Rif Bava Kamma 2a {6b - 7b}

2a

{Bava Kamma 6b}

וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ:
ת"ר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל
רבי עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית וקל וחומר להקדש

"AND WHENEVER ANY ONE [OF THEM] DOES DAMAGE THE OFFENDER IS LIABLE TO INDEMNIFY WITH THE BEST OF HIS ESTATE":
The Sages learnt {in a brayta}: {Shemot 22:4}

ד כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה, וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר--מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם. {ס}

4 If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man's field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution. {S}

The best of the field of the one who was damaged, and the best of the vineyard of the one who was damaged. These are the words of Rabbi Yishmael.
Rabbi Akiva says: The text is only coming to collect for damages from the best grade, and kal vachomer for hekdesh.

ואסיקנא דבהא פליגי רבי ישמעאל סבר בדניזק שיימינן ור' עקיבא סבר בדמזיק שיימינן
כלומר שאם היתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק רבי ישמעאל סבר משלם ליה מזיבורית דידיה ורבי עקיבא סבר לא משלם ליה אלא מעידית דידיה
ותניא נמי בהדיא מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל
רבי עקיבא אומר מיטב שדהו של מזיק ומיטב כרמו של מזיק
וקיימא לן הלכה כרבי עקיבא מחבירו

And we conclude that in this they argue: Rabbi Yishmael maintains that we assess {the land grades} of the one damaged, while Rabbi Akiva maintains that we assess that of the damager.
That is to say that if the best grade land of the damagee is like the worst grade of the damager, Rabbi Yishmael maintains that he pays him from his worst grade land, while Rabbi Akiva maintains that he only pays him from his best grade land.
And a brayta also says so explicitly : {Shemot 22:4}

ד כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה, וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר--מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם. {ס}

4 If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man's field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution. {S}

The best of the field and the best of the vineyard of the damagee. These are the words of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: The best of the field of the damager, and the best of the vineyard of the damager.

And we establish that the halacha is like Rabbi Akiva over his colleague.

{Bava Kamma 7a}

והאי דבעינן מיטב שדהו ומיטב כרמו הני מילי היכא דיהיב ליה ממקרקעי אבל אי יהיב ליה ממטלטלי כל מידי דיהיב ליה מיטב נינהו ואפילו סובין דאי לא מזדבן הכא מזדבן הכא
דתניא כסף ישיב לבעליו לרבות שוה כסף ואפילו סובין
ואע"ג דפליגי רב הונא ורב אסי הא קיימא לן כרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דבתראי נינהו:

And this that we require the best of his field and the best of his vineyard, these words are where he is giving him from his lands, but if he is giving him of his moveable objects, then anything which he gives him is considered "best," and even with bran, for if it is not sellable here, it is sellable elsewhere.
For they learnt {in a brayta}: {Shemot 21:34}

לד בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו; וְהַמֵּת, יִהְיֶה-לּוֹ. {ס}

34 the owner of the pit shall make it good; he shall give money unto the owner of them, and the dead beast shall be his. {S}

to include things worth money, even bran.
And even though Rav Huna and Rav Assi argue about it, behold we establish like Rav Pappa and Rav Huna son of Rav Yehoshua, who are later.

תניא הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים ואין מוצא למכור מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה
הוי בה רבה היכי דמי אי דזול ארעתא דכולי עלמא ודיליה נמי זולא בהדייהו אפילו פורתא נמי לא ליספו ליה ואלא דאייקור ארעתא דכ"ע ודיליה איידי דעייל ונפיק אזוזי זלא ארעיה אפי' טובא נמי ליספו ליה
הדר אמר רבה לא נצרכה אלא דביומי ניסן יקרא ארעא וביומי תשרי זלא ארעא דכ"ע נטרי עד ניסן ומזבני והאי הואיל ואיצטריכו ליה זוזי זבן השתא עד פלגא אורחיה למיזל טפי לאו אורחיה למיזל:

They learnt {in a brayta}: One who had houses, fields, and vineyards, and cannot find to sell, they fell him maasar of the poor until half {the value of his property, and the rest, he can sell his property for 1/2 price}.
Rabba {our gemara: Mar, but then it seems to be Abaye speaking, and his master is Rabba} analyzed this. How so? If everyone's land depreciated and his own property depreciated among them, even less than that we should not grant him. Rather, that everyone's property appreciated, while his, since he is going about searching for money, his property depreciated, we should grant him even more. {Our gemara reverses the conclusions of these two instances.}

{Bava Kamma 7b}
Rabba {our gemara: Mar} turned around and said: This is only needed for where in the days of Nissan the land's value increases while in the days of Tishrei the land's value decreases. Everyone else waits until Nissan to sell, while this one, since he needs money, sells now. Until half is usual to depreciate, but more than that, it is not usual to depreciate.

ת"ר אין לו אלא עידית כולן ניזקין ובעל חוב וכתובת אשה גובין מן העידית
בינונית כולן גובין מן הבינונית
זיבורית כולן גובין מן הזיבורית

The Sages learnt {in a brayta}: If he only has best grade, all of them -- damages, creditors, and a woman's ketuba -- collect from the best grade. Medium grade, all of them collect from the medium grade. The lowest grade, all of them collect from the lowest grade.