Rif Nedarim 14a {Nedarim 42a - 43b}

14a

{Nedarim 42a, Mishna, continues}

נדר הימנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות ובשביעית יורד ואוכל:

IF HE WAS [MERELY] FORBIDDEN IN RESPECT OF FOOD [BUT NOT ALL BENEFIT], [AND THE VOW WAS IMPOSED] BEFORE THE SEVENTH YEAR, HE MAY ENTER HIS FIELD, BUT MAY NOT EAT OF ITS FRUITS; BUT [IF IT WAS IMPOSED] IN THE SEVENTH YEAR, HE MAY ENTER [HIS FIELD] AND EAT [OF ITS FRUITS].

{Nedarim 42b}

המודר הנאה מחברו לא ישאילנו ולא ישאל ממנו לא ילונו ולא ילוה ממנו לא ימכור לו ולא יקח ממנו:

HE WHO IS FORBIDDEN BY VOW TO BENEFIT FROM HIS NEIGHBOUR MAY NEITHER LEND TO HIM NOR BORROW FROM HIM NOR ADVANCE HIM OR RECEIVE FROM HIM A LOAN. HE MAY NEITHER SELL TO NOR PURCHASE FROM HIM.

{Nedarim 43a}

אמר לו השאילני פרתך
א"ל אינה פנויה
אמר קונם שדי שאני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש הוא אסור ואחרים מותרין
ואם אין דרכו לחרוש הוא וכל אדם אסורין

IF ONE SAYS TO ANOTHER, 'LEND ME YOUR COW, TO WHICH THE OTHER REPLIES, 'IT IS NOT FREE'; WHEREUPON HE EXCLAIMS, 'KONAM, IF I EVER PLOW MY FIELD WITH IT', IF HE GENERALLY PLOWED HIMSELF, HE IS FORBIDDEN, BUT OTHERS ARE PERMITTED.
BUT IF HE DID NOT GENERALLY PLOW HIMSELF, HE AND ALL MEN ARE FORBIDDEN.

המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל ילך אצל חנוני הרגיל אצלו ויאמר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו והוא נותן לו ובא ונוטל מזה

IF ONE IS FORBIDDEN BY VOW TO BENEFIT AUGHT FROM HIS NEIGHBOR, AND HE HAS NAUGHT TO EAT, HE [THE MADDIR] CAN GO TO THE SHOPKEEPER AND SAY, SO-AND-SO IS FORBIDDEN BY VOW TO BENEFIT AUGHT FROM ME, AND I DO NOT KNOW WHAT TO DO'. THE SHOPKEEPER MAY THEN SUPPLY HIM, AND COME AND RECEIVE PAYMENT FROM HIM [THE MADDIR].

היה ביתו לבנות גדרו לגדור ושדהו לקצור הולך אצל הפועלים ואומר להם איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו והן עושין עמו ובאין ונוטלין שכר מזה

IF HE HAD HIS [THE MUDDAR'S] HOUSE TO BUILD, OR HIS FENCE TO ERECT, OR HIS FIELD TO REAP, HE [THE MADDIR] MAY GO TO LABORERS, AND SAY, 'SO-AND-SO IS FORBIDDEN BY VOW TO BENEFIT AUGHT FROM ME, AND I DO NOT KNOW WHAT TO DO.' THERE UPON THEY WORK FOR HIM [THE MUDDAR]. AND COME AND RECEIVE WAGES FROM HIM [THE MADDIR].

היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל נותן לאחר לשום מתנה והלה מותר בה ואם אין עמהם אחר מניח על הסלע או על הגדר ואומר הרי הן מופקרין לכל מי שירצה והלה נוטל ואוכל ור' יוסי אוסר

IF THEY ARE WALKING TOGETHER ON THE ROAD, AND HE [THE MUDDAR] HAS NOTHING TO EAT, HE [THE MADDIR] CAN MAKE A GIFT TO A THIRD PERSON, AND HE [THE MUDDAR] IS PERMITTED [TO HAVE] IT. IF THERE IS NO OTHER WITH THEM, HE PLACES IT ON A STONE OR A WALL, SAYING, 'THIS IS FREE TO WHOMEVER DESIRES IT'; AND THE OTHER TAKES AND EATS IT. BUT R. JOSE FORBIDS THIS.

{Nedarim 42a}
Gemara:

לא ירד לתוך שדהו
רב ושמואל דאמרי תרוייהו נכסים אלו עליך לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות אע"פ שהגיע שביעית ואם בשביעית נדר אין יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנוטות
ור' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו נכסי עליך לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות הגיע שביעית אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנוטות
ומסיק דכ"ע אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו ורב ושמואל בנכסים אלו ור"י ור"ל בנכסי ולא פליגי:

"HE MAY NOT ENTER HIS FIELD":
Rav and Shmuel both said that {if he says to his neighbor} "these assets are {forbidden} upon you" before sheviit, he does not descend into his field and he does not eat from the overhanging fruits, even though sheviit arrives. And if he vowed on sheviit, he does not descend into his field, but he may eat of the overhanging fruits.
And Rabbi Yochanan and Resh Lakish both say that {if he says to his neighbor} "these assets are {forbidden} upon you" before sheviit, he does not descend into his field and he does not eat from the overhanging fruits, but once sheviit arrives, he may not descend into his field but he may, however, eat of the overhanging fruits.
And we conclude that all agree that a man may forbid something within his domain even for after it leaves his domain. And Rav and Shmuel are dealing with {his words being} "these assets," while Rabbi Yochanan and Resh Lakish are dealing with "my property," and they do not argue.

{Nedarim 43a}

ולא ילונו כו' ולא ישאילנו כו'.
גזירה לשאול אטו להשאיל וכן כולהו משום גזירה:

"HE MAY NOT ADVANCE HIM ... NOR MAY HE LEND TO HIM":
A decree of borrowing lest he lend, and so too all of them as a decree.

{Nedarim 43b}

ור' יוסי אוסר:
מאי טעמא דר"י אמר רבא גזירה משום מתנה דבית חורון

"And Rabbi Yossi forbids":
What is the reason of Rabbi Yossi?
Rava said: As a decree because of the gift of Bet Choron. {See Mishna on Nedarim 48a. This is a gift which is an obvious evasion. So too here, his declaration of hefker appears to be evasion.}