Sunday, April 08, 2007

Rif Chagiga 1a {Chagiga 18a}

Note: In Yerushalmi, Chagiga appears before Moed Katan. And both Rif and Rosh have the following selection of Chagiga in the opening to Moed Katan. This will be the extent of Rif on Chagiga. We resume in a while with the opening of masechet Yevamot.

{Moed Katan 2a}
Mishna:
משקין בית השלהין.
"We water fields that need constant irrigation {even on chol haMoed}":

{Chagiga 18a}
Gemara:
ת"ר את חג המצו' תשמור לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יאשיה
רבי יונתן אומר ק"ו ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לא לפניהם ולא לאחריהם אסורין בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם אינו דין שיהו אסורין בעשיית מלאכה
ששת ימי בראשית יוכיחו שיש קדושה לפניהן ולאחריהן ומותרין בעשיית מלאכה
מה לששת ימי בראשית שכן אין בהן קרבן מוסף תאמר בחולו של מועד שיש בו קרבן מוסף
ר"ח יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה מה לר"ח שכן אינו קרוי מקרא קודש תאמר בחולו של מועד שכן קרוי מקרא קדש
הואיל וקרוי מקרא קדש דין הוא שיהו אסורין בעשיית מלאכה:
The Sages learnt {in a brayta}:
{Shemot 23:15}:
טו אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם. 15 The feast of unleavened bread shalt thou keep; seven days thou shalt eat unleavened bread, as I commanded thee, at the time appointed in the month Abib--for in it thou camest out from Egypt; and none shall appear before Me empty;
This teaches regarding chol haMoed that it is forbidden in performing of labor. These are the words of Rabbi Yoshiya. Rabbi Yonatan says: As a kal vachomer. If the first and seventh day {of Pesach} which have no holiness before them or after them are forbidden in performing of labor, then chol haMoed which has holiness before them and after them, shouldn't they certainly be forbidden in performing of labor?
The six days of {the week} creation will disprove this, for they have holiness before them {Shabbat} and after them {Shabbat} and they permitted in performing of labor!
But the six days of creation do not have a mussaf sacrifice, while we say by chol haMoed which has a mussaf sacrifice {and so the previous kal vachomer is in force}.
Rosh Chodesh will disprove this, for it has a mussaf sacrifice and it is permitted in performing of labor.
But Rosh Chodesh is not called a Mikra Kodesh, while we say by chol haMoed that is is called a Mikra Kodesh {and so the previous kal vachomer is in force}. Since it is called a mikra Kodesh, it should by all means be forbidden in performing of labor.

תניא אידך כל מלאכת עבודה לא תעשו לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יוסי הגלילי
רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אלה מועדי ה' מקראי קדש
במה הכתוב מדבר אי בראשון כבר נאמר שבתון ואי בשמיני הרי כבר נאמר שבתון
הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה
Another brayta: {Vayikra 23:7}:
ז בַּיּוֹם, הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ. 7 In the first day ye shall have a holy convocation; ye shall do no manner of servile work.
This teaches regarding chol haMoed that it is forbidden in performance of labor. These are the words of Rabbi Yossi haGelili.
Rabbi Akiva says: We do not need this {derasha}, for it states {Vayikra 23:4}:
ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם. 4 These are the appointed seasons of the LORD, even holy convocations, which ye shall proclaim in their appointed season.
About what is this verse speaking? If about the first day, it was already stated Shabbaton, and if about the eighth day, it was already stated Shabbaton. Thus, the verse only speaks about chol haMoed, that it is forbidden in performance of labor.

תניא אידך ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת
מה שביעי עצור אף ששה עצור
אי מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששה עצור בכל מלאכה
ת"ל השביעי השביעי עצור בכל מלאכה ואין ששה עצור בכל מלאכה
הרי שלא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר אי זו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת.
Another brayta stated: {Devarim 16:8}
ח שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַָה אֱלֹהֶיךָ--לֹא תַעֲשֶׂה, מְלָאכָה. {ס} 8 Six days thou shalt eat unleavened bread; and on the seventh day shall be a solemn assembly to the LORD thy God; thou shalt do no work therein. {S}
Just as the seventh is a stoppage {of work}, so too the six days are a stoppage.
{So why not say:} Just as the seventh is a stoppage of all work, so too the six days are a stoppage of all work?
Therefore it informs us the seventh {day}. The seventh is a stoppage of all work, and the six days are not a stoppage of all work.
Thus, the Scriptures were only given over to the Sages to tell you which day is forbidden and which day is permitted, which labor is forbidden and which labor is permitted.

Friday, April 06, 2007

Rif Moed Katan 18b {Moed Katan 28b continues; 29a; END MASECHET}

18b

{Moed Katan 28b continues}

כדתני דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה ראשון
As they taught {tnei} in the academy of Rabbi Yishmael: {Vayikra 21:8}
ח וְקִדַּשְׁתּוֹ--כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב; קָדֹשׁ, יִהְיֶה-לָּךְ--כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. 8 Thou shalt sanctify him therefore; for he offereth the bread of thy God; he shall be holy unto thee; for I the LORD, who sanctify you, am holy.
For any matter of holiness, to begin first, to bless first, to take a choice portion first.

{Moed Katan 29a}

א"ר לוי בר חמא הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום שהרי יתרו שאמר למשה לך לשלום הלך והצליח
אבשלום שאמר לו דוד לך בשלום הלך ונתלה
אבל הנפטר מן המת יאמר לו לך בשלום שנאמר ואתה תבא אל אבותיך בשלום וגו'
Rabbi Levi bar Chama said: When one takes leave of his friend, he should not say to him "go in peace," but rather "go to peace." For Yitro, who said to Moshe {Shemot 4:18 when Moshe took leave of Midian to go to Egypt} "go to peace," he went and prospered. Avshalom, to whom David said {II Shmuel 15:10} "go in peace," he went and was hanged.
But one who takes leave of the dead should say "go in peace," for it is stated {Bereishit 15:15, Hashem to Avram at the berit bein haBesarim}
טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. 15 But thou shalt go to thy fathers in peace; thou shalt be buried in a good old age.

ואמר רבי לוי בר חמא כל היוצא מבית המדרש לבית הכנסת ומבית הכנסת לבית המדרש זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון
And Rabbi Levi bar Chama said: One who leaves the study hall to go to the synagogue, and from the synagogue to go to the study hall, will merit to receive the Divine presence, for it is stated {Tehillim 84:8}:
ח יֵלְכוּ, מֵחַיִל אֶל-חָיִל; יֵרָאֶה אֶל-אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן. 8 They go from strength to strength, every one of them appeareth before God in Zion.


END PEREK
END MASECHET

Rif Moed Katan 18a {Shabbat 152a; Moed Katan 27b; Yerushalmi Moed Katan 14a; Bavli Moed Katan 27b resumes; Evel Rabbati; Moed Katan 27b; 28a}

18a

גרסינן בפ' שואל אדם מחבירו
אמר רב יהודה מת שאין לו מנחמין באין עשרה בני אדם ויושבים במקומו
ההוא דשכיב בשבבותיה דרב יהודה ולא הוו ליה מנחמין כל יומא הוה מיכניף רב יהודה בי עשרה ואזיל ויתיב בדוכתיה
לבתר שבעה יומין אתחזי ליה בחלמיה
א"ל תנוח דעתך שהנחת דעתי

אמר רב יהודה אמר רב אבל יום ראשון אסור לאכול משלו מדקאמר רחמנא ליחזקאל ולחם אנשים לא תאכל
רבה ורב יוסף מחלפי סעודתייהו להדדי
We learn in perek Shoel Adam meChaveiro {Shabbat 152a}:
Rav Yehuda said: A corpse {Yalkut Shimoni apparently has mi rather than met} which lacks comforters {J: some translate this mourners, which I find difficult}, ten people come and sit in his {the mourner's} place.
There was one who died in the neighborhood of Rav Yehuda, which did not have comforters. Every day Rav Yehuda brought ten and sat in his {I would say: the mourners} place. After seven days it {the one who died} appeared to him in his dream, and said to him, "may your mind be settled, for you have settled my mind."

{Moed Katan 27b}
Rav Yehuda cited Rav: A mourner, on the first day, is forbidden to eat of his own {food -- an important distinction here -- our gemara has the extra word lechem, bread}, from that which the All-Merciful said to Yechezkel {Yechezkel 24:7}:
יז הֵאָנֵק דֹּם, מֵתִים אֵבֶל לֹא-תַעֲשֶׂה--פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ; וְלֹא תַעְטֶה עַל-שָׂפָם, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל. 17 Sigh in silence; make no mourning for the dead, bind thy headtire upon thee, and put thy shoes upon thy feet, and cover not thine upper lip, and eat not the bread of men.'
Rabba and Rav Yosef swapped their meals with each other.

ירושלמי
תבא מארה לשכיניו שהצריכוהו לעשות ולאכול

Yerushalmi {Yerushalmi Moed Katan 14a}:
Curses upon the neighbors of he who needs to perform labor in order to eat {rather than they providing the mourner}.

{Bavli Moed Katan 27b resumes}
אמר רב יהודה אמר שמואל מת בעיר כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה ואי אית ליה מאן דקאים בצרכיה שרי
אמר רב יהודה כל המתקשה על מתו יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה שנאמר אל תבכו למת ואל תנודו לו אל תבכו יותר מדאי ואל תנודו יותר מכשיעור
הא כיצד שלשה לבכי שבעה להספד שלשים לגיהוץ ולתספורת מכאן ואילך אמר הקב"ה אי אתם מרחמין עליו יותר ממני
Rav Yehuda cited Shmuel: When someone dies in the city {/town}, all residents of the city are forbidden in performing labor. And if there is one who stands {appointed} for his {the dead's} needs {that is, a chevra kaddisha} it is permitted.
Rav Yehuda cited Shmuel: Anyone who is overly distraught on his dead, upon another corpse will he cry, for it is stated {Yirmeyahu 22:10}
י אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת, וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ; בְּכוּ בָכוֹ, לַהֹלֵךְ--כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד, וְרָאָה אֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. 10 Weep ye not for the dead, neither bemoan him; but weep sore for him that goeth away, for he shall return no more, nor see his native country.
Weep ye not for the dead -- do not weep overmuch.
Neither bemoan him -- more than the measure.
How so? Three {days} for crying, seven for eulogy, thirty for pressing {clothing} and haircut. From there on in, Hashem says, "You should not have more mercy on him than I."

גרסינן בפרק נגמר הדין
איבעי' להו הספדא יקרא דחיי הוא או יקרא דשיכבי למאי נפקא מינה דאמר לא תספדון לההוא גברא אי נמי לאפוקי מיורשים מאי ופשטיה יקרא דשיכבי הוא
We learn in perek Nigmar haDin {in Sanhedrin 46b}: If eulogy an honor for the living or an honor for the dead?
To what practical consequence?
Where he {the one who died} said {before death} "you should not give a eulogy for that person {=me}. Alternatively, to collect {the expenses for the orator} from the heirs.
What did they resolve?
That it is an honor for the dead.

תנא באבל רבתי
המחותך והמסורס והנפלים ובן שמונה חי וכן בן תשעה מת אין מתעסקין עמהם לכל דבר
המאבד את עצמו לדעת אין מתעסקין עמו לכל דבר ואין קורעין ואין חולצין ולא מספידין עליו אבל עומדין עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים מפני שהוא כבוד לחיים וכל שהוא כבוד לחיים הרבים מתעסקין בו
ואיזה הוא המאבד את עצמו לדעת לא שעלה לראש הגג ונפל ומת
אלא אמר הריני עולה לגג וראו אותו שעלה לראש הגג ונפל ומת הרי זה בחזקת שאיבד את עצמו לדעת
אבל אם ראו אותו חנוק ותלוי בצוארו באילן הרוג ומושלך ע"ג סייפו זה הוא בחזקת שאיבד את עצמו שלא לדעת ואין מונעין ממנו כל דבר
הרוגי בית דין אין מתעסקין עמהם לכל דבר אחיהן וקרוביהן באין ושואלין בשלום הדיינין ושלום העדים כלומר שאין בלבנו עליכם דבר ודין אמת דנתם ולא יהו מתאבלים אלא אוננים שאין אנינה אלא בלב ולא יהו מברין עליהם שנאמר לא תאכלו על
הדם
It taught in Evel Rabbati:
If it came out via Caesarian section, or a breach birth, a miscarriage, one which underwent 8 months of gestation and lived, and so too one that underwent 9 months of gestation and died, they do not deal with them at all.
If one deliberately destroys himself {=suicide}, they do not deal with him for any matter; and they do not rip, nor doff {expose their arm and shoulder}, nor eulogize for him, but they do stand for him in a row and say for him the blessing of mourners and the comforting of mourners, for it is an honor for the living, and whatever is honor for the living, the public engages in it.
And what is the definition of something classified as suicide? Not that he ascends to the roof and falls and died, but rather, he says, "behold, I will go to the roof," and they see that he went up to the roof, and he falls and dies, he is under the assumption that he committed suicide. But if they saw him strangled and hanging by his neck from a tree, slain and cast on his sword, he is under the assumption that he unwillingly killed himself, and they do not hold back anything from him.

וכל הפורשין מדרכי צבור אין מתעסקין עמהם לכל דבר אחיהם וקרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותין ושמחים שאבדו שונאיו של מקום ועליהם אמר הכתוב הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט
הרוגי מלכות אין מונעין מהן כל דבר
מאימתי מתחילין למנות להם משנתיאשו מלשאול אבל לא מלגנוב כיוצא בו מי שנפל לים מי שטבע בנהר מי שאכלתו חיה רעה אין מונעין ממנו כל דבר
מאימתי מתחילין למנות משנתיאשו מלבקש מצאוהו איברים איברים אין מונין לו עד שימצא ראשו ורובו
רבי יהודה אומר השדרה והגולגולת הן רובו
And all who separate from the ways of the congregation, they do not engage in them for any matter. Their brothers and relatives wear white {linen} and wrap themselves in white, and eat, drink, and are merry, for the haters of God were destroyed, and upon them {those who separate} the Scriptures states {Tehillim 139:21}:
כא הֲלוֹא-מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה אֶשְׂנָא; וּבִתְקוֹמְמֶיךָ, אֶתְקוֹטָט. 21 Do not I hate them, O LORD, that hate Thee? And do not I strive with those that rise up against Thee?
Those killed by the government, we hold nothing back from them {Nimukei Yosef - from the mourners, we allow them to wash and anoint, so as not to provoke the government}.
From when do they count {shiva, for usually it is from the sealing of the coffin, but here the government did not allow this}? From the time that they gave up hope of asking {for him to be buried} but did not yet give up hope of stealing {the body}. Likewise, if one falls into the sea or one who drowned in the river, or one who an evil {wild} animal ate him, they do not hold anything back from him. From when do they begin to count {shiva}? From the time they give up hope of seeking him. If they found his various limbs, they do not count {shiva} for him until they found his head and majority. Rabbi Yehuda says: The spine and the skull, these are the majority.

מי שהיה בעלה צלוב עמה בעיר אשתו צלובה עמו בעיר אביו ואמו צלובין עמו בעיר לא ישרה באותו העיר אלא אם כן היא עיר גדולה כאנטוכיא ולא ישרה בצד זה אלא בצד זה
עד מתי אסור עד שיכלה הבשר כולו שאין הצורה ניכרת בעצמות
One whose husband was crucified in her city, or his wife was crucified in his city, or his mother or father was crucified in his city, he should not dwell in that city unless it is a large city like Antochia, and {even then} he should not dwell on that side but rather on this side.
Until when is he forbidden? Until the flesh wastes away, for the form {/visage} is not recognizable in the bones.

{Moed Katan 27b}
א"ר לוי אבל שלשה ימים הראשונים יראה את עצמו כאלו חרב מונחת לו בין כתיפיו משלשה ועד שבעה כאלו מונחת כנגדו בקרן זוית מכאן ואילך כאילו עוברת כנגדו בשוק
Rabbi Levi said: A mourner, the first three days, should see himself as if a sword rests between his shoulders. From three until seven, as if it rests opposite him in the corner. From there on in, as it is passes opposite him in the market.

{Moed Katan 28a}
ולא של נשים לעולם מפני הכבוד
לא שנא חיה ולא שנא שאר כל הנשים דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם
סמוך למיתה קבורה
"And not women {in the street} ever because of the honor":
There is no difference between women who died in labor and other women, for it is written {Bemidbar 20:1}:
א וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם. 1 And the children of Israel, even the whole congregation, came into the wilderness of Zin in the first month; and the people abode in Kadesh; and Miriam died there, and was buried there.
In proximity to death is burial.

[אמר רב יהודה אמר רב אין המנחמין רשאין לישב אלא על גבי קרקע שנא' וישבו אתו לארץ]
ואמר רב יהודה אמר רב אין המנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח האבל שנאמר ואין דובר אליו דבר וכתיב בתריה אחרי כן פתח איוב את פיהו והדר ויען אליפז התימני ויאמר
אמר רבי אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר אבחר דרכם ואשב ראש וגו'
ואמר רבי חייא בר חנינא מנין לחתן שמיסב בראש שנאמר כחתן יכהן פאר מה כהן בראש אף חתן בראש
וכהן מנלן
[Rav Yehuda cited Rav: The comforters are not permitted to sit except upon the ground, for it is stated {Iyyov 2:13}
יג וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ, שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת; וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו, דָּבָר--כִּי רָאוּ, כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד. 13 So they sat down with him upon the ground seven days and seven nights, and none spoke a word unto him; for they saw that his grief was very great.
And Rav Yehuda cited Rav: The comforters are not permitted to say anything until the mourner opens, for it is written {same verse} "and none spoke a word unto him." And it is written afterwards {next pasuk, Iyyov 3:1}:
א אַחֲרֵי כֵן, פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ, וַיְקַלֵּל, אֶת יוֹמוֹ. {פ} 1 After this opened Job his mouth, and cursed his day. {P}
and it subsequently says {after Iyyov's speech which takes up the entire perek, we see in Iyyov 4:1}:
א וַיַּעַן, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי; וַיֹּאמַר. 1 {S} Then answered Eliphaz the Temanite, and said:
אמר רבי אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר אבחר דרכם ואשב ראש וגו'
ואמר רבי חייא בר חנינא מנין לחתן שמיסב בראש שנאמר כחתן יכהן פאר
מה כהן בראש אף חתן בראש
וכהן מנלן
Rabbi Abahu said: How do we know that a mourner sits at the head {of the table}? For it is stated {Iyyov: 29:25}
כה אֶבְחַר דַּרְכָּם, וְאֵשֵׁב רֹאשׁ:
וְאֶשְׁכּוֹן, כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד; כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם.
25 I chose out their way, and sat as chief, {N}
and dwelt as a king in the army, as one that comforteth the mourners.
{though I consider it quite likely that they read it here that the mourners are sitting when being comforted, rather than as the JPS translation above}
And Rabbi Chiyya bar Chanina said: How do we know that a groom sites at the head? For it is stated {Yeshaya 61:10}:
י שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה, תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי--כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי-יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי: כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ. 10 I will greatly rejoice in the LORD, my soul shall be joyful in my God; for He hath clothed me with the garments of salvation, He hath covered me with the robe of victory, as a bridegroom putteth on a priestly diadem, and as a bride adorneth herself with her jewels.
And a kohen, from where do we know?

Rif Moed Katan 17b {Moed Katan 27a; 28b; Megillah 23b; Moed Katan 24a - b; 27b}

17b

{Moed Katan 27a}
Mishna:

אין מניחין את המטה ברחוב מפני שמרגלת את ההספד ולא של נשים לעולם מפני הכבוד
נשים במועד מענות אבל לא מטפחות
רבי ישמעאל אומר הסמוכות למטה מטפחות

בראשי חדשים בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות
בזה ובזה לא מקוננות

נקבר המת לא מענות ולא מטפחות

איזו היא ענוי שכולן עונות כאחת
קינה אחת אומרת וכולן עונות אחריה
שנא' ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה

אבל לעתיד לבא מהו אומר בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וגו
They do not place the bier in the street {during chol haMoed -- Rashi and Nimukei Yosef have that girsa explicitly} because it makes the eulogy more common, and not of women ever, because of the honor {for the dead, that she is pouring blood, or for the women who are alive. See Nimukei Yosef}.

{Moed Katan 28b}
Women on the Moed may lament {saying lamentations in unison} but may not beat their chests.
Rabbi Yishmael says: Those close to the bier may beat their chests.

On Rosh Chodesh, on Chanukka, and Purim they may lament and beat their chests.
On both this {Moed} and that {Rosh Chodesh et al} they may not bewail {where one leads and the others respond in their lamentations}

Once the corpse is buried, they do not lament and they do not beat their chests.

What is the definition of lament? That all of them say at once.
Bewailing? One says and all say {/answer} after her.
For it is stated {Yirmeyahu 9:19}:
יט כִּי-שְׁמַעְנָה נָשִׁים דְּבַר-ה, וְתִקַּח אָזְנְכֶם דְּבַר-פִּיו; וְלַמֵּדְנָה בְנוֹתֵיכֶם נֶהִי, וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה. 19 Yea, hear the word of the LORD, O ye women, and let your ear receive the word of His mouth, and teach your daughters wailing, and every one her neighbour lamentation:
But in the future to come, what does it say? {Yeshaya 25:8}:
ח בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי ה דִּמְעָה מֵעַל כָּל-פָּנִים; וְחֶרְפַּת עַמּוֹ, יָסִיר מֵעַל כָּל-הָאָרֶץ--כִּי , דִּבֵּר. {פ} 8 He will swallow up death for ever; and the Lord GOD will wipe away tears from off all faces; and the reproach of His people will He take away from off all the earth; for the LORD hath spoken it. {P}
Gemara:
גרסינן בפרק המוכר פירות לחבירו
תנו רבנן אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כנגד הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל
We learn in perek haMocher Peirot lechaveiro: {Bava Batra 100b}
The Sages learnt {in a brayta}: They do not reduce from seven standings and sittings for a dead person, corresponding to {Kohelet 1:2}:
ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. 2 Vanity of vanities, saith Koheleth; vanity of vanities, all is vanity.

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי היכי עבדי אמר ליה כדתניא אמר רבי יהודה בראשונה לא היו פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כגון עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו אמרו לו אם כן אף בשבת מותר לעשות כן
Rav Acha son of Rava said to Rav Ashi: How should I act?
He said to him: like that which they learnt {in a brayta}: Rabbi Yehuda said: At first, they did not have less than seven standings and sittings for the dead - such as "Stand, honored ones, stand," and "sit, honored ones, sit." They said to him: Even on Shabbat it is permitted to do so.

אחתיה דרמי בר פפא הוה נסיבא ליה לרב אויא שכיבא עבד לה מעמד ומושב
אמר רב יוסף טעה בתרתי טעה שאין עושין אלא בקרובים והוא עבד אפילו ברחוקים
וטעה שאין עושין אלא ביום ראשון והוא עבד ביום שני
אביי אמר בהא נמי טעה שאין עושין אלא בבית הקברות והוא עבד אפילו בעיר
ורבא אמר אפילו בהא נמי טעה שאין עושין אלא במקום שנהגו והתם לא נהגו
The sister of Rami bar Pappa was married to Rav Avya. She died, and he made for her a standing and sitting.
Rav Yosef said: He erred in two matters. He erred in that they should only do it with relatives {who are not mourners} and he did it even using non-relatives. And he erred in that they only do this on the first day and he did it on the second day.
Abaye said: In this he also erred. That they only do it in the cemetery and he did it even in the city.
And Rava said: Even in this he also erred - that they only do this in the place where they have the custom to do so, and there they did not have this custom.

גרסינן במגילה
אין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה
מאי טעמא כיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו בבציר מעשרה לאו אורח ארעא

We learn in Megillah {23b}:
"Nor do they make a Maamad and Moshav with less than ten"
:
What is the reason? Since they need to say "arise, honored ones, arise," "sit, honored ones, sit." With less than ten, it is not the way of the land {normal practice}.

{Moed Katan 24a}
תנו רבנן כל שלשים יום תינוק יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובשני אנשים אבל לא באיש אחד ובשתי נשים
אבא שאול אומר אף באיש אחד ובשתי נשים
ואין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים עליהם לא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים
בן שלשים יום יוצא בדלוסקמא
רבי יהודה אומר לא בדלוסקמא הניטלת על הכתף אלא בדלוסקמא הניטלת באגפים
ועומדין עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים
The Sages learnt {in a brayta}: For the first thirty days {from when the child is born, if it dies}, it goes out in someone's bosom {carried in the arms} and is buried by one woman and two men {because of issues of yichud}, but not by one man and two women.
Abba Shaul says: Even by one man and two women.
{Moed Katan 24b}
And they do not form a row for them, nor say upon them either the blessing of mourners or the comforting of mourners.
A child past thirty days goes out on a coffin.
Rabbi Yehuda says: Not with a coffin carried on the shoulder, but with a coffin carried on the arms.
And they form a row for it, and say upon it either the blessing of mourners and the comforting of mourners.

בן שנים עשר חדש יוצא במטה
רבי עקיבא אומר בן שנה ואיבריו כבן שתים הוא בן שתים ואיבריו כבן שנה יוצא במטה
רבן שמעון בן גמליאל אומר היוצא במטה רבים מצהיבין עליו ושאינו יוצא במטה אין רבים מצהיבין עליו
רבי אלעזר בן עזריה אומר ניכר לרבים רבים מתעסקין בו ושאין ניכר לרבים אין רבים מתעסקין בו
ומה הן בהספד
ר"מ אומר משום רבי ישמעאל עניים בני שלש עשירים בני חמש
רבי יהודה אומר משמו עניים בני חמש עשירים בני שש בני זקנים כבני עניים

אמר רב גידל בר מנשה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה שאמר משום ר' ישמעאל
A child who is 12 months old {and on} goes out in a bier.
Rabbi Akiva says: A one year old whose limbs are {developed} like a two year old, or a two year old whose limbs are {only developed} like a one-year old {thus, either age or development of two years old}, goes out in a bier.
Rabban Shimon ben Gamliel says: When one goes out in a bier, the public grieves for him, and when one does not go out in a bier, the public does not grieve for him.
Rabbi Eleazar ben Azarya says: If he {the child} is known to the public, the public engage for him, and if he is not known to the public, the public do not engage for him.
And what is that? In eulogy.
Rabbi Meir said in the name of Rabbi Yishmael: Poor people {to get a eulogy}, three years old; Rich people, five years old.
Rabbi Yehuda said in his name: Poor people {to get a eulogy}, five years old; Rich people, six years old.
The children on the aged are like the children of poor people.

Rav Gidel bar Menashe cited Shmuel: The halacha is like Rabbi Yehuda who said in the name of Rabbi Yishmael.

{Moed Katan 27b}


אמר רבה בר רב הונא אין מועד בפני תלמידי חכמים כל שכן חנוכה ופורים
וה"מ בפניו אבל שלא בפניו לא
א"ר פפא ויום שמועה כבפניו דמי
Rabba bar Rav Huna said: chol haMoed does not stand in the way of {eulogizing for} Torah scholars, and certainly not Chanukka and Purim.
And these words are in his presence, but not in his presence, no.
Rav Pappa said: And the day of hearing the report is like "in his presence."

א"ר יוחנן אבל כיון שנענע בראשו שוב אין מנחמין רשאין לישב אצלו
אמר ר' יוחנן הכל חייבין לעמוד בפני נשיא חוץ מאבל וחולה
א"ר יוחנן לכל אומרים שבו חוץ מאבל וחולה דמשמע שב באבילות שלך שב בחולי שלך
Rabbi Yochanan said: A mourner, once he shakes {/nods} his head {showing he is consoled}, comforters are not allowed to sit by him.
Rabbi Yochanan said: All are obligated to stand before the Nasi except for the mourner and the sick person.
Rabbi Yochanan said: To everyone one may say "sit," except to a mourner of sick person, because it carries the additional implication of "stay" in mourning or "stay" in your illness.

Rif Moed Katan 17a {Moed Katan 27a continues; 27b}

17a

{Moed Katan 27a continues}

ת"ר הכופה את מטתו לא מטתו בלבד הוא כופה אלא כל המטות שיש לו בתוך ביתו הוא כופה ואפילו עשר מטות בעשרה מקומות כופה את כולן ואפי' חמשה אחין ומת אחד מהן כולן כופין מטותיהן ואם היתה מטה מיוחדת לכלים אינו צריך לכפותה
דרגש אינו צריך לכפותו אלא זוקפו
רשב"ג אומר דרגש מתיר את קרביטיו והוא נופל מאליו

א"ר יהושע בן לוי הלכה כרשב"ג
The Sages learnt {in a brayta}: If one overturns his bed, it is not just his bed that he overturns, but rather all the beds in his house, even ten beds in ten places, he overturns them all. And even five brothers and one of them died, all of them overturn their beds. And if there was a bed designated for vessels, he does not need to overturn it.
A dargash {= a leather mattress tied to a frame}, he does not need to overturn it, but rather may leave it upright.
Rabban Shimon ben Gamliel says: A dargash, he releases its straps and it falls by itself.

Rabbi Yehoshua ben Levi said: The halacha is like Rabban Shimon ben Gamliel.

אמר ר' יעקב בר אחא א"ר אסי מטה שנקליטיה יוצאין ממנה זוקפה ודיו
Rav Yaakov bar Acha cited Rabbi Assi: A bed whose poles come out from it, it is straightened and that is sufficient.

ת"ר היה ישן ע"ג מטה ע"ג כסא ע"ג אודייני גדולה מכולן אמרו אפי' ע"ג קרקע לא יצא ידי חובתו
אמר רבי יוחנן שלא קיים כפיית המטה
The Sages learnt {in a brayta}: If he was sleeping on a bed, on a seat, on a large pedestal, about all of they said -- even on the ground, he has not fulfilled his obligation.

Rabbi Yochanan said: For he has not fulfilled overturning of the bed.

ת"ר מכבדין ומרביצין בתוך בית האבל ומדיחין קערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות ואין מביאין את המוגמר ולא את הבשמים בבית האבל
The Sages learnt {in a brayta}: They sweep and sprinkle within the mourner's house, and wash dishes, cups, flasks and jugs, and they do not bring the incense of the nice-smelling spices into the house of the mourner.

ואין מוליכין לבית האבל וכו'
ת"ר בראשונ' היו מוליכין לבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב עניים בסלי נצרים של ערבה קלופה והיו עניים מתביישין
התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים
בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה עניים בזכוכית צבועה והיו עניים מתביישין
התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים
בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים שהיו פניהם משחירין בשני בצורת והיו עניים מתביישין
התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים
בראשונה היו מוציאין העשירים בדרגש ועניים בכליבה והיו עניים מתביישין
התקינו שיהיו הכל מוציאין בכליבה מפני כבודן של עניים
בראשונה היתה יציאתו של מת קשה לקרוביו ממיתתו עד שהיו מניחין אותו ובורחין עד שבא ר"ג ונהג קלות ראש בעצמו לצאת בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו לצאת בכלי פשתן

אמר רב פפא והאידנא נהוג עלמא אפילו בצרדא בר זוזא
"And they do not bring to the house of the mourner...":
The Sages learnt {in a brayta}: At first they brought to the house of the mourner, for a rich man, in containers of silver and gold, and for poor people in weaved willow baskets, and the poor people were ashamed. They enacted that all bring in these simple weaved willow baskets, because of the honor of the poor people.
At first they served drinks in the house of the mourner, for rich people in white glass and for poor people in dyed {stained} glass, and the poor people were ashamed. They enacted that all serve drinks in dyed glass, because of the honor of the poor people.
At first the would expose the face of the rich {dead} and cover the face of the poor {dead}, for their faced were blackened in years of want, and the poor people were ashamed {because of this distinction}. They enacted that they cover the faces of all, because of the honor of the poor people.
{Moed Katan 27b}
At first they would take the rich {dead} out on a dargash {a leather mattress stretched out on a frame} and the poor {dead} in a normal stretcher, and the poor people were ashamed. They enacted that all be taken out on a normal stretcher, because of the honor of the poor.
At first the taking out of the corpse was harder on his relatives more than his death {because of the costs involved}, until the situation was such that people often placed him down and ran away! Until Rabban Gamliel came and practiced less solemnity for himself, that he should go out with flax {linen} clothing, and all the people practiced as well in his example to be taken out {for burial} in linen clothing.

גרסינן בפרק נגמר הדין
ולא זו בלבד אמרו אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אינו עובר עליו
אמר רבי יוחנן משום רשב"י מנין למלין את מתו שעובר בל"ת ת"ל כי קבור תקברנו מה ת"ל תקברנו מכאן למלין את מתו שעובר בל"ת
We learn in perek Nigmar haDin {in Sanhedrin perek 6, 46b}:
And not only that did they day, but rather all who let a corpse stay overnight unburied violates a negative commandment; if they left him unburied overnight for his honor, to bring him a casket and shrouds, he does not violate upon him.
Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon bar Yochai: How do we know that if one leaves a corpse unburied overnight, that he violates a negative commandment? Therefore it informs us {Devarim 21:23}:
כג לֹא-תָלִין נִבְלָתוֹ עַל-הָעֵץ, כִּי-קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא--כִּי-קִלְלַת אֱלֹהִים, תָּלוּי; וְלֹא תְטַמֵּא, אֶת-אַדְמָתְךָ, אֲשֶׁר ה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. {ס} 23 his body shall not remain all night upon the tree, but thou shalt surely bury him the same day; for he that is hanged is a reproach unto God; that thou defile not thy land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance. {S}
What does it teach with תִּקְבְּרֶנּוּ {for there is duplication inherent in it, where we already had קָבוֹר}? From here that if one leaves a corpse unburied overnight, he violates a negative commandment.

וגרסינן התם היו אביו ואמו מזרקין לו כלים מצוה על אחרים להצילן
אמר רשב"ג במה דברים אמורים שלא נגעו במטה אבל נגעו במטה אסורין
ודוקא דנגעו במטה הנקברת עמו משום דמיחלפא בתכריכין של מת
And we learn over there {Sanhedrin 48a}: If his father or mother throw upon him vessels {/clothing} it is incumbent upon others to save them {the vessels}.
Rabban Shimon ben Gamliel said: Where are these words said? Where they did not touch the bier, but if they touched the bier, they are forbidden.
And specifically that they touched the bier which is buried with him, because it would be like exchanging the shrouds of the corpse.

ותניא באבל רבתי כל המציל כלים מן המת הרי זה גוזל את המתים ויש מצילין ויש אין מצילין מה שלא הגיע לארון מציל משהגיע לארון אין מצילין אבל מלמדים את האדם שלא יהא חובלן מפני שאמרו כל המרבה כלים על המת עובר בבל תשחית דברי רבי מאיר
ר' (יהודה ברבי) אלעזר ברבי צדוק אומר מנוולו
רשב"ג אומר מרבה עליו את הרמה
רבי נתן אומר כסות היורדת עם המת לשאול היא באה עמו לע"ל שנאמר תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש
And they learn {in a brayta} in Evel Rabbati: Whoever saves vessels from the corpse, he is stealing from the dead. And there is what they may save and there is what they may not save. That which does not touch {/reach} the casket may be saved. Once it reaches the casket, they do not save. But they teach the person that he should not be a destroyer, for they said: whoever increases vessels for the corpse violates Bal Tashchit. These are the words of Rabbi Meir. Rabbi (Yehuda beRabbi) Eleazar beRabbi Tzadok says: He disgraces it. Rabban Shimon ben Gamliel says: He increases for him the maggots. Rabbi Natan says: Clothing which goes down with the corpse, in comes with him to Sheol {the netherworld} {??}, for it is stated {Iyyov 38:14}:
יד תִּתְהַפֵּךְ, כְּחֹמֶר חוֹתָם; וְיִתְיַצְּבוּ, כְּמוֹ לְבוּשׁ. 14 It is changed as clay under the seal; and they stand as a garment.

וגרסינן בסוף כתובות
אמר רבי חייא בר יוסף עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהן קל וחומר מחטה ומה חטה שנקברת ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברין בלבושיהן על אחת כמה וכמה
And we learn at the end of Ketubot {111b}:
Rabbi Chiyya bar Yosef said: The righteous will, in the future, get up in their clothing, as a kal vachomer from wheat. If wheat is buried naked and comes out with much clothing, righteous people who are buried in their garments, all the more so!

Thursday, April 05, 2007

Rif Moed Katan 16b {Moed Katan 26b continues; 27a}

16b

{Moed Katan 26b continues}

עד היכן הוא קורע ומוסיף עד טיבורו הגיע לטיבורו מרחיק שלש אצבעות וקורע נתמלא קרעים מלפניו מחזירו לאחוריו נתמלא מלמעלה הופכו למטה מלמטה הופכו מלמעלה
והקורע מלמטה והקורע מן הצדדין לא יצא ידי חובתו אלא שכהן גדול פורם מלמטה

כל ז' קורע לאחר שבעה מוסיף
Until how far does he rip and add {to the rip}? Until his navel. If he reached his navel, he distances three finger widths and tears. If it is full of rips on the front, he turns his clothing around. If it is full {of rips} from the top, he turns it upside down. From the bottom, he turns it to the top. And one who rips from the bottom or from the sides does not fulfill his obligation, except for the Kohen Gadol who should rend {his garment} from the bottom.

All seven he rips {on a new death}. After seven, he adds.

ת"ר היוצא בבגד קרוע לפני המתים הרי זה גוזל את החיים ואת המתים
רשב"ג אומר האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה והלך ומצאו מת קורע ומאחו וכשיבא לביתו מחזיר לו את חלוקו ונותן לו דמי קרעו ואם לא הודיעו ה"ז לא יגע בו
ת"ר חולה שמת לו מת אין מודיעין אותו שמא תטרף דעתו עליו ואין מקרעין לו ומשתקין הנשים מפניו
ומקרעין לקטן מפני עגמת נפש וקורע על חמיו ועל חמותו מפני כבוד אשתו
The Sages learnt {in a brayta}: If one goes out in an already ripped garment {such that he does not wish to lose money}, he is stealing from the living and from the dead.
Rabban Shimon ben Gamliel says: If one says to his friend, "lend me your cloak and I will go and visit father, who is sick," and he goes and discovers that he {the father} has died, he tears and resews it, and when he comes to his house he returns him the cloak and gives his the danges in money for the rip; and if he does not inform him {that he is going to visit his ailing father}, he may not touch it {the cloak to rip it}.

The Sages learnt {in a brayta}: If someone is ill and a relative dies, we do not inform him, lest it tear apart his thought, and they do not rip for him, and the women are silent in front of him.
And they tear on behalf of a {mourning} child {of the child's clothing} because of grief. And he tears for his father-in-law and for his mother-in-law because of the honor of his wife.

תניא באבל רבתי הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר אין קושרין לחייו ואין פוקקין את נקביו ואין מניחין כלי מתכות וכלי מיקר על טבורו עד שעה שימות שנאמר עד אשר לא ירתק חבל הכסף ואין סכין אותו ואין מדיחין אותו ואין מטילין אותו על החול ולא על גבי המלח עד שימות ואין מעמצין את עיניו והנוגע בו הרי זה שופך דמים למה הדבר דומה לנר המטפטף שכיון שנוגע בו אדם מיד נכבה
They learnt in Evel Rabbati: One who is dangerously ill {and is on the brink of death} he is like a living person for every matter. They do not tie his cheeks or stop up his orifices, nor do they place a metal vessel or a cooling vessel on his navel, until the time that he dies. For it is stated {Kohelet 12:6}:
ו עַד אֲשֶׁר לֹא-ירחק (יֵרָתֵק) חֶבֶל הַכֶּסֶף, וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב; וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל-הַמַּבּוּעַ, וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל-הַבּוֹר. 6 Before the silver cord is snapped asunder, and the golden bowl is shattered, and the pitcher is broken at the fountain, and the wheel falleth shattered, into the pit;
And they do not anoint him or wash him, and they do not move him upon sand, nor upon salt, until he dies. And they do not close his eyes. And one who touches him {thus potentially hastening his death}, he is shedding blood. To what is the matter comparable? To a sputtering lamp, that when a man touches it, it immediately goes out.

ואין קורעין ולא חולצין ולא מספידין עליו ואין מכניסין עמו ארון בבית עד שימות

אמר רב פפא תניא באבל רבתי אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו שמא יביאנו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות

ואין מברין אלא על מטות זקופות
ת"ר ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות ואם לאו יברוהו על מטות זקופות
And they do not tear for him and they do not doff {expose the arm and shoulder} for him, and they do not eulogize him, and they do not bring the casket into the house with him, until he dies.

Rav Pappa said: They learnt in Evel Rabbati: A mourner should not place an infant in his lap, lest it bring him to merriment, and thus will not appear to be behaving appropriately in the eyes of others.

"And they only serve the mourner's meal while seated on upright beds":
The Sages learnt {in a brayta}: If one goes to a mourner's house, if he in a familiar acquaintance, then he serves the meal while on overturned beds, and if not, then he serves the meal while on upright beds.

{Moed Katan 27a}

ת"ר ההולך ממקום למקום אם יכול למעט בעסקו ימעט ואם לאו יגלגל עמהם
כלומר יקנה כל צרכי הדרך שיש בהן צרכי חיי נפש

ת"ר מאימתי כופין את המטות משיצא מפתח ביתו דברי רבי אליעזר
רבי יהושע אומר משיסתם הגולל
וקי"ל כרבי יהושע דאין אבילות אלא משיסתם הגולל
The Sages learnt {in a brayta}: If one goes from place, if he is able to reduce his work in this regard, he should reduce, and if not, he rolls along with them.
That is to say, he purchases all the needs of the road which are necessary to sustain life.

The Sages learnt {in a brayta}: From when do they overturn the beds? When he leaves from the entrance to his house. These are the words of Rabbi Eliezer.
Rabbi Yehoshua says: From the time they seal the coffin. {or, according to Tosafot, when they erect the tombstone.}
And we establish like Rabbi Yehoshua that there is no mourning until they seal the coffin.


ת"ר מאימתי זוקפין את המטות בערב שבת מן המנחה ולמעלה
אמר רבה בר רב הונא ואעפ"כ לא ישב עליה עד שתחשך ולמוצאי שבת אף על פי שלא נשאר לו אלא יום אחד חוזר וכופה
The Sages learnt {in a brayta}: From when do they straighten the beds? On erev Shabbat from Mincha and on.

Rabba bar Rav Huna said: And even so, he should not sit upon it until it gets dark. And on the termination of Shabbat, even if he only has one day remaining, he should resume overturning it.

Rif Moed Katan 16a {Moed Katan 26b; Yerushalmi Shabbat; Bavli Moed Katan 26b}

16a

{Moed Katan 26b}

ת"ר הקורע מתוך השלל ומתוך המלל מתוך הלקטן מתוך הסולמות לא יצא מתוך האיחוי יצא אמר רב חסדא ובאיחוי אלכסנדראי
The Sages learnt {in a brayta}: If one tears from that which had previously been joined in any of the baste, from the hemmed over area, from the gathering, from the ladder {see immediately above for definitions of each of these types of sewing something that has previously been torn} he has not fulfilled. From the sewing, he fulfilled.
Rav Chisda {once again} said: And specifically Alexandrian sewing {where the seam is invisible}.

ת"ר רשאי להפכו למטה ולאחותו ר"א בר"ש אוסר באיחוי
וקי"ל כותיה
וכשם שהמוכר אסור לאחותו כך הלוקח אסור לאחותו לפיכך מוכר צריך להודיע ללוקח
תניא ר' יוסי אומר תחלת קריעה טפח ומוסיף כל שהוא
והלכתא כוותיה
The Sages learnt {in a brayta}: He is permitted to wear it upside-down and to then sew it.
R' Eleazar beRabbi Shimon said: He is forbidden is sewing.
And we establish like him {R' Eleazar beRabbi Shimon}.

And just as the seller is forbidden to resew it, so is the buyer forbidden to resew it. Therefore the seller needs to inform the buyer.

They learnt {in a brayta}: Rabbi Yossi says: The beginning of a tear is one handbreadth, and when he adds, it is any amount.
And the halacha is like him.

ירושלמי בפרק יציאות השבת ישב לגלח ובאו ואמרו לו מת אביו ה"ז משלים אחד המגלח ואחד המתגלח
Yerushalmi, in perek Yetziot haShabbat - if he was sitting to shave {get a haircut} and they came and told him that his father died, he finishes, whether he was the barber or the one getting the cut.

גרסי' בסוף נדרים
תניא אמרו לו מת אביו וקרע ואח"כ נמצא שמת בנו יצא ידי קריעה
ותניא אחריתא אמרו לו מת אביו וקרע ואח"כ נמצא שמת בנו לא יצא ידי קריעה
אמרו לו מת לו מת וכסבור אביו היה וקרע ואח"כ נמצא בנו לא יצא ידי קריעה

ופריק רב אשי כאן בתוך כדי דיבור וכאן לאחר כדי דבור
הא דאמרת יצא ידי קריעה שנמצא בנו בתוך כדי דבור והא דאמרת לא יצא ידי קריעה לאחר כדי דבור
We learn at the end of Nedarim: They learnt {in a brayta}: If they told him that his father died and he tears, and afterwards it turns out that it was his son that died, he has fulfilled his obligation to tear.
And another brayta states: If they told him that his father died and he tears, and afterwards it turns out that it was his son that died, he has not fulfilled his obligation to tear. If they told him that some relative of his had died {not specifying} and he thought it was his father, and tears, and afterwards it turns out that it was his son that died, he has not fulfilled his obligation to tear.

And Rav Ashi resolves it as follows: Here was when it was {made clear} toch kedei dibbur {a short period of time that it takes to say, e.g. Shalom Alechem Rabbi uMori - which is the time people misspeak and then make corrections}, and this is after toch kedei dibbur. This that you stated that he has fulfilled his obligation to tear is where it came out that it was his son toch kedei dibbur, and this that you said that he has not fulfilled his obligation to tear is after kedei dibbur.

תניא מי שהיה לו חולה בתוך ביתו ונתעלף וכמדומה לו שמת וקרע ואח"כ מת לא יצא ידי קריעה

אמר ר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא לא שנו אלא שמת לאחר כדי דיבור אבל בתוך כדי דיבור אין חוזר וקורע
וכן הלכתא
They learnt {in a brayta}: If someone has a sick person in his house, and he passed out and it appears that he died, and he tears, and afterwards the person actually dies, he has not fulfilled his obligation to tear.

Rabbi Shimon ben Pazi cited Rabbi Yehoshua ben Levi who cited bar Kappara: They only taught this where the person died after kedei dibbur, but toch kedei dibbur he does not return and rip.
And so is the halacha.

{Moed Katan 26b}

ת"ר אמרו לו מת אביו וקרע מת בנו והוסיף התחתון מתאחה העליון אין מתאחה
מת בנו וקרע מת אביו והוסיף עליון מתאחה תחתון אין מתאחה
מת אביו ומתה אמו מת אחיו ומתה אחותו קורע קרע אחד לכולן
ר"י בן בתירא אומר על כולן קורע קרע אחד על אביו ועל אמו קרע אחד לפי שאין מוסיפין על קרע של אביו ושל אמו
The Sages learnt {in a brayta}: If they told him that his father died and he tore, then that his son died and he adds {to the tear}, the bottom portion {for his son} may be resewn but the top portion may not be resewn. That his son died and he tears, that his father died and he adds {to the tear}, the top portion may be resewn and the bottom portion may not be resewn. That his father died and that his mother died and that his sister died, he tears a single tear for all of them {together}.
Rabbi Yehuda ben Beteira says: For each of them he tears - one tear for his father and one tear for his mother {and one for his sister} for they do not add to the tear for his father and for his mother.

מ"ט אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאינן בתוספת
אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירא
והאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל
אבילות לחוד וקריעה לחוד
What is the reason?
Rav Nachman bar Yitzchak said: Because they are not amongst those for which one adds {thus, if he tears for his son, he may not simply add if he hears his father died as well}.
Shmuel said: The halacha is like Rabbi Yehuda ben Beteira.

But Shmuel said: The halacha is like the more lenient opinion by a mourner?! {So how could Shmuel say this here?}
General mourning is a separate topic from tearing.

Monday, April 02, 2007

Rif Moed Katan 15b {Moed Katan 25a; Yerushalmi; 25a; 26a}

15b

וכמה כל צרכו
אמר שמואל בר אוניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי
ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי
עולא אמר כגון דחייצי גברא מאבולא ועד סיכרא
רב ששת ואיתימא רבי יוחנן כנתינתה כך נטילתה
מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא
והנ"מ למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא
And how much is "all it needs?"
Shmuel bar Unia cited Rav: 12,000 men and 6,000 shofar-blowers. And some say {that he said} 12,000 men and of them 6,000 shofar-blowers.
Ulla said: Such as will make a wall from the city to the cemetery.
Rav Sheshet, and some say, Rabbi Yochanan {said}: As the giving of it {the Torah}, so should be its taking away {when a scholar dies} -- just as its giving was with 600,000, so too its taking away is with 600,000.
And these words are {to honor} someone who knows Mikra or Mishna, but one who knows gemara {following Rif's previous definition}, there is no {upper} measure.

{Moed Katan 25a resumes}

תניא ארון העובר ממקום למקום אין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים
ותניא אחריתי ארון העובר ממקום למקום עומדין עליו בשורה ואומרים עליו תנחומי אבלים וברכת אבלים
קשיאן אהדדי לא קשיא כאן בששלדו קיימת כאן בשאין שלדו קיימת
They learnt {in a brayta}: A casket which passes from place to place, they do not stand for it in a row and they do not say upon it the blessing of mourners and the comforting of mourners.
And another brayta: A casket which passes from place to place, they do stand for it in a row and they do say upon it the blessing of mourners and the comforting of mourners.
These contradict one another!
It is no contradiction. Here is where the body is still intact {that it receives these honors}, and here is where the body is not still intact.

גרסינן בהאי מסכתא בפרקא קמא המלקט עצמות אביו ואמו ה"ז מתאבל עליהם כל היום כולו ולערב אין מתאבל עליהן
אמר רב חסדא ואפילו צרורין לו בסדינו
We learn in the first perek of this Masechta {Moed Katan 8a}: If one collects the bones of his father or his mother {thus disinterring them after a year}, he mourns upon them the entire day, and come evening, he does not mourn upon them.
Rav Chisda said: And even if they are still wrapped up in his cloth {and not yet reburied}.

ירושלמי ליקט עצמות אין אומרין עליהן קינים ונהי ולא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים
אלו הן ברכת אבלים שאומרים בבית האבל ואלו הן תנחומי אבלים שעומדין בשורה
תנא אבל אומרין עליהם דברים מה הן דברים רבנן דקיסרי אמרי קילוסין
Yerushalmi:
If he gathered bones, they do not say upon them lamentations and woe, nor the blessing of mourners, not the comforting of mourners.
What is the definition of the blessing of mourners? What they say in the house of the mourner. And what is the definition of the comforting of mourners? That they stand in a row.
A tanna taught: But they say upon them words.
What are "words?" The Sages of Caesaria said: Praises.

{Moed Katan 25a resumes}
תנא חכם שמת כיון שהחזירו פניהם מאחורי המטה שוללין
A tanna taught: A Sage who died, once they turn their faces from the bier, they may resew {the rip}.

{Moed Katan 26a}
ואלו הן הקרעין שאין מתאחין הקורע על אביו ועל אמו ועל רבו שלימדו תורה ועל נשיא ועל אב בית דין ועל שמועות רעות ועל ברכת השם ועל ספר תורה שנשרף ועל ערי יהודה ועל המקדש ועל ירושלים וקורע על המקדש ומוסיף על ירושלים
ואשמועות רעות מי קרעינן
והא אמרו ליה לשמואל קטל שבור מלכא תריסר אלפי במזיגת דקסברי ולא קרע
לא אמרו אלא ברוב צבור וכמעשה שהיה דכתיב ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב
שאול זה נשיא יהונתן זה אב ב"ד עם ה' ובית ישראל אלו שמועות רעות ברכת השם מנלן דכתיב ויבא אליקים בן חלקיהו וגו'
And these are the rips that may never be resewn {rejoined}. If one rips for his father or for his mother, for his teacher who taught him Torah, for the Nasi {Prince}, for the head of bet Din, for bad news, for "blessing" {really cursing} the Name, for a sefer Torah that is burned, for the cities of Yehuda and for Yerushalayim. And he {first} tears on the Temple and adds to it for Yerushalayim.
And do we truly tear for bad news? But they said to Shmuel that Shevor {Shapur} the king killed 12,000 in Mezigat Keisari {=Mazaca Caesarea} and he did not tear.
They only said this when it it is about the majority of the congregation, like the incident which happened, for it is written {II Shmuel 1:11}:
יא וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו, וַיִּקְרָעֵם; וְגַם כָּל-הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר אִתּוֹ. 11 Then David took hold on his clothes, and rent them; and likewise all the men that were with him.
יב וַיִּסְפְּדוּ, וַיִּבְכּוּ, וַיָּצֻמוּ, עַד-הָעָרֶב: עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ, וְעַל-עַם ה וְעַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--כִּי נָפְלוּ, בֶּחָרֶב. {פ} 12 And they wailed, and wept, and fasted until even, for Saul, and for Jonathan his son, and for the people of the LORD, and for the house of Israel; because they were fallen by the sword. {P}
Shaul - this is the Nasi.
Yehonatan - this is the head of bet Din.
And the house of Israel -- this is for bad news.
For blessing the Name, from where do we know? For it is written {Yeshaya 36:22}:
כב וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר-עַל-הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר, אֶל-חִזְקִיָּהוּ--קְרוּעֵי בְגָדִים; וַיַּגִּידוּ לוֹ, אֵת דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה. {ס} 22 Then came Eliakim the son of Hilkiah, that was over the household, and Shebna the scribe, and Joah the son of Asaph the recorder, to Hezekiah with their clothes rent, and told him the words of Rab-shakeh.

ת"ר אחד השומע ואחד השומע מפי השומע חייב לקרוע והעדים אין חייבין לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמעו
The Sages learnt {in a brayta}: Both the one who hears firsthand and the one who hears secondhand are obligated to tear. And the witnesses {during the trial when they repeat what was said} are not required to tear, because they already tore at the time that they heard.

א"ר חלבו אמר רב הונא הרואה ס"ת שנשרף קורע עליו שתי קריעות אחת על הגויל ואחת על הכתב שנאמר ויהי דבר ה' אל ירמיהו אחרי שרוף המלך את המגילה ואת הדברים ולא אמרו שחייב לקרוע אלא שנשרף בזרוע וכמעשה שהיה
ערי יהודה כדכתיב ויבאו אנשים משכם ומשילה ומשומרון שמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים
R' Chelbo cited Rav Huna: If one sees a sefer Torah being burned, he tears upon it two tearings, one for the margin and one for the text, for it is stated {Yirmeyahu 36:27}:
כז וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֶל-יִרְמְיָהוּ--אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ, אֶת-הַמְּגִלָּה וְאֶת-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ, לֵאמֹר. 27 Then the word of the LORD came to Jeremiah, after that the king had burned the roll, and the words which Baruch wrote at the mouth of Jeremiah, saying:
{thus the scroll and the words are listed separately.}
And they did not say to tear except where it was deliberately burned, like the incident which occurred {there in Yirmeyahu}.

The cities of Yehuda, like what is written {Yirmeyahu 41:5}:
ה וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן, שְׁמֹנִים אִישׁ, מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים, וּמִתְגֹּדְדִים; וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם, לְהָבִיא בֵּית ה. 5 that there came certain men from Shechem, from Shiloh, and from Samaria, even fourscore men, having their beards shaven and their clothes rent, and having cut themselves, with meal-offerings and frankincense in their hand to bring them to the house of the LORD.

א"ר חלבו אמר עולא ביראה א"ר אלעזר הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע
ירושלים בחורבנה אומר ציון מדבר היתה ירושלים (מדבר) שממה וקורע
בית המקדש בחורבנו אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה וקורע
וקורע על המקדש ומוסיף על ירושלים כשפגע במקדש תחלה ואם פגע בירושלים תחלה קורע על ירושלים בפני עצמו ועל המקדש בפני עצמו
R' Chelbo cited Ulla Biraa {that was where he was from} who cited Rabbi Eleazar: If one sees the cities of Yehuda in their state of destruction, he says {Yeshaya 64:9}:
ט עָרֵי קָדְשְׁךָ, הָיוּ מִדְבָּר; צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה. 9 Thy holy cities are become a wilderness, Zion is become a wilderness, Jerusalem a desolation.
and he rips.
Yerushalayim in its state of destruction, he says {the rest of the verse} צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה - "Zion is become a wilderness, Jerusalem a desolation," and he rips.
The Temple in its state of destruction, he says {the next verse}
י בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ--הָיָה, לִשְׂרֵפַת אֵשׁ; וְכָל-מַחֲמַדֵּינוּ, הָיָה לְחָרְבָּה. 10 Our holy and our beautiful house, where our fathers praised Thee, is burned with fire; and all our pleasant things are laid waste.
and he rips.
And he rips for the Temple and adds {to the rip} for Yerushalayim, when he reaches the Temple first. And if he reaches Yerushalayim first, he rips on Yerushalayim for itself and for the Temple for itself {two separate rips}.

תנו רבנן וכולן רשאין לשוללן למוללן ללוקטן לעשותן כמין סולמות אבל לא לאחותן
א"ר חסדא ובאיחוי אלכסנדראי
The Sages learnt {in a brayta}: And all these {rips} they are permitted to baste them {sew them loosely, temporarily}, to hem them {over the tear}, to gather them {pull them together and put a pin in to keep it such}, to make them like ladders {attaching them where the two sides of the rip are not touching, but there is thread between them like the rungs of a ladder}, but not to sew them.
Rav Chisda said: And this is an Alexandrian {and invisible} sewing.

Rif Moed Katan 15a {Moed Katan 23b continues; 24b - 25a}

15a

{Moed Katan 23b continues}

ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה ובשבת מיסב ואוכל בשר ושותה יין ומברך ומזמן ומברכין עליו ומזמנין עליו וחייב בכל המצות האמורות בתורה
ר"ג אומר מתוך שנתחייב באלו נתחייב בכולן
אר"י תשמיש המטה איכ' בינייהו
דת"ק סברי חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מתשה"מ ור"ג סבר חייב נמי בתשה"מ
וקי"ל כת"ק
and {is exempt} from tefillin and from all commandments stated in the Torah. And on Shabbat he reclines and eats meat and drinks wine, blesses {hamotzi} and leads the mezumin, and the bless for him and make a mezuman including him, and he is obligated in all commandments stated in the Torah.
Rabban Gamliel says: Once he is obligated in these, he is obligated in all of them.

{So what is the practical difference between the Tanna Kamma and Rabban Gamliel?}
Rabbi Yochanan said: Marital relations is between them. That the Tanna Kamma holds that he is obligated in all commandments stated in the Torah except for marital relations, and Rabban Gamliel holds that he is also obligated in marital relations.

And we establish like the Tanna Kamma.

{Moed Katan 24b}
Mishna:
אין קורעין ולא חולצין ולא מברין אלא קרוביו של מת ואין מברין אלא על מטות זקופו':
ואין מוליכין לבית האבל לא בטבלא ולא באסקוטלא ולא בקנון אלא בסלין ואין אומרים ברכת אבלים במועד אבל עומדין בשורה ומנחמין ופוטרין את הרבים:
They do not tear nor doff {=bare the shoulder} nor have the meal served by others {for mourners} except for the relatives of the dead. And the consolers only sit on upright beds for this mourners meal.
{Moed Katan 27a}
And they don't bring {the meal} to the house of the mourner not with a tablet nor with a flat tray, nor with a reed basket, but rather with a simple basket.
And they do not say the blessing for mourners on the {chol ha}Moed, but rather stand in a line and comfort, and the public leaves.

{Moed Katan 25a}
Gemara:
מתני' דקא תני אין קורעין ולא חולצין וכו' בדליתא לא חכם ולא אדם כשר ולא קאי בשעת יציאת נשמה אבל על חכם קורעין וחולצין ומברין
דתניא חכם שמת הכל קרוביו הכל קורעין עליו והכל חולצין עליו הכל מברין עליו ברחבה
ועל אדם כשר נמי חייב לקרוע
דתניא מפני מה בניו ובנותיו של אדם מתים כשהן קטנים מפני שלא בכה ולא התאבל על אדם כשר שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו בשביל כבוד שעשה
The Mishna which taught "They do not tear nor doff, etc.," is where he was not a sage or a kosher {righteous} person, and was not going on the time of the leaving of the soul, but for a sage, they rip, doff, and serve the meal.
For they learnt {in a brayta}: A Sage who died, all are his relatives: all rip for him, all doff for him, all are served a mourner's meal for him in the street.
And on a righteous person one is also obligated to tear, for they learnt {in a brayta}: For what cause do a man's sons and daughters die when they are young? Because he did not cry nor mourn on a righteous person. For all who cry and mourn for a righteous person, all his sins are forgiven because of the honor that he did.

גרסינן בשבת בפ' ר' אליעזר אומר האורג
א"ר שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנא' נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך
א"ר ירמיה אמר רב כל המתעצל בהספד של אדם כשר ראוי לקוברו בחייו דכתיב ויקברו אותו בגבול נחלתו מצפון להר געש מלמד שגעש עליהם ההר לקוברן
אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים מדה כנגד מדה וכו'
We learn in Shabbat, in perek Rabbi Eliezer Omer haOreg {Shabbat 105b}:
Rabbi Shimon ben Pazi cited Rabbi Yehoshua ben Levi who cited bar Kappara: Anyone who sheds tears on a righteous man, Hashem counts them and puts them in his treasury, for it is stated {Tehillim 56:9}:
ט נֹדִי, סָפַרְתָּה-אָתָּה: שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ; הֲלֹא, בְּסִפְרָתֶךָ. 9 Thou has counted my wanderings; put Thou my tears into Thy bottle; are they not in Thy book?
Rabbi Yirmeya cited Rav: Anyone who is lazy in the eulogizing of a righteous man, he is fit to be buried alive, for it is written {Yehoshua 24:30}:
כט וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד יְהוָה--בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. 29 And it came to pass after these things, that Joshua the son of Nun, the servant of the LORD, died, being a hundred and ten years old.
ל וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. 30 And they buried him in the border of his inheritance in Timnath-serah, which is in the hill-country of Ephraim, on the north of the mountain of Gaash.
This teaches them that the mountain raged {gaash} upon them to bury them.
Rabbi Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: Anyone who is lazy about the eulogy of a sage will love live long, as measure for measure, etc.

{Moed Katan 25a resumes}

ואי קאי בשעת יציאת נשמה חייב אדם לקרוע ואפילו אשאר איניש
דתניא ר' שמעון בן אלעזר אומר בשעת יציאת הנפש חייב לקרוע למה זה דומה לס"ת שנשרף שחייב לקרוע
And if he is present at the time of the soul's leaving, one is obligated to tear, even on other people {even a non-kasher}.
For they learnt {in a brayta}: Rabbi Shimon ben Eleazar says: At the time of the leaving of the soul, one is obligated to tear. To what is this comparable? To a sefer Torah that is burned, that he is obligated to tear.

כי נח נפשיה דרב ספרא לא קרעו רבנן עליה אמרי לא גמרינן מיניה
אמר להו אביי מי תניא הרב שמת חכם שמת תניא
סבור מאי דהוה הוה
אמר להו תניא חכם שמת כל זמן שעוסקין בהספד
סבור למקרע לאלתר
אמר להו אביי חכם כבודו בהספדו
When Rav Safra's soul rested, the Sages did not tear for him. They said, "we did not learn from him."
Abaye said to them, "do they learn {in a brayta} 'the teacher who dies?' 'The Sage who dies,' they learned!"
They thought that what was, was.
He said to them: They learned {in a brayta}: If a Sage died, the entire time they engage in eulogies {they may tear}.
They thought to tear immediately.
Abaye said to them: A Sage, his honor is in his eulogy.

כי נח נפשיה דרב הונא סבור רבנן לאותובי ס"ת אפורייה
אמר להו רב חסדא מלתא דבחייה לא ס"ל אנן ניקום ונעביד ליה דאנא חזיתיה לרב הונא דבעי למיתב אפורייה והוה יתיב עליה ס"ת וכף כדא אארעא ואותיב עליה ס"ת
אלמא קסבר אסור לישב במטה שס"ת עליה
לא הוה נפיק פורייה מבבא סבור לשלשוליה דרך גגות
אמר להו רב חסדא הכי גמירנא מיניה חכם שמת כבודו דרך פתחים סבור לאשנוייה מפורייה לפורייה
אמר להו רב חסדא הכי גמירנא מיניה חכם כבודו במטה ראשונה
When Rav Huna's soul rested, the Sages thought to place a sefer Torah on his bier.
Rav Chisda said to them: Something which in his life he would not abide by, we are going to do now? For I saw Rav Huna wished to sit on a bed, and there was a sefer Torah sitting upon it, and he turned a pitcher over on the floor, and placed the sefer Torah on it.
This it is clear that he holds that it is forbidden to sit on a bed that a sefer Torah is upon.
The bier would not go out of the gate {door}. They thought to hoist it out via the roofs.
Rav Chisda said to them: So I have learned from him: A Sage who died, his honor is via the entrances.
They thought to transfer him from that bier to a different bier.
Rav Chisda said to them: So did we learn from him: The honor of a sage is in his first bier.

גרסינן בפרק בני העיר
ת"ר מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אלעאי שהיה מבטל ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה
במה דברים אמורים בשאין לו כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין
We learn in perek Benei haIr:
The Sages learnt {in a brayta}: They cancel {mevatlin} learning of Torah for taking out the corpse {for burial} and for bringing in a bride. They said about Rabbi Yehuda beRabbi Illai that he canceled learning of Torah for taking out a corpse and for bringing in a bride.
Where are these words spoken? When it does not have all it needs, but if it has all it needs, they do not cancel.

Rif Moed Katan 14b {Moed Katan 23a continues; Yerushalmi; Bavli 23a - 23b}

14b

{Moed Katan 23a continues}

ואם אין לו בנים מותר לישא אשה אחרת לאלתר מפני פריה ורביה הניחה לו בנים קטנים מותר לישא לאלתר מפני פרנסתן
And if he has no sons, it is permitted to marry another woman immediately, because of being fruitful and multiplying. If she left him young children, it is permitted for him to marry immediately because of their sustenance.

Yerushalmi:
ירושלמי בפרק החולץ ליבמתו
חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה איבול ל' יום הדא דאיתמר בנשים אבל באנשים ג' רגלים
ביש לו בנים אבל אין לו בנים מותר מיד
וה"מ כשיש לו מי שישמשנו אבל אין לו מי שישמשנו מותר מיד
וה"מ בשאין לו בנים קטנים אבל אם יש לו בנים קטנים מיד מותר
כהדא מעשה שמתה אשתו של ר' טרפון ועד שהוא בבית הקברות אמר לאחותה לכי גדלי בני אחותיך ואע"פ שכנסה לא הכירה עד שעברו עליו ל' יום
Yerushalmi, in perek hacholetz livimto:
Except for {marrying} a widow because of the mourning. And how much is the mourning? 30 days. This is what is stated for women, but for men, three Festivals. Where he has sons, but if he does not have sons, it is permitted immediately.
And these words are where he has someone to attend to his needs, but if he does not have someone to attend to his needs, it is permitted immediately.
And these words are where he has no young children, but if he has young children, it is permitted immediately.
Like that incident in which the wife of Rabbi Tarfon died and while he was still in the cemetery he said to her sister, "go and raise the children of your sister." And even though he married her, he did not recognize her {and have relations with her} until 30 days had passed.


Bavli:
בבלי
מעשה שמתה אשתו של יוסף הכהן ואמר לאחותה בבית הקברות לכי פרנסי בני אחותיך ואעפ"כ לא בא עליה אלא לזמן מרובה
מאי לזמן מרובה
אמר רב פפא לאחר שלשים יום

{Moed Katan 23a resumes}
There was in incident in which the wife of Yosef the kohen died, and he said to her sister in the cemetery, "go and sustain your sister's children," {thus proposing} and even though he did not have relations with her for a long time.
What is meant by "a long time?"
Rav Pappa said: After 30 days.

אין לו בנים מותר לישא אשה אחרת לאלתר מפני ביטול פו"ר
וכמה בנים יהיו לו ויהא אסור לישא לאלתר
כדתנן לא יבטל אדם מפריה ורביה אא"כ יש לו בנים
בש"א שני זכרים ובה"א זכר ונקבה
שנא' זכר ונקבה בראם
וקי"ל כב"ה
"If he has no sons, it is permitted to marry another woman immediately because of the nullification of being fruitful and multiplying."
And how many children would he have such that it would be prohibited for his to marry immediately?
Like we learnt {in a Mishna}: One should not nullify {and stand off from fulfilling} from being fruitful and multiplying unless he has children. Bet Shammai say: Two males. And Bet Hillel say: A male and a female. For it is stated {Bereishit 5}:
ב זָכָר וּנְקֵבָה, בְּרָאָם; וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָם אָדָם, בְּיוֹם, הִבָּרְאָם. 2 male and female created He them, and blessed them, and called their name Adam, in the day when they were created.
And we establish like Bet Hillel.

היו לו בנים ומתו והיו להן בנים כבר קיים מצות פריה ורביה
דת"ר בני בנים הרי הן כבנים
ולא שנא ברא לברתא ול"ש ברתא לברא או ברתא לברתא או ברא לברא בכולהו קיים מצות פו"ר ודוקא תרי מתרי אבל תרי מחד ברא לא
If he had children and they died, and they {the children} had children, he has already fulfilled the precept of being fruitful and multiplying. For the Sages learnt {in a brayta}: Grandchildren are like children.
And it does not matter if it is a son to a daughter or a daughter to a son, or a daughter to a daughter or a son to a son, in all of them he has fulfilled being fruitful and multiplying/ And specifically two {grandchildren} from two {children, one each}, but two from one son, no.

ת"ר כל ל' יום לגיהוץ אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים יוצאין מתחת המכבש
רבי אומר לא אסרו אלא בכלים חדשים בלבד
ר' אלעזר בר"ש אומר לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים בלבד

וקי"ל כרבי אליעזר בר"ש דהא רבא נפק בהימיינותא רומייתא סומקתי חדתי כר' אליעזר בר"ש
The Sages learnt {in a brayta}: All thirty days for pressing {clothing is forbidden}, whether new clothing or old clothing, coming out from the presser.
Rabbi says: They only forbade new clothing.
Rabbi Eleazar beRabbi Shimon says: They only forbade new white clothing.

And we establish like Rabbi Eleazar beRabbi Shimon, for Rava went out in a new red Roman girdle like Rabbi Eleazar beRabbi Shimon.


תניא באבל רבתי כל שלשים יום אסור בתספורת אחד ראשו ואחד זקנו ואחד כל שער שיש בו
והאשה מותרת בנטילת שער לאחר שבעה
They learnt in Evel Rabbati: All thirty days he is forbidden in trimming, whether the hair of his head, of his beard, or of any hair that he has. And a woman is permitted in taking off hair after 7.

וגרסינן בפרק החולץ בענין
רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה איבול שלשים יום
אמר רב חסדא ק"ו ומה במקום שאסרו לספר ולכבס מותר ליארס ל' יום של איבול שמותר לספר ולכבס אינו דין שמותר ליארס
ושמעת מינה שהאשה מותרת בנטילת שער לאחר שבעה כדקתני באבל רבתי
And we learn in perek hacholetz about the matter: Rabbi Yossi says: All women may be betrothed except for the widow because of the mourning. And how much is mourning? Thirty days.
Rav Chisda said: As a kal vachomer -- If in an instance that the forbade to trim hair and to wash clothing it is permitted to betroth, the thirty days of mourning in which it is permitted to trim hair and to wash clothing, then certainly is is permitted to betroth.
And we deduce from this that a women is permitted in taking off hair after 7 as is taught in Evel Rabbati.

{Moed Katan 23b}

ת"ר מי שמתו מוטל לפניו אוכל בבית אחר אין לו בית אחר אוכל בבית חבירו אין לו בית חבירו עושה מחיצה ואוכל אין לו דבר לעשות מחיצה מחזיר את פניו ואוכל ואינו מיסב ואוכל ואינו אוכל בשר ואינו שותה יין ואינו מברך ואינו מזמן ואין מברכין עליו ואין מזמנין עליו ופטור מק"ש ומן התפילה
The Sages learnt {in a brayta}: One whose dead lies before him eats in another house. If he has no other house, he eats in his friend's house. If he has no friend's house, he makes a partition and eats. If he has nothing to make a partition, he should turn his face and eat. And he does not recline and eat, and he does not eat meat or drink wine, and does not bless and does not lead in a a mezuman, and they do not bless upon him {hamotzi} and they do not make a mezuman with him, and he is exempt from reading the Shema and from prayer.

Sunday, April 01, 2007

Rif Moed Katan 14a {Moed Katan 22b; Avodah Zarah; Moed Katan 23a}

14a

{Moed Katan 22b}

על כל המתים כולן מספר לאחר ל' יום על אביו ועל אמו יגדל פרע עד שיגערו בו חביריו
For all the dead, he is permitted to cut his hair after 30 days; for his father and for his mother, he lets his hair grow wild until his friends shout at him.

אמר רב חסדא ולשמחת מרעות אינו צריך לשהות לאחר שלשים יום אלא לאלתר מותר ליכנס
והנ"מ בפורענא אבל בארישתא לאחר שלשים יום
ועל אביו ועל אמו בין כך ובין כך לאחר י"ב חדש
Rav Chisda said: And for a celebration which is a mere social gathering, he need not wait until after 30 days, but rather it is immediately permitted for him to enter.
And these words are where it is repayment {of an invitation earlier}, but an initial invitation, after 30 days.
And for his father and for his mother, regardless it is after 12 months.

על כל המתים כולן קורע טפח על אביו ועל אמו עד שיגלה את לבו
For all the dead, he tears a handbreadth; for his father and for his mother, until he exposes his heart.

א"ר אבהו מאי קראה ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם
ואין אחיזה פחותה מטפח
Rabbi Abahu said: What is the verse? {II Shmuel 1:11}:
יא וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו, וַיִּקְרָעֵם; וְגַם כָּל-הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר אִתּוֹ. 11 Then David took hold on his clothes, and rent them; and likewise all the men that were with him.
and grabbing {= וַיַּחֲזֵק} is no less than a handbreadth.

על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקים אינו קורע אלא עליון על אביו ועל אמו קורע את כולן
ואפרקיסתו אינה מעכבת אחד האיש ואחד האשה דברי ר"ש בן אלעזר
שר"ש בן אלעזר אומר האשה קורעת את התחתון ומחזירתו לאחוריה וחוזרת וקורעת את העליון
For all the dead, even if he is wearing ten cloaks, he only tears the top one; for his father and for his mother he tears all of them. And his scarf {/underwear etc. machloket what this is} is not obligatory. Both men and women. These are the words of Rabbi Shimon ben Eleazar. For Rabbi Shimon ben Eleazar says: A woman tears the bottom {underneath} garment, turns it around, and then tears the top garment {because of tzniut}.

על כל המתים כולן רצה מבדיל קמי שפה רצה אינו מבדיל על אביו ועל אמו מבדיל
For all the dead, if he wishes he may separate {begin the tear} from the neck hole, and if he wishes he does not separate. For his father and for his mother, he separates.

על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר ל' יום על אביו ועל אמו שולל לאחר שלשים יום ואינו מאחה לעולם
והאשה שוללת לאלתר מפני כבודה
For all the dead, he may roughly sew it {with uneven stitches} after 7 and rejoin it neatly after 30 days. For his father and for his mother, he may roughly sew it after 30 days and may never rejoin it neatly.
And the woman roughly resews it immediately because of her honor.

כי אתא רבין א"ר יוחנן על כל המתים כולן קורע בכלי על אביו ועל אמו קורע ביד
אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן על כל המתים כולן קורע מבפנים ועל אביו ועל אמו קורע מבחוץ
אמר רב חסדא וכן לנשיא
When Rabin came {from Eretz Yisrael}, he cited Rabbi Yochanan: For all the dead, he may tear using an instrument {such that rejoining it will be easier and neater}; for his father and for his mother, he tears by hand.
Rabbi Chiyya bar Abba cited Rabbi Yochanan: For all the dead, he rips inside {either the inside garment, or else indoors}; for his father and for his mother, he rips outside.
Rav Chisda said: And so too for the Nasi {Prince}.

נשיאה שכיב
אמר ליה רב חסדא לרב חנן בר רבא כפי אסיתא וקום עלה ואחוי קריעה לעלמא
אמר ליה רב אשי לאמימר קריעה מעומד מנלן דכתיב ויקם איוב ויקרע את מעילו
ודילמא מלתא יתירא הוא דעבד אלא מהכא ויקם המלך ויקרע את בגדיו
The Nasi died. Rav Chisda said to Rav Chanan bar Rava: Turn over a mortar, stand on it, and show the rip to the world.
Rav Ashi said to Amemar: Tearing while standing, from where do we know? For it is written {Iyyov 1}:
כ וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ, וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ; וַיִּפֹּל אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ. 20 Then Job arose, and rent his mantle, and shaved his head, and fell down upon the ground, and worshipped;

And perhaps it is an extraneous matter which he did. But rather from here: {II Shmuel 13:31}
ל וַיְהִי, הֵמָּה בַדֶּרֶךְ, וְהַשְּׁמֻעָה בָאָה, אֶל-דָּוִד לֵאמֹר: הִכָּה אַבְשָׁלוֹם אֶת-כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא-נוֹתַר מֵהֶם אֶחָד. {פ} 30 And it came to pass, while they were in the way, that the tidings came to David, saying: 'Absalom hath slain all the king's sons, and there is not one of them left.' {P}
לא וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו, וַיִּשְׁכַּב אָרְצָה; וְכָל-עֲבָדָיו נִצָּבִים, קְרֻעֵי בְגָדִים. {ס} 31 Then the king arose, and rent his garments, and lay on the earth; and all his servants stood by with their clothes rent. {S}

על חכם חולץ מימין ועל אב בית דין משמאל ועל נשיא מכאן ומכאן

תנו רבנן חכם שמת בית מדרשו בטל אב בית דין שמת כל בתי מדרשות שבעירו בטילין ובני בית הכנסת נכנסין לבהכ"נ ומשנין את מקומם היושבין בצפון יושבין בדרום בדרום יושבין בצפון
נשיא שמת כל בתי מדרשות בטלין ובני בהכ"נ נכנסין בבהכ"נ וקורין שבע' ויוצאין
ר' יהושע בן קרחה אומר לא שיצאו ויטיילו בשוק אלא יושבין ודוין
ואין אומרים שמועה והגדה בבית האבל
אמרו עליו על חנינא בן גמליאל שהיה אומר שמועה והגדה בבית האבל
For a sage, he exposes from the right, and for the head of bet Din, from the left. And for the Nasi, from here and there.

The Sages learnt {in a brayta}: If a sage died, his study hall stops {learning}. If the head of bet din dies, all the study halls in his city stop and the people of the synagogues {who go to shul} gather to the synagogues and change their place: those who usually sit in the north sit in the south; in the south sit in the north.
If a Nasi died, all study halls stop and the people of the synagogues gather to the synagogues and read seven {aliyot} and leave.
Rabbi Yehoshua ben Korcha says: Not that they leave and stroll in the market, but rather they sit around sadly.
And they do not say a shemua {some halachic saying} or haggada in the house of the mourner.
They said about Chanina ben Gamliel that he would say a shemua or haggada in the house of the mourner.

{Avodah Zarah}


גרסי' בע"ז בפ"ק
ת"ר שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי שנא' בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים ישרפו לך
וכשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים ומה הן שורפין עליהם מטותיהן וכל כלי תשמישן

מעשה ומת רבן גמליאל הזקן ושרף עליו אונקלוס הגר במאה מנה צורי
We learn in the first perek of Avodah Zarah:
The Sages learnt {in a brayta}: They burn {funeral pyres} for kings, and it is not from the ways of the Emorites {superstition}. For it is written {Yirmeyahu 34:5}:

ד אַךְ שְׁמַע דְּבַר-ה, צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה; כֹּה-אָמַר ה עָלֶיךָ, לֹא תָמוּת בֶּחָרֶב. 4 Yet hear the word of the LORD, O Zedekiah king of Judah: Thus saith the LORD concerning thee: Thou shalt not die by the sword;
ה בְּשָׁלוֹם תָּמוּת, וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ-לָךְ, וְהוֹי אָדוֹן, יִסְפְּדוּ-לָךְ: כִּי-דָבָר אֲנִי-דִבַּרְתִּי, נְאֻם-ה. {ס} 5 thou shalt die in peace; and with the burnings of thy fathers, the former kings that were before thee, so shall they make a burning for thee; and they shall lament thee: 'Ah lord!' for I have spoken the word, saith the LORD. {S}
There was an incident, in which Rabban Gamliel the elder died and Onkelos the convert burned for him equivalent to 100 Tyrian maneh.

{Moed Katan 23a}
ת"ר אבל שבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו שנייה יוצא ואינו יושב במקומו שלישית יושב במקומו ואינו מדבר רביעית הרי הוא ככל אדם

ת"ר כל ל' יום לנישואין מתה אשתו אסור לישא אשה אחרת עד שיעברו עליו שלשה רגלים רבי יהודה אומר רגל ראשונה ושנייה אסור ושלישית מותר
The Sages learnt {in a brayta}: A mourner on the first week does not leave the entrance to his home; on the second, he leaves but does not sit in his {regular} place; on the third, he sits in his place but does not speak; on the fourth, he is like everyone.

The Sages learnt {in a brayta}: All 30 days for marriage {he should not do}. If his wife died, he is forbidden to do nisuin on another woman until three Festivals have passed. Rabbi Yehuda says: The first and second Festival it is forbidden, and the third it is permitted.