15b
וכמה כל צרכו
אמר שמואל בר אוניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי
ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי
עולא אמר כגון דחייצי גברא מאבולא ועד סיכרא
רב ששת ואיתימא רבי יוחנן כנתינתה כך נטילתה
מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא
והנ"מ למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא
תניא ארון העובר ממקום למקום אין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים
ותניא אחריתי ארון העובר ממקום למקום עומדין עליו בשורה ואומרים עליו תנחומי אבלים וברכת אבלים
קשיאן אהדדי לא קשיא כאן בששלדו קיימת כאן בשאין שלדו קיימת
גרסינן בהאי מסכתא בפרקא קמא המלקט עצמות אביו ואמו ה"ז מתאבל עליהם כל היום כולו ולערב אין מתאבל עליהן
אמר רב חסדא ואפילו צרורין לו בסדינו
ירושלמי ליקט עצמות אין אומרין עליהן קינים ונהי ולא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים
אלו הן ברכת אבלים שאומרים בבית האבל ואלו הן תנחומי אבלים שעומדין בשורה
תנא אבל אומרין עליהם דברים מה הן דברים רבנן דקיסרי אמרי קילוסין
ואשמועות רעות מי קרעינן
והא אמרו ליה לשמואל קטל שבור מלכא תריסר אלפי במזיגת דקסברי ולא קרע
לא אמרו אלא ברוב צבור וכמעשה שהיה דכתיב ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב
שאול זה נשיא יהונתן זה אב ב"ד עם ה' ובית ישראל אלו שמועות רעות ברכת השם מנלן דכתיב ויבא אליקים בן חלקיהו וגו'
ערי יהודה כדכתיב ויבאו אנשים משכם ומשילה ומשומרון שמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים
א"ר חלבו אמר עולא ביראה א"ר אלעזר הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע
ירושלים בחורבנה אומר ציון מדבר היתה ירושלים (מדבר) שממה וקורע
בית המקדש בחורבנו אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה וקורע
וקורע על המקדש ומוסיף על ירושלים כשפגע במקדש תחלה ואם פגע בירושלים תחלה קורע על ירושלים בפני עצמו ועל המקדש בפני עצמו
תנו רבנן וכולן רשאין לשוללן למוללן ללוקטן לעשותן כמין סולמות אבל לא לאחותן
א"ר חסדא ובאיחוי אלכסנדראי
אמר שמואל בר אוניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי
ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי
עולא אמר כגון דחייצי גברא מאבולא ועד סיכרא
רב ששת ואיתימא רבי יוחנן כנתינתה כך נטילתה
מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא
והנ"מ למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא
And how much is "all it needs?"
Shmuel bar Unia cited Rav: 12,000 men and 6,000 shofar-blowers. And some say {that he said} 12,000 men and of them 6,000 shofar-blowers.
Ulla said: Such as will make a wall from the city to the cemetery.
Rav Sheshet, and some say, Rabbi Yochanan {said}: As the giving of it {the Torah}, so should be its taking away {when a scholar dies} -- just as its giving was with 600,000, so too its taking away is with 600,000.
And these words are {to honor} someone who knows Mikra or Mishna, but one who knows gemara {following Rif's previous definition}, there is no {upper} measure.
{Moed Katan 25a resumes}
Shmuel bar Unia cited Rav: 12,000 men and 6,000 shofar-blowers. And some say {that he said} 12,000 men and of them 6,000 shofar-blowers.
Ulla said: Such as will make a wall from the city to the cemetery.
Rav Sheshet, and some say, Rabbi Yochanan {said}: As the giving of it {the Torah}, so should be its taking away {when a scholar dies} -- just as its giving was with 600,000, so too its taking away is with 600,000.
And these words are {to honor} someone who knows Mikra or Mishna, but one who knows gemara {following Rif's previous definition}, there is no {upper} measure.
{Moed Katan 25a resumes}
תניא ארון העובר ממקום למקום אין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים
ותניא אחריתי ארון העובר ממקום למקום עומדין עליו בשורה ואומרים עליו תנחומי אבלים וברכת אבלים
קשיאן אהדדי לא קשיא כאן בששלדו קיימת כאן בשאין שלדו קיימת
They learnt {in a brayta}: A casket which passes from place to place, they do not stand for it in a row and they do not say upon it the blessing of mourners and the comforting of mourners.
And another brayta: A casket which passes from place to place, they do stand for it in a row and they do say upon it the blessing of mourners and the comforting of mourners.
These contradict one another!
It is no contradiction. Here is where the body is still intact {that it receives these honors}, and here is where the body is not still intact.
And another brayta: A casket which passes from place to place, they do stand for it in a row and they do say upon it the blessing of mourners and the comforting of mourners.
These contradict one another!
It is no contradiction. Here is where the body is still intact {that it receives these honors}, and here is where the body is not still intact.
גרסינן בהאי מסכתא בפרקא קמא המלקט עצמות אביו ואמו ה"ז מתאבל עליהם כל היום כולו ולערב אין מתאבל עליהן
אמר רב חסדא ואפילו צרורין לו בסדינו
We learn in the first perek of this Masechta {Moed Katan 8a}: If one collects the bones of his father or his mother {thus disinterring them after a year}, he mourns upon them the entire day, and come evening, he does not mourn upon them.
Rav Chisda said: And even if they are still wrapped up in his cloth {and not yet reburied}.
Rav Chisda said: And even if they are still wrapped up in his cloth {and not yet reburied}.
ירושלמי ליקט עצמות אין אומרין עליהן קינים ונהי ולא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים
אלו הן ברכת אבלים שאומרים בבית האבל ואלו הן תנחומי אבלים שעומדין בשורה
תנא אבל אומרין עליהם דברים מה הן דברים רבנן דקיסרי אמרי קילוסין
Yerushalmi:
If he gathered bones, they do not say upon them lamentations and woe, nor the blessing of mourners, not the comforting of mourners.
What is the definition of the blessing of mourners? What they say in the house of the mourner. And what is the definition of the comforting of mourners? That they stand in a row.
A tanna taught: But they say upon them words.
What are "words?" The Sages of Caesaria said: Praises.
{Moed Katan 25a resumes}
תנא חכם שמת כיון שהחזירו פניהם מאחורי המטה שולליןIf he gathered bones, they do not say upon them lamentations and woe, nor the blessing of mourners, not the comforting of mourners.
What is the definition of the blessing of mourners? What they say in the house of the mourner. And what is the definition of the comforting of mourners? That they stand in a row.
A tanna taught: But they say upon them words.
What are "words?" The Sages of Caesaria said: Praises.
{Moed Katan 25a resumes}
A tanna taught: A Sage who died, once they turn their faces from the bier, they may resew {the rip}.
{Moed Katan 26a}
ואלו הן הקרעין שאין מתאחין הקורע על אביו ועל אמו ועל רבו שלימדו תורה ועל נשיא ועל אב בית דין ועל שמועות רעות ועל ברכת השם ועל ספר תורה שנשרף ועל ערי יהודה ועל המקדש ועל ירושלים וקורע על המקדש ומוסיף על ירושלים{Moed Katan 26a}
ואשמועות רעות מי קרעינן
והא אמרו ליה לשמואל קטל שבור מלכא תריסר אלפי במזיגת דקסברי ולא קרע
לא אמרו אלא ברוב צבור וכמעשה שהיה דכתיב ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב
שאול זה נשיא יהונתן זה אב ב"ד עם ה' ובית ישראל אלו שמועות רעות ברכת השם מנלן דכתיב ויבא אליקים בן חלקיהו וגו'
And these are the rips that may never be resewn {rejoined}. If one rips for his father or for his mother, for his teacher who taught him Torah, for the Nasi {Prince}, for the head of bet Din, for bad news, for "blessing" {really cursing} the Name, for a sefer Torah that is burned, for the cities of Yehuda and for Yerushalayim. And he {first} tears on the Temple and adds to it for Yerushalayim.
And do we truly tear for bad news? But they said to Shmuel that Shevor {Shapur} the king killed 12,000 in Mezigat Keisari {=Mazaca Caesarea} and he did not tear.
They only said this when it it is about the majority of the congregation, like the incident which happened, for it is written {II Shmuel 1:11}:
Yehonatan - this is the head of bet Din.
And the house of Israel -- this is for bad news.
For blessing the Name, from where do we know? For it is written {Yeshaya 36:22}:
ת"ר אחד השומע ואחד השומע מפי השומע חייב לקרוע והעדים אין חייבין לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמעוAnd do we truly tear for bad news? But they said to Shmuel that Shevor {Shapur} the king killed 12,000 in Mezigat Keisari {=Mazaca Caesarea} and he did not tear.
They only said this when it it is about the majority of the congregation, like the incident which happened, for it is written {II Shmuel 1:11}:
Yehonatan - this is the head of bet Din.
And the house of Israel -- this is for bad news.
For blessing the Name, from where do we know? For it is written {Yeshaya 36:22}:
The Sages learnt {in a brayta}: Both the one who hears firsthand and the one who hears secondhand are obligated to tear. And the witnesses {during the trial when they repeat what was said} are not required to tear, because they already tore at the time that they heard.
א"ר חלבו אמר רב הונא הרואה ס"ת שנשרף קורע עליו שתי קריעות אחת על הגויל ואחת על הכתב שנאמר ויהי דבר ה' אל ירמיהו אחרי שרוף המלך את המגילה ואת הדברים ולא אמרו שחייב לקרוע אלא שנשרף בזרוע וכמעשה שהיהערי יהודה כדכתיב ויבאו אנשים משכם ומשילה ומשומרון שמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים
R' Chelbo cited Rav Huna: If one sees a sefer Torah being burned, he tears upon it two tearings, one for the margin and one for the text, for it is stated {Yirmeyahu 36:27}:
And they did not say to tear except where it was deliberately burned, like the incident which occurred {there in Yirmeyahu}.
The cities of Yehuda, like what is written {Yirmeyahu 41:5}:
And they did not say to tear except where it was deliberately burned, like the incident which occurred {there in Yirmeyahu}.
The cities of Yehuda, like what is written {Yirmeyahu 41:5}:
א"ר חלבו אמר עולא ביראה א"ר אלעזר הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע
ירושלים בחורבנה אומר ציון מדבר היתה ירושלים (מדבר) שממה וקורע
בית המקדש בחורבנו אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה וקורע
וקורע על המקדש ומוסיף על ירושלים כשפגע במקדש תחלה ואם פגע בירושלים תחלה קורע על ירושלים בפני עצמו ועל המקדש בפני עצמו
R' Chelbo cited Ulla Biraa {that was where he was from} who cited Rabbi Eleazar: If one sees the cities of Yehuda in their state of destruction, he says {Yeshaya 64:9}:
and he rips.
Yerushalayim in its state of destruction, he says {the rest of the verse} צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה - "Zion is become a wilderness, Jerusalem a desolation," and he rips.
The Temple in its state of destruction, he says {the next verse}
And he rips for the Temple and adds {to the rip} for Yerushalayim, when he reaches the Temple first. And if he reaches Yerushalayim first, he rips on Yerushalayim for itself and for the Temple for itself {two separate rips}.
ט עָרֵי קָדְשְׁךָ, הָיוּ מִדְבָּר; צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה. | 9 Thy holy cities are become a wilderness, Zion is become a wilderness, Jerusalem a desolation. |
Yerushalayim in its state of destruction, he says {the rest of the verse} צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה - "Zion is become a wilderness, Jerusalem a desolation," and he rips.
The Temple in its state of destruction, he says {the next verse}
And he rips for the Temple and adds {to the rip} for Yerushalayim, when he reaches the Temple first. And if he reaches Yerushalayim first, he rips on Yerushalayim for itself and for the Temple for itself {two separate rips}.
תנו רבנן וכולן רשאין לשוללן למוללן ללוקטן לעשותן כמין סולמות אבל לא לאחותן
א"ר חסדא ובאיחוי אלכסנדראי
The Sages learnt {in a brayta}: And all these {rips} they are permitted to baste them {sew them loosely, temporarily}, to hem them {over the tear}, to gather them {pull them together and put a pin in to keep it such}, to make them like ladders {attaching them where the two sides of the rip are not touching, but there is thread between them like the rungs of a ladder}, but not to sew them.
Rav Chisda said: And this is an Alexandrian {and invisible} sewing.
Rav Chisda said: And this is an Alexandrian {and invisible} sewing.
No comments:
Post a Comment