Rif Yevamot 13b {Yevamot 41a; 40a; 41a}

13b

Gemara:

איבעיא להו גזרו שניות בחלוצה או לא בערוה דאורייתא גזרו בה רבנן בחלוצה דרבנן לא גזרו או דלמא לא שנא ומסקנא דגזרו שניות בחלוצה:

It was a question to them: Did they decree {Rabbinic} secondary relatives {to be forbidden} when he performed chalitza, or not? By ervah {the primary Biblically forbidden relatives}, since it is Biblical, the Sages decreed it {the prohibition of secondary relatives}, but by by a woman upon whom chalitza was performed, where it is {even primary relatives are} only Rabbinically forbidden, they did not decree, or perhaps there is no difference?
And the conclusion is that they did decree secondary relatives for a woman who underwent chalitza.

{Yevamot 41a}

מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו
מ"ש רישא ומ"ש סיפא הך דאזלא בהדה לבי דינא גזרו בה רבנן והאי דלא אזלא בהדה לבי דינא לא גזרו בה רבנן
פירוש כיון דאזלא אחתה בהדה לבי דינא בעידן חליצה אתו לאיחלופי בהדדי ולא ידעי הי מינייהו דחלצה ואי שרית ליה לצרת אחותה סברי צרת חלוצה היא ואתו למישרי צרת חלוצה דעלמא הלכך גזרו רבנן למיסר צרת קרובת חלוצתו דלא ליתו למיטעי בצרת חלוצתו אבל צרת חלוצתו דלא אזלא בהדי חלוצתו לבי דינא לא גזרו רבנן באחותה דכיון דלא אזלא צרתה בהדה לבי דינא לא אתו למטעי:

"A man is permitted to the relative of the rival of the woman upon whom he performed chalitza, and he is forbidden to the rival of the relative of the woman upon whom he performed chalitza":
How does the first case differ from the latter case? This one {the sister} who accompanies her {the chalutza} to court, the Sages decreed upon her, and this one who does not accompany her to court, the Sages did not decree upon her.

To explain: Since her sister accompanies her to court at the time of the chalitza, we might come to accidentally confuse them with one another, and not know which one of them underwent chalitza, and if you permit to him the rival of her sister, they will think that she was actually the rival of the one who underwent chalitza, and will come to permit, in general, the rival of the one who underwent chalitza. Therefore the Sages decreed that he may not marry the rival of the relative of the one who underwent chalitza, so that they will not come to err {mix up} with regard to the rival of the one who underwent chalitza. However, the rival of the one who underwent chalitza, who does not go with her {the chalutza} to court, the Sages did not decree regarding her sister, for since the rival does not come with her to court, they will not come to err.

{Yevamot 40b}

אמר רב טבי בר קיסנא אמר שמואל הבא על צרת חלוצתו הולד ממזר
מ"ט באיסורא קיימא

Rav Tavi bar Kisna cited Shmuel: If one had relations with the rival of the woman upon whom he performed chalitza, the child is a bastard.
What is the reason? She remains in a prohibited state.

ולית' להא דשמואל דגרסינן בפירקא קמא איתמר החולץ ליבמתו וחזר וקדשה
אמר ריש לקיש הוא אינו חייב על חלוצה כרת והאחים חייבין על חלוצה כרת ובין הוא ובין אחין חייבין על צרה כרת ורבי יוחנן אמר בין הוא ובין אחין אין חייבין על חלוצה כרת ולא על צרה כרת
ואמרינן מאי טעמא דריש לקיש אמר קרא אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה איהו הוא דקאי בלא יבנה הא אחין באיסור אשת אח כדקיימי קיימי ועלה דידה הוא דקאי בלא יבנה הא צרה כדקיימא קיימא
ור' יוחנן מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי חליץ ואי בעי האי חליץ ואי בעי להאי מיבם ואי בעי להאי מיבם והשתא קאי עלה בכרת אלא הוא שליחותא דאחים קעביד איהי נמי שליחותא דצרה קעבדה ואמרינן תו איתמר הבא על יבמתו וחזר ובא הוא או אחד מן האחין על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעשה וחד אמר בכרת מ"ד בעשה כרבי יוחנן ומאן דאמר בכרת כריש לקיש
וקי"ל דכל היכא דפליגי רבי יוחנן וריש לקיש הלכה כרבי יוחנן בר מהני תלתא דמנינן וכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל וכל שכן הכא דקאי רבי יוחנן כוותיה הלכך ליתא לדשמואל דאמר הולד ממזר:

And we do not hold like this statement of Shmuel. For we learn in the first perek {10b}:

It was stated {by Amoraim}: If one performs chalitza on his yevama and then returns and betroths her:
Resh Lakish said: He is not liable for the woman upon whom he performed chalitza {chalutza} the penalty of karet, but the brothers are liable for the chalutza the penalty of karet. And both he and his brothers are liable for the rival karet.
And Rabbi Yochanan said: Both he and his brothers are not liable upon a chalutza the penalty karet, nor on her rival karet.

And we say, what is the reason of Resh Lakish? The verse states {Devarim 25:9}:

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

once he did not build, he shall not build in the future -- it is he upon whom the verse states לֹא-יִבְנֶה, but the brothers stand in the prohibition of not marrying a brother's wife, such that as they were before, so they stand. And upon her is what the verse stated לֹא-יִבְנֶה, but the rival stands as she was before.
And Rabbi Yochanan {'s position}: Is there something for which, initially, if this one wanted, he could have performed chalitza, and if this one wanted, he could have performed chalitza, and if this one wanted, he could have performed yibbum, and if this one wanted, he could have performed yibbum, and now, his status vis a vis her is one of karet?! Rather, he {the one who performed chalitza} is made into the agent of the brothers, and she too is made into the agent of the rival.
And we say further: It was stated {by Amoraim}: If one has intercourse with his yevama {thus performing yibbum}, and then he or one of the brothers returns and has intercourse with the rival, it is a dispute between Rav Acha and Ravina. One said it is a positive commandment {an issur aseh, prohibition based on a positive statement} and one said it carries karet. The one who said it is a positive commandment is like Rabbi Yochanan, and the one who said it carries a penalty of karet is like Resh Lakish.
And we have established that wherever Rabbi Yochanan and Resh Lakish argue, the halacha is like Rabbi Yochanan except for these three, which they list; and wherever Rav Acha and Ravina argue, the halacha is like the words of the more lenient one. And certainly here where Rabbi Yochanan is in accordance with him {the more lenient one}. Therefore we do not rule like Shmuel who said that the child is a bastard.

Mishna:

החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתיבמת
וכן המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת הרי זו פטורה מן החליצה ומן היבום

If someone performed chalitza on his yevama and his brother then married her sister and then {this brother} dies, she undergoes chalitza and not yibbum.
And so too one who divorces his wife and his brother marries her sister and then {the brother} dies, she {the widow} is exempt from chalitza and from yibbum.

Gemara:

וכן ס"ד אימא אבל
המגרש את אשתו וכו'
אמר רבי שמעון בן לקיש כאן שנה רבי אחות גרושה אסורה מדברי תורה אחות חלוצה אסורה מדברי סופרים

"And also," do you really think?! {Why, the halacha is distinct from the previous!} Say instead "however."

"If one divorces his wife...":
Rabbi Shimon ben Lakish said: Here, Rabbi taught that the sister of a divorcee is forbidden by Biblical law while the sister of a chalutza {one who underwent chalitza} is forbidden Rabbinically.

{Yevamot 41a}
Mishna:

שומרת יבם שקידש אחיו אחותה משום ר' יהודה בן בתירא אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה חלצו אחים או כנסו יכנוס את אשתו מתה היבמה יכנוס את אשתו מת היבם מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה:

A woman waiting for her brother-in-law {to perform yibbum or chalitza on her}, and his brother betrothed her sister -- in the name of Rabbi Yehuda ben Beteira they said: They say to him {this brother who betrothed}, "wait until your older brother does the act {of yibbum or chalitza}." If the brothers performed chalitza or married her {via yibbum}, he {this brother who betrothed} may marry {nisuin} his wife. If the yevama died, he may marry his wife. If the yavam {his brother who was to perform the yibbum or chalitza} died, he sends out his wife via a bill of divorce and his brother's wife viachalitza {since she is forbidden to him as the sister of his divorced wife}.

Gemara:

אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירה

Shmuel said: The halacha is like Rabbi Yehuda ben Beteira.

איבעיא להו מתה אשתו מהו ביבמתו
רב ורבי חנינא אמרי מתה אשתו מותר ביבמתו
שמואל ורב אסי דאמרי תרוייהו מתה אשתו אסור ביבמתו
אמר רבא מאי טעמא דרב משום דהויא יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתירה הראשון
והלכתא כוותיה דרב חדא דרב ושמואל הלכה כרב באיסורין

It was a question to them: If his wife died, what is the law with respect to his yevama {may he perform yibbum}?
Rav and Rabbi Chanina say that if his wife died, he is permitted to his yevama.
Shmuel and Rav Assi both say that if his wife died, he is forbidden to his yevama.
Rav said: What is the reason of Rav? Because she is a yavama who was permitted, then forbidden, then returned to being permitted, in which case she returns to initial state of being permitted.
And the halacha is in accordance with Rav, firstly because in case of dispute between Rav and Shmuel, the halacha is like Rav by prohibitions.

ועוד דר' יוחנן קאי כוותיה
דא"ר הונא אמר רב שתי אחיות יבמות שנפלו לפני יבם אחד חלץ לראשונה הותרה לשניה הותרה מתה הראשונה מותר בשניה ואין צריך לומר מתה שניה שמותר בראשונה משום דהויא לה יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתירה הראשון ור' יוחנן אמר מתה שניה מותר בראשונה משום דהויא לה יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתירה הראשון אבל מתה ראשונה אינו מותר בשניה שכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה
וקיימי רב ור' יוחנן תרוייהו בחדא טעמא לענין יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתירה

הראשון והלכתא כוותייהו:

And furthermore, because Rabbi Yochanan holds like him. For Rav Huna cited Rav: If there were two sisters who were yavamot {sisters-in-law} who fell before a single yavam -- if he performed chalitza on the first {yevama, whose husband died first}, she is permitted {to marry a stranger}; if {he performed chalitza} on second, she is permitted {to marry a stranger}; if the first one {yevama} died {before he performed yibbum or chalitza on anyone}, he is permitted to the second, and it need not be said that if the second one died, he is permitted to the first one -- for she {the first yevama} is a yevama who was initially permitted {at the time of her husband's death} and was forbidden {when her sister's husband died} and returned to be permitted, such that she returns to her initial permitted state.
And Rabbi Yochanan said: If the second one died, he is permitted to the first, because she {the first yevama} is a yevama who was initially permitted, became forbidden, and returned to be permitted, such that she returns to her initial permitted state. However, if the first one died, he is not permitted to the second one, for any yevama about whom I cannot apply to her, at the time of falling before the yavam, the verse {Shemot 25:5}:

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

is like a brother's wife who has children, and is forbidden.
And Rav and Rabbi Yochanan both stand within a single reason in terms of a yevama who was permitted, became forbidden, and returned and was forbidden again, that she returns to her initial permitted state. And the halacha is like them.

Rif Yevamot 13a {Yevamot 39b continues; 40a}

13a

{Yevamot 39b continues}

ורב אחא בריה דרב אויא מסיים בה משמיה דרב יהודה ואקרינוה מה דכתיב בספר אורייתא דמשה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל ואקרינוהו לא חפצתי לקחתה
מר זוטרא משרטט וכתב להני קראי והלכתא כוותיה:

And Rav Acha son of Rav Avya concluded in it in the name of Rav Yehuda: "And we read to him what is written in the sefer Torah of Moshe, namely {Devarim 25:7}:

ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.

7 And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'

And we read before him {next pasuk}:

ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

8 Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';

Mar Zutra would underline and write these verses, and then write these verses.
And the halacha is like him.

ואישתמודענוהי דהדין פלוני אחוהי דמן אבוהי דמיתנא הוא פליגי רב אחא ורבינא
חד אמר בעדים וחד אמר בקרוב ואפי' אשה והלכתא גלויי מלתא בעלמא הוא ואפילו קרוב ואפילו אשה
וכיון דקיימא לן דאישתמודענוהי להדין פלניא גלויי מלתא בעלמא הוא ואפילו קרוב ואפילו אשה מהימנו דלאו אמילתא דאיסורא קמסהדי ולאו אממונא מסהדי אלא מלתא בעלמא הוא דמגלו דהדין ניהו גברא פלן והא ניהי איתתא פלניתא וכיון דמודעי ליה הכי הרי איתחזק גביה דההוא סהדא מפומא דהאי קרוב או מפומא דהאי איתתא דהאי ניהו פלניא והא ניהי פלניתא הלכך שרי ליה לסהדא למיסמך אפומייהו ולמיסהד עלויה דההוא גברא או עילוה דהך איתתא בין לענין איסורא בין לענין ממונא
ודוקא היכא דליכא חששא דחשדא אבל היכא דאיכא חששא דחשדא לא מיבעי ליה לסהדא למיסהד בין במילתא דאיסורא בין במילתא דממונא אלא עד דבדיק בהדי אחריני

And the ascertaining that this Ploni is the paternal brother of the deceased is a matter of dispute between Rav Acha and Ravina. One said: With witnesses and one said with a relative, and even a woman.
And the halacha is that it is merely revealing the reality, and thus even a relative, and even a woman.
And since we establish that the ascertaining about this Ploni is merely revealing the reality, such that even a relative and even a woman are believed, for they are not testifying about a matter of prohibition, and they are not testifying about monetary matters, but are rather simply revealing a simple fact that this one {person} is a particular person, and this is a particular woman. And once it is known to him this, it is assumed {itchazek} by this witness, from the mouth of this relative or the mouth of this woman {giving informal identification} that this is the particular person Ploni {the yavam} and that this is the particular person Plonit {the yevama}. Therefore it is permissible for the witness to rely on their mouths and later five testimony, whether for a matter of prohibition or a monetary matter.
And this is specifically where there is no worry about suspicion, but where there is worry about suspicion, we don't require the witness to testify, whether for a matter of prohibition or a monetary matter until it in investigated via others.

דאמרינן בגט פשוט ההוא תברא דהוה חתים עליה רבה בר רב חנן
אתא לקמיה דאביי אמר ליה לאו אנא הואי
אמר ליה אנא נמי אמרי להו לאו איהי היא ואמרו לי מקש הוא דקשא להו ובגר לה קלא
אמר אביי אע"ג דאמור רבנן כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד צורבא מרבנן לאו אורחיה למידק

ואמרינן נמי אמר אביי האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי איתתא נדבר עם הארץ בהדיה דלמא מחלפי לה מיניה אלמא היכא דאיכא חששא דחשדא בין באיסורא בין בממונא חיישינן ולא סמכינן אקרוב ואשה וכן הלכתא:

{note that there are many changes in girsa from our gemara}
For we say in {perek} get pashut {Bava Batra 16ba?}: There was a certain receipt upon which was signed Rabba bar Rav Chanan. It came before Abaye. She {J: change from he} said to him "It was not I." He {Rabba bar Rav Chanan} said to him: I too, told them that it is not she, and they told me that she has aged and her voice became rough." {Bava Batra 168a} Abaye said: Even though the Sages said "once he relates this, he cannot retract, a Torah scholar, it is not his way to take particular note {of a woman's face}.

And we say also: Abaye said: A Torah scholar who goes to betroth a woman should take with him a layman {am haAretz} lest they switch her from him.
Thus it is clear that where there is worry about suspicion, whether for prohibition of money matters, we worry, and do not rely on a relative or a woman.
And so is the halacha.

ועכשיו שאין מתכוין לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום
אמר רב אסי בר אבא א"ר יוחנן (נסחא אחריתי אמר רמי בר חמא אמר רבי יצחק) חזרו לומר מצות יבום קודמת למצות חליצה ותמה רב נחמן אכשור דרי ופרקינן מעיקרא סברוה כאבא שאול ולבסוף סברוה כרבנן דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר כאילו פגע בערוה וקרוב אני בעיני להיות הולד ממזר וחכמים אומרים יבמה יבא עליה מכל מקום וקי"ל כרבנן דאמרי יבמה יבא עליה מכל מקום:

"And now that they do not intend {at the time of intercourse} for the sake of the precept {of yibbum}, they say that the precept of chalitza is preferable to the precept of yibbum."
Rav Assi bar Abba cited Rabbi Yochanan (another textual variant: Rammi bar Chamma cited Rabbi Yitzchak): they returned {retracted} to say that the precept of yibbum is preferable to the precept of chalitza.
And Rav Nachman was astonished and said, did the generations become more kosher?
And we resolve: Initially, they held like Abba Shaul and in the end they held like the Sages. For they learnt {in a brayta}: Abba Shaul said: If one takes in {performs yibbum} on his yevama for the sake of her beauty, for the the sake of marriage, for the sake of some other matter, it is as if he infringed on a forbidden relation, and it is close in my eyes to say that the child is a bastard! And the Sages say {Devarim 25:}

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

in any case. {thus, regardless of intent, he is fulfilling yibbum.}
And we establish like the Sages who say

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

in any case.

{Yevamot 40a}
Mishna:

החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחים בנחלה ואם יש שם אב הנכסים של אב
הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו ר' יהודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב הנכסים של אב

If one performs chalitza on his yevama, he is like any other of the brothers as regards inheritance, and if there is a father {to the deceased} present the possessions {=inheritance} go to the father.
If one performs yibbum on his yevama, he acquires the possessions of his brother. Rabbi Yehuda says, regardless {of yibbum or chalitza being performed}, if there is a father present, the possessions go to the father.

Rif:

וקיימא לן כרבנן וליתא לדרבי יהודה:

And we establish like the Sages, and not like Rabbi Yehuda.

Mishna:

החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו
הוא אסור באמה ובאם אמה ובאם אביה בבתה ובת בתה ובבת בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת והאחים מותרין
היא אסורה באביו ובאבי אביו בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו
מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו

If he performs chalitza to his yevama, he is forbidden to her relatives and she is forbidden to his relatives:
{Yevamot 40b}
He is forbidden to her mother, to her mother's mother, to her father's mother, to her daughter, to her daughter's daughter, to her son's daughter, and to her sister so long as she alive. And the brothers are permitted {to all of these}.
She is forbidden to his father, to his father's father, to his son, to his son's son, to his brother and to his brother's son.

A man is permitted to the relatives of the rival of the woman upon whom he performed chalitza, but if forbidden to the rival of the relative of the woman upon whom he performed chalitza.

Rif Yevamot 12b {Yevamot 39a - b}

12b

{Yevamot 39a}
Gemara:

כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר למאי הלכתא א"ר יוסי בר חנינא מלמד שמגרשה בגט ומחזירה:

ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה

"If he married her, she is like is wife in every respect...":
To what halachic end?
Rabbi Yossi bar Chanina said: This teaches us that he can divorce her by means of a bill of divorce, and that he may subsequently {after this divorce} remarry her.

"except that her ketuba is collected from the possessions of her first husband":
And if she does not have {enough} from the first one, we fix it up from the second husband, so that she will not be light in his eyes to divorce.

Mishna:

מצוה בגדול ליבם לא רצה מהלכין על כל האחין לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומרים לו עליך מצוה או חלוץ או יבם
תלה בקטן עד שיגדיל ובגדול עד שיבא ממדינת הים ובחרש ובשוטה אין שומעין לו אלא אומרים לו עליך מצוה או חלוץ או יבם

It is a precept on the eldest {surviving brother} to perform yibbum. If he does not wish to do so, we go to all the brothers in turn {in descending order of age}. If they do not wish, they return to the eldest and tell him, "upon you is the precept -- either perform chalitza or yibbum."
If he wishes to wait for a minor until he matures, for an adult until he comes from over the sea, or for a deaf-mute or imbecile {to recover}, we do not listen to him {the eldest brother} but rather say to him, "the precept is upon you. either perform chalitza or yibbum."

{Yevamot 39b}
Gemara:

איתמר ביאת קטן וחליצת גדול פליגי בה ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי
חד אמר ביאת קטן עדיפא וחד אמר חליצת גדול עדיפא
איכא דאמרי בביאה כ"ע לא פליגי דביאת קטן עדיפא כי פליגי בחליצה והכי איתמר
חליצת קטן וחליצת גדול פליגי בה רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר חליצת גדול עדיפא וחד אמר כי הדדי נינהו

האי קטן לאו קטן ממש הוא דהא תנן והחולצת מן הקטן חליצתה פסולה אלא האי קטן לא הוי פחות משלש עשרה שנים ויום אחד והביא שתי שערות והאי דקרי ליה קטן משום שלגבי אחוה קטן הוא

It was stated {by Amoraim}: The intercourse {thus yibbum} of a katan {younger brother, as opposed to the eldest, gadol, mentioned in the Mishna} and the chalitza of the gadol {eldest}, it is a dispute between Rabbi Yochanan and Rabbi Yehoshua ben Levi. One said that intercourse with the katan is preferable, and one said the chalitza of the eldest is preferable.

Some {girsaot?} say that as regarding intercourse, no one argues that intercourse of a kattan is preferable {to chalitza by the eldest}. When do they argue? By chalitza, and it was stated {by Amoraim} as follows: The chalitza performed by the katan {younger} vs. the chalitza performed by the gadol {elder}, Rabbi Yochanan and Rabbi Yehoshua ben Levi argue about it. One says that the chalitza of the gadol is preferable, and one says that they are equal.

This katan is not actually a minor, for we learnt in a Mishna, "and one who undergoes chalitza from a minor, the chalitza is invalid. Rather, this minor is not less than 13 years and day, and he has brought forth two public hairs. And this that they called him a katan is because as regards his {eldest} brother {called gadol in the Mishna}, he is katan, younger.

תנן התם בבכורות מצות יבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה וכו'.
אמר רב אין כופין
כי אתו לקמיה דרב אמר ליה אי ניחא לך יבם ואי לא חלוץ
וכן אמר רב יהודה אין כופין
מדאתקין רב יהודה בגיטא דחליצה איך פלונית בת פלוני קריבת פלוני יבמה קדמנא ואישתמודענוהי דהדין פלוני אחוהי דמיתנא מן אבוהי הוא ואמרנא ליה
אי צבית ליבומי יבם ואי לא אטלע לה רגלך דימינא ואטלע לה רגלא דימיניה ושרת סיניה מעל רגלוהי ורקת באנפוהי רוקא דאיתחזי לנא מפומא על ארעא בבי דינא

We learn in a Mishna there in Bechorot: The commandment of yibbum was better to perform than the commandment of chalitza, initially, for {when having intercourse for the purpose of yibbum} they had in mind for the sake of the commandment ... {but now the opposite is preferable}.
Rav said: We do not force {him to perform chalitza}.
When they came before Rav, he said to him: If you wish {we have nicha lach, our gemara has אי בעית} , perform yibbum, and if not, perform chalitza. {our gemara has the options in the opposite order}
And so did Rav Yehuda say: We do not force. We derive this from the fact that Rav Yehuda established in the text of the document of chalitza "how Plonit daughter of Plonit brought Ploni her brother-in-law {yavam} before us, and we have ascertained that this Ploni is the paternal brother of the deceased, and we have said to him, 'if you wish to perform yibbum, perform yibbum, and if not, incline towards her your right foot.' And he inclines towards her his right foot and she removed his shoe from his foot, and spit before him spittle that was seen by us upon the ground in the Bet Din."

Rif Yevamot 12a {Yevamot 38a continues}

12a

{Yevamot 38a continues}
Mishna:

שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים בית שמאי וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים
מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאים עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב וב"ה אומרים נכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון

A woman waiting for the yavam {to perform either yibbum of chalitza}, to whom fell possessions {as an inheritance}, Bet Shammai and Bet Hillel both agree that she may sell it or give it away as a gift, and that act legally stands.

If she dies, what should be done with her ketuba and with property which goes in and out with her {nichsei melog}?
Bet Shammai say: The heirs of the husband should split it with the heirs of the {her} father {since the levirate bond in waiting is a doubtful bond, such that it is split}.
And Bet Hillel say: The property stays in their assumed state {status quo} - namely, the ketuba is assumed to be in the possession of the heirs of the husband while the property which comes in and goes out with her is assumed to be in the possession of the heir of her father.

If he {the yavam} marries her, she is like his wife in every respect, except that her ketuba is to collect from the property of the first husband.

Rif Yevamot 11b {Yevamot 37b continues... 38a}

11b

{Yevamot 37b continues}

ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא ספק אמר אנא בר מיתנא אנא ונכסי דידי נינהו ובני יבם אמרי אחונא את ומנתא אית לך בהדן
סברי רבנן למימר היינו מתני' דתנן הוא לא יורש אותן והן יורשין אותו והכא איפכא הוא דהתם אינהו אמרי ליה אייתי ראיה דאחונא את ושקול וה"נ איהו אמר להו אייתו ראיה ושקולו
אמר ליה רב משרשיא מי דמי התם אינהו ודאי ואיהו ספק הכא אידי ואידי ספק נינהו אלא אי דמי למתני' דמי לספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם דהתם אמרי ליה אייתי ראיה דאחונא את ושקול נקוט האי כללא בידך כל היכא דחד ודאי בירושה וחד ספק מוקמינן לנכסי בחזקת הודאי ואמרינן להאיך אייתי ראיה דאית לך ושקול והיכא דתרוייהו ספיקא הוה ליה ממון המוטל בספק וחולקין

If the doubtful son and the sons of the yavam came to divide the property of the deceased {original brother, not that of the yavam}, and the doubtful son said "I am the son of the deceased and the possessions are {entirely} mine," and the sons of the yavam say, "you are our brother, and amongst us you have in them {an equal share of the possessions}" -- the Sages though to say that this is our Mishna which taught "he {the doubtful son} does not inherit from them and they inherit from him," and here, it is the opposite, for these they say to him "bring a proof that you are our brother, and only then take," while here he says to them "bring a proof and only then take your share."
Rav Mesharshia said to him {in our gemara, them}: Is it truly comparable? Over there, they are the ones in a certain state and he is the doubt, while here, both this and that are in doubt. Rather, if it as similar to a Mishna, it is similar to the case of the doubtful son and the children of the yavam who came to divide the possessions of the yavam. For there, they say to him, "bring a proof that you are our brother and only then take your portion."
Take this general rule in your hand: Wherever there is one as a certainly eligible person to inherit and on is a doubt, we establish the possessions in the assumed grasp of the certain one, and we say to the other, "bring a proof that you have {a valid claim} and only then take." And when both of them are doubt, this is money thrown in a state of doubt and they split.

וספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם בתר דפליג יבם בהדיה בנכסי מיתנא פלוגתא דרבי אבא ורבי ירמיה
רבי אבא אמר קם דינא אע"ג דאמר להו מה נפשך אי אחוכון אנא הבו לי מנת' בהדייכו ואי לאו אחוכון אנא אהדרו לי נכסי דאבא דפליג אבוכון בהדאי ולא הדר דינא ולא מפקינן מינייהו ולא מידי
ורבי ירמיה אמר הדר דינא ומפקינן מינייהו ממה נפשך
ופסקו רבואתא הלכתא כרבי אבא משום דקים ליה כרבנן דפליגי עליה דאדמון במי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו אדמון אומר ילך לו בקצרה וחכמים אומרים יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באויר:

And a doubtful son and the sons of the yavam who come to divide the possessions of the yavam {rather than the first deceased}, after this yavam has already split with him the possessions of the {first} deceased, this is an argument between Rabbi Abba and Rabbi Yirmeya:
Rabbi Abba said {our gemara: in the name of Rav}: The initial judgment stands. Even though he says to them, "what is your desire {to claim}? If we are brothers, five me a portion amongst you, and if we are not brothers, give me the portion of father which was initially split with me {and him}," even so we do not reverse the original judgment and we do not take anything away from them.
And Rabbi Yirmeyah said: The judgment is reversed, and we take it away from them, from this argument of "what is your desire {to claim}.

And the {post-Talmudic} Rabbis ruled that the halacha is like Rabbi Abba, for he {Rabbi Abba} establishes like the Sages who argue upon Admon regarding one who goes overseas and in the meantime, the path to his field is lost {in that it is unclear in which of the surrounding fields it lies} -- Admon says he chooses the shortest path, and the Sages say that he acquires himself a path even for 100 maneh, or else must fly through the air.

{Yevamot 38a}

וספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי סבא דהוא אבא דיבם ספק אומר אנא בר מיתנא אנא ופלגא דנכסי דידי נינהו ובני יבם אמרי ליה את אחונא את ומנתא הוא דאית לך בהדן פלגא דקא מודי להו שקלו ותלתא דקמודו ליה שקיל פש דנקא הוי ממון המוטל בספק וממון המוטל בספק חולקין

And a doubtful son and the sons of the yavam who came to divide the possessions of the grandfather, who was the father of the yavam {and thus also the father of the original deceased, since only paternal brothers do yibbum} -- the doubtful son says "I am the son of the {original} deceased {brother, thus standing in his place, as the pasuk states lahakim shem hamet al nachalato}, and a full half of the possessions {of grandfather} are mine," and the sons of the yavam say to him, "you are our brother, and the portion you receive is amongst and thus equal to ours." The half that he admits to them {since he claims to be equal to their father} they take, and the third that they admit to him {since they are two brothers and he is one} he takes. The sixth that remains is money thrown into doubt, and money thrown into doubt is equally divided.

Rif Yevamot 11a {Yevamot 37a - b}

11a

תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל
הא לא שהה ספיקא הוא
איתמר מת בתוך ל' ועמדה ונתקדשה
אמר רבינא משמיה דרבא אם אשת ישראל היא חולצת ואם אשת כהן אינה חולצת
רב שרביא משמיה דרבא אמר אחד זו ואחד זו חולצת

They learnt {in a brayta}: Rabban Shimon ben Gamliel says: Anything that lasts thirty days {alive} in humans is not considered a miscarriage.
The implication of this is that if it did not last, it is a doubt.
It was stated {by Amoraim}: If it died within 30 days and she {the yevama} stood and was betrothed {to someone other than the yavam}:
Ravina said in the name of Rava: If she is was married to an Israelite, she undergoes chalitza, and if she was married to a kohen, she does not undergo chalitza.
Rav Sharbia said in the name of Rava: Both this one and that one undergo chalitza.

וקיימא לן כרבינא דכיון דאיכא רבנן דפליגי עליה דרבן שמעון בן גמליאל דאמרי אע"ג דלא שהה ולד מעליא הוא גבי אשת כהן דלא אפשר דאי חליץ לה איתסרא לה על בעלה עבדינן כרבנן ולא מצרכינן לה חליצה ולגבי ישראל דלית בה פסידא עבדינן כרשב"ג הלכך חליץ לה ועיילא לה לגברא ואי כשנתקדשה מותבינן לה תותי גברא כל שכן אם נשאת דלא מפקינן לה מתותי גברא
והך דאמרינן התם לענין שומרת יבם שנשאת בלא חליצה לא שייך בהא מלתא דהתם ודאי בעיא חליצה אבל הכא דכיון דמית בתוך שלשים יום ספיקא הוי ומספיקא לא מפקינן איתתא מתותי גברא אלא אי בעלה ישראל חליץ לה יבמה ויתבה תותי גברא ואי בעלה כהן דאי חליץ לה יבמה איתסרא עליה יתבא תותיה בלא חליצה כדכתבינן:

And we establish like Ravina. For since there are Sages who argue upon Rabban Shimon ben Gamliel, who say "even though it did not last, it is an exemplary child," in the case of the wife of a kohen, where it is not possible, for if she undergoes chalitza she will be forbidden to her husband, we act like the Sages and do not require chalitza. And in the case of the wife of an Israelite, where there is no harm, we act like Rabban Shimon ben Gamleil. Therefore, he performs chalitza on her, and then she enters to her husband. And if when she has merely been betrothed, we return her to be with her husband, certainly if the married, we do not take her away from her husband.
And this that we say regarding a woman waiting for the yavam who married {a stranger} without chalitza, it is irrelevant to this matter. For there, she certainly requires chalitza, but here, since it died within 30 days, it is a doubt, and for a doubt we do not take a woman out from her husband. Rather, if her husband is an Israelite, her brother-in-law performs chalitza on her and then she dwells with her husband, and if her husband is a kohen, such that if her brother-in-law performed chalitza she would be forbidden to her {her new husband the kohen}, she dwells with him without chalitza, as we have written.

(גרסינן בגמרא איבעיא להו מעוברת חבירו ומינקת חבירו דמינסבא לכהן מאי עבוד רבנן תקנתא לכהן או לא ומסיק דלא עבוד תקנתא וצריך להוציאה בגט אפילו כהן):

(We learn in the gemara: It was a question to them: A woman pregnant by his fellow and a woman nursing the child of his fellow who are married to a kohen, did the Sages make a fix for a kohen or not?
And it concludes that they did not make a fix, and he needs to send her out with a bill of divorce, even a kohen.
)

{Yevamot 37a}

איתמר קידש אלמנת חבירו או גרושת חבירו בתוך שלשה חדשים וברח פליגי בה רב אחא ורפרם חד אמר משמתין ליה וחד אמר עירוקיה מסתייה הוה עובדא ואמר להו רפרם ערוקיה מסתייה וכן הלכתא:

It was stated {by Amoraim}: If he betrothed the widow of his fellow, or the divorcee of his friend, within the first three months {after the death or divorce, such that she might be pregnant} and then fled, Rav Acha and Rafram disagree. One said he is placed in cherem and one said his flight is sufficient {to show he will not marry her and consummate within the time period}.
There was an incident and Rafram said that his flight is sufficient.
And so is the halacha.

{Yevamot 37b}

תניא ר"א בן יעקב אומר לא יקח אדם אשה במדינה זו וילך ויקח אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה עם זה ונמצא אח נושא אחותו ואב נושא בתו ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה
ועוד תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יקח אדם אשה ודעתו לגרשה משום שנאמר אל תחרוש על רעך רעה וגו':

They learnt {in a brayta}: Rabbi Eliezer ben Yaakov says: A man should not take a wife in one country and go and take another wife in another country, lest they {inadvertently} pair their children one with the other such that a brother marry his sister or a father marry his daughter. And upon this it was stated {Vayikra 19:29}:

כט אַל-תְּחַלֵּל אֶת-בִּתְּךָ, לְהַזְנוֹתָהּ; וְלֹא-תִזְנֶה הָאָרֶץ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה.

29 Profane not thy daughter, to make her a harlot, lest the land fall into harlotry, and the land become full of lewdness.

And further, they learnt {in a brayta}: Rabbi Eliezer ben Yaakov says: A man should not take {=marry} a woman with intent to divorce her, for it is stated {Mishlei 3:29}:

כט אַל-תַּחֲרֹשׁ עַל-רֵעֲךָ רָעָה; וְהוּא-יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ.

29 Devise not evil against thy neighbour, seeing he dwelleth securely by thee.

ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון יוציא והולד כשר ואם לא הוציא
הנולד אחר כן ספק ממזר הוי ואסור בבת ישראל ואסור בממזרת דקיימא לן כר' אליעזר דאמר בפרק י' יוחסין ודאן בודאן מותר ודאן בספיקן וספיקן בודאן וספיקן בספיקן אסור:

If it is a doubt whether the child was a nine-month fetus of the first husband or a seven-month fetus of the latter husband, he {the latter husband} sends her out and the child is valid. If he does not send her out, a child born after that is a doubtful bastard, and is forbidden to an Israelite woman and forbidden to a female bastard. For we establish like Rabbi Eliezer who said in perek Asara Yuchsin that a certain {of state} with a certain is permitted; a certain with a doubtful, a doubtful with a certain, and a doubtful with a doubtful are forbidden.

ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא ספק אמר אנא בר מיתנא אנא ונכסי דידי נינהו ויבם א"ל אנת ברי דידי את ולית לך ולא מידי הוי ממון המוטל בספק וממון המוטל בספק חולקין

If a doubtful son {where it is unclear if he is the son of the deceased or of the yavam} and the yavam came to divide the property of the deceased -- the doubtful son said "I am the son of the deceased and the possessions are mine," and the yavam said to him, "you are my son, and you have nothing except from my hands," this is money which is thrown in doubt, and money thrown in doubt is divided.

Rif Yevamot 10b {Yevamot 35b}

10b

ותניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה כעס עם בעלה או שהיתה חולה או שהיה בעלה חולה או זקן או עקרה או אילונית או קטנה או זקנה או שאינה ראויה לילד כולן צריכות להמתין שלשה חדשים הני כולהו לא שייכא בהו לא אנוסה ולא מפותה הלכך קשיא לן האי פסקא ולא קמנו על עיקרא דמילתא מהיכן גמרינן לה

And also they learnt {in a brayta}, "If she was chased to go to her father's house, or she had anger with her husband, or she was sick, or her husband was sick or old, or she was barren or an aylonit {who never developed signs of maturity}, or a minor, or an old woman, or was not able to give birth, all of these must wait three months" -- all of these are irrelevant to a raped woman and a seduced woman. Therefore, it is difficult for us this ruling, and we have not established about the main point of the matter, from where they learned it.

END PEREK
BEGIN PEREK

{Yevamot 35b}
Mishna:

החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה
אין הולד של קיימא הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה

If one performed chalitza on his brother's widow and she was found to be pregnant {from before} and then gives birth, when the child is viable, he {the yavam} is permitted to her relatives and she is permitted to his relatives, and she {via this chalitza} is not invalidated from marrying a kohen.
If the child is not viable, he is forbidden to her relatives and she is forbidden to his relatives, and she is invalidated from marrying a kohen.

הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא יוציא והולד כשר וחייבין בקרבן אין הולד של קיימא יקיים ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון יוציא והולד כשר וחייבין באשם תלוי

If one takes in {=marries} his brother's widow and she is found to be pregnant {from before}, and gives birth, when the child is viable he sends her out {divorce} and the child is valid, and they are obligated to bring an offering.
If the child is not viable, he may retain her {as his wife}.
If it is doubtful whether he was a nine-month child belonging to the first {brother} or whether a seven-month old child belonging to the latter {brother}, he divorces her, the child is valid, and they are obligated to bring a doubtful guilt-offering.

Gemara:

איתמר החולץ למעוברת והפילה ר' יוחנן אמר אינה צריכה חליצה מן האחין חליצת מעוברת שמה חליצה וביאת מעוברת שמה ביאה רשב"ל אומר צריכה חליצה מן האחין חליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה

It was stated {by Amoraim}: If one performed chalitza on a pregnant woman and she had a miscarriage:
Rabbi Yochanan said: She does not need chalitza from the brothers. The chalitza of a pregnant woman is called chalitza and intercourse with a pregnant woman {for yibbum} is called intercourse.
Rabbi Shimon ben Lakish says: She required chalitza from the brothers. The chalitza of a pregnant woman is not called chalitza and the intercourse with a pregnant woman is not called intercourse.

תניא כותיה דרשב"ל החולץ למעוברת והפילה צריכה חליצה מן האחין
אמר רבא הלכתא כרשב"ל בהני תלת
חדא הא
ואידך המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להן את הבכור דבריו קיימין ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום כתב בין בתחלה בין בסוף ובין באמצע משום מתנה דבריו קיימין
ואמר רבי שמעון בן לקיש לעולם לא קנה עד שיאמר פלוני ופלוני (ופלוני) ירשו שדה פלוני ופלוני (ופלוני) שנתתיה להם במתנה ויירשוה
ואידך דתנן הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שכתובין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב ואיתמר מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב
ר' יוחנן אמר לא קנה לוקח דקנין פירות כקנין הגוף דמי
וריש לקיש אמר קנה לוקח דקנין פירות לאו כקנין גוף דמי

There is a brayta in accordance with Rabbi Shimon ben Lakish: If one performed chalitza on a pregnant woman and she miscarried, she requires chalitza from the brothers.
Rava said: The halacha is like Rabbi Shimon ben Lakish in these three: The first one, this one.
And the next one:

If one distributes his possessions verbally, and increases for one and reduces for the other, or makes the firstborn have an equal share, his words stands. And if he says that it is "for inheritance," he has said nothing. If he wrote, whether initially, at the end, or in the middle that it is for a present, his words stand.
And Rabbi Shimon ben Lakish said: Regardless, the acquisition does not take hold unless he said So-and-So and So-and-So should inherit such-and-such and such-and-such a field that I have given it to them as a gift and they should inherit it.

And the next one:

That we learn {tnan}: If one writes his property to his son after his death, the father is not able to sell it, because they are written over to the son, and the son is not able to sell it because it is in the domain of the father. If the father sells it, it is sold until he dies. If the son sold it, the purchaser has nothing at all in it until the father died.

And it was stated {by amoraim}: If the son sold it in his father's lifetime and then the son died in his father's lifetime:
Rabbi Yochanan said: The purchaser did not acquire, for purchase of the fruits is like purchase of the main entity.
And Resh Lakish said: The purchaser did acquire, for purchase of the fruits is not like purchase of the main entity.

אין הולד של קיימא יקיים
תניא לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו ואם נשא יוציא ולא יחזיר עולמית דברי ר"מ וחכמים אומרים יוציא ולכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס
וגרסינן לקמן טעמא דהא מילתא דסתם מעוברת למינק קיימא וחיישינן דלמא מיעברא ומיעכר חלבא וקטלה ליה
ואקשינן א"ה דידיה נמי ופרקינן דידיה ממסמסא ליה בביצים ובחלב דיהיב לה בעל אבל לדידה לא יהיב לה בעל ומתביישא למתבעינהו ליורשים בבית דין וקטלא לברה

"If the child was not viable, he may maintain {her as a wife}":
They learnt {in a brayta}: A man should not marry a woman pregnant by someone else or nursing the child of someone else, and if he married, he should divorce and never take her back. These are the words of Rabbi Meir. And the Sages say: He should divorce her, and when the time comes that he may marry, he may marry.
And we learn later on {Yevamot 42a - b}: The reason of this matter is that the general pregnant woman stands to nurse, and we worry lest {while nursing} she conceive which would make her milk turbid and thus would kill him {the son}.
And we ask: If so, his own child also!
And we resolve: His own child, she would sustain him with eggs and milk which her husband would give her, but her own, her husband would not give her, and she would be embarrassed to claim it from the inheritors {of her first husband} in bet Din and would thus come to kill her son.

אמר רבא ולדברי חכמים יוציא בגט
אמר מר זוטרא דיקא נמי דקתני יוציא ולא קתני יפריש וכן הלכתא ואפילו הוא כהן

Rava said: And according to the Sages, he divorces her with a bill of divorce.
Mar Zutra said: One can also deduce this by careful analysis of the Mishna, for it states "he should send out" {implying divorce} and does not state "he should separate."
And so is the halacha, even if he is a kohen.

Rif Yevamot 10a {Yevamot 34a continues; 35a}

10a

{Yevamot 34a continues}

דתנן יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביום הכפורים רבי
מאיר אומר אם היתה שבת והוציאו חייב אמרו לו אינו מן השם ר"מ אליבא דמאן וכו'

For they learn {in a Mishna}: There is one who eats a single eating and is liable for it four sin-offerings and one guilt-offering. A ritually impure person who eats forbidden fats which were left over from sacrificial meat on Yom Kippur. Rabbi Meir says: If it was Shabbat and he brought it out, he is liable {as well}. They said to him: This is not from the name {it is a different type}. Rabbi Meir is according to whom, etc...

הא שמעתתא חזינא בה פירושי לרבוותא וכולהו לא דייקי דקסברי דאיסור בת אחת במתני' דיש אוכל אכילה אחת בכלל אכילה היא וקמפרש לה כגון דאיטמי קודם שיביא ב' שערות והשתא אייתי ב' שערות דבההיא שעתא איחייב ליה באיסור חלב ואיסור טומאה בבת אחת ולאו הכין הוא כדמברר בפירוש דילן

This sugya, we have seen in it explanations according to the {post-Talmudic} Sages, and all of them are not exact, for they maintain that the "simultaneous prohibition" in the Mishna about "one who eats a single eating" is within the realm of eating, and they explain it such as that he became ritually impure before he brought forth two pubic hairs {and was thus a minor} and now he brings forth two hairs, such that at that moment he is liable in the prohibition of forbidden fats and the prohibition of {eating holy foods while in a state of} impurity at the same time, and it is just not so, as we explain in our own interpretation.

ועוד איסתבר להו דהאי דאמרינן ומאן האי תנא דאית ליה טעה בדבר מצוה חייב אמתני' דיש אוכל אכילה אחת קיימי וקמוקמי ליה להאי נותר בשהוציאו לשורפו דשרפתו מצוה כי היכי דלהוי טעה בדבר מצוה ולאו הכין הוא דהאי מתני' דיש אוכל אכילה אחת לית בה טעה בדבר מצוה כלל אלא אמתני' דהוחלפו קיימי ועלה קאמר טעה בדבר מצוה כדפרשינן לקמן ולהכי כתבינן להא שמעתא כי היכי לפרושה ולברורה שפיר

And furthermore, they understand this that we say {in the gemara}, "and who is the Tanna who holds that one who errs in a matter of commandment is liable" refers to the Mishna about "there is one who eats a single eating," and they establish it as referring to this left over sacrificial food, where he brings it out to burn it, for its burning is a commandment, such that he is erring in a matter of commandment. And it is not so, for this Mishna that "the is one who eats a single eating" does not have an aspect of one who errs in a matter of commandment at all. Rather, on the Mishna of "they {the betrothed women} were switched" it goes on, and on it it refers to one who errs in a matter of commandment, as we will explain later on. And therefore we write down this sugya, in order to explain it and elucidate it well.

והדין הוא גמרא ומאן האי תנא דאית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת
פי' כיון דאיפליגו רבי יוסי ור' שמעון בשמעתא קמייתא ולא איתברר דאית ליה לחד מינייהו איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת אצרכינן הכא למיבעי מאן האי תנא דתני האי מתני' דאית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת ומהדרינן אמר רב יהודה אמר רב רבי מאיר היא
דתנן בכריתות יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד וכו'

And this is the gemara:
And who is the Tanna who maintains that there is a comprehensive prohibition {issur kollel}, a prohibition of wider-range {issur mosif} and a simultaneous prohibition {issur bat achat}.
To explain: Since Rabbi Yossi and Rabbi Shimon argue in the first sugya, and it is not clarified that one of them holds by a comprehensive prohibition {issur kollel}, a prohibition of wider-range {issur mosif} and a simultaneous prohibition {issur bat achat}, we require here to inquire who is the Tanna who teaches this Mishna, that he maintains that there is a comprehensive prohibition {issur kollel}, a prohibition of wider-range {issur mosif} and a simultaneous prohibition {issur bat achat}.
And we rejoin: Rav Yehuda cited Rav: It is Rabbi Meir.

For they learn {tnan} in Keritut: There is one who eats a single eating and is liable for it four sin-offerings and one guilt offering...

והכין פירוש' איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת דמתני' דהכא
שכיון שקידש ראובן אשה נאסרה עליו אחותה ונאסרה היא עצמה על שמעון אחיו משום אשת אח ומשום אשת איש בבת אחת וכשקדש שמעון אחיו את אחותה מגו דאיתוסף בה איסורא לגבי אחין איתוסף בה איסורא נמי לגבי דידיה ונמצא שחייב עליה משום אשת אח ומשום אחות אשה וזה הוא איסור מוסיף

And this is the explanation of a comprehensive prohibition {issur kollel}, a prohibition of wider-range {issur mosif} and a simultaneous prohibition {issur bat achat} of our Mishna here. That since Reuven betrothed a woman, her sister is prohibited to him, and she herself {the woman Reuven married} is prohibited to Shimon his brother because of being his brother's wife, and because of being a married woman, all at one time {בבת אחת }.
And when Shimon his brother betrothed her sister, since he adds {איתוסף} to her a prohibition regarding {other} brothers {not married to her sister}, he adds to her a prohibition also regrading him {Reuven}. Thus, he is liable upon her because of his brother's wife and because of his wife's sister, and this is the prohibition of wider-range {issur mosif}.

וכן נמי משום אשת איש משום דאיתוסף בה איסורא לכ"ע איתוסף בה איסורא נמי לגבי דידיה נמצא ראובן שחייב על אשת שמעון משום אחות אשה מעיקרא ומשום אשת אח ומשום אשת איש באיסור מוסיף ושמעון חייב על אשת ראובן משום אשת אח ומשום א"א בבת אחת ומשום אחות אשה באיסור כולל דמגו דאיתסר בכולהו אחוותא איתסר נמי באשת ראובן בכללן והיינו איסור כולל

And so too, because of being a married woman, since this prohibition is added {דאיתוסף} to her for the entire world, this prohibition is added to her also in regard to him.
Thus it turns out that Reuven is liable for sleeping with Shimon's wife because of (a) the initial prohibition of his wife's sister, and (b) because of his brother's wife and because of another man's wife via the prohibition of wider-range {issur mosif}.
And Shimon is liable on the wife of Reuven because of her being his brother's wife, for being another man's wife simultaneously {בבת אחת}, and for his wife's sister in a comprehensive prohibition {issur kollel}, for since he is forbidden to all her sisters, he is also forbidden to the wife of Reuven amongst them all, and this is the comprehensive prohibition {issur kollel}.

וכשפירסו נדות מגו דאיתוסף בכל אחת מהן לגבי בעלה איתוסף בה איסורא נמי לגבי אחוה וזהו פירוש איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת דהדין מתני'

And when they become menstruants, since it is added {איתוסף} for each of them {the women} regarding her husband, the prohibition is also added regarding his brother.
And this is the explanation of a comprehensive prohibition {issur kollel}, a prohibition of wider-range {issur mosif} and a simultaneous prohibition {issur bat achat} within this Mishna here.

ואיסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת דכריתות כבר מיפרשא בגמרא דכריתות
והדין הוא גמרא דהתם
אמר מר יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם א'
נימא אית ליה לר"מ איסור חל על איסור נהי דאיסור חל על איסור לית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת אית ליה
טהור מעיקרא לא אסור אלא בחלב ה"ל טמא מגו דאיתסר בחתיכות טהורות איתסר נמי בהאי חלב והיינו איסור כולל
וחלב מעיקרא לא אסור אלא באכילה אקדשיה מגו דאיתוסף ביה איסור הנאה איתוסף ביה נמי איסורא לגבי חלב והיינו איסור מוסיף
וע"כ להדיוט הוא דאסור אבל לגבוה שרי ה"ל נותר מגו דאיתוסף לגבי גבוה איתוסף ביה איסורא נמי להדיוט גם זה נמי איסור מוסיף חל עליו
יום הכפורים מגו דאיתוסף ביה איסורא לגבי חולין איתוסף ביה איסורא לגבי חלב והיינו איסור כולל שנכלל החלב באיסור החולין האי הוא פירושא דפריש בגמרא

And a comprehensive prohibition {issur kollel}, a prohibition of wider-range {issur mosif} and a simultaneous prohibition {issur bat achat} we have already explained it in the gemara in Keritut. And this is the gemara there:
Master had said: There is one who eats one eating and is liable upon it four sin-offerings and one guilt offering.
Let us say that Rabbi Meir maintains that one prohibition can take effect on top another prohibition? Given that Rabbi Meir does not maintain that in general, one prohibition can take effect on top another prohibition, he does maintain that there exists the concepts of a comprehensive prohibition {issur kollel}, a prohibition of wider-range {issur mosif} and a simultaneous prohibition {issur bat achat}.
A ritually pure person is only prohibited to eat forbidden fats {but not the meat}. One he becomes ritually impure, since he is now prohibited from {eating} the pure pieces of meat, he is prohibited on this score as well for the fats. And this is the comprehensive prohibition {issur kollel}.
And the fat, initially, was only forbidden in consumption. One he sanctified it, since the prohibition of benefit is added {איתוסף} to it, the prohibition is added to it as well in terms of the fat, and this is the prohibition of wider-range {issur mosif}.
And until now, it was specifically prohibited to a normal person, but to the Temple it was permitted. Once it becomes left over, since we add to it {איתוסף} as regards the Temple a prohibition, we also add the prohibition {of left-over sacrificial food} for a normal person. This too is a prohibition of wider-range {issur mosif} which falls upon him.
Yom Kippur, since there is a prohibition added for him regarding unconsecrated food {chullin}, it is added for him as well regarding forbidden fats, and this is a comprehensive prohibition {issur kollel} in that the fat in encompassed {nichlal} within the prohibition of the chullin.
This is the correct explanation of this gemara.

וליכא הכא איסור בת אחת אלא כדברי ר"מ הוא דמשכחת לה דקאמר רבי מאיר אם היתה שבת והוציאו חייב
וקא פירשו בגמרא האי דאמר ר"מ אם היתה שבת והוציאו חייב לאו מכלל דביום כפורים לא מיחייב אהוצאה אלא ה"ק אף אם היתה שבת והוציאו חייב שתים דשבת ודיום הכפורים דבבת אחת קאתו ומיחייב עלה תרתי ומהא שמעינן לרבי מאיר דאית ליה איסור בת אחת ולאו מגופא דאכילה דאילו היתה באכילה איסור בת אחת הוה מפרש לה גמרא כדפריש להו להנך

And there is not here a simultaneous prohibition {בת אחת} except according to Rabbi Meir, that we do find it, for Rabbi Meir said that if it was Shabbat and he took it out {from the private domain to the public domain}, he is liable. And they explain in the gemara that that which Rabbi Meir said that "if it was Shabbat and he took it out, he is liable," it is not because on Yom Kippur he would not be liable for taking out, but rather this is what he means to say: Even if it was Shabbat and he took it out, he is liable for two, for Shabbat and for Yom Kippur, for they came and one, and he is liable upon them two. And from here we derive Rabbi Meir maintains that there is simultaneous prohibition {בת אחת}, and {the simultaneous prohibition is} not from the main act of eating {as suggested above about the minor brought forth two hairs}, for it the simultaneous prohibition were in the act of eating, the gemara would have explained it as these people did.

ולהכי אמרינן רבי מאיר היא ולא אמרינן תנא קמא דר"מ היא ולאו משום דסתם משנה ר' מאיר היא כדקא פרישו הני רבואתא דהאי סתמא לאו לר"מ היא דהא ר"מ מוסיף עליה ואילו הוה האי סתמא לרבי מאיר הוה ליה למיתנא יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ו' חטאות ופריש להו ואמר דברי ר"מ וחכמים אומרים ארבע אבל משום הוצאה אינו השם

And therefore we say "it is Rabbi Meir" and we do not say "it is the Tanna Kamma of {=who argues with} Rabbi Meir, and not because a plain {unattributed} Mishna is Rabbi Meir, as these {post-Talmudic} Sages explain. For this plain Mishna is not Rabbi Meir, for Rabbi Meir adds to it, and had the plain Mishna been Rabbi Meir, it should have taught "there is one who eats a single eating and is liable for it six sin-offerings," and they would have elaborated on it and said "these are the words of Rabbi Meir, but the Sages say only four because 'taking out' is not within the same category."

והאי הוצאה דנותר לאו לשרפה אפקיה כדקא פירשו הני רבואתא
וליכא בהאי מתני' דכריתות טעה בדבר מצוה כלל
אלא במתני' דהחליפו של זה בזה הוא דאיכא טעה בדבר מצוה משום דההיא בעילה בעילת מצוה היא כדאמרינן התם ובועל בעילת מצוה ופורש
וכיון דאוקימנא כר"מ אקשינן ור"מ דחייב בטעות מצוה חטאת אליבא דמאן וכו' ואי אמתני' דכריתות קאי ועלה קאמר טעה בדבר מצוה אמאי לא אקשו הכי במתני' דכריתות בהאי דוכתא ועוד מכדי רבי מאיר לא אמר אם הוציאו לשורפו מנא להו לאוקמי מימריה דלשורפו אפקיה ולאקשויי עלה ולימא להו אנא לאו לשורפו אמרי ועוד אי לשורפו אפקיה אמאי אכליה אלא האי פירושא חבטא בעלמא הוא ולאו דסמכא הוא והרי איתברר בירורא מעליא דלית בהאי מתני' דכריתות טעה בדבר מצוה אלא בהא מתני' הוא דאיתא וליכא אלא לפרושה אלא כדפרשינן:

And this "taking out" of left-over {korban}, he did not take it out to burn it, as these {post-Talmudic} Sages explain it, and there is not in this Mishna in Keritut an error in a matter of commandment at all. Rather, in the Mishna {in Yevamot} of "they switched this one {betrothed} with that one" is where there is error in a matter of commandment, for this intercourse was an intercourse of commandment, as we say over there -- "and he has the intercourse of commandment and then separates."
And since we establish this like Rabbi Meir, we ask -- "and Rabbi Meir, who declares one liable to bring a sin-offering in an error in a commandment, according to whom, etc." And if this was going on the Mishna in Keritut, and upon that it spoke of an error in a matter of commandment, why do we not ask this on the Mishna in Keritut in that place?
And furthermore, let us see -- Rabbi Meir did not say "if he took it out to burn it." How do they know to establish his statement that he took it out to burn it, and to then ask on it? Let him {Rabbi Meir} say to them, "I did not mean to say 'in order to burn it.'" And furthermore, if he took it out to burn it, why did he eat it?
Rather, this explanation is simply striking about, and not to be relied upon. And behold, it has been elucidated in an exemplary elucidation that there is not in this Mishna in Keritut a case of erring in a matter of commandment, but rather it is in our Mihsna that it is. And there is not to explain it other than as we have explained.

{Yevamot 35a}

ואם היו קטנות ולא היו ראויות לילד מחזירין אותן מיד
ואי קשיא לך ההיא דתניא קטנה או שאינה ראויה לילד הרי אלו צריכות להמתין שלשה חדשים ההיא גזירה היא והכא חלוף לא שכיח ומילתא דלא שכיח לא גזור רבנן

"And if they {the women} were minors and not able to give birth, we return them {to their husbands} immediately":
And if it is difficult to you this that they learnt {in a brayta}, "a female minor or one who is unable to give birth, they still are required to wait three months," that is a decree, and here, switching {at the time of nisuin} is uncommon, and for something which is not common the Sages did not decree.

תניא אנוסה ומפותה צריכות להמתין ג' חדשים דברי רבי יהודה ר' יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד
אמר רבא מאי טעמא דר' יוסי אשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר ור' יהודה סבר שמא לא נתהפכה יפה יפה

They learnt {in a brayta}: A woman who was raped or seduced, she must wait three months {before marrying}. These are the words of Rabbi Yehuda. Rabbi Yossi permits to become betrothed or married immediately.

Rava {our gemara: Abaye} said: What is the reason of Rabbi Yossi? A woman playing the harlot turns over so as not conceive {and the same would be true for these cases}. And Rabbi Yehuda holds lest she not turn over well enough.

וחזינן למקצת רבואתה דפסקי הלכתא בהא כרבי יהודה ואנן לא ידעינן מהיכא קא גמרי לה להאי פסקא דהא קיימא לן דר' יהודה ור' יוסי הלכתא כר' יוסי
ואי אמרת משום דקאי ר' יהודה כסתם מתניתין דקתני ומפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן
דהא הכא אנוסות נינהו וקתני מפרישין ליכא למימר הכי
דבהא אפילו רבי יוסי מודה דמפרישין דלא קאמר רבי יוסי אלא באשה מזנה דידעה דמזנה היא ומתהפכת כדי שלא תתעבר אבל הא מי ידעה דמזנה היא כדי שתתהפך דהא אוקימנא בהוחלפו למימרא דבטעות הויא מילתא
ואי אמרת משום דקתני בפ' החולץ וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחד בתולות ואחד בעולות ואחד אלמנות ואחד גרושות ואחד נשואות ואחד ארוסות

And we see a minority of {post-Talmudic} Sages that they rule the halacha in this like Rabbi Yehuda, and we do not know from where they learn this ruling, for we have established that in case of dispute between Rabbi Yehuda and Rabbi Yossi, the halacha is like Rabbi Yossi.
And if you say it is because Rabbi Yehuda is in accordance with our plain Mishna, for it states "and we separate them for three months lest they are pregnant" -- behold here they have been raped and to teach that we separate them, one cannot say this, for in this, even Rabbi Yehuda would admit that we separate them. For Rabbi Yossi only said what he said by a woman who plays the harlot, that she knows she is committing harlotry, and will thus turn over so that she does not become pregnant. But here, does she know that she is having illicit relations, in order to turn over? For we have established this where they were switched, that is to say that the matter was done in accident.
And if you say that it is because we learn {ka-tani} in perek haCholetz, "and so too all the other women should not become married or betrothed until they have for themselves {waited} three months, be they virgins, non-virgins, widows or divorcees, married women or betrothed women,"

Rif Yevamot 9b {Yevamot 31b; 32a; 33b; 34a}

9b

{Yevamot 31b}
Mishna:

שלש אחין נשואין ג' נשים נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתיבמות שנאמר ומת אחד מהם יבמה יבא עליה שעליה זיקת יבם אחד ולא שיש עליה זיקת שני יבמין
רבי שמעון אומר מיבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה

If three brothers marry three non-related women, and one of them {the brothers} dies, and the second one performs maamar {Rabbinic betrothal prior to yibbum} and then dies, these {the first and second widow} undergo chalitza and not yibbum, for it is stated {Devarim 25:5}:

ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

5 If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.

that upon her is the bond to a single husband's brother and not that she has the bond of two husband's brothers upon her.
Rabbi Shimon says: He may perform yibbum to whichever one he desires and chalitza to the second.

Gemara:

ואי זיקת ב' יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תיבעי
אלא מדרבנן וגזרה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתיבמות
וניבם לחדא ונחלוץ לאידך
גזירה שמא יאמרו בית מקצתו בנוי ומקצתו חלוץ
ויאמרו
אי דמיבם והדר חליץ הכי נמי אלא גזירה דלמא חליץ ברישא והדר מיבם וקם ליה באשר לא יבנה ורחמנא אמר כיון שלא בנה שוב לא יבנה:

And if there are Biblically two bonds to husband's brothers, we should not require chalitza either! Rather, it is Rabbinic, and is a decree lest they say that two yevamot who come from a single household may both undergo yibbum.
And let us perform yibbum on one of them and chalitza on the other! As a decree lest they say that there is a house, partially built {=yibbum} and partially chalutz {pulled down}.

{Yevamot 32a}
And let them say that!
If he first performed yibbum and then chalitza, that would be fine. But this is a decree lest he perform chalitza first and afterwards perform yibbum, and thus setting himself up against "he does not build up," and the All-Merciful said "since he has built, he will no longer build {in the future}."

{Based on Devarim 25:9:

ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.

9 then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'

}

אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה אבל היא אסורה דמחלפא בבעלת הגט דעלמא
איכא דאמרי אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה אפילו היא מאי דעבד שקליה

Rava said: If he gave a bill of divorce to the one upon he performed maamar {but not yet yibbum}, her rival is permitted {to another surviving brother for yibbum} but she herself is forbidden, for she will be confused {in the minds of others} with a typical woman who received a bill of divorce.
There are some {girsaot} that say: Rava said: If he gave a bill of divorce to the one upon whom he performed maamar, even she is permitted. What he has done to her he has taken back.

והא דאמרינן בזיקת שני יבמין מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה לא תימא הני מילי היכא דאיכא צרה דאיכא למיגזר משום צרה אלא אפילו היכא דליכא אלא חדא יבמה ואיכא עלה זיקת ב' יבמין מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה כדתנן בפרק האשה בן ט' שנים ויום א' הבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת

And this that we say regarding the levirate bond of two brothers-in-law that she should undergo chalitza and not yibbum, you should not say that these words are where there is a rival, such that there is to decree because of the rival, but rather, even where there is only a single yevama, and there is upon her a levirate bond of two brothers-in-law, she should undergo chalitza and not yibbum as we learn in the Mishna in perek haIsha ben Tet Shanim veYom echad: If one has intercourse with his yevama {thus performing yibbum} and then dies, she undergoes chalitza and not yibbum.

ואמר רבא עלה הא דאמרי רבנן זיקת שני יבמין מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה לא תימא ה"מ היכא דאיכא צרה דאיכא למיגזר משום צרה דהא הכא דליכא צרה מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה:

And Rava said on it: This that the Sages stated that one with levirate bond of two brothers-in-law should undergo chalitza and not yibbum, you should not say that these words are where there is a rival, such that there is to decree because of the rival, for here, where there is no rival, she undergoes chalitza and not yibbum.

{Yevamot 33b}
Mishna:

שני אחין נשואין שתי אחיות ומת אחד מהם ואח"כ מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:

Two brothers who married two sisters, and one of them {the brothers} died, and afterwards the wife of the second one died, she {the widow} is forbidden upon him forever, since she was forbidden upon him for one hour.

שנים שקדשו ב' נשים ובשעת כניסתן לחופה החליפו של זה בזה ושל זה בזה הרי אלו חייבין משום אשת איש
ואם היו אחים אף משום אשת אח
ואם היו אחיות אף משום אשה אל אחותה
ואם היו נדות אף משום נדה
ומפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן
ואם היו קטנות ולא היו ראויות לילד מחזירין אותן מיד ואם היו כהנות נפסלו מן התרומה

Two men who betrothed two women {one woman each}, and at the time of bringing them to the bridal canopy, they switched this one for this one and that one for that one {thus each having intercourse with another man's betrothed} they are liable for sleeping with a{nother} man's wife.
And if they are brothers, also for the {prohibition of the} brother's wife.
And if they {the women} were sisters also for "a woman with her sister."
And if they were mentruants, also for niddah.
And we separate them for three months lest they are pregnant. And if they are minors such that they are not able to have become pregnant, we return them immediately.
And if they were daughters of kohanim, they are invalidated from consuming terumah.

Gemara:

החליפו ברשיעי עסקינן
אמר רב יהודה תני הוחלפו
ומאן האי תנא דאית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת

"they switched":
Are we dealing with wicked men?
Rav Yehuda said: Read it "if they were exchanged."

And who is the Tanna who holds that there is a comprehensive prohibition {issur kollel}, a wider-range prohibition {issur mosif} and simultaneous prohibitions {issur bat achat} {all of which are featured in the Mishna}?

{Yevamot 34a}

א"ר יהודה אמר רב רבי מאיר הוא

Rav Yehuda cited Rav: It is Rabbi Meir.

Rif Yevamot 9a {Yevamot 31b continues}

9a

{Yevamot 31b continues}

למאן דאמר משום פירי איתקין זמן בגיטין משום הכי לא תקון זמן בקידושין דארוסה לית לה פירי אלא למאן דאמר משום בת אחותו שלא תזנה ליתקון זמן בקידושין
ואסיקנא משום דלא אפשר היכי ליעבד לינחיה גבה דידה מחקה ליה לזמן לינחיה גבי דידיה זימנין דזנתה בת אחותו ומחפי עלה לינחיה גבי עדים אי דדכירי ליתו לסהדו אי דחזו כתבא ואתו ומסהדי רחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם הלכך לא אפשר אי הכי בגירושין נמי נימא הכי

according to the one who said that because of "fruits" {of the property} the date was enacted by bills of divorce -- because of this they did not enact a date by betrothal, for a betrothed woman does not have "fruits." But, according to the one who said because of his sister's daughter {it was a practice for a man to marry his niece} that she should not commit adultery {that is, if she did, he could claim that the date of divorce was earlier than her adultery in order to spare his niece's life}, let them enact a date by betrothal!?
And we conclude that it is because it is not possible. What should he do? Leave it by here? She can erase the date. Should he leave it by himself? There are times that his sister's daughter {=his niece whom he marries} commits adultery and he covers for her. Should he leave it by witnesses? If they remember, then them come and testify! And if they see the writing and come and testify, the All-Merciful said מפיהם - from their mouths and not from their writing. Therefore, it is not possible. If so, by divorce we should also say this!?

בגירושין כיון דלהצלה דידה קא אתי לגלויי עלה דלאו אשת איש היא לא מחקה ליה לזמן בקידושין דלחובה דידה קא אתי דמגלה עלה דאשת איש היא מחקה ליה לזמן
הא מילתא מקשו בה רבנן היכי אמרינן הכא רחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם והא תנן נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא וזה כתב ידו של רבי וזה כתב ידו של אחי

By divorce, since it comes to save her, to reveal that she is not a married woman, he will not eliminate the date; by betrothal, since to her detriment it comes, for it thus reveals upon her that she is a married woman, he would erase the date.
This matter the Sages asked about - how do we say there that the All-Merciful said from their mouths and not from their writing? But we learnt {in a Mishna}: A man is believed to say "this is my father's handwriting and this is my teacher's handwriting and this is my brother's handwriting"
?

ואי ס"ד דבעינן מפיהם ולא מפי כתבם השתא אע"ג דאמרי אינהו זה כתב ידינו אין נאמנין אלא בעינן עד דידעי לה לסהדותא ומסהדי בה השתא על פה ואי לא מסהדי בה על פה לא הויא עדות כי אמרי אחריני זה כתב ידו של פלוני הויא עדות

And if it arises from your mind that we require "from their mouths and not from their writing," here, even if they {themselves} would say "this is our handwriting" they are not believed, but rather we require a witness that knows the testimony about her and testifies about her now, and if they do not verbally testify about her now, it is not testimony, would we say that when others say that this is Ploni's handwriting, it should be valid testimony?

ומסתברא לן כי אמרינן רחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם דלא הויא לה עדות שבכתב עדות ה"מ היכא דאיתיה לשטרא תותי ידי סהדי דכמה דלא נפקא לה סהדותא מתותי ידיהון דסהדי כמה דלא קא מסהדי בה עד השתא דמיא
דהא אי בעו כבשי לה לשטרא ולא מסהדי
הלכך אי מדכרי לה לסהדותא ומסהדי בה על פה הויא עדות ואי לא לא הויא עדות
אבל שטרא דנפיק מתותי ידי דבעל דין לא אמרינן ביה מפיהם ולא מפי כתבם הוא דהא מעידנא דחתימי בשטרא ויהבי ליה למריה לא יכלי למהדר בהו והוו להו כמי שנחקרה עדותן בב"ד
דאמר רשב"ל עדים החתומין על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בב"ד
הלכך מפיהם קרינא ביה ולא מפי כתבם הוא
ומהאי טעמא מקיימינן לה לשטרא בחתימות ידי סהדי ולא איכפת לן אי מידכרי לה לסהדותא אי לא מידכרי

And it is logical to us that when we say that the All-Merciful said "from their mouths and not from their writing" such that written testimony is not testimony, those words are where the document is still in the hands of the witnesses, for so long as the testimony does not go out from their hands, it is like they have not yet testified, for if they so wished, they could suppress the document and not testify. Therefore, if they recall their testimony {what they wish to testify to} and verbally testify about it, it is testimony and if not, it is not testimony.
However, a document which comes from out of the hands of a litigant, we do not say concerning it "from their mouths and not from their writing," for from the time that they signed upon the document and gave it to him, they are unable to retract from it and it is like their testimony was examined in bet Din. For Rabbi Shimon ben Lakish said: Witnesses signed on a document are made as if their testimony was examined in bet Din. Therefore, we designate it {their written word} "from their mouths," and it is not "from their writing."
And for this reason, we establish a document with the signatures of the witnesses, and do not care a whit whether or not they recall the contents of their testimony.

ועוד הרי מקרא מלא שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים
למימרא דכי ה"ג עדות מעלייתא היא ומפיהם היא ולא מפי כתבם

And furthermore, behold there is a full explicit verse: Yirmeyahu 32:

מד שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ, וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר, וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב: כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּתָם, נְאֻם-יְהוָה. {פ}

44 Men shall buy fields for money, and subscribe the deeds, and seal them, and call witnesses, in the land of Benjamin, and in the places about Jerusalem, and in the cities of Judah, and in the cities of the hill-country, and in the cities of the Lowland, and in the cities of the South; for I will cause their captivity to return, saith the LORD.' {P}

to say that in such an instance, it is exemplary testimony, and it is "from their mouths" and not "from their writing."

וההיא דגרסינן בכתובות
ת"ר כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה לאחר כמה שנים
ואמר רב הונא והוא שזוכרה מעצמו וכו'
הכי נמי מתוקמא כגון עדות דאיתא תותי ידי סהדי ומשום הכי קאמר רב הונא והוא שזוכרה

מעצמו וכבר פרישנא לה בדוכתא אחריתי ולית בה קושיא

And this that we learn in Ketubot {20a}:
The Sages learnt {in a brayta}: A man may write his testimony on a document and testify about it after many years.
And Rav Huna said: And this is where he remembers it by himself...
Here too, we establish it as testimony which is yet in the hands of the witnesses, and because of this, Rav Huna said "and this is where he remembered it of his own accord."
And we have already explained it in another place, and there is no difficulty in it.

Rif Yevamot 8b {Yevamot 30a continues; 31b}

{Yevamot 30a continues}
Gemara:

טעמא דגירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ואחר כך מת הנשוי נכרית הוא שהנכרית מותרת
אבל מת הנשוי נכרית ואח"כ גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נכרית מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה דהויא לה נכרית צרת אחות אשה בזיקה ואע"ג דגירש לה לאחות אשה לא משתריא לה נכרית דגזרינן משום זיקה דעלמא

The reason is that one of the husbands of the sisters divorced his wife and afterwards the one who married a stranger died -- that is the instance in which the stranger is permitted. However, if the one who married a stranger died and afterwards one of the husbands of the sisters divorced his wife and then died, the stranger undergoes chalitza but not yibbum. For the stranger is the rival of the sister of the wife by levirate bond {to perform yibbum}, and even though he divorced the one causing the problem of his wife's sister, the stranger is not permitted, for we decree because of the general case of levirate bond.

ואי קשיא לך צרת ערוה מן הנישואין דהא כיון דגירש לערוה או שמתה ואח"כ מת משתריא צרתה ולא גזרינן משום הך דלא נתגרשה התם כיון דערוה היא מיגמר גמרי לה אינשי וקלא אית לה הכא זיקה דרבנן היא

And if it is difficult for you the case of the rival of the Biblically forbidden relation {of erva} from marriage {that is, she is Biblically forbidden to the potential yavam, not to her present husband}, for there, once he divorced the Biblically forbidden relation or she died, and afterwards he died, her rival is permitted, and we do not decree because of the case where she did not divorce -- there, since she is a Biblically forbidden relation, people will draw the correct conclusions about the case, and there is public knowledge about this, but here, this a Rabbinic levirate bond {which does not have such a "voice"}.

אי נמי התם גבי ערוה כיון דגרשה מיקמי דנפלה לה קמי יבם מהני בה גירושין דכי נפלה לה צרה גבי יבם בהתירה נפלה קמיה אבל הכא גבי נכרית כיון דבשעת נפילה באיסור זיקה נפלה קמיה לא מהני בה גירושין ולא מידי והאי טעמא טפי עדיף ומסתברא מההוא קמא

Alternatively, there, by a Biblically forbidden relation {of erva}, since he {the first husband} divorced here before she fell before the yavam, the divorce benefits her, for when the rival fell before the yavam, she fell before him in a permitted state {since the divorce of the erva had already occurred}, but here, by the stranger, since at the time of falling, she fell while with the prohibition of the levirate bond {since the divorce had not yet happened}, the divorce does not benefit her at all. And this reason is better, and it is more logical than the first one.

Mishna:

וכולן שהיו בהם ספק קידושין או ספק גירושין הרי אלו חולצות ולא מתיבמות
כיצד ספק קידושין זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק קידושין
כיצד ספק גירושין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד זהו ספק גירושין

And all of them {the initial 15 who exempt their rivals and their rivals' rivals etc.} where they had a doubtful betrothal or a doubtful divorce, they {the rivals are not entirely exempt even from chalitza but rather} undergo chalitza and not yibbum.

How so doubtful betrothal? If he tosses to her the {item by which he will effect} betrothal {say, a ring}, and it is doubtful whether is is closer to him or closer to her, this is doubtful betrothal.

How so doubtful divorce? If he writes it in his handwriting but there are no witnesses upon it; witnesses upon it but no date; a date but there is only one witness -- this is doubtful divorce.

Gemara:

וכן אם היתה עומד ברה"ר וזרק לה גיטא ספק קרוב לה ספק קרוב לו ספק גירושין הוא וחולצת ולא מתיבמת כדאיתא בקידושין דאמר רבא כל שיש בקידושין יש בגירושין ויש בגירושין מה שאין בקידושין וזהו בגירושין דקתני במתני' לאו דווקא הוא אלא משום דתנא זהו בקידושין תנא נמי זהו בגירושין וזהו דקידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקידושין

And so too if he stood in the public domain and tossed her a bill of divorce, and it was doubtful whether it was closer to him or closer to her, it is doubtful divorce and she undergoes chalitza and not yibbum.
{Yevamot 31b}
As it is in kiddushin, that Rava said: whatever there is in betrothal there is in divorce, but there is in divorce that which is not in betrothal.
And this that it stated in the Mishna is not exact, but rather since it stated "this is what it is in betrothal," it stated also "this is what it {doubtful case} is in divorce."
And "this is what is in divorce" is to exclude what? To exclude {the requirement for} date, which does not exist for betrothal.

ומפני מה לא תקנו רבנן זמן בקידושין בשלמא

And why did the Sages not enact the requirement for a date by betrothal? It is understandable