting for the kpn, the kp meaning circle and nun meaning "I"} I will return and enter in here {accounting for dr}.
Rav Nachman cited Rabba bar Abahu: One who entered a synagogue not with the intent to make it a shortcut, it is permitted to make it a shortcut.

עלו בה עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש
תניא לא יתלוש ויאכל אבל תולש ומניח

ת"ר בית הקברות אין נוהגין בה קלות ראש ואין מרעין בהם את הבהמה ואין מוליכין בהם אמת המים ואין מלקטין מהן עשבים מפני כבודן של מתים ואם לקט שורפם במקומם:

"If weeds grew there, he should not uproot it, in order to cause anguish":
They learnt {in a brayta}: He may not uproot and eat, but he may uproot and place aside.

The Sages learnt {in a brayta}: A cemetery, we do not conduct ourselves with levity therein, nor do we graze an animal therein, nor may we direct an irrigation ditch through it, nor may we collect weeds from them, because of the honor of the dead. And if he collected, he should burn them in their place.

Mishna:

ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים
חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת.
בשניה זכור
בשלישית פרה אדומה
ברביעית החדש הזה
בחמישית חוזרין לסדרן
לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים ולתעניות ולמעמדות וליום הכפורים:

Rosh Chodesh Adar which fell on Shabbat, they read parshat Shekalim.
If it fell within the week, they cast it {Shekalim} back to the previous Shabbat {Saturday}, and skip the next Shabbat {reading one of the four parshiyot}.

In the second {week they read parshat} Zachor.
In the third, Para Aduma.
In the fourth, Hachodesh HaZeh.
In the fifth, they return to their order {seder}.

For everything, we skip {interrupt the normal order} -- for Rosh Chodesh, for Chanukka, for Purim, for fasts, for Maamadot, and for Yom Kippur.

{Megillah 29b}
Gemara:

מאי פרשת שקלים רב אמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי
ושמואל אמר כי תשא
תניא כוותיה דשמואל ראש חדש שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן
ואמר רבי יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין באחת עניינו של יום ובאחת ר"ח ובאחת כי תשא:
ואמר רבי יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות אח' קורין בו עניינו

What is the parsha of Shekalim?
Rav said {Bemidbar 28}:

א וַיְדַבֵּר ה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.	1 And the LORD spoke unto Moses, saying:
ב צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אֶת-קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ, לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ.	2 Command the children of Israel, and say unto them: My food which is presented unto Me for offerings made by fire, of a sweet savour unto Me, shall ye observe to offer unto Me in its due season.

And Shmuel said: Ki Tisa. {Shemot 30:11ff}

יא וַיְדַבֵּר ה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.	11 And the LORD spoke unto Moses, saying:
יב כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה', בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.	12 'When thou takest the sum of the children of Israel, according to their number, then shall they give every man a ransom for his soul unto the LORD, when thou numberest them; that there be no plague among them, when thou numberest them.

A brayta in accordance with Shmuel: Rosh Chodesh which falls on Shabbat, they read Ki Tisa and the haftara of Yehoyada haKohen. {See II Kings 12, about collecting money to repair the bayit.}
And Rabbi Yitzchak Nafcha said: If Rosh Chodesh Adar fell on Shabbat, we take out three Torah scrolls and read in one of them the matter of the day, in one of them about Rosh Chodesh, and in one of them Ki Tisa.

And Rabbi Yitzchak Nafcha said: If Rosh Chodesh Tevet fell on Shabbat, we take out three Torah scrolls and read in one of them the matter of the day,

Rif Megillah 9a {Megillah 27b continues; 28a; 27b; 28b}

9a

{Megillah 27b continues}

אימתי שירצו יחזירוהו דברי ר"מ
וחכמים אומרים מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מד' דברים למרחץ ולבורסקי ולבית הטבילה ולבית המים
רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה
ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין לתוכו חבלים ואין פורסין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות אין עושין אותו קפנדריא שנאמר והשמותי את מקדשיכם בקדושתן הן אף כשהן שוממין
עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש:

that when they want, they can get it back. These are the words of Rabbi Meir.
And the Sages say: They can sell it as an eternal sale, except for four purposes: for a bathhouse, a tanning house, a house of immersion, and a house of water {laundry or perhaps outhouse for urination}.
Rabbi Yehuda says: They sell it to be a courtyard, and the purchases may do with it what he wishes.

{Megillah 28a}
And Rabbi Yehuda further states: A synagogue which has been destroyed, they do not give eulogies therein, nor do they twine ropes, nor do they set traps therein, nor do they dry fruits on its roof, nor do not make it into a shortcut, for it is written {Vayikra 26:31}:

לא וְנָתַתִּי אֶת-עָרֵיכֶם חָרְבָּה, וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם; וְלֹא אָרִיחַ, בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם.

31 And I will make your cities a waste, and will bring your sanctuaries unto desolation, and I will not smell the savour of your sweet odours.

That is, even when they are destroyed.

When weeds grows there, you should not cut it, in order to cause anguish.

{Megillah 27b}
Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לאדם להשתין מים בתוך ד' אמות של תפלה.
שאלו תלמידיו את רבי ינאי במה הארכת ימים אמר להם מימי לא השתנתי מים בתוך ד' אמות של תפלה ולא כניתי שם לחברי ולא בטלתי מקדוש היום אמה זקנה היתה לי ופעם אחת לא היה לי יין לקדוש היום מכרה כפה של ראשה והביאה לי יין לקידוש היום וכשמתה הניחה לו ג' מאות גרבי יין וכשמת הוא הניח לבניו ג' אלפים גרבי יין:

Rav Yehuda cited Shmuel: It is permitted for one {a man} to urinate within four cubits of prayer.
Rabbi Yannai's students asked him: For what reason did you merit long life? He said to them: In all my days, I did not urinate within four cubits of prayer, nor did I call my friend a nickname, nor did I neglect sanctifying the day {of Shabbat/Yom Tov by making kiddush}. I had an aged mother, and one time I did not have wine for sanctifying the day, and she sold her head cap and brought me wine for sanctifying the day. And when she died, she left him 300 barrels of wine. And when he died, he left his sons 3000 barrels of wine.

{Megillah 28b}

ועוד אמר ר' יהודה וכו'.
ת"ר בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין נאותין בהן ואין מטיילין בהן ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים ומכבדים אותן ומרביצים אותן
א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחרבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים מפני עגמת נפש:

"And Rabbi Yehuda further said":
The Sages learnt {in a brayta}: Synagogues and study halls, we do not conduct ourselves with levity therein. We do not eat therein, nor drink therein, nor adorn ourselves therein, nor do we travel through them, nor do we enter them in sunny days to get out of the sun and on rainy days to get out of the rain. However, we read therein and learn therein, and deliver a eulogy of the public, and we sweep them and sprinkle water on them {after sweeping}.

R' Yehuda said: When? When they are extant, but when they are destroyed, we leave them alone and weeds grow in them, in order to cause anguish.

א"ר אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויות ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש
ומאי נינהו חשבונות
דאמר רב ששת בהכ"נ שמחשבין בה חשבונות לסוף מלינין בו מת מצוה:

Rabbi Assi said: The synagogues in Bavel were made with a precondition, and even so, we do not conduct ourselves with levity therein.
And what is that? Making calculations.
For Rav Sheshet said: A synagogue in which they make "calculations," in the end {in punishment} they will keep a met mitzvah overnight.

ואין נאותין בהן
אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן:

"Nor may they adorn themselves therein":
Rava said: Chachamim and their students are permitted. For Rabbi Yehoshua ben Levi said, what is an academy {bei Rabanan}? A house {personal dwelling place, rather than academy} of the Sages.

ואין נכנסין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים
רבינא ורב אחא בר אבא הוו קיימי וקא שיילו שמעתא מרבא
אתא זילחא דמיטרא עיילי לבי כנישתא
אמרי הא דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא הוא אלא דשמעתא בעיא צילותא

"Nor may they enter when it is sunny to avoid the sun or when it is raining to avoid the rain":
Ravina and Rav Ashi went to ask a saying {in learning} from Rava. A torrent of rain came, and they entered the synagogue. They said: This that we are entering the synagogue is not because of the rain, but rather because a saying {in learning} requires clarity.

א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי וכי איצטריך אינש למיקרי גברא מבי כנישתא מאי
א"ל אי צורבא מרבנן לימא שמעתא ואי תנא הוא לימא הלכה ואי קרא הוא לימא פסוקא ואי לאו בר הכי הוא לימא לינוקא אימא לי פסוקך אי נמי נשהי פורתא וניקם:

Rav Acha son of Rava said to Rav Ashi: And when one needs to call someone from the synagogue, what should he do?
{Note: slightly different girsa here than in our gemara.}
He said to him: If he is a Torah scholar, let him say a saying {in learning a shmayta, equivalent to the reasoning behind something}, and if he knows Mishna, let him say a halacha, and if he knows mikra, let him say a pasuk, and if he is not proficient in any of this, let him say to a child that he {the child} should say his pasuk {that he is currently reading}, or alternatively, let him wait a bit and then get up.

ומספידין בתוכו הספד של רבים.
מחוי רב חסדא כגון הספדא דקאי ביה רב ששת
מחוי רב ששת כגון דקאי ביה רב חסדא
רפרם ספדה לכלתיה בבי כנישתא
אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרה דידה מיתא אתו כולי עלמא
ר' זעירא ספדיה לההוא מרבנן בבי כנישתא אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרא דידיה מיתא אתו כ"ע:

"And they make a eulogy for the public":
Rav Chisda gave an example: Such as a eulogy for someone from the house of Rav Sheshet.
Rav Sheshet gave an example: Such as a eulogy for someone from the house of Rav Chisda.
Rafram eulogized his daughter-in-law in a synagogue. He said: Either because of my honor or her honor, everyone will come.
Rabbi Zeira eulogized a certain member of the rabbinate in the synagogue. He said: He said: Either because of my honor or his honor, everyone will come.

תנן ההם ודאישתמש בתגא חלף
א"ר שמעון בן לקיש זה שמשתמש במי ששונה הלכות דאמר עולא לישתמש

They learned {tnan - in a Mishna in Pirkei Avot} there: "And one who makes use of the crown {of Torah} will perish"
Rabbi Shimon ben Lakish said: This is one who makes use of one who learns halachot. For Ulla said:

Rif Megillah 8b {Megillah 26b continues; 27a - 27b}

8b

{Megillah 26b continues}

ואמר רבא מריש הוה אמינא כורסיא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינא דמותבן ספרא עליה אמינא תשמיש קדושה הוא
ואמר רבא האי תיבותא דאירפט מעבדיה תיבותא זוטרתי שרי כורסיא אסיר כורסיא מעבדיה כורסיא זוטא שרי דרגא לכורסיא אסיר
ואמר רבא האי פריסא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינא דעייפי ליה ומנחי ספר תורה עילויה אי נמי פרסי ליה אסיפרא אמינא תשמיש קדושה:

ואמר רבא הני זיבולי דחומשי וקומטרי דספרי תשמישי קדושה נינהו ונגנזים פשיטא מהו דתימא הני לאו לכבוד עבידי לנטורי בעלמא עבידי וכאנדרונא דמיאן קמ"ל:

And Rava said: Initially, I believed that the bimah was the accoutrement of an accoutrement. When I saw that they rest the sefer upon it, I believed it was the accoutrement of holiness.
And Rava said: An ark which broke apart, to construct a smaller ark out of it is permitted. {To construct out of it} a bimah, it is forbidden. A {large broken} bimah to construct a small bimah, it is permitted. For a step up to the Bimah, it is forbidden.
And Rava said: The {inner} curtain {of the aron} is the accoutrement of an accoutrement. When I saw that they fold it and place a sefer Torah upon it, or else spread it over the sefer, I believe that it is the accoutrement of holiness.
And Rava said: These sacks for Chumashim and chests of sefarim are accouterments of holiness, and they are hidden away.
This is obvious! I would have said that these were not made for honor but rather only for protection, and it is like a corner construction for books. Therefore it informs us.

אמר מר זוטרא משמיה דרב ששת מטפחות ספרים שבלו עושין אותם תכריכים למת מצוה וזו היא גניזתן
ואמר רבא ספר תורה שבלה גונזין אותה אצל תלמיד חכם ואפילו שונה הלכות
ואמר רב אחא בר יעקב ובכלי חרס שנאמר ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים

Mar Zutra cited Rav Sheshet: Covers of sefarim which wore out, they make them into shrouds for a met mitzvah {corpse with no one else to bury it} and this is their hiding away.
And Rava said: A Torah scroll which wore out, they hide it away {by burying it} next to a Torah Scholar, even if he is {merely} a learner of halachot {Mishnayot and braytot}.
And Rav Acha bar Yaakov said: And {they bury it} in earthenware vessels, for it is written {Yirmiyahu 32:14}:

יד כֹּה-אָמַר ה צְבָקוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, לָקוֹחַ אֶת-הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה, וּנְתַתָּם, בִּכְלִי-חָרֶשׂ--לְמַעַן יַעַמְדוּ, יָמִים רַבִּים. {ס}

14 'Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: Take these deeds, this deed of the purchase, both that which is sealed, and this deed which is open, and put them in an earthen vessel; that they may continue many days. {S

{Megillah 27a}

ואמר רב פפי משמיה דרבא מבי כנישתא לבי רבנן שרי מבי רבנן לבי כנישתא אסור
ורב פפא משמיה דרבא אמר איפכא
והלכתא כרב פפי
דאמר ריב"ל בהכ"נ מותר לעשותו בהמ"ד דאלמא בית המדרש עדיף

And Rav Pappi cited Rava: Converting from a synagogue to a house of Sages {=study hall} is permitted; from a study hall to a synagogue is forbidden.
And Rav pappa cited Rava saying the opposite.
And the halacha is like Rav Pappi, for Rabbi Yehoshua ben Levi said: A synagogue, it is permitted to make it into a study hall. Thus it is clear that a study hall is better.

ת"ר מניחין תורה ע"ג תורה ותורה על גבי חומשין וחומשין על גבי נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים על גבי חומשין ולא חומשין ע"ג תורה
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום ר"ג אין מוכרין ס"ת אפילו ישן ליקח בו חדש
וא"ר יוחנן משום ר"מ אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה
ת"ר לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שאינו צריך לו
יתר על כן אמר ר"ש בן גמליאל אפילו אין לו מה יאכל ומכר ספר תורה או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם:

The Sages learnt {in a brayta}: We may place a Torah upon a Torah, and a Torah upon Chumashim, and Chumashim upon Neviim and Ketuvim, but not Neviim and Ketuvim upon Chumashim, nor Chumashim upon a Torah.
Rabba bar bar Channa cited Rabbi Yochanan who cited Rabban Gamliel: We do not sell a sefer Torah, even an old one, in order to buy a new one.
And Rabbi Yochanan cited Rabbi Meir: We do not sell a sefer Torah except to learn Torah and marry a woman.
The Sages learnt {in a brayta}: One should not sell a sefer Torah, even if he does not need it.
More than this R' Shimon ben Gamliel said: Even if he does not have what to eat and he sells his sefer Torah or his daughter {as an ama ivriya}, he will never see a sign of blessing.

וכן במותריהם.
אמר רבא לא שנו אלא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר
ומכרו והותירו נמי לא אמרן אלא שלא התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו לדוכסוסיא מותר
מאי דוכסוסיא פרשא דמתא

"And so too for their remnants {leftover money after sale}":
Rava said: They only said this where they sold it and there was left over {from the money}, but if they collected and there is left over, it is permitted.
And if they sold it and there was left over, they also did not say except for where the seven leaders of the city did not make a precondition in the assembly of the residents of the city, but if seven leaders of the city made a condition in the assembly of the residents of the city, even for a dochsusya is permitted.
What is a dochsusya? A horseman to run errands for the city.

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו להם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהם ומפרנסין בהן עניי עירם
תנ"ה בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהם ומפרנסין בה עניי עירם ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר

Rabba bar bar Channa cited Rabbi Yochanan: If the residents of one city went to another city, and they imposed upon them to give charity, they give it {to the gabbai tzedakka} and when they come {back home} they bring it {the money from the gabbai} with them and use it to provide for the poor of their own city.
A brayta also says so: If the residents of one city went to another city, and they imposed upon them to give charity, they give it {to the gabbai tzedakka} and when they come {back home} they bring it {the money from the gabbai} with them and use it to provide for the poor of their own city. And an individual who went to another city and they imposed upon him to give charity, it is given to the poor of that city.

רב הונא גזר תעניתא
על לגביה רב הונא בר חנילאי וכל בני מתיה
רמו עלייהו צדקה יהבו
כי בעו למיזל אמרי ליה ליתבינהו ניהלן מר וניזיל ונפרנס בו עניי דמאתן
אמר להו תנינא במה דברים אמורים שאין שם חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תנתן לחבר עיר
וכ"ש דעניי דידי ודידכו עלאי סמוכו:

Rav Huna declared a fast. Rav Huna bar Chanilai and all the residents of his city came to him. He imposed upon them charity, and the gave. When they wished to leave, they said to him, "let master give it to us and we will use it to provide for the poor of our city."

{Megillah 27b}
He said to them: We learnt it: "Where are these words said {that they take the charity back to the city}, when there is no chaver of the city {Talmid Chacham who involves himself in the needs of the community}, but where there is a chaver of the city, it is given to the chaver of the city. And certainly {in this case} since both the poor of my city and your city rely upon me!"

Mishna:

אין מוכרין משל רבים ליחיד מפני שמורידין אותם מקדושתם דר"מ אמרו לו א"כ אף לא מעיר גודלה לעיר קטנה
אין מוכרין בהכ"נ אלא על תנאי

They do not sell from the community to an individual, because this reduces them in their sanctity {since not so many people will be using them}. These are the words of Rabbi Meir.
They said to him: If so, also from a large city to a small city as well!

They may not sell a synagogue except on condition

Rif Megillah 8a {Bava Batra 3b; Megillah 26b}

8a

וגרסי' בפ' השותפין והנ"מ דלא חזא ביה תיוהא אבל חזא ביה תיוהא סתר ובני לה כי הא דרב אשי חזא בה תיוהא בבי כנישתא דמתא מחסיא סתרה ובנייה ולא אפקיה לפוריא מינה עד דתקין לה שופכי:

And we learn in perek haShutfin {first perek of Bava Batra, 3b}: and these words are where he did not see cracks, but if he saw cracks, he may take it down and build it. Just like this that Rav Ashi saw cracks in the synagogue of Mata Mechasia and so took it down and began to rebuild it, and did not remove his bed from there until even the gutter-pipe was constructed.

{Megillah 26b resumes}

אמר רבא האי בי כנישתא חלופא וזבונא שרי אוגורה ומשכונה אסיר
מ"ט בקדושתה קיימא כדמעיקרא
ליבני נמי חלופינהו וזבונינהו שרי אוזפינהו אסור
והנ"מ בעתיקא אבל בחדתא לית לן בה
ואפילו למ"ד הזמנה מילתא היא הנ"מ כגון בגד למת דחזי לאשתמושי ביה אבל הני כטווי לארוג דמי וליכא מאן דאסר

Rava said: A synagogue, to exchange it or sell it is permitted, but to rent it or use as collateral is forbidden.
What is the reason? It stands in its sanctity as initially.
Its bricks as well, to exchange them or sell them is permitted, while lending them is forbidden.
And this is so by old ones, but new ones {which have not yet been used for kedusha} we have no issue with it. And even according to the opinion that designation has significance, that is such as clothing for a corpse, such that it is fit for using it, but here, it is like threads to weave with, and there is no one who would forbid.

מתנה בשבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר פליגי בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי
מאן דאסר במאי תפקע קדושתה
ומאן דשרי אמר אי לאו דהוה ליה הנאה מיניה לא יהב ליה מתנה הלכך הויא ליה מתנה כזביניה והלכתא כמאן דשרי:

A present {rather than sale} done by seven leaders of the city in the assembly of the residents of the city -- Rav Acha and Ravina argue about this. One forbids and one permits. The one who forbids -- {he asks: } by what means does its sanctity leave? And the one who permits says, if there was no benefit to him, he would not have given it as a present. Therefore the present is like a sale. And the halacha is like the one who permits.

ת"ר תשמישי מצוה נזרקים תשמישי קדושה נגנזין ואלו הן תשמישי מצוה סוכה ולולב וציצית ושופר ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקאות תפילין ומזוזות ותיק של ס"ת ונרתיק של תפילין ורצועותיהן

The Sages learnt {in a brayta}: Things used for a mitzvah may be discarded, while things used for holiness are hidden away. And the following are things used for a mitzvah: succah, lulav, tzitzit, shofar. And the following are things used for holiness: sacks for seforim, for tefillin and mezuzot, a sefer Torah case, a tefillin case, and their {tefillin} straps.

Rif Megillah 7b {Megillah 26a continues; 26b}

7b

{Megillah 26a continues}
Gemara:

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן זו דברי רבי מנחם ברבי יוסי סתימתאה
אבל חכמים אומרים רחוב אין בו משום קדושה

ור' מנחם בר' יוסי מ"ט הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות
ורבנן ההוא אקראי בעלמא הוא:

Rabbi bar bar Channa cited Rabbi Yochanan: The words of the stam Mishna are those of Rabbi Menachem beRabbi Yossi. However, the Sages say that a street has no inherent holiness.

And for Rabbi Menachem beRabbi Yossi, what is the reason? Since the populace pray there on fast days and Maamadot.
And the Sages? This is mere happenstance.

בית הכנסת לוקחים תיבה.
אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יוחנן לא שאנו אלא בית הכנסת של כפרים אבל בשל כרכין כיון דמעלמא קאתו ליה הויא דרבים ולא מצו מזבני ליה
אמר רב אשי והאי בי כנישתא דמתא מחסיא אע"ג דמעלמא קאתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו לה אי בעינא מצינא לזבונא:

"{If they sold} a synagogue, they may purchase an ark":
Rav Shmuel bar Nachmani cited Rabbi Yochanan: They only learned this about the synagogue of villages, but of walled cities, since from everywhere they come to it, it belongs to the public and they are unable to sell it.
Rav Ashi said: And this synagogue in Mata Mechasia, even though from everywhere they come to it, since they come to it based on my say so, if I wish, I may sell it.

אמר רב לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפי' למשתי ביה שכרא שפיר דמי
רבינא הוה ליה ההוא תלא דבי כנישתא בארעיה
אתא לקמיה דרב אשי
אמר ליה זבניה משבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר וזבנה וזרעה
אמר רב חסדא לא לסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי משום פשיעותא

Rav said: they only learned this where it was not sold by seven good people {overseers} of the city in the assembly of the people of the city, but if seven overseers of the city sold it in the assembly of the people of the city, even {if they used the money} to purchase beer, it is fine.

{Megillah 26b}
Ravina had the ruins of the synagogue in his land-holdings. He came before Rav Ashi {to ask what to do with it}. He {Rav Ashi} said to him: purchase it from seven of the overseers of the city in the assembly of the people of the city, and plant.

Rav Chisda said: One should not pull down a synagogue until he builds another synagogue, because of neglect {such that another synagogue might not be built}.

Rif Megillah 7a {Megillah 20a continues; 25b - 26a}

7a

{Megillah 20a, Mishna, continues}

כל היום כשר לקרות את המגילה לקרות את ההלל לתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת המוספין ולמוספין ולוידוי הפרים ולוידוי מעשר ולוידוי יום הכפורים לסמיכה. לשחיטה. לתנופה. להגשה [לקמיצה] להקטרה למליקה. ולקבלה. ולהזיה. ולהשקאת סוטה. ולעריפת עגלה. ולטהר את המצורע.
כל הלילה כשר לקצור את העומר ולספירת העומר והקטר חלבים ואברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום וכל דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:

The entire day is valid for reading the megillah, for reading Hallel, for blowing the shofar, for taking of the lulav, for the Mussaf prayer, for a mussaf offering, for the confession on the bulls {sacrifice}, for the confession on {bringing} Maaser {sheni}, for the confession of {the kohen gadol on} Yom Kippur, for leaning {on the sacrificial animal}, for slaughtering {of the sacrifice}, for waving, for bringing close {to the alter}, for taking the handful of flour, for burning {of incense}, for slaughter {of birds}, for receiving {the blood of the sacrifice}, for sprinkling, for the giving a Sotah to drink, for the breaking of the neck of the calf, and to purify the leper.
The entire night is valid for harvesting the sheaves for the Omer, for the counting of the Omer, the burning of the fasts and limbs.
This is the general rule: Whatever its commandment is {to do it} in the day is valid the entire day and whatever its commandment is in the night is valid the entire night.

END PEREK TWO

PEREK FOUR BEGINS
{Megillah 25b}
Mishna:

בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בהכ"נ
בהכ"נ לוקחין תיבה תיבה לוקחין מטפחות
מטפחות לוקחין ספרים ספרים לוקחין תורה אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בהכ"נ בהכ"נ לא יקחו את הרחוב וכן במותריהן:

If the residents of a city sold a city street, they may buy a synagogue with its money.
{If they sold} a synagogue, they may buy an ark {took keep the sefer Torah in}.
An ark, they may buy wrappers {for the sifrei Torah}.
Wrappers, they may buy sefarim {Rashi: scrolls of Neviim and Ketuvim}.
Seforim, they may buy a Torah.

{Megillah 26a}
However, if they sold a Torah, the may not buy sefarim {of Neviim and Ketuvim}; sefarim, they may not buy wrappers; wrappers, they may not buy an ark; an ark, they may not buy a synagogue; a synagogue, they may not buy the street; and so too with the money left over {after making such a purchase}.

Rif Megillah 6b {Megillah 19a continues; 19b - 20a}

6b

{Megillah 19a continues}

מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו ר"מ אומר כולה ר' יהודה אומר מאיש יהודי ר' יוסי אומר מאחר הדברים האלה
אמר ר' חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה
ואפילו למ"ד מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה

"From where does one read the megillah and thus fulfill his obligation?
Rabbi Meir says: All of it.
Rabbi Yehuda says: From "Ish Yehudi" {Esther 2:5}. {the introduction of Mordechai}
Rabbi Yossi says: From "Achar haDevarim HaEleh" {Esther 3:1}. {Haman's rise to power}":
Rabbi Chelbo cited Rav Chama bar Guria who cited Rav: The halacha is like the words of the one who says "all of it." And even according to the opinion that it is from "Ish Yehuda," still all of it needs to be written.

אמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת
נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה
ונקראת אגרת שאם הטיל בה ג' חוטי גידין כשרה
שתים בב' קצות היריעה ואחת בתוך היריעה
א"ר נחמן בר יצחק ובלבד שיהו משולשין

Rabbi Chelbo cited Rav Chama bar Gurian who cited Rav: A megilla is called a sefer and it is called a letter. It is called a sefer, that if it is sewn with flax threads it is invalid, and it is called a letter, that if it has three stitches of sinew it is valid {unlike by a sefer}, two at the ends of the sheet and one within the sheet.
Rav Nachman said: And so long as every sinew is triply-stitched.

{Megillah 19b}

א"ר יוחנן הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא
ומחו ליה אמוחא לא אמרו לא יצא אלא בצבור אבל ביחיד יצא
אמר רבא ובצבור נמי לא אמרן אלא דלא מחסרא פורתא או מייתרא פורתא אשאר יריעתא אבל מחסרא פורתא או מייתרא פורתא אשאר יריעתא כיון דמחזיא כמגילה בפני עצמה אפי' בצבור נמי יצא
ואמר רבי יוחנן שיור התפר שמשיירין בתחלת היריעה וסופה הלכה למשה מסיני
ומחו ליה אמוחא לא אמרו אלא כדי שלא יקרע

Rabbi Yochanan said: If one reads a megillah written amongst Ketuvim does not fulfill.
Others repudiated him, saying: "They did not say he did not fulfill except for a public reading {with the congregation}, but for a private one he fulfilled."
Rava said: And in a public one also, they did not say this except where it is not a bit smaller or a bit larger than the other parchments, but if it is a bit smaller or a bit larger than the other parchments, since it looks like a megillah in and of itself, even in public he also fulfilled.
And Rabbi Yochanan said:The leaving over when stitching that they leave off on the top and the bottom of the parchment is a halacha leMoshe miSinai, and they repudiated him, saying that they only said this so that it does not rip.

{Megillah 20a}

Mishna:

הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן
ור' יהודה מכשיר בקטן:

אין קורין את המגילה אלא ביום לא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד הנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר

All are valid to read the megillah except for a deaf-mute {at least that it how it is usually translated}, a lunatic, and a minor.
And Rabbi Yehuda validates by a minor.

They only read the megillah {during the day reading} by day. They do not circumcise, immerse, or sprinkle, and so too a woman watching one day against a day {by niddah} should not immerse until sunrise. And all of them which were done from daybreak {before sunrise} it is valid.

Rif Megillah 6a {Gittin 7a; 6b; Megillah 17a; 19a}

6a
{Gittin 7a}

גרסי' בגיטין בפ"ק שלח ליה מר עוקבא לר' אלעזר בני אדם העומדין עלי ובידי למוסרן למלכות מהו

שרטט וכתב ליה אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי
אע"פ שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום
שלח ליה מצערן לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו
שלח ליה דום לה' והתחולל לו
דום לה' והוא יפילם לפניך חללים חללים
השכם והערב עליהם לבהמ"ד והן כלים מאליהם:
א"ר יצחק שנים כותבין בלא שרטוט שלש אין כותבין בלא שרטוט במתניתא
תנא ג' כותבין ארבע אין כותבין:

We learn in the first perek of Gittin: Mar Ukva {who was an exilarch, and thus had government connections} sent to Rabbi Eleazar: There are people who oppose me, and it is in my hand to hand to over {lemosran} to the the government. What is the law?
He made lines {because he was writing a pasuk -- and thus the tie in to the preceding} and wrote to him: {Tehillim 39:2}

ב אָמַרְתִּי-- אֶשְׁמְרָה דְרָכַי, מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי: אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם-- בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.

2 I said: 'I will take heed to my ways, that I sin not with my tongue; {N} I will keep a curb upon my mouth, while the wicked is before me.'

which means that even though an evildoer opposes me { רָשָׁע לְנֶגְדִּי} I will keep a curb on my mouth.
He {Mar Ukva} sent to him: They are tormenting me overmuch, and I do not find that I will sustain them.
He {Rabbi Eleazer} sent to him: {Tehillim 37:7}:

ז דּוֹם, לַה'-- וְהִתְחוֹלֵל-לוֹ: אַל-תִּתְחַר, בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ; בְּאִישׁ, עֹשֶׂה מְזִמּוֹת.

7 Resign thyself unto the LORD, and wait patiently for Him; {N} fret not thyself because of him who prospereth in his way, because of the man who bringeth wicked devices to pass.

{with lo interpreted to mean the evildoer}
Resign thyself unto the LORD and he will cause them to fall before you as corpses {a play on hitcholel - chalalim}
Get up early and leave late {a play on dom - dimdumei chama} because of them to the study hall and they will perish of their own accord.

{Gittin 6b}
Rabbi Yitzchak said: Two they write without lines; three they do not write without lines.
In a brayta it taught: Three they write, four they do not write {without lines}.

{Megillah 17a}
Mishna:

היתה כתובה בסם בסיקרא בקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדיפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית ובספר ובדיו:

If the Megilla was written with paint, ruddle, gum, vitriol black, on papyrus, or on rough vellum, the duty is not fulfilled, but it must be written in Assyrian characters, in a book, on good parchment, and with ink.

{Megillah 19a}
Gemara:

דפתרא מליח וקמיח ולא עפיץ
נייר מחקא:

Rough vellum: "when the hide has been already salted and soaked, but not polished."
Neyar: Glued plants.

Mishna:

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהם

מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו
ר' מאיר אומר כולה
רבי יהודה אומר מאיש יהודי
ר' יוסי אומר מאחר הדברים האלה

A resident of a {n unwalled} city who traveled to a walled city, and a resident of a walled city who traveled to an unwalled city, if he will return to his place, he reads like his place, and if not, he reads with them.

From where does one read the megillah and thus fulfill his obligation?
Rabbi Meir says: All of it.
Rabbi Yehuda says: From "Ish Yehudi" {Esther 2:5}. {the introduction of Mordechai}
Rabbi Yossi says: From "Achar haDevarim HaEleh" {Esther 3:1}. {Haman's rise to power}

Gemara:

בן עיר שהלך לכרך
אמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד ונתעכב ולא חזר
אבל אם אינו עתיד לחזור בליל י"ד קורא עמהם
דכתי' היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות
מכדי היהודים הפרזים כתיב למה לי למכתב היושבים בערי הפרזות
אלא הא קמ"ל דפרוז בן יומו נקרא פרוז ומדפרוז בן יומו נקרא פרוז מוקף בן יומו נקרא מוקף

"A resident of an unwalled city who traveled to a walled city":
Rava said: They only learned this where he intends to return on the night of the 14th, and he is held back and does not return. But, if he does not intend to return on the night of the 14th, he reads with them. For it is written {Esther 9}:

יט עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת--עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

19 Therefore do the Jews of the villages, that dwell in the unwalled towns, make the fourteenth day of the month Adar a day of gladness and feasting, and a good day, and of sending portions one to another.

Now the "Jews of the perazim {understand as unwalled towns}" is written, so why do I need to write "who live in the unwalled towns?"
Rather this informs use that one in an unwalled town just that day is called a paruz {a resident of an unwalled town}, and from the fact that one in an unwalled town just that day is called a paruz, one in a walled town just that day is called a resident of the walled town.

Rif Megillah 5b {Megillah 18b continues; 16b}

5b
{Megillah 18b continues}

תנו רבנן השמיט בה הקורא פסוק אחד לא יאמר אגמור את כולה ואחזור ואקרא את הפסוק אלא קורא מאותו פסוק ואילך

נכנס לבית הכנסת ומצא צבור שקראו חציה לא יאמר אקרא חציה עם הצבור ואחזור ואקרא חציה הראשון אלא קורא מתחלה ועד סוף:
The Sages learnt {in a brayta}: If the reader accidentally omitted a single verse, he should not say, "I will finish all of it {the megillah} and return to read {just} the verse." Rather, he should {go back and} read from that verse and on.
If he entered the synagogue and found the congregation has already read half of it, he should not say, "I will read {the second} half with the congregation and return to read the first half," but rather he should read from the beginning until the end.

ומתנמנם. היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקארו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר:
"and dozing":
how so dozing? Rav Ashi said: asleep but not asleep, awake yet not awake, such that they call to him and he responds, but it not able to respond with thought {to give a reasoned response} but if you remind him, he remembers {e.g. if you ask him while is is dozing like this, "Did you hear such and such?" he will be able to remember}.

היה כותבה דורשה ומגיהה אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא.
אוקימנא כגון דכתיבא כולה קמיה וקרי פסוקא פסוקא במגילתא דמנחה קמיה וכתב ליה דאפילו למאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה וקי"ל כרבי יוחנן דאמר אסור לכתוב אפילו אות אחת שלא מן הכתב חוץ מתפילין ומזוזות דאמרינן אביי שרא להו לבני בי רחבא למכתב תפילין ומזוזות שלא מן הכתב כמאן כי האי תנא דתניא רבי יהודה אומר משום רבינו תפילין ומזוזות נכתבין שלא מן הכתב ואין צריכין שרטוט והלכתא מזוזה צריכה שרטוט תפילין אין צריכין שרטוט ואידי ואידי נכתבות שלא מן הכתב מ"ט מיגרס גריסין:

"If he was writing it, and expounded it or corrected it, if he directed his heart he fulfilled, and if not he did not fulfill":
We establish this such that it is all written before him, and he read a verse at a time in the megillah which rested before him and then wrote it {in the other megillah}, for even according to the opinion that {one needs to read only} from "Ish Yehudi"
{Esther 2:5 and on:

ה אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ--אִישׁ יְמִינִי.

5 There was a certain Jew in Shushan the castle, whose name was Mordecai the son of Jair the son of Shimei the son of Kish, a Benjamite,

}
it still needs to be entirely written. And we establish like Rabbi Yochanan, who said that it is forbidden to write even a single letter not from what is written {that is, consulting another written text}, except for tefillin and mezuzot, for we say: "Abaye permitted the residents of Bei Rechava to write tefillin and mezuzot not consulting a written text. Like whom? Like this tanna that learnt {in a brayta}: Rabbi Yehuda says in the name of Rabbenu: tefillin and mezuzot may be written not consulting another written text, nor do they need lines."

And the halacha is that mezuzot do require lines while tefillin do not require lines, and both of them may be written without consulting another written text. What is the reason? They are on everyone's tongue.

{Megillah 16b}

וצריך לשרטוטה למגילתא דא"ר אסי מגילה צריכה שרטוט כאמתה של תורה:

And one needs to make lines for the megillah. For R' Assi said: A megillah needs lines just like an actual sefer Torah.

Rif Megillah 5a {Megillah 18a continues; 17a; 18a; 18b; Yerushalmi; 18b}

5a

{Megillah 18a continues}

והלועז ששמע אשורית יצא. ואע"ג דלא ידע מאי קאמרי יצא מידי דהוה אנשים וע"ה דלא ידעי מאי קאמרי' ואפ"ה נפקי ידי חובתייהו דהא איכא מצות קריאה ופרסומי ניסא:

"And the foreign speaker who heard it in Hebrew fulfilled":
And even though he does not know what they are saying, just as is true by women, who even though they do not understand what is being said, even so they fulfill their obligation, for there is the commandment of reading and promulgating the miracle.

{Megillah 17a}
Mishna:

קראה סירוגין ומתנמנם יצא היה כותבה ומגיהה ודורשה אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא:

If he read it intermittently {with pauses in the middle}, and dozing, he fulfilled.
If he wrote it and while doing so corrected it or expounded it, if he directed his heart {which in other contexts means either to intend to fulfill or to direct his attention to pronounce it appropriately} he fulfilled and if not he did not fulfill.

{Megillah 18a}
Gemara:

מאי סירוגין פיסקי פיסקי כגון שקורא מעט ושוהה וחוזר וקורא מעט ושוהה עד שקורא את כולה יצא:

ת"ר קראה סירוגין יצא סירוסין לא יצא:

What is meant by "intermittently?"
Making pauses, such that he reads a bit and waits, and resumes reading a bit and waits, until he reads it all - he fulfilled.

{Megillah 18b}
The Sages learnt {in a brayta}: If he read it intermittently - סירוגין - he fulfilled. Out of order - סירוסין - he did not fulfill.

ירושלמי סירוגין קטועין סירוסין קרי חדא פרא חדא
פירוש קורא אחד ומניח אחד
כגון שקורא פסוק אחד ומדלג השני וקורא פסוק ג' וחוזר וקורא הפסוק השני שדלג הקורא כה"ג לא יצא דה"ל למפרע

Yerushalmi:
סירוגין means cuts {short bursts}; סירוסין means he reads one and skips one. To explain, he reads one and omits one, such that he reads the first verse and skips the second, and reads the third verse, and returns to read the second verse which he had skipped -- in such an instance, he did not fulfill, for it is "out of order."

Bavli:
{Megillah 18b}

ר' מונא אומר משום ר' יהודה אף בסירוגין אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש
ומסקינן דלית הלכתא כר' מונא אלא אפי' שהה כדי לגמור את כולה יצא
וגבי תקיעות נמי אמרינן אמר ר' יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא ותניא כוותיה:

Rabbi Muna said in the name of Rabbi Yehuda: even by intermittent reading, if he paused long enough to have finished it all {the megillah} he must return to the beginning.
And we conclude that the halacha is not like Rabbi Muna, but rather, even if he paused long enough to have finished it all, he fulfilled.
And by blowing the shofar as well, we say {in Rosh haShana}: Rabbi Yochanan said: if he heard 9 blasts at nine hours in the day, he fulfilled. And there is a brayta in accordance with him.

תנו רבנן השמיט בה הסופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא
פירוש שהמתרגם מוסיף דברים כדי לברר טעמו של פסוק ונמצא קורא אותם הדברים על פה כך זה הקורא אם קרא פסוק או אותיות על פה יצא
ורמינן עלה דתניא היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות אם רשומן ניכר כשרה ואם לאו פסולה ומפרקינן לא קשיא הא בכולה הא במקצתה:

The Sages learnt {in a brayta}: If the scribe omitted letters or verses, and the reader read them like a meturgeman who inserts the Targum -- he fulfilled.
To explain: for the one who says the Targum {aloud in shul during the reading} adds matters in order to explicate the meaning of the verse, and thus he reads out these matters by heart; so too, this reader, if he read the verse or letters by heart he fulfilled.
And we object to this, for they learnt {in a brayta}: if there were letters blurred or ripped, if their form is identifiable, it is valid and if not, it is invalid.
And we answer that this is no problem. here was regarding all of them {that we need רשומן ניכר}; here was my a small portion of them {that reading by heart is allowed}.