Rif Nedarim 25a {78b - 81b}

25a

{Nedarim 78b}

אמר ר' חנינא השותק על מנת למיקט מפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים
מתיב רב חסדא

חומר בהקם מבהפר וחומר בהפר מבהקם
חומר בהקם שהשתיקה מקיימת ואין השתיקה מבטלת קיים בלבו קיים הפר בלבו אינו מופר קיים אינו יכול להפר כו'
קתני מיהת שהשתיקה מקיימת מאי לאו שתיקה על מנת למיקט
לא בשותק על מנת לקיים
היינו קיים בלבו
אלא שותק סתם

אשכחן חומר בהקם חומר בהפר מנלן
א"ר יוחנן (דתנן) נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר

מתיב רב אשי יודע אני שיש נדרים אבל א"י שיש מפירין יפר יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר רמ"א לא יפר וחכמים אומרים יפר
ואמאי להוי כשותק ע"מ למיקט תיובתא דרב חנינא הילכך לית הלכתא כוותיה:

Rav Chanina said: One who is silent in order to provoke {her} may annul even from now until ten days.

Rav Chisda objected: "There is a stringency by confirming {a vow} over annulling, and there is a stringency by annulling over confirming. {Nedarim 79a} There is a stringency by confirming, that silence confirms and silence does not nullify. If he confirmed in his heart, it is confirmed; If he nullified in his heart, it is not nullified. If he confirmed, he cannot annul, etc."
It taught, however, that silence confirms. Is this not silence in order to provoke?
No. It is by silence in order to confirm.
But this is confirmation in his heart! {And the Tanna would not say the same thing twice.}

Rather, it is plain silence {without specific intent}.

We have found a stringency by confirmation. A stringency by annulment, from where do we know?
Rabbi Yochanan say: (* For we learn in a Mishna *) We ask absolution on confirmation, but we do not ask absolution on annulment.

Rav Ashi objected: {If the husband says} "I know that there were vows, but I did not know that they could be annulled," he may {now} annul. "I know that they could be annulled, but I did not know that this was a {binding} vow" -- Rabbi Meir says: He may not annul. And the Sages say: He may annul.

But why? Let him be like one who was silent with intent to provoke!
This is a valid refutation to Rav Chanina.
Therefore the halacha is not like him.

הדרן עלך נערה המאורסה
END PEREK TEN

BEGIN PEREK ELEVEN

ואלו נדרים שהוא מפר
נדרים שיש בהן עינוי נפש אם ארחץ אם לא ארחץ אם אתקשט אם לא אתקשט
א"ר יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש אלא אלו הן נדרי עינוי נפש
אמרה קונם פירות העולם עלי ה"ז יפר פירות מדינה זו יביא ממדינה אחרת פירות חנוני זה עלי אינו יכול להפר ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו ה"ז יפר דברי ר' יוסי

NOW THESE ARE THE VOWS WHICH HE {=the husband} CAN ANNUL: VOWS WHICH INVOLVE SELF-DENIAL {inui nefesh; based on Bemidbar 30:14

יד כָּל-נֵדֶר וְכָל-שְׁבֻעַת אִסָּר, לְעַנֹּת נָפֶשׁ--אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ, וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ.

14 Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may let it stand, or her husband may make it void.

}. {Such as:} 'IF I BATHE,' OR, 'IF I DO NOT BATHE,' 'IF I ADORN MYSELF,' OR, 'IF I DO NOT ADORN MYSELF.'
{Nedarim 79b}
RABBI YOSSI SAID: THESE ARE NOT VOWS OF SELF-DENIAL, BUT THE FOLLOWING ARE VOWS OF SELF-DENIAL: IF SHE SAYS, 'KONAM BE THE PRODUCE OF THE [WHOLE] WORLD TO ME', HE CAN ANNUL; {But, } 'KONAM BE THE PRODUCE OF THIS COUNTRY TO ME,' HE CAN BRING HER THAT OF A DIFFERENT COUNTRY; '[KONAM BE] THE FRUITS OF THIS SHOP-KEEPER TO ME', HE CANNOT ANNUL; BUT IF HE CAN OBTAIN HIS SUSTENANCE ONLY FROM HIM, HE CAN ANNUL. THESE ARE THE WORDS OF RABBI YOSSI.

Gemara:

נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש אינו מפר
והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה

אמרי הלין והלין מפר מיהו נדרי עינוי נפש מופרין לעולם אבל אין בהם עינוי נפש איתה תחותיה הוי הפרה כי מגרש לה חייל עלה נדרא
בדברים שבינו לבינה ואין בהם עינוי נפש אבל יש בה עינוי נפש לא חייל נדרא

Is it only vows of self-denial which he may annul, but those which have no self-denial, he may not annul? But they learnt {in a brayta}: {Bemidbar 30:17}:

יז אֵלֶּה הַחֻקִּים, אֲשֶׁר צִוָּה ה אֶת-מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ, לְאִשְׁתּוֹ--בֵּין-אָב לְבִתּוֹ, בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ. {פ}

17 These are the statutes, which the LORD commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father's house.

This teaches that the husband may annul things which are between him and her.

We can say: Both these and these he may annul. However, vows of afflicting the soul are permanently annulled, while those not afflicting the soul, while she is married to him it is a valid annulment, but once he divorces her, her, the vow applies to her. Specifically for matters which are between him and her, but do not have affliction of the soul {=self-denial}. But if there is affliction of the soul, the vow does not apply to her {at that point}

ודברים שאין בהם עינוי נפש כי מגרש חייל נדרא

והתנן רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו
אלמא כי מגרש לה (מפר לה) ומפר לה מעיקרא הויא הפרה
אמרי הלין והלין הויא הפרה מיהו נדרי עינוי נפש מפר לעצמו ולאחרים אבל אין בהם עינוי נפש לעצמו מפר אבל לאחרים אינו מפר
והכי קתני אלו נדרים שהוא מפר בין לעצמו בין לאחרים נדרים שיש בהן עינוי נפש:

And matters which do not involve self-denial, when he divorces her, the vow takes effect?
But they learnt {tnan}: Rabbi Yochanan ben Nuri says: He must annul it, lest he divorce her and she be forbidden to return to him.
Therefore it is clear that when he divorces her, and annuls for her beforehand, it is a valid annulment.
They can say: Both this and that is a valid annulment. However, vows which involve self-denial he may annul for both himself and for others {=subsequent husbands aside for himself}, but which do not involve self-denial, he may annul for himself but for others, he may not annul.
And this is what it means to say: These are the vows which he may annul, both for himself and for others -- vows which involve self-denial.

אם ארחץ
היכי קאמרה אי אמרה קונם פירות עולם עלי אם ארחץ למה לה הפרה לא תרחץ ולא תתסר
אמר רבא דאמרה הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ ושבועה שלא ארחץ.
הנאת קישוט עלי לעולם אם אתקשט ושבועה שלא אתקשט

'IF I BATHE.':
How did she say? If she said 'Konam be the fruit of the world to me, if I bathe'? then why annul it? Let her not bathe, and so the fruit of the world will not be prohibited to her!
{Nedarim 80b}
Rava said {our gemara: Rav Yehuda, in brackets}: Where she said, "the pleasure of bathing upon me forever, if I bathe {our gemara: today}, and an oath that I will not bathe {today}; the pleasure of adornment {is forbidden} upon me forever, if I adorn myself {our gemara: today}, and an oath that I will not adorn myself {today}.

{Nedarim 81b}

ותניא דברים שיש בהם עינוי נפש בין בינו לבינה בין בינה לבין אחרים מפר דברים שאין בהם עינוי נפש בינו לבינה מפר בינה לבין אחרים אינו מיפר כיצד
אמרה קונם פירות עלי ה"ז יפר קונם שאני עושה ע"פ אבא וע"פ אביך ע"פ אחי וע"פ אחיך ושלא אתן תבן לפני בהמתך ולפני בקרך אינו יכול להפר
שלא אכחול ושלא אפרכס ושלא אשמש מטתי יפר משום דברים שבינו לבינה
שלא אציע לך מטתך ושלא אמזוג לך הכוס ושלא ארחוץ פניך ידיך ורגליך אין צריך להפר
רבן גמליאל אומר יפר שנא' לא יחל דברו

And they learnt {in a brayta}: Matters which involve self-denial, whether between him and her , or between her and others, he may annul; matters which do not involve self-denial, between him and her he may annul, but between her and others he may not annul.
How so?
If she said "konam fruits upon me," he may annul. "Konam that I do {prepare} anything for my father," "for your father," "for my brother," or "for your brother," or "that I will not place straw in front of your animal," or "before your cattle," he is not able to annul.
"That I will not apply kohl," "that I will not apply rouge," "that I not attend to my bed" {=have intercourse}, he may annul, because it is a matter between him and her.
"That I will not make your bed," "that I will not mix for you the cup {of wine}," "that I will not wash your face, hands and feet," he need not annul {because the vow does not take effect}.
Rabban Gamliel says: He annuls {so that she does not treat vows lightly}, for it is stated {Bemidbar 30:3}

ג אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה.

3 When a man voweth a vow unto the LORD, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.